שיחה א: ס"א - פורים קטן - אורח נדיר. שייכותו לפורים גדול - נצחונם של יהודים ויהדות, והדגשה יתירה - לאחרי פורים קטן דשנת פרז"ת, "להשבית אויב ומתנקם", עד לאופן דאתהפכא - "משביתן שלא יזיקו", ע"ד ובדוגמת "רבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם"
שיחה ב: ס"ט - מעלת פורים קטן לגבי פורים גדול - להיותו באדר ראשון, שעל ידו נעשית ה"פתיחה" לכל עניני פורים, ובמילא, ניתוסף ביתר שאת בכל עניני פורים גדול. וההוראה - עידוד וזירוז בכל עניני הפורים החל מפורים קטן, שלושים יום לפנ"ז, שעי"ז יתוסף בכל עניני הפורים ביתר שאת לגבי שנה שעברה
שיחה ג: סט"ו - (1) התחלת הזירוז שלושים יום לפנ"ז - בכל ענין חשוב. כהוראת המשנה: "באחד באדר משמיעין על השקלים", והעיקר - רואים במוחש שהקדמת הזירוז במשך שלושים יום מוסיפה בכל הפעולות. (2) ההכרח בהוספה לגבי הפעולות דשנה שעברה - כשרואים את ההוספה בענינים בלתי-רצויים, שתכליתה ומטרתה - שעי"ז יתוסף באור וקדושה, ובמיוחד - הוספה בשמחה, כפס"ד הרמ"א בסוף הל' פורים קטן: "טוב לב משתה תמיד"
שיחה ד: סכ"ב - שיעור חומש היומי - מצות מחצית השקל. ושייכותה לפורים: (א) "הקדים שקליהן לשקליו". שעי"ז בטלה גזירת המן. (ב) "לכפר על נפשותיכם" - נס ההצלה דפורים. (ג) ממחצית השקל נעשו אדני המשכן, יסוד המשכן, שעיקרו "ארון העדות", תורה - ע"ד ובדוגמת "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז", יסוד התורה, שהודגש בפורים קטן פרז"ת
שיחה ה: סכ"ט - עידוד וזירוז בנוגע ללימוד הרמב"ם, כולל - ע"י חגיגות סיום הרמב"ם (במחזור שני והתחלת מחזור שלישי) "ברוב עם הדרת מלך", ובפרט "שתי שבתות" (לערך) לפני מועד חגיגות הסיום
סל"ב - שיעור היומי ברמב"ם: החומר המיוחד דעדות שקר - היפך כללות ענינו של יהודי להיות עדות על הקב"ה, ע"ד ובדוגמת "חילול השם"
שיחה ו: סמ"א - סיום ההתוועדות - בצדקה ש"מקרבת את הגאולה", וניגוני שמחה, "אז ימלא שחוק פינו"
אודיו
