בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה תקעו בחודש שופר (המשך: א)
תוכן ענינים
התעוררות תשובה דראש השנה ממשיכה כתיבה וחתימה טובה על כל השנה.
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה דרשו הוי' בהמצאו (המשך: ב)
תוכן ענינים
החילוק בין תשובה דראש השנה לתשובה דכל השנה, כמה דרגות בתשובה דעשרת ימי תשובה, ראש השנה בדוגמת שבת. (ס"א)
החילוק בין משה רבינו (מלמעלה למטה) לישעי' (מוכיח - מלמטה למעלה) וענינו בעבודה. (ס"ח)
הברכות דפ' ברכה הם גם בגשמיות, משה רצה להכנס לארץ ישראל הגשמיות, וביאור מעלתה. (סי"ב)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ועמדו רגליו
תוכן ענינים
האושפיזא דיעקב (אותיות "יבקע") ואדמו"ר הזקן - ענין השמחה, חידושו של אדמו"ר הזקן.
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
אודיו
תוכן ענינים
השינוי (לטובה) בענין השמחה ועוד מזמן הבית לזמן הגלות; חובת השמחה על כולם. (ס"א)
שמחת בית השואבה דוקא אחרי קיום מצות לולב; התאחדות ד' הסוגים שבישראל מביאה לשמחה. (ס"ג)
הקשר דשמחת בית השואבה עם (אבוקות של) אור, ולא עם (ושאבתם) מים (בששון); ג' הדרגות: אור, מים, רקיע, שבתורה ושבבריאה. בתשרי העבודה מלמעלה למטה ולכן מדגישים ענין האור; ביאור הענינים בעבודת האדם. (ס"ד)
ענין צעירי אגודת חב"ד: פרחי הכהונה היו מדליקים המנורות שהאירו בכל ירושלים, גם בזמן הגלות מוטל על הצעירים (ביחוד) להאיר באור התורה בתי ישראל; גבורת הפרחי כהונה גדולה מגבורת הגבור שבכהנים בב' ענינים, וענינו בעבודה. (סי"ב)
הבחורים - פרחי כהונה - צריכים לדעת שעיקר עבודתם בד' אמות של תורה ותפלה, ולא להיות כ"נשמות התועות". (סי"ד)
ע"י ניסוך המים והיין נפעל חיבור מים עליונים עם מים תחתונים וענינו בעבודה; בכל השנה - שהיין טפל - מנסכו על היסוד. בסוכות - שהיין עיקר - מנסכו למעלה מחצי המזבח. וענינו בעבודה; רק אחר ראש השנה ויום הכיפורים אפשר לעשות מיין (טעם ודעת) קרבן בפני עצמו. (סט"ו)
צריך להיות עבודה ד"אור", והעצה לזה הוא "זכור לו יום המיתה" - ביטול גדול מצד הנשמה, שהגוף לא יעלים; וז"ע "אבוקות של אור זורקים כו' ומקבלים כו'" - רצוא ושוב, וזה שייך (בעיקר) לחסידים ואנשי מעשה; צריך זהירות שבריבוי השתלשלות לא יהי' (בהתוועדויות) "זורקים אבוקות" באופן בלתי רצוי. (סי"ח)
עבודה דמשה (מלמעלה למטה) ודאהרן (מלמטה למעלה) צריכה להיות אצל כאו"א, ולהתחיל במשה - הפצת אור התורה בכל הסביבה. (סכ"א)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
הנחה:
תוכן ענינים
עבודה דמשה (מלמעלה למטה) ודאהרן (מלמטה למעלה) צריכה להיות אצל כאו"א, ולהתחיל בשמה - הפצת אור התורה בכל הסביבה. (ס"א)
החילוק בין כלל ופרט (שכל פרט הוא ענין בפני עצמו) לחלק ועצם (שבכל חלק נמצא כל העצם); דוגמא לזה מנגלה דתורה בחיוב הזמן דד' המינים; עפ"ז יובן איך אפשר להיות אחדות ישראל, וכ"ז רק בענין של תורה. (ס"י)
באיגוד הד' מינים צריך האתרוג להיות מופרד, וכמו"כ בישראל צריך להיות מחיצות ע"פ קביעות התורה; ביאור הטבעות שבלולב; מדוע צריך ג' הטבעות סביב לג' המינים (לולב, הדס וערבה), מדוע בהושענה רבה מורידים ב' הטבעות העליונים, ועפ"ז מדוע אין צריך ד' מינים בשמיני עצרת. (סי"ח)
ביאור ענין כל המצוות מתייחסים אל העצמות. (סכ"א)
תיווך בין הנאמר בשמחת בית השואבה שמעלת פרחי כהונה גדלה על הכהן גדול (גם) בכובד משאו, להנאמר בגמרא (סוכה נב) להיפך - שבגמרא מדובר "בכח" ובשיחה הכוונה "בפועל". (סכ"ב)
אלו שהלכו לשמח יהודים והחסירו חלק נכבד מההתוועדות יקבלו בחלק הנשאר את כל החסר. ובהוספה. (סכ"ג)
ע"ד שמחת תורה של פ' ברכה, ופ' בראשית. (סכ"ד)
ביאור הניגון "פתחו לי אחותי וגו'", שהעוונות או הרגשת הישות מסתירים ומבדילים כו'; ופסוקי הקפות "אתה הראת לדעת" (מלשון שבירה) ועי"ז באים לדיעה האמיתית וכו', ולאח"ז "לעושה נפלאות גדולות לבדו" וביאורו. (סכ"ה)
ניגון "עך טי דורין מארקא", וביאורו. (סכ"ח)
הגהות
בלתי מוגה
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה להבין ענין שמח"ת (המשך: א)
תוכן ענינים
שמחה דשמחת תורה עול (ע"ד עבודת ראש השנה) ולכן עיקר השמחה ברגלים. (ס"א)
ענינו של יוסף (אדמו"ר מהוריי"צ) שע"י באים כל ההשפעות וכו'. (ס"ב)
המשך התוועדות הי' לאחר, ואי"ז הפסק מצד דין "לבוד". (ס"ד)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
ביאור הפתגם דשבת בראשית נוגע (גם) לימי השנה (ימות החול), המנהג למכור המצוות בשבת זו, ע"פ מאמר אדמו"ר הזקן; לגבי "בראשית ברא אלקים" נחשבים כל הנמצאים "לאחרית", ומ"מ בכל הנמצאים געפינט זיך עצמות; מספר שרצה שיתפללו בשבת זו בחצר ברחבות, וענו שבחצר "קר ומלוכלך", ומביא סיפור מהבעש"ט שרואים שמכל דבר יש הוראה, ובכה שאחר כל העבודה עדיין "קר ומלוכלך" - והנחמה היחידה שבכל דבר יש גם ענין טוב. (ס"א)
מביא מאמר אדמו"ר הזקן מדוע תחלת שבחו של מקום בשמונה עשרה הוא "אלוקי אברהם", ומבאר כו"כ דרגות שיש בזה. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה המגיד מראשית אחרית (המשך: ב)
תוכן ענינים
התוועדות בזמן ד"רעוא דרעוין" - באה בהמשך לשמחת תורה, וביאור הקשר (גם ע"פ נגלה) בין יום טוב (הסמוך לשבת) לרעוא דרעוין, בענין עירוב תבשילין, וענינו בעבודה. (ס"א)
בהמשך להמדובר (בהתוועדות דיום ליל ה' דחה"ס, שמב"ה) ע"ד ג' הדרגות שבתורה: אור, מים, רקיע - באריכות. וענין שמחת תורה הוא למעלה מזה דאז לוקחים את עצם התורה. (ס"ד)
הכלי לברכות דלמעלה הוא ע"י צדקה, ע"ד קרן השנה. במספר שנד - אותיות "דשן". (ס"ז)
ג' בחינות הנ"ל (אור, מים ורקיע), שבתורה התכללותם, וכמו"כ יש כל דרגא כמו שהוא בפני עצמו, וביאור הענין בעבודה. (ס"ח)
נתן משקה להנוסעים על מנת להתוועד, ע"ד הפצת המעיינות וקירוב הזולת לג' בחי' הנ"ל. (סי"א)
ג' רגלים כנגד ג' אבות ושמיני עצרת כנגד יוסף, שענינם מבטא דירה בתחתונים, עבודת נשי ישראל בחינוך, ובבנין הבית. (סי"ב)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
החילוק בין ישמעאל (הנהגה טבעית) ליצחק (הנהגה ניסית), ודוקא "ביצחק יקרא לך זרע".
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ואלה תולדות
תוכן ענינים
עשרה מאמרות כנגד (ובשביל) עשרת הדברות (- התורה) והברכות שנמשכים עי"ז הם גם במספר עשרה, וזה מתגלה לעתיד לבא. (ס"א)
ביאור ב' הדיעות מתי היו הברכות דיעקב - בפסח או בראש השנה, ע"ד ענין ירידת הנשמה בגוף לעולם הזה המרומז בפ' ויצא. (ס"ז)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה וישלח יעקב
תוכן ענינים
יעקב הי' מוכן לגאולה ולא התפעל שאחיו הוא עדיין "עשו", וההוראה מזה. (ס"א)
ע"ד מאמר זה שנאמר בשבע-ברכות האחרון של אדמו"ר מהוריי"צ. בתכלית השמחה - ביוסף נמשך ענינו של יעקב, ובאדמו"ר הזקן נשלם ענינו של הבעש"ט. (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
לקו"ב בתניא ח"א ע' תפט
מאמרים
ד"ה פדה בשלום
אודיו
תוכן ענינים
סיפור מאדמו"ר הזקן במאסר מה שענה להשר בענין שאלת הקב"ה לאדם הראשון - "איכה"; הקשר בין זה לכללות המאסר וההוראה לכאו"א. (ס"א)
יעקב רומז להגאולה ב(ויהי לי שור ו)חמור. ביאור ג' דרגות בזה: בחמורו א) של אברהם, ב) של משה, ג) של משיח; וכל הענינים תלויים בעבודתינו עתה. (ס"ו)
מעלת חלוקת הש"ס. (סי"ג)
ביאור בארוכה בסיום התניא - ג' דרגות: חיצוניות פנימיות וחסיד. הלשון שם "שמים וארץ גשמיים" - בנגלה; בגשמיות יש שמים וארץ וברוחניות יש שמים וארץ. ויש ממוצע ביניהם. (סי"ח)
ע"ד: הדפסת מאמרי אדמו"ר הזקן; בנין שכון חב"ד בכפר חב"ד; מגבית י"ט כסלו זה כ"ק אד"ש יקבע כמה שכ"א יוסיף. (סכ"א)
החילוק בין חב"ד (תיקון) לחג"ת (תוהו); להרבות בכלים (בכמות) וגם לא לשכוח להמשיך אור. (סכ"ג)
נתינת הצדקה (במגבית הנ"ל) צ"ל בשמחה. (סכ"ה)
ההוראה מענין שיוסף הי' "יפה תואר דקשוט עצמך וכו'". וההוראה ממעשה פוטיפר שגם דבר שעלי' לפעמים הכוונה לטוב. (סכ"ז)
צריך לבקש ביטול הגלות, הנקודה להוסיף בלימוד ודרכי החסידות. (סל"א)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה פזר נתן לאביונים
תוכן ענינים
סיפור אדמו"ר מהוריי"צ ע"ד גאולת אדמו"ר הזקן והמאמר שאמר בכ"א כסלו; מח"י אלול עד י"ט כסלו - תקופה אחת; ח"י אלול הולדת הבעש"ט בגופו בנשמתו ובתורתו, התעסקות הנשיאים גם בעניני גשמיות. (ס"א)
בלי גבול בצדקה - בפיוס שבה; נתינת צדקה בתנאים ופניות; שמחה בצדקה; ע"ד בנין שיכון חב"ד בכפר חב"ד; ע"ד נתינת צדקה במוצאי שבת ובלילה. (ס"ז)
סיפורים ע"ד אדמו"ר מהר"ש, וע"ד הנהגתו "לכתחילה אריבער" צ"ל ריבוי עשירות - צדקה בקשר לחנוכה. (סי"ח)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה בכ"ה בכסלו
תוכן ענינים
מעלת נרות חנוכה שקיימים לעולם, ונמשכים בכל ימות השנה - ענין המסירות נפש. (ס"א)
הקשר בין צדקה לחנוכה דוקא, ע"י ממשיכים בחינת בית (שקשור עם העצם), מעלת בית בארץ ישראל דוקא - ע"ד בנין שיכון חב"ד בכפר חב"ד, הנותנים עבור המגבית צריכים לשמוח. (ס"ה)
ע"ד הפסוק "והריקותי לכם ברכה", חנוכה הוא הזמן לחנך בני ביתו - שהקב"ה יתן "מעות חנוכה" עד בלי די; ע"ד המאמר ד"ה בכ"ה בכסלו; שיהיו שלוחים להפיץ את המעיינות. (ס"ט)
יחוד יהודה ויוסף שבפרשת ויגש. (סי"ד)
בלתי מוגה
עוד
בשיחו"ק נרשם ליל נר ה' דחנוכה (דהיינו ליל ש"ק), ונראה כטעות.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה לכן אמור לבני ישראל
תוכן ענינים
בפרשתינו רואים את גודל הגלות, דאחרי כל הגילוים וכו' "לא שמעו את משה", ומ"מ ע"י העבודה דעשר מכות שוברים את מצרים. (ס"א)
המכות בעבודה: מכת דם - להוסיף חיות בקדושה (עשה טוב); מכת צפרדע - לקרר חיות העולם (סור מרע), לפעמים צריך להתחיל בעשה טוב. (ס"ד)
מעלת הבעל תשובה על צדיק; ענינו של בעל ההילולא דיו"ד שבט - לעשות בעלי תשובה, וזה שייך - במיוחד עתה - לכאו"א. (סי"א)
מאמרים
ד"ה באתי לגני
מוגה
מאמרים
ד"ה באתי לגני
אודיו
תוכן ענינים
ענין ההסתלקות דומה לנישואין שאז נמשך כח הבלי גבול, וכן הקשר בין הצדיק למקושריו הוא כאב לבנו, בהסתלקות נפעל השלימות, כי אז נוצרים ג' דורות. כל כוונת הסילוק - להמשיך אור נעלה יותר. (ס"א)
ביאור החילוק בין בחינת שבת למוצאי שבת - כדוגמת החילוק בין עבודת ישראל לעבודת יעקב. (ס"ז)
ניגנו הניגון "צמאה כו' אי טי דורין מארקא כו'" וכ"ק אדמו"ר שליט"א ביאר את הניגון בפרטיות. (סי"ב)
בעבר נהגו שאחר החתונה ישב החתן כמה שנים ללמוד תורה, והפרנסה הייתה מוטלת על ההורים (משני הצדדים); צריך להשריש את מדת הבטחון ולדעת שפרנסה מהקב"ה אינה מוגבלת ב"קאלעדש - בילדונג" וכדומה; ע"ד המנהג לגבות - דיו"ד שבט - עבור "קרן תורה", לאלו הלומדים תורה בלי לחפש תכלית. ושכ"א יתן (בלי פרסום - במעטפת) יותר מכפי יכלתו. (סי"ג)
מחיית עמלק (שבפרשתינו) לא שייך עתה מב' טעמים: א) בא סנחריב ובלבל כו'. ב) אפי' כשיודעים על אחד שהוא עמלקי, מ"מ הוא רק פרט ואינו מתייחס (האיסור) רק על כללות האומה. וביאורו בעבודה. (סט"ז)
ההפטרה היא "ותשר דבורה" מאחר שבשירת הים דוקא הנשים שרו "בתופים ובמחולות" דשמחתם גדלה משמחת האנשים, מאחר שסבלם ג"כ ה"ה גדול יותר, ובפרט בהגזירה פרעה להשליך את הילדים ליאור הפרנסה וכו'. וכ"ז בזכות הנשים שמעלתם גדולה כ"כ שנוגעת גם בעולמות עליונים (עפ"י הדיוק "ותען להן מרים" - למלאכים). (סי"ז)
הוראה מפ' יתרו דכדי לזכות למתן תורה לא מספיק שמבררים ומעלים בני ישראל בעצמם, רק פועלים להעלות גם הניצוצות שנפלו בקליפה, כמו יתרו שהי' כהן לעבודה זרה והוא הודה ד"גדול הוי'" וגו'.
צריך ללמוד נגלה ופנימיות יחדיו, להיות בקי בהל' הצריכות, בכמה סוגיות, ובכמה מסכתות בעל פה, ופשיטא בחומש עם פירוש רש"י, ובכל התקנות, וכ"ז באופן ד"תהיו עמלים בתורה". (סכ"ה)
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
תוכן ענינים
בעמדינו בפ' יתרו צריך לחיות עם הזמן, וללמוד מההכנות שעשו לקבל את התורה, הן האנשים והן הנשים, שהנקודה שבזה היא חינוך.
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה זה יתנו
תוכן ענינים
ענין מחצית השקל שכולם יתנו (סכום שוה) לקנות קרבנות ציבור דוקא (ואפי' לא קרבנות ציבור הדומים ליחיד לכפר על חטא העגל שהוא חטא כללי - חטא העגל הי' החטא שהחזיר הזוהמא לעולם. (ס"א)
בפרשתנו כתיב (כב, כד) "אם כסף תלוה וגו'", שבנתינת צדקה ובפרט גמ"ח נעשה הקב"ה בע"ח, ומשלם בלי גבול; נתינת הלואות לקרן גמ"ח שומרי שבת; בפרשת תרומה יש ג' תרומות: תרומת האדנים מרומז בפסוק "ויקחו לי", וביאור הענין בעבודה: שבכדי צו נעמען "לי" עצמות, הוא ע"י העבודה דאדנים - ביטול ושפלות, שהו"ע היסוד בדוגמת האדנים, וזה הי' רק בשנה ראשונה כי ביטול הוא יסוד ושרש כל העבודה. (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
תוכן ענינים
כשאין מחיית עמלק חסר "במרום". ולכן שמחת חודש אדר מרומז ב"אדיר במרום ה'" שע"י גילוי בחי' זו נפעל מחיית עמלק בתכלית שפועל שמחה גם למעלה.
מאמרים
ד"ה זכור
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה חייב איניש לבסומי בפוריא
אודיו
תוכן ענינים
פורים לא נקבע ליום טוב כי לא קבלו על עצמם ביטול מלאכה, ענין המלאכה הוא לעשות דירה לו ית' בתחתונים, ומלאכת פורים היא שמחה ד"עד דלא ידע" שזה נמשך על כל רגע שביום, "עד כאן דרשת פורים ומכאן ואילך קיום המצוה". (ס"א)
סיפור מאיזה חסיד, איש פשוט שהתפלל 40 שנה רצופות עם הפתגם "שמור וזכור בדיבור אחד", וזה מופת חותך לכאו"א שעבודת התפלה שייך גם אליו. (ס"ב)
על שש המצוות התמידיות מביא (בחינוך) סימן "שש ערי מקלט תהיינה לכם" כי מצות תמידיות הם לכפר על ענין תמידי שהוא עטיו של נחש, וכמו"כ ערי מקלט הוא מקום המציל ממיתה. יש גם מעלה ב"אל עפר תשוב" כי עי"ז נרגש יוקר החיים. ד' דרגות בשמחה: א) עבדו את הוי' בשמחה דכל השנה, ב) מועדים לשמחה, ג) משנכנס אדר מרבים בשמחה, ד) שמחת פורים שהיא הנעלית מכולם, שמונח כ"כ בשמחה שאינו מרגיש שהוא שמח. (ס"ג)
בפורים הוא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, אבל לפועל עניני המן מופרכים "ארור", ועניני מרדכי "ברוך". אבל כ"ז נפעל אצלו מצד שפנימיות הנשמה מאירה בגילוי ולא מצד ידיעה כו' "עד דלא ידע". (ס"ד)
בפורים נפל פחד היהודים על עמי הארץ בפשטות, וכן כפירוש הרמ"א ש"פחד היהודים" (שזה יראת ה') נפל גם עליהם. וההוראה: שעבודת היהודי פועלת גם על עמי הארץ ובאופן פנימי,לכן, הענינים שאצל היהודי שהם בבחי' "עמי הארץ" אצלו כמו אכילה ושתי' וכדו' יהיו באופן ד"פחד היהודים". ואז יפעל פחד היהודים על עמי הארץ גם כפשוטו וגם כפי' הרמ"א. (ס"ה)
תוצאות דפורים הוא "ליהודים היתה אורה" לשון מפעיל, שממשיכים המקור דתורה על כל השנה. מאחר שתורה היא בעצם למעלה מהנברא, ובכל יום נמשך ממקורה על כל היום. ובזמני השנה הוא בחג השבועות, ובפורים שאז "קיימו מה שקיבלו כבר" ובתורה גופא המקור הוא פנימיות התורה, וזה נתחדש במתן תורה - איחוד והמשכת פנימיות בנגלה; תומכי תמימים נתייסד כאן לפני ח"י שנה ואין שינוי בכל זה עד יום זה. הישיבה יסדו הנשיאים וגופא בתר רישא אזיל (כ"ק אד"ש נתן משקה להתמימים, ורקד על מקומו וכו'). (ס"ו)
ידועה השיחה דכל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו, וזה קאי על כל תמים שצריך לנתק עצמו בכל עניני הגוף ולא לחשוב אודות "תכלית", "ניט וועלן געפעלן ווערן למי שהוא, גם לא לההנהלה והמשפיעים". וכמו במשל האהבה גודלת אח"כ יותר, וכמו שלעתיד לבא יהי' "הגוף נהנה מהגוף" שבו היא בחירת העצמות, וברור שהיוצאים למלחמה ינצחו. (ס"ז)
סיפור מאדמו"ר הזקן שחס גם על פכים קטנים - "פאנטאפעל" - שלא יפול לידי נאפאליון; בקדושה כמה שיטות, ואמת לאמיתו הוא קו האמצעי שהוא חסידות, ובחסידות גופא חסידות חב"ד, שעי"ז נפעל השלימות; כשיבוא משיח כל מי שנתחנך בשיטה מסויימת יהי' באותו מחנה, וע"כ על ההורים לשלוח בניהם לתומכי תמימים, ועל הבנים להכניס הוריהם בשיטת חב"ד, שיבאו שלימים לקראת משיח. (ס"ח)
אמנם יש נסיונות וכו' אבל לפועל חסר. ובאם הי' רצון חזק לא הי' מונע. ובקיום רצון נשיאינו אין צריך שום חשבונות; סיפור מאדמו"ר האמצעי שאמר "א ציבעלע זאל פון דיר ווערן אבער חסידות זאלסטו חזר'ן", ובזמן אדמו"ר הזקן קירב עשיריות מישראל ע"י שעלה על הבימה וכו', אבל עתה העבודה בנקל יותר. (ס"ט)
שאחד יתנדב להיות עד דלא ידע; בחג הפורים - "קיימו מה שקבלו כבר", ובמתן תורה הי' בלי חשבונות, במדבר וכו' ודוקא שם הי' כל ההצטרכות, וכמו"כ ההוראה לכ"א ובפרט בדורות אלו שבהנהגה בלי חשבונות לא חסר כלום גם בגשמיות. (ס"י)
מעלת הקבלת עול בתומכי תמימים, תורת "חיים" גם בעולם הזה, קיום ענין בני חיי ומזוני ברוחניות פועל שיהיו הענינים בגשמיות ממש, דפרנסת בני ישראל צ"ל בהרחבה, לא נברא זהב אלא בשביל בית המקדש. (סי"א)
דוקא ע"י עבודת המסירות נפש זכו בפורים ש"ליהודים היתה אורה גו'", וזה הוראה לכאו"א, ובפרט לנשי ובנות ישראל, שהרי פורים נעשה ע"י המלכה. (סי"ב)
עוד
חלק מהתוועדות זו נדפס בלקו"ש חי"א ע' 324, וחלקו נדפס שוב להלן בחי"א ע' 334.
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה וידבר גו' זאת חוקת
תוכן ענינים
משנכנס אדר מרבים בשמחה קאי על כל החודש; וגאולת פסח מתחילה מראש חודש ניסן וזה הפי' מסמך גאולה (דפורים) לגאולה (דפסח) בלי שום הפסק; ובנוגע אלינו: לקפוץ לגאולה העתידה. (ס"א)
המשכן דפ' תרומה תצוה הוא בדרגת האצילות (ציווי הקב"ה למשה) והמשכן דפ' ויקהל פקודי הוא בענינים גשמיים, ולכן איתא דשמונה עשרה כנגד ח"י פעמים "כאשר צוה" שנאמר במשכן דויקהל פקודי, כי תפלה ענינה להעלות מארצה (כדוגמת משכן - גשמי), וכן להעלות כל סוגי ישראל כו'. וזה פועל רופא חולים וכו'. (ס"ד)
"ויקרא אל משה" לא ע"י שליח רק "אני הוא הקורא", שזהו דרגא הג' בשליחות, והגם דבנגלה ההלכה רק כדרגא אחת אבל ברוחניות יתכן ג' הדרגות, וגם מצד הגוף יכולים להגיע לזה. (ס"י)
ע"י תפלה דוקא - העלאה - ממשיכים יותר מע"י תורה, שלכתחילה היא המשכה, והכח לזה הוא ממשה - רועה ישראל. (סי"ג)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה כמה מעלות טובות
תוכן ענינים
תחלת סיפור יציאת מצרים מהפיסקא "הא לחמא עניא" ולכן סיומו "השתא הכא כו'" כי זהו חלק מיציאת מצרים שאז הותחל הגאולה העתידה. (ס"א)
ביום ב' דפסח עושים משהו לזכר נס פורים, דיש מעלה בפורים על פסח שהוא אתערותא דלתתא שנמשך בפנימיות, ודוקא ביום ב' דיום טוב של גליות, דיתרון האור כו'. (ס"ד)
בדרך כלל צריך להיות "הא לחמא כו'" - בצירי, ולפעמים (הי' אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אומר) בקמץ, בחינת הכתר, דצריך לפעמים לברר בדרך ממילא, לכתחילה אריבער. (ס"ו)
ע"י התקשרות בתורה מצרפים במעשים טובים מגלגול קודם לסייע לו עתה כרבי אלעזר בן דורדייא. (ס"ז)
ב' בחינות ביציאת מצרים, יציאת מצרים בפנימיות הוא רק "בימים", ויציאת מצרים בפשטות (שגם זה פנימיות) גם "בלילות", וחכמים ובן זומא לא פליגי. (ס"ט)
החכם צריך לברר הרשע, ומ"מ מ"שאלת" החכם נובע בהשתלשלות שאלת הרשע; "שאינו יודע לשאול" הכי נעלה - אלקות בפשיטות. (סי"ב)
כוונות כל הגליות הוא לברר בירורים ולצאת ברכוש גדול, ולכן הסכים לזה אברהם אבינו. (סי"ג)
"ולא העבירנו בתוכו בחרבה" דבחינת היום - עלמא דאתכסיא - לא פעל לגמרי (אלא בדרגת בינוני כו') - "דיינו", כי עכ"פ השתחררנו ממ"ט שערי טומאה. (סט"ו)
מאמר ד"ה כמה מעלות טובות למקום עלינו, והוסיף ש"עלינו" (גם) הפירוש על ידינו. (סי"ח)
שבירת מצה אמצעית לה' חלקים - כנגד (שבירת ה' גבורות, ענין הצפון לתקן הרע הצפון - עצם הנפש, ע"י פנימיות התורה. (סי"ט)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה והחרים (המשך: א)
תוכן ענינים
אחרון של פסח שייך למשיח, עד שזה מתבטא בסעודה גשמית, ואדרבה עיקר הגאולה היא הגשמית. (ס"א)
קריעת ים סוף בעבודה הוא לקרוע את ים המחשבות המטרידות, בכ"א יש טוב (פנימי) ומצרף הטוב מגלגול קודם. (ס"ה)
עיבור הנשמות (ההחלטות טובות) והלידה בשביעי של פסח, וזה מביא הגאולה דאחרון של פסח. (סי"א)
ע"י המצוות שברגל (התהלוכה) זוכים להגילוי ד"הדריך בנעלים", ועי"ז דוקא ממשיכים העצמות ("אנכי"); ע"ד שתיית ד' כוסות דשייך לכולם. (סי"ד)
מעלת הפשיטות, הביטול, והקבלת עול שדוקא עי"ז נפעל דירה בתחתונים; החכם יכול לברר הרשע וכו'. (סי"ז)
מצוה היא לבוש שצ"ל מתאים לדרגת האדם שמתעלה בכל יום, גם כשאינו מרגיש העלי'; סיפור אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע "צי דען… וואס די פערד טראכטן האבער… זיינען די מלאכים קיין מלאכים ניט?" (סכ"ג)
ענין "מורח ודאין" בעבודה, שלפעמים "חוש הריח קובע כו'", ומביא סיפור מאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בנוגע לאיזה גזירה, ע"פ הרגש שלו; הקליפה דדורנו הוא "דימוקראטיא" בעניני תורה ומצוות, ואין להתפעל מכל זה. (סכ"ו)
קליפת מצרים פעלה גם בכח היולי (לשיטה אחת), ובעבודה: שגם אחד בירור כל הכוחות הגלויים אין זה הוראה על מצב עצם הנפש, שצריך גם לתקנו; סיפור מאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בביקור באשכנז כו'. (סל"ב)
סיפור מאדמו"ר הזקן שאחדות הוא הכלי לפרנסה, וסיים ש"דברי צדיקים קיימים לעד" ושיהי' שנה של פרנסה כו'". (סל"ו)
ההוראה מ"ושפט בצדק חיים" ללמד זכות על כאו"א, ולהשפיע על הסביבה. (סל"ז)
לימוד והפצת התורה היא הכנה לבקיעת הנהר דלעתיד; הכנה למשיח וכ"ז ע"י חינוך הבנים שזה תלוי בידי האמהות. (סל"ח)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה כימי צאתך (המשך: ב)
תוכן ענינים
ניסן חודש כללי, ומיום ליום מתעלים יותר, התכלית הוא גילויים שע"י עבודה; ציווי הנשיא צריך לקבל ללא שום חשבונות, החשבונות יכולים לעכב המשיח. (ס"א)
מתחשבים גם באלו שעושים חשבונות; שליח אמיתי צ"ל מקושר באמת "למעלה" ואז לא יפול כשהוא "למטה". (ס"ז)
ניסן עבודת הצדיקים, וכלול בה גם תשובה; לעתיד לבא "איש מזריע תחלה יולדת זכר". (סי"ב)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה להבין ענין ספירת העומר (המשך: א)
תוכן ענינים
מצות שמיטה היא מצוה כללית שיש בה התנועה להמשיך הוי' בעולם, והכח לזה הוא מסיני שהוא הר (הוי') נמוך (בעולם). (ס"א)
התורה ניתנה בחודש השלישי, שבו דוקא מתבטא האחדות האמיתית. (סי"א)
ההכנה למתן תורה ע"י פרשת בחוקותי, שענינה בירור הנפש הבהמית, ופרשת במדבר שענינו ביטול. (סי"ג)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
ההוראה ממנין בני ישראל (שבפרשתנו) שכל יהודי חשוב בשוה, ואדרבה לקטנים (ביהדות) מראים חיבה יתירה.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
ההכנה למתן תורה (א) ע"י הקדמת נעשה לנשמע, וההתקשרות במחשבה דיבור ומעשה, (ב) ע"י ספירת העומר, העלאה בנפש האלקית ובנפש הבהמית. (ס"א)
"הדרן" על מסכת סוטה - ביאור טעם לימוד מסכת סוטה בימי הספירה, ע"פ ביאור (בסוף מסכת סוטה) בכוונת רב יוסף "לא תיתני ענווה דאיכה אנא"; ביטול לבעל הרצון. (ס"ח)
מאמרים
ד"ה משכני אחריך נרוצה (המשך: ב)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
הנחה:
די אידישע היים מס' לב ע' א
די אידישע היים מס' לב ע' ז
מאמרים
ד"ה קרוב הוי' לכל קוראיו (המשך: א)
תוכן ענינים
ענין חג השבועות (תורה) הוא קו האמצעי שקשור עם העצם; כמה מעלות בתורה על מצוות, הכלי לתורה הוא הביטול. (ס"א)
תורה קשורה בעצמות ולכן: א) שייכת גם לקטנים, ואדרבא עי"ז "לוקחים" עצמות. ב) אין בה שום הגבלות דעשירות ועניות; מתן תורה פעל שעצם התורה יתקשר בעולם. (סי"א)
הקשר דשבועות לראשי ישיבות ורבנים. (סי"ט)
ביאור בטענת המלאכים "תנה הודך על השמים" מצד דינא דבר מצרא, ותשובת הקב"ה במעלת דירה בתחתונים; בענין יגדיל תורה ויאדיר. (ס"כ)
אצל הנשיאים אין לחלק וכולא חד, ולכן לא הזכירו בכל פעם במקור לדבריהם כי נתעצמו עם זה, וכן הוא הביאור ע"פ נגלה וכו'. (סכ"ח)
מעלת ההליכה ברגל ללא חשבונות השכל וכו' בקשר לתהלוכה. (סל"ג)
צ"ל התעסקות באהבת ישראל בגשמיות וברוחניות, ורק עי"ז יש קיום בנפשו לתורה. (סל"ד)
ממגילת רות למדים שלימוד התורה צ"ל מתוך עוני וביטול דוקא, ושייך במיוחד לנשים (רות) שבכוחם לחנך הילדים וכו'. (סל"ז)
הקשר בין חת"ת לשבועות. (סל"ט)
התורה פועל קיום בעולם וכל שכן באדם, ועי"ז נותן לו הקב"ה מידו המלאה כו'. (ס"מ)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
תוכן ענינים
ההשתדלות שכולם ימשיכו בלימודי קודש, ההוראה מפרשת השבוע (בהעלותך) שגם בעניני ארץ להמשיך קדושה ובזה הצטיינו במיוחד נשים.
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה שלח לך אנשים (המשך: ב)
תוכן ענינים
ע"ד המצוות שבפרשתנו שהם קיום הגשמיות - ציצית (לבוש) וחלה (מזון); ענין החלה: לברר העיסה (וכל צרכיו) ע"י שהראשית נותן לה', איחוד כל הפרטים (פירורי הקמח) בתורה (מים). (ס"א)
ענינו של בעל הגאולה די"ב תמוז, שנתן מלחמו לדל. (ס"ט)
ענין דמתנות כהונה (שבפרשת קרח) שייך לכל יהודי, והקב"ה צריך לתת לו מהמובחר, היפה והמתוק. (סי"ב)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
ע"ד ההוראה ממתנות כהונה, חובת הלימוד גם בימי החופש.
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
החג דג' תמוז אצל חסידים נעלה יותר מאשר אצל הרבי; ע"י לימוד פנימיות התורה פועלים ביטול בעולם כמו שהי' בג' תמוז אצל יהושע. (ס"א)
קרח רצה לחלק בין מים למים, ומשה - קו האמצעי - רצה לבטל המחיצה ולגלות העצם למטה מטה, ותוצאת המ"ח מתנות כהונה שב' ענינים יש בו; עילוי ימי הנישואין לניצולם, וטעמי התענית ביום החופה. (ס"י)
בפרה אדומה נרמז רצוא ושוב שבכל המצוות (סט"ו)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
מעלת החופש שבחדשי הקיץ, ושצריך לנצלו בלימודי קודש.
בלתי מוגה
אודיו
תוכן ענינים
ענין החינוך הוא הכנה לכל משך החיים, וכן ההפסקה בחדשי הקיץ הוא רק בכדי לנוח, והוא הכנה לשנת הלימודים. (ס"א)
ע"י לימוד התורה וקיום המצוות מצליחים בכל הענינים. (ס"ג)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה מי מנה עפר יעקב (המשך: א)
אודיו
תוכן ענינים
כל גאולה מעוררת ומקרבת הגאולה העתידה, יציאת מצרים - בחפזון, ולעתיד לבא - במנוחה, ולאידך כל רגע יקר; סיפור מאופן מינוי הנשיאות של בעל הגאולה, וההוראה לכאו"א. (ס"א)
המשכת הבלי גבול (ופרצת) בגבול (ימה וקדמה וכו'); ע"ד ההגבלה דמחיצות בבית הכנסת; חנוכת בית הכנסת בכפר חב"ד. (ס"י)
בנסיעות להפצות המעינות צריך לבא כבעל הבית ולא כאורחים, ובשמחה. (סי"ד)
ע"ד מגבית למוסדות "אהלי יוסף יצחק". (סט"ז)
חת"ת, וההוראה משיעור היומי בחומש: א) בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו, ב) חוצפה כלפי שמיא מהני. (סי"ז)
זריזותי' דאברהם נותנת כח לדור שבבחינת "חמורים". (סכ"א)
ע"ד נושא שדנו עליו באותה תקופה והדגישו את הטפל ולא העיקר; פסק דין צריך לתת דוקא בית דין ואל הבעל הבית, ואולי נשים ישפיעו בזה. (סכ"ג)
מאמרים
ד"ה והי' שארית יעקב (המשך: ב)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה קדש ישראל להוי' (המשך: ג)
תוכן ענינים
לפעול ביטול באומות העולם הוא ע"י בחינת ישראל, ובהקדמת מסירות נפש, וכמו בפינחס שזכה לכהונה בהקדמת מסירות נפש; לזכור ציור הרבי כמו שהי' מאחורי מסך הברזל. (ס"א)
ע"ד שמחה בשבת ובפרט דבין המצרים; הצירוף דחודש אב - מרמז לחסדים (נעלמים, שצריכים לגלותם באופן ד"זה"). (ס"ט)
הגהות
בלתי מוגה
תוכן ענינים
ע"ד בית החיים דטברי'; ע"ד ל"ג בעומר במירון; באריות ע"ד שבני ישראל צריכים עשירות דוקא.
מאמרים
ד"ה ציון במשפט תפדה (המשך: א)
בלתי מוגה
אודיו
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת ברכות "כל היוצא מבית הכנסת וכו'" והשינויים מסיום מועד קטן; ע"ד דיוק ציוני אדמו"ר הזקן בפסק זה; ע"י תפלה (בית הכנסת) זכה לארון (בית המדרש) וב' בחינות בבנין הארון; ע"ד ופרצת ללא חשבונות בכל הענינים - מעלת הבשר על העור. (ס"א)
ביאור בפרטיות בסדר הציונים בשולחן ארוך אדמו"ר הזקן בהנ"ל, וההוראה שבכל תקופה "ילכו מחיל אל חיל". (ס"ט)
מ' יום קודם ראש השנה (יצירת הוולד) וההכנה בענין ופרצת כבר מעכשיו, להוסיף מוסדות חינוך וכו'. (סי"ג)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ופרצת ימה וקדמה (המשך: ב)
תוכן ענינים
תיווך פירוש רש"י ופירוש הקדושת לוי בהפסוק (ריש פרשתנו) "והי עקב תשמעון", שע"י קבלת עול - "עקב" מתקשר בעצמו, ולכן מעשה גדול; וזה בעיקר בדורות האחרונים. (ס"א)
ביאור נוסף בסדר הציונים בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן (ראה לעיל כ' מנ"א) ע"ד ההלכה. (ס"ח)
דיוק הלשון "ראה אנכי נותן לפניכם היום וגו'", וע"ד חשבון הנפש כו'. (סי"א)
מוגה
תוכן ענינים
ע"ד השליחות, שמפני החושך של הגלות שוכחים מהרבי ושליחות, וזה גורם ש(סוף סוף יקיים) זה יהי' ביגיעה שאז יחסר כל הענין; כל השליחות הוא רק לטובתו; וגם לילד אומרים כל זה בהא-ב; שליחות במקום רחוק מצריך לחזק הזריזות. (ס"א)
העדר בחירת כל שליח בשמו וכו' אינו מחסיר, ואדרבה יש בזה כח פנימי יותר, באריכות ע"ד מוסדות חינוך בארץ הקודש בפרט, וכן בכל מקום ומקום, ובכל ענין זה. (סי"ד)
עיקר ההתחלה כשיוצאים למלחמת תנופה, ולפום צערא אגרא ובאופן ד"ופרצת". (סכ"ב)
הגהות
עוד
חסר הנחה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה תקעו בחודש שופר (המשך: א)
תוכן ענינים
העדר בחירת כל שליח בשמו וכו' אינו מחסיר, ואדרבה יש בזה כח פנימי יותר, באריכות ע"ד מוסדות חינוך בארץ הקודש בפרט, וכן בכל מקום ומקום, ובכל ענין זה. (סי"ד)
עיקר ההתחלה כשיוצאים למלחמת תנופה, ולפום צערא אגרא ובאופן ד"ופרצת". (סכ"ב)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
בשנת השמיטה (הבעל"ט) כפרת כל החובות, ושיהי' "תשרי ותשבוק ותכפר וכו'".