שיחה א: ס"א - ב' הפכים ביום ההסתלקות: "שריפת בית אלקינו", ו"פועל ישועות בקרב הארץ", כלומר, המשכת הברכה למטה מטה, עד למקום דהיפך הברכה, שעי"ז מהפכים את היפך הברכה לברכה. והקשר לסיום (גמר ושלימות) מסכת (ענין ה)ברכות (ע"י הפיכת היפך הברכה), וכן סיום הש"ס (במשנה וגמרא) - שבהם מודגש ענין הברכה, עד לשלימות הברכה, ע"י הפיכת היפך הברכה לברכה
שיחה ב: סי"א - א) ביאור העילוי דיום המיתה באופן המובן ושייך גם לבני-נח - ירידה צורך עלי'
סט"ו - ב) ירידה צורך עלי' גם בנוגע למצב העולם בתקופה האחרונה, ולפעמים גם אצל יהודים שמתנהגים באופן דהיפך אהבת ישראל כו' - מסימני הגאולה, "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים", טובה גם עבורם, שלא יהי' מקום לטעות בגודל הירידה שלהם, ועי"ז יחזרו בתשובה
סי"ט - ג) הדגשת הענין דאהבת ישראל, לברך את כאו"א מישראל בטוב הנראה והנגלה - בסמיכות לחודש אלול
שיחה ג: סכ"ג - ענין הברכה בכללות חיי האדם (הוספה לגבי התחלת הבריאה) - תינוק שהולך וגדל, ובפרט תשב"ר, שבשביל הבל פיהם העולם מתקיים, ועד שנקראים "משיחי". הקשר להתחלת מסכת ברכות - "מאימתי קורין את שמע בערבית" - ענין האמונה והתפלה (ק"ש) מתחיל בגיל הילדות ("בערבית"), "חנוך לנער גו' גם כי יזקין לא יסור ממנה". פעולת החינוך - גם אצל בני-נח, והצורך להנהיג "רגע של תשיקה" בבתי-הספר העממיים
שיחה ד: סל"ב - א) פרשת השבוע - "ראה" - קיום התומ"צ באופן של ראי'. ושיעור חומש היומי: "והי' המקום אשר יבחר גו'", "ירחיב ה' אלקיך את גבולך" - "עי"ז ש"תעשה הטוב והישר בעיני ה' אלקיך"
סל"ד - ב) ב' הקצוות ב"כי ירחיב ה"א את גבולך" - התעסקות בעניני הארץ, עד לירידה דאכילת בשר כו', ומצב זה דוקא הו"ע של הרחבה - ע"ד ב' ההפכים שביום ההסתלקות
סל"ו - שיעור היומי ברמב"ם - עירוב חטאת העוף עם עולת העוף: חטאת העוף למטה - בעבודת האדם. והעירוב דחטאת עם עולה - בדוגמת חיבור ב' ההפכים שביום ההילולא
שיחה ה: סל"ט - א) שיעור תהלים דכ"ף מנ"א - "תגל הארץ", "בכל מקומות ממשלתו" - ע"ד חיבור הפכים שביום ההסתלקות
סמ"ב - ב) תורתו של בעל ההילולא - בענין הברכות
סמ"ג-ה - ג) סיום ההתוועדות - בצדקה (גם מגבית צדקה), וניגוני שמחה
סמ"ו - ד) סיום ס"ת לילדי ישראל ע"י ה"כותל המערבי"