אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: מעלת כינוס כמה מישראל (ובמיוחד - כמ"פ עשרה, בעשרת ימי תשובה, ובימים הסמוכים ליום הכיפורים); ביאור הקשר ד"יארצייט" ותחיית המתים לענין התשובה; העילוי שבכינוס ובתשובה כשהם מתוך שמחה. (ס"א)

שיחה ב: סיום מסכת ביום ה"יארצייט" ה"ז יומא טבא לרבנן, אבל כל ישראל בכלל; "הדרן" על מסכת עדויות (הקשורה עם תחית המתים); אלי' הנביא יבוא כמה זמן לפני ביאת משיח דאל"כ איך יוכל להספיק ביום אחד ענינים רבים כל כך - "לרחק המקורבין בזרוע… להשוות המחלוקת וכו'". (סט"ו)

שיחה ג: המשך ה"הדרן" - ביאור בארוכה בפרטי המשנה שבסיום המסכת, וקישורה לתחלת המסכת. (סכ"ז)

שיחה ד: התעוררות ע"ד ג' המבצעים השייכות לנשי ובנות ישראל - כשרות האכילה ושתי', טהרת המשפחה והדלקת נרות, ושייכותם לסיום המסכת; במעלתה של בעלת ה"יארצייט" - הרבנית מרת חנה נ"ע - שהלכה בגלות אחר בעלה וההוראה - בגודל הענין ד"שלום בית", המביא "שלום" בין כנסת ישראל והקב"ה עד לגאולה שלימה - ע"י הפעולות ב"מבצעים". (סל"ט)

והעיקר - שכל עניני חודש תשרי יבואו בפשטות "המעשה הוא העיקר", ועי"ז - כל הענינים הפנימיים יבואו בגלוי. (סמ"ד)

שיחה ה: מגבית עבור "קרן חנה". (סמ"ו)

ENGLISH

1. The significance of the present gathering. The relationship between Teshuva and a Yahrzeit

2. The Three Mivtzoyim that are given over to women. Rebbetzin Chana — an epitome of the principle of Sholom Bayis

תוכן ענינים

שיחה א: השבת נקראת שבת "שובה" וגם שבת "תשובה"; "שובה" - מורה על הפעולה, הן בעצמו והן על הזולת, ו"תשובה" - על עצם הענין (לעצמו בלבד); תחלה הוא ענין ה"תשובה" ואחרי הקריאה בתורה וההפטורה נעשה "שובה" - שלימות האחדות ואזי עבודת התשובה היא גם בנוגע לזולת. וההוראה: גם בעשרת ימי תשובה יש לעסוק בהפצת המעיינות, והיהדות, אע"פ שעוסק בעבודת התשובה עם עצמו; ביאור בהערה למכתב הכללי דח"י אלול. (ס"א)

שיחה ב: המשך (מיום ו' תשרי) הביאור ב"הדרן" על מסכת עדויות; הביאור בפנימיות הענינים. (סי"ד)

שיחה ג: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לב, לט) "אני אמית ואחי' וגו'". (סכ"ו)

דיוק בלקוטי לוי יצחק בענין "גלעד"; בכללות הענין דגימטריאות. (סכ"ח)

הקשר הכללי דפ' האזינו לעשרת ימי תשובה, ובמיוחד ליום השמיני בחודש בו התחילה חנוכת בית המקדש הראשון הקשור עם עבודת התשובה, ומזה - גודל השמחה שהייתה אז עד שלא התענו ביום הכיפורים; ההוראה בענין פיקוח נפש של יהודי ברוחניות; עד כמה נוגעת העבודה דהפצת היהדות. (סל"א)

שיחה ד: הביאור בפירוש רש"י; ושייכותו לתשובה. (סל"ו)

הביאור בלקוטי לוי יצחק ושייכותו לפ' האזינו; ההוראה בעבודה בענין העמידה בתוקף בעניני התורה. (סמ"ד)

ENGLISH

1. The significance of the name Shabbos Shuva

2. An explanation of Rashi’s commentary: Devarim 32:39

3. The fundamental principles of Gematria (Torah numerology)

4. The significance of the 8th day of Tishrei — the anniversary of the dedication of the Bais Hamikdosh by King Solomon

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: יום ההילולא דאדמו"ר מהר"ש, סבו של אדמו"ר מהוריי"צ שייכותם ניכרת הן בתואר פניהם והן בעבודתם "מלכתחילה אריבער" - "ואתהלכה ברחבה", באופן בולט גם ביחס לחצר המלוכה דמדינה ההיא; אף שא"א להדמות להם, צריך ללמוד הוראה מכך להתנהג באופן זה בעניני תורה ומצוות השייכים להנהגת העיר והמדינה. בפרט הארץ הקודש שה"ז רצונו האמיתי של כ"א מישראל ולא "כפי' דתית"; בפרט בימים שבין יום הכיפורים וחג הסוכות. (ס"א)

שיחה ב: שייכות אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר הצ"צ - "אחד (י"ג ניסן) באחד (י"ג תשרי) יגשו" - עבודת הצ"צ בתורה היא "אחד" עם עבודת מהר"ש בעניני המלוכה. וההוראה - גם "טוב לבריות" צ"ל ע"פ תורה; בפרט בענין החינוך שהוא טוב לשמים וטוב לבריות; חינוך - גם מלשון "חנוכת הבית" דבתשרי היתה חנוכת בית המקדש הראשון (שנעלית מיום הכיפורים ולכן אז הי' אכילה ושתי' גם כן, ובזמן הזה ח"ו לשנות) שנמשך "שבעת… ושבעת ימים" - טוב לשמים ולבריות; הדגשה בענין החינוך בקשר עם הכרזת מנהיגי המדינה וההוראה להוסיף ב"תומכי' מאושר" ובפרט בחינוך עצמו באופן ד"ואתהלכה ברחבה" בשמחה; ע"ד המבצעים. (סט"ו)

שיחה ג: בית המקדש הראשון פעל דירת קבע לו ית' ו"ושכנתי בתוכם" הוא בפרט בענין החינוך - גודל החשיבות דחינוך ילד קטן שפעולתו היא (מלמעלה למטה) עד סוף כל הדורות ו(מלמטה למעלה) נוגע במחשבה הקדומה דא"ק ובמה נחשב לגבי זה, כל הענינים האחרים; לנצל ימים אלו וימי חג הסוכות לפעולות בחינוך, הקטנים עם הגדולים וכן לביקורים בבתי רופאים, זקנים ואסורים; כשילכו בתוקף - גם שמים וארץ יאזינו ותהא הצלחה מופלגה. (סכ"ו)

שיחה ד: לפ' ברכה אין שבת מיוחדת, ויש לבאר פסוק עם פירוש רש"י; שאלות בפירוש רש"י (לג, כה-ו) "ברזל ונחשת מנעליך… אין כא-ל ישורון"; ההוראה בעבודה: הנשמה מעולם לא הלכה בגלות ו"לא יוכלו האויבים ליכנס בה (כבארץ ישראל שעלי' נאמר "ברזל ונחשת מנעליך"); כאו"א הוא מפרנס של הקב"ה "והוא יתן מעדני מלך" גם בזמן הגלות באופן ד"ברזל ונחשת מנעליך" ולא להתפעל ובפרט בארץ ישראל (בענין השמיטה זה בגלוי); הביאור בפירוש רש"י ע"פ פשוטו של מקרא. (סל"ג)

שיחה ה: התעוררות ע"ד: מבצע ד' מינים ומתוך שמחה, מבצע נרות שבת קודש ויום טוב, הוספה בצדקה, הספקת צרכי החג; חלוקת דורלים לצדקה ע"י ה"טאנקיסטן". (סמ"ה)

שיחה ו: המשך (מיום ו' תשרי ושבת תשובה) הוספה בה"הדרן" על מסכת עדויות; ביאור בענין "יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין כו' משום גזירה דרבה" - ע"פ נגלה וע"פ פנימיות הענינים; ביאור פרטי הסיפור דבעל ההילולא שאמר שהבעש"ט והרב המגיד הם כתר דחסידות, אדמו"ר הזקן - חכמה, אדמו"ר האמצעי - בינה, והצ"צ - דעת. והמשיך "כתר הוא ממוצע ויש בו בחי' תחתונה שבעליון ובחי' עליונה שבתחתון, אשר בבחי' עליונה שבתחתון יש בו יסוד ושרש החכמה, ולכן רבנו הזקן (להיותו חכמה) ישב במעזריטש, איצט דארף מען צופארן צום טאטן (היינו על האהל הק') הערן וואס טוט זיך; ביאור ההוראה בעבדות כאו"א מכל הנ"ל. (ס"נ)

קטע מהנ"ל

מחאה על מסירת שטח נוסף למצרים, דבר הגורם ל"תפתח הארץ לפניהם" ר"ל; יש לאפשר כניסת יהודים לירושלים העתיקה ולחברון; אין מקום לטענה שחתמו הסכם ומוכרחים לקיימו, כי: א) מלכתחילה אינם יכולים לחתום ע"ז בשביל כל ישראל. ב) כל אדם עלול לטעות; יש לנהוג בהתאם להוראת פ' השבוע "ברזל ונחשת מנעליך" - "שהיו גבוריהם יושבים בערי ספר ונועלים אותה שלא יוכלו האויבים ליכנס" (פירוש רש"י), הן בגשמיות והן ע"י (ה"גבורים דשומרי שביעית -) עושין רצונו של מקום וזוהי הדרך לשלום אמיתי עד לגאולה שלימה.

ENGLISH

1. The relationship between the Rebbe Maharash and the Previous Rebbe: acting with pride and majesty even in the court of the Russian government

2. Yahrzeit of the Rebbe Maharash 13th of Tishrei and Yahrzeit of the Tzemach Tzedek 13th of Nissan. The importance of education

3. The effect of the Temple in our times — Chinuch

4. An explanation of a Rashi in Zos HaBrachah which shares an open connection with the events of the present time

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: מצות היום - בשמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, המתבטאת דוקא ניגונים וריקודים בספר תורה עטוף במפה, והכלי לכך הוא דוקא הגוף (שנתהוה מעצמות) והתורה (שהיא "שעשועי המלך בעצמותו"), ההוראה - יש לקחת משמח"ת נתינת כח שהעבןדה דכל השנה כולה תהי' באופן דלמעלה ממדידה והגבלה. (ס"א)

שיחה ב: כאשר שמע"צ (היו"ט דשמח"ת) חל בשבת, יש להוסיף בהנ"ל עוד יותר (ומתוך תענוג), ואע"פ שכבר הגיע למצב דבלי גבול, הרי הדרגא הנ"ל נהי' אצלו מדידה והגבלה, וצ"ל למעלה גם מזה כו'. (ס"ח)

שיחה ג: תוספת עילוי בכ"ז כאשר השבת היא בשנת שמיטה; ולפועל: כאו"א צ"ל בתוך מדידה והגבלה נעלית יותר (בלימוד התורה, בחינוך וכו'), כך שהלמעלה ממדידה והגבלה יהי' נעלה יותר. (סט"ו)

שיחה ד: שייכותם של פסוקי "אתה הראת" להקפות שענינם שמחה - הידיעה ("הראת לדעת") דהוי' הוא האלקים פועלת שמחה גדולה, ואף שללימוד פנימיות התורה צ"ל "לבו דואג בקרבו" - ה"ה נושא ב' הפכים (- "לעושה נפלאות כו'") ואף שלא עביד קוב"ה ניסא למגנא, בכ"ז עושה נפלאות בגלל "(כי לעולם) חסדו". וכ"ז צ"ל נמשך למטה בארץ - במקום מוגבל "(כי מ)ציון (תצא תורה… מ)ירושלים"; ביאור הפסוק "ויהיו נא אמרינו כו'" וההוראה: כשמדברים עם הגוי, צ"ל בלשון רכה אך בתוקף ובכחו של "אדון כל". (סכ"ד)

שיחה ה: חלוקת משקה (לסיימו לפני הקפות) ע"י הרבנים. (סל"ב)

ENGLISH

1. The general lesson of Simchas Torah

2. The particular insights that result from the celebration of Simchas Torah on Shabbos

3. An added dimension brought out by the Shemitah year

4. How the verses of Ata Haraisa help us prepare for Hakkafos

5. An explanation of the verse “May our words find favor before the Master of all things”

תוכן ענינים

שיחה א: בשמחת תורה ישנם ריבוי ענינים (ע"ד א"ס) והעיקרי בהם - "שמחת תורה" (- השמחה, התורה וחיבורם יחד), שהוראתו - לקחת, לכל השנה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, שבכל עבודתו יצא מההגבלות; ועד"ז בצדקה - כאשר כאו"א יחליט לתת למעלה מיכלתו, "חמישית לפרעה", יפתח לו הקב"ה צנורות חדשים ויתן לו "ארבע ידות". (ס"א)

שיחה ב: בהנ"ל יש להבהיר: תחלה יש לתת את "החמישית" ואז הקב"ה יתן ה"ארבע ידות", ולא להיפך, וכדאי יותר שהקב"ה יהא חייב לו (כביכול) מאשר שהוא יהי' חייב; אין טעם לבוא אלי בשאלות לאחר שמחת תורה כאשר עומדים במדידה והגבלה, אלא להחליט עכשיו בפועל ולכתוב את ה"טשעק" כפשוטו; צ"ל החלטה ללמוד תורה למעלה ממדידה והגבלה. (ס"ט)

שיחה ג: שלילה מוחלטת של השיטה שאנשים זקנים מפסיקים לעבוד (רעטייערן) - אמנם אפשר למעט בעסק - אבל לא להפסיק לעבוד, גם הם צריכים לתת למעלה מיכלתם (כנ"ל) ואל יטענו שאינם עובדים כו'; העצלנים יותר יכולים לקנות כרטיס הגרלה (ועי"ז יפרעו את ה"טשעק"), אבל אז ה"ה חייב להקב"ה כנ"ל (ס"ט); יש שיתנו לי ה"טשעק" (שאינה ביכולתם לפרוע) ויסמכו על היושר שלי כו' - הרי מודיעים בזה שה"טשעק" ימסר לבנק וכו', ודרך זו מושללת לגמרי. (סי"ד)

שיחה ד: נהוג להכריז בשמחת תורה "ויעקב הלך לדרכו" - לקחת את עניני חודש תשרי על כל השנה כולה, וכיון שההכרזה היא בשמחת תורה, צ"ל כ"ז חדור בשמחה. כולל - שבחודש תשרי היתה חנוכת בית המקדש הראשון; ביאור השייכות דכל אחד מהחדשים לבית המקדש. (ס"כ)

התעוררות ע"ד "קרן השנה" ושיעורי "חת"ת"; "עשירות" בשמחת תורה דשנה זו שחל ביום א' - לימוד כל פ' ברכה; ע"ד כל המבצעים החל מאהבת ישראל. (סל"ה)

השתתפות ב"כינוס תורה" ע"י דבר גשמי וע"י אמירת תורה בענין כללי השייך לשמחת תורה שהוא יום כללי - מצות שמחת יום טוב. (סל"ח)

ENGLISH

1. A Day of unlimited joy — How giving Tzedakah will bring wealth

2. Why someone who has made the decision to give Tzedakah should expect wealth but should give the Tzedakah first, before receiving that wealth

3. A Torah perspective on retirement

4. The connection of Simchas Torah with all the months of the year

5. Practical directives in regards to Chitas and Keren Hashanah

6. Joy on Shabbos and Holidays — A Halachic perspective

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: ביאור במאמר רבותינו "ווי מ'שטעלט זיך אוועק ש"פ בראשית, אזוי גייט עס דעם גאנצן יאר: - ע"פ תורת הבעש"ט בענין השמות בלה"ק ו"בראשית" היא הפתיחה וההתחלה דכל התורה וממילא - של כל עניני השנה; בסוף חודש תשרי יש "לפתוח את החבילות" דתשרי אבל להוסיף עד להוספה באין ערוך.
שיחה ב: הוראה מיוחדת מקביעות ש"פ בראשית בסיום וחותם חודש תשרי, ושמשמחת תורה עד השבת היו שבעת ימים, שבכ"א מהם למדו חלק א' מהפרשה בפני עצמה (משא"כ בשנים שמצרפים את כל שיעורי החומש ביום א') ו"מקיים עלמא" ונעשה בעל הבית על העולם בתוקף יותר; ובפרט בשנה השביעית (גם מלשון שובע ושבועה).
שיחה ג: פתיחה בדבר מלכות- לימוד פסוק ראשון בתורה עם פירוש רש"י כפשוטו. ביאור חשיבות הדבר; דוקא פסוק זה הוא ראשון וח"ו לשנות הסדר בתורה.
שיחה ד: בקביעות שנה זו מקיימים מצוה הראשונה, "החודש הזה לכם", מיד לאחר פ' בראשית והלימוד: ש"כח מעשיו" כו' צריך לבוא בקיום המצוות בפועל; מעלה נוספת - טענת אומות העולם "לסטים אתם" מראה שנמצאים בגלות ומזה באים מיד לראש חודש - "משבחר ביעקב ובניו קבע להם ראש חודש של גאולה".
שיחה ה: בסיום חודש תשרי צ"ל "ויעקב הלך לדרכו" עבודה בעולם, ופ' בראשית מלמדת דאף שישנה נחלת גוים (גוי'שקייט וחומריות) הרי "נטלה מהם ונתנה לנו" (לקיים מצות בגשמיות) ובכל רגע "בראשית ברא" מחדש ונותן הכח לעבודה זו בשמחה;
שאלות בפירוש רש"י "בראשית ברא אלקים" - ולא נאמר ברא ה' שבתחלה עלה במחשבה כו';
בלקוטי לוי יצחק בההערות לזהר (דף מח) בענין נרות שבת קודש "בחדוא דליבא וברעותא";
המדובר בשמחת תורה בענין "ד' הידות יהי' לכם" לא הי' כדי לערוך מגבית, אלא לבחון (כ"א את עצמו) האם יצא מהמדידה והגבלה ולכן רק מי שהחליט ע"ז בשמחת תורה יתן כנ"ל ולא מי שהחליט אח"כ כשישנם ההגבלות ע"פ תורה וכמו"כ א"א לנהוג כך בכספי המוסדות; ע"ד מכירת המצוות.
שיחה ו: הביאור בפירוש רש"י; סופו וחלתו של חודש תשרי בשבת הרי כל השנה "שבת להוי'" (ובפרט שנת השמיטה) שנה של עונג ו"כל מלאכתך עשוי'".
שיחה ז: היום טוב בשמיני עצרת הוא מפני ש"קשה עלי פרידתכם" (שאתם נפרדים זה מזה) - הדגשה בענין אהבת ישראל ובש"פ בראשית - תוספת עילוי בזה ועד להמשכת עניני שמיני עצרת בענינים גשמיים כפשוטם.
שיחה ח:הביאור בלקוטי לוי יצחק; התעוררות ע"ד המבצעים.
קטע מהנ"ל
אודות המצב בארץ הקודש - העצה היחידה להפר את עצת האויב היא העמידה בקומה זקופה; ההכרח המוחלט לפרסם את הפסק דין בשולחן ערוך (או"ח סי' שכ"ט) והחובה על הרבנים לפסוק את ההלכה בגלוי, העדר הדבר הוא בגלל חוסר האמונה בבעלות המוחלטת של התורה על העולם (כפי שהי' במוחש אצל הרגצ'ובי בענין ב' סוגי המיסים); אין הענין שייך כלל ל"ג' שבועות" וכדו' - מדובר בשאלות פיקוח נפש כפשוטו!

ENGLISH

1. Shabbos Bereishis affects the entire year to come

2. Rosh Hashanah; 1st day of Sukkos, Shemini Atzeres all fall on Shabbos in a year that is “a Shabbos unto G-d”

3. Even non-Jews accept the answer given in Rashi 1.1

4. From the lesson of Bereishis we immediately enter into Mitzvos — Rosh Chodesh

5. “Working over” the physical for spiritual purposes

אודיו

תוכן ענינים

מוגה
כמה דרגות ב"ויעקב הלך לדרכו", ושלימותו בב' חשון. (ס"א)
הוראה מזה שב' חשון חל ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, והקשר לשמח"ת. (ס"ה)
הקשר לפ' השבוע - כריתת ברית נח. (ס"י)

בלתי מוגה
שיחה א: ב"ויעקב הלך לדרכו" יש כו"כ דרגות ושלימותם - לאחר ראש חודש מר-חשון בימי המעשה (ביאור בענין תוספת שלימות בתורה ומצוות בכלל) וזהו הטעם להתוועדות; לתוספת שלימות בשמחה - עריכת "שבע ברכות".

שיחה ב: התחלת ימי המעשה בשנה זו ביום השלישי - החיבור ד"טוב לשמים" ו"טוב לבריות"; וההוראה: בשמחת תורה, כשהתורה שמחה, אין הבדל בין "שמים" ו"בריות" והשמחה ביחד עם "בנך… הגר" וכו' היא בדרך ממילא אבל כן צ"ל גם בימי המעשה, ובכללות - לאחר המצב הנעלה צ"ל עבודה עם ענינים חומריים [ע"ד הדיוק בעניני קבלה ביחס לספר עמק המלך].

שיחה ג: אמירת "לחיים" ע"י אלו שלא נכחו כאן בשמחת תורה.

שיחה ד: לפעמים מוכרחים לדבר ע"ד התורה לא כפי שהיא בדרגא ד"שעשועי המלך בעצמות" לשלול טעויות בפסקי דינים; בדוגמת מה שדוד המלך שקרא לתורה בשם "זמירות", כי הי' המצור והי' צריך לפעול שמחה; בענין המצב בארץ הקודש דבגלל העדר ד"שויתי ה' לנגדי תמיד" וברכת התורה שמזכירה על "נותן התורה" אין מבררים הדין לאמיתו; כשם שחסידות גרמה לתוספת הידור בב' זוגות תפילין, הדרת פנים זקן וכו' כך, ויותר, לגבי יוקר וחשיבות התורה שאינו מתמעט ח"ו ע"י עבודת התפלה, ואדרבה - עי"ז מגיעים למעלה דתורה כפי שהיא "חכמתו ורצונו".

שיחה ה: שייכות השיעור היומי בחומש - (ח, א) "ויזכור אלקים את נח וגו'" לראש חודש וליום שלישי; ביאור בג' הדרגות בכריתת ברית: א) דנח, ב) דאברהם, ג) דמשה רבינו במתן תורה - המשכה פנימית.

שיחה ו: "ויזכור גו'" (הנ"ל הי' בראש חודש סיון, ושייך למתן תורה ולמעשה - ) צ"ל הוספה בנגלה ובחסידות בשקידה ובהתמדה והוספה בכל המבצעים.

שיחה ז: הסיום בברכה שהיציאה לימי המעשה תהי' בשמחה ובניגון "כי בשמחה תצאו".

ENGLISH

1. The service of “Ya’akov went on his way” bringing the spiritual experience of Tishrei into contact with our daily lives

2. The relation of the above to Tuesday. A two-fold Good — “Good to heaven” and “Good to the creations”

3. The covenant with Noach, Avraham, and Moshe

4. Taking from Tishrei the strength to serve G-d with Joy

אודיו

תוכן ענינים

מוגה
שלימות נוספת ב"ויעקב הלך לדרכו" במוצאי ש"פ נח ובז' חשון.

בלתי מוגה
שיחה א: שלימות הענין ד"ויעקב הלך לדרכו" במוצאי ש"פ נח, לאחר שבוע שכולו ימי המעשה; "(ויעקב הלך לדרכו) ויפגעו בו מלאכי אלקים" מחנה ארץ ישראל - כנגד העבודה בתורה ומצוות, ומחנה דחוץ לארץ - כנגד העבודה ד"בכל דרכיך דעהו"; בקביעות דז' מר-חשון (שרק בו שואלים גשמים, משום "עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת") מודגש הענין דאהבת ישראל שצ"ל גם בעניני חולין, כפסק דין ש"אחר הרגל" בשטרות הוא ז' מר-חשון. (ס"א)

שיחה ב: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ח, א) "ויכור אלקים את נח" וגו'. (ס"ד)

בלקוטי לוי יצחק עה"פ (ריש פרשתנו) "תמים הי' בדורותיו". (ס"ה)

המקור לדברי הרמב"ם (הלכות ע"ז פ"א ה"ג) דאברהם אבינו הכיר את בוראו בן ארבעים שנה ותיווכו עם מאמרי חז"ל בכ"מ שהכיר את בוראו בן ג' שנים. (ס"ז)

שיחה ג: הביאור בפירוש רש"י. (סט"ו)

הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סי"ח)

הקשר דפ' נח ופ' לך לך, וההוראה בעבודה. (סכ"ד)

שיחה ד: כל ענין צ"ל קשור בתורה - ועד"ז לגבי המאורע המבהיל ר"ל - לייסד מוסד של תורה על שמו. (סכ"ט)

ENGLISH

1. “And Ya’akov went on his way” — The service of drawing down G-dliness into our everyday lives

2. An explanation of Rashi’s commentary on the verse “And G-d remembered Noach”

3. The relationship between Noach and Avraham

4. Establishing a Yeshiva as a memorial

תוכן ענינים

מוגה
המקור לחגיגת "יום הולדת". (ס"א)
ההוראה מעיקר חידושו של אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע - ישיבת תומכי תמימים. (ס"ד)
הדגשה בהוראה זו לפי קביעות השנה - שכ' חשון וכמה מועדים חלים ביום השבת. (סי"א)
בשנה זו - התחלת שנת המאה־ועשרים דאדמו"ר נ"ע, וההוראה משיעור התהלים - "שיר המעלות", ע"פ המדרש שאמר יעקב ט"ו שיר המעלות בבית לבן. (סכ"ב)
ביאור החיד"א שט"ו שיר המעלות דדוד הם כנגד ט"ו שנים שחיו ג' האבות יחד. (סל"ג)
ביאור הפסוק "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה". (סמ"א)

בלתי מוגה
שיחה א: ע"ד מעלת "יום הולדת" והטעם שלא נתגלה ע"ע ד"הכל עשה יפה בעתו"; מיום ההולדת דאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע צ"ל לימוד הוראה (מענין מיוחד, המובן לכאו"א ונוגע למעשה) מענינו העיקרי - הפצת התורה באופן דאיחוד נגלה ודא"ח - ישיבת תומכי תמימים; התייסדות הישיבה לאחר נישואי בנו אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ע"ד "עטרת זקנים בני בנים"; ההוראה ונתינת כח - להוספה בהפצת התורה. (ס"א)

שיחה ב: מעלת כ' מר-חשון שחל בשבת כמועדי תשרי וחנוכה, בשנה זו (ביאור שייכותם) וההוראה - דהפצת התורה (כנ"ל) צ"ל מתוך תענוג; בשנה זו - יום ההולדת דק"כ שנה - ביאור מעלתו ושייכותו לקאפיטל ק"כ בתהלים, התחלת הט"ו "שיר המעלות"; ביאור המדרש דיעקב אמר ה"שיר המעלות" בבית לבן, וההוראה: גם בחושך הגלות, כששואלים "מאין יבוא עזרי" צ"ל "שיר המעלות" (ואע"פ שלא משלימים עם מצב זה) מפני יתרון האור שיבוא עי"ז. (סי"א)

שיחה ג: ביאור במש"כ החיד"א ד"ט"ו שיר המעלות אמר דוד כנגד ט"ו שנים שהיו האבות ביחד" ו"כנגד ט"ו תיבות שבפ' ויפגע במקום"; ביאור נוסף במעלת ק"כ שנה ע"פ הירושלמי ד"לק"כ שנה (לאחר מותו) הוא חוזר למלוא תרווד אחר רקב". (סל"ג)

שיחה ז: ביאור הפסוק (בקאפיטל ק"כ) "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה", ע"פ פנימיות הענינים; ההוראות לפועל: כאו"א יקרב שני יהודים (עכ"פ) ללימוד נגלה ודא"ח באופן ד"תורה אחת"; תלמידי תומכי תמימים יוסיפו בעניניהם; הרחבת מוסדות תומכי תמימים והקמת סניפים חדשים. (סמ"א)

שיחה ח: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יח, ג) "ויאמר אדנ-י אם נא וגו'" - "לגדול שבהם אמר וכו'". (ס"א)

הביאור בפירוש רש"י. (ס"ד)

שאלה בלקוטי לוי יצחק (ע' סט) בענין ביטול גזירה ע"י שקבלו על עצמם "דלא יתבטלון מאורייתא לעלם". (ס"ט)

הביאור בזהר. (ס"י)

תוספת ביאור בלקוטי שיחות השבועי אודות הסיפור דאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שאל את הצ"צ מפני מה אין הקב"ה מתגלה אלינו כפי שנתגלה לאברהם אבינו - בשייכות לפירוש רש"י שהקב"ה נראה לאברהם כדי לבקרו בחליו. (סי"א)

שיחה ט: סיפור הנ"ל הוא הוראה לכאו"א, לאחר שאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע "פתח את הצינור" דחינוך בדרגא זו - והדבר אירע דוקא בדורות האחרונים - כהכנה ליסוד ישיבת תומכי תמימים. (סי"ט)

ENGLISH

1. The Rebbe Rashab’s unique contribution. The connection of Nigleh to Pnimiyus HaTorah

2. The relevance of the above to Shabbos

3. The significance of the 120th anniversary of the Rebbe Rashab’s birthday

4. The need to expand Yeshivas Tomchei Temimim. Each of us has an obligation to spread the study of Nigleh and Pnimiyus HaTorah

5. A story of the Rebbe Rashab. A child’s sensitivity to connection with G-d

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: ענינו המיוחד של חודש כסלו (ובמילא - של שבת המברכו) הוא: ימי חנוכה שנקודתם - (צירוף ג' הפרטים ד)הדלקת נרות, הלל והודאה. ההוראה לכאו"א - ל"טהר" את מקדשו הפרטי ובכל מצב יש להוסיף טהרה (ודוגמא לזה - בהלכה); ההוראה צ"ל על כל השנה, ומתוך שמחה. (ס"א)

שיחה ב: הוראה מיוחדת מהקביעות דש"ק מברכים ביום כ"ז בחודש מר-חשון בו "יבשה הארץ" ונאמר לנח "צא מן התיבה" - ע"פ תורת הבעש"ט עה"פ "בא אל התיבה", יכול לחשוב שישקיע עצמו בתיבות התורה והתפלה ולא יעסוק בעניני העולם, וההוראה - "צא מן התיבה" - צ"ל השפעה בעולם; עד"ז לגבי חודש תשרי וכל השנה - יש לצאת מגן עדן ולעסוק ב"לעבדה ולשמרה". (סט"ז)

שיחה ג: ענינים כלליים נוספים בחודש כסלו - י"ט ויו"ד בו; ענין נוסף בכ"ז מר-חשון יום הברית דכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע. ואף שלפועל נדחה י"ל שה"נזכרים ונעשים" הוא ביום זה (שקו"ט בדבר וכמה דוגמאות בהלכה); מענינו העיקריים - ישיבת תומכי תמימים שבה לומדים נגלה וחסידות כאחד; הכרח לימוד החסידות ושלילת הטענה ד"מנהג אבותינו בידינו"; כי לכל דבר יש את זמן הראוי; עפ"ז - ביאור כיצד הי' זמן שבו נח לא השפיע בעולם עד שנאמר לו "צא מן התיבה". (סכ"ח)

שיחה ד: שאלות בפירוש רש"י, בתחלת הסדרה. (סמ"ב)

בלקוטי לוי יצחק בענין הנפלאות שבתורה. (סמ"ה)

ביאור בפירוש רש"י; ביאור בלקוטי לוי יצחק, וביאור בלקוטי שיחות השבועי (המשך מש"פ וירא)

שיחה ה: הביאור בלקוטי לוי יצחק; יה"ר שכל הנ"ל (בשיחות דלעיל) יבוא לפועל וכן בהתרחבות המוסדות. (סמ"ח)

שיחה ו: הביאור בפירוש רש"י. (סמ"ט)

שיחה ז: ע"ד תענית שעות. (סס"ב)

קטע מהנ"ל

ע"ד חומרת המצב בארץ הקודש, בכל התחומים; שלילה מוחלטת של הדעה שעניני הבטחון וכיו"ב אינם קשורים לפסק דין בשולחן ערוך - ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא; המצב הגיע לידי כך שאומרים שטויות שאין בהם ממש ושקרים - והדברים מתקבלים; גם מצב היהדות החרדית התדרדר למצב של הרמות ידים ר"ל במקום לימוד התורה.

ENGLISH

1. The festival of Chanukah. Its relation to the month of Kislev

2. The significance of the 27th of Cheshvan The day the Earth dried out after the flood

3. The service of the Rebbe Rashab and its connection to the 27th of Cheshvan

4. The need to expand Tomchei Temimim

5. The situation in Israel. It is proper to declare a public fast

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: הענין דיום הגאולה, וחודש הגאולה, צריך לבוא בפועל, כי בכל יומא צ"ל הוספה וע"פ תורת הבשע"ט שצ"ל הוראה מכל דבר, לא רק מדבר חידוש, ובמיוחד - ענין של נשיא הדור, ובפרט - ענין כללי בימי חייו - ועד לפעולות באופן ד("ויפרוץ האיש) מאד מאד".

שיחהה ב: יום הגאולה בא בהמשך לט' כסלו יום ההולדת והימים קשורים זה בזה, ובפשטות - ביום ההולדת מזלו גובר ולמחרתו - הגאולה; שייכות יום ההולדת ליום ההסתלקות, שאצל בעל הגאולה ניכר ד"הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים" (וצריך ביאור מדוע ניכר רק ביחידי סגולה); עניני הנשיא שייכים לכאו"א שההחלטות הטובות דיום זה יבואו בפועל.

שיחה ג: הוראה כללית מענין גלוי בחיי בעל הגאולה - הרחבת לימוד החסידות והפצתו בדפוס; כאו"א יגביר הלימוד וישפיע "חוצה".

שיחה ד: השייכות המיוחד של בעל הגאולה לארץ הקודש.

שיחה ה: התעוררות ע"ד "מבצע חנוכה" לפרטיו וההכנות לזה; וע"ד כל המבצעים.

שיחה ו: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ויצא לא, יח) "מקנה קנינו"; ההוראה לכאו"א מהכתוב (שם ל, מג) "ויפרוץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן… וגמלים וחמרים": תכלית כל העסק בענינים גשמיים הוא הוא כדי שיהי' "ויפרוץ האיש… מאד" - לעשות מהם עניני יהדות.

שיחה ז: הביאור בפירוש רש"י.

קטע הנ"ל

ע"ד המצב בארץ הקודש - מחאה נמרצת על כך שעשרות יהודים התכנסו לדיון האם… חברון היא "שטח כבוש"; גם הרבנים שביחס לשמיטה מפרסמים שחלק זה הוא ארץ ישראל, הרי ביחס לבטחון, מסתפקים; אין מקום לטענה שצריכים למסור את השטחים בגלל החתימה על ההסכם, שכן מלכתחילה לא היתה שום אפשרות לחתום על דבר שאינו שלו; מתולדת אדמו"ר האמצעי שאסף מעות עבור ארץ הקודש גם מעניים, יש ללמוד שגם במצב הכי קשה אין ספקות ביחס לארץ ישראל; יש לקיים את פסק דין השולחן ערוך ולא לגרום ח"ו למצב שבו "תפתח הארץ לפניהם" ר"ל.

ENGLISH

1. A Nassi’s day of liberation affects the entire generation

2. The relation between the 10th of Kislev — the day of the Mitteler Rebbe’s redemption — and Tes Kislev — the day of his birthday and Yahrzeit

3. The unique quality of the Mitteler Rebbe — intensifying the spreading and teaching of Chassidus; and its connection to Friday

4. The Mitteler Rebbe’s uniqueness in regard to Israel — purchasing land in Hebron and sending money to construct a building there

תוכן ענינים

שיחה א: משבת שלאחרי יו"ד כסלו לומדים שהפצת המעיינות בהתרחבות צ"ל מתוך תענוג; שייכות הנ"ל גם לנשים ובנות; מעלה בכל זה בשנה זו - שנת השמיטה - "שבת לה'". (ס"א)

שיחה ב: שייכות יו"ד כסלו גאולת אדמו"ר האמצעי וכ"ף מר-חשון, הולדת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, בתורתם ובשמם; יש לברר, בכל הכתבים, מיהו בעל המאמר - תורת החסידות ניתנה כדי ללמוד בהבנה והשגה; צ"ל הוספה בלימוד דא"ח, הן אצל בעלי עסק והן אצל יושבי אהל, הן בכמות והן באיכות. (ס"י)

שיחה ג: הוראת פ' השבוע - עד ל"ויעקב הלך לדרכו", סיום הבירור דלבן - הליכה מלמטה (בית לבן) למעלה (ארץ ישראל), שלאחרי ההליכה מלמעלה (תשרי מלטה (כל השנה), ע"ד מעלת בעלי תשובה לגבי צדיקים; כללות הגלות היא שתהא עבודת התשובה; "נחמה בכפליים" לדורנו שהוא לאחר הפצת המעיינות ע"י רבותינו נשיאנו, ועתה - הליכה מלמטה למעלה. (סכ"א)

שיחה ד: המשך (מיו"ד כסלו) השאלות בפירוש רש"י עה"פ (לא, יח) "ומקנה קנינו". (סכ"ח)

שיחה ה: הביאור בפירוש רש"י. (סל"ז)

הביאור בלקוטי לוי יצחק. (ס"מ)

המשך הביאור בפירוש רש"י. (סמ"ב)

הקושי והאריכות דגלות זו - מאמר אדמו"ר הזקן בזה. (סמ"ט)

התעוררות ע"ד "מבצע חנוכה" ולפנ"ז - הפעולות די"ט כסלו. (סנ"א)

ENGLISH

1. The effect of Shabbos on the preceding week. The repetition of the expression “and G-d saw it was good,” on Tuesday and Friday and the difference between them

2. The relationship between the Rebbe Rashab and the Mitteler Rebbe

3. The lesson we can learn from the Mitteler Rebbe’s service

4. Why the Tzemach Tzedek protested against the Mitteler Rebbe’s method of teaching Chassidus

5. Ya’akov’s service in Charan. The refinement of Laban

תוכן ענינים

שיחה א: מעלת השבת שממנה מתברך י"ט כסלו (ובמיוחד - שחל סמוך לשבת, והשבת היא בשנת השמיטה ועוד) - ועפי"ז, גודל העילוי של התוועדות בשבת (אף לגבי ההתוועדות בי"ט כסלו). ולכן - הרי זה הזמן המתאים להחלטות טובות בכל עניני י"ט כסלו. (ס"א)

שיחה ב: המעלה שבשבת עצמה היא - שבו ישנם כל ימי השבוע "בכח" (בדוגמת ימי חנוכה שביום הא' מדליקים ח' נרות (לדעת בית שמאי) כנגד ח' הימים) והרי זה מדגיש את חשיבות ההחלטות הטובות בשבת זו; כיון שסוף סוף מוכרח שיבוא "בפועל", יש לקשר את ההחלטות מיד במעשה בפועל. (ס"ח)

שיחה ג: בקביעות י"ט כסלו ביום א', שבו מודגשת התחדשות כללות הבריאה ישנה נתינת כח מיוחדת, מחדש, ללימוד התורה בכלל, ובמיוחד - להפצת המעינות חוצה. (סט"ז)

שיחה ד: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לג, ד) "וירץ גו' וישקהו". (סכ"ב)

בלקוטי לוי יצחק, בענין ב' הביאורים לגבי שנותיו של דוד. (סכ"ג)

המשך הביאור בפירוש רש"י בפ' ויצא (ושייכותו לפרשתנו). (סכ"ד)

שיחה ה: ע"ד טעם לאריכות הגלות; בענין תענית שעות ופרטי ההנהגה ביום התענית. (סכ"ז)

שיחה ו: הביאור בפירוש רש"י. (סל"ג)

הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סל"ו)

המשך הביאור בפירוש רש"י (וההוראה בעבודה). (סל"ח)

ENGLISH

1. The connection between Erev Yud-Tes Kislev and Shabbos. The blessings of Shabbos for the succeeding week

2. The importance of potential, the relation of the above to Shabbos

3.The significance of Yud-Tes Kislev falling on Sunday

4. An explanation of the verse (Bereishis 33:4) “And Esav ran to meet him ...”

5. An explanation of the verse (Bereishis 30:43) “And the man (Ya’akov) increased ...”
6. An explanation of the Zohar’s comment that Adorn, the first man, and Avraham, Ya’akov and Yosef, gave David 70 years of life

7. Guidelines for the half-day fast

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: ההתוועדות, ככל עניני תורת חיים, צריכה להביא למעשה בפועל שדוקא בו מקיימים רצון הקב"ה; אע"פ שהגאולה קשורה עם חב"ד, מוחין, בכ"ז תכליתה - המעשה, וע"ד כללות לימוד התורה שגדולתו היא - שמביא לידי מעשה, שיומשך על כל השנה עד לי"ט כסלו הבא שאז יוסיפו ביתר שאת.

שיחה ב: בפרשת הגאולה ישנם ריבוי ענינים והלימוד צ"ל ממ"ש בעל הגאולה עצמו דגאולתו היתה באופן ד"הפליא ה' והגדיל לעשות בארץ" וגם אומות העולם ראו קידוש שמו ית' וההוראה דעבודת כאו"א צ"ל ב"גאון יעקב" ו"אל יבוש מפני המלעיגים", והכח לזה מהגאולה שלמעלה ממדידה והגבלה; הסברה ד"דיו שיפקיע את עצמו" ומפני חושך הגלות כו', לא ישפיע על העולם, היא בזמנים כתיקונם משא"כ בתקופתנו המשולה לשריפה.

שיחה ג: במכתב בעל הגאולה נאמר שהגאולה היתה בזכות ארץ הקודש. ומזה הוראה לכאו"א בעבודתו הרוחניות "מאך דא ארץ ישראל" (מקור לזה במאירי) שבכוחו לעשות בסביבתו "ארץ שרצתה לעשות רצון קונה"; בארוכה - ע"ד המצב בארץ הקודש, אודות איסור החזרת השטחים ר"ל והצורך לעמוד בתוקף נגד אומות העולם.

שיחה ד: "הדרן על הש"ס" - על מסכת עוקצין: "תנא דבי אליהו כל השונה הלכות וכו'"; ושייכותו לסיום התניא, בקונטרס אחרון - ע"ד לימוד הלכות; ושייכותו לשיעור היומי בחומש, "ואביו שמר את הדבר" (כי כל עניני התורה שייכים זה לזה).

שיחה ה: ע"ד ה"תענית שעות" והכרזת הפרטים ע"י הרב מרא דאתרא.

שיחה ו: העיקר בכל הנ"ל: העבודה בפועל ועד לשלימות בעבודת התשובה המביאה את הגאולה השלימה.

שיחה ז: ע"ד המגבית.

ENGLISH

1. Every concept of Torah must affect our practical behavior

2. Focusing on one concept of Yud-Tes Kislev, the redemption effected gentiles as well

3. The merit of the Alter Rebbe’s support of Israel caused his redemption

4. The division of the Talmud each year on Yud-Tes Kislev

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: מבין ריבוי עניני שבת זו, יש להתחיל ב"שמחה", בשייכות להפטרה "רני ושמחי"; ע"פ המבואר בתורה אור דבימי חנוכה היו ישראל במצב ד"בת" ("רק מקבל" וחולשה) לגבי "ציון" (וסימן למעלה) וגם מעלין בקודש באור - למעלה ממדידה והגבלה. ולמעשה - בחנוכה צ"ל (גם) שמחה עד לפריצת הגדרים. (ס"א)

שיחה ב: הנ"ל שייך גם תענית שעות (שהיתה בשבוע זה) כי השמחה מבטלת ענינים בלתי רצויים (ע"ד פעולת התשובה שע"י השמחה בשמיני עצרת ושמחת תורה); מעלת שמונת ימי חנוכה שתחילתה באות חי"ת (המרמזת על דברים לא רצויים) - יתרון האור מן החושך - וזוהי הנחמה היחידה על אריכות הגלות עד כדי כך. ויה"ר שלא יהא צורך בנחמה כי יקויים "ושמחת עולם על ראשם". (סי"ד)

שיחה ג: השמחה צ"ל במיוחד בפעולות ד"מבצע חנוכה" (ובכל ה"מבצעים") ובמיוחד - ביחס לנמצאים בבתי הרופאים ובתי האסורים; תוספת שמחה מיוחדת בפעולות בין אנשי הצבא והמשטרה, ועי"ז נוסף ב"תפול עליהם אימתה ופחד", כפי שראו בחומש, ועד שהנרות מאירים את הלילה כפשוטו וכן את חושך הגלות. (סכ"א)

שיחה ד: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (מ, א) "אחר הדברים האלה" - לפי שהרגילה אותה ארורה כו'". (סכ"ח)

בלקוטי לוי יצחק (ע' קמה) בענין אות שי"ן של ד' ראשין. (סל"א)

המשך הביאור בפירוש רש"י בפ' וישלח (לג, ד) "וירץ עשו לקראותו". (סל"ב)

שיחה ה: הביאור בפירוש רש"י (בפרשתנו). (סל"ט)

ההוראה בעבודה בפירוש רש"י - ע"ד גודל הזהירות אף בענינים הכשרים וע"ד אהבת ישראל. (סמ"ח)

הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סמ"ט)

סיום ההתוועדות (על אף ה"חובות"). (סנ"א)

ENGLISH

1. The connection between Chanukah and joy

2. The eight days of Chanukah — the transformation of darkness into light

3. The importance of Mivtza Chanukah — spreading Torah with joy

4. An explanation of Rashi’s commentary on the verse Bereishis 40:1 “and it came to pass after these things”

5. Why a half-day fast was called

אודיו

תוכן ענינים

מוגה
מעלת ער"ח טבת להיותו מימי חנוכה; שני ביאורים באי אמירת תחנון בו למעליותא; יו"כ קטן - הוספה בתשו"ע מתוך שמחה רבה.
בלתי מוגה
שיחה א: בנר ה' דחנוכה כמה ענינים וגם שהוא ערב ראש חודש; ומעלה מיוחדת בזה דאין אומרים תחנון (ותפילות יום כיפור קטן) כי הכל נפעל ע"י "עיצומו של יום" וכיון שזהו ע"י חנוכה - ישנה גם המעלה ד"רוצה אדם בקב שלו".
שיחה ב: אף שאין אומרים תחנון וכו' הרי הענינים ישנם, החל מיום כיפור קטן, ענין התשובה, בכל פרטי', ועד למעשה בפועל, כולל - הפעולות ד"מבצע חנוכה".
שיחה ג: בנר ה' דחנוכה ניכר בגלוי דהלכה כבית הלל - "בהילו נרו" והארה לעולם; גם בזמן חושך הגלות יש להזכיר לכל יהודי שהנשמה אינה בגלות וצ"ל "גאון יעקב", והדלקת נרות חנוכה בפרסום גדול.
שיחה ד: המשך בכל הפעולות באופן ד"ופרצת"; בארוכה - ע"ד בניית שיכוני חב"ד חדשים בארץ הקודש.
שיחה ה: ע"ד המשך הפעולות ב"מבצע חנוכה".
שיחה ו: המשך (מי"ט כסלו) ה"הדרן" על מסכת עוקצין (וע"ד הדיוק בקונטרס אחרון לאדמו"ר הזקן) והשייכות להתחלת הש"ס "מאימתי קורין את שמע בערבין".
שיחהה ז: התעוררות נוספת ב"נוספת חנוכה" ובלימוד עניני חנוכה.

ENGLISH

1. The significance of the fifth day of Chanukah

2. Two levels of Teshuvah

3. The establishment of new settlements in Israel

תוכן ענינים

שיחה א: יום ח' דחנוכה נקראת "זאת חנוכה", ע"ש חנוכת המזבח בפועל (בדוגמת מחלוקת בית שמאי ובית הלל לגבי סדר ההדלקה ואף שיש מעלות בה"כח", מ"מ הלכה כבית הלל דאלזי בתר בפועל). והמעלה נראית בריבוי "נר מצוה - הדלקת ח' נרות - ותורה אור" - הקריאה בתורה; ההוראה לכאו"א - אף ששרויים בחושך הגלות ואף מי שעומד בדרגא שמיני עצרת אינו בחושך (בדוגמת השבי), הרי מצב הדור כולו פועל גם עליו, בכל זה "הוי יגיע חשכי" ועד שאומרים "זאת חנוכה", אע"פ שהמזבח אינו בגלוי כי כל הגלות היא רק לפי שעה ואינה מציאות אמיתית. (ס"א)

שיחה ב: הוראה מהפטרת השבת "ויעש חירום", "בית ראשון" - מעלין בקודש לגבי ההפטרה ד"רני ושמחי", בית ראשון; ההפטרה באה מתוך החושך - הגזירה שלא לקרוא בתורה ודוקא עי"ז נהייתה הוספה בתורה; לא קראו בתורה, בעת הגזירה מתוך מסירות נפש כי אינה מועלת למצות עשה - הביאור בזה; השייכות לש"פ מקץ שכולה מדברת לאחר ירידת יוסף למצרים ואעפ"כ - ה"מפטיר" שלה הוא, "זאת חנוכת". וההוראה - הוראת חנוכה (הנ"ל שיחה א') היא בכל השנה כולה, כאשר עוסק בעניני העולם ובתוך חושך הגלות; שייכות הנ"ל לשבת. (סט"ז)

שיחה ג: המשך (מי"ט כסלו) ה"הדרן" על מסכת עוקצין - משניות, גמרא ותניא. וענינם בפ' וישב. (סכ"ה)

שיחה ד: ענין בפשוטו של מקרא שרש"י אינו מבאר - כפל הלשון בסיפור פרעה חלומותיו ליוסף. (סמ"ג)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (מג, יא) "בטנים". (סמ"ד)

לקוטי לוי יצחק (ע' קסז) בענין ד' מלכי בית דוד. (סמ"ו)

המשך הביאור בפירוש רש"י בפ' וישב וההוראה לכאו"א בענין אהבת ישראל.(סמ"ז)

שיחה ה: הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סנ"ג)

ENGLISH

1. The importance of the eighth day of Chanukah. The difference between the opinions of Bais Hillel and Bais Shammai

2. The lesson from the Haftorah

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: בקביעות שנה זו חל כ"ד טבת במוצאי ש"ק כבשנת ההסתלקות דאדמו"ר הזקן, וה"ז מוסיף הדגשה בעניני ההילולא כי כל דבר הוא בהשגחה פרטית, ובמיוחד עניני נשיא (מייסד שיטה) בישראל שביום הסתלקותו "כל עמל נפשו" בימי חייו "מאיר ומתגלה" באופן ד"פועל ישועות" - ומוציא ממדידה והגבלה (המשכת ש"ע נהורין) - "בקרב הארץ" - עד לתוקף הארציות ועד לג' קליפות הטמאות. (ס"א)

כל דבר צריך לבוא בפועל במעשינו ועבודתינו - גם לפני הגאולה והעברת הטומאה מן הארץ כבר פועלים, בקרב הארץ, ישועות. (ס"ד)

שיחה ב: מ"עמל נפשו" של אדמו"ר הזקן (שיש בו ריבוי ענינים) צריך ללמוד הוראה בענין של מעשה השייך לכאו"א (כשם שעשר זכויותיו שייכים לכאו"א: א) תניא - ספר של בינונים שהיא מדת כל אדם, ב) שולחן ערוך, ג) סידור השוה לכל נפש, בחירתו מששים נוסחאות אינה מגרעת הנוסחאות האחרות); ע"י עיון בספריו: א) שער התניא מלמד ש"קרוב אליך הדבר מאד", ב) התחלת השולחן ערוך "יהודה בן תימא" (גם זה הלכה. החילוק בין הרמב"ם, ושולחן ערוך) שהוא: (א) טעם ההלכה ד"עז כנמר" כו' (מיוסד על "הפעם אודה") (ב) הלכה בפני עצמו - שצ"ל "בן תימא" לשון אמירה שעניני יהדות, החל מקומו משנתו יהיו מעצמם (ג) הסידור שתחלתו "ואהבת לרעך כמוך" לפני התפלה ובקשת צרכיו. (ס"ו)

כל הנ"ל צריך לבוא בפועל באופן ד"פועל ישועות בקרב הארץ". (סי"ט)

שיחה ג: סיפור אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אודות התענית חלום דאדמו"ר האמצעי - ביאור פרטי הסיפור וההוראה שצריך לעסוק בעשיית בעלי תשובה (ובמיוחד בג' פרטים הנ"ל). (סכ"א)

שיחה ד: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ה, ד) "לכו לסבלותיכם". (סכ"ט)

בלקוטי לוי יצחק (לזהר ע' ה) בענין "ר"א פתח ואמר לכו חזו מפעלות ה'". (סל"ג)

בלקוטי לוי יצחק (אגרות, בכ"מ) ע"ד שם בעל ההילולא "שניאור זלמן". (סל"ג)

ההוראה בפועל מהשם "שני-אור" ומפרטיות הענין ד"לכו לסבלותיכם" והענינים הנפלאים שבפירוש רש"י: גם "יושבי אהל" צריכים לצאת מבית המדרש ולפעול בקירוב בני ישראל והטענה ההפוכה ("לכו לסבלותיכם") היא טענת פרעה. (סל"ד)

שיחה ה: הביאור בפירוש רש"י, ע"פ פשוטו של מקרא. (סל"ה)

הוראה נוספת מפירוש רש"י בעבודת כאו"א. (ס"מ)

הביאור בלקוטי לוי יצחק בענין "שניאור (שם בלה"ק) זלמן (שם בלע"ז). (סמ"א)

אמירת "לחיים". (סמ"ב)

שיחה ו: הוראות (הנ"ל) ממשה רבינו הם בתקפן אף שהיו קודם מתן תורה, בדוגמת לימוד הרגצ'ובי משבועת משה ("ויואל") ליתרו; התעוררות ע"ד לימוד שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. (סמ"ג)

ENGLISH

1. The significance of the Yahrzeit of the Alter Rebbe

2. A fundamental lesson from each of the Alter Rebbe’s major works. the Tanya, the Shulchan Aruch, and the Siddur

3. The relationship between the Alter Rebbe and Baalei Teshuvah

4. A lesson from the life of Moshe Rabbeinu. The dedication to the welfare of every Jew

5. The importance of studying the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch

תוכן ענינים

שיחה א: בר"ח שבט "הואיל משה באר את התורה הזאת" שזה ענין ה"חידוש" בתורה, בכל דור מבריאת העולם מתחדשים וניתוספים ענינים חדשים בתורה, שהרי העולם נברא "בשביל התורה", שפעל "חידוש" בתורה, וכן בכל דוד ודור; בדורינו זה נתגלה ע"י כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ הענין ד"באר את התורה הזאת" גם בפנימיות התורה, ובאופן ד"חוצה", שתירגמה להרבה לשונות (ואיך שהם "לשון עממין"). (ס"א)

היתרון ב"יפוצו" דכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בזה שתרגמם חסידות ללשונות אחרות, על זה שהבעש"ט אמר תורה ב"אידיש" דוקא (ולא לשון הקודש), שאידיש הוא בדוגמת ה"ארמית" שנהי' חלק מהתורה בדוגמת "יגר שהדותא" (וכשמו "אידיש"). (ס"ט)

שיחה ב: הביאור בסיפור על החסידים שבעת שנתגלה הענין ד"יפוצו מעינותך חוצה" בכו (שאף שעי"ז קאתי מר דא מלכא משיחא, הרי) שעי"ז (תורגם פנימיות ללשון אומות העולם) נגרם שרזין דרזין דאורייתא ישפכו ב"ראש כל חוצות" שהבכי' הוא ע"ד הסיפור במסכת סופרים "מעשה בה' זקנים שכתבו לתלמי המלך את התורה יוונית", והי' היום קשה לישראל כיום שנעשה העגל" (מצד תירגום התורה ליוונית). (סי"א)

ענין הנ"ל במסכת גדולות (שבת) "נמנו ורבו בית שמאי וי"ח דברים גזרו בו ביום, אותו היום הי' הלל כפוף ויושב לפני שמאי כאחד מן התלמידים והי' קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל". (סי"ג)

הביאור בג' הסיפורים הנ"ל ע"פ דיוק הל' "כיום שנעשה בו העגל" ולא "כעשיית העגל". (סי"ד)

שיחה ג: שאלות בפשוטו של מקרא עה"פ (ח, ב-ד-ו) "העתירו לה' ויסר הצפרדעים… למחר", ורש"י אינו מאר. (סכ"ו)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ס, יח) כעת מחר - "שרט לו שריטה בכותל וכו'". (סכ"ז)

שאלות בלקוטי לוי יצחק לזהר בענין ירושת הארץ שקשור עם מצות מילה (ח"ב ע' מו) "כל מאן דאתגזר ירית ארעא כו' וכל מאן דאתגזר מקרי צדיק דכתיב ועמך כולם צדיקים". (סכ"ט)

שיחה ד: הביאור בפשוטו של מקרא "למחר". (ס"ל)

הביאור בהערות לזהר ע"פ המבואר בהמשך תרס"ו בענין רצון ותענוג. (סמ"ב)

שיחה ה: הביאור "כעת מחר". (סמ"ט)

ה"יינה של תורה" שבפירוש רש"י, וההוראה. (סנ"ב)

ENGLISH

1. Innovation in Torah. The Previous Rebbe’s contribution: the translation of Pnimiyus HaTorah (Torah’s inner secrets)

2. The challenge involved in the translation of Torah

3. The custom of learning Torah Or and Likkutei Torah each week

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: פתיחת התורה באות בי"ת - בברכה - ובענין האור, וקבלת התורה היא לאחר "וישמע יתרו כו' עתה ידעתי" דעי"ז נפעל יתרון האור, והכוונה - "לעשות שלום בעולם"; פתיחת התוועדות יום ההילולא (שבו התגלות כל פעולות בעל ההילולא שנקודתם - הפצת היהדות) בברכת "ברוכים הבאים" למשתתפים שבאו כדי להוסיף בעניני תורה אור.

שיחה ב: מפתגמי בעל ההילולא "אַ יחיד איז אַ רבים" - דוגמאות לזה בהלכה, וההוראה - כאו"א יכול לפעול בכל העולם וא"צ להתפעל מכך שנמצא בגלות והוא יחיד כו' אלא ע"י פעולותיו מכריע את עצמו וכל העולם כולו כו'.

שיחה ג: הציווי "ואהבת לרעך כמוך" הוא מפני שכל ישראל הם גוף א' (כמ"ש בירושלמי) עד"ז צ"ל בעבודת כאו"א שכל עניניו - כולל מצוות לא תעשה והעבודה ד"בכל דרכיך דעהו" (שהם בדוגמת "לילה") - יתאחדו לדבר אחד, "לשמש את קוני" (הערב והבוקר ביחד - יום אחד)

שיחה ד: "הדרן" על מסכת ברכות, יבמות, נזיר וכריתות - "וכל בניך למודי ה'… ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"; שייכותו לד' הכתות בקריעת ים סוף ("נפול לים, נעשה מלחמה, נחזור למצרים, נצווח") - בהתאם לתוכן ד' המסכתות; ההוראה - צ"ל "דבר אל בני ישראל ויסעו", פעולה בעולם.

שיחה ה: תכלית כל הדברים - "המעשה הוא העיקר" - התעוררות ע"ד המבצעים; לימוד מסברות כ"א מהד' כתות לגבי המצב באה"ק, ולפעול - לקיים ציווי שולחן ערוך ולעמוד בתוקף כו' "שלא תפתח הארץ לפניהם" ח"ו.

שיחה ו: ע"ד שיעורי חת"ת; הדגשה בכל עניני ההילולא בשנה זו - "ויהי בשלושים שנה"; מגבית עבור "קרן תורה" והקב"ה יברך בעשירות כמ"פ ככה.

* * *

הדרן על מסכתות בני"ך
דברי המהרש״א שיש טעם בדבר שד' מסכתות אלו מסתיימות במאמר ר׳ אלעזר בשם ר' חנינא: ת״ח מרבים שלום בעולם וכו׳, וביאורו בטעם הדבר. ביאורו של הערוך לנר. טעמו של הערוך לנר לפרש באופן אחר ממהרש״א. מקשה שגם ביאור זה אינו מספיק לגמרי. השייכות דהמאמר דאמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא להמאמר שלפניו ולתוכן המסכת — בכל אחת ממסכתות אלו.

ענין השלום — ״ביני (בין הקב״ה) ובין עולמי״, והוא נפעל ע״י התורה וישראל. בשלום זה ד' אופנים - דרגות, שנתבארו בד׳ המסכתות. ד׳ האופנים הנ״ל מתאימים לד׳ הכיתות שהיו בישראל כשהיו על הים. ד׳ אופנים אלו בנוגע לתורה, מצד הנותן, מצד המקבל (ובזה ב' אופנים), מצד הנותן והמקבל ביחד.

מס' ברכות — ק״ש, קבלת עול ומסירות נפש. הרמז בשם המסכת. ברכות שעל המזון. מס׳ יבמות — ביאור ענין החליצה והיבום ברוחניות. מפני מה אמרו (חכמים) דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה כו'. דין תורה ותקנת חכמים ביבום וחליצה מי קודם. דרישה וחקירה בעדי נשים. מס' נזיר — נזירות ופרישות וכו'. גדול העונה אמן יותר מן המברך. מעלת השלום בעולם שבמס׳ נזיר לגבי מסכת ברכות. מס׳ כריתות — ביאור ענין הכרת, ועבודת התשובה. גדיא יאי ואימרי יאי.

סדר המסכתות כמו שהוא בש״ס — מצד התורה. הסדר ד״בני״ך״ — מצד עבודת בנ״י. ביאור ענין ״השלום בריבוי״ שבמאמר זה — ״מרבים שלום . . ורב שלום כו'״.

ENGLISH

1. “Open with Blessings”

2. “A single individual is a multitude”

3. The need for constant progress

4. The need to spread the Mivtzoyim

5. The importance of Chitas; The thirtieth anniversary of the Previous Rebbe’s Yahrzeit, a shepherd does not leave his flock

תוכן ענינים

שיחה א: מעלת השבת שבה מתעלים כל עניני יו"ד שבט לגבי השבת שלפני זה - בדוגמת התענוג שלפני המעשה), ולגבי יו"ד שבט עצמו (המעשה בפועל), שבה עומדים כל עניני ההילולא בתכלית השלימות (- התענוג) שבמעשה בפועל); וזהו המקום והזמן להשלמת עניני יו"ד שבט; פתגם בעל ההילולא "א יחיד איז א רבים" - יש לפעול על ה"רבים" שיהי' מציאות אחת ד"ציבור"; מהענינים המופלאים שבפירוש רש"י - "ויחן… בלב אחד"; לפעול אחדות גם האומות העולם; הענין קיים גם בלעומת זה ("והנה מצרים נוסע…") כדי שתהי' בחירה; ההוראה - לפעול, בעצמו בסביובתו ובעולם - אחדות, עד ל"לעבדו כולם שכם אחד". (ס"א)

שיחה ב: הלימוד הוראה בעבודת ה' מעניני עולם הזה התחתון הוא ע"פ המשנה "איזהו חכם הלומד מכל אדם" וע"פ תורת הבעש"ט ללמוד מכל דבר שרואים או שומעים; ביאור ההוראה ממה שעל הכסף דארצות הברית נכתב שבוטחים בה' ושיחיד הוא ציבור (ממה שנכתב דוקא בלשון רומי). (סכ"א)

שיחה ג: להשלמת עניני יו"ד שבט יש להוסיף ענין ש"בין אדם לחברו" (שג"כ בין אדם למקום בדוגמת החסד לאברהם אבינו ע"ה) - תורה לכל שולחי הברכות וכו'; המשך ה"הדרן" על המסכתות (ברכות, נזיר, יבמות, וכריתות) וביאור שייכותה של כל א' מהמסכתות לא' הכתות דקריעת ים סוף - וענינם המיוחד בעבודת ה', והטעם מדוע משה רבינו שלל את כל הד' הדעות (מצד סיבה לא נתבאר ביו"ד שבט, אע"פ שאין צריך להשאיר ענינים תמוהים וכו'). (סכ"ח)

שיחה ד: מעלה מיוחדת בקביועות השבת (שבו מתעלים עניני ההילולא) בט"ו בחודש; העדר השימת לב להניח פירות לכבוד ראש השנה לאילנות; ענין הצומח הוא - חיבורו במקורו ושרשו, ומזה הוראה אף ל"מדבר" - להדגיש את השייכות למקורו, אע"פ שבעבודת האדם ישנם כו"כ שינויים (משא"כ בדומם, שלכן אין ראש השנה לדומם"). (סנ"ב)

שיחה ה: שאלות בפירוש רש"י (יד, י) - "נוסע אחריהם"; שאלות בפשוטו של מקרא (בענין זה) שרש"י אינו מבאר (לכאורה). (ס"ס)

לקוטי לוי יצחק (ע' עג) - שייכות השבת לספירת בינה ומלכות. (סס"ב)

* * *

הדרן על מסכות בני"ך
דברי המהרש״א שיש טעם בדבר שד' מסכתות אלו מסתיימות במאמר ר׳ אלעזר בשם ר' חנינא: ת״ח מרבים שלום בעולם וכו׳, וביאורו בטעם הדבר. ביאורו של הערוך לנר. טעמו של הערוך לנר לפרש באופן אחר ממהרש״א. מקשה שגם ביאור זה אינו מספיק לגמרי. השייכות דהמאמר דאמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא להמאמר שלפניו ולתוכן המסכת — בכל אחת ממסכתות אלו.

ENGLISH

1. A sequence of three stages: a) the Shabbos before Yud Shvat b) Yud Shvat c) the Shabbos after Yud Shvat

2. “A single individual is a multitude” (a continuation of Yud Shvat)

3. The purpose of the Exodus

4. What we can learn from American life: The lesson from “In G-d we trust,” and “E Pluribus Unum”

5. The significance of Tu B’Shvat

תוכן ענינים

שיחה א: ההוראה "לחיות עם הזמן", עם פ' השבוע, מודגשת בשבת שבה קוראים את כל הפרשה, בנדו"ד - פרשת מתן תורה. המיוחד שבפ' יתרו: שנקראת בזמן ד"תמידים כסדרן" (דלא כבחג השבועות) ובעבודת הצדיקים (דלא כבפ' ואתחנן); מתן תורה בפעם הראשונה הי' ברעש (ולימוד התורה בכל יום צ"ל "ערוכה ברמ"ח אברים" וכו'), וההוראה: הפצת המעינות צ"ל מתוך רעש "מיט א טומל און א ליארם", ואף שמהרעש דמתן תורה היו תוצאות בלתי רצויות, ה"ז משום שהרעש הי' קודם זמנו, משא"כ בנדו"ד; ולפועל - צריך לעסוק ב"מבצע תורה", ובכל המבצעים, ברעש גדול, וביחד עם זה - לזכור שאין זה "כחי ועוצם ידי". (ס"א)

שיחה ב: שייכות מיוחדת דכל עניני התורה ומצוות לבעל ההילולא דיו"ד שבט ("נתן נפשו . . נקראת על שמו") ובפרט כשמלאו שלשים שנה מההסתלקות ואעפ"כ לא עזב צאן מרעיתו, ויש להאחז ב"קליאמקע" שלו, לכתוב פדיונות ובקשות וכו'; בגאולתו (שהיא גאולת כאו"א מישראל) שלח המאמר "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה וכו'", וההוראה ברורה - לאסוף עשרה יהודים וללמוד עמם תורה. (סט"ו)

שיחה ג: המשך (מהתוועדויות יו"ד שבט וש"פ בשלח) ה"הדרן" על ד' מסכתות בני"ך - שייכות ענינם הכללי של כל אחת מהם ל"שלום בעולם", וההוראה לפועל: הוספה במבצעים ובהשפעה על אומות העולם. (סכ"ב)

שיחה ד: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יט, ב): "ויחן שם ישראל נגד ההר". (סנ"ב)

לקוטי לוי יצחק (ע' פב): בענין פעולת מ"ת בעולם; בכללות ענין הגימטריא. (סנ"ד)

המשך הביאורים בפירוש רש"י בפ' מקץ (בראשית מג, יא) - "בטנים" ובפ' בא (שמות יא, ד) - "כחצות הלילה". (סנ"ז)

שיחה ה: הביאור בפירוש רש"י בפרשתנו. (סס"ז)

ע"ד מעלת עשרים שנה ללימוד התניא ברדיו. (סס"ח)

הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סס"ט)

* * *

ENGLISH

1. The reading of Mattan Torah — the giving of the Torah — three times during the year. Parshas Yisro, Shavuos, Parshas Vo-eschanan, and the particular lesson from Parshas Yisro

2. The relationship between Yisro and Yud Shvat — the 30th anniversary of the Previous Rebbe’s Yahrzeit

תוכן ענינים

שיחה א: ביאור בשייכות הכללית דד' עניני השבת (פ' משפטים, מברכים החודש אדר, מחר חודש ופ' שקלים) ליום ההילולא יו"ד שבט, ששייך לכאו"א מישראל, ושייכותם הפרטית לכל א' מד' מסכתות בני"ך שעליהן נערך ה"סיום" ביום ההילולא (כנ"ל), וההוראות בעבודת כאו"א; שייכות ההוראה דמחר חודש, היום אע"פ שצ"ל "פנימי" ושקוע לגמרי בכל דבר שעושים, כסיפור הידוע ע"ד הרשב"א. (ס"א)

שיחה ב: שאלות בפירוש רש"י עה,פ (כג, טו): "חודש האביב". (סל"א)

בלקוטי לוי יצחק (ע' פט): בענין עירוב חסד וגבורה - בבשר וחלב ובשעטנז וכלאים. (סל"ב)

המשך הביאור בפירוש רש"י בפ' בשלח (יד, י): "וישאו בני ישראל את עיניהם" בענין ראי' ושמיעה והביאור בפנימיות הענינים. (סל"ז)

שיחה ג: הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סמ"ז)

הביאור בפירוש רש"י בפרשתנו. (ס"נ)

ביאור בפירוש רש"י בפ' בא (יג, ד): "בחדש האביב" - "וכן הוא אומר מוציא אסירים בכושרות". (סנ"ד)

ע"ד ההשתדלות וההתעניינות בביאורים בפירוש רש"י. (סנ"ה)

התעוררות ע"ד המבצעים. (סנ"ו)

קטע המנ"ל

שלילה מוחלטת של ה"טענה" אשר כיון שהתורה ניתנה במדבר אין צורך בארץ ישראל ח"ו, ואדרבה - התכלית דיציאת מצרים היא "והוצאתי גו' והבאתי אתכם אל הארץ גו'"; ע"ד איסור החזרת השטחים ר"ל והצורך לקיים את פסק דין השולחן ערוך ולמנוע את פתיחת הארץ לפניהם ר"ל.

* * *

ENGLISH

1. All aspects of this Shabbos are influenced by the central aspect of the month of Shvat. the Yahrzeit of the Previous Rebbe on Yud Shvat

2. Machor Chodesh and Nazir as a way of serving G-d

3. Why Shatnes is sometimes permitted while Kilai’im is never permitted

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: השם "תרומה" מבטא את תוכן הפרשה (-אע"פ שמדובר אודות התרומות שבתורה ולכאורה הי' צ"ל השם ד"מקדש" שהוא התוכן הכללי ובא מלמעלה למטה, משא"כ תרומה) - כוונת המשכן היא השראת השכינה ע"י עבודה מלמטה למעלה שבאה לאחרי מתן תורה (גילוי אלקות מלמעלה למטה); התוכן הפנימי של המשכן הוא נצחי וגם בתוך חושך הגלות צריך לפעול השראת השכינה. (ס"א)

שיחה ב: ביאור ב' הפירושים ב"תרומה" - הפרשה והרמה - הביאור בסדרם, וההוראה בעבודה. (סי"ג)

שיחה ג: ו' אדר הוא הכנה לז' אדר אבל (גם) ענין בפני עצמו: ציווי משה ליהושע "חזק ואמץ" הי' דוקא כשמשה הי' בכל תקפו וכך צ"ל בהשפעה ובקירוב - השייכות צ"ל קודם שמדבר אל המושפע - בתורה ותפלה שקודמת ליציאה ל"מבצעים" יש להתבונן ע"ד ההשפעה. (סי"ח)

בו' אדר צ"ל הוספה בלימוד "תורת משה עבדי" - והעיקר הוא הלימוד בפועל וביגיעה. (סכ"ה)

שיחה ד: ביאור ענין ה"הפסקה" (שיש בו גם תוכן חיובי) בכלל, בלימוד התורה בג' הפרשיות, ובתורה עצמה - ע"פ פנימיות הענינים, וההוראה בעבודת כאו"א. (סכ"ח)

שיחה ה: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כה, לט): "ככר זהב טהור". (ס"מ)

בלקוטי לוי יצחק (ע' צד): בענין צערו של דוד המלך. (סמ"ב)

המשך (מש"פ משפטים) הביאור בפירוש רש"י עה"פ "חודש האביב". (סמ"ג)

שיחה ו: הביאור בלקוטי לוי יצחק וההוראה בעבודת האדם. (סמ"ז)

פעולת השבת על תענית אסתר (ביום ה' דשבוע זה). (ס"נ)

התעוררות ע"ד "מבצע פורים"; עריכת הכינוסים לכבוד פורים ביום הפורים דוקא; עריכת החומר המודפס בהתאם לקביעות השנה. (סנ"ב)

ע"ד שינוי ההכרזה אודות "מבצע תפילין". (סנ"ד)

שיחה ז: הביאור בפירוש רש"י (בפרשתנו). (סנ"ז)

ENGLISH

1. Terumah. separating and elevating physical materials towards the Mishkan

2. All aspects of the Mishkan existing in their spiritual form

3. Donating one’s “gold” and “copper” to the Mishkan

4. Intermission between studies preparation for a higher level

5. An explanation of Rashi 25.39 — the weight of the Menorah

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: הדיעה שנתקבלה להלכה דהקריאה בפ' זכור היא מדאורייתא, וככל הענינים שבדורות האחרונים נהי' "מנהג פשוט", ה"ז משום שדורנו הוא כ"ננס על גבי ענק" (- בדורות הקודמים); דוקא לזכירת עמלק קורין בתורה בציבור (ולא זכירת יציאת מצרים וכו') כי המלחמה בעמלק צ"ל ע"פ דרכו וכוונתו היתה להלחם בדרך לקבלת התורה, ובפרהסיא; ובעבודה - צ"ל "לא תשכח - בלבו", בחמימות ובהתפעלות ו"זכור - בפה", גם בחיצוניות האדם. למעשה - הקריאה בתורה צריכה להביא ב"מבצע תורה". (ס"א)

שיחה ב: הקביעות דש"פ זכור בי"א אדר - ובמיוחד שנוגע להלכה, שקו"ט בדין קטן שהגדיל ביום זה אם יתענה, ביום ה' שלפניו (תענית אסתר מוקדם) - מדגישה את הזכירה, סמוך ממש ליום הפורים, המעלה בקביעות י"ג אדר בש"ק; מלחמת עמלק באופן שעומד למעלה ממנו לגמרי; ע"ד הוספה בלימוד התורה, בכמות ובאיכות. (ככ"ב)

שיחה ג: הוראה מש"פ תצוה: ללמוד מהמסירות נפש של משה רבינו ("מחני נא מספרך וכו'") לאהבת ישראל; הדגשה בכך לפני פורים; שקו"ט בענין "ברוב עם הדרת מלך". (סל"ב)

שיחה ד: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כט, מג) - "ונודעתי לך שמה לבני ישראל". (סמ"ו)

לקוטי לוי יצחק (ע' קלא) - "לכהנו לי". (סמ"ח)

ההתעוררות ע"ד "מבצע פורים. (סמ"ח*)

שיחה ה: הביאור בפירוש רש"י. (סמ"ט)

הביאור בלקוטי לוי יצחק (וביאור השייכות, בפנימיות הענינים, לפ' תצוה). (סנ"ד)

ENGLISH

1. A comparison between the remembrance of Amalek and the remembrance of the exodus

2. The battle with Amalek

3. The relationship between Parshas Zachor, the 13th of Adar, and Shabbos

4. The lesson from Parshas Tetzaveh The Mesirus Nefesh (self-sacrifice) of Moshe Rabbeinu

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: פורים נקראת בשם "יום טוב", וכל יום טוב ענינו "מועדים לשמחה", בזה גופא - דרגות מחולקות עד ליום טוב (חג הסוכות ושמיני עצרת) שאומרים "זמן שמחתנו", ובפורים השמחה - "עד דלא ידע", למעלה ממדידה והגבלה. דוגמא לזה ממזיגת יין (שמחה) יותר מהגבלת כל כוס לפי מדתו, בכל מאודך - מאד שלך. אצל כאו"א צ"ל העבודה וההכנה לביאת משיח צדקנו - יותר ממדת הכלים שלו.

שיחה ב: הענין ד"לבסומי" מושלל בכל יום טוב, משא"כ בפורים דאדרבא - "חייב אדם לבסומי עד דלא ידע". היתרון בזה ע"ד "שטר שיצא עליו ערעור ונתקיימה בעדיו" - לבסומי שמושלל בכל השנה ובפורים חייב לבסומי! הוראה מ"עד דלא ידע" - להתגבר על כל הנסיונות שבאות מצד שכל האדם ע"י ידעה ש"ברכת ה' היא תעשיר". וכן נוגע לחינוך הבנים והבנות, וההוראה ממרדכי שלבש שק אף שאין לבוא אל שער המלך בלבוש שק.

שיחה ג: ההוראה מקביעות שנה זו: שפורים בא מיד אחר השבת - צ"ל לבסומי יותר שיורגש השמחה יותר מבשבת (משא"כ בכל השנים שאין צריך לזה כיון שבאים מתענית אסתר) דתענוג תמידי אינו תענוג, וכן בנוגע ליין - פנימיות התורה.

שיחה ד: הוראה מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ: לעשות מרבים יחיד, וזה - הן מהרבים שבעצמו, והן מהרבים שמסביבו עד שיהי' צבור - מציאות אחד. הוראה מענין הבחירות (שנשתלשלו מהן) שאף שהמיעוט לא בחר בו מ"מ אח"כ הם ככל הציבור, וכ"ז ע"י אחדות.

שיחה ה: כל הפרטים נכתבו במגילה, אף אלו שלני תקפו של נס; ההוראה מזה: לפיכך נברא האדם יחיד ללמדו שהוא עולם מלא בכל הפרטים. הוראה משיעור היומי בחומש - מחצית השקל; הוראה ממסירות נפש דעם מרדכי ע"י "פתי יאמין לכל דבר" - זה משה רבינו" (שמו"ר פ"ג), לא יכרע ולא ישתחוה.

קטע מהנ"ל

אודות המצב בארץ הקודש - לא שמים לב לנסים הגלויים וחוזרים עוד פעם על הטעויות החמורות שבמסירות שדות נפט; הדבר היחיד שיש לבחון, לפני שטוענים כי יש הסכמים וכדו', הוא, כהוראת השולחן ערוך - האם מעשה זה יביא לכך ש"תפתח הארץ לפניהם" ח"ו או לא; חובה ליישב את כל הגבולות ולאפשר יישוב יהודי בחברון - יש לעסוק בבטחון המדינה ולא בפירסומים בעתונות; יש ללמוד מהמגילה שהיחס לאומות העולם צ"ל באופן ד"לא יכרע ולא ישתחוה".

ENGLISH

1. The uniqueness of Purim a joy that is totally unlimited

2. Although drinking is looked down upon during the year, on Purim it is a Mitzvah

3. The challenge of Golus in free countries

4. An extra measure of joy demanded in a year that Purim directly follows Shabbos

5. Unity among the Jewish people foils all plans aimed against Yiddishkeit

6. A Megillah is complete only when it includes the whole story of Purim including the first verse

7. The “nation of Mordechai” does not bow nor bend

תוכן ענינים

שיחה א: השייכות המיוחדת דשבת זו לתורה (שבה מתעלים ימי הפורים שבהם "קיימו מה שקבלו", וקורין פ' פרה - "זאת חוקת התורה") ולתפלה (- יום כ' אדר בו היתה תפלת חוני המעגל). וההוראה - לנצל הכחות הניתנים ולהוסיף בקביעות עתים תורה ובעבודת התפלה. (ס"א)

שיחה ב: תמי' גדולה (וגדולה עוד יותר - מדוע אין עומדים על כך): איך אמר שלמה המלך על פרה אדומה "אמרתי אחכמה והיא רחוקה", והרי בקבלה, חסידות וכו', ישנם ביאורים ע"פ פנימיות הענינים וגם ע"פ שכל. (סי"ב)

ההוראה דפ' פרה - צריך להתנהג באופן ד"זאת חוקת התורה" - בכל עניני התורה יש להתעלם מכל החשבונות ולטהר את כל ישראל, אף את מי שצריך ללמוד עמו א-ב וכו'. (סט"ז)

בדא"ח מבואר הענין הכללי שבסיפור חוני המעגל ויש לעיין בפרטי הדבר; ההוראה - גם עתה (על אף ההדגשה בענינים אחרים) יש לעסוק בעבודת התפלה במסירות נפש. (סי"ט)

שיחה ג: יש להשלים את הענינים דהתוועדות דיום הפורים (ביאור מאמר רז"ל "צדיקים מדקדקין על פחות משוה פרוטה"); התעוררות ע"ד "קמחא דפסחא", שלילת הסברא ללמוד מאי הדיבור על כך; אין לכתוב "צעטל" על כל דבר ולהמתין למענה מפורט אלא תחלה יש לפעול במעשה; התעוררות ע"ד כל המבצעים. (סכ"ה)

שיחה ד: יש לעיין מהו הכלל בענין פירוש רש"י על הפסוקים שנכפלו (מתי כופל פירושו ומתי לא). (סל"ב)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ל, יג): "עשרים גרה השקל". (סל"ד)

לקוטי לוי יצחק (ע' קלו): בענין אמירת דבר בשם אומרו. (סל"ו)

שיחה ה: הביאור בפירוש רש"י (סל"ח)

הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סמ"ב)

דיוקים במגן אברהם ובשולחן ערוך אדמו"ר הזקן (או"ח סקנ"ו). (סמ"ג)

קטע מהנ"ל

אירוע הימים האחרונים מוכיחים באופן גלוי הנראה לעיין כל, כיצד ההנהגה ד"לא יכרע ולא ישתחוה" הביאה לנסים גלויים; יש ללמוד מכך על להבא - ליישב מיד את כל גבולות ארץ ישראל ולא להכנע לשום לחץ, ואדרבה - "יוצאים עליהם בכלי זיין וכו'" אף בשבת; הטענה שדי בתורה שניתנה במדבר ואין צורך בארץ ישראל, ר"ל, טענה כזו היא היפך התפילות דכל יום, שבת ויום טוב - "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".

ENGLISH

1. The coincidence of three factors — Parshas Parah, the Shabbos which follows Purim, and the 20th of Adar The importance of Torah and of prayer

2. The significance of the sacrifice of the Red Heifer

3. Choni HaMagel’s prayer for rain. The importance of prayer

4. Mivtza Pesach

תוכן ענינים

הוראת פ' החודש: החל מפשטות הדברים - התעלומות הלבנה ולידתה מחדש: בכל חודש צ"ל עבודה נעלית יותר מהחודש הקודם, ועד שהעבודה שלפני זה (עם כל מעלותי' נעלמת (בדוגמת מה שר' זירא התענה כדי לשכוח תלמוד בבלי) ובמיוחד בחודש ניסן - צ"ל באופן של דילוג ("פסח") בכל הענינים שהזמן גרמא - "מבצע פסח", כל המבצעים ופנימיות התורה בכלל - צ"ל באופן חדש לגמרי. (ס"א)

שיחה ב: לימוד ההוראה מהקביעות דש"פ החודש בשנה זו: א) ויקהל-פקודי: "ויקהל" - קיבוץ הנאספים ל"קהל" אחד - איכות, (ובעבודה - אחדות שע"י משה - בחי' הביטול שבכאו"א); ו"פקודי": ספירת כל יחיד בפני עצמו - כמות, (ובעבודה - עניניו הפרטיים של יחיד, ע"ד "חלקנו בתורתך") וחיבורם - הדגשת ב' הענינים, ולדוגמא: בהפצת המעינות צ"ל גם כמות וגם איכות; ב) כ"ז אדר, יום ג' למעשה בראשית וגם ר"ח ניסן ביום ג' - הדגשה ד(חיבור הקודש) "טוב לשמים וטוב לבריות"; [פלא מדוע הכניס אדמו"ר הזקן בסידורו את סדר החדשים המלאים והחסרים? כוונת השאלות בהתוועדות ללא ביאורים הוא כדי לדון עליהם ברבים - בקובצים]. (סט"ו)

שיחה ג: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לה, ה): "כבר פירשתי נדבת המשכן", (המשך (מש"פ תשא) שקו"ט מתי כופל רש"י את פירושיו ומתי לא). (סכ"ח)

לקוטי לוי יצחק (ע' קנג): בענין הבחירה בירושלים ובדוד. (ס"ל)

שיחה ד: הביאור בפירוש רש"י. (סל"ב)

הביאור דד' אמות (בפנימיות הענינים). (סל"ד)

הביאור בלקוטי לוי יצחק . (סל"ז)

קטע מהנ"ל

האיסור המוחלט שבמסירת השטחים דארץ ישראל לידי אומות העולם; הרבנים האומרים אחרת צריכים להראות מקור לדבריהם; (המשך מש"פ תשא) ע"ד הנס הגלוי המוכיח את הצורך בהנהגה ד"לא יכרע ולא ישתחוה"; חובת הרבנים לפרסם פסק דין ברור, בדבר הנוגע לפקוח נפש, לאחר התייעצות עם מומחים בנושא זה.

ENGLISH

1. “Always ascend higher in holy matters”

2. The lesson to be learnt from Parshas Vayakhel-Pekudei Unity and individuality, how they can be synthesized

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: כו"כ מעלות ביום זה ותכליתם - שיבואו בפועל (ע"ד מה שעשר העטרות הם בענינים הניכרים למטה) ומתוך שמחה כי כל הענינים נפעלים עתה והגילויים (כמשל אדמו"ר מהר"ש) מונחים בקופסא סגורה אבל המפתח ביד כאו"א.

שיחה ב: מעלת קביעות שנה זו שראש חודש חל ביום השלישי, והשיעור בחומש בפ' הקרבנות (שנאמרה ביום זה) שתחילה "ויקרא" סתם (ולא אמר מי הקורא) שאפשר לפרשו למעלה וכן לאידך; וההוראה: המשכת ענינים הכי נעלים בדרגא תחתונה; בכח כאו"א לפעול בזה ובכל המבצעים.

שיחה ג: המעשה הוא העיקר - הדגשת הפעולות שהזמן גרמא - לימוד הלכות החג; תוספת בשכרם של חברי הכוללים, במיוחד בימי ניסן ותשרי, הם, מצידם, יעברו בחינות ויענו לשאלונים; וכן בעלי הבתים הקובעים עתים לתורה מסירת דו"ח על לימודם.

שיחה ד: הדגשה בהנ"ל בקביעות דיום ג' "טוב לשמים וטוב לבריות"; ע"ד המתנמנים בעת ההתוועדות; גישה חדשה בפעולות להפצת היהדות - להתחיל עם הילדים והילדות - ע"י כל אופנים המתאימים להם, תחרויות וכיו"ב - לעשותם לראשי המתעסקים בהכנות לפסח ולתבוע מהם להשפיע על הוריהם כו' - "והשיב לב אבות על בנים", חשיבות המעשה בפועל בכל הנ"ל, בכל הדרכים.

שיחה ה: היסוד להתחלת הפעולות דוקא עם הילדים - בפנימיות הענינים.

שיחה ו: הסיפור שאצל אדמו"ר מהר"ש היו מעוררים הישנים ע"י "טשערעניצע".

ENGLISH

1. The significance of Rosh Chodesh Nissan

2. The relation of Rosh Chodesh Nissan to Parshas Vayikra

3. The need to increase the stipend given to Kollel students

4. A radical idea — children should be encouraged to take a leadership role in preparing for the Pesach holiday In this way — the hearts of the parents will be returned by the children The need to spread this campaign

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: הדגשת החיוב ד"להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" - בראש חודש ניסן, וממילא - יש להתבונן בעבודת ישראל בשזכותה יצאו ממצרים. (ס"א)

שיחה ב: בהכנות לפסח בלטו הילדים (ולכן אח"כ "הם הכירוהו תחלה") והציווי "שה לבית" כולל אותם. (ס"ה)

ההכנות לבנין המשכן היו עוד במצרים - בנטיעת עצי שיטים והילדים השתתפו גם בזה. (ס"ו)

שיחה ג: הדגשת הנ"ל בראש חודש ניסן יום הקמת המשכן. (ס"ז)

ללמוד מנחשון בן עמינדב שלא להתפעל מהסביבה. (ס"ח)

להתבונן בכל פרטי יציאת מצרים, וכשם שאז "הם הכירוהו תחלה" כך גם בהגאולה העתידה; "ואהבת וגו'" להשפיע על החברים. (ס"ט)

שיחה ד: כל ילד יזכיר להוריו - מתוך כבוד ובדברים היוצאים מן הלב - על ההכנות לפסח בתכלית הכשרות וישתתף בכך בעצמו. (סי"א)

שיחהה ה: עי"ז - בנין בית המקדש השלישי החל מ"בניית" המשפחה שתלוי בעיקר בהנהגת הילדים, וכנחשון בן עמינדב - לא להתפעל משום קושי. (סי"ד)

שיחה ו: סיום הכנס בצדקה. (סי"ז)

ENGLISH

1-6. Children preparing themselves, their friends, and their parents for Pesach 7-8 Children preparing for the third Bais Hamikdosh through making their home abeautiful and perfect Mishkan — dwelling place for G-d

9-12. Taking a lesson from Nachshon ben Aminadov

13-14. The hastening of the coming of Moshiach through children performing the three pillars — Torah, Avodah, and Gemilus Chassodim

תוכן ענינים

שיחה א: "והשיב לב אבות על (ידי) בנים" - בפנימיות הענינים, הקב"ה וישראל, ושייכותו לימי הפורים; התשובה לטוענים מהו המקור ל"שטורעם" ע"ד הפעולות עם ילדי ישראל - כן הי' "בימים ההם" בגאולת פורים, אלא שגאולת פורים היתה צעד אחר צעד, ועתה - גאולה שלימה שמתבטל כל מציאות הגלות; הרמז לכך ב"אלף זעירא" ד"ויקרא"; הדגשה נוספת - בקשר להפצת המעינות, שנת השמיטה וראש חודש ניסן. (ס"א)

שיחה ב: ג' אופנים בהתחלת התורה: א) בראשית, ב) החודש הזה לכם, ג) חומש ויקרא, הביאור (בפנימיות הענינים) במעלת כל אחד מהם; ביאור פרטי לשון המדרש "יבואו טהורים (ילדי ישראל) ויתעסקו בטהורים" (קרבנות); ההוראה: בענין ההשתדלות המיוחדת בפעולות עם הילדים שפועל גם על הגדולים. (סי"ב)

שיחה ג: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ד, יט) "ואת כל חלבו ירים". (סל"ג)

שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' קסט) - בענין "הנצנים נראו בארץ". (סל"ה)

רמזים להפעולות עם ילדי ישראל בזוהר ובהפטורת פ' ויקרא. (סל"ו)

הטעם שאדמו"ר הזקן כתב בשלוחן ערוך דיני חיוב קטן בקרבן פסח. (ס"מ)

חשיבות ענין החינוך בכלל ובעיקר - בענין ההכנות לחג הפסח. (סמ"א)

שיחה ד: הביאור בפירוש רש"י. (סמ"ה)

הביאור בלקוטי לוי יצחק. (ס"נ)

במלאת ארבעים שנה ("קאים איניש אדעתי' דרבי'") לבוא אדמו"ר מהוריי"צ לארצות הברית צ"ל תוספת בכל עניניו, וגם עד עתה כל אחד הוא תלמיד נשיא דורנו וצריך לפעול בכל המבואר במאמרים והשיחות (שאין להניחם בארון, אלא ללמוד בהם עד שיקרעו) - ובפרט עתה. (סנ"ב)

המשך הביאור בפירוש רש"י וההוראה - בענין אהבת ישראל. (סנ"ו)

ENGLISH

1. The turning of the hearts of the parents through the children

2. The connection between Parshas Vayikra and Jewish children

אודיו

אודיו ווידיאו

תוכן ענינים

שיחה א: התורה היא חיינו ובכל דבר צ"ל לימוד הוראה ממנה, ובהתוועדות זו - "פותחין בברכה" להודות לכל המברכים ולכל המשתתפים; קשר מיוחד לימי הפסח שענינם (כמ"ש בהגדה של פסח) "לפיכך אנחנו חייבים להודות ולהלל".

שיחה ב: ענין הכרת התודה וההתמסרות כו' מודגש ביציאת מצרים - שהיתה מפני ש"בני בכורי ישראל" - כפי שרואים ביחס הורים לילדיהם במדה יתירה יותר מביחס ילדים להוריהם.

שיחה ג: מלבד תפקידם של הילדים לשמוע להוריהם ולכבדם כו', יש להם שליחות מיוחדת - השפיע, באותם ענינים שהם יודעים, על הוריהם ועל סביבתם - "והשיב לב אבות על (ידי) בנים".

שיחה ד: הוראת חג הפסח בשנה זו, שנת השמיטה, ושייכותה לכל השנים; עד"ז - בכמה ענינים בתורה, הדגשה באופן מסוים ומזה - לימוד בכללות הענין: בשמות הממונים במקדש, "ממחרת השבת" (- הדגשה בקביעות חג הפסח בשבת), יציאת העבד בשביעית שלו שחלה בשנת השמיטה וכיו"ב - הביאור בפרטיות בכ"ז.

שיחה ה: הלימוד מהקביעות בפ' צו - במעלת הזריזות, וביום השלישי - שהוכפל בו כי טוב.

שיחה ו: י"א ניסן "נשיא לבני אשר… מעדני מלך" - ענין התענוג; הביאור בזה בפנימיות הענינים וההוראה בעבודה.

ENGLISH

1. The Torah of life All of our actions must be governed by Torah Open with blessing An expression of gratitude
2. The importance of the education of young children
3. An address to the children. The need to “return the hearts of the parents through the children”
4. The connection between Yud-Alef Nissan, Friday and Parshas Tzav
5. The relation between Yud-Alef Nissan and pleasure

תוכן ענינים

שיחה א: בשבת הגדול כו"כ ענינים ולכל לראש - ע"פ הלכה; ביאור דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך "שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גדול וכו'"; ההוראה ד"למכה מצרים בבכוריהם" בעבודה - אתהפכא וביטול הגדרים - "מצרים" כולל "מצרים" דקדושה; הוראה בענין שהזמן גרמא - בענין "והשיב לב אבות על (ידי) בנים" שאפילו ילדי הגוים טענו לפרעה לבקש שישלח את ישראל; השפעת הילדים על הוריהם צ"ל בדרכי נועם ובכבוד הראוי לאב ואם. (ס"א)

שיחה ב: ההוראה מקביעות שהזמן גרמא בי"ב ניסן, המוסיף שלימות אפילו ביום ראש חודש - להוסיף תוספת שלימות ב"והשיב לב אבות" וב"מבצע פסח", לגבי הימים הקודמים; שייכות הקריאה ד"זאת חנוכה" ו"בהעלותך" לי"ג ניסן בפנימיות הענינים (דלא כהערת הר' נאה). (ס"י)

שיחה ג: ההוראה מהקביעות בשבת פ' צו - "לשון זריזות מיד ולדורות", שבאופן זה צ"ל כללות העבודה; ואף שעבודת הנשיאים היתה "לפי שעה" הרי המשכן הוא נצחי (ויתגלה לעתיד לבא) וכל מה שפעלו בו הוא נצחי; ובעבודה: צ"ל "נשא את ראש, עבודה דמסירות נפש; ותכליתה - קיום תורה ומצוות בפועל, ולכן - תחילה יעבוד בעצמו ואח"כ ישפיע על יהודי הוסף - בעניני פסח כפשוטם. (סכ"ג)

שיחה ד: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ז, יב) "והקריב על זבח התודה וגו'". (סל"ז)

שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' ריג) - בענין אש שעל המזבח בדמות ארי'. (ס"מ)

המשך (מליל י"א ניסן) בענין "בההוא נייחא דארעא כו'" - תוספת שלימות גם בענינים שהם לכתחילה (יציאת העבד, בשש שנים שלו, בשמיטה, ספירת העומר "ממחרת השבת" כפשוטו. ועוד. (סמ"א)

שיחה ה: הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סנ"א)

הביאור בפירוש רש"י. (סנ"ה)

ENGLISH

1. The miracle of Shabbos HaGadol The efforts to “return the hearts of parents through the children”

2. The lesson to be learnt from the 12th of Nissan

3. The lesson to be learnt from Parshas Tzav

אודיו

תוכן ענינים

פותחין בברכה, ברכת החג לכל ישראל; ע"י הנהגה ברורה ע"פ פסק דין ברור בשולחן ערוך, ביחס להמצב בארץ הקודש, יפעלו הפסקת ההתנדנדות ("שאקעלען זיך") בעולם; "הנזהר במשהו חמץ מובטח כו'", עת רצון דימים אלו בענין ד"לא ינום כו'", והשיב לב אבות כו'. (ס"א)

הוספה בתורה ומצוות בפעול תכריח את אלו שמתנדנדים (לגבי המצב הבטחוני) ואת אומות העולם הצריכים לסייע לעשות את התלוי בהם כראוי. (ס"ז)

ברכה ותודה לילדים שהשתתפו בפעולות ההכנה לחג הפסח, ועי"ז מעוררים הענין ד"נער ישראל ואוהבהו" למעלה, ומבטלים את הגלות; גודל ההשתדלות להביא יהודים רבים, ובפרט ילדים, לקיום כל מצוות חג הפסח ולתורה ומצוות בכלל. (סי"א)

ע"י קיום תורה ומצוות, בתוקף, ושמירת כל השלימויות באופן ברור - יפסיקו המנהיגים להתנענע וינהגו ע"פ פסק דין התורה (שצריך להנתן ע"י הרבנים באופן ברור); התחלת כל הנ"ל - ע"י הילדים; ומעלה בזה - ביום סגולה דהילולת אדמו"ר הצ"צ. (סי"ד)

ENGLISH

1. Through Torah and Mitzvos we can add stability to a world that is constantly fluctuating

2. The need to make firm resolutions to proceed in Torah and Mitzvos

3. The importance of the efforts of Jewish children

4. Shleimus ho’Om — The complete state of the Jewish nation Shleimus ho’Oretz — The complete state of the land of Israel Shleimus haTorah — The complete state of Torah

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: שמיני של פסח הוא יום הברית מילה (לאחר הלידה ביום א') השייך לגאולה דלעתיד לבא, [כי: א) יצחק נימול לשמונה, ב) ולעתיד לבא יהי' "למנצח על השמינית") ולכן, בו נקבעה סעודת משיח בפועל. ובד' כוסות (ע"ש ד' כוסות הפורענות שיקשה הקב"ה את האומות לעתיד לבא); מעלת השפעת סעודת משיח - בגשמיות (מעשה) לגבי ההפטרה בעניני הגאולה (מחשבה ודיבור); ההוראה - להמשיך את המסירות נפש דשביעי של פסח, ועניני הגאולה דאחרון של פסח - לכל השנה - המסירות נפש נעשה בעל הבית על העולם (בכח ניצוץ משיח שבו) - ועי"ז ממשיך גם הברכות בכל המצטרך, למעלה ממדידה והגבלה. (ס"א)

שיחה ב: הדגשת ענינים של הקטנים (בגשמיות) בכל עניני חג הפסח וגם בגאולה דלעתיד לבא ("ונער קטן נוהג בם" כו'). (סי"ב)

שיחה ג: "מסמך גאולה (דפורים) לגאולה (דפסח)" הוא בעיקר בימים האחרונים דחג הפסח (הקשורים בגאולה דלעתיד), וכשם שגאולת פורים היתה בזכות הילדים ("קול גדיא" ו"שלשה תינוקות" שאמרו "עוצו עצה" כו') - כן תהי' לנו בגאולה מגלות זו ש"עומדים עלינו לכלותינו" והעולם מתנענע וכו' (ועוד ענינים שאינם ידועים לכל) - פועלים הילדים שיהי' "עוצו עצה ותופר" וכו' עד לגאולה שלימה בפועל. (ס"כ)

שיחה ד: הקטנים והקטנות צריכים לקבל החלטות למעשה, להוסיף התמדה ושקידה בלימוד התורה ובקיום המצוות; וכן הוראות קריעת ים סוף - ש"הם הכירוהו תחלה" (אף שאז היו זקנים, אבל הכירו את עצמות ומהות מילדותם באופן ד"וינקיהו דבש מסלע"), כולל - החלטות בפעולותם ב"והשיב לב אבות", וכ"ז מתוך שמחה. (סל"א)

שיהח ה: קיום המנהג דשתיית ד' כוסות בסעודת משיח - בפועל; הוראה משיעור חומש היומי - "ותצא אש מלפני ה' גו'", ועד"ז - באיסור הוראה דשתויי יין ובכללות הענין דיום השלישי - הדגשת המעשה בפועל. (סל"ט)

שיחה ו: שייכות חג הפסח לקטנים וקטנות - בפנימיות הענינים - לידת ישראל בחג הפסח; התעוררות בגודל ענין החינוך בכלל, ובפרט - בימי הקיץ ע"י הרשמה למחנה קיץ כשר, המשפיע גם שהילדים יפעלו על הוריהם. (סמ"ז)

שיחה ז: כהשתתפות ב"כינוס תורה" - בענין תוספת השלימות ב"תמימות" כשחג הפסח חל בשבת (- המשך לי"א ניסן וש"פ צו); הגדרה ד"חיוב" או שלילה" בכו"כ מעניני התורה. (סנ"ו)

הענין אם הקביעות דספירת העומר בפעם הראשונה היתה "ממחרת השבת". (סע"ד)

הענין "הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה" - ותיווכו עם מאמר רז"ל דצדיקים "אין הקב"ה מביא תקלה על ידם". (ספ"א)

שיחה ח: שלימות הענין דקריעת ים סוף הי' באחרון של פסח, כאשר "וירא ישראל (- ראי' בהוי דלתתא) גו' ויאמינו בהוי' (דלעילא) וגו'", דוקא ע"י התבוננות בהוי' דלעילא - אלקות שלמעלה מגדרי העולם, אפשר לצאת מההגבלות, עד לעבודה דמסירות נפש (הבוקעת המים, בדוגמת מצוות פדיון שבויים שבקעה גינאי נהרא); בקריעת ים סןף נבקעו כל המים ממילא ולא הי' ניסא למגנא; ההוראה - כאשר עבודתו תהי' בלא להתחשב במדידה והגבלה יפעול בעצמו בקריעת הים - גילוי הניצוץ האלקי. (ספ"ה)

קטע מהנ"ל

ע"ד חומרת הויתור בעניני חינוך של רבים מילדי ישראל, שעי"ז - מוסיפים ע"ז בעולם, תמורת כסף למוסדות פרטיים; האיסור שבשותפות בממשלה העושה היפך התורה, ועאכו"כ - לעשות כן בשם "דעת תורה" ולקרוא לזה "הישג דתי"; האיסור לכפות על יהודי רוסי' לגור דוקא בארץ ישראל, ולהתנות את הסיוע האמריקאי בכך.

ENGLISH

1. The relation of the eighth day to Moshiach

2. The connection between children and the seventh and eighth days of Pesach

3. How the efforts of children will hasten the redemption

4. The need to continue the efforts to involve children in Torah and Mitzvos

5. The drinking of the four cups of wine

6. The need to register children in Torah camps

7. A portion of the Rebbe’s contribution to the Kinus Torah Two elements in the observance of Shabbos

8. The transcendent and the immanent aspects of G-d

9. “Casting the youth into the Nile,” what is happening to the refugees from Russia

תוכן ענינים

בשבת זו נפעל ה"ויכולו" (כליון ותענוג) בכל עניני שביעי של פסח ואחרון של פסח ועד שהם נחשבים כ"חול" לגבי שבת קודש; מעלת העבודה דאחרון של פסח לגבי שביעי של פסח (הראי' בהוי' דלעילא לגבי הראי' בהוי דלתתא); בעת לימוד התורה לשמה צריך לשמוע "קול ילד בוכה" (כסיפור הידוע); הפעולות במבצעים וכו' צ"ל מתוך עונג - למעלה ממדידה והגבלה. (ס"א)

שיחה ב: כשכל הנ"ל הואה בקביעות דפ' שמיני יש ללמוד אשר (בדוגמת העצם השומר את ההיקף) לאחרי תכלית השלימות בעבודה שבכח הנברא צ"ל הליכה מחיל אל חיל עד אין סוף. (סט"ז)

שיחה ג: בשבת זו מברכים החודש אייר שענינו העבודה מלמטה למעלה (משא"כ ניסן שענינו מלמעלה למטה) וכאשר עוברים מה"גילויים" דניסן לעבודה במעשה המצות דאייר זקוקים לנתינת כח - מיוחדת (ענין המרכבה שבאייר); הפעולות ד"והשיב לב אבות", צריכות להמשך גם בעניני היום יום - לדוגמא במשחק בכדור (שיש לו מקור בתורה) שבכל פרטיו יש למצוא ענין בעבודה המובן לילד - פירוט הדברים במשחק ב"פוט-באל"; כמובן אין הכוונה לעבוד ה' בזה במקום בתורה ומצוות ח"ו, אבל גם בכך יש למצוא הוראה כדי לחנך את הילדים וכו'. (סכ"ג)

שיחה ד: שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' רסז) - בענין "ויהי ביום השמיני… ברן יחד כוכבי בוקר". (סמ"ב)

שאלות בפרקי אבות (פ"א מ"ב) "על שלשה דברים כו'". (סמ"ג)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ט, כג) "ויבא משה ואהרן וגו' למה נכנסו וגו'". (סמ"ו)

הוראה בעבודה מפירוש רש"י. (סמ"ט)

שיחה ה: הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סנ"ב)

הביאור בפרקי אבות (ושייכות לבעל המאמר - "שמעון הצדיק"). (סנ"ד)

הביאור בפירוש רש"י (ע"פ פשוטו של מקרא). (סס"ב)

הביאור בפירוש רש"י (ע"פ פנימיות הענינים). (סס"ז)

ENGLISH

1. The elevation of the last days of Pesach by the Shabbos, the cry of a child and the obligation to reach out to him

2. The lesson from Parshas Shemini

3. The significance of the month of Iyar

4. How one can play ball for the sake of Heaven

5. An explanation of Pirkei Avos 1.2

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: חשיבות "אכילת הפסח" שנאכל בלילה ועפ"ז - שייכות עניני פסח שני בלילה שלאחריו; הוראת פסח שני - "עס איז ניטא קיין פארפאלן" - מעלת העבודה באופן ד"כפליים לתושיי'" (כבעל תשובה).

שיחה ב: הוראת פסח שני הנ"ל (שענינו תיקון העבר) היא למ"ד "רגל בפני עצמו" כי עתה מתגלה שבהתאם למצבו עתה, צריך לעלי' זו (ע"ד הגר לאחר שנתגייר) ו"תשלומין" פירוש שלימות; כיון שאי אפשר לדעת מהו ענינו המיוחד של כאו"א צ"ל "חטוף ואכול חטוף ושתי'" בכל עניני תורה ומצוות ומתוך שמחה גדולה.

שיחה ג: הדגשת השייכות דפסח שני ול"ג בעומר (ובפרט בקביעות שנה זו שיעור החומש דפסח שני הוא "אלה מועדי" ול"ג בעומר הוא המועד היחיד בימי הספירה) דעת רשב"י דאין ציבור נדחה לפסח שני היא בהתאם למ"ש "יכולני לפטור העולם כולו מן הדין" ולכן, בפועל לא אירע שכל הציבור לא הקריבו פסח ראשון (והפלוגתא בדבר שאינו במציאות, כבעוד ענינים); שייכות פסח שני ול"ג בעומר בפנימיות הענינים ספירת ההוד.

שיחה ד: שייכותם המיוחדת של ילדי ישראל ליום ל"ג בעומר וסגולתם "להשבית אויב ומתנקם וגו'".

שיחה ה: המשך בענין ד"הם (הילדים דוקא) הכיורוהו תחלה" ולא הזקנים ומשה רבינו כו'; המשך בענין (מאחש"פ) הנזהר ממשהו חמץ מובטח לו שלא יחטא כל השנה"; חילוק הלשונות "פסחא זעירא" ו"פסח שני"; מעלת פסח שני (אפילו) לגבי פסח ראשון (ע"פ הציווי ד"מעלין בקודש"); בענין "דרך רחוקה" - ע"פ פנימיות הענינים.

שיחה ו: ע"ד המצב בארץ הקודש - אודות איסור החזרת השטחים וכו'; יש להכריז (בניגון) "עוצו עצה ותופר גו'"; אמירת "לחיים" ע"י הילדים.

שיחה ז: המשך - אודות המצב בארץ הקודש ושלילת תוקף ה"הסכמים".

ENGLISH

1. The connection between the eve of the 15th and Pesach Sheni

2. Two explanations for the word ‘Mashlim’ — 1) compensate, and, 2) bring to fulfillment. How both are related to the Previous Rebbe’s adage that “Pesach Sheni teaches that nothing is ever lost”

3. The relation between Pesach Sheni, Lag B’Omer, R. Shimon, this week’s Torah reading, and Shemittah

4. Pesach Sheni as the “second Pesach” and the “small Pesach”

תוכן ענינים

שיחה א: שייכות ל"ג בעומר למנחה שלפניו ולכל יום השבת; בענין תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה (מפני מעלתם והעבודה המיוחדת דכאו"א מהם; לאחר ל"ג בעומר התחילו לפעול גם בעולם, וזהו ענינו של רשב"י; במאמר רשב"י "אם שנים אני ובני" - ע"ד הספיקות שבעתיק; ביאור פרטי העבודה דתלמידים הראשונים ותלמידים השנייים דרבי עקיבא, ה"חיות" (ח"י אייר - ל"ג בעומר) - שכאו"א נותן בחברו וענינו המיוחד של רשב"י בכ"ז. (ס"א)

שיחה ב: המעלות דקביעות שנה זו ערב ל"ג בעומר בשנה זו (ביום השבת ובפ' אמור) - אודות מה ש"מפקחין" בשבת על לאחר השבת - הפעולות עם ילדי ישראל. (סי"ח)

שיחה ג: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כג, לו) "ביום השמיני… עצרת וגו'". (סכ"ד)

שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' שטו) - בענין "ר' אבא פתח מי זה בא מאדום וכו'". (סכ"ו)

בפקרי אבות (פ"ד) "רבי שמעון אומר שלשה כתרים הם וכו'" שייכות הפעולות עם הילדים לל"ג בעומר - דרשב"י גילה פנימיות התורה אף ל"רביי דעלמא"; אודות התהלוכה - ויארגנו פעולות בג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח (יתנו לילדים ממתקים וכיו"ב וכן ממון לצדקה) הילידם יכתבו התרשומתם ויקבלו פרסים - וכמו"כ בכל התהלוכות בעולם - ואח"כ ידפיסו (חלק מכך) בספר מיוחד בכמה לשונות.

שיחה ה: הביאור בפירוש רש"י.

הביאור בלקוטי לוי יצחק.

הביאור בפרקי אבות - בפרטי המשנה ובשייכות המאמר לאומרו "ר' שמעון" - בפנימיות הענינים, וההוראה בעבודה.

שיחה ו: המשך הביאור בפירוש רש"י וההוראה בפועל; ע"ד התהלוכה - בספר המיוחד (הנ"ל) ידפיסו גם תמונות (וההוצאות ישולמו ע"י הציבור ש"לא נענו") וכיו"ב.

ENGLISH

1. The connection of R Shimon and R. Akiva to Lag B’Omer. The elevation of the world and the transmission of G-dly influence

2. The connection between Erev Lag B’Omer and Shabbos

3. The connection between Lag B’Omer and Parshas Emor

4. The importance of reaching out to children. Special instructions for the Lag B’Omer Parade

5. Further instructions for the Parade

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: הכנס מדגיש את ההתאחדות בין המשתתפים ובעם ישראל בכל; כשם שבגאולת מצרים "הם הכירוהו תחלה, כך בגאולה זו - "והשיב לב אבות על (ידי) בנים. (ס"א)

שיחה ב: הכנס קשור, בהשגחה פרטית, עם יום שמחתו של רשב"י שגילה את מעלת ישראל במאמרו - "כל מקום שגלו שכינה עמהם" וההוראה - גם בזמן הגלות יש לקיים תורה ומצוות ולא להתפעל מההפרעות, שהרי שכינה עמהם" ולגבי רשב"י לא נחרב בית המקדש (הרוחני); הדגשה נוספת בכך ע"פ מאמר רז"ל "ושכנתי בתוכם" - בתוך כאו"א, ובכך שלכאו"א ניתנה התורה, בכל מקום ובכל זמן. (ס"י)

שיחה ג: ספירת העומר מלמדת ע"ד יוקר הזמן, למלאת כל יום ויום בתוכן דמצוות ובזריזות, וע"י כך יגרום שמחה אצל הקב"ה - "ישמח ישראל במעשיו"; הילדים צריכים להיות הראשונים בפעולות ההכנה למתן תורה. (סי"ז)

שיחה ד [ברוסית]: בין משתתפי הכנס - גם הבאים מרוסי', וזה מוסיף באחדות ומלמד ע"ד התוקף דעניני יהדות, יש להכריז בגלוי שגם לפי חוק המדינה ההיא מותר ללמוד תורה ולקיים מצוות. (סכ"ה)

בעת השמחה צ"ל "אעלה את ירושלים" ע"ד החובה לעמוד בקומה זקופה נגד אומות העולם ועי"ז ימנעו מאורעות כעין אלו דהימים האחרונים בעיר האבות, ועד שיהי' שינוי מן הקצה אל הקצה. (סל"א)

ENGLISH

1. Despite the differences that exist between us — in our language, food, and clothing — we are all united; the Torah expressing this unity

2. The connection of today’s gathering with R Shimon bar Yochai

3. A fundamental lesson to be learned from Sefiras HaOmer, to count what is precious to us. Jewish children showing the way how “to keep the way of G-d”

4. A translation of the Sicha given by the Rebbe Shlita in Russian The Russian law, guaranteed by the Russian constitution, protects the religious rights of everyone

5. “Bringing to mind Yerushalayim during your greatest joy” A lesson relevant to our times and the land of Israel that is related to the teachings of R Shimon bar Yochai

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: שייכות הלילה דמוצאי ל"ג בעומר ליום שלפניו; ההתוועדויות בערב ל"ג בעומר, בל"ג בעומר ובמוצאי ל"ג בעומר - בדוגמת שמחת האריז"ל ג' ימים; ע"ד המשך הפעולות, בפשטורעם, גם למחרת.

שיחה ב: רשב"י המשיך, בתורתו עה"פ "הנה מה טוב וגו'" ענינים נעלים עד למיטרא לעלמא, אבל "אין מקרא יוצא מדי פשוטו" ותבוא עליהם ברכה - שבארץ ישראל קראו להתהלוכות מבצע אהבת ישראל "יחד כל ילדי ישראל"; ביאור פרטי הסיפור דז' תנאים ובהם רשב"י, שנאספו בכרם לעבר את החודש והיו במחלוקת עד ל"מלמחתה של תורה", ולבסוף נפרדו בנשיקה וקרעו מבגדיהם בשביל חבריהם - הדגשת אהבת ישראל אצל לומדי תורה בפרט; הביאור במה שנאספו בכרם דוקא, וההוראה; דברי רשב"י דבכל מקום שגלו "שכינה עמהם" - הדגשת אהבת ה' לישראל.

שיחה ג: ההוראה מקביעות ל"ג בעומר בפ' בהר: גודל ענין החינוך לתורה בלבד ושלילת הטענה שצריך להכין ילד לעתיד "מה נאכל" עי"ז שתחלה מחליט שיהי' "שבת לה'" ורק לאח"ז - "שש שנים תזרע וגו'"; אודות המצב בארץ הקודש - ע"ד הרצח בחברון לא עלינו שבא כתוצאה מנפילת הרוח; איסור החזרת השטחים כו'; ע"י רשב"י נפקדו עקרות כולל - כמובן שחיי הילידם וההורים הם באופן שונה ו"השיב לב אבות על בנים".

שיחה ד: המשך הפעולות עם "עוללים ויונקים" - גם לאחר ל"ג בעומר; אמירת "לחיים" ע"י ראשי המתעסקים בה"פאראד".

ENGLISH

1. Extension of Lag B’Omer for three days, relevance of Lag B’Omer to all Jews

2. Bringing rain through Torah, Ahavas Yisroel, example from R Shimon in Talmud Yerushalmi

3. Yoval and Shemittah, education and livelihood

4. Protection derived from Torah study of young children

אודיו

תוכן ענינים

מוגה
ע"ד ה"תענית שעות" שהוכרזה ע"י אגודת הרבנים לאור המצב בעולם לער"ח סיון.

בלתי מוגה
שיחה א: עניני שבת זו, שלאחרי ל"ג בעומר והמברכת את ראש חודש סיון, שייכים זה לזה (בכו"כ פרטים), ועומדים באופן דכליון ועונג; מעלה מיוחדת בשנה זו של"ג בעומר חל ביום א' ש"בו הי' הקב"ה יחיד בעולמו", והדבר שייך במיוחד לשבת שבו אין שייכות לעניני העולם אפי' ביחס ליום טוב (ד"פרש חגיכם קאמר ולא פרש שבתכם"), בדוגמת רשב"י ש"אם חד אנא הוא". ההוראה - להוסיף בהחלטות דעניני ל"ג בעומר ולקבל החלטות בעניני סיון - תורה. וכן בפעולות על הזולת. (ס"א)

שיחה ב: עניני פ' השבוע בעבודת האדם: פ' בהר הוא ע"ש הר סיני הנקרא א) "בהר סיני", ב) "סיני", ג) "הר" - ביאור ההוראות בעבודה מכ"ז בעניני השפלות ("מכיך מכל טוריא") והגבהה ("ואתהלכה ברחבה"); פ' בחוקותי - קיום המצוות בגלל היותם רצון הקב"ה (אע"פ שיקבלו שכר גדול אם יקיימו, ולהיפך). (סי"ז)

שיחה ג: הוראת בהר - הגבהה, ובחוקותי - ביטול, הן הפכיות בדוגמת ב' הקוין דאהבה ויראה, וכן צ"ל באהבת ישראל "כמוך" אבל ומקרבן לתורה" (ולא להיפך); שלילת הביטוי "קירוב רחוקים"; וכ"ז - בשמחה. (ס"ל)

שיחה ד: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כה, מא) "ויצא מעמך הוא ובניו וגו'" - "שרבו חייב במזונות בניו וכו'". (סמ"ד)

לקוטי לוי יצחק (ע' שלו) - בענין "ואף גם זאת" - "דאיהו שוקא דבורסקי" - בן יכבד אב כגון ר' אלעזר. (זמ"ו)

שאלות בפרקי אבות (פ"ה) - הענינים שבמספר עשרה, שבעה וארבעה. (סמ"ח)

ע"ד התענית שעות בערב ראש חודש סיון (-מוגה). (ס"נ)

שיחה ה: הביאור בפירוש רש"י. (סנ"ד)

הביאור (בלקוטי לוי יצחק) בזהר. (סנ"ו)

הביאור בפרקי אבות (בפשט המשנה, בפנימיות הענינים ובעבודת האדם). (סנ"ח)

ENGLISH

1. The connection of this Shabbos with Lag B’Omer and with the month of Swan

2. The lesson from Parshas Behar — humility and pride — when are they applicable

3. The lesson from Parshas Bechukosai — a complete commitment to Torah

4. The lesson to be learned from the combination of both Parshiyos — the fusion of two opposites

5. Outreach — How to view a fellow Jew

6. The declaration calling for a public fast

אודיו

תוכן ענינים

מוגה
הבאת ילדי ישראל לקריאת עשרת הדברות בחגה"ש.

בלתי מוגה
שיחה א: מתן תורה שייך לשבת בכלל ובהדגשה בשבת ב' סיון כי ראש חודש וחג השבועות אינן חלים בשבת, וההוראה - כל ההכנות למתן תורה - להיות ממלכת כהנים כו' וההחלטות הטובות לימים שלאחרי זה - צ"ל חדורים בענין התענוג. (ס"א)

שיחה ב: ההכנות למתן תורה היו, בודאי: גם עם קטנים ועי"ז הי' יכול להיות "בנינו עורבים אותנו" וכך צ"ל בכל שנה; ע"ד עריכת כינוסים כהכנה למתן תורה; הדגשה בזה בפ' השבוע ש"שומרי משמרת הקודש" נמנו מבן חודש - הגברת הפעולות ד"והשיב לב אבות על (ידי) בנים". (ס"ח)

שיחה ג: הביאור בפירוש רש"י וכו' - בשייכות לילדי ישראל; ובפרק "קנין תורה" - (גם) כהכנה למתן תורה. (סי"ז)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יד, טו) "מבן חודש ומעלה" - "משיצא מכלל נפלים כו'". (סי"ח)

בלקוטי לוי יצחק (ע' שנג) - בענין קדימת הטלית לתפילין. (ס"כ)

שאלות בפרקי אבות (פ"ו מ"ח) - "והבנים… נאה לצדיקים ונאה לעולם". (סכ"א)

המשך (מש"פ בה"ב) הביאור בפירוש רש"י (בהר כה, מא) "ויצא מעמך הוא ובניו" - "שרבו חייב במזונות בניו". (סכ"ב)

שיחה ד: הביאור בפירוש רש"י. (סכ"ז)

ההוראה ע"ד שייכות התורה לכאו"א מישראל גם ללא הבנה והשגה - גודל הענין דשמיעת עשרת הדברות ע"י קטנים ביותר. (ס"ל)

שיחה ה: הביאור בלקוטי לוי יצחק ושייכותו לקטנים הלובשים טלית קטן ואח"כ תפילין - ביאור תוכן הענין וההוראה אטודות קדימת ההתעסקות עם קטנים להתעסקות עם גדולים. (סל"ח)

הביאור בפרקי אבות בהנ"ל ובכל המעלות שבמשנה; הסיפור דאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע החליף את הנשיקה שרצה לתת לאדמו"ר מהוריי"צ, בילדותו, במאמר חסידות. (סמ"ד)

ההוראה - במעלת וחשיבות הפעולות עם ילידי ישראל. (ס"נ)

ENGLISH

1. 2nd day of Sivan — serving as a preparation for Shavuos and its connection to Shabbos

2. Preparing the child to become the guarantors for the giving of the Torah

3. Children the “constant guardians of the sanctuary”

4. “The legion of the King is worthy to be numbered by itself”

5. “Toraso Umnaso” in regard to children, the obligation on women to study Chassidus

6. An explanation of Pirkei Avos 6.8, pleasantness naturally attracts

7. The connection between a ‘Pegishah’ and children

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: בכל שנה, בימי ההגבלה, יש להתכונן למתן תורה הן ב"עשה" (בדוגמת "וכבסו שמלותם" וכו') והן ב"לא תעשה" (בדגמת "השמרו לכם" כו'); החל מהשקימה בבוקר - אמירת "מודה אני" והזהירות בנגיעה קודם נטילת ידים. (ס"א)

שיחה ב: ההתבוננות בכך שבפעם הראשונה ניתנה תורה ע"י ערבות דילדי ישראל, תוסיף בהנהגתם ע"פ רצון ה'. (ס"ו)

שיחה ג: יבקשו מהוריהם ללכת לבית הכנסת לשמוע את עשרת הדברות ויבטיחו שהנהגתם בעת הקריאה תהי' כראוי, וכך "והשיב לב אבות" בכל התורה והמצוות. (ס"ז)

שיחה ד [חלקה ברוסית]: כדי להתאחד עם הילדים ש"מעבר למסך הברזל" - יאמרו ענין א' מהנ"ל ברוסית. (סי"ב)

כל ההבדלים, ושינוי השפה - הם חיצונים, ובפנימיות - כולנו עם אחד הלומד תורה אחת וכולם אומרים "מודה אני" בכוונה שוה. (סי"ח)

ENGLISH

1-5. The uniqueness of the 3rd Day of Sivan, carrying out a commitment in actual deed

6-8. Children — our guarantors then and now

9-11. Children showing an example for their parents, inviting them to join them in the festival of Shavuos and hearing the Ten Commandments

12-13. Joining ourselves together with the children behind the Iron Curtain

14-18. A translation of the Sicha given by the Rebbe Shlita in Russian The laws of all countries guarantee the right for children to begin their day with Modeh Ani a complete faith in G‑d

19-20. Despite all the differences that exist between us, we are united through “the one Torah”

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: בערב חג השבועות, מדי שנה, ניתן מחדש הכח ל"נעשה (ואח"כ) ונשמע"; לגלות את פנימיות הנפש ע"י מעשה בפועל בלי להתפעל משום קושי - בכל יום ויום כי התורה היא חיינו בלי הפסק (ע"ד שהשבת ניכרת בכל השבוע וכן ההבדלה בין ישראל לעמים).

שיחה ב: "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו מלאכי השרת וקשר להם שני כתרים"; ביאור ענין הכתר - מקיף מעל לראש - וההוראה בעבודה - לפעול בכל כחות נפשו למעלה מן השכל והמדות וללא כל חשבונות.

שיחה ג: ע"פ תורת הבעש"ט שבכל דבר צריך ללמוד הוראה, ובמיוחד מפעולה של "והשיב לב אבות על בנים" - לימוד הוראה מכך שהילדים בתהלוכת ל"ג בעומר לבשו "כתר", בענין כל ישראל בני מלכים"; ע"ד המנגדים לתהלוכות בגלל שנאת חינם שמקורה בהעדר שעבוד המוח והלב מפני שמתפלל בתפלין פסולות.

שיחה ד: ע"ד המשך הפעולות עם ילדי ישראל, בדבר השוה לכל - אמירת "מודה אני", במיוחד לילדים - נשיאת טלית קטן ובמיוחד לילדות - הדלקת נרות שבת ויום טוב.

שיחה ה: התעוררות לנצל את השעות שעד חג השעות לפעולות בכל הנ"ל ולהסביר לילדים את מעלת הדבר ואת מעלת הקביעות ביום השלישי.

ENGLISH

1. Intrinsic connection between Shavuos and Shabbos

2. A crown representing the highest level of service

3. Children parading with paper crowns on Lag B’Omer

4. A lack of subjugation of the heart and mind leads one to baseless hatred

תוכן ענינים

שיחה א: חג השבועות הוא למעלה מסדר השתלשלות ולכן הוא רק יום אחד (דלא כשאר הימים טובים); ענין יום אחד ולא רגעה חדא (שהרי הוא למעלה מהשתלשלות), הוא שתורה צריך להיות בהבנה והשגה וע"ז דורש זמן. (ס"א)

זה שכל התורה כולה היא נקודה אחת מודגש במתן תורה; וכן בענין "מורשה קהלת יעקב" שהיורש הכל מרגע שנולד; מובן מזה האחריות על המחנכים; ביאור פתגם אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע ש"כמו שחובה להניח תפילין כל יום כך מצוה לחשוב אודות חינוך הילדים"; ההוראה בעבודה. (ס"ו)

שיחה ב: מיד במתן תורה כבר מודגש לימוד עם הזולת; "דוד מת בעצרת" ואצלו מודגש הענין דקטנים, "ודוד הוא הקטן" ולאידך גיסא הי' מלך; פעולות דוד המלך ע"ה ומשה רבינו ע"ה עם קטנים כפשוטם, הוראה בענין ו"שננתם לבניך" - חינוך הבנים והבנות. (סי"ג)

שיחה ג: ג' ענינים דחג השבועות: א) זמן מתן תורתנו, ב) "דוד מת בעצרת", ג) הסתלקות הבעל שם טוב (ולכן הי' אדמו"ר הזקן מתפלל לפני העמוד בחג השבועות); הוראה ונתינת כח (גם) מהבעש"ט בענין חינוך הקטנים "והשיב לב אבות על בנים". (סל"ג)

שיחה ד: חילוק בין סדר העבודה דהבעש"ט והרב המגיד, הבעש"ט הי' נוסע למקומות אחרים, משא"כ המגיד נשאר במקומו; והוא ע"ד החילוק בין לימוד התורה "למגרס" - "סדרן" (כהמגיד) או "לפלפולתא" - "פלפלן" (כהבעש"ט); עבודה הנ"ל (לחזור בעיירות ישראל) מצינו בסנהדרין (ודוקא ע"י זה הגיעו לשלימותם) וההוראה בעבודה בענין התהלוכה. (סמ"ו)

שיחה ה: אודות ג' השיעורים דחת"ת שכ"א מהם קשור לא' מג' עניני חג השבועות, תורה - משה רבינו, תהלים - דוד המלך ע"ה, ותניא - הבעש"ט. (סס"א)

שיחה ו: השתתפות בכינוס תורה: א) המשך בענין ג' כתות שאינן רואות פני השכינה, ב) הגירסאות "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני" (ילקוט) ו"אני נבראתי לשמש את קוני" (גמרא); ענין זה בפנימיות התורה. (סס"ה)

ג) ענין הקשור במתן תורה (ברכות כב, א) "מה להלן באימה וביראה ברתת ובזיעה…" ביאור ד' הלשונות; ביאור בהא שאף ש"האומר דבר בשם אומרו וכו'" מ"מ מצינו אצל כמה גדולים שלא אמרו בשם אומרם. (סע"ג)

ENGLISH

1. Shavuos above limitations of time, unity of Torah and intellect, man and infinity of G‑d, equally between all Jews, education of children

2. Responsibility to spread Torah, entire Torah included in Ten Commandments, Moshe is father of Jewish people

3. Connection between Shavuos and Dovid HaMelech, relationship between shepherding sheep and leading Jews, obligation to educate “kids”, Dovid HaMelech and children learning Torah

4. Baal Shem Tov’s service involved with children, “turning the hearts of the fathers through the children;” educating children achieves great levels in one’s own service.

תוכן ענינים

מוגה
כינוסי ילדים בימי התשלומין דעצרת, בפרט במקומות הקדושים בארה"ק.

בלתי מוגה
שיחה א: ישנה הוראה מש"פ נשא שחל קודם מתן תורה - דמצד א' דרושה "התנשאות" ותענוג בלימוד התורה, אבל זהו לאחרי ההקדמה ד"ונפשי כעפר לכל תהי'" וישנו "נשא" שלאחרי מתן תורה - התענוג שבלימוד התורה באופן שתענוג התורה נהי' תענוג שלו; ההוראות הם בכל השני, כשם שעניני זמן מתן תורה הם בכל השנה; הכוונה לכאו"א והעיקר - שיבוא לפעול ממש. (ס"א)

שיחה ב: הלימוד מש"פ נשא בשנת השמיטה - בענין התורה לנשא - כתר תורה, ובשמיטה מניחים עניני עולם ועוסקים בתורה); כל עניני האדם "דרכיך ומעשיך", אינו צ"ל ענין לעצמם אלא - תורה. ה"מלכות" דכאו"א בביתו (בדרכי נועם כו') צ"ל לא רק ע"פ תורה אלא תורה עצמה, ועד"ז "כהונה" - צרכי ציבור ועד"ז בהפצת היהדות - אף שיורד ממדרגתו, כדי ללמוד עם ילד קטן וכיו"ב, הרי זה גופא תורה (ולא רק שמותר ע"פ תורה); התעוררות ע"ד המבצעים. (סי"ט)

שיחה ג: כל הנ"ל - צריכים הילדים לומר להוריהם - "והשיב לב אבות". (סל"ב)

שיחה ד: שלילת "תכנון המשפחה" ח"ו, הברכה הגדולה שבהולדת ילד נוסף. (סל"ח)

שיחה ד: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ה, כח) - ונקתה". (סמ"ט)

תמי' בפשוטו של מקרא, ורש"י אינו מבאר - בענין העגלות. (ס"נ)

שאלות לקוטי לוי יצחק (ע' שנה) - בענין "ה' שמעתי שמעך…". (סנ"ב)

שאלות בפירוש רש"י בפרקי אבות (פ"א מ"א) "והעמידו תלמידים הרבה". (סנ"ג)

אודות כינוסי ילדים, בכל מקום, בשייכות לימי התשלומין דחג השבועות (-מוגה). (סנ"ד)

שחיה ה: הביאור בפירוש רש"י (עה"פ "ונקתה"). (סס"ג)

הביאור (בלקוטי לוי יצחק) בזהר. (סס"ה)

הביאור בפרקי אבות. (סס"ו)

שיחה ו: הביאור בפשוטו של מקרא (בענין העגלות); ההוראות מזה, המובנות גם לקטנים. (סע"ה)

רמז נוסף במעלת הילידם - בענין הכרובים (ס"פ נשא). (סע"ח)

ENGLISH

1. The lesson from Parshas Nasso before and after Mattan Torah

2. The connection between Nasso and Shemittah

3. Jewish children must uplift their parents

4. An explanation of Rashi 5:28

5. Why the Nesi’im each brought a whole animal and only brought 1/2 of a wagon

6. Nasso’s connection to children

7. An explanation of Pirkei Avos 1:1, “raising up many disciples”

8. Instructions regarding gatherings for children in the days after Shavuos

9. The Torah outlook on Family Planning

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: י"ב סיון הוא סיום ימי התשלומין דחג השבועות (כמ"ש אדמו"ר הזקן בסידורו, וצריך עיון: א) האריכות, ב) מדוע לא כתב לאחר שמונה עשרה) - מלשון השלמה, ובעיקר - מלשון שלימות; להוסיף ולהעלות בכל עניני חג השבועות ואע"פ שהיו בשלימות - מעלין בקודש; לנצל השעות שנותרו בי"ב סיון, לקיים ההחלטות הטובות שנתקבלו בחג השבועות.

שיחה ב: חשיבות לימוד הוראה בעבודת האדם מהקביעות בשנה שנמסרה לאדם; ביאור - בפנימיות הענינים - בפ' בהעלותך, הדלקת הנרות ומעשה המנורה ולימוד הוראה בעבודה מפרטי הדבר, בענין כהן גדול הנמצא לעולם בירושלים ובענין הדלקת "נר ה' נשמת אדם", בכאו"א מישראל.

שיחה ג: מעלת הקבעיות ביום ג' המוסיף בענין הפעולות ב"מבצעים" טוב לשמים וטוב לבריות; לימוד ממה שביום השלישי "תדשא הארץ דשא וגו'" - ע"ד חשיבות הפעולות עם הילדים והילדות שהם בצמיחה; לערוך כינוסים בשעות שנותרו עד לסיום י"ב סיון אע"פ שעד עתה פעלו בתכלית השלימות.

שיחה ד: השלמת הפעולות גם ע"י מי שעד עתה לא עסק כדבעי, כהוראת שיעור החומש בענין "פסח שני"; לבאר לילדים הענין ד"עס איז ניטא קיין פארפאלן".

שיחה ה: ע"ד עריכת כינוסי הילדים במקומות הקדושים בארץ ישראל; והעיקר בכל הנ"ל - המעשה בפועל.

ENGLISH

1. Days of compensation of Shavuos — an opportunity to rise higher in our level of service

2. The Menorah’s connection to every Jew, every Jew a priest, the seven branches of the Menorah beaten from a single block

3. Tuesday — a day of two-fold good, day when life began to sprout and grow upon the earth. This concept particularly relevant to children

4. Lesson of Pesach Sheni — nothing is ever lost

אודיו

תוכן ענינים

הכנס (וכל כנס צריך להיות) קשור עם "ואהבת לרעך כמוך", שהוא כלל גדול בתורה; הוראה מפ' השבוע במצוות חלה "ראשית עריסותיכם" שבתחלה ("ראשית") צריך להיות להקב"ה; הוראה מפ' "בהעלותך את הנרות" - שהעקרת הבית צריכה להאיר את הבית (ע"י הדלקת נרות שבת קודש ויום טוב); גדלות הכבוד שחלקו למרים, שבזכותה בארה של מרים, שע"י היתה טהרת המשפחה במדבר, וההוראה.

ענין המיוחד בזה שנגמרה תקופה של 25 שנה לפעולות נשי חב"ד. החלטה בג' המצוות הנ"ל (שייכת דוקא לנשים): א) חלה, ב) נרות שבת קודש, ג) טהרת המשפחה.

שלילת "תכנון המשפחה" ("פאמילי פלאנינג"), ולא להתפעל ולהתבייש משום מניעות.

ENGLISH

1. Resolutions of convention to be permeated with Ahavas Yisroel

2. Resolutions to be explained to all Jewish women

3. Mitzvah of challah brings blessing into the home, Shabbos lights brings light into the world, Miriam’s well allowed observance of Taharas HaMishpachah

4. Necessity to expand activities; importance of communicating concept of Taharas HaMishpachah; women to motivate Rabbis and educators to speak on this subject

5. Greatest blessing is children, G‑d provides for everyone, all counter-arguments from the Yetzer Hora, family planning causes marital problems

6. Divine will to have children, G‑d provides for children, children cement marital relationship, Halachah forbids contraception, family planning causes hardships, duty of women to replenish those lost in Holocaust

תוכן ענינים

שיחה א: הענין המיוחד דשבת מברכים החודש הוא בענינים המיוחדים של החודש - י"ז וי"ב-י"ג תמוז (ששייך לכל ישראל), הקשורים זה בזה: א) הלימוד מי"ז תמוז הוא עד כמה צריך ליזהר גם ב"סייג" לתורה (בדוגמת חומת העיר), וגאולת י"ב תמוז היא גם ל"אשר בשם ישראל יכונה" (הדרגה הנמוכה בישראל), ב) התענית הוא, בעבודה, מיעוט התענוג בגשמיות והגאולה היא ע"י שאינו מתפעל, בעניני יהדות אף ממלוכה אדירה, ג) הכח שי"ז בתמוז יהפוך לששון ולשמחה הוא י"ב תמוז - הקדמת רפואה למכה; ההוראה - ילך לבטח דרכו לעמוד בתוקף אף על "סייג" בתורה ומצוות, והעיקר - שיבוא בפועל. (ס"א)

שיחה ב: קביעות בכ"ג סיון, היום בו נכתב ונשלח ביטול גזירת המן, מדגישה העמידה בתוקף על תורה ומצוות. (סי"ט)

הוראה מפ' שלח - לא לשמוע לטענת היצר הרע (אף אם בא, כביכול, בשם משה רבינו) הטוען ש"עז העם" וכו' ואי אפשר לעסוק בענין "הארץ", אלא צ"ל "בכל דרכיך דעהו". (סכ"ג)

שיחה ג: שאלות בפשוטו של מקרא (שרש"י אינו מבאר) - עה"פ (יד, יב) "אכנו בדבר" (ותשובת משה) "ואמרו הגויים". (סל"ו)

שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' שעה) - "זכאין אינון ישראל מעמין עכו"ם" (סל"ז)

שאלות בפרקי אבות (פ"ג) - שייכות מאמרי ר' עקיבא לאומרם. (סל"ט)

ע"ד "מיהו יהודי"; החובה לקרוא לילד וילדה בשם יהודי דוקא. (ס"מ)

שיחה ד: הביאור בפשוטו של מקרא. (סמ"ט)

הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סנ"ה)

המשך הביאור בפשוטו של מקרא. (סנ"ח)

הביאור בפרקי אבות. (סנ"ט)

ההוראה (מתולדות ימי חיי רבי עקיבא, ובקשר לי"ב תמוז) ע"ד קירוב כאו"א מישראל גם מי שנמצא במצב הירוד ביותר. (סס"ז)

קטע מהנ"ל

טענת "שלום עכשיו" - למסור שטחים לידי אומות העולם תביא סכנה בפועל, ר"ל בדוגמת חטאם של המרגלים; יש ללמוד מחג הגאולה י"ב תמוז לעמוד בתוקף וע"י כך תבוא גאולה שלימה.

ENGLISH

1. The interrelation between the 12th day of Tammuz and the 17th day of Tammuz, “a fence around Torah”

2. The lesson to be learned from the 23rd day of Sivan: refusing to sacrifice even the slightest aspect of Yiddishkeit

3. A lesson from the spies in our time: In order to succeed in our involvement in the world, and with other Jews, spying is necessary

4. Elevating the Jewish people through “slaughtering them” for the sin of the spies

5. Appreciating the importance of having and using Jewish names

6. The connection between R. Akiva and four of the Mishnahs in Pirkei Avos that he authored (3:13-16)

7. Efforts to combat “family planning”

תוכן ענינים

שיחה א: שבת זו, ל' סיון וראש חודש תמוז, מחברת את ב' החדשים הקשורים למאסר והגאולה (שהחל בט"ו סיון - שלימות כל עניני החודש והתחלת הגאולה היתה בראש חודש תמוז); ההוראה - להוסיף בעניני בעל הגאולה ובפשטות: הפצת לימוד התורה, ובמיוחד - באופן ד"עשרה שיושבים (באהבת ישראל) ועוסקים בתורה". (ס"א)

שיחה ב: ההוראה מהקביעות בשבת קרח, דאע"פ שחלק על משה רבינו בכ"ז פרשה בתורה נקראת על שמו (וכן חודש "תמוז" הוא שם עבודה זרה) כי ישנה (א) מחלוקת קרח ו(ב) קרח עצמו שהוא טוב (בדוגמת המרגלים וחטא המרגלים; אין "להבדיל" בין בני ישראל); רמז לכך בפירוש רש"י; ההוראה בפועל - למצוא את הטוב שבכאו"א מישראל ועי"ז לקרבו. (סי"א)

שיחה ג: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (טז, כה) "ויקם משה כסבור שישאו לו פנים". (סכ"ז)

שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' שעח) - בענין "ויקח קרח גו'… הנחמדים מזהב ומפז". (סכ"ח)

הראש צ"ל מונח בתורה ולא ב"קאלאשען", רהיטים יקרים וכיו"ב. (סכ"ט)

שאלות בפרקי אבות (פ"ד מ"א) - "בן זומא אומר איזהו חכם", ביאור המשנה, וההוראה בעבודה. (סל"א)

ע"ד ההשתדלות בפעולות עם ילדי ישראל במיוחד. (סל"ח)

שיחה ד: הביאור בפירוש רש"י. (סמ"א)

הביאור בלקוטי לוי יצחק; (המשך הנ"ל דצ"ל עשירות אבל לא להיות שקוע בזה). (סמ"ו)

שיחה ה: המשך הביאור בפרקי אבות (ושיכות המשנה לבעל המאמר). (ס"נ)

ההוראה - לפעול בכל ג' הקוין ובמיוחד - בפעולות בענין החינוך ובהכנות לי"ב תמוז. (סס"ג)

שלילת הטענה שהקריאה נגד "תכנון משפחה" היא "התערבות", כביכול, בחיי הפרט - בדוגמת פעולות הממשלה לבדוק את המאכלים ולהזהיר מפני דבר המזיק; להרבות תעמולה בענין ריבוי הילודה אף אצל אומות העולם. (סס"ד)

ENGLISH

1. The duality found in the first day of Rosh Chodesh Tammuz: completion of Sivan and head of the month of Tammuz

2. Why the name of the Parshah is called Korach, although he rebelled against Moshe

3. An explanation of Rashi’s commentary: Bamidbar 16:25

4. An explanation of Pirkei Avos: Mishnah 4.1

5. Free Choice and Responsibility

אודיו

תוכן ענינים

הכינוס הוא בקשר לסיום זמן הלימודים, "חופש" הוא רק לגבי דברי הלימודים אבל ב"חיינו" - תורה אין הפסק, וה"סיום" הוא רק שלב אחד על מנת ליכנס מיד לשלב שני - להעלות בקודש בלימודם. ושלב הבא הוא לפועל בענין החינוך; פעולת החינוך: בהשתלת גרעין אחד גודל עץ שלם וגם הוא עושה פרי, ועאכו"כ בהשתלת כמה גרעינים, וכן במחונך שע"י "גרעין" אחד נפעל פירות ופירי פירות עד סוף כל הדורות; כ"א יקר אצל הקב"ה כמו בן שנולד להורים לעת זקנתם, וא"כ מובן ברכת ה' בזה. הוראה מפרשת השבוע: בארה של מרים, ענינה של מרים - פועה - להרגיע "תינוק הבוכה" בגלות ע"י ש"פועה" דברי תורה, שנמצאים בגלות כדי להגיע לדרגא נעלית יותר; ועד שפועלת "ותקח את התוף גו' כל הנשים גו' ובמחולות" - שמחה. הוראה מבארה של מרים (מים): פעולת המים להביא המאכל לכל חלקי הגוף - ע"י חינוך תורני - מים חיים - מביאין את המזון - תורה ומצוות - לכל חלקי עם ישראל, בהיותם עדיין בגלות, ועי"ז באים ל"ארץ טובה ורחבה". הוראה מ"ותדבר מרים": רצון מרים שיהי' למשה וצפורה עוד ילד שהוא בנם של משה וצפורה - על כל אחת לחנך בני ובנות ישראל שיתנהגו כמו של משה וצפורה. ל"העמיד" העולם שמזדעזע - ע"י תורה, תפלה, וצדקה (חלוקת מטבעות לצדקה).

ENGLISH

1. Vacation as a time when one’s previously acquired education is used to effect an elevation to a higher level

2. Miriam’s example to all Jewish daughters: Quieting the crying children in Golus, bringing joy to Golus; spreading the well of living water; bringing the light of Jewish children into the world

3. The vision of Yechezkel of redemption. Standing by the completeness of Eretz Yisroel

תוכן ענינים

שיחה א: שבת זו מברכת את י"ב תמוז יום השייך לכלל ישראל והמשכת הברכה היא ע"י תורה ומצוות בג' הקוין דתורה, עבודה וגמ"ח - ביאור שייכותם לשבת בכלל, ואופן קיומם בהתוועדות זו. (ס"א)

שיחה ב: הוראת פרשת השבוע, חוקת: גם כשאינו מבין בשכל צריך לבוא למצב של "גאולה" בתוך חושך הגלות, מתוך שמחה (ששייכת בחוקים יותר מבשאר המצוות). (סי"ב)

ע"ד "מיהו יהודי". (סכ"א)

הפעולות על הזולת צ"ל מתוך שמחה. (סכ"ה)

הוראה הנלמדת מקביעות שנה זו - הן לכל השנים. (סכ"ז)

שיחה ג: השנה מלאו מאה שנה להולדת בעל הגאולה: כמה מעלות למספר מאה, וההוראה: פעולות (בתורה, עבודה וגמ"ח) במספר עשר - בעשר כחות הנפש. (סכ"ח)

שנת המאה קשורה למזמור ק' בתהלים "מזמור לתורה" שענינו - המאה ברכות דכל יום, כולל שבת ויום טוב. (סל"ד)

עריכת התוועדויות בי"ב תמוז ולקשרם בתורה, עבודה וגמ"ח ובלימוד פרק ק' ("מזמור לתורה") - ההוראה שייכות (גם) ל"ראשיכם שבטיכם". (סל"ה)

שיחה ד: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כ, כג) "על גבול ארץ אדום". (סמ"ב)

שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' שפט) - "רבי פנחס בן יאיר אמר מילתא חדתא בפ' פרה אדומה". (סמ"ג)

שאלות בפרקי אבות (ספ"ה) - "בן מאה אילו מת כו'". (סמ"ד)

ביאור ה"מילתא דחסידותא" בהנ"ל. (סמ"ה)

שייכות תחלת הפרק (ענינים במספר עשר) לסופו (בן מאה כו') - והקשר למאה שנות בעל הגאולה בתחלת ובסיומם. (סמ"ח)

הנ"ל - באופן המובן לילדי ישראל ולהסבירם בכינוסים. (ס"נ)

שיחה ה: הביאור בפירוש רש"י. (סנ"ד)

הביאור בלקוטי לוי יצחק. (ס"ס)

הביאור בפרקי אבות - ופרטי הענינים ד"כאלו מת… עבר ובטל מן העולם" - בעבודת האדם. (סס"ב)

סיפור אודות הר' נחום מטשערנאביל ואודות אדמו"ר מהר"ש (בענין העבודה באופן ד"בטל מן העולם") ושייכותם לכאו"א. (סס"ה)

שיחה ו: המשך הביאור בפרקי אבות - "כאילו מת" למעליותא, בענין מיתת אהרן קודם זמנו מפני שישראל "נתחברו לעשו הרשע" (ע"פ פירוש רש"י ובפנימיות הענינים). (סס"ח)

ENGLISH

1. Effort should be made to ensure that Shabbos brings appropriate blessing for Yud Bais Tammuz, Torah, prayer, and acts of kindness differ on Shabbos, Farbrengen connected with the “three pillars”

2. Lesson from Parshas Chukas — to celebrate Yud-Bais Tammuz as a “chok”, “Mihu Yehudi — who is a Jew”, to approach a fellow Jew with joy

3. One hundredth anniversary of Previous Rebbe’s birth, ten represents completion, one hundred represents perfection, to include the “three pillars” in the farbrengen, to arrange a farbrengen for children and learn the hundredth psalm with them

4. Previous Rebbe’s achievements began at birth and extend to the present, children must strive to emulate Previous Rebbe

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: כאשר באים לתקופה חדשה אזי גם דבר החוזר מדי שנה הוא באופן חדש לגמרי: בהתחלת שנת המאה ואחת להולדת בעל הגאולה צ"ל העבודה דהפצת היהדות באופן חדש לגמרי (ע"ד שונה פרקו מאה וא' פעמים שהוא למעלה מן החכמה (תכלית השלימות) ושייך לשרש החכמה "מאין תמצא"); כאו"א יחליט בעצמו ועי"ז ימשיך כל הברכות

שיחה ב: אע"פ שהעבודה היא באופן חדש (כנ"ל) הרי זה צ"ל באופן מסודר ובהמשך להפעולות הקודמות כו' - ע"ד מה שהצדקה פועלת על התפלה שלאחרי' והפעולה על לימוד התורה שלאחרי' ואין כל אחד מהם פעולה בפני עצמה (וכן בעוד ענינים).

שיחה ג: לימוד התורה כראוי הוא לאחר הקדמת הצדקה והתפלה (כנ"ל), ואעפ"כ אפשר להשיג בתורה בלאו הכי (ואפילו אומות העולם לומדים תורה) כדי שתהי' בחירה חפשית; ההוראה: ביוקר ענין הבחירה וחומרת הבחירה בהיפך הקדושה שהיא ניצול כח הכי נעלה לכוונה הפוכה ר"ל.

שיחה ד: הפעולה באופן חדש לגמרי (כנ"ל) היא גם ביחס לענין הבחירה ומזה נשתלשל ענין הבחירות בעולם שכל מינוי אינו רק הוספה בפעולות הקודמות אלא נתינת כח לפעולה בחיות מחודשת למעלה ממדידה ווהגבלה - ובפרט בתקופתנו שהלעומת זה מתנהגים היפך השכל לגמרי.

שיחה ה: כוונת המאסר היא - תוספת הפעולה שבאה לאחריו ע"ד תורת הבעש"ט עה"פ "כרע שכב כארי" שהשכיבה היא כדי שאח"כ "יטרוף טרף; כך בכללות הגלות שהיא כדי לבוא לתכלית קיום המצוות "כמצות רצונך"; וכן בהפצת היהדות יש "לרדת" בהתאם למצבו של הנמצא ב"בירא עמיקתא" ועד למסירות נפש שהרי זה פיקוח נפש; עד היום הזה כל עניני בעל הגאולה בתוקף ("זרעו בחיים") וצריך "כלים" לקבלת הברכות.

שיחה ו: תורת הבעש"ט עה"פ "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל", וההוראה: בתחלת עבודת ההליכה בדרך ה' - דרך כוכב - צ"ל "מיעקב" - בקבלת עול מלכות שמים ללא הבנה והשגה, מפני הביטול ל"וקם שבט מישראל" - ביטול שיקיימו תורה ומצוות מעצמם כחמורו של רבי פנחס בן יאיר, ומהפרט - לגאולה הכללית; ע"ד המגבית לצדקה ועי"ז - המשכת כל הברכות.

שיחה ז: שייכות שנת המאה (להולדת בעל הגאולה) ל"מאה ברכות" שענינם המשכת חדשות ועפ"ז - התעוררות לפעולות בהפצת היהדות, החל מהמבצעים, באופן חדש לגמרי; חלוקת "יין שרף" עבור עריכת התוועדויות שיביאו ל"שריפת" שיירי הגלות.

ENGLISH

1. Celebrating Yud-Bais Tammuz as a new occurrence, difference between 100 and 101 in regards to Yud-Bais Tammuz and the study of Torah

2. Preparing for the study of Torah through first giving charity and then praying, involving every Jew in all 613 Commandments

3. G‑d causes a descent in Torah thus allowing a Jew to exercise free choice

תוכן ענינים

שיחה א: היום שלאחר יום סגולה הוא - הבאת ההחלטות הטובות דיום הסגולה בפועל (כשם שבכללות ההשתלשלות, התכלית היא המעשה בפועל ועפ"ז - ביאור מאמר רז"ל "ולא הי' יודע (המן) שבז' באדר נולד (משה)); המעלה בשנה זו כשהיום שלאחר יום הסגולה הוא בשבת קודש למחרת י"ב-י"ג תמוז; ההוראה - לכאו"א בכל מקום: לעסוק בהפצת היהדות באופן ד"ועשה טוב" וממילא יהי' "סור מרע". (ס"א)

שיחה ב: הענינים המיוחדים בקביעות השבת בשנה זו: א) התחלת שנת המאה ואחת, שענינה חיבור גבול ובלי גבול - חכמה וכתר, עבודה במדידה והגבלה ושלמעלה ממדידה והגבלה; דוגמא לזה במצות הצדקה. (סי"ב)

ב) בשנת השמיטה - הוספה בלימוד התורה גם בחוץ לארץ. (סכ"ד)

ג) ש"פ בלק - שענינה "אחרית הימים" (ביאור ב' התקופות בזה) והידיעה על כך גורמת שכל הפעולות יהיו באופן אחר לגמרי. (סכ"ה)

שיחה ג: המשך (מש"פ קרח) - בענין קריאת הפרשה ע"ש "בלק"; ע"ד העדר ההתענינות בהתוועדות. (סכ"ט)

המשך (מש"פ קרח) - בביאור המשנה (אבות פ"ב מ"א) "בן זומא אומר איזהו חכם כו'", וביאור הסיפור דרבי אלעזר ב"ר שמעון אמר "ריקה כמה מכוער אותו האיש" וההוראות בעבודה. (סל"ח)

המשך (מש"פ חוקת) - בלקוטי לוי יצחק על מה שכתוב בזהר, דרבי פנחס בן יאיר אמר "מילתא חדתא" בפ' פרה אדומה. (סמ"ו)

ביאור (בלקוטי שיחות השבועי) - אודות מעלת מלך המשיח לגבי דוד המלך. (סמ"ז)

שיחה ד: שאלות בפירוש רש"י בענין הלשונות דבלעם ובלק (בכמה מקומות). (סמ"ט)

שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' תיד) - בהסיפור תחיית המתים דר' יוסי דפקיעין; לימוד מהזהר (סיפור הינוקא) אודות חשיבות הפעולות "מפי עוללים ויונקים". (ס"נ)

שאלות בפרקי אבות (פ"ו מ"ב) מ"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". (סנ"ב)

שאלות בפרקי אבות (שם מי"ח) - "כל מה שברא הקב"ה בעולמו כו"; הלימוד ההוראה - אודות השימוש בכל האמצעים החדשים להפצת התורה והיהדות. (סנ"ג)

שיחה ה: הביאור בפירוש רש"י. (ס"ס)

הביאור בלקוטי לוי יצחק, והלימוד - בענין הדברים שנתגלו ע"י בעל הגאולה משך זמן לאחר שידע אודותם (בדוגמת היום טוב דח"י אלול); ועד"ז בענינים המדוברים בהתוועדויות בשנה זו דוקא. (סס"ה)

שיחה ו: "כבר כלו כל הקיצין" ובכל הפעולות דמבצעים כו' - יפה שעה אחת קודם. (סס"ט)

הביאור בפרקי אבות (בפנימיות הענינים). (ס"ע)

ENGLISH

1.. Significance of day following Yud-Bais — Yud-Gimmel Tammuz, actual fulfillment superior to potential, two approaches in spreading Yiddishkeit

2. Explanation of Rashi on verse in Bamidbar (22.5-6) — reason for Bilaam changing Balak’s words

3. Explanation of Pirkei Avos, Chapter 6 Mishnah 11 — “All that the Holy One, blessed be He, created in His world, He created solely for His glory”, all advances in technology created, and must be used for the sake of Torah

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: שייכות פרשת מטות מסעי לראש חודש מנחם אב; "מסעי" - נסיעה ושינוי, "מטות" - חוזק ותוקף, ובעבודה - עלי' משיטה לשיטה ועמידה בתוקף בשיטה א', בעולם - הנהגה נסית ומשתנית והנהגה טבעית קבועה. ושתיהם קוראים לפני מנחם אב - מפרשת מסעי שנה נתינת כח להפוך את החודש לנחמה האחרות הם בתוקף גם בגלות); ההוראה משניהם ביחד - דבעבודת ה' אפשר לעבוד בב' תנועות הפכיות והנשמה, שאיננה בגלות, משפיעה שגם הגוף ירגיש כך; לגלות את הפנימיות שבכאו"א מישראל ולקרבן לעניני יהדות; במיוחד בימי בין המצרים, כי דוקא מתוך הירידה מגיעים לעלי'. (ס"א)

שיחה ב: בשבת מברכים מנחם אב בשנת השמיטה עולים השבתות מברכים מנחם אב דשש השנים - וכל עניניהם נהיים בתענוג נעלה יותר; הוראת השמיטה היא הוספה בלימוד התורה ושבת זו נותנת כח להחליף את הגוף דחומר ולבנים בקל וחומר וליבון הלכתא, ובפשטות: לימוד נגלה וחסידות עד שיזיע בפועל, גם בשבת קודש, וכן הפעולה על הזולת, גם ה"נחשלים אחריך", כהוראת השמיטה שגם בזמן הגלות, הנשמה איננה בגלות אין מתפעלים כלל. (ס"כ)

שיחה ג: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לא, יט) "תתחטאו - במי נדה כו'". (סל"ד)

שאלה בפשוטו של מקרא (לא, ב) "נקום נקמת בני ישראל… נקמת ה'", ורש"י אינו מבאר. (סל"ו)

שאלות בלקוטי לוי יצחק (בפ' שלח ע' שעה) - בענין הנקמה במדין. (סל"ח)

שאלות בפרקי אבות (פ"ב מי"ב) - "רבי יוסי אומר יהי ממון חברך כו'". (סל"ט)

שאלות ברמב"ם הלכות בית הבחירה (רפ"ב) - "המזבח מקומו מכוון ביותר". (סמ"ב)

ע"ד שא"צ לעורר "בכל פעם ופעם" בענינים הידועים - מגבית, הניגון די"ב תמוז, ניגון "הוא אלקינו" בשבת מברכים החודש מנחם אב, לימוד הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים. (סמ"ו)

לימוד הלכות בית הבחירה שייך גם לקטנים. (סנ"ב)

שיחה ד: הביאור בפירוש רש"י. (סנ"ה)

הביאור בפרקי אבות. (ס"ס)

עריכת ביומי מסכתות בימי בין המצרים וכן בתשעה באב עצמו; הסיומים ב"רדיו". (סע"א)

שיחה ה: הביאור ברמב"ם הלכות בית הבחירה. (סע"ה)

עניני קבלה המרומזים ברמב"ם. (ספ"ג)

הביאור בפשוטו של מקרא. (ספ"ה)

"נקמת ה'" ו"נקמת בני ישראל" בעבודה - בקשר ללקוטי לוי יצחק. (ספ"ו)

כינוסי ילדים בימי בין המצרים. (ספ"ז)

ENGLISH

1. Lessons of Parshas Mattos-Massai, Massai denotes flexibility and movement and Mattos means steadfastness and refusal to compromise. Lessons for the month of Av

2. Carrying the lessons of Mattos-Massai into the street to search out the “Golus-Jew‑

3. Shemittah: elevating the previous six years. The toil of Torah study

4. Pirkei Avos 2:12; lessons in Ahavas Yisroel

5. Making siyums on the radio during the “nine days”

6. Maintaining established practices. Both adults and children should learn Hilchos Bais HaBechirah during the “nine days”

אודיו

תוכן ענינים

הגלות היא "מפני חטאנו" וימי האבילות מדגישים את הצורך להוסיף בתורה והמצוות. (ס"א)

גלות השכינה היתה רק "כיון שגלו תינוקות" ובכחם להביא הגאולה. (ס"ו)

ענין נוסף בתורה (שהרי צ"ל "נחמה בכפליים"): ביאור הלשון "בית הבחירה"; ההוראה: בידי כאו"א לעשות בית הבחירה. (ס"י)

יום ה' הוא יום מסוגל; הוראה מפ' השבוע לא לכבוש עממין בדרך לארץ ישראל ולכבוש בארץ ישראל - מה שניתן לבני ישראל הוא השייך להם ואילו מה שאינו שייך - הוזהרו שלא לכבוש. (סט"ו)

לימוד מעלת הילדים מסיפור הזהר (בפ' דברים) - "זכאה דרא" שבו גם הקטנים לומדים (רזי) תורה. (ס"כ)

ה' מנחם אב הוא הילולא דהאריז"ל ויש ללמוד מהנהגותיו: א) שלא לחוס על ממון בעבור מצוה, ב) תוספת באהבת ישראל (ע"פ התקנה דנכון לומר קודם התפלה הריני מקבל כו'); מה' במנחם אב עד ט"ו בו יוסיפו הוספה מיוחדת בתורה תפלה וצדקה ובשמחה; הילדים ירשמו את מעשיהם ובראש חודש אלול יקבלו פרסים. (סכ"ג)

ENGLISH

1. The transformation of the three weeks from “mourning to joy”

2. The importance of Jewish children and the power they possess

3. An explanation of Chapter II Halachah II from the Rambam’s Hilchos Beis HaBechirah: The unique nature of the Temple site

4. An explanation of the fifth Aliyah of Parshas Re’ey: The proper reply to give if the gentiles demand Eretz Yisroel

5. A lesson from the Zohar: The need for its study

6. The relevance of the Arizal’s Yahrzeit on the fifth of Av

7. A call for a Mitzvah contest for children

תוכן ענינים

שיחה א: בסיום וחותם ההפטרה (וכל הפרשה) "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה" מדגיש את הגאולה כי בשבת זו, שבת חזון, מתבוננים בגלות ולכן מדגישים שהירידה היא צורך עלי'; וכן בילקוט (דוקא בס' ירמי' לשון מרירות) איתא שכל כוונת החורבן היא כדי שבחדש זה יבוא ארי' (הקב"ה) ויבנה המקדש; העלי' שלאחר הירידה גדולה הרבה יותר מהמצב שקודם הירידה וזוהי הסיבה לאריכות הגלות; "(כלו כל ה)קיצין" לשון רבים, ע"פ הדרגות בהעלי' שלאחר זה וגם לאחרי הקץ המאוחר נשארו המעלות שלפני זה; ו"כלו כל הקיצין" ומגיעים למעלת "אתהפכא" ע"י העבודה שבזמן הגלות. (ס"א)

תורת הר' לוי יצחק מבארדיטשוב שבשבת חזון מראים לכאו"א את בית המקדש - ביאורה בפרטיות וענינה בעבודת האדם. (סי"ט)

המשך הביאור בלשון הילקוט (הנ"ל) "ויבנה אריאל… בונה ירושלים ה'". (סכ"ח)

התעוררות ע"ד המבצעים. (סל"א)

שיחה ב: מעלת בשבת חזון שמיני' מתברכין גם ימי הנחמה שלאחר תשעה באב; בז' מנחם אב יש להתבונן במאורעות היום "נכנסו נכרים אכלו ושתו וקלקלו" - ע"י גודל הירידה תהי' עלי' גדולה יותר ע"י היפך דהנ"ל בקדושה - כשרות האכילה ושתי' טהרת המשפחה והדלקת נרות שבת קודש - בנין בית המקדש ברוחניות; תשעה באב ביון ג' בשבוע "שהוכפל בו כי טוב" - להפוך את תשעה באב ליום טוב ע"י אהבת ישראל ("טוב לבריות"). (סל"ב)

שיחה ג: הקביעות דשבת חזון בשנת השמיטה - שענינה שבת, תענוג, מדגישה יותר את שלילת הגלות, בדוגמת שבת שבו עומדים למעלה מהגלות כפי שראו בעיירות הקטנות גם אצל היהודי הפשוט; בשמיטה שנת "כל מלאכתך עשוי'" - כולל עבודת התשובה ואעפ"כ צ"ל ב"קו שלו", מעשינו ועבודתינו וזה מביא הגאולה. (ס"מ)

שיחה ד: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (א, ו) "רב לכם שבת בהר הזה". (סנ"ד)

שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' שצה) - ע"ד הינוקא שגלה סתרי תורה ולימוד בענין החינוך. (סס"א)

שאלות בפרקי אבות (פ"ג מ"ג) "ר"ש אומר שלשה שאכלו כו'". (סס"ה)

שאלות בהלכות בית הבחירה (בסופן) - בענין שמירת בית המקדש. (סס"ז)

המשך (מש"פ מטו"מ) - בהלכות בית הבחירה (ריש פ"ב) בענין מקום המזבח. (סס"ח)

המשך בענין וא"ו החיבור ע"פ פשוטו של מקרא. (סע"ו)

המשך בביאור תורת הבעש"ט בענין ההתהוות בכל רגע (שער היחוד והאמונה בתחלתו). (סע"ז)

שיחה ה: הביאור בפירוש רש"י. (ספ"ד)

הביאור בענין סיומי המסכתות בתשע הימים. (סצ"ג)

ע"ד כינוסי ילדים בתשעת הימים. (סצ"ט)

שיחה ו: המשך הביאור בפרקי אבות. (ס"ק)

הביאור בזה, וההוראה בעבודה. (סק"ג)

שיחה ז: ע"ד ההגבלה בשתיית יותר מג' כוסיות משקה. (סק"ט)

אסיפה לביצוע הפעולות המיוחדות בימים אלו, והמעשה הוא העיקר. (סקי"א)

ENGLISH

1. Shabbos Chazon and Tisha B’Av — a descent for the purpose of ascent, reason for exile to reach higher level

2. Reckoned dates of redemption, spiritual wealth garnered in exile

3. Vision of Temple shown on Shabbos Chazon; participation of all in rebuilding of Temple

4. Rebuilding of Yerushalayim; ingathering of Jews, Ahavas Yisroel

5. Explanation of Rashi Devorim 1:6 — greatness and reward gained at Mt Sinai

6. Interpretation of Pirkei Avos Chapter 3 Mishnah 3 — speaking words of Torah at the table

7. Two opinions for choice of site of Bais Hamikdosh, opinion of Rambam

8. Drinking liquor under age of 40; proper spiritual counselors

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: שייכות "(דבר ה' זו) הלכה" ו"קץ" (דקאי על בית המקדש השלישי, נחמה בכפלים); ה"הלכה" דט"ו באב - מכאן ואילך, שהלילות מתארכים, מוסיפים בלימוד התורה; ביאור פרטי ההלכה ודיוק לשון אדמו"ר הזקן (בהלכות תלמוד תורה) בענין זה.

שיחה ב: ההלכה דט"ו באב בזמן שבית המקדש קיים - בנות ירושלים יוצאות כו' בחור שא עיניך: כל דבר בעולם צ"ל נבחר וקחו מקחכם לשם שמים"; הדגשת תפקידן של נשי ובנות ישראל - בכלל, ובפרט במצוות הח"ן [-חלה ונדה] ובחינוך הבנים והבנות - בקשר לכינוס בארץ הקודש; להוסיף בהנ"ל (שיחה א') וכל זה, החל מט"ו באב, בפועל ממש.

שיחה ג: מעלת ה"קיימא סיהרא באשלמותא" דט"ו באב לגבי יום ט"ו שבכל החדשים (כולל - ניסן ותשרי); ע"ד הענין ד"דרך חיים" שלאחר "נר מצוה ותורה אור".

שיחה ד: ביאור בשיעור היומי בחומש - "המוליכך במדבר הגדול והנורא גו'", וההוראה - הפצת המעינות חוצה בתוך חושך הגלות; מסירת המזונות והיין מהתוועדות זו - להתוועדות נוספת על מנת להמשיך בפעולות ההפצה.

שיחה ה: התנאים לנסיעה לחודש תשרי.

ENGLISH

1. “The word of the King” as a reference to both the coming of the Moshiach and Halachah, reconciliation of both interpretations; increasing one’s Torah study on the fifteenth of Av

2. The lesson for today from the custom that on the fifteenth of Av and Yom Kippur “the daughters of Yerushalayim went out and danced in the vineyards “ Increasing women’s activities. The advantage of the month of Av

3. Explanation of the Mishnah: “There were never festivals in Israel like the fifteenth of Av and Yom Kippur.” The three levels of service

תוכן ענינים

מוגה
השתדלות עם זקנים וזקנות וייסוד כוללי "תפארת זקנים לוי יצחק" ו"חכמות נשים".

בלתי מוגה
שיחה א: לשבט לוי לא הי' נחלה כי "הבדיל ה'" אותו לעבודה נעלית יותר וכן ביצחק - שקרא עליו ה' את שמו בחייו כי הי' נעלה מן העולם, ועד"ז כל ישראל בשבת ובשמיטה וגן אז לא חסר בעבודה, ועד"ז במי שהוגלה ממקומו, ובכללות הגלות, שזהו מפני שצריך עבודה נעלית יותר ואעפ"כ לא חסר ב"דירה בתחתונים", כפי שבעל ההילולא המשיך בפעולותיו גם בגלות וכן צ"ל בעבודת כאו"א - אם הוצרך לעזוב מקומו אל יפול ברוחו, ואדרבא - ימשיך עוד יותר בעבודתו. (ס"א)

הדגשת מעלת הבנין והבנות בפרשת השבוע ובהפטרה, וההוראה - חשיבות הפעולות עם ילדי ישראל, "והשיב לב אבות על בנים". (סכ"ד)

שיחה ג: בענין חלקם של הילדים בבנין הבית אע"פ ש"אין מבטלין תינוקות של בית רבן לבנין בית המקדש". (סל"ד)

לימוד הלכות בית הבחירה ב"בין המצרים"; ביאור בסיום הלכות בית הבחירה להרמב"ם (פ"ח - "בשחר… יבוא הממונה… חוץ מלילי שבת שאין בידם אור אלא בודקין בנרות הדולקין שם מערב שבת") ובתחלתן (הלכות בית הבחירה). (סל"ו)

שיחה ד: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (י, יז) "ולא יקח שוחד" - "לפייסו בממון". (סנ"ב)

שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' תנח) - בענין ברוך דא רזא עילאה מכלא לארקא ולאמכא ולאנהרא כל בוצינין". (סנ"ג)

שאלות בפרקי אבות (פ"ה בסופו) - ""הוא הי' אומר בן חמש שנים למקרא… בן מאה כו'". (סנ"ד)

ה"בן חמש למקרא" ישפיע גם על "בן עשר" כו' עד ל"בן מאה" - "והשיב לב אבות גו'" אע"פ שעדיין לא הגיע ללימוד המשנה וכו'; אמירת "לחיים" ע"י ילדים. (סנ"ו)

שיחה ה: הביאור בפירוש רש"י. (סס"א)

המשך הביאור בפירוש רש"י (מש"פ דברים) עה"פ (א, ו) "רב לכם שבת בהר הזה". (סס"ד)

הביאור בלקוטי לוי יצחק (בחילוקי ג' הלשונות הנ"ל). (סס"ו)

מכך שמאמר נדפס פעמיים בטעות, יש ללמוד שעדיף ללמוד אותו דבר פעמיים, מאשר לא ללמוד כלל. (סע"א)

שיחה ו: הביאור בפרקי אבות ותיווכו עם מ"ש בזוהר "בן חמישים לזקנה ובן שישים לשיבה". (סע"ג)

אודות הפלוגתות שבזהר ובתלמוד ירושלמי. (סע"ו)

אודות ההוספות בלימוד התורה החל מט"ו באב - במיוחד לתינוקות של בית רבן, תלמוד הישיבות והסמוכים על שלחן אביהם; ייסוד "כוללים" לזקנים בשם "תפארת זקנים" וייסוד קרנות גמ"ח. (ספ"ו)

שיחה ז: מסירת המזונות מהתוועדות זו להתוועדות נוספת שתערך במוצאי ש"ק. (ספ"ו)

ENGLISH

1. Portion of Levi higher than his brethren, similarity to Yitzchok, Shemittah year, Shabbos, and Torah scholars; lower level included and elevated in the higher level, Shabbos provides inspiration for six weekdays of work, R. Levi Yitzchok’s work in exile; lesson from above

אודיו

תוכן ענינים

מוגה
השתדלות עם זקנים וזקנות וייסוד כוללי "תפארת זקנים לוי יצחק" ו"חכמות נשים".

בלתי מוגה
שיחה א: יום הבאת קרבן העצים הוא זכות למשפחה המביאה, וכאשר חל בש"ק ומאחרים ליום א' לא איבדו הזכות (שהרי בשנה הראשונה, כשנקבע היום, נגמרו עצים ובזכותם לא נפסקה הקרבת תמידים ומוספין); עד"ז ביארצייט שחל בש"ק - בכ' אב, א' מזמני קרבן העצים - ומה שאי אפשר לעשות בשבת מאחרין ליום א', ולכן נערכת התוועדות נוספת ובה - כל המעלות שביום היארצייט ונוסף ע"ז - המעלה דמוצאי ש"ק; וכל זה - הכנה קרובה לגאולה.

שיחה ב: בסעודתא ד"דוד מלכא משיחא" - הדגשת הפעולות עם "(אל תגעו ב)משיחי" אלו תשב"ר; ולקשר עם דבר גשמי - אודות "לחיים" ע"י הילדים הנוכחים בהתוועדות.

שיחה ג: ההוספה בלימוד התורה החל מט"ו באב - ע"י ילדים וילדות (כנ"ל בהתוועדות ש"ק), ע"י בעלי עסק (ראב"ח מחייב עשירים) ועי"ז זקנים ובפרט שפנויים מפרנסה - מעלה בכ' מנחם אב בשייכות לאהבת ישראל, בקרבן העצים שהיא צדקה הכי נעלית; הענין דנדפס בעתון, המעלה בזה - ובפרטיות: הקדמת "כוללים" בהם ישלמו ללומדים, אחדות בשם הכללי "תפארת זקנים", לימוד ענין שוה בכולם, פ' השבוע, לפני, או לאחרי, הלימוד - תפלה וצדקה, יסוד קרן גמ"ח; לצרף גם שם בעל היארצייט "לוי יצחק" (ששייך במיוחד לתורה וכו'); מגבית ל"קרן לוי יצחק" והשתתפות (לאחר התחלת הלימוד) בכוללים בעלי שם זה.

שיחה ד: חשיבות הלימוד (בכוללים) בפ' השבוע; ביאור בתחלת פ' ראה (ע"פ הביאור בתורה אור), וההוראה: הפיכת עניני העולם (ואפילו ה"קללה") ל"אור" - רמזים לזה בהתחלת וסיום הש"ס ובסיום הלכות בית הבחירה; עי"ז - גם כאשר חושך הגלות "יכסה ארץ" באופן מבהיל, בכל זה "עליך יזרח ה'" ע"י לימוד התורה, עד לגאולה שלימה הכוללת ג' השלימיות, החל מעמל בתורה והקדמת הכוללים עוד בזמן הגלות

שיחה ה: מגבית ל"קרן לוי יצחק", במיוחד עבור הכוללים (הנ"ל) וחלוקת משקה למייסדי הכוללים.

תוכן ענינים

מוגה
השתדלות עם זקנים וזקנות וייסוד כוללי "תפארת זקנים לוי יצחק" ו"חכמות נשים".

בלתי מוגה
שיחה א: שיחת אדמו"ר מהוריי"צ אודות שינוי האוירה בליובאוויטש בחודש אלול, החל משבת נחמו, היא הוראה לכאו"א - משבת נחמו ואילך יש להוסיף בלימוד התורה, ובפרט בשנת השמיטה; השכר לכך (כמאמר חז"ל) - אריכות הימים דהיינו לא רק תוספת ימים, אלא שכל יום בפני עצמו הוא ארוך; ההוספה צ"ל בכמות והן באיכות הן באיכות הן ביחיד והן ברבים. (ס"א)

שיחה ב: בשיחה הנ"ל - אודות התחלת המאמרים בש"ק מברכים אלול (הביאור בזה), ועפ"ז - לימוד מיוחד מקביעות ראש חודש אלול בשנה זו ביום ג' בשבוע ובפרשת "ראה אנכי וגו'"; הביאור בנצחיות הברכה ד"ראה וגו'". ובנצחיות פעולת המצוות אע"פ שקיומן, במעשה, הוא בהגבלה; התעוררות נוספת אודות ההוספה בלימוד התורה; וע"ד הקמת ה"כוללים" ד"תפארת זקנים". (ס"י)

שיחה ג: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (טז, א) "שמור את חודש האביב… כי בחדש האביב הוציאך ה' אלקיך ממצרים לילה" - "והלא ביום יצאו" כו'. (סכ"א)

שאלות בתורת לוי יצחק (ע' קיז) על מסכת קידושין - בענין מצות הענקה שנתן הקב"ה ליוסף כשיצא מעבודתו ושייכות ההענקה במצות תפילין. (סכ"ד)

שאלות בפרקי אבות (פ"ו מ"ב) "אמר רבי יהושע בן לוי כל מי שעוסק בתלמוד תורה הרי זה מתעלה כו'". (סכ"ה)

כוונת כל הדיבורים ע"ד יסוד ה"כוללים" ד"תפארת זקנים" היא - הוספה בלימוד התורה בפועל ועפ"ז יש לפתור את כל השאלות (האם לקבל גם צעירים מ"בן חמישים", כמה פעמים בשבוע לקבוע שיעור, מי יהי' ה"מגיד שיעור" וכיו"ב); הכוונה לייסוד "כוללים" בחוגים הכי רחבים; אחת האפשריות הפשוטות - קביעת שיעורים ב"מושבי זקנים" (בתיאום עם ההנהלות כו'); "יש מקום בראש" לפעולות ד"והשיב לב אבות על בנים" ביחד עם שיעורים לזקנים וכו'. (סכ"ו)

שיחה ד: הביאור בפירוש רש"י (והביאור בכ"מ שנאמר בתורה "בעצם היום הזה"). הביאור פרקי אבות וההוראה בעבודת האדם.

ביאור ענין הענקה בעבודת האדם.

המשך הביאור (בלקוטי שיחות השבועי) בענין העסק בתורת הבית בזמן הגלות שעי"ז אין "בנין ביתי בטל".

שיחה ה: הוספה להביאור בפירוש רש"י (בפרשתינו).

המשך (מש"פ עקב) בפירוש רש"י "רב לכם שבת בהר הזה" - בענין ביאור בתורה בשבעים לשון קודם כניסת ישראל לארץ.

המשך הביאור (מש"פ דברים) אודות שלילת הטועים דצמצום כפשוטו (בשער היחוד והאמונה).

ENGLISH

1. The atmosphere of Elul

2. The service of “Good to the heavens” and “Good to the creatures”

3. An explanation of Pirkei Avos, Chapter VI Mishnah II. The effects produced by Torah study

אודיו

תוכן ענינים

מוגה
השתדלות עם זקנים וזקנות וייסוד כוללי "תפארת זקנים לוי יצחק" ו"חכמות נשים".

בלתי מוגה
שיחה א: שייכות אדר"ח אלול לכל עניני אלול ובענין התשובה בפרט: תוספת כח לזה בשנת השמיטה; שייכות ראש חודש (בכלל) לתשובה; המעשה (בפועל הבא ע"י הביטול) הוא העיקר, ובכללות: פעולות בג' הקווין בכל ענינים המרומזים בראשי תיבות ד"אלול" - בהקדמת התשובה.

שיחה ב: הדגשת ענין התשובה בראש חודש אלול שחל ביום השלישי - התאחדות הקצה הכי עליון ד"(טוב ל)שמים" והכי תחתון ד"בריות", בדוגמת חיבור מעלה מטה בבית המקדש (ובפרט בזבח) ועד"ז המלך בשדה ואח"כ - בהיכל מלכותו, ובישראל - התאחדות בברכת "כתיבה וחתימה טובה" בפועל (בכתיבה); ביאור נבואת זכרי' אודות בנין בית המקדש ברוחניות (ו"הכל עשה יפה בעתו"); ה"קץ" ד"לאלתר לגאולה", ע"י אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, הי' מפני שאז הי' זמן מוכשר לכך.

שיחהג: ל"אני לדודי… הרועה בשושנים" - ששונים; התעוררות ע"ד הוספה בלימוד התורה, ובעיקר - בהקמת "כולל תפארת זקנים"; שלילת הסברא שהזקנים צריכים לנוח ולהסתגר במושב זקנים, ואדרבא - ע"פ התורה גדלה מעלתם ועליהם החובה לנצל את זמנם הפנוי ללימוד התורה; ייסוד שיעורים (לא "כוללים") לזקנות ללימוד מיוחד להם (מלבד הלימוד הכללי - בפרשת השבוע); העיקר בכל זה - הלימוד הפועל (ולא השם וצורת הארגון וכו').

שיחה ד: התעוררות ע"ד המבצעים.

ENGLISH

1. Connection of first day of Rosh Chodesh with rest of month Service of teshuvah during Shemittah, emphasis on deed

2. Teshuvah: combining the highest with the lowest. Altar as symbol of perfect unity

3. Prophecy of Chaggai on Rosh Chodesh Elul, building the Bais Hamikdosh

4. Comparison of Shemittah to a person of sixty years

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: ח"י אלול יום הולדת שני המאורות הגדולים - הבעש"ט ואדמו"ר הזקן; אע"פ שלכאורה זה ענין נעלה ומופלא ורוחני וכו', מ"מ צריך להיות קשור במעשה בפועל, שהרי "המעשה הוא העיקר"; ביאור בהא שאפשר לומר על דבר אחד בתורה ש(המעשה) הוא העיקר. (ס"א)

ההוראה מח"י אלול קשור בשמות בעלי יום ההולדת - הבעש"ט - שמו ישראל - א) "כי שרית עם אנשים ותוכל" שהמלחמה הוא באופן ד"שרית" אע"פ שאינו יודע אם יהי' "ותוכל"; דיוק הלשון "אע"פ שחטא ישראל הוא"; ב) ישראל אותיות "שיר א-ל" - שהיציאה למלחמה צ"ל מתוך שמחה. (ס"י)

שיחה ב: שמו של אדמו"ר הזקן - "שניאור" - ב' פעמים אור, ענין האור אינו מציאות בפני עצמו, אלא הוא מאיר את שאר הענינים בכדי שלא יכשלם בעץ ובאבן; אור מסמל ענין התענוג בקיום התורה ומצוות, ע"פ הנ"ל ביאור כהמבואר בהמשך תרס"ו בענין עבד פשוט. (סכ"ג)

העילוי והחידוש שיש לעבודת אדמו"ר הזקן (שניאור) לענינו של הבעש"ט שהמצוות הם "באלויכטענע מצוות"; ועפ"ז מובן למה שנשמת אדמו"ר הזקן הי' צריך "נשמה חדשה" (ולא המשך לנשמת הבעש"ט) שהוא ע"ד ש"הסבר פנים יפות" במצוות נתינת הצדקה שהוא מאיר בפנימיות נותן הצדקה הוא למעלה מהמצוה עצמו וכן בה"אור" שנתוסף בכל המצוות ע"י ("שניאור") אדמו"ר הזקן שהוא למעלה מהמצוה; ביאור בהשם "זלמן" שהוא אותיות "לזמן". (סל"ב)

שיחה ג: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כו, יט) "ולהיותך עם קדוש כאשר דבר". (סמ"ג)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כו, טז) "היום הזה ה' אלקיך מצווך" - "בכל יום יהיו בעינך כחדשים". (סמ"ה)

שאלות בפרקי אבות (פ"ד מט"ו) "הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים. (סמ"ח)

שאלות בלקוטי לוי יצחק הערות לזהר (ח"ג ע' שפז) בענין "היום הזה נהיית לעם" - שהיום הזה הוא ראש השנה. (סנ"א)

כ"ה אלול, הרי הוא רק בחינת "כה" - כחדשים, משא"כ "זה" - חדשים ממש הוא ענין ראש השנה, ההוראה בענין לימוד התורה שיכול להיות כה בלי "בכן"; ענין הלימוד שישים פעמים ובאותו חיות. (סנ"ד)

שיחה ד: הביאור בפירוש רש"י (כו, יט). (סס"א)

ביאור בדבר מצוה בקשר עם ז' מצוות בני נח, שבן נח מענישים בלי התראה, לפי שזהו כל מציאותם. (סס"ח)

בענין "ואתם תהיו לי סגולה" - "אוצר חביב… כלי יקר… שהמלאכים גונזים אותם" מהו התפקיד באוצרות כשגונזים אותם. (סע"ג)

שיחה ה: הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סע"ז)

שלילת ענין מינוי נשים לרבנות. (ס"פ)

המשך הענן "כה" ו"זה". (ספ"ב)

בענין תפארת זקנים - לוי יצחק, ותפארת חכמת נשים. (ספ"ד)

בראש השנה צריך להיות "אכלו משמנים ושתו ממתקים" שהוא הענין של "כה" שתוק "זה" שהוא למעלה ולגמרי מאכילה ושתי' סתם. (ספ"ז)

ביאור בהא שאדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו (או"ח סתקפ"ג ס"ד) מביא אכלו משמנים ושתו ממתקים "וכן כתוב בעזרא" אך שאין דרכו להביא מקורות לפסקיו. (ספ"ח)

התעוררות לעזור לצרכי אש"ל עבור האורחים. (סצ"א)

שיחה ו: הביאור בפרקי אבות. (סצ"ג)

ENGLISH

1. Applying the lessons of Chai Elul — birthday of the Besht and the Alter Rebbe —into practical deed, Alter Rebbe illuminating the service of the Besht

2. “A tail to lions” and “a head to foxes” in leadership qualities

תוכן ענינים

שיחה א: מבין ריבוי עניני השבת (הנמנים בשיחה בפרטיות) פתיחה ב"דבר מלכות": תורת הבעש"ט (שענינו כתר) אודות ברכת החודש בשבת זו; ביאור דיוק הלשון (בתורה זו) - "(היום קאי על ראש השנה שהוא יום הדין) יום דינא רבא", ושייכות לענין התשובה.

שיחה ב: "נצבים" (עמידה בתוקף) ו"וילך" (הליכה ממקומו) - הם שני הפכיים, ובחיבורן - נותן הכח לב' העבודות ביחד; (ביאור בפירוש רש"י שבאותה שעה נסתלקו ממשה "מסורות ומעינות החכמה"); ע"י שלימות הביטול אפשר לעסוק בשניהם בבת אחד, ובכללות - לימוד התורה וכו' - לעצמו, והפצת המעיינות - חוצה, וכן בכל המבצעים, הקמת הכוללים לזקנים, "שלחו מנות לאין נכון לו" קודם ראש השנה וכו'.

שיחה ג: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לא, י) "מקץ שבע שנים" - "בשנה ראשונה של שמיטה כו'".

המשך (מש"פ תבוא) בפירוש רש"י על לשון הכתוב בכמה מקומות "אשר אנכי מצוך היום" (וכיו"ב).

שאלות בלקוטי לוי יצחק (פ' וילך, ע' תסא) - אודות מעלת עניית אמן.

בפרקי אבות (ספ"ו) "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו" (ושייכות לכ"ה אלול - יום בריאת העולם).

המשך הביאור בפרקי אבות (פ"ו מ"ב) "כל מי שעוסק בתלמוד תורה הרי זה מתעלה…"; וההוראה: ע"ד חיוב לימוד התורה גם ע"י מי שאינו לומד באופן ישר כו'; התעוררות ע"ד הוספה בלימוד התורה בכלל ובמיוחד - ב"תפארת בחורים", "תפארת זקנים" ו"חכמות נשים".

שיחה ד: הביאור בפירוש רש"י (בפרשתינו) עה"פ (לא, י) "מקץ שבע שנים"; וההוראה - בענין השמיטה בזמן הזה ברוחניות - הוספה בלימוד התורה.

ע"ד צדקת "כולל חב"ד" (בקשר ל"דינער").

שיחה ה: הביאור בלקוטי לוי יצחק, וההוראה: ע"ד גודל הזהירות בעניין אמן.

הביאור בפרקי אבות - אודות גילוי עצמות הקב"ה, כביכול, "בעולמו" ושייכות ל"מילי דחסידותא", שייכות הפרק ד"קנין תורה" ל(שבת שלפני) ראש השנה.

ENGLISH

1. Beginning the farbrengen with a “word of the king”. the Baal Shem Tov

2. Nitzavim — standing firm — and Vayeilech — going forth — being fused together as one Parshah

3. An explanation of the last Mishnah in Pirkei Avos and its connection to today — the 25th day of Elul

אודיו ווידיאו

אודיו

בלתי מוגה

מאמרים

ד"ה וביום שמחתכם

English

תוכן ענינים

ENGLISH

הגהות

בלתי מוגה

English

תוכן ענינים

ENGLISH

בלתי מוגה

מאמרים

ד"ה שובה ישראל

English

תוכן ענינים

ENGLISH

הגהות

מוגה

הנחה:

מוגה

הנחה:

בלתי מוגה

מאמרים

ד"ה בסוכות תשבו

English

תוכן ענינים

ENGLISH

הגהות

בלתי מוגה

מוגה

הנחה:

בלתי מוגה

מוגה

הנחה:

בלתי מוגה

English

תוכן ענינים

ENGLISH

בלתי מוגה

מוגה

ליקוט:

מאמרים

ד"ה ביום השמיני עצרת

English

תוכן ענינים

ENGLISH

הגהות

עוד

בלתי מוגה

מאמרים

ד"ה ויאמר לו יהונתן

English

תוכן ענינים

ENGLISH

מוגה

הנחה:

מוגה

הנחה:

בלתי מוגה

מוגה

ליקוט:

הנחה:

English

תוכן ענינים

ENGLISH

בלתי מוגה

מוגה

ליקוט:

הנחה:

מאמרים

ד"ה וירח ה'

English

תוכן ענינים

ENGLISH

עוד

בלתי מוגה

הגהות

בלתי מוגה

מוגה