בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה שיר המעלות ממעמקים (המשך: ב)
תוכן ענינים
בראש השנה צריך לנצל כל רגע ובפרט על מדות טובות. (ס"א)
הכרזת בני ישראל למטה פועלת בההנהגה מלמעלה. (ס"ב)
תורה עבודה וגמ"ח, ובפרט תשובה, צריכים להיות בשמחה. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה א"ר שמואל בר נחמני (המשך: ג)
תוכן ענינים
תוכן הדרשה דשבת תשובה; שינויים בין לשון אדמו"ר הזקן ללשון מהרי"ל; דיוק לשון אדמו"ר הזקן "דרכי ה'" שמרומז בזה (גם) הלכות תשובה. (ס"א)
מצד הכריתת ברית בין ישראל להקב"ה, כל הספיקות שיש ליהודי בקיום התורה ומצוות ה"ה "שקר ושטות" (דיוק הלשון "שקר ושטות"). (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
ד"ה כנשר יעיר קנו (המשך: ד)
תוכן ענינים
מעלת ד' הימים שבין יום הכיפורים לסוכות שהם כנגד ד' אותיות דשם הוי', על יום הכיפורים, "מעלין בקודש", והעילוי של י"ג תשרי שהוא כנגד אות וא"ו. (ס"א)
"לכתחילה אריבער" בקו התורה. (ס"ה)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה חסידים ואנשי מעשה
תוכן ענינים
ענין האושפיזין דסוכות; מתבטא גם בצדקה; חג הסוכות משפיעה שמחה על כל השנה. (ס"א)
ב' דעות בזהר מהו הפסוק השייך ליצחק: א) "כל כלי יצר וגו'", ב) (כדעת רשב"י) "גבור בארץ יהי' וגו'", וההוראה לכאו"א; ביצחק (גבורה דאצילות) לא יגורך רע. והקשר לה"מגיד" - האושפיזא החסידי. (ס"ג)
המעלה שבסוכות על יום הכיפורים; להמשיך השמחה דסוכות על כל השנה. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
אודיו
תוכן ענינים
שמחת בית השואבה הי' בעיקר בבית המקדש, אבל זה נמשך לכל מקום ולכל זמן. (ס"א)
לכל אחד מהג' אבות יש פסוק מיוחד, ולשאר הצדיקים יש פסוק אחד (לכולם) "ונחך הוי' תמיד והשביע בצחצחות נפשך" והביאור בזה. (ס"ב)
ב' דעות בטעם השמחה, ולהדיעה שזה מצד שמחת לולב מובן הקשר (בעיקר) לתלמידי הישיבות שעיקר עסקם בתורה - לולב. (ס"ח)
ב' אופנים בגדר השמחה, ושיטת הרמב"ם בזה וביאורה, והעילוי שנפעל בזמן הגלות "קלקלתנו זוהי תקנתנו". (ס"ט)
ע"ד כינוס צא"ח. (סט"ו)
לימוד בשיעור היומי בחומש, עה"פ (לג, כב) "ולדן אמר וגו', ולנפתלי אמר וגו', ים ודרום ירשה". (סט"ז)
ההוראה מכל הנ"ל: להוסיף בהפצת המעיינות. (סי"ז)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ושאבתם מים בששון
תוכן ענינים
מהמאמר "ושאבתם מים בששון" שבלקוטי תורה שנאמר (גם) בשנת תקס"ט "שאבו" ענינים נעלים יותר מנבואה, וכהכנה ללעתיד לבא. (ס"א)
הא דשמחת בית השואבה דהוי (לכאורה) עירוב שמחה בשמחה (דיום טוב), ולשיטת הרמב"ם ניחא. (ס"ב)
להמשיך השמחה בשמיני עצרת וכו' ביתר שאת (ובפרט האורחים). (ס"ד)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
בחודש תשרי בכלל ובסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה בפרט, צ"ל אחדות; פירוש הבעש"ט ב"עץ חיים היא וגו'"; פירוש הצ"צ על ג' כתרים הם… וכתר שם טוב עולה על גביהם"; דיוק הלשון ג' כתרים, ולא ד' כתרים. (ס"א)
ענין המלכות (שמראש השנה) ומלכותא דארעא כעין וכו'; התפלה קצרה (דיום הכיפורים) של הכהן גדול היא בענינים גשמיים שע"י נמשך הרוחניות. (ס"ו)
בהשמחה של שמחת תורה יש ג' ענינים: דאורייתא, דרבנן ומנהג.ונוסף עוד ענין רביעי (קבלת עיצומו של יום שמיני עצרת). (ס"ח)
חזר על נקודות הנ"ל לאלו שחזרו מבתי הכנסת, והוסיף (גם) ששמחת תורה נעלה מפורים. (ס"י)
ביאור הניגון "שאמיל". (סי"ג)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה תורה צוה (המשך: א)
תוכן ענינים
שמחת תורה הוא עת התעוררות לכאו"א; פי' אדמו"ר הזקן על "עץ חיים היא וכו'"; ע"ד ההערות והציונים שצויינו (ע"י כ"ק אד"ש) בשולי הגליון של מאמרי חסידות; מאמר אדמו"ר האמצעי: רחמנות על בני ארץ ישראל שמערבים חי בצומח ע"י יום טוב שני של גליות. (ס"א)
ביאור בההצעה (בבוקרו של יום) שבני ארץ ישראל יעלו לתורה עם כל הנערים. (ס"ה)
בריאת האדם נשמה בגוף דוקא, תכלית השכר לעתיד לבא הוא גם (כשיטת החסידות) נשמות בגופים. הגוף יבנה מעצם לוז. (ס"ח)
בשמחת תורה מאספים תשב"ר לאמירת ברכה, וניגון שמח. (סי"ב)
דוקא ע"י העבודה דרגל פועלים עילוי גם בראש, ולכן מחנה דן (דוקא) הי' מאסף כו', וכן בישראל הוא מעלת ענין תשב"ר וכו'. (סי"ג)
ג' ענינים בשמחת היום, וזה מתכלל בנקודה שלמעלה משניהם; בין כך ובין כך - צ"ל בשמחה. (סט"ז)
הביאור וההוראה בשיעור היומי מפ' ברכה "וליוסף אמר וגו'", ומפרשת בראשית "ויקרא האדם שמות וגו'". (סי"ז)
דע מה למעלה (נפעל) ממך, ולכן צ"ל שמחה של מצוה וזה ימשיך שנת שמחה כו'. (סכ"א)
הביאור בב' השיטות אם אדם קרא שמות לדגים או לא. (סכ"ב)
קרן השנה בכלל ומעלת שנה זו בפרט. (סכ"ג)
ביאור הניגון "שאמיל", מעלת התוועדות חסידית. (סכ"ה)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה צור תעודה (המשך: ב)
תוכן ענינים
אופן הניגון ד"שאמיל" דבכל תנועה הקול נמוך יותר כניגון געגועים, והחילוק בין געגועים למרירות עצמית. (ס"א)
בתשרי יש תנועה של רצוא (בראש השנה ויום הכיפורים) ותנועה של שוב (בשמיני עצרת ושמחת תורה) שזה העיקר; לצאת לשליחות ודוקא עי"ז מקבלים העצם, אבל גם אז אסור לשכוח על הרצוא. (ס"ה)
ענין השליחות לברר את עולם, ובפרטיות את הגוי אשר בקרבך. (ס"ט)
צ"ל "ופרצת" בכל הענינים, ובפרט בתורה; בענין שנת השמיטה, אופן העבודה, וברכת ה'. (ס"י)
"אלה תולדות נח נח וגו" ב' פעמים נח. (סי"ג)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
ההוראה מ"ויטע אשל בבאר שבע" והקשר להעקידה. (ס"א)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה פתח ר' יוסי
תוכן ענינים
המסופר בפרשה אודות קבורת שרה, קניית המערה וכו', הם פרטים בהעליות שב"חיי שרה". (ס"א)
צדיקים מרומזים (ע"ד הסוד) בתיבת "עפרון", הביאור וההוראה מזה. (ס"ד)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
הענין של "תמים", אופן הלימוד שישפיע על הזולת.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה פדה בשלום
תוכן ענינים
הסיבה להעדר השטורעם בהשמחה דחג הגאולה - יו"ד כסלו; ענין ספירת הבינה (- אדמו"ר האמצעי), והקשר לטהרה. (ס"א)
סיפור מר' מיכאל אפאצקער, הקשור (גם) לאדמו"ר האמצעי. (ס"ד)
ב' פעמים מאד שבפרשת "ויפרץ האיש מאד מאד" מרמז על עבודת הבירורים, שליחות היא גם לטובת השליח; ופרצת גם למעלה מגדרים שיש להם אחיזה בשולחן ערוך. (ס"ו)
ההוראה מיעקב שאמר "בכל כוחי עבדתי את אביכן". (ס"ח)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה פדה בשלום
אודיו
תוכן ענינים
בכל יום טוב יש נקודה אחת וכשבאה למקום וזמן יש שינויים ממקום למקום, כמבואר בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן א', ועפ"ז מאחדים כל המתוועדים די"ט כסלו. (ס"א)
ג' נוסחאות בדברי אדמו"ר הזקן לגבי מי שישמח בי"ט כסלו וענינם. (ס"ד)
ההכרח ב"ופרצת", ובנוגע לכפר חב"ד. (ס"ז)
י"ט כסלו הוא שמחת תורה דפנימיות התורה, הקשר והאיחוד בין כל ההתוועדויות די"ט כסלו מכל השנים. (ס"ח)
ע"ד חלוקת הש"ס, ו"הדרן על הש"ס" - ביאור בדיוק הלשון מאמר חז"ל: "לא מצא הקב"ה כלי המחזיק ברכה אלא השלום" (ועוד מקומות שכתוב "לא… אלא"). (סי"א)
בדיוק לשון אדמו"ר הזקן "בדרך ארוכה וקצרה" שבזה מתבטא החילוק בין שיטת פולין לחב"ד, והקשר בין סיום ספר התניא להתחלתו. (סי"ז)
החסידות (בבית) צ"ל ניכר בתורה, עבודה וגמ"ח. (ס"כ)
בתחלה חשוכא והדר נהורא - גם בעולם. (סכ"א)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה להבין כו' בין נ"ח לנש"ק כו'
תוכן ענינים
ענין החסידות להמשיך הענינים הכי נעלים ובהתיישבות, והקשר לפ' השבוע. (ס"א)
ענין החלום ופרטי' שבסיום הפרשה מרמז על הגאולה; וביאורו. (ס"ג)
ע"ד מעלת חודש טבת - "שהגוף נהנה מן הגוף". (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
אודיו
תוכן ענינים
בחנוכה מודגש בעיקר הנס דפך השמן, ג' שמנים הם המרמזים לג' סוגים בישראל, ענינם של תלמידי הישיבה. (ס"א)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויאמר גו' מי שם פה לאדם
תוכן ענינים
בפרשתינו מונים (שוב) את שמות בני ישראל, לרמז שהגלות פעל רק בשמם ולא בעצמם, ולאידך קשור השם בעצם; ההוראה מזה. (ס"א)
תורת הרב המגיד - "כפי המדה שאדם מראה מלמטה וכו'", ולכן צ"ל פנים של שמחה וכו'. (ס"ו)
ההוראה מ"כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" ובמיוחד לקטנים. (ס"ז)
שם הוי' נתגלה למשה דוקא, וכמו"כ משה דבכל דרא ודרא. (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה באתי לגני
אודיו
תוכן ענינים
פירוש הצמח צדק על מש"כ "גדול העושה מאהבה כו' זרע אברהם אוהבי" שאם אצל הזרע יש אהבה הרי זה הוכחה שגם אצל אברהם הי' אהבה (כל מציאותו), וההוראה מעבודה זו לכאו"א. (ס"א)
בענין ההסתלקות, והנפקא מינה בין הסתלקות משה (תענית) להסתלקות רשב"י (הילולא), ובענין הספיחים, ויש צדיקים - כרשב"י שפועלים הולדת נשמות חדשות, וכן צריך להיות הנהגת תלמידיו. (ס"ו)
כל סדר השתלשלות הוא "בית חומה גדול", ומ"מ עיקר המכוון הוא בנתינת התורה בעולם הזה דוקא, דכאן ניכר מעלת העבודה, וזו סיבת הגלות, וכמו"כ צריך לדאוג (בעיקר) לילדם שהם הכי נמוכים וקטנים (בדוגמת עולם הזה בכל סדר השתלשלות). (ס"י)
פירוט ההוראה ממה שאמר הצמח צדק להרבנית "בעסער עסן צוליב דאווענען ווי דאווענען צוליב עסן" ומדוע זה נמסר דוקא לאשה. (סי"ד)
"נערים פני זקנים ילבינו" למעליותא, דדוקא בנערים יכולים לפעול שאורח החיים יהי' כפי הרצוי, משא"כ זקנים לא "מוותרים" כ"כ על 60 שנות חיים באורח מסויים. (ס"כ)
ההוראה ממש"כ בשיעור היומי: א) מה תצעק אלי (שלילה). ב) דבר אל בני ישראל ויסעו (חיוב). בנוגע לשליחות! (סכ"א)
ע"ד מגבית עבור "קרן תורה". (סכ"ה)
צו השעה: "ופרצת" כל אחד בענינו, אצל תלמיד ישיבה - בתורה, ואצל בעל הבית - בצדקה; שטות דקדושה. (סכ"ו)
בגלות מצרים שנמשך 400 שנה נפעל עלי' גדולה בישראל (ע"י בירורים), ובגלות זה שנמשך יותר, יש עלי' גדולה ביותר, אבל צריך כבר להתחיל הרכוש גדול ברוחניות ובגשמיות ובהרחבה למטה מעשרה טפחים. (סכ"ח)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ויראו את אלוקי ישראל
תוכן ענינים
יש משפטים הקודמים למתן תורה, ויש הבאים לאחרי'; ביאור הקשר בין משפטים לתורה, וההוראה בעבודה וכו'. (ס"א)
משנכנס אדר מרבים בשמחה - גם אדר ראשון. (ס"ז)
הגהות
בלתי מוגה
תו"מ התוועדויות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויקהל משה
תוכן ענינים
"ויקהל משה וגו'" קאי על בניית המשכן, המשכן פעל ה"ונפלינו אני ועמך", וזהו בהקדמת התשובה דיום הכיפורים, ע"י משה דוקא, ומ"מ שבת נעלה יותר, וכל זה גם בזמן הזה. (ס"א)
ביאור בזהר "אם בני ישראל ולא בנות" וביאור האור החיים בזה. (ס"ו)
ביום זה יש גם מעלת אדר ראשון וגם מעלת אדר שני. (ס"ח)
ביאור בזהר "אם בני ישראל ולא בנות" וביאור האור החיים בזה. (ס"ו)
ביום זה יש גם מעלת אדר ראשון וגם מעלת אדר שני. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה בלילה ההוא
אודיו
תוכן ענינים
הפירוש הפנימי ב"אורה ושמחה וששון ויקר" שהם אותות המבדילים בין ישראל לעמים, ומביאים שמחה וכו' בגשמיות. (ס"א)
ביאור ענין "אורה ושמחה וששון ויקר" בספירות, וענינם בעבודה. (ס"ב)
תורת הבעש"ט - התורה נקראת בשם "ישראל", ובמגילה נוסף השם "יהודים", ובב' מקומות בב' יודי"ן, וההוראה מזה לפועל - "יהודי - מודה בכל התורה כולה". (ס"ה)
פורים תורה: דכל הויכוח בין מרדכי להמן הי' אם "להשמיד ולהרוג" ר"ל או "ליהודים היתה אורה וגו'", אבל דבר ברור לכולם "מיהו יהודי"!; שמחת המן שהפור נפל בחודש אדר שאז תפילות משה לא נתקבלו, וכך (חשב) לא יוכלו ישראל לבטל הגזירה ע"י תפלה; אבל "כדאי יום הלידה (של משה) שיכפר כו'" שענין התורה - שהי' בלידתו - הוא נצחי ונותן כח לבטל כל ענין בלתי רצוי. (ס"ו)
תורת אדמו"ר מהוריי"צ על דיוק הלשון "את כל אשר קרהו" שגם צרת חברו מרגיש כצרת עצמו, וכמו"כ בטובתו. (ס"ז)
בחילוק העבודה בין פורים ליום הכיפורים; והטעם מדוע אין ב' ימי פורים כבכל יו"ט של גליות. (ס"ח)
מגבית עבור קופת רבינו, נתינתה בשמחה ובמדה דעד דלא ידע. (ס"ט)
"שקר החן והבל היופי וגו'" - ביאור ענין זה, ושאינו סותר למש"כ "לא נבראה אלא ליופי". (ס"י)
ההתוועדות דפורים בין י"ד לט"ו, שהוא נעלה משניהם. (סי"א)
"בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן" מדוע צריך נתינת טעם, וההוראה בקשר לפורים. (סי"ב)
ביאור החילוק בין תורתן של ראשונים לאחרונים. (סי"ג)
ענין ה"ונלפינו" שצ"ל אצל התמימים. (סי"ד)
ע"ד מאמר מאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע לפני שנה שצ"ל "קאים אדעתי' דרבי'" עכ"פ למעשה (אם לא שייך בהבנה). (סט"ו)
בדין חיוב עבדים כנענים בפורים - בנגלה, חסידות, ועבודה. (סט"ז)
עבודת ה' באופן הרצוי אצל בני ישראל כאן עוזרת לאלו הנמצאים מעבר מסך הברזל. (סי"ז)
הנפקא מינא בין עבודת הבירורים לנסיונות. (סי"ח)
"קיימו מה שקבלו כבר" קאי על תורה שבעל פה, ובכללות הרי זה ענין פנימיות התורה, וההוראה לפועל, והקשר במיוחד לנשי ובנות חב"ד. (סי"ט)
קביעות עיתים בזמן ובנפש - ופרצת בנגלה ובחסידות ע"ד "חייב איניש". (ס"כ)
מאמרים
ד"ה וידבר גו' זאת חוקת
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה החודש הזה לכם
תוכן ענינים
"החודש הזה לכם" היא הברכה הראשונה לישראל; ביאור במדרש "משבחר הקב"ה בעולמו וכו'", והחילוק בין חודש לשנה כו', וענינו בעבודה, והקשר ליום זה - כ"ה אדר. (ס"א)
ע"ד כ"ה אדר. (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ועברתי בארץ מצרים (המשך: א)
תוכן ענינים
בענין "הא לחמא עניא" דקאי על הבחינה החמישית (שלמעלה מהגבלה), שנמשך במצה, ומאיר בלילי פסח; פיסקא זו מודגשים ב' הקצוות דעניות ועשירות - מעומק הכחות לעומק רום - שנפעל בפסח. (ס"א)
"בליל (בגימטריא ע"ב) הפסח הבן (שם ב"ן) שואל מה (מגלה בחי' מ"ה)" וביאורו. (ס"ט)
"ימי חייך הימים… הלילות… ימות המשיח" ג' הענינים בסדר מלמטה למעלה. (ס"י)
ההוראה מ"ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". (סי"א)
העבודת פרך ממררת גם חיים רוחניים, וביאורו. (סי"ג)
ביציאת מצרים ניתנה הגאולה שלימה בכח, וצריך לגלותה לפועל. (סי"ד)
עוד
השלמות להמאמר, (נרשם ע"י ר' ישראל פרידמאן).
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה כימי צאתך (המשך: ב)
תוכן ענינים
זמן אמירת השירה בשביעי של פסח לפנות ערב; שביעי של פסח הוא ענין משה רבינו ואחרון של פסח הוא ענין משיח, וביאור עניניהם; משיח וענינו גם בזמן הגלות. (ס"א)
הנפקא מינה בין "ורחץ" ל"רחצה", והדין בא' שבירך ב"ורחץ" שמיד לאח"ז צ"ל אצלו הסדר: מוציא, מצה, כרפס, מגיד, מרור, כורך, והביאור בזה. (ס"ט)
גם ביציאת מצרים וגם לעתיד לבא יש ענין הרגלים ("נעליכם ברגליכם", "והדריך בנעלים"). (ס"י)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה הפך ים ליבשה (המשך: ג)
תוכן ענינים
ענין יציאת מצרים בכל יום, באופן (מגבול לבלי גבול) שבאין ערוך, ואפילו בימות החול לגבי ימי הפסח דאזלינן מיני' שענינים "גילויים" בלבד, משא"כ ימות החול - מעשים טובים שבעולם הזה - שע"י "נעמט מען עצמות". (ס"א)
יש מעלה ב"גילויים" לגבי "מעשה" שזהו ענין משה - עבודה דעכשיו, ואח"כ משיח - גילויים, ואח"כ עוד הפעם משה (גואל אחרון) מעלת המעשה. וההוראה שצריכים גם מעשה וגם כוונה והם משלימים זה את זה. (ס"ב)
הטעם דלעתיד לבא נאמר "כמצות רצונך" שהמצוות יהיו בתכלית השלימות ע"פ המבואר שמצות נקראים בשם זריעה. (ס"ד)
"לעתיד לבא - מעשה גדול" ב' פירושים; לעתיד "אשת חיל עטרת בעלה", מעלת המלכות ומעין זה עכשיו מעלת האשה בהפיכת דברים גשמיים לאלקות - סיפור עם מטבעות נוצצות אצל אדמו"ר הזקן. (ס"ה)
ביאור בפרקי אבות (פ"א מי"ז): (א) "כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף (עניני עולם) טוב משתיקה" - העלם ופרישות, שעי"ז מזדכך ומתעלה, (ב) "ולא המדרש עיקר אלא המעשה" - דצריך להיות תלמוד המביא לידי מעשה, היינו, שבתורה צ"ל בגילוי דוקא ולא בהפרשה השייכת גם לנפש הבהמית, (ג) "וכל המרבה דברים" - שעומד בהתפשטות, שחושב שכבר השלים את הכוונה, "מביא חטא" - מלשון חסרון לו גילוי העצמות, שבא ע"י קבלת עול וביטול. (ס"ז)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
תכלית הלימוד הוא מעשה, ואצל תלמיד מתבטא ה"מעשה" בלימוד כדבעי ובאופן דופרצת, ושום ענין אסור שיפריע לענין זה, תמים נשאר "תמים" כל חייו וקשור תמיד עם הרביים ועל ידם בעצמות ומהות. (ס"א)
ה"זהיר טפי" בתלמידי תומכי תמימים הוא פנימיות התורה; ע"י "ופרצת" בעניני תומכי תמימים מתקשרים בעצם הרביים ועל ידם בעצמות ממש. (ס"ה)
ה"זהיר טפי" בתלמידי תומכי תמימים הוא פנימיות התורה; ע"י "ופרצת" בעניני תומכי תמימים מתקשרים בעצם הרביים ועל ידם בעצמות ממש. (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה להבין ענין רשב"י
תוכן ענינים
מעלת השבת שבימי הספירה שבשנת השמיטה. (ס"א)
צ"ל "ופרצת" בתורה, וע"י התוועדות פועלים חיזוק בזה. (ס"ב)
"להזהיר גדולים על הקטנים" נאמר בג' מקומות, הביאור מדוע בג' אלו נאמרו, וכמה דרגות ב"גדולים וקטנים". (ס"ו)
ביאור במאמר מאדמו"ר הזקן (עם הגהות מהצמח צדק) "להבין ענין הילולא דרשב"י". (ס"ט)
"כי תבואו את הארץ (מיד) ושבתה" - ב' ענינים בשבת (ובשמיטה); שייכות הברכה לשנה השלישית דוקא, וההוראה מזה (מיוסד על התביעה ד"ופרצת"). (ס"י)
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
תוכן ענינים
יום השבת נעלה מימי החול, אבל צריך להמשיך הקדושה גם בהם, יהודי מקבל ברכה למעלה מהטבע, כשיש לו בטחון בה', ענין דמלוה מלכה להדגיש "אל תירא עבדי יעקב".
בלתי מוגה
תוכן ענינים
שאלות בלימודיהם. (ס"א)
"אם בחוקותי תלכו - שתהיו עמלים בתורה". (ס"ב)
יהודי שאבד אבידה ברשות "יחידו של עולם", בכדי שיחזור לו הקב"ה אבידתו צריך לבא ולומר "שלי הוא". (ס"ג)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
הדיוק (שתהיו) עמלים בתורה - נפקא לן מזה שעל לימוד התורה אומר "חוקה" למעלה (מהנתבע) מהשכל. (ס"א)
גם בלימוד התורה שייך ענין העמל (אף שלכאורה אינו אלא הבנה והשגה). (ס"ג)
בעמל תורה ג' ענינים: א) מלאכה שבתורה, ב) שיחה שבתורה, ג) תורה שבתורה; אצל תלמידי הישיבה עיקר העמל הוא תורה שבתורה, משא"כ אצל בעלי עסקים; ביאור ג' הענינים בתורה, "חוקה" אותיות החקיקה - אינם דבר נוסף - הגבלה עצמית. (ס"ז)
הטעם למה לא נחשב (גם) עשרת הדברות בפרק חמישי דפרקי אבות, כיון שגבהה מעלתן. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
די אידישע היים מס' ג ע' יח
אודיו
תוכן ענינים
תפקיד נציגי נשי ובנות חב"ד; צריך לפעול (לא רק עם עצמה, כ"א) עם הזולת שתתנהג כפי רצון והוראת הנשיאים.
על ידם מקבלים גם נשי ובנות חב"ד ממקומות רחוקים שלעתיד לבא אין להם נציגים; צריכים לקרב נשמות ישראל לתורה ומצוותי'.
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה צאינה וראינה
תוכן ענינים
במתן תורה מדגישים את הענין ד"במדבר סיני" שענינו שירדה שנאה לאומות העולם, והיינו שצריך לכל לראש לשנוא את עניני העולם (ואצל תמים:) "כותב גט כריתות לאשתו", ואין זה סתירה למאמר הבשע"ט "עזוב תעזוב". (ס"א)
ב' ענינים ב"קומה זקופה" - וצ"ל התנשאות מצד הביטול, שפועל היחוד בהקב"ה. (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
אודיו
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת סוטה - קשר סיום מסכת סוטה לערב חג השבועות, וקישור סיום המסכת לתחלתה הן בחלק ההלכה והן בחלק האגדה.
מאמרים
ד"ה בשעה שעלה משה למרום
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ועשית חג שבועות
תוכן ענינים
ביאור בלשון המגיד, שאצל הבעש"ט הי' שמחה גדולה ביום ב' דחג השבועות, מאחר שהוא כ"ד שעות אחר מתן תורה, ובפרט לדעת ר"י שבז' ניתנה תורה, וההוראה; וזה הי' גם בשנתו האחרונה שכבר לא הי' (ביום ב') בעלמא דין. (ס"א)
הפעולות של דוד המלך בחיבור גשמיות ורוחניות, והקשר לדוד, וההוראה לכאו"א. (ס"ה)
ביום זה יש חביבות דאורייתא, דרבנן, מנהג, והביאור בזה.(ס"ח)
הקשר דמתן תורה לקטנים, וזה אפילו עד בן כ'. (סי"א)
בדיוק הלשון "גר שנתגייר כקטן שנולד". (סי"ג)
הגהות
בלתי מוגה
אודיו
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
תוכן ענינים
החילוק בין מרגלים דמשה (בחינת פנימי) ליהושע (בחינת מקיף) ומעלת הכיבוש ע"י משה (בחינת ראי'), וההוראה לזמנינו. (ס"א)
"מקושש עצים לשם שמים נתכוין", וביאור חטאו ע"פ הזהר, ובעבודה. (ס"ז)
בימי החול - תפילין, ובשבת - ציצית, וענינם. (סי"ג)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה לא הביט און ביעקב (המשך: א)
תוכן ענינים
בעל הגאולה ביאר ההפרש בין שכל אנושי לשכל אלוקי, ואח"כ חזר זה להנ.פ.או. והביאור בפרטים אלו; החילוק בין "זאגן חסידות" ל"רעדן חסידות". (ס"א)
ביאור הפסוק (רועה ישראל האזינה וגו') שבקאפיטל פ', המתאים למספר שנותיו של בעל הגאולה. (ס"ו)
ד' דרגות בפסוק "לא הביט און ביעקב וגו'", וביאורם. (ס"ז)
ב' פירושים ב"תרועת מלך בו" להתיווך ביניהם, וקשר הענין להנ"ל בענין "רועה ישראל… נוהג כצאן יוסף". (ס"ט)
בגלות מצרים הי' "כן ירבה וכן יפרוץ" - ופרצת, שזה מביא הנחלה בלי מצרים לעתיד לבא. (ס"י)
בענין פינחס זה אליהו. (סי"ג)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אר"א כל אדם לעמל נברא (המשך: ב)
אודיו
תוכן ענינים
יש שמחת התורה, ויש שמחת בני תורה, ובזה גופא כמה סוגים, ויום זה הוא בסוג של "הצלת התורה", שמחת תורה וחג השבועות; המקור בנגלה לחלק בין תורה לבני ישראל, ולאידך בהקשר החזק ביניהם. (ס"א)
בהצלת התורה עצמה ב' אופנים בסוג המנגד; התוצאה מתבטא בחינוך. (ס"ב)
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה שניתנה לכ"א בירושה; ולאידך כדי לכבות את האהבה בעניני העולם הרי זה ע"י מים - מקוה (כדוגמת המבול); [מהמקוה מוציאים בתחלה את הראש; ראשיכם וכו']. (ס"ג)
"עץ חיים היא… ותומכי' מאושר" כמה אופנים בתמיכה. (ס"ה)
"כשאדם עומל בתורה, התורה עומלת לו ממקום אחר", וביאור הראגצ'ובי, שהתורה היא נקודה אחת שאינה סובלת התחלקות; וביאור ענין זה בכל אחד, בארוכה. (ס"ז)
מהסוגיא ד"בגרות בקבר" אין סתירה בשבת זה אומרים קאפיטל פ' לאדמו"ר מהוריי"צ נ"ע. (ס"ח)
ע"ד מגבית לאהלי יוסף יצחק. (ס"ט)
ארץ ישראל כצבי שאין עורו מחזיק את בשרו, וארץ ישראל שבכל מקום הם המוסדות חינוך שצריך להיות לתלמידים. (ס"י)
חיבת הארץ שהי' אצל בנות ישראל ביתר שאת. (סי"א)
התוועדות כהתחלת הנסיעה של הנוסעים ל"שליחות המרכז לעניני חינוך". (סי"ב)
ע"ד שיעורי חת"ת. (סי"ג)
ע"ד מעלת קעמפ גן ישראל. (סי"ד)
ע"ד אנ"ש דרוסיא - וגודל הזכות של מתיישבי כפר חב"ד. (סט"ו)
הנסיעה לכפר חב"ד אינה קשורה בישוב ארץ ישראל, רק לחזק שליחות הרבי. (סט"ז)
שמחת י"ב תמוז בלי הגבלות. (סי"ז)
"קיץ בריא" - כלשון הרבי - ובאופן ד"ופרצת". (סי"ח)
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה אלה מסעי
תוכן ענינים
מדוע בני ראובן ובני גד רצו להשאר בעבר הירדן, ולא להכנס לארץ ישראל (גם אחר מעשה מרגלים וכו'), ומה ההוראה לזמנינו. (ס"א)
ב' הפירושים שב"בין המצרים": א) "בין הגבולים", ב) "יומין דעקתין", והחילוק ביניהם. (ס"ט)
כל המסעות ישנם בחיי האדם, והמסעות המרמזים לענינים בלתי רצויים - בעצם הם דברים נעלים (רק שנפלו למטה), ובדוגמת ירבעם בן נבט כו'; וכמו"כ עתה "ממעטים (בעניני אב, ע"י) שמחה (של מצוה)". (סט"ו)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
אודיו
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת גיטין - ביאור במחלוקת בית שמאי בית הלל ורבי עקיבא - מתי יכול אדם לגרש את אשתו, והקושיות עליהם, וביאור הנפקא מינא בין נישואין וגירושין בפנימיות הענינים בעבודת האדם, וביאור שיטת רבי עקיבא; וקשר הגט למזבח. (ס"א)
דיוק מט' השורות שצריך להיות בגט, וכמו"כ במזבח עד"ז; והקשר להתחלת המסכת "האשה שהלך בעלה וכו'". (ס"ד)
ע"פ הנ"ל מבאר מדוע הגט צ"ל בשטר, ובכמה ענינים אקרי ספר, וההוראה לתשי"ט בארצות הברית, מכל הנ"ל (ג' שיטות). (ס"ה)
ב' ההפכיים שרואים בענין הגט; ההוראה בנוגע לשליחות, שלילת הטענה "אני את נפשי הצלתי". (ס"ו)
מ"ש שלמה המלך שהעושר - דתורה - אינו נותן לבעליו לישן, וגודל החכמה שמונח בזה, שלכן אמרה שלמה דוקא. (ס"ז)
בהנפקא מינא בין עבודת צדיקים לבעלי תשובה, שענינם יציאה מההגבלות; "ופרצת" למעלה ממדידה והגבלה. (ס"ח)
מ' יום מכ' אב עד ראש השנה, צריך לנצלם כראוי. (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה עשר תעשר
תוכן ענינים
בדיוק הלשון "ראה אנכי נותן לפניכם… את הברכה אשר תשמעו וגו'" ובמקום אחר אומר "אם בחוקותי… אם בקולי תשמעו" (ולא אשר) - התם בעבודת הצדיקים ובמקום אחר בבעלי תשובה, וכאן בשניהם, הביאור. (ס"א)
בספר דברים מדובר ע"ד מצוות דארץ ישראל; ביאור מש"כ (ראה יב, ג) "כי ירחיב… בכל אוות נפשך תאכל בשר" בהנפקא מינא בין מדבר לארץ ישראל בענין אכילת בשר, וביאור גם גם לדעת רבי עקיבא, ומדוע במדבר נאסר בשר שחוטה, וההוראה בפועל. (ס"ז)
העבודה ד"שופטים ושוטרים", ע"י המקל, ב' אופנים במקל, וכאן מדובר במקל של נועם, שעי"ז מקרבים גם פינה נדחת. (סי"ד)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה כי כארץ תוציא צמחה
תוכן ענינים
תורת הבעש"ט שברכת חודש תשרי בא מהקב"ה; ותוכנה "אתם נצבים וגו'"; ומקור בנגלה לפירוש זה, והטעם שצריך לסיוע מהקב"ה בזה. (ס"א)
טעם שערבות דישראל (ערבים זה לזה) קשורה בכניסה לארץ הקודש, ואין קטן יכול לערוב גדול. (ס"ו)
החילוק בין תשובה תתאה לתשובה עילאה, וצ"ל (לכתחילה אריבער) בתשובה עילאה. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
תוכן ענינים
כל השנה דובר על "ופרצת", ובכל זאת היו בהגבלה! ולכן מיום זה (האחרון בשנה זו) עד יום הכיפורים שיתעסקו בתורה, תפלה, תהלים כל הכ"ד שעות דהמעת לעת, במשמרות.