שיחה א: ס"א - ההוראה שיש לקחת מההתוועדות דיום ההילולא - בהתחלת המאמר דיום ההילולא: "לגני לגנוני . . עיקר שכינה בתחתונים היתה" - לפעול שהעולם יהי' במצבו האמיתי, "דירה" ו"גן" לקב"ה
שיחה ב: ס"ז - הוראה נוספת - מסיום וחותם המאמר: "מי הוא היודע עתו וזמנו", "לכל אדם . . זמן קבוע דימים יוצרו", ולכן, יש להתחיל במעשה בפועל תיכף ומיד
סי"א - עשיית העולם "דירה" ו"גן" להקב"ה - גם בתקופתנו זו, כאשר העולם כולו נמצא במצב של מהומה, ניגוד והתנגשות של שני גושים, שכן, דוקא בתקופתנו זה נתגלה החידוש, שע"י כמות הכי קטנה ("אטום") ניתן לפעול שינוי עיקרי בעולם כולו, ע"י פעולה של אדם אחד, שמתבטאת בלחיצת כפתור בלבד - תוכן פס"ד הרמב"ם ש"כל אדם", ע"י "מצוה אחת", ביכלתו להכריע את העולם כולו לכף זכות, ולפעול "תשועה והצלה"
שיחה ג: סט"ז - הוראה מסיפור פרשת השבוע, פ' בשלח: בזמן הכי קטן, "כהרף עין", נעשה שינוי מן הקצה אל הקצה - ממצב של גלות, למצב של גאולה, "ביד רמה", ובאופן ד"בשלח פרעה את העם". וכמו כן בימינו אלו - "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"
שיחה ד: סי"ט - "הדרן" על מסכת ראש השנה: החילוק בין "בכח" ו"בפועל" בהתחלת המסכת - פלוגתת ב"ש וב"ה בנוגע ל"ראש השנה לאילן", אי אזלינן בתר בכח או בתר בפועל; ובסיום המסכת - מלכיות וזכרונות, בכח, ושופרות, בפועל
שיחה ה: סל"א - תקנותיו של בעל ההילולא - שיעורי חת"ת, וכללות העבודה דהפצת המעיינות חוצה, בתוככי הפצת התורה והיהדות, ובמיוחד - בנוגע לזקנים, "צבאות השם", ו"בתי חב"ד
סל"ב-ו - מגבית צדקה
סל"ד - לייסד קרן גמילות חסדים בכל "בתי חב"ד
שיחה ו: סל"ח - שיעור היומי ברמב"ם - "הכספים והדינרין אין להם שמירה אלא בקרקע"
סל"ט - סיום ההתוועדות - בניגוני שמחה
אודיו
