בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אחת שאלתי
תוכן ענינים
אודות הגאולה דכל ישראל (בכלל) ויהודי רוסי' (בפרט) המרומז בההפטורה דראש השנה.
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה דרשו הוי' בהמצאו
תוכן ענינים
העלי' ששבת פועל בימים שלפני זה. (ס"א)
הפסק דין של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שעבודת ראש השנה צ"ל מתוך הרחבה; והקשר לענין המלכות. (ס"ב)
כמו שבראש השנה יש ב' ענינים (ענין טפל וענין עיקרי) כמו"כ בפ' השבוע, וביאורו. (ס"ד)
מעלת ברכות יצחק (על יעקב וכו') והמשכתם צ"ל ע"י משה דוקא; וכמו"כ ברכות משה שבדורינו. (ס"ו)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה להבין כו' שדורות הראשונים
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (עשי"ת-יוהכ"פ)
עוד
רקע אמירת המאמר של מוצאי יוהכ"פ תשכ"ד
מתוך יומן בערקע וואלף ע"ה:
אחרי מעריב והבדלה התחיל הרבי לשיר "הושיעה את עמך" ואחר כך עלה לחדרו.
כעבור כמה דקות יצא מחדרו כשהוא מלווה את אמו הרבנית עד לדלת, שם נעמד ללוותה במבטו עד שהסתובבה לרחוב קינגסטון. הקהל שמסביב, לערך 300-400 איש, נעמד דום. מה נהדר לראות כל זה.
התמימים מהקבוצה נסעו לדירה בה התאכסנו, היא דירתו של הרב משה לייב רודשטיין ברחוב רוג'רס אווניו. לאחר שסעדתי חזרתי ל-770 וראיתי את הזקנים יורדים מהסעודה בקומה השניה ואת הרבי יורד לחדרו. מספרים שבסעודה הזו דיבר הרבי עם הרב שמואל לוויטין על המנהג לומר "גוט יום טוב" במוצאי יום-הכיפורים. גם דיברו הרבה על אתרוגי יאנובער והמקור לאתרוגים אלו.
עמדתי ליד המעלית ולאחר כמה דקות יצא הרבי באופן פתאומי מחדרו. הרבי הסתכל עליי כאילו רצה לומר משהו, הסתכל שוב והמשיך ונכנס לבית-המדרש הקטן. כשראיתי שהרבי נכנס לזאל הקטן קפצתי לרגע למזכירות להודיע שכפי הנראה הרבי רוצה להתוועד.
במזכירות ישבו אותו זמן הרב חודקוב, שחיכה לרבי שייסע לביתו, והרב שלמה שי' מיידנצ'יק. הערתי להם בבהילות: "התוועדות!". מיידנצ'יק אמר בהומור לרב חודקוב: "בערקע'ס ליצנות" ואכן הם נשארו לשבת שם עד לסיום המאמר..
חזרתי לזאל הקטן ושם ראיתי את הרבי מתיישב ליד שולחן מלא ספרים וקצת מלוכלך. הרבי הוציא את המטפחת והחל לומר מאמר חסידות.
בבית-המדרש היו באותה עת כשבעה-שמונה איש בלבד. מאיר הארליג קפץ מיד מעל השולחן ונעמד מול הרבי. היה שם בחור אחד בשם בראנדעל, שישב בפינה. הת' ישראליק פרידמן היה אף הוא עם עוד שני תמימים, אחי הת' נתק'ע והת' זיסל פיקארסקי שהיו בחדר הסמוך. הת' שלום ישראל חודקוב רץ מיד לתאו להביא טייפ קטן (אולי הספיק להקליט שמונה דקות אחרונות). התמימים מתחילים לרוץ לביהמ"ד מכל המקומות.
המאמר ארך כ-12 דקות. הוא התחיל כשש דקות לפני השעה 11 בלילה עד 11:08 שאז יצא הרבי וחזר לחדרו.
ב"ה שהייתי בין היחידים שהיו בהתחלה אבל תוך 5 דקות היה כבר די מלא. פשוט לא האמנתי למראה עיניי שאני עומד 50 ס"מ מהרבי, ליד השולחן. חשבתי שאני חולם או משהו כזה. המאמר התחיל "להבין - דאס איז א מאמר פון אלטען רבין פון ביכל תקס"ב פון [=זהו מאמר של אדמו"ר הזקן מ'ביכל' תקס"ב מ-] מוצאי יום כיפור - להבין החילוק פון קיום תורה און מצווה פון דורות קדומים ביז די היינטיקע דורות, וואס ביי זיי איז דאס גיווען מלמעלה למטה און היינט איז דאס דא למטה [=החילוק בין הדורות הקודמים לדורות שלנו, שאצלם זה היה מלמעלמ"ט והיום זה למטה]". אינני זוכר בדיוק אבל נדמה לי שכך זה היה. הרב יואל כהן לא היה בהתחלה והחזרה הייתה קשה, אבל ישראל פרידמן היה ובזכותו היה יותר קל.
מתוך יומן בערקע וואלף ע"ה:
אחרי מעריב והבדלה התחיל הרבי לשיר "הושיעה את עמך" ואחר כך עלה לחדרו.
כעבור כמה דקות יצא מחדרו כשהוא מלווה את אמו הרבנית עד לדלת, שם נעמד ללוותה במבטו עד שהסתובבה לרחוב קינגסטון. הקהל שמסביב, לערך 300-400 איש, נעמד דום. מה נהדר לראות כל זה.
התמימים מהקבוצה נסעו לדירה בה התאכסנו, היא דירתו של הרב משה לייב רודשטיין ברחוב רוג'רס אווניו. לאחר שסעדתי חזרתי ל-770 וראיתי את הזקנים יורדים מהסעודה בקומה השניה ואת הרבי יורד לחדרו. מספרים שבסעודה הזו דיבר הרבי עם הרב שמואל לוויטין על המנהג לומר "גוט יום טוב" במוצאי יום-הכיפורים. גם דיברו הרבה על אתרוגי יאנובער והמקור לאתרוגים אלו.
עמדתי ליד המעלית ולאחר כמה דקות יצא הרבי באופן פתאומי מחדרו. הרבי הסתכל עליי כאילו רצה לומר משהו, הסתכל שוב והמשיך ונכנס לבית-המדרש הקטן. כשראיתי שהרבי נכנס לזאל הקטן קפצתי לרגע למזכירות להודיע שכפי הנראה הרבי רוצה להתוועד.
במזכירות ישבו אותו זמן הרב חודקוב, שחיכה לרבי שייסע לביתו, והרב שלמה שי' מיידנצ'יק. הערתי להם בבהילות: "התוועדות!". מיידנצ'יק אמר בהומור לרב חודקוב: "בערקע'ס ליצנות" ואכן הם נשארו לשבת שם עד לסיום המאמר..
חזרתי לזאל הקטן ושם ראיתי את הרבי מתיישב ליד שולחן מלא ספרים וקצת מלוכלך. הרבי הוציא את המטפחת והחל לומר מאמר חסידות.
בבית-המדרש היו באותה עת כשבעה-שמונה איש בלבד. מאיר הארליג קפץ מיד מעל השולחן ונעמד מול הרבי. היה שם בחור אחד בשם בראנדעל, שישב בפינה. הת' ישראליק פרידמן היה אף הוא עם עוד שני תמימים, אחי הת' נתק'ע והת' זיסל פיקארסקי שהיו בחדר הסמוך. הת' שלום ישראל חודקוב רץ מיד לתאו להביא טייפ קטן (אולי הספיק להקליט שמונה דקות אחרונות). התמימים מתחילים לרוץ לביהמ"ד מכל המקומות.
המאמר ארך כ-12 דקות. הוא התחיל כשש דקות לפני השעה 11 בלילה עד 11:08 שאז יצא הרבי וחזר לחדרו.
ב"ה שהייתי בין היחידים שהיו בהתחלה אבל תוך 5 דקות היה כבר די מלא. פשוט לא האמנתי למראה עיניי שאני עומד 50 ס"מ מהרבי, ליד השולחן. חשבתי שאני חולם או משהו כזה. המאמר התחיל "להבין - דאס איז א מאמר פון אלטען רבין פון ביכל תקס"ב פון [=זהו מאמר של אדמו"ר הזקן מ'ביכל' תקס"ב מ-] מוצאי יום כיפור - להבין החילוק פון קיום תורה און מצווה פון דורות קדומים ביז די היינטיקע דורות, וואס ביי זיי איז דאס גיווען מלמעלה למטה און היינט איז דאס דא למטה [=החילוק בין הדורות הקודמים לדורות שלנו, שאצלם זה היה מלמעלמ"ט והיום זה למטה]". אינני זוכר בדיוק אבל נדמה לי שכך זה היה. הרב יואל כהן לא היה בהתחלה והחזרה הייתה קשה, אבל ישראל פרידמן היה ובזכותו היה יותר קל.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה חסידים ואנשי מעשה
תוכן ענינים
כמו שבראש השנה יש ב' ענינים: א) מלכות, שהוא דבר עיקרי. ב) תשובה, כדבר נוסף, כמו"כ ("בכסה ליום חגינו") בסוכות מתבטאים ב' נקודות אלו. (ס"א)
הקשר בין שבת לסוכות; שמחת בית השואבה בזמן הזה ביתר שאת. (ס"ט)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
הכח שניתן משבת זו להלחם בהז' מדות רעות (הכלולים מעשרה). (ס"א)
המנהג להוסיף בצדקה בערב חג הסוכות, ג' טעמים בזה, ומדוע אצל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לא ראו "שטורעם" בזה. (ס"ב)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה אשר קדשנו במצותיו
תוכן ענינים
שמחת בית השואבה פועלת (לא רק על העתיד כ"א גם) על העבר; וגם על שבת ויום טוב שאין שמחת בית השואבה דוחה אותם. (ס"א)
ביאור בהא דבשמחת בית השואבה הי' כלול מהעבודה דמלמעלה למטה ומלמטה למעלה - צדיקים ובעלי תשובה ביחד. (ס"ב)
מעלת הלולב (שעליו מברכים "על נטילת לולב"), והצורך (מן המובחר) לברך עליו - בסוכה, וביאורו ע"פ נגלה, ובעבודה. (ס"ג)
מאמר (קצר) מאדמו"ר הזקן במעלתו של יהודי במסירות נפש, שנפעל ע"י ברכות המצוות. (ס"ד)
מסירת דו"ח מהכינוס דצא"ח. (ס"ה)
במעלת הקדושה שנפעלה ע"י עזרא ש(דוקא היא) קידשה לעתיד לבא ג"כ, וביאור מש"כ בנחמי' (ח, יז) (ובפרטיות לשון הגמרא (ערכין דף לב ע"ב)) שבזמן עזרא עשו סוכות ש"כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל". (ס"ו)
קושי' בדברי הרמב"ם בענין קדושה ראשונה - שקדשה לשעתה, וקדושה שני' שקדשה לעתיד לבא, וביאורם בפנימיות הענינים. (ס"ז)
בדיוק הלשון "קדשה לשעתה, וקדשה לעתיד לבא" (דלכאורה מיותר הוא) ובפירוש הגמרא על "סוכה" דעזרא דקאי על ביטול היצר הרע דעבודה זרה, והקשר לשאר הפירושים המובאים בגמרא. (ס"ח)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
ליל שמח"ת, לפני הקפות
ברכת "שהחיינו" (על ה"שמחה" של בני ישראל עם התורה ועל שמחת התורה) הוא על החלטה המחודשת של כל יהודי. (ס"א)
ע"פ הנ"ל יובן למה אין מברכים ברכת שהחיינו על שמחת בית השואבה. (ס"ב)
פסק השאגת ארי' שה"שמחה" דלילה הא' והח' של חג הוא מדרבנן, משא"כ לפי הרי"ף הרמב"ם ואדמו"ר הזקן. (ס"ג)
הביאור בדברי חנה "עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה"; חנה ופנינה ב' סוגי עבודה. (ס"ו)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה להבין ענין משיב הרוח
תוכן ענינים
אודות הניגון "כי אנו עמך". (ס"א)
ביאור ארוך בסיפור הפגישה בין אדמו"ר הזקו לר"י כלבו. (ס"ג)
שתהי' שנה מבורכת בגשמים. (ס"ח)
ע"ד שנים מקרא ואחד תרגום. (ס"ט)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה להבין מ"ש בפרע"ח כו'
תוכן ענינים
ע"ד מכתב מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ: (א) להשלים התוועדויות החג עד תענית קמא דבה"ב. (ב) תורת הבעש"ט והמשיח על בראשית ברא, וקישור הענינים. (ס"א)
מעלת השבת ש(זה פעם הג' ש)חל מיד אחר החג. (ס"ג)
ב' פירושים בתיבת "נח". (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה כי ביום הזה יכפר
תוכן ענינים
ע"ד תורת כ"ק אדמו"ר הזקן ש"את השמים ואת הארץ" - ראשי תיבות שם "אהו-ה", שענינו לחבר בין שמים וארץ. (ס"ג)
ההוראה מהבעש"ט (ומכל הנשיאים להתעסק עם קטנים עד למסירות נפש. (ס"ד)
אודות מאמר אדמו"ר הזקן מיום שמחת תורה תקס"ב; בשעת לימוד דא"ח בעל השמועה עומד כנגדו, והביאור בזה; בהנפקא מינה בין תורה למצוות וכו' המובא באותו מאמר. (ס"ו)
בשביל להציל נפש יהודי נדחה כל התורה, וההוראה לתלמידי ישיבה. (ס"ז)
העילוי של בית המקדש השלישי לגבי קודמיו, ואינו אלא תלוי במעשינו בזמן הזה, וההוראה בעבודה. (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה להבין ענין עיגולים ויושר
תוכן ענינים
גם מאדמו"ר מהוריי"צ על פ' נח ולך לך; ההוראה מפרטי סיפור המבול. (ס"א)
ע"פ הנ"ל ביאור בהא שעכו"ם ששבת חייב מיתה. (ס"ב)
סיום הסיפור מהתווועדות דשמחת תורה ע"ד ר' יוסף כלבו. (ס"ד)
הגהות
בלתי מוגה
תוכן ענינים
"ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר" (לך לך טו, ב): הטעם שאברהם מדגיש כאן את מעלותיו של אליעזר: רצונו הטבעי של אדם הוא שהענינים שעוסק בהם ומתייגע בהם ימשיכו לאח"ז ע"י בנו דוקא, ולא ע"י אדם זר, למרות מעלותיו הרבות. (א-ג)
ההוראה: אין די בניהול מערכה עבור הפצת תורה, אלא יש להבטיח שבני המשפחה ימשיכו בדרך זו; חשיבות ענין החינוך (כמודגש בקריאת שמע - "ושננתם לבניך"). (ד-ו)
השייכות להמשך הפרשה: "קחה לי עגלה גו'", "בזכות הקרבנות": כדי להצליח בכל האמור - צריכים להיות מוכנים גם לענין של "קרבנות", ע"י השתתפות בממון כו'. (ז)
תפקיד הישיבות - להעמיד בנים ונכדים שילכו בדרכי אבותינו, עד לכיבוש העולם כולו. (ח)
ההוראה: אין די בניהול מערכה עבור הפצת תורה, אלא יש להבטיח שבני המשפחה ימשיכו בדרך זו; חשיבות ענין החינוך (כמודגש בקריאת שמע - "ושננתם לבניך"). (ד-ו)
השייכות להמשך הפרשה: "קחה לי עגלה גו'", "בזכות הקרבנות": כדי להצליח בכל האמור - צריכים להיות מוכנים גם לענין של "קרבנות", ע"י השתתפות בממון כו'. (ז)
תפקיד הישיבות - להעמיד בנים ונכדים שילכו בדרכי אבותינו, עד לכיבוש העולם כולו. (ח)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויתן לך האלקים
תוכן ענינים
"ויתן לך - יתן ויחזור ויתן", ב' סוגי נתינות: בור סוד ומעין המתגבר כדוגמת החילוק בין צדיק להבעל תשובה ,ובצדיק גופא ישנם ג"כ ב' קוים אלו. (ס"א)
ביאור (ע"פ הנ"ל) מה שיעקב ראה את בית המקדש (גם) בחורבנו; מדוע הברכה קשורה בשם אלוקים דוקא. (ס"ז)
בירור עשו ע"י יעקב הי' בדרך שלום, ובירור שרו של עשו בדרך מלחמה; הפצת החסידות במיוחד עתה. (ס"ט)
הגהות
בלתי מוגה
תו"מ התוועדויות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה קטנתי מכל החסדים
תוכן ענינים
תוכן גאולת אדמו"ר הזקן קשורה עם הפסוק "פדה בשלום נפשי וגו'", וב' פירושים ב"כי ברבים היו עמדי". (ס"א)
פירוש הפסוק (הנ"ל) המובא בתורה שבעל פה שזה קשור בעסק התורה, בגמ"ח ותפלה עם הציבור, וההוראה בארוכה בעבודה מג' קוין אלו; והדיוק בהלשון עוסק בתורה (ורק לאחרי זה) ובגמ"ח (ומוכרח ג"כ) ומתפלל עם הציבור. (ס"ב)
תיווך בין ב' הפירושים בפסוק הנ"ל, וההוראה בעבודה ש"אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו וכו'". (ס"ג)
ביאור בב' סיפורים עם אדמו"ר הזקן, ונקודתם: שתורה ומצוות - ואפי' ענין של גאולה - צריך להעשות דוקא בדרך הטבע. (ס"ד)
אודות חלוקת הש"ס. (ס"ו)
גאולת אדמו"ר הזקן פעלה "שלום" בתורה בין חלק הנגלה לפנימיותה, וזה בא בהקדמה של עסק בתורה, גמ"ח, ותפלה. (ס"ז)
ביאור ארוך בסיום הש"ס "כל השונה הלכות" והקשר לתחלת וסיום הש"ס. (ס"ח)
מתכיפין סיום התניא להתחלתו, וביאור קשר הענינים. (ס"ט)
אודות החינוך, וגודל האחריות המוטל על עקרת הבית. (ס"י)
ההפצה שאחר הגאולה גדולה ביותר; אודות כפר חב"ד. (סי"א)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
לקו"ב בתניא ח"א ע' תלה
מאמרים
ד"ה להבין ענין החלומות
תוכן ענינים
י"ט כסלו מתבטא בתוכן דפ' וישלח (עבודת הבירורים) ופ' וישב (התיישבות); הבחינה להפצה הוא המעשה. (ס"א)
את הבעש"ט והמגיד "נעמט מען" ע"י אדמו"ר הזקן. (ס"ד)
ירידת השמה והנהגתה המרומז ב"וישב יעקב"; עיקר העבודה הוא קבלת עול, והקשר לי"ט כסלו. (ס"ח)
אודות הסיום די"ט כסלו; בנפקא מינה בין תורה לקריאת שמע ביחס לזמן, והתאמת כל זה גם ע"פ נגלה. (ס"ז)
תיווך בביאורי אדמו"ר הזקן בענין החלומות, וענינם. (ס"ח)
על טענת המלאכים "מה אנוש וכו'" כתוב ש"הוציא אצבעו ושרפן" וביאור תוכן הדברים, והנוגע מכ"ז אלינו. (ס"ט)
אודות דינער לטובת ישיבת תומכי תמימים. (סי"ב)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה נר חנוכה כו' היכא מנח לי'
תוכן ענינים
הקשר בין י"ט כסלו לחנוכה: שמהשמן הנעלה מתפשט לכל העולם בדרך שלום. (ס"א)
כמה קושיות בהנרות הללו, וביאור ההדגשה "ע"י כהניך הקדושים" ובעבודה; דיוק סדר הלשונות ניסים, נפלאות, וישועות. (ס"ה)
בתחתון ביותר (ישועות) מתגלה העליון ביותר, וזה יהי' לעתיד לבא. (סי"ב)
כמה קושיות בהנרות הללו, וביאור ההדגשה "ע"י כהניך הקדושים" ובעבודה; דיוק סדר הלשונות ניסים, נפלאות, וישועות. (ס"ה)
בתחתון ביותר (ישועות) מתגלה העליון ביותר, וזה יהי' לעתיד לבא. (סי"ב)
מוגה
תוכן ענינים
מטרת השליחות; שליחות מצוה, למסור דו"ח מהשליחות.
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה וארא אל אברהם
תוכן ענינים
מדוע התחלת הסדרה ב"וידבר" שזה "לשון קשה", ההפרש בין האבות למשה רבינו, ובין משה רבינו לרבי עקיבא. (ס"א)
תוכן ענינים
ביאור בדברי המדרש "משבחר ביעקב ובניו קבע בו ראש חודש של גאולה", וההוראה בעבודה.
מאמרים
ד"ה באתי לגני
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ התוועדויות/ תו"מ סה"מ/ תו"מ סה"מ באתי לגני ח"ב
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה צדקת פרזונו
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
בהוס' לסה"מ באתי לגני ח"א/ סה"מ (שמות ב)/ סה"מ (דרושי חתונה - הוצאת המכון כו')
תוכן ענינים
שלילת המותרות (שטיחים מקיר לקיר, מטבחים מפוארים וכו'). (ס"ב)
בענין "הממעיט לא החסיר" במן; מדוע לפני מתן תורה הי' צ"ל "קריעת ים סוף ומלחמת עמלק". (ס"ג)
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה באתי לגני
תוכן ענינים
הנשמה יתירה (בשבת) ביחס לגוף; נשיא ישראל ביחס לצאן מריעותו. (ס"א)
"ומשה הי' רועה" התבטא דוקא בצאן של גוי, ולפני מתן תורה; הנשיא דואג (גם) לצרכים הגשמיים ולכאו"א, ובשמחה וטוב לבב. (ס"ב)
סיפור מדירתו של בעל ההילולא אחר נשואיו, וההוראה לכאו"א. (ס"ג)
אודות "מילתא דבדיחותא" שלפני אמירת מאמר דא"ח; ביאור בדיוק לשון אדמו"ר הזקן בתניא (פ"ח) "רבא" ולא כגירסא הנפוצה "רבה". (ס"ה)
ביאור בשיחה מבעל ההילולא (סה"מ תש"א) שהי"ד שנים הראשונים (שלאחר השחרור) ההנהגה הייתה ב"יד החזקה" והי"ד שנים השניים באופן ד"יד הגדולה". (ס"ו)
התעסקות בכל הג' קוין (בארצות הברית) כולל קו התורה ותפלה. (ס"ז)
מגבית עבור "קרן תורה". (ס"ח)
ביאור (בדברי הרמב"ם) במאמר חז"ל "משחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה"; ד' אמות מורה על בחינה שלמעלה מנבראים. (ס"ט)
ב' סיפורים מאמו של בעל ההילולא (בנוגע לתורה, וצדקה) וסיפור מזוגתו הרבנית, וההוראות בעבודה. (ס"י)
ברכה לאנ"ש דרוסי', ובפרט לאלו הדרים (כבר) בכפר חב"ד. (סי"א)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה וידבר אלקים גו' לאמר
תוכן ענינים
יתרו הפך את המעשה שלו לתורה ומצוות דקדושה כתוצאה ממה ששמע "את כל אשר עשה אלקים וגו'"; וכששמע על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק החליט לבא למדבר (ארץ צי' ועיף לכאורה); מעלת הביטול - כיתרו - בנוגע ליהודים (מאחורי מסך הברזל) הנמצאים כאן, וסיבת ההתוועדות מצד "אל יפטר אדם מחבירו וכו'; שם הסדרה יתרו מורה שההכנה למתן תורה דוקא ע"י אופן עבודת יתרו - לצאת מכל ההגבלות. (ס"א)
כשהעבודה היא מצד מדידה והגבלה, "בית דין", יתכן בהשתלשלות ירידה בלעומת זה שיהי' ערכאות (גם) אצל עכו"ם; תוכן פ' משפטים. (סי"ב)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה זה יתנו
תוכן ענינים
קיום מצות שילוח העבדים ("ובשביעית יצא לחפשי") כתנאי ליציאת מצרים ולגאולה העתידה שבדוגמת יציאת מצרים; תכלית ההסתר ("שש שנים תעבוד") הוא בשביל העלי' ("ובשביעית יצא"). (ס"א)
קבלת עול גם בקו "דעשה טוב"; (ביאור בזה ד)עבד עברי פטור מן המצוות בשש השנים; עונשו (כשרוצה להשאר אצל אדונו) לרצוע אוזנו דוקא. (ס"ח)
בחינת מלך ומלכה שבשבת; בכל מינוי (רב ותלמיד וכו') יש בחינות אלו. (סי"ג)
ג' תרומות (דבפ' תרומה) מלמד שצריך להשתתף בכל סוגי צדקה. (סט"ו)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויהי אומן
תוכן ענינים
"ליהודים היתה אורה ושמחה וגו'" אבל זה נמשך גם בעתיד ("וזכרם לא יסוף וגו'"), ולכן בהבדלה מוסיפים "כן תהי' לנו". (ס"א)
ההוראה האמתית מהמגילה, שבכדי להגיע לאורה ושמחה וגו' כפשוטו צ"ל אורה זו תורה, שמחה זו יום טוב וכו', כדרשת רז"ל. (ס"ב)
תוספת ביאור בטעותו של המן המתבטא במשל (המובא במדרש) לציפור שרצתה לייבש את הים ע"י שתוציא במקורה את המים ליבשה. (ס"ג)
ג' ענינים בפורים: כתיבת המגילה, קריאת המגילה, והיום טוב, ובהנוסחאות המובאות בזה בבבלי ובירושלמי בבקשות אסתר ומרדכי, ואופן העבודה של כאו"א מהם. (ס"ה)
החילוק בין דרגת מרדכי בהיותו חבר הסנהדרין, ובין יציאתו והתעסקותו בעניני עולם העשי' ו"ידיו מלוכלכות בשפיד ושלי' כדי לטהר אשה לבעלה", ובאותיות דנגלה, וההוראה בעבודה. (ס"ו)
אודות המנהג לעשות מגבית עבור "קופת רבינו" וההוספה שצ"ל בזה בפרט בפורים - בלי גבול כמו במצות פורים (דיוק ל' הרמב"ם בהוספה שצ"ל במתנות לאביונים). (ס"ז)
ההוראה לכל אשה בישראל ממגילת אסתר, שאע"פ שלא מוזכר בו שמו של הקב"ה מ"מ פועלים ש("ספר") זה יהי' נעלה מכל הנבראים, וכמו"כ מעניני חול צריך להעלותם לקדושה נעלית (הן בעולם הדיבור ואפי' בעולם המעשה). (ס"ח)
בפורים היו ישראל בגלות (ולא כבחנוכה שהיו על אדמתם) ויהודי צריך לצאת בנשמתו מהגלות ועי"ז יצא גם הגוף; פורים - כפורים: ביום הכיפורים בזמן (ועבודה) הכי נעלה צריך לעבוד ביד שמאל דוקא - לגלות מעלת בעלי תשובה - וכמו"כ (ויותר מזה) בפורים שמהפכים גם את "בית המן". (ס"ט)
ביטול ההגבלה דגזירת המשקה (ג' כוסיות) ליום זה. (ס"י)
ביאור בסידור ההלכות ברמב"ם "הל' ערכין וחרמין, הל' כלאים, הל' מתנות עניים"; בט"ו באדר מכריזין (קודם) "על השקלים (ואח"כ) ועל הכלאים"; ביאור בב' הזמנים שמכריזים על כלאים בראש חודש ובט"ו באדר. (סי"א)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה כי תשא
תוכן ענינים
ט"ז וי"ז אדר שייכים לפורים באופן שלילי; מרדכי (ענין האור) פעל את היום טוב דפורים, ואסתר (ענין הכלי) פעלה קריאת וכתיבת המגילה וזה התכלית; ביאור בנפקא מינא בין מהדורא קמא למהדורא בתרא בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן בהעתקת הל' "ואין השחר מאיר אותי". (ס"א)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וידבר גו' זאת חוקת התורה
תוכן ענינים
דיוק הל' (ותוכן ד)"ויקהל" בתורה שבכתב, ולשון "אסיפה" ב(רש"י) תורה שבעל פה, שהיו כהקדמה למצות שבת ובנין המשכן, ונעשה ע"י משה דוקא; הוראה נפלאה מסיום פ' פקודי "ובעלות הענן . . יסעו בכל מסעיהם". (ס"א)
העילוי שבעבודת הצדיקים (פ' החודש) והעילוי בעבודת הבעל תשובה (פ' פרה). (ס"ו)
פ' פקודי נעלה מפ' ויקרא, ואעפ"כ הוא רק הכנה לפ' ויקרא כי התכלית הוא במטה דוקא. (ס"ט)
מעיקרי עבודת הבירורים הוא צדקה, והקשר למלוה מלכה למען המעמד. (ס"י)
בין פרה להחודש אין מפסיקים; בניסן עתידין להגאל. (סי"ג)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה החודש הזה לכם (א)
ד"ה החודש הזה לכם (ב)
תוכן ענינים
המסקנא שבמדרש ש"בניסן יגאלו" תקיפה יותר אחר שיש בזה איבעיא בגמרא; ע"ד הפצת המעינות שאחר המאסר דוקא; לעתיד לבא יהי' עבודת התשובה בצדיקים (ג"כ) וכמו"כ ניסן (עבודת הצדיקים) בא אחר פ' פרה (עבודת התשובה); דיוק בל' הירושלמי בנוגע לפרה. (ס"א)
ביאור הדוגמא (המובא בקשר לההלכה ש"בין פ' פרה להחודש לא יספיק") ש"בין כוס ג' לד' לא מפסיק" ע"פ חסידות, ושייכותו לעבודת הצדיקים ובעלי תשובה. (ס"ו)
תשרי - ראש השנה להנהגה טבעית, וניסן - ראש השנה להנהגה ניסית, ויהודי ע"י עבודתו ממשיך נס בטבע. (סט"ו)
בתשרי וניסן רואים איך שיום ב' בחודש פועל על יום שלפניו. (סט"ז)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה זאת תורת העולה
ד"ה מזמור גו' צמאה לך נפשי
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה יגיע כפיך
תוכן ענינים
אמירת ההגדה צ"ל "בקול רם - קלא דלא ספיק", למעלה מהגבלתו; ביאור ענין "בתחלתו הוא ארוך" שבלי גבול אמיתי נראה גם בתחלתו. (ס"א)
דיוק הניקוד "הא לחמא וכו' - בצירי; ביאור מנהגי אדמו"ר מהוריי"צ שלא להגבי' את הקערה ולגלות מקצת הפת לפני "הא לחמא עניא" ושייכותו לנשיאי (וחסידי) חב"ד ובדור האחרון דוקא. (ס"ד)
ביאור בפיסקא "ואילו לא הוציא הקב"ה… אנו ובנינו ובני בנינו וכו'" שגאולת פסח היא גאולה נמשכת; מזכירים כאן רק ג' דורות ("אנו ובנינו ובני בנינו") דעד כאן רחמי האב וכו'. (ס"ו)
בשאלת בן הרשע "מה העבודה וכו'" נכלל גם הסוג רשע שמקיים כל התורה ומצוות רק טוען מדוע צריך לעשות הכל בקבלת עול - עבודה; ובתשובת הבן חכם (שהרשע סמוך לו) מודגשת מעלת הקבלת עול. (ס"י)
ב' התנועות ד"מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו", "ועכשיו קרבנו המקום" אצל כאו"א. (סי"ב)
"בכל דור ודור… יצא היום ממצרים" - מדגיש שצריך להיות "קבלת עול", "לא את אבותינו בלבד… אלא אף אתנו" - מדגיש שצ"ל קבלת עול גם בשכל (אבותינו) ומדות (אותנו). (סי"ג)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה כימי צאתך (המשך: א)
תוכן ענינים
פירוש הבעש"ט "כן בקודש חזיתיך וגו'" - הלואי בקודש חזיתיך; אפילו שיציאת מצרים מאיר תמיד פועל יהודי שעבודתו תהי' (גם בקודש) כמו שיצא מ"ארץ צי' ועיף". (ס"ד)
אודות שתיית ד' כוסות ואמירת ניגון. (ס"ה)
עבודה הנ"ל (דס"ד) אפשריות אצל אלו ש"גופן טפל ונפשם עיקר". (ס"ז)
התוקף בחינוך הילדים ע"פ תורה הביאה את גאולת מצרים ותביא את הגאולה העתידה, וזהו מש"כ (בהפטרת היום) "ונער קטן נוהג בם". (ס"ח)
"בין כוס ג' לד' לא יפסיק" והרמזים שבו (ב' תקופות לעתיד לבא: מצוות הגוף ומצוות הנשמה). (ס"י)
חינוך הילדים מתחיל לא רק מההולדה בפועל, אלא לפני זה, ע"י שמירת טהרת המשפחה וכו'. (סי"א)
לפעול ע"י תפלה והוספה בתורה ומצוות שיתן ה' הרחבה כפשוטה. (סי"ב)
[אחר חלוקת כוס של ברכה לההולכים בתהלוכה:] מעלת "רגלים" ביציאת מצרים, לעתיד לבא בעבודת ה', ובקיום מצוות. (סי"ג)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויאמר לו יהונתן מחר חודש (המשך: ב)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה דבר גו' קדושים תהיו
תוכן ענינים
החטא של נדב ואביהו (רצוא ללא שוב) הוא רק ביחס לרוב בני ישראל, משא"כ כלפי עצמם היו בקירוב לאלקות יותר ממשה ואהרן. (ס"א)
הציווי לרוב בני ישראל: א) "אל יבוא בכל עת אל הקודש" - המשכה למטה, ב) כשכבר נכנסים לקדש הקדשים יש עבודת הקטורת שענינו המשכה למטה; ג' דיעות בעשיית הקטורת והפסק דין כהדעה ד"צוברה". (ס"ה)
לפעמים מזמינים מלמעלה עבודה דמסירות נפש, או (לאידך) "ואל עפר תשוב" ואז יש בזה מעלה לברר את התחתון ביותר. (ס"ז)
ביאור הקשר בין (כללות) פרק כ"ד דכלים (והסדר בהמשניות) להיפך החיות (אבל ויארצייט). (ס"י)
עבודת הצדיקים (- רצוא) כדוגמת פסח ראשון, עבודת הבעלי תשובה (- שוב) כדוגמת פסח שני. (ס"י)
ג' האופנים שיש בפסח שני: א) תקנתא דראשון, ב) תשלומין לראשון, ג) רגל בפני עצמו, הם ג' אופנים בתשובה, מעלת פסח שני על פסח ראשון. (סט"ז)
ביאור בפרקי אבות במשנה "רבי חנניא בן עקשיא וכו'". (ס"כ)
מקור לביאור דפרקי אבות בתו"ח ד"ה ויהי מקץ הב'. (סכ"ו)
* * *
הדרן על סדר הלימוד ליארצייט (פכ"ד דכלים ופ"ז דמקוואות)
הרמז בתוכן ב' הפרקים הנלמדים ביארצייט (שמסתבר ששייכים לזה גם בתוכנם, ולא רק בהרמז דר"ת נשמה וכו') - שבפ"ד דכלים נרמזת כללות העבודה בעוה"ז, ובפ"ז דמקואות נרמז העילוי שע"י העבודה (א-ב)
באור משנת "ג' תריסין" בעבודה: "תריסין" - תומ"צ המגינים על הנשמה; "תריס הכפוף" - עניני העולם תופסים מקום ("שוכבין עליו"), וצ"ל הגנה גדולה ("מג' רוחות"), ושייך גם טומרת מדרס; "שמשחקים בו בקונפון" - עניני העולם אינם תופסים מקום, והמלחמה אינה אלא "משחק", אלא שמ"מ נרגש מציאותו ושייך טומאת מת; "דיצת הערביין" - אינו נרגש כלל מציאותו אלא לעשות נח"ר להקב"ה. (ג-ו)
ביאור הענין ע"פ המבואר בדא"ח בענין הקניגיא שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים, שיש בזה ג' אופנים - מלחמה ממש, משחק של מלחמה, ותענוג המלך (ז)
ג' ענינים אלו הם בהתאם לג' דרגות באלקות - ממלא כל עלמין ("תריס הכפוף"), סובב כל עלמין ("שמשחקין בו בקונפון") ומהותו ועצמותו ית' ("דיצת הערביין"); ועפ"ז מובן הצורך בג' אופני העבודה, כי הענין דדירה בתחתונים צ"ל גם מצד הגילויים (ח-ט)
בהתאם להנ"ל הם ג' עניני הטהרה שבמשנה האחרונה: "הטביל בו את המטה כו' בטיט העבה", מקוה כו' כובש כו' ויורד וטובל", "מחט כו' על מעלת המערה"; ובהמצב שלאחרי גמר העבודה - "שהמים מקדמין", "שיתפחו המים" ו"עבר עלי' הגל". (י-יא)
נוסף להאמור, כלולים במשנה האחרונה כל הענינים (העבודה והטהרה): הפעולה בהתחתון - "הטיל בו את המטה"; עבודת האדם - "מקוה שמימיו מרודדין", שחסר בקבלת עול, וע"י המדות ("עצים" ו"קנים", שכובש באבנים - קבלת עול), "יורד וטובל"; העילוי שעי"ז - "מחט" המחברת עליון ותחתון, ועומדת "על מעלת המערה" ע"י העבודה ד"מוליך ומביא", ולכן "טהורה". (יב-יד)
ג' ענינים הנ"ל בשייכות לענין המיתה - בגלל חטא ("טמא מדרס"), בעטיו של נחש ("טמא טמא מת"), "לא שלט בהן מלך המות" ("טהורה מכלום"); ועד"ז בטבילה בנהר דינור הנעשית ביום היארצייט (טו)
עוד
ה"הדרן על סדר הלימוד ליארצייט (פכ"ד דכלים ופ"ז דמקוואות)" הוגהה וי"ל בקו' כ"ב שבט תש"נ יחד עם מאמר ד"ה בחודש השלישי תשל"ד.
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ולאחותו הבתולה
תוכן ענינים
"להזהיר גדולים על הקטנים" בכללות ישראל ובכאו"א בפרט; דיוק הלשון "להזהיר" שנפעל זוהר ואור אצל הגדולים. (ס"א)
דוקא ע"י שהגדול יוצא מרגילותו הוא ממשיך תוספת אור. (ס"ו)
כללות הענין ד"להזהיר גדולים על הקטנים" מבטא את הנקודה הכללית שבהם שוים הגדול והקטן; דין זה כתוב בג' מקומות (שקצים, דם וטומאת כהנים) שבהם מתבטא נקודה זו; כשהגדול נשאר בדרגתו הרי זה מוכיח שנשאר ב"ציור" ואין לו את "הנקודה". (ס"ח)
שאלות בפרקי אבות "בן עזאי אומר הוי רץ למצוה וכו'". (סי"ג)
ביאור בדיוק לשונו של אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך בהלכות תפלה "מצוה לרוץ לבית הכנסת וכו'". (סי"ד)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה רפאני הוי' וארפא
תוכן ענינים
בקדושה גם כשעולים למעלה לא מאבדים את הדרגא הקודמת; רבי זירא שכח את תלמוד בבלי רק בתחלת עבודתו אבל בהמשך העבודה הי' לו גם עילוי זה. (ס"א)
ביאור הקשר בין תחלת הפרשה (- בהר) לסיומה: שבתחלה מדובר ע"ד בירור קליפת נוגע ובסיומה ע"ד בירור ג' קליפות הטמאות. (ס"ג)
סיום הברכות (דפ' בחוקותי): "והתהלכתי בתוככם" - ב' אופני הילוך מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, וזה נפעל ע"י שישנם ב' אופנים אלו באדם "ואולך אתכם קוממיות" - ב' קומות; ביאור המחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה (סנהדרין ק, א) בפירוש "קוממיות": "רבי מאיר אומר מאתיים אמה כשתי קומות של אדם הראשון, רבי יהודה אומר ק' אמה כנגד היכל וכותליו וכו'", ודיוקי הלשונות בדבריהם. (ס"ז)
אמירת לחיים ע"י ילדי הישיבות. (סי"ד)
ההכנה למתן תורה ע" ספירת העומר בכלל והשבתות שבהם בפרט; שאלות בפרקי אבות במשניות "הוי עז כנמר… עז פנים לגהינום… יהי רצון שיבנה בית המקדש". (סט"ו)
המשך הביאור בפרקי אבות (מש"פ אמור) "הוי רץ לדבר מצוה". (סי"ז)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה בשעה שהקדימו
תוכן ענינים
התועלת שבמנין בני ישראל הוא "להודיע חיבתן" דהרי במנין כולם שוים, דהיינו שמתגלה ("להודיע") נקודת היהדות ששוה בכולם. (ס"א)
תוכן דמתן תורה הוא (כנ"ל במנין) לגלות העצם של היהודי ("אנכי ה' אלקיך"). (ס"ז)
בגילוי העצם ב' אופנים: המשכה והעלאה, ולכן המנין נעשה ע"י משה ואהרן; תוכן דמתן תורה ג"כ בב' קוין אלו. (ס"ח)
אודות המאמר בשעה שהקדימו תרכ"ט. (סי"ב)
ההכנה לנישואין דקוב"ה עם ישראל בשבועות הוא משבת זו; "שאו את ראש וגו'" מלשון נישואין. (סי"ג)
"הדרן" על מסכת סוטה - ביאור בענין "א"ר יוסף לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא א"ל ר"נ לתנא לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא", וההוראה בעבודה. (סי"ד)
הקשר בין ר"י ור"נ לתורה שלכן מסיימים בהם בערב חג השבועות, והחילוקים שביניהם; ביאור התחלת מסכת סוטה ברוחניות הענינים. (סי"ח)
ביאור השם "קנין תורה" לפ"ו דמסכת אבות, וביאור במשנה "גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות וגו'" שתורה כהונה ומלכות הם ג' דרגות בתורה. (סכ"א)
ההכנה למתן תורה ע"י אחדות בני ישראל. (סכ"ה)
מאמרים
ד"ה ואהי' אצלו אמון
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וידבר גו' אנכי
תוכן ענינים
שבועות הוא זמן של חתונה: א) דישראל עם תורה, ב) ישראל עם קוב"ה; בתחלת העבודה ישראל מקבלים מתורה, ואח"כ הם משפיעים בתורה; בנישואין ישנם שעבודי הבעל - ישראל לתורה, וקוב"ה לישראל. (ס"א)
מרוב הטרדות בהכנות לחתונה אפשר לשכוח על העיקר; ביאור בזה ע"פ תורת הבעש"ט עה"פ "תפלה לעני כי יעטוף" (תוכן התפלה היא ש)"לפני הוי' ישפוך שיחו" (שלא יסיח דעתו לכל ה"גילויים" רק יקח "עצמות"); לאידך תובעים מכ"א שגם "ירד" למטה לעשות מהעולם כלי לאלקות. (ס"ד)
דוקא בשבועות שיש גילוי הכי נעלה ("אנכי") מדגישים על גשמיות דוקא (- איסור תענית חלום) משא"כ בכל שקו"ט; טעם (ע"ד הרמז) מדוע הדוגמא להיתר תענית בשקו"ט מודגש בעיקר בתענית חלום, ועפ"ז ביאור החילוק בין כל (שבתות) השנה ששייך בהם העלם הסתר - "חלום" משא"כ בשבועות. (ס"ח)
ההכנה למתן תורה הכללי הי' ע"י "משכני אחריך נרוצה" וכמו"כ צ"ל בכל יום (- מתן תורה הפרטי). (סי"ג)
המשך השאלות בפרקי אבות (בש"פ בה"ב) "יהי רצון… שיבנה בית המקדש וכו'"; ביאור ג' הענינים: חלק, גורל וירושה בתורה והחילוק ביניהם. (סט"ו)
אודות שיחת אדמו"ק מהרויי"צ בשבועות תש"ד שסיפר ע"ד מאמר שאמר הצמח צדק בשם בעש"ט ן"הענדל לא הבין משא"כ אבהרם בער ירמי'ס הבין"; הביאור בדיוק פרטים אלו וההוראה בעבודה. (סכ"ב)
תורת הבעש"ט עה"פ "אשרי תבחר ותקרב" אודות "אמן יהא שמי'ה רבה (ראשי תיבות "אשרי") השוה בכל ישראל והביאור בזה; הקשר דתורה זו לחג השבועות, וההוראה הכפולה לכאו"א. (סכ"ד)
אודות הניגון "אין אדיר" המדבר על הקב"ה, משה ותורה, וקשור לחג השבועות. (סכ"ט)
ביאור בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן שמביא בסרמ"ג ס"א ב' טעמים מדוע "אמירה לנכרי שבות", ובסש"ו ס"ה מביא טעם שלישי; חילוק הטעמים, וטעם חלוקתם בב' סימנים בשולחן ערוך. (ס"ל)
במתן תורה (כמו בהקהל) הקהילו אנשים וגם נשים, כי צריך לקשר את כל הענינים גם עם המקבל - נשים - וכמו"כ צ"ל באופן פרטי אצל כ"א; כן לעתיד לבא כתיב שיהי' בירור המטה עד לג' קליפות הטמאות. (סל"ב)
הביאור במחלוקת ר"י ור"ע מה ענו בני ישראל במתן תורה "על הן הן ועל לאו הן" או "על הן הן ועל לאו לאו" והקשר לבעלי המימרות, והטעם שרש"י על התורה מביא רק דיעה אחת. (סל"ה)
ביאור (ע"פ הנ"ל) בלשון הרמב"ם "ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי" וענינו בעבודה. (סל"ז)
ההכרזה של הקב"ה בכל שנה "אנכי הוי' אלקיך". (סל"ט)
* * *
הדרן על מסכתות ברכות ומועד קטן
ביאור השינוי בין סיום מארז"ל "ת"ח אין להם מנוחה" בב' המס': בברכות - "לא בעוה"ז ולא בעוה"ב", ובמו"ק - "אפילו לעולם הבא"; עוד שינויים בסיומי כל המסכתות; התיווך עם מארז"ל סוך תמיד שלע"ל יהי' "יום שכולו שבת ומנוחה"; ב' דרגות בעוה"ב: העדר הממנוחה ומנוחה, ושניהם עלי' מחיל אל חיל, אלא שמדריגת מנוחה נעלית יותר, בחי' ישראל שקדמו לתורה (וביאור מארז"ל כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני).
הגהות
עוד
ה"הדרן על מסכתות ברכות ומועד קטן" הוגהה וי"ל בקו' כ"ב שבט תשנ"ב יחד עם מאמר ד"ה ואלה המשפטים תשמ"א.
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ואהי' אצלו אמון
תוכן ענינים
תורת אדמו"ר הזקן בשם הבעש"ט עה"פ "ושננתם וגו'" (- טעם התעלפות התלמידים כששמעו תורה זו); לימוד התורה צ"ל באופן ד"ושננתם" - השפעה לזולת; ואח"כ באופן ד"ודברת בם" בכפי' (מלשון "ידבר עמים"), והקשר לימי התשלומין דשבועות.(ס"א)
ב' מעלות בשבועות: מצד למעלה הוא יום אחד ומצד העולם הוא שבעה ימי (תשלומין). (ס"ב)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה בהעלותך את הנרות
תוכן ענינים
הדלקת המנורה כפי שהיא בתורה (שהרי חנוכה מרמז על תורה), והקשר לעבודת אהרן דוקא; וגם זה בא בכל משה. (ס"א)
משה (בדוגמת "טיהרא") נתן תורה ליהושע (בדוגמת "שרגא") וההוראה שצ"ל עבודה בכח עצמו - כדרך חב"ד - ולא לסמוך על ה"סיהרא" כשיטת פולין. (ס"ב)
סיפור מהברית מילה של ר' משה בן אדמו"ר הזקן. (ס"ד)
הנסיעה והחני' צ"ל "ע"פ הוי'" - ענינו בעבודה. (ס"ה)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה למען תזכרו
תוכן ענינים
הקשר בין השבת לימות החול בעולם ובנפש. (ס"א)
ביאור במ"ש בספרי עה"פ "ויבכו" בפרשת המרגלים, וההוראה בעבודה. (ס"ב)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
תו"מ התוועדויות
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
תוכן ענינים
ההוראה מראש חודש בכלל ש"אתם עתידים להתחדש כמותה", ומראש חודש תמוז בפרט שגם כשהשמש בתוקף יותר מ"מ "אתם עתידים וגו'"; ההוראה לכלל ישראל ולכל יחיד, ולמסיימות בית רבקה בפרט.
בלתי מוגה
תוכן ענינים
שבט לוי הם השלוחים דכלל ישראל בעבודת המשכן (מצד הזהירות); בכל דבר ישנו ה"חול" (גשמיות) שבו וה"שבת" (רוחניות) שבו, ואעפ"כ בחול אומרים "יום ראשון בשבת"; המדריכות הוא ע"ד שבט לוי שלהם ניתנה השליחות לחנך הבנים, וגודל האחריות שבזה.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
לקו"ב בתניא ח"א ע' קסה
מאמרים
ד"ה יהי ה"א עמנו (א)
ד"ה יהי ה"א עמנו (ב)
תוכן ענינים
ג' תמוז הוא אתחלתא דגאולה של אדמו"ר מהוריי"צ; ב' מעלות באתחלתא דגאולה. (ס"א)
תורת אדמו"ר מהוריי"צ עה"פ "יהי ה' אלקינו עמנו וגו'" שאמר בג' תמוז; ביאור לשון הפסוק "עמנו" (ולא "אתנו"); הטעם שבתורה הנ"ל מודגש "הגם מיר זיינען דאך ניט גלייך צו אבותינו"; ההוספה בכל הנ"ל בכל שנה ובפרט בקביעות שנה זו. (ס"ב)
ביאור בשאלת קרח "בית שכולה ספרים חייבת במזוזה". (ס"ז)
בסדר הטענות דקרח על מזוזה וציצית יש נפקא מינא כפי שזה לפועל (שאז הטענה של ציצית קודמת למזוזה), או כפי שזה מצד שכל (שאז מזוזה קודם לציצית) וביאורו, וענינם בעבודה. (ס"ח)
הקשר בין תוכן המאמר של אדמו"ר מהוריי"צ עה"פ "יהי ה' אלקינו עמנו וגו'" עם פירוש התרגום על "אל יעזבנו ואל יטשנו"; האפשריות דהבקשה "יהי' ה' אלקינו וגו'" אע"פ שאיננו דומים לאבותינו. (סי"א)
ביאור ב' הלימודים מהפסוק "ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו" - ומ(אחד מ)הם מקור לפסק דין אדמו"ר הזקן (בשולחן ערוך ספ"א ס"א) בנוגע לאוכל ושותה אחר אפיקומן; [ביאור באריכות לשון אדמו"ר הזקן בתניא ספכ"ה "למה צוה משה רבינו ע"ה במשנה תורה כו']; הקשר בין סיום הפרשה (הנ"ל) לתוכן הפרשה. (סי"ג)
התביעה של אדמו"ר מהוריי"צ (בפרט) להתמסר בכל הכוחות וההשתדלות להפצת התורה והידור בקיום המצוות. (סי"ד)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה השם נפשנו בחיים (המשך: א)
תוכן ענינים
לפרסם הסיפורים והזכרונות אודות המאסר והגאולה; ביאור בענין השגחה פרטית שהוזכר במאמר דראש השנה בשנה ההיא ולולא זאת - אמר בעל המאסר והגאולה - לא ידע איך יחזיק מעמד, וההוראה לכאו"א מכללות הסיפור. (ס"א)
לכ"א יש תפקיד מסוים שע"ז הוא יפיץ היהדות בעולם; הסיפור אודות הנשמות התועות - שהיצר הרע מטיל תפקידים מסויימים לאנשים הבלתי מתאימים; כ"א צריך לעשות את המוטל עליו בנאמנות. (ס"ב)
י"ב תמוז הוא יום הולדת של הנשיא, ובשנה ההיא (תר"מ) אמר נשיא הדור מאמרים (בש"פ חו"ב) שתוכנם שישנם המשכות נעלית שהאדם בעצמו לא יכול להמשיכם ורק צריך להסיר המסכים המעלימים ואז יומשך האור, דוגמת הנ"ל בהולדת בנים שצריך להסיר הענין של היפך הטהרה ואז מולידים בנים טהורים וכשרים. (ס"ג)
דיוק הלשון "מרביצי תורה" שבמכתב בעל הגאולה די"ב תמוז, שפירוש לימוד התורה ברבים דוקא ("עשרה שיושבים וגו'), וההוראה לפועל. (ס"ה)
ענין החופש שתחיל מתקופה זו, שבשרשה עשו זאת בשביל "היות הגוף בריא ושלם מדרכי עבודת ה' הוא" (כלשון הרמב"ם), אבל נשתלשל מזה שבחופשה מקילים בכו"כ ענינים שבאופן הרגיל ה"ה מחמיר בזה. (ס"ו)
אודות ההנהגה המבהילה שסוגרים את התלמוד תורה'ס והישיבות לב' חדשים לשם "חופש" מלימוד התורה ח"ו. (ס"ז)
"אין רע בלי טוב", כשסוגרים המוסדות לב' חדשים, מתאפשר להורים לשלוח את ילדיהם לקעמפ כשר הראוי שיגדל זרע ברך ה'; אודות שלוחי המרכז בחדשי הקיץ להפיץ היהדות בעולם. (ס"ח)
דיוק וביאור בדברי הרמב"ם (בסוף הלכות שמיטה ויובל) אודות השייכות של כאו"א לעבודה דשבט לוי. (ס"ט)
אודות מגבית די"ב תמוז. (ס"י)
העבודה ד"הרבצת התורה" צ"ל אצל כאו"א; אמירת לחיים עבור אלו הנמצאים לעת עתה במדינה ההיא, וההצלחה צ"ל דוקא למטה מעשרה טפחים - עבד מלך מלך. (סי"א)
הנציגים הראשונים של יהודים הנ"ל, הוא בכפר חב"ד, ברכה ליהודים אלו וכן אודות הנחת אבן הפינה דשם. (סי"ג)
החידוש דחסידות חב"ד שכל דבר יבוא בהבנה והשגה "דם ובשר כבשרו"; לימוד הלכות התורה צ"ל בטעמיהם דוקא; ביאור ענין שני הלחם (שבו משתקף ענין הנ"ל). (סי"ד)
בפרשתנו אודות בלעם - המנגד למשה רבינו - בהעצה שלו היתה בענין בנות מדין, וההוראה: כשיש מנגד לנשיא דורנו צריך להתחיל עם בנות ישראל, ושיתנהגו באופן של צניעות ו"כל כבודה בת מלך פנימה" וכו', בכדי לבטל עצת המנגד. (סט"ו)
לא להתפעל מקרירות דתמוז (כנ"ל) אלא שיהיו "כחמור לעול" - ללמוד התורה. (סט"ז)
בקביעות שנה זו (בשנת ההולדת של הנשיא - תר"ם) נדחה התענית די"ז תמוז, ויהי רצון שידחה לגמרי בביאת משיח צדקנו. (סי"ז)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה מה טובו (המשך: ב)
תוכן ענינים
שייכות עלי' וגידול גם לאחר ההסתלקות - "תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא". (ס"א)
ביאור הפסוק "רצית ה' ארצך שבת שבית יעקב" - דקאי על ארץ ישראל כשמקיימים המצות התלויות בה ובעבודה: כשיהודי מתמסר ורוצה לעשות רצון קונו (בדוגמת - ארץ ישראל) ובכל התקופות ("מרשית השנה ועד אחרית שנה") ובכל עניניו הגשמים (בדוגמת מצוות התלויות בארץ ישראל - תרומות ומעשרות כו'), אזי פועל ש"שבת שבית יעקב" - גאולת הניצוצות ברוחניות וגאולת ישראל בגשמיות. (ס"ב)
אודות שיחת י"ב תמוז תש"ב שסיפור שם אודות המאמר שאמר אביו אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בי"ב תמוז תרע"ט, ומתבטא ש"י"ב תמוז איז מיין טאג" מצד שבו מזלו גובר. (ס"ד)
ביאור המאמר הנ"ל (מי"ב תמוז תרע"ט) ש"אין התורה נקנית (לאדם) אלא במסירות נפש, וע"י מסירות נפש פועלים המשכת העצמות בתורה". (ס"ה)
ביאור (באורך) איך יתכן שפרשה בתורה נקראת ע"ש בלק הגם דלא מסקינן בשם רשעים. (ס"ז)
כשם שכללות העולמות מתחלקים: עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא, כמו"כ באדם ה"ז מתחלק לב' סוגים דהעלם וגילוי (מחשבה ודיבור) וכן בעבודתו (תורה ומצוות) וכן בנשמות (מארי תורה ומארי עובדין טבין); ביאור החילוק בין "נעוץ תחילתן בסופן" ל"סוף מעשה עלה במחשבה תחלה". (ס"ח)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה קדש ישראל להוי'
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ התוועדויות/ תו"מ סה"מ
מאמרים
ד"ה קץ שם לחושך
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת בבא קמא, כפי שאדמו"ר מהר"ש מקשר את מה שכתוב (בשיעור היומי בחומש) "פסל לך שני לוחות אבנים" לסיום המסכת; הביאור דסיום בדבר טוב, הקשר להתחלת המסכת וביאור בשם העיר "מתא מחסיא"; (בזה ג"כ רואים איך שתורת הנגלה ותורת החסידות משלימים זה את זה). (ס"א)
ביאור בהמשנה (בסוף יומא) "מה מקוה מטהר את הטמאים כך הקב"ה מטהר את ישראל", מה ההשוואה בין "מקוה" ל"הקב"ה". (ס"ג)
בשיעור היומי בחומש (פ' עקב, רביעי) מביא ש"בני ישראל נסעו… מוסרה" ומסמיך לזה הפסוק "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי וגו'", אע"פ שביניהם הי' הפסק של 39 שנה - כפי שמבאר רש"י שהפסוק רוצה להדגיש את מעלת שבט לוי שבשום מצב לא טעו ועמדו באמונתם, וההוראה בזמנינו על העמידה בתוקף בכל המצבים מבלי להתפעל מהגויישקייט. (ס"ד)
בישעור היומי בתניא (באגרת הקודש ס"ז) מדובר, שבנוסף לקיום כל המצוות צריך שיהי' לאדם מצוה שבה יהי' זהיר טפי, ובלקוטי לוי יצחק על תניא מדייק בלשונות "לא נצרכה להעדפה ולזהירות ולזריזות" ומבארו ע"פ קבלה, וענינם בעבודת ה'. (ס"ה)
ג' הלבושים דמחשבה דיבור ומעשה המרומזים בפסוק "והי' עקב תשמעון וגו'" - הן בעבודת האדם והן בהשכר שניתן על זה - וכל זה ממשיכים בעקב - מצב הכי תחתון. (ס"ו)
המצב ד"עקבתא דמשיחא" שהדור הצעיר אינו ממשיך בדרכי אבותיו וכו', נובע מזה שבבתי הספר שלומדים (גם) לאחרי חול, נותנים על לימודים אלו דגש מיוחד (יותר מלימודי קודש); הקמת קרן גמ"ח ע"ש בעל ההילולא, ומטרתו לעזור למלמדים דלימודי קודש להתקיים בפרנסתם. (ס"ז)
המשך (מס"א-ב) ה"הדרן" על מסכת בבא קמא- החילוק בין התוספתא לגמרא. (ס"ח)
ההכנה לראש השנה - מכ' מנחם אב. (ס"ט)
ברכה ליהודים הנמצאים באחורי מסך הברזל ובאי כחם בכפר חב"ד. (ס"י)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה והי' עקב תשמעון
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אני לדודי
תוכן ענינים
גדולה לגימה שמקרבת. (ס"א)
ענין הקירוב ע"י נישואין. (ס"ב)
המלחמה ד"כי תצא" ברוחניות. (ס"ג)
הוספה בלימוד התורה. (ס"ה)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אני ישנה
בלתי מוגה
תוכן ענינים
הכלי לברכת השי"ת (בפרט לפני ראש השנה) הוא אחדות, "אתם נצבים היום כולכם", שנפעל ע"י קיום תורה ומצוות ובפרט בחינוך ילדי ישראל; מטרת ישיבות תומכי תמימים ובית רבקה, וגודל זכותם שנותנים עזרה למוסדות אלו.