מוגה
ענינו של חודש שבט שבו פירש משה את התורה בשבעים לשון והשייכות לאדמו"ר מהוריי"צ שיום ההילולא שלו בחודש זה; הקשר לפ' שמות; הקשר לכ"ד טבת.
בלתי מוגה
שיחה א: ס"א - בשק"מ שבט - ברכה ונתינת-כח לעבודה דחודש שבט: (א) ר"ח שבט - "הואיל משה באר את התורה הזאת", "בשבעים לשון". (ב) עשירי בשבט; עיקר ה"שטורעם" בנוגע לעשירי בשבט - מכיון שזהו"ע הנוגע אלינו במיוחד
שיחה ב: ס"ט - הקביעות דשק"מ בפ' שמות: תוכן הפרשה - ענין הגלות. העלם. והקשר לענין ה"שמות" - מכיון שגם ה"שם" הו"ע של העלם - בגלוי ובחיצוניות. אמנם, הפנימיות של השם (כפי שנתגלה בתורת החסידות) - קשור עם העצם ומגלה את העצם, ועי"ז פועל ענין של גאולה. וההוראה בהפצת היהדות - גם ליהודי ש"בשם ישראל יכונה", מכיון שע"י הקריאה בשמו פועלים את הגילוי דעצם הנפש
שיחה ג: ס"כ - שאלות בפרש"י (א, טו-כא) - "מילדות העבריות", יוכבד ומרים, ושכרם - "ויעש להם בתים", "בתי כהונה ולוי' ומלכות"
סכ"א - לקוטי לוי"צ (ע' ו') - "אנכי ארד עמך מצרימה", ולכן, "נפקו כולהון", ק"ו ממשה
סכ"ב - שיעור היומי ברמב"ם (ריש הל' שכנים(: דיני שותפין (גם) בהתחלת הלכות שכנים, נוסף להלכות שותפין שלאחרי הלכות שכנים - בעבודת האדם
סכ"ד - הקשר דש"פ שמות ליום ההילולא דהרמב"ם (כ' טבת) ויום ההילולא דאדמו"ר הזקן (כ"ד טבת) - ב' דרגות בענין ה"שמות"
סכ"ז - המשך הביאור בפרש"י "יעקב אבינו לא מת"
שיחה ד: ס"ל - הביאור בשיעור היומי ברמב"ם: סדר העבודה - שותפות, אח"כ חלוקת השותפות באופן שנעשים שכנים, ואח"כ שותפות בתכלית העילוי
סל"א - הביאור בזהר ולקוטי לוי"צ - בעבודת האדם
סל"ב - הוספה בצדקה ובשמחה
שיחה ה: סל"ד - הביאור בפרש"י בענין "מילדות העבריות"