בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה תקעו (המשך: א)
תוכן ענינים
כשישראל כעניים בתפלה (בבחינת ביטול) זוכים לעשירות בגשמיות וברוחניות ("כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה" (ר"ה, דף טז ע"ב)), ונפעל כבר ביום א' דראש השנה. (ס"א)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ?
תוכן ענינים
תוכן מ' ימים האחרונים - תשובה ותורה שענינם אחד; ובנוגע לפועל - יש להרבות בלימוד התורה בעשרת ימי תשובה. (ס"א)
מוגה
הגהות
בלתי מוגה
עוד
בו"מ התוועדויות נרשם שהנחה זו היא בלתי מוגה, אך בשיחו"ק נראה שההנחה היא מוגה. ודו"ק.
בלתי מוגה
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה חסידים ואנשי מעשה (המשך: ב)
תוכן ענינים
בזמן הבית שמחת בית השואבה בימות החול ורק לחסידים ואנשי מעשה, משא"כ בזמן הגלות בכל הימים ושייך לכולם. (ס"א)
שבת מוסיף בשמחת בית השואבה. (ס"ג)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ולא יכנף עוד מוריך
תוכן ענינים
בזמן הזה, שהחושך גדול - השמחה גם ביום טוב ושבת ובהוספה מצד השבת. (ס"א)
בהמאמר דחסידים וגו', נאמר דתפלה בכלל אנשי מעשה (מצוות), כי תפלה היא יסוד כל המצוות. (ס"ד)
לבושים פועלים שינוי המהות, ע"ד שוטה שחוזר תמיד על דברי החכם שעי"ז סו"ס נעשה חכם. (ס"ז)
אי אפשר רק לסמוך על הרבי, כ"א צריכים לעשות לבד. (ס"ח)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
ביאור מאמר רז"ל "כשהיינו שמחים בשמחת בית השואבה לא טעמו טעם שינה"; ענין השינה ברוחניות וביטולו ע"י שמחת בית השואבה גם בשעות היום. (ס"א)
כמה וכמה מצוות הנעשים בזמן מסוים ביום ומ"מ נמשכת פעולתן על כל היום, וכן שמחת בית השואבה. (ס"ב)
כנ"ל בענין התשובה, שעיקרה בזמן מסוים ונמשכת על כל השנה. (ס"ג)
הקשר דשמחת בית השואבה עם ענין התשובה - שאלו ואלו אומרים כו' ישוב ויסלח לו. (ס"ד)
ההוראה מכל הנ"ל: המשכת ההתעוררות והשמחה דתשרי על כל ימות השנה. (ס"ה)
ביאור דברי הירושלמי שהלל הזקן הי' שמח שמחת בית השואבה בפחז וחפזון מחמת יראת שמים. (ס"ו)
כינוס צא"ח. (ס"ז)
עיקר כל ההחלטות - על העתיד. (ס"ח)
ביאור שיחת אדמו"ר מהוריי"צ שהמשיל ענין החסידות למרגליות שמוציאים מעמקי הים ולגחלים שמחממים ומאירים ונמצאים בעמקי האדמה. (ס"ט)
ביאור במעלת ערבה שבד' מינים, הרומזת לפשוטים שבישראל, שממנה למדים מעלת שאר המינים. (ס"י)
עוד
חסר הנחה
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ביום השמיני עצרת
תוכן ענינים
שמחת תורה בשמיני עצרת דוקא - להיותו נעלה מכל ימי תשרי ומאיר אז ענין כתר תורה, וכתר שם טוב שבתורה נפעל ע"י הריקודים בשמיני עצרת. (ס"א)
לנצל השעות שבנתיים לשמחה, דשמחה מבטלת ההפסק בזמן. (ס"ה)
לנצל השעות שבנתיים לשמחה, דשמחה מבטלת ההפסק בזמן. (ס"ה)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה בראשית ברא
תוכן ענינים
צדיקים כאשר מנגנים אותו ניגון בפעם הב' הר"ז חידוש הישנות, אבל בבעל תשובה הר"ז עלי' אחר עלי' (חידוש ממש). (ס"א)
הבחירה דעם ישראל במתן תורה - בגופים דישראל ומהעצמות דוקא. (ס"ב)
עבודת הצדיקים שהיא תורה. (ס"ג)
שבת מברכים חודש חשון - ענין כללי על כל השנה, ולכך מוכרים מצוות בשבת זו על כל השנה. (ס"ד)
הטעם שהוזכר בין המצות הנמכרים מאור להבדלה ולא באופן אחר. (ס"ה)
ב' תקנות בשבת מברכים: א) אמירת תהלים בציבור דוקא, ב) התוועדות. (ס"ו)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה להבין ענין פסוקי מלכיות
תוכן ענינים
א) שבת זו היא אסרו חג של שמחת תורה, ב) מעלת השבת; ולכן צ"ל בשמחה, והריקודים בהוספה. (ס"א)
אמיתית ענין המסירות נפש לא מוזכר בתורת הנגלה. (ס"ג)
ע"י קבלת עול כמו איש צבא מתקנים את העבר. (ס"ד)
שבת ענינו תענוג המוסיף בשמחה, השייכות דרעווא דרעווין עם שמחת תורה, והזמן שבינתיים אינו הפסק, אלא הוספה בשמחה. (ס"ה)
תכונות הכחות העצמיים שמצד העצם מתגלים בכל הגוף בשווה, ולאידך תענוג בעיקר בהמוח. (ס"ז)
א) אדמו"ר מהוריי"צ בדוגמת ספירת היסוד, מעלת ספירת היסוד דכל ההשפעות נשפעים על ידה; ב) לנצל הארבעים ושמונה שעות דשמיני עצרת ושמחת תורה. (ס"ח)
מלכות דאצילות גם כשנעשית מקור לבי"ע מאיר בה חכמה, ראי' ממלך בשר ודם, דהענין ש"תהא אימתו עליך" (מהתכונות העצמיים דמלוכה) ניכר גם בשרביטו (דבר חיצוני). (ס"ט)
מטרת אדמו"ר מהוריי"צ להפיץ החסידות בכל העולם, כשמצווים לנסוע לשליחות ואין רוצים - הר"ז מרידה במלכות. (ס"י)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
"ויעקב הלך לדרכו" בשמחה, הקב"ה מלווהו, ובשורות טובות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
תורת החסידות חידשה: א) שפנימיות התורה תתלבש בהשגה ועד לאנשים פשוטים, ב) גם בצדיקים שייך תשובה, ומרומז בפסוקים "השמים כסאי, והשמים החדשים. (ס"א)
הכח לעבודת התשובה שהאדם יזדכך נמשך בעולם בזמן המבול שפעל זיכוך העולם. (ס"ו)
קשת הו"ע התשובה השייך בכולם וגם לעתיד לבא. (ס"ח)
בתחלת העבודה תורה ותשובה ב' ענינים נפרדים, ובסיום נעשים ענין אחד. (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אל יפטר אדם מחבירו
תוכן ענינים
שיחה א: על אף הפירוד מצד המקום, מ"מ ע"י לגימה ובדבר גשמי נפעל אחדות. (ס"א)
שיחה ב: ביאור ענין "ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים" - בעבודת האדם.
שיחה ג: שייכות דענין זה במיוחד לאורחים.
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויאמר לו יהונתן מחר חודש
תוכן ענינים
בענין הכפל דאברהם ויצחק בפסוק הא' של הפרשה, יש ארבע פירושים, דבעצם הם ענין אחד. (ס"א)
עיקר העבודה ד"ויעקב הלך לדרכו" הוא בחשון, לנצל השעות עד ראש חודש לתיקון הענינים שעדיין לא תקנו. (ס"ח)
עשיית ענינים הגשמיים כלים לאלקות. (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה פדה בשלום (המשך: א)
תוכן ענינים
ביאור שיחת אדמו"ר מהוריי"צ (י"ט כסלו תרצ"א) שאדמו"ר הזקן מסר נפשו על כלל ישראל וגם על כל יחיד מישראל ולימד זכות עליהם; מעלת הפרט. (ס"א)
הביאור בזה שרוב המצוות שבתורה הם לאישים פרטיים (ולא לכלל ישראל) - מעלת הפרט. (ס"ב)
מכל אחד תובעים שיהי' דורש טוב לכל ישראל (כמו אדמו"ר הזקן) מצד אהבת ישראל. (ס"ג)
בחגיגת י"ט כסלו הראשונה (בשנת תק"ס) אמר אדמו"ר הזקן ד"ה ויאבק שבתורה אור; מעלת ענין התשובה והעבודה עם הגוף. (ס"ד)
חלוקת הש"ס. (ס"ה)
"הדרן" על הש"ס - ביאור בענין "כל השונה הלכות וכו'", מעלת הלכות, והקשר עם התחלת הש"ס; הקשר דקריאת שמע וביכורים. (ס"ו)
סיום התניא, ענין אמירת תמניא אפי, והקשר לסיום הש"ס. (ס"ז)
ביאור ענין "משביעין אותו כו'" וענין החינוך. (ס"ח)
הוראה משיעור היומי בחומש - נסיון דיוסף ואשת פוטיפר. (ס"ט)
י"ט וכ' כסלו. (ס"י).
* * *
הדרן על הש"ס - גמרא משנה וגם השייכות למקרא
הקושיא למה הקדים מאמר ריב״ל למאמר רשב״ח. תירוץ התויו״ט ועפ״י דברי המהרש״א הטעם שענין השלום הוא הסיום דהמשנה דוקא, ולא דמקרא וגמרא. כמה קושיות ודיוקים.
השלום בין העולם ובין הקב״ה ע״י ״קיבלו ישראל את תורתי״, ״כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם״. דברי המדרש עה״פ "ולזבח השלמים". ג׳ ענינים בשלום זה, כנגד מקרא, משנה ותלמוד. ביאור בפרטיות דג' ענינים אלו. כל אחד מג׳ אלו, מקרא משנה ותלמוד, סיומו הוא בענין השלום. ובכל אחד מהם בשלום שלפי אופנו. ג' אופנים בשלום שבין לומדי תורה, על דרך הנ״ל.
אמת ואמת לאמיתו שבתורה, כל התורה והלכות שבה. מארז״ל ״דבר הוי׳ זו הלכה״. ב' דרגות ב״אמת הוי'". שייכות דהלכות לקבלת עול מלכות שמים, קריאת שמע, המלכת הקב״ה על העולם ע״י האדם; גילוי האמת לאמיתו דשם הוי׳ ע״י עבודתם בעולם — פתיחת וסיום המשנה. התחלת המשנה "משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן״.
ב' אופנים בגילוי האמת לאמיתו שע״י עבודת ישראל — שהעולם מוכרח בזה, שהעולם עצמו רוצה. הביאור עפ״י כל זה בב' המאמרים שבסיום המשנה. החילוק בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד. המשנה פותחת וחותמת במ״ם.
עוד
[הפתח דבר לקו' "הדרן על הש"ס - גמרא משנה וגם השייכות למקרא"].
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה דוד מלך ישראל
תוכן ענינים
החסידות תובעת שמכל דבר יבוא "בכן", ולכאורה הרי זה דבר טבעי, ב' ביאורים בזה, וקשורים זה בזה; ענין המשכת הפנימיות עד למטה, ההתאמתות בהמשכת הפנימיות הוא: א) לגרש כל מדה מגונה, ב) הוספה בלימוד החסידות. (ס"א)
חסיד הוא זה שמקושר לפעולותיו של הרבי. (ס"ו)
אמתית ההתכללות הוא ההרגשה במדה ששלימותה היא ע"י מדה הב', ובעבודה שלימות האדם הוא ע"י הזולת דוקא. (ס"ז)
ביאור במאמר אדמו"ר הזקן ד"ה דוד מלך ישראל (בענין קאפיטל המתאים למנין שנותיו). (ס"ח)
השייכות דחנוכה וי"ט כסלו: א) דבשניהם נתגלה רזין דרזין, ב) נתגלו בזמן האחרון ושייכים לכולם. (ס"ט)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה מזמור שיר חנוכת (המשך: ב)
תוכן ענינים
במצות נרות חנוכה מנהג כולם כ"מהדרין מן המהדרין"; הביאור בפינימיות הענין כי זה הי' גם תוכן הנס; גזירת היוונים על קבלת עול ואח"כ כפירה בכל התורה. (ס"א)
ע"י הגזירה של המנגד מביאים לגילוי הפנימיות, כמו בחנוכה שהנס בא ע"י הגזירה; ובזה מובן גם טעם גילוי החסידות בזמננו. (ס"ה)
ביאור בנוסח "ועל הניסים". (ס"ז)
ענין סמיכת גאולה לתפלה. (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה לכן אמור לבני ישראל
תוכן ענינים
התוכן וההוראה במ"ש "וארא אל אברהם וגו'" - להדגיש ולהסביר ההפרש בין גלות, העלם שם הוי', וגאולה, גילוי שם הוי' - מדת האמת. (ס"א)
סיפור אדמו"ר מהוריי"צ ואדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שצריך לספר ניסים גם לקטנים וההוראה מזה. (ס"ד)
מאמרים
ד"ה באתי לגני (המשך: א)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויהי בשלח (המשך: ב)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה באתי לגני (המשך: ג)
תוכן ענינים
ללמד ילדים גם מנהגי ישראל, קיום עם ישראל שהוא נס נפעל ע"י קטנים, והם כחומה השומרת על בני ישראל. (ס"א)
עצם הלוז שבאדם קיים לנצח, עד לתחיית המתים, ופועל בהגוף גם לאחר מיתתו, ונהנה מסעודת מוצאי שבת; מוצאי שבת הוא קישור שבת וחול, בדוגמת מתחיית המתים - קישור גשמי ורוחני. (ס"ט)
התעוררות בחסיד בהתקשורותו לרבי יכול להיות ע"י מחשבת הרבי עליו, ולכן נדרש גם עבודתו, ובפרט לאחר הסתלקותו. (סי"ב)
הרמב"ם מונה המצוה ד"והלכת בדרכיו" אף שהיא מצוה כללית, משום שפועלת שינוי באדם, עלי' מדרגתו הקודמת ובאופן דהליכה מגבול לבלי גבול, ונפעל ע"י התקשרות חסיד לרבו, וכן המצוה ד"ולדבקה בו", ה"ז פועל דביקות הגוף בבחינת מרום דזהו ע"י דביקות בתלמידי חכמים. (סי"ז)
ביטול קודם לכל העבודה בדוגמת צמיחת הגרעין הבא לאחר ריקבון הגרעין; בכל יום זהו אמירת "מודה אני", וגם בסיום כל העבודה צ"ל ביטול. (סכ"ח)
בלתי מוגה
חסר הנחה
בלתי מוגה
תוכן ענינים
מניעות ועיכובים ממנו עצמו ומבחוץ אין צריך לעכב ללימוד התורה וקיום המצוות כי הקב"ה עוזרו.
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה זה יתנו
תוכן ענינים
מתן תורה היא בחינת מתנה מלמעלה למטה. אך הכוונה היא עבודה דמלמטה למעלה; ע"י תורה נעשה יחוד גמור, אורייתא וקוב"ה כולא חד, למעלה מהיחוד דמצוות. (ס"א)
עבד כנעני, עבד עברי ואמה עברי' - דרגות בעבודת ה'; מיד לאחר מתן תורה שייך רק המדריגה דעבד עברי; עבד כנעני - פריקת עול; התיקון לזה הוא תשובה הפועל גם למפרע דנעשה רצוי כקודם החטא. (ס"ה)
חודש אדר מסוגל לנצח הגוי שבקרבך ובירור הגשמיות, ובאופן דונהפוך - אתהפכא. (ס"ט
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה כל המועדים בטלים חוץ מפורים
תוכן ענינים
פורים ענינו שמחה, "וקבלום בשמחה", באופן דלמעלה מהגבלות, ולאידך שאר המצוות דפורים הם בהגבלה, כי צריך להמשיך שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה במצוות מוגבלות, להיות בבחינת "דלא ידע" ולהמשיך זה ד"ידע" מארור המן לברוך מרדכי. (ס"א)
בסדר השתלשלות אור נעלה מחושך, ובעבודה זהו קיום המצוות בהגבלה; למעלה מהשתלשלות אור וחושך שוים, ובעבודה זה קיום המצוות בלי הגבלה, אך מ"מ מקיים זאת היות ויש דין בשולחן ערוך; כולא קמי' כלא חשיב אין מציאות דאור וחושך, דבעבודה הוא דאינו מציאות, ומקיים מצוות כמים שטבעם לירד מלמעלה למטה, דפועל המשכת עצמו ושייך לכאו"א בכל השנה ע"י התקשרות. (ס"ד)
ב' פירושים ב"וקבלו היהודים": א) פירוש הפשוט על היהודים דהדור ההוא. ב) קאי על משה רבינו; וקשורים זה בזה דהכח שיכלו לעמוד במסירות נפש שנה שלימה, זהו ע"י משה שבכאו"א מישראל שנתגלה בהם. (ס"ו)
במשלוח מנות יש ב' טעמים: א) אחדות. ב) שיהי' מאכל לעשות סעודה; לאידך במתנות לאביונים שייך רק הטעם דאחדות, וזהו גם ענין הצדקה הפועל אחדות. (ס"ח)
ההוראה מסיום המגילה "וישם המלך אחשורוש מס גו'", שגם בזמן הגלות כשיהודי מתנהג במסירות נפש זוכה לטוב בגשמיות וברוחניות ועד שנעשה בעל הבית על העולם, וההוראה מתחילת המגילה שיהודי נעשה בעל הבית על כל העולם בדוגמת אחשורוש שהי' מושל על כל העולם ושמחו כולם 180 יום, ובכללות ההוראה דללעומת זה אין שליטה על ישראל; כל המניעות באים ממנו עצמו. (סי"ג)
ענין בזבוז האוצרות שבהמשך ההילולא. (סי"ח)
הוראה מהכרזת מושל המדינה (שאינו בעל בחירה) ע"ד ייסוד קבוצת מתנדבים שיעזבו את מולדתם וילכו לעזור בעיירות בלתי מפותחות להתבסס ולהתפתח - שיש לעזוב את השכונה, ולצאת לשליחות, למקומות הרחוקים מיהדות ובמסירות נפש, בלי שום תנאים. (סי"ט)
ההוראה מרדיו: א) שנשמע בכל העולם ובאותו זמן, עאכו"כ תורה ומצוות שלמעלה מהגבלות שייכים בכל הזמנים ובירידת התורה ע"י ריבוי מקומות לא נפעל שינוי. ב) אפשר לסגור הכפתור ואז לא ישמע, שיהודי יש לו בחירה; הרדיו עשוי כדי לנצלו לדברים טובים, בשביל הבחירה ישנו גם באומות העולם. (סכ"א)
אם חסר אצל בני ישראל בתורה ומצוות הרי זה חסרון גם בנשיא הדור, דכן במרדכי אם הי' בשלימות לא היו חוטאים, עכ"ז בטבע ובגלוי מרדכי למעלה מהגלות, והמגילה היא כפי שהי' בטבע ובגלוי דלכך נקראת המגילה על שם אסתר, ופעלה תיקון גם במרדכי ע"י צומו עלי ג' ימים. (סכ"ה)
בפורים לא נפל אף יהודי במלחמה; הרמב"ם פוסק שהמגילה היא ההלל, הלל מלשון בהלו נרו ענין האור, ובעבודה צ"ל בכל דרכיך דעהו. (סכ"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה וידבר גו' זאת חוקת
תוכן ענינים
בפ' ויקהל מדובר על עבודת הנבראים עשיית המשכן וכליו, ובפ' פקודי על הבורא ענין ושכנתי בתוכם ובשנה זו פועלים ב' ענינים אלו בשבת אחת; בפ' ויקהל מדבר על עשיית המשכן וכליו שיש מצוה כעצם העשי', בפ' פקודי בבגדי כהונה המצוה שעצם העבודה יהי' בבגדים, משכן; כלי המשכן ובגדי כהונה בעבודת האדם. (ס"א)
קדש הקדשים נק' חדר המטות דשם אמיתית יחוד דקוב"ה וכנסת ישראל, וכן בכל חתונה פרטית נפעל יחוד זה. (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ועברתי בארת מצרים
תוכן ענינים
ביציאת מצרים יחוד ב' הפכים, גילוי עצמות ומהות במקום הכי תחתון - "ערות הארץ" ומלאה גילולים, וכן גירות שגוף גשמי יהי' קדוש - יחוד ב' הפכים, וההוראה דלכל יהודי נמשך גילוי הנ"ל וביכלתו לצאת ממצרים וכן הוא גם בנגלה דאומרים הלל גם בליל פסח דלילה כיום יאיר. (ס"א)
"הא לחמא עניא" - עבודת הבירורים דאבהתנא הי' במצד של עניות היפך הקדושה ונפעל בזה ע"י אור שלמעלה מהשתלשלות, וההוראה דע"י ביטול מבררים ניצוצות גם במצב דעניא, דכל ענין הגלות הוא עבודת הבירורים. (ס"ז)
"כולנו חכמים" - סיפור יציאת מצרים ממשיך אור שלמעלה מטעם ודעת דאז אין מספיק מיצר הגרון כאדם שיש לו טמטום הלב, ואף חכמים דאין מספיק אצלם מיצר הגרון צריכים לספר ובאופן דכל המרבה יציאה מהגבלות השכל. (ס"ח)
"חכם מהו אומר": חכם כנגד אצילות שענינו ביטול, ומקשה מה העדות דמצוות צריכים לקיים בלי טעם ואף חוקים אין שייך לומר חוקה חקקתי, היות שאינו מציאות נפרדת מהאדון, וע"כ התשובה דפסח הוא דילוג של עצמות ומהות בארץ מלאה גילולים ובאופן דסדר והדרגה, "הלכות הפסח", חיבור ב' הפכים דזה בא מדרגא שלמעלה מאצילות ומתגלה בעולם הזה דוקא. (ס"ט)
"והיא שעמדה" - א) ההבטחה שהבטיח לישראל, ב) העמידה בנסיונות והוא ענין האמונה, תיווך ב' הפירושים דע"י הבטחון מתעוררת ההבטחה שלמעלה. (ס"י)
(המשך למאמר) הלשון "כפולה ומכופלת" מרמז לב' ענינים המתחלקים לשתים, ב' בתשובה תתאה, וב' בתשובה עילאה, דזהו גם הסיום "לכפר על כל עוונותינו", ענין התשובה לבטל הישות דיש מי שאוהב דגם זה נקרא עון. (סי"ב)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה כימי צאתך
תוכן ענינים
השייכות דההפטרה לאחרון של פסח, כי אז מאיר הארת משיח הקשור עם חזקי', דלכך: א) אחרון של פסח ושביעי של פסח בסמיכות זה לזה דמשה גואל ראשון ואחרון, ב) הרביים היו בשמחה בהתגלות, ג) הפסוק עד כי יבוא שילה מרמז על משה ומשיח דמשה גואל ראשון ואחרון, רק דמשיח נרמז גם במלה "יבוא" דזהו הגילוי בההעלם, וזהו גם דבימים האחרונים דפסח נמשכים בגלוי ע"י עבודה הענינים של הימים הראשונים שהיו בהעלם. (ס"א)
כוס ראשון - גדלות אבא; ג' מצות - קטנות אבא; ג' כוסות האחרונים - ביזה, וענינם בעבודה. (ס"ז)
ע"י הליכה ברגל פועלים זיכוך ושלימות גם במקומות תחתונים; תנאי עיקרי בגאולת מצרים ובגאולה העתידה, וההוראה דאין להסתפק בהליכתו לתהלוכה אף אם הלך ב' פעמים. (ס"י)
על שיר השירים כתוב - קודש קדשים, דבקדש הקדשים היתה התורה שפעלה דלא יהי' הגבלות המקום. (סי"ז)
קבלת עול מספיק בגלוי בתחלת העבודה ובסיומה, לאידך זכירת יציאת מצרים צ"ל גם בשעת העבודה. (סי"ט)
ביציאת מצרים ואח"כ ויצאו ברכוש גדול דזהו בירור הניצוצות שזה תנאי בהגאולה וכן בגאולה העתידה אם לא בירר כל הניצוצות שצריך לברר אזי נשמתו בגלות. (סכ"ב)
המעלה בנשמות דנקרא "מהלכים", וצריך להיות בפועל ולא רק בכל, דבארץ לא זרועה שם הניצוצות שצריך לברר. (סכ"ה)
עה"פ (שמות ג, כב) "ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וגו'" ב' פירושים: א) כפשוטו נשי ישראל שצריכות להשפיע על אלו שבדוגמת שכנתה וגרת ביתה, ב) על הנשמות דצריך להיות בירור הניצוצות. (סכ"ו)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ויאמר גו' מחר חודש
תוכן ענינים
שאלות בפרקי אבות - מהו החידוש בדברי רבי יהושע בן פרחי'ה, "עשה לך רב, וקנה לך חבר", ולשם מה "הוי דן את כל האדם לכף זכות", הרי כלפי שמיא גליא באם עשה טוב וכו'. (א)
והביאור: עשה לך רב - ענין הקבלת עול, קנה לך חבר - מתוך חביבות, והוא דן כו' מפני שעי"ז מגלה ענין זה בהאדם; ובעבודת האדם. (ב-ג)
מחאה על שתלו מודעה בבית הכנסת ע"ד הדינער של אהלי תורה. (ד)
והביאור: עשה לך רב - ענין הקבלת עול, קנה לך חבר - מתוך חביבות, והוא דן כו' מפני שעי"ז מגלה ענין זה בהאדם; ובעבודת האדם. (ב-ג)
מחאה על שתלו מודעה בבית הכנסת ע"ד הדינער של אהלי תורה. (ד)
מאמרים
ד"ה דבר גו' קדושים תהיו
הגהות
מוגה
הנחה:
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
תוכן ענינים
פעולת שנת השביעית על שש שנים לפני זה ושבת על ששת הימים, בב' אופנים: א) נתינת כח, ב) קדושה בימים דלפני זה.
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה רפאני הוי' וארפא
תוכן ענינים
הכנה למתן תורה שכל אחד יעורר אצלו ואצל תלמידו פשיטות הנשמה הפועלת גילוי פשיטות הנשמה בכל ישראל.
הגהות
מאמרים
ד"ה בשעה בעלה משה למרום
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ואהי' אצלו אמון
תוכן ענינים
האבות ע"י לימוד התורה היו רק בבחינת מרכבה, אבל לאחר מתן תורה לוקחים העצם דתורה ע"י ביטול; קודם מתן תורה הי' הבדלה בין יהודי לגוי להיותם תכלית המעלה, לאחר מתן תורה אמיתית ענין למעלה מטעם ודעת בעצמותו כן יהודי בוחר באלקות מצד העצם. (ס"א)
ההליכה לאומות העולם לשאלם אם רוצים לקבל התורה הי' הכנה למתן תורה וההוראה מזה שיהודי צריך להפית היהדות אף לאלה שבטוח לא יקבלו הימנו, בדוגמת הקב"ה שירד למטה וגם לאומות העולם שידע שלא יקבלו. (סי"א)
מעלת הנגינה; הרביים חבבו את הנגינה, וכפי שיסד אדמו"ר מהוריי"צ קבוצה הנקרא "ניחוח", להאיר את העולם ע"י הנגינה. (סי"ג)
המשכת העצמות שהי' במתן תורה נמשך בכל הזמנים והמקומות, גם בענינים הכי פשוטים, ע"י לימוד התורה בשביל התורה עצמה ללא כל תכלית לוקחים עצמות, בדורות אחרונים מוכנים ללימוד תורה לשמה, לימוד התורה צריך להיות יסוד אצל חתן וכלה לבנין עדי עד. (סט"ז)
יישר כח לשלוחים שעושים עבודתם בשמחה, ולכל הגורמים שמחה אצל השלוחים. (סי"ט)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה שלח לך אנשים (המשך: א)
תוכן ענינים
טעם שילוח המרגלים - כי תוכן הכניסה לארץ הוא העבודה בגדרי הטבע, וחלק מזה הוא שילוח מרגלים, והענין בעבודה. (ס"א)
טענת המרגלים "טפינו יהי' לבז" והמענה "וטפכם אשר אמרתם כו'" בעבודת האדם, חינוך תשב"ר. (ס"י)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה לא הביט און ביעקב (המשך: ב)
תוכן ענינים
ענין פתיחה בברכה, ובפרט בקשר לחג הגאולה; ההוראה ממאסר וגאולת אדמו"ר מהוריי"צ. (ס"א)
"הגומל לחייבים טובות"; ע"ד "קטונתי מכל החסדים"; דוקא בברכה זו ולא בברכת הנס. (ס"ב)
סיפור מאדמו"ר מהוריי"צ, שבהיותו במאסר באו לצלמו ועמד תוקף שיכללו בתמונה את הציצית שלו. (ס"ג)
"דרך כוכב מיעקב", משיח וכ"א מישראל; משיח שבכ"א. (ס"ד)
הוראה מש"פ חוקת - "לרגל את יעזר, וילכדו אותה ואת בנותי'" - לענין השליחות דהפצת המעיינות לכבוד הערים ובנותיהן, ובאופן של "ריגול" (ולא מלחמה). (ס"ו)
"וקרקר כל בני שת - וישראל עושה חיל" ופירוש האור החיים בזה; ע"י ביטול הרגשת הישות בדקות דדקות מביאים לעשיית חיל דישראל. (ס"ז)
מגבית די"ב תמוז. (ס"ח)
הוראה מענין בארה של מרים (שבפרשת חוקת): מים ענינם התפשטות, ובעבודה: המשכת השכל שבראש וכו' לכל חלקי האדם ולכל בני הבית. (ס"ט)
עוד
Silent film from the Farbrengen of Yud Beis Tammuz 5721, in the newly built Shul of 770.
https://jemtv.page.link/v6Zj
https://jemtv.page.link/v6Zj
בלתי מוגה
תוכן ענינים
בית ליובאוויטש - בית נאמן.
בלתי מוגה
תוכן ענינים
מעלת התאספות כמה מישראל; מעלת אהבת ישראל, ובפרט בימי בין המצרים; וההוראה ממעשה פנחס.
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה קודש ישראל
תוכן ענינים
משה עבודתו מלמעלה למטה ולכך בחטא העגל התפלל על בני ישראל והי' אצלו מסירות נפש של הנשמה; פינחס עבודתו מלמטה למעלה, ולכן הי' אצלו מסירות יפש של הגוף, ופעל ענין התשובה, וההוראה לעשות מהגשמי כלי לאלקות מחוץ לד' אמותיו. (ס"א)
הוראה מההפטרה השייכת לכולם דירמי' מרמז על הגלות - הכוונה לעשות העולם כלי לאלקות ואין להתפעל מהעולם, היות שיש נשמה שהיא חלק אלקה והולך עם כוחותיו של הקב"ה. (ס"ז)
בחודש אב דוקא מתגלה אהבת הקב"ה לבני ישראל, ולכך נקרא אב; ע"י העבודה בזמן הגלות פועלים שהאהבה העצמית של הקב"ה תהי' בגילוי. (ס"י)
משה התנבא ב"זה", דבעבודה הו"ע המסירות נפש ונרגש אצלו דהגשמיות בעצם כלי לאלקות, ולכך אין הגשמיות פועלים ירידה, וההוראה: דכשיוצאים לחוצה להפיץ מעיינות - שלא יפעול ה"חוץ" ירידה אצלו, מחמת הקשר למשלח, שהוא בדוגמת משה. (סי"א)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ומקנה רב
בלתי מוגה
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת תענית; חילוקי הגירסאות בין ש"ס ועין יעקב (אי המחול יהי' בגן עדן או בתחיית המתים) ומחלוקת רש"י ותוספות (אי רק מראה באצבעו או גם אומר); הקשר לתחלת המסכת. (ס"א)
ענין "ועמך כולם צדיקים", דאיתא בזהר "דקאי על מאן דנטר ברית" וביאור הלקוטי לוי יצחק בזה. (ס"ב)
נצחיות דעם ישראל - "חיים כולכם היום", והקשר ליארצייט. (ס"ג)
ביאור הטעמים שבגמרא (סוף תענית) ליום טוב דט"ו באב, דלכאורה הם הפכיים; ע"פ המבואר בחסידות שענינו יתרון האור מן החושך. (ס"ד)
מעלת לימוד התורה בפרט אחרי ט"ו באב גם בלילות, ושלילת הכמות חיצוניות. (ס"ה)
"והי' עקב תשמעון"; עיקר העבודה - קבלת עול. (ס"ו)
* * *
הדרן על הרמב"ם ומסכת תענית
ב' אופנים בידיעת אלקות, בחיוב ובשלילה, וחילוקי הדרגות בחיוב ושלילה בעילוי אחר עילוי עד אין־סוף - בסיום הרמס"ם ובסיום מסכת תענית, והחילוק שבין ב' הסיומים זה לגבי זה באופן של חיוב ושלילה.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה והסיר הוי' ממך כל חולי
תוכן ענינים
מהנסיון דמן - נתינת כח לעמוד בנסיון דעשירות ודעניות. (ס"א)
ביאור ענין לחם מן הארץ ומן השמים ובעבודת האדם. (ס"ה)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
לימוד מפרשת השבוע: "אתם נצבים... לפני הוי' אלקיכם" - כשמתבוננים בזה שנמצאים "לפני הוי' אלקיכם" - בטח נעשה חשבון נפש כראוי; "והנגלות לנו ולבנינו" - על כל אחד לפעול לא רק על עצמו, אלא גם על "בנינו". וההשתדלות צריך להיות הן בעת שהותו בבית, והן בעת היותו במוסד חינוך, וגם שהמוסד יוכל להכניס עוד ילדים וכו'. ובזכות זה, הקב"ה יברך אתכן בשנה טובה ומתוקה.
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אתם נצבים
תוכן ענינים
ענין נותנים עליו חומרי מקום שיצא ממנו ושבא אליו - בירידת הנשמה למטה, וכן באורחים שבאו מארץ ישראל לחוץ לארץ. (ס"א)
"נצבים כולכם" - היפך הפירוד. (ס"ג)
הקשר בין ב' הפרשיות "נצבים - וילך". (ס"ו)
עוד
חסר הנחה
בלתי מוגה
בהוס' לתו"מ התוועדויות
בלתי מוגה
בהוס' לתו"מ התוועדויות