מאמרים
ד"ה שמע ישראל
תוכן ענינים
בראש השנה שחל בשבת - התקיעות מלמעלה - אור ישר; והיום הב' שחל בחול הוא מצד עבודת האדם - אור חוזר, שנעלה יותר; שנה שעברה היא שנת השמיטה "שבת לה'" - אור ישר; שנה זו מדגישה את עבודת האדם - אור חוזר; תוכן ד"ופרצת" - הבלי גבול בעבודת האדם.
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
די אידישע היים מס' עג ע' א
מאמרים
ד"ה העושה סוכתו תחת האילן (המשך: א)
תוכן ענינים
בכל יום דחג הסוכות יש ה"אושפיזא" שלו שבא ביחד עם שאר ה"אושפיזין" אבל האושפיזא העיקרי משתנה בכל יום; כל הענינים הנמשכים בעולם גם לאחרי הבריאה כמו לפני הבריאה ע"י התורה;
לכל יהודי יש אות בתורה שע"י נמשכים כל עניניו הרוחניים והגשמיים בחלקו בעולם; ההוראה שלומדים מיצחק שאף שלא הי' שייך אצלו ענין של רע מ"מ הי' אצלו ענין הגבורה וההוראה לכל יהודי; ג' ענינים ביגיעה: א) עמל מלאכה, ב) עמל שיחה, ג) עמל תורה; מתי רואים הגבורה שלו - דוקא כשרואים שפעל על זרעו. (ס"א)
כל ענין משתקף גם בפנימיות התורה וגם בענין האושפיזין יש אושפיזין חסידיים; יש תורה מהמגיד על מאמר חז"ל "אין נושאין נשים במועד לפי שאין מערבין שמחה בשמחה" והביאור בזה;
"בחירה שייך רק בענינים שקולים, ואעפ"כ בוחר באחד מהם. ואמיתית ענין הבחירה שייך רק בעצמות. ומצד אהבה עצמית, ניתן ענין הבחירה לכל יהודי. שאע"פ שעצמות אינו בגדר מקום, מ"מ הגשם שבו נעשית המצוה, יש בו המשכת העצמות בפנימיות. (ס"ד)
הפסוק של יעקב "אז יבקע כשחר אורך" - "יבקע" אותיות יעקב, שענינו לבקוע כל המניעות ועיכובים; דוקא בעבודה ד"ופרצת" לוקחים את כל הענינים ד"מטתו שלימה" והולכים אתם לקראת "יעלה הפורץ", ע"ד ביעקב שדוקא באופן עבודה שלו הי' מטתו שלימה. (ס"ה)
האושפיזא החסידי של יום ג' דחג הסוכות - אדמו"ר הזקן, בינה או חכמה דחסידות; וכיון שהבעש"ט הוא בחי' עתיק ו"פנימיות אבא - פנימיות עתיק", א"כ פנימיות הבעש"ט היא דוקא ע"י אדמו"ר הזקן;
החידוש של אדמו"ר הזקן בתורת חב"ד להמשיך הכל בפנימיות ושם דוקא יש פנימיות הבעש"ט; בעבודה - יש כמה דרגות ברצון ותענוג "עבודה תמה" שאין אחרי' עבודה שזה גמר ותכלית, עבודה מצד עצם הנשמה הקשורה עם העצמות. (ס"ט)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
תוכן ענינים
דברי הרמב"ם בגדר שמחה דסוכות; במש"כ "מצוה להרבות" י"ל ב' אופנים: ריבוי בנוסף לעיקר, או ריבוי שהוא העיקר עצמו. (ס"א)
בילקוט מבאר טעם השמחה המיוחדת דסוכות (שנאמר בו ג' פעמים ענין השמחה) כי הוא חג האסיף וגמר העבודה; כן הוא גם ברוחניות, ענין התשובה, ולכן אז השמחה בלי גבול. (ס"ג)
טעם החילוק בין חסידים ואנשי מעשה לשאר העם באופן שמחת בית השואבה. (ס"ו)
מעלת השמחה משחרב בית המקדש. (ס"ז)
השמחה צריכה להתלבש בכלים - בשמחת תורה מתחילים מבראשית; כלל ופרט בתורה; הכללים שלא נמנו (במנין המצוות) הם למעלה מהפרטים - דוגמא מתפלה; דיוק הלשון (האומרים תפלה דרבנן) "לא ראו מאורות מימיהם; "ולואי שיתפלל אדם כל היום". (ס"ח)
לולב ומיניו - כולם על שמו של הלולב, כי יש מעלה בתורה על מצוות; וכן בנוגע לתלמידי הישיבה. (סט"ו)
ביאור בצוואת הריב"ש - בענין "עבודה תמה" ו"שלא ישכחו הדברים"; מעלת הכלל והאיכות. (סי"ח)
הפעולה ד"עבודה תמה" בג' העמודים. (סכ"ב)
ענין "שנת הקהל". (סכ"ד)
ענין עבודת "ילדים מפרחי כהונה" שהאירו את ירושלים בשמחת בית השואבה; ובעבודת האדם בזמן הזה. (סכ"ו)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
תורת הבעש"ט המגיד ואדמו"ר הזקן שהאותיות ע'ד' ב"שמע ישראל" הם רבתי, כי צריך להמשיך בחי' "עד", פנימיות הנשמה, ב"דע", בידיעה; הלימוד מזה. (ס"א)
פירוש מאמר רז"ל "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה - שאין לה עוסקים". (ס"ג)
ביאור ע"פ הנ"ל (בענין ע"ד) למה נברא היצר הרע - ירידה צורך עלי'. (ס"ו)
ב' עניני שמחה בחג הסוכות: השמחה יתירה מצד סוכות (שברמב"ם), ושמחת בית השואבה, ומצד העלאה בקודש יש מעלה בשמחת תורה; ה' שמחות - כנגד: נפש, רוח, נשמה, חי' ויחידה; כנגד ה' תפלות דיום הכיפורים. (ס"ז)
ביאור התחלת "צוואת הריב"ש" בענין לימוד מוסר בכל יום. (ס"י)
ע"ד יהודי רוסיא. (סי"א)
ע"ד כפר חב"ד. (סי"ב)
ע"ד קריאת שנים מקרא ואחד תרגום. (סי"ג)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ביום השמיני עצרת (המשך: ב)
תוכן ענינים
ע"ד קריאת שנים מקרא ואחד תרגום. (סי"ג)
הפעולה דראש השנה בקו המרירות - בשמיני עצרת ושמחת תורה ע"י שמחה. (ס"א)
ענין שמחת תורה. (ס"ב)
מעלתם של תשב"ר; לימוד בלי לחשוב על ה"תכלית"; ענין "המלאך הגואל וגו'". (ס"ג)
ההפרש בין ראש השנה לשמיני עצרת - ב' אופנים בידיעת השלילה. (ס"ז)
ענין השמחה וריקוד ברגלים דוקא - למעלה משכל; ברכו בתורה תחלה, וההוראה מזה. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה בראשית ברא
תוכן ענינים
ביאור דברי אדמו"ר מהוריי"צ ששבת בראשית היא שבת של ששון ושמחה. (ס"א)
ענין "ופרצת" בג' העמודים שעליהם העולם עומד; מעלת תורה לגבי תפלה, ותפלה לגבי תורה. (ס"ד)
ביאור קטע ב"צוואת הריב"ש" - לעשות בכל יום מצוה קלה או חמורה, זהיר מלשון "בהיר"; ווהמשך שלאחרי זה - "שויתי מלשון "השתוות". (ס"ט)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ויהיו חיי שרה
תוכן ענינים
ביאור ג' מעלות דשרה - ענן על האהל, ברכה בעיסה, נר דלוק - בעבודה. (ס"א)
ביאור ב"צוואת הריב"ש" קטע "שויתי ה' לנגדי תמיד" - לשון השתוות. (ס"ז)
התכללות ההפכים אצל הבעש"ט (כמו באברהם ויצחק). (סי"ד)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
ד"ה פדה בשלום
תוכן ענינים
לשון אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (לענין ראש השנה לחסידות) - "והיא היא תורת הבעש"ט"; שנה עליו לעכב, בקדשים דוקא; חיבור שני הפכים. (ס"א)
המשך הנ"ל - בחסידות חב"ד נתבאר הענין. (ס"ב)
ביאור אדמו"ר הזקן ע"ד החילוק בין "משכיל" ל"עובד" - באצילות; ביאור אדמו"ר הזקן אם יש לו "געשמאק" בציצה או בעשיית טובה ליהודי. (ס"ג)
עשיית טובה בגשמיות וברוחניות; ע"י הפצת המעיינות. (ס"ד)
ביאור ב"שער" דספר התניא, והקשר עם סיום ספר התניא. (ס"ה)
ענין הפצת המעיינות ועשיית טובה לבני ישראל; סיפור אדמו"ר הזקן שעזר ליולדת ביום הכיפורים; הוראה כפולה: גם מי שבדרגא נעלית צריך לרדת ממקומו להתעסק עם פשוטים; אף שחסידות היא ענין נעלה מ"מ שייכת לכ"א. (ס"ו)
הקשר דמאסר וגאולת י"ט כסלו לבעש"ט; חיבור עומק רום ועומק תחת. (ס"ז)
הקשר בין הילולא דבעש"ט וחתונת אדמו"ר הזקן - שניהם בשנות תק"כ. (ס"ח)
חלוקת הש"ס. (ס"ט)
הכרח העבודה בהידור וניצול כל הכשרונות והכחות לעניני קדושה. (ס"י)
מעלת נשים ובנות - והקשר לי"ט כסלו. (סי"א)
"הדרן על הש"ס" - ביאור בענין "הליכות עולם לו" לענין "כברייתו של עולם". (סי"ב)
נסיעה בשליחות לכל העולם. (סי"ד)
ע"ד יהודי רוסיא. (סט"ו)
המשך הנ"ל - בחסידות חב"ד נתבאר הענין. (ס"ב)
ביאור אדמו"ר הזקן ע"ד החילוק בין "משכיל" ל"עובד" - באצילות; ביאור אדמו"ר הזקן אם יש לו "געשמאק" בציצה או בעשיית טובה ליהודי. (ס"ג)
עשיית טובה בגשמיות וברוחניות; ע"י הפצת המעיינות. (ס"ד)
ביאור ב"שער" דספר התניא, והקשר עם סיום ספר התניא. (ס"ה)
ענין הפצת המעיינות ועשיית טובה לבני ישראל; סיפור אדמו"ר הזקן שעזר ליולדת ביום הכיפורים; הוראה כפולה: גם מי שבדרגא נעלית צריך לרדת ממקומו להתעסק עם פשוטים; אף שחסידות היא ענין נעלה מ"מ שייכת לכ"א. (ס"ו)
הקשר דמאסר וגאולת י"ט כסלו לבעש"ט; חיבור עומק רום ועומק תחת. (ס"ז)
הקשר בין הילולא דבעש"ט וחתונת אדמו"ר הזקן - שניהם בשנות תק"כ. (ס"ח)
חלוקת הש"ס. (ס"ט)
הכרח העבודה בהידור וניצול כל הכשרונות והכחות לעניני קדושה. (ס"י)
מעלת נשים ובנות - והקשר לי"ט כסלו. (סי"א)
"הדרן על הש"ס" - ביאור בענין "הליכות עולם לו" לענין "כברייתו של עולם". (סי"ב)
נסיעה בשליחות לכל העולם. (סי"ד)
ע"ד יהודי רוסיא. (סט"ו)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה נר חנוכה מצוה להניחה
תוכן ענינים
הוראה כללית מענין החלומות וההפרש בין חלומות פרעה ליוסף. (ס"א)
הוראה בעבודה מליקוט הכסף דיוסף במטמוניות. (ס"י)
ההפרש בין זמן הזה לזמן דלעתיד - אירוסין ונישואין. (סי"ב)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
הנחה:
תוכן ענינים
הוראה מנרות חנוכה לתלמידי הישיבות - לימוד תורה לשמה וכו'.
הגהות
עוד
שיחה זו (בשילוב שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה) הוגהה בלה"ק ונדפסה מיד אחרי חנוכה, בקובץ פלפול התלמידים חוברת ג. [ונדפס בלקו"ש חל"ה ע' 318 (חנוכה)].
לקראת חנוכה תשכ"ד, ערכו את השיחה שוב במהדו"ב ובאידיש, והוגהה עבור ליקוט השבועי. [ונדפס בלקו"ש ח"ג ע' 813 (חנוכה)].
לקראת חנוכה תשכ"ד, ערכו את השיחה שוב במהדו"ב ובאידיש, והוגהה עבור ליקוט השבועי. [ונדפס בלקו"ש ח"ג ע' 813 (חנוכה)].
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה לעושה נפלאות
תוכן ענינים
נר חנוכה - בחינת עתיק, גבוה שיורד למטה ביותר; ענין אסור ומותר להשתמש לאורו; דוגמתו בלימוד התורה, ענין התורה לשמה; ענין אינן בטלים לעולם והקשר לברכת כהנים.
עוד
שיחה זו (בשילוב שיחת נר ה' דחנוכה) הוגהה בלה"ק ונדפסה מיד אחרי חנוכה, בקובץ פלפול התלמידים חוברת ג. [ונדפס בלקו"ש חל"ה ע' 318 (חנוכה)].
לקראת חנוכה תשכ"ד, ערכו את השיחה שוב במהדו"ב ובאידיש, והוגהה עבור ליקוט השבועי. [ונדפס בלקו"ש ח"ג ע' 813 (חנוכה)].
לקראת חנוכה תשכ"ד, ערכו את השיחה שוב במהדו"ב ובאידיש, והוגהה עבור ליקוט השבועי. [ונדפס בלקו"ש ח"ג ע' 813 (חנוכה)].
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ואלה שמות
תוכן ענינים
חידשו של אדמו"ר הזקן (בעל ההילולא דכ"ד טבת) - דרכי החסידים, במשפחה אחת באהבה, ותורת החסידות - להאיר את הרע; והיא היא תורת הבעש"ט; הקשר לפ' שמות.
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה באתי לגני
תוכן ענינים
משל אדמו"ר הזקן מהיהלום שבכתר המלך ששוחקים אותו שמא תיכנס טיפה לפיו של הבן החולה; ענין אהבת ישראל והפצת המעינות לכאו"א; "לפני ה' ישפוך שיחו" - התשוקה לאלקות שלמעלה מכל המדריגות. (ס"ג)
מעלת ישראל, מעלת הרגל על הראש, מעלת אנשים פשוטים. (ס"ד)
מגבית עבור "קרן תורה". (ס"ח)
ביאור הלשון "שישי בשבט" (ולא ו' שבט) במכתב כללי ליו"ד שבט. (ס"ט)
מעלת האמהות, ובכן מעלת נשי ושנות ישראל. (ס"י)
הוראה מסיום סעיף י"ד דהמשך ההילולא - המשכת העצמות ע"י עבודת ישראל בתורה ומצוות. (סי"א)
תחיית המתים מן התורה - כפשוטה ומשיח כפשוטו. (סי"ב)
הגהות
עוד
בלקו"ש ח"ד ע' 1267 נרשם שההנחה שם היא משיחת יו"ד שבט, אבל באמת הוא הנחה משיחת ש"פ בשלח ט"ו בשבט תש"כ. וראה מה שנרשם בהתוועדות דש"פ בשלח, ב'עוד'.
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
תוכן ענינים
הוראה ממה ש"הם הכירוהו תחלה" - לתלמידי ישיבות שצריכים להתנהג כהוראת המורים.
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
ד"ה ולא יכנף עוד מוריך
עוד
בלקו"ש ח"ד ע' 1267 נרשם שההנחה היא משיחת יו"ד שבט, אבל מהשיחה מוכח שהוא ש"פ בשלח ט"ו בשבט תש"כ, כיון שכתוב בפירוש "נתבאר כבר בההתועדות דיו"ד שבט ש.ז.". וכן מצאנו בהעתקה מקורית של ההנחה ושם נרשם שהוא הנחה משיחת ש"פ בשלח. וכן הוא גם בתו"מ התוועדויות (ראה הע' 79).
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה זה יתנו
תוכן ענינים
החידוש דמתן תורה גם ב"משפטים" המובנים בשכל. (ס"א)
ביאור מאמר הבעש"ט על המשנה הלומד מחברו כו' אפילו אות אחד - קדושת התורה. (ס"ה)
מחצית השקל - כפרה על חטא העגל; הקשר לביאור האור החיים ד"תשא את ראש" היינו סילוקן של צדיקים. וביאור המדרש שהראה לו הקב"ה למשה מטבע של אש. (ס"ז)
חודש אדר - אתהפכא. (סי"א)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה בלילה ההוא
תוכן ענינים
ב' דיעות במגילת תענית במעלת פורים על פסח, והביאור בזה. (ס"א)
הקשר דפורים ליום הכיפורים. (ס"ב)
ביאור אדמו"ר מהוריי"צ בענין "ביהודיים" (שכתוב במגילה) בשני יודי"ן. (ס"ג)
ההוראה מהמגילה - שמי שמעלים יהדותו כלפי גויים לא יועיל זה מאומה; לא להתבייש ביהדותו. (ס"ד)
גילוי הבחירה בישראל בענין התורה; הדפסת כתבי חסידות; הדפסת ספר מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ; ביאור אדמו"ר הזקן (בספר זה) בענין עתידין כל הנביאים להתבטל חוץ ממגילת אסתר, מחמת גילוי עצם הנפש בחושך כפול ומכופל; ההוראה - שלילת ענין הפרה בעניני תורה, וכל דבר שהיפך התורה; דלא כשיטות חכמי האומות - התבודדות; סיפור אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בילדותו ששיחק עם הרז"א כאילו הוא חסיד והרז"א "רבי", ואמר לו שאינו נאנח כדבעי על צרות של יהודי; כמ"ש "ויגד לו מרדכי את אשר קרהו, וכפתגם אדמו"ר מהוריי"צ, שקרה לו, כי צרת הזולת היא צרה שלו. (ס"ה)
לא רק במדות שבלב אלא גם במוח שבראש צ"ל היסוד בקדושה. (ס"ו)
ביאור נוסף (על המבואר לעיל ס"ג) בענין "ביהודיים" בב' יודי"ן. (ס"ז)
פורים - למעלה מהזמן בזמן. (ס"ח)
ע"ד כפר חב"ד, והקשר לאדמו"ר הזקן שנאסר ע"י עלילה שרוצה מלכות בארץ ישראל; כפר דוקא - כאנשי כפרים שמביאים מזון לאחיהם שבעיר. (ס"ט)
ענין ה"ניגון" שמיישב קושיות, ומעלת אחדות ישראל; שלוחים לכפר חב"ד. (ס"י)
במשלוח מנות מחילה מועלת, אבל רק אם שלח בפועל, וההוראה מזה. (סי"א)
ע"ד מאורע שאירע אז. (סי"ב)
תומכי תמימים בארצות הברית. (סי"ג)
מגבית עבור קופת רבינו. (סי"ד)
הוראה מענין ה"כיור וכנו" - שצריך להתעסק עם העולם, "כי תשא את ראש", ע"י נשים צדקניות. (סט"ו)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
השיעור דט"ז קדישים (שצריך אבל לומר) ליום, הוא רק לא פחות אבל לא יותר; טעם שענין הטהרה הוא ע"י מים דוקא, ענינם התאחדות.
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אלה פקודי
תוכן ענינים
ביאור דעת רשב"י, מרא דפנימיות התורה, שבראש חודש ניסן ראש השנה לרגלים לענין בל תאחר, כי ענינו חירות וגאולה; דלגבי מלכים כולם מודים כי כל ישראל מלכים גם בגלות; ההוראה מזה. (ס"א)
הקהלה (ויקהל) דמשה ודדוד - בעבודה. (ס"ה)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ויאמר יהושע
תוכן ענינים
טעם השמחה בליל פסח - כי אז גילוי העצמות. (ס"א)
ביאור טעם חתימת הבעש"ט "מאקופ" מלשון חפירה; ענינו מן המיצר אל המרחב; הקשר לפסח ולכללות גילוי החסידות. (ס"ב)
ביאור ענין "יחץ" - שני הפכים (חלק קטן וגדול), מן המיצר אל המרחב. (ס"ה)
ביאור "הא לחמא עניא" - קשר ג' ענינים שבפיסקא זו. (ס"ו)
"מעשה בר"א וכו'"; אי גרים חייבים בסיפור יציאת מצרים; הוראה בעבודה - יש תורה שלמעלה מבירורים, וסיפור יציאת מצרים למעלה מזה. (ס"ז)
"וימררו את חייהם גו'" - ב' פירושים; יגיעה בתורה; ענין נשמות התועות. (ס"י)
ביאור סיפור הצמח צדק שאי אפשר לומר שאדמו"ר הזקן שבר את מכסה קופת הטבק. (סי"א)
"על גאולתנו ועל פדות נפשנו" - ב' ענינים. (סי"ג)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה והמשכילים יזהירו
תוכן ענינים
חידושו של הבעש"ט שבאחרון של פסח - גילוי משיח בפועל, וקשור עם תורתו ושיטתו. (ס"א)
ביאור סיפור הבעש"ט שאמר שיש להעמיד את שרו של עולם בצד כי צריך לעבוד ה' עם העולם; הקשר לאחרון של פסח. (ס"ז)
ענין ד' כוסות דאחרון של פסח. (סי"א)
ביאור ענין "מלכא ומלכתא הוו יתבי כו'", גדיא ואימרא - צדיקים ובעלי תשובה. (סי"ב)
הקשר דיציאת מצרים לגאולה דלעתיד ומעלה כל אחת מהן. (סט"ז)
ענין ה"תהלוכה". (סי"ז)
"זמן חירותנו" מתבטא בג' דברים דפסח מצה ומרור; הענין ברוחניות; ענין דמרור. (סי"ח)
סיפור ע"ד הבעש"ט - שפשוטי העם נתעוררו מדברי מוסר וגרמו שמחה לבעש"ט ובני תורה לא נתעוררו ועוררם הבעש"ט. (סכ"ה)
מעלת הרגל לגבי הראש; חינוך תשב"ר; "מיטוואך-שעה" (של"ה); ומעלת נשים ובנות. (סכ"ז)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויהי ביום השמיני
תוכן ענינים
ענין יום השמיני שלמעלה מז' ימי הבנין אבל בהמשך להם - וביום זה קרא משה, נשיא הדור, ופעל בכל העדה גילוי בחינת לפני ה'. (ס"א)
הביאור בהא שבספירת העומר היום הולך אחר הלילה אף שבקדשים (קרבן העומר) הלילה הולך אחר היום - כי ענינה מלמטה למעלה (לילה ואח"כ יום). (ס"ו)
"ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא עליכם כבוד ה'" - הביאור בתורת כהנים וע"פ תורת הבעש"ט - עבודה אחת ויחידה. (ס"ח)
חידושו של חודש אייר - שבכולו מצות דספירת העומר. (סי"א)
ב' אייר - יום התייסדות צא"ח. (סי"ב)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
ג' הוראות מל"ג בעומר: פסקו תלמידי רבי עקיבא למות - אהבת ישראל; הילולא דרשב"י - גילוי פנימיות התורה; שנת המאתיים להסתלקות הבעש"ט - הפצת המעינות חוצה: הקשר בין ענינים אלה.
מאמרים
ד"ה ?
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
תוכן ענינים
פירוש הבעש"ט ב"צדיק כתמר יפרח גו'"; ב' אופני צדיקים, כתמר העושה פירות וכארז שאינו עושה פירות; עבודתנו - כתמר, הפצת היהדות, כשבט לוי; במיוחד נשים ובנות.
הגהות
בלתי מוגה
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת סוטה - החידוש בדברי הגמרא "לא תיתני ענוה כו', יראת חטא כו'" על המשנה; ההפרש בין משנה לגמרא; הקשר לתחלת המסכת; סיום המשנה - "א"ר פנחס בן יאיר כו'".
מאמרים
ד"ה בשעה שהקדימו (המשך: א)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה חמשה קנינים (המשך: ב)
תוכן ענינים
קטע: פדיון שבויים דבעש"ט; לכבוד שנת המאתיים - נתינת צדקה במספר זה (200) עבור הפצת התורה והמעינות.
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה שויתי הוי' לנגדי תמיד
תוכן ענינים
תורת אדמו"ר הזקן בשנות נשיאותו הראשונים עה"פ (שמות יט, ט) "וגם בך יאמינו לעולם" ופתגמו - שיש "רבי" לכולי עלמא ולהוי ידוע שזהו הבעש"ט והרב המגיד; וכן בדורנו - אדמו"ר מהוריי"צ; ביאור פירוש החסידים הנוגע לגאולה ש"הוא הוא". (ס"א)
ענין הפצת המעינות חוצה; מעלת אנשים פשוטים; אהבת ישראל. (ס"ג)
בענין "שויתי ה' לנגדי תמיד" - לשון השתוות - יש כו"כ דרגות עד לדרגא הכי נעלית שבשם הוי'. (ס"ז)
"כי תשטה אשתו" - שנכנס בו רוח שטות - והסיום "ונקתה וזרעה זרע"; ירידה צורך עלי'; החידוש דחסידות, המשכת מים קדושים למטה. (ס"ח)
החידוש והמעלה ד"תיקון" על "תהו"; ב' אופנים במ"ש "לא ניתנו מצוות אלא לצרף בהן את הבריות", אם הוא באותה דרגא שלא איכפת לי' או בדרגא אחרת. (ס"ט)
התעוררות בענין הצדקה ולימוד התורה ע"י נשי חב"ד. (ס"י)
הגהות
בלתי מוגה
תוכן ענינים
מעלת ימי התשלומין דשבועות; גם העילוי דתשובה; בי"ב סיון תוקף הגילוי דמתן תורה; ביאור דברי אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שי"ב סיון הוא כהושענא רבה וכשביעי של פסח. (ס"א)
בנוגע לפעול: בנין שיכון חב"ד בירושלים; גמר עריכת ספר מתורות הבעש"ט ("רבנו ישראל בעל שם טוב"). (ס"ד)
י"ג סיון - שביעי מהסתלקות הבעש"ט; תורתו על "ושננתם לבניך". (ס"ה)
מעלת הלימוד ע"י ה"רדיו". (ס"ז)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ועתה יגדל נא
תוכן ענינים
"הקורא את המגילה למפרע" ע"פ תורת הבעש"ט - שייך בכל עניני תורה. (ס"א)
הוראה נצחית מסיפור המרגלים - שההולך מחוץ לד' אמותיו של רבו צריך נתינת כח מיוחדת. (ס"ב)
זמן הקייץ - ע"ד הכניסה ממדבר לארץ ישראל. (ס"ד)
כ"ג סיון - יום כתיבת האגרות דאחשורוש; ההוראה מזה: עבודה עם הגוף. (ס"ה)
מחנה "גן ישראל" ומעלתו. (ס"ח)
בתקופת תמוז - עכ"פ קרירות בעניני הגוף; יראה ופחד. (ס"ט)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
כל ישראל יכולים להיות בשבט לוי - משרתי השם ומקבלי ברכותיו.
בלתי מוגה
תוכן ענינים
ההוראה מסיפור פריחת מטה אהרן לתלמידים.
בלתי מוגה
תוכן ענינים
הכח שניתן למדריכות ומחנכות של ילדי ישראל.
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה כי מראש צורים
תוכן ענינים
ענין פתיחה בברכה ובשמחה (ע"ד ברכת "לישב בסוכה" שחלה על כל עניני הסוכה) ובפרט בהתאספות ריבוי מישראל. (ס"א)
המעלה דעשרה מישראל, פרהסיא, ו"ברב עם" יותר מזה; לענין הפצת המעיינות; מסירות נפש דרבותינו נשיאנו על הפצת המעיינות. (ס"ב)
סיפור באדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע כרת ברית עם בעל הגאולה ביום הולדתו הט"ו שימסור נפשו "אזוי און ניט אנדערש", "עקידה". (ס"ג)
"שמחת תורה" ושמחת בני תורה והצלת התורה. (ס"ד)
ביאור ותיווך ב' הפירושים ב"הרחב פיך ואמלאהו" - בתורה או בתפלה. (ס"ה)
"מראש צורים אראנו"; ענין הפצת המעיינות ע"י שלוחים בכל העולם; בנין בית המדרש - 770. (ס"ו)
מגבית די"ב תמוז. (ס"ז)
"ומגבעות אשורנו" - אמהות; מעלת נשים ובנות. (ס"ח)
שליחות במרכז לעניני חינוך. (ס"ט)
מצד כח המשלח - הכל שווים
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ברוך שעשה ניסים
תוכן ענינים
השם "גן ישראל" - ע"ש הבעש"ט ששמר ישראל; עבודתו לחנך תשב"ר באמירת אמן יהא שמי' רבה. (ס"א)
פירוש הבעש"ט במ"ש "הלומד מכל אדם" - מכל אדם ממש. (ס"ה)
ביאור הרב המגיד במ"ש "ובית עשו לקש", כי גם לא יהודי צריך לנצלו ולא לבטלו לגמרי. (ס"ו)
הוראת הבעש"ט מאמר של גוי "יכול אתה אבל אינך רוצה". (ס"ז)
דברי אדמו"ר הזמן שצ"ל רחילו ורחימו לקיים תורה ומצוות כדבעי ואז גם בדבר קטן יש מעלה. (ס"ט)
סיפור מהבעש"ט - בתינוק שקרא ביום הכיפורים כקריאת התרנגול וכו'. (ס"י)
ביאור אדמו"ר האמצעי בענין הכרח קבלת עול. (סי"א)
סיפור הבעש"ט שלא פחד אלא מהקב"ה. (סי"ב)
סיפור מהצמח צדק שרצה אדמו"ר הזקן לתת לו תורה במתנה, ולא רצה אלא ליגע בעצמו. (סי"ג)
סיפור מהבעש"ט ע"ד לימוד העץ חיים כדבעי, דוקא ע"י התלהבות. (סי"ד)
ביאור אדמו"ר מהר"ש בענין תענוג בורא. (סט"ו)
סיפור מהבעש"ט שויתר על עולם הבא שלו. (סט"ז)
סיפור מאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שעסק בהכנסת כלה נדח, וסיפור הבעש"ט ששלח את ר' חיים רפפורט לברר באר מים במקום נידח. (סי"ז)
הגהות
עוד
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
ד"ה ומקנה רב
תוכן ענינים
הטעם שדוקא בנדרים נאמר "זה הדבר גו'" אף שזהו ענין כללי שבכל התורה - כי נדרים היא מצוה כללית, שתוכנה בירור דברי הרשות, כללות כוונת העבודה, הבירור דקליפת נוגה; הוראה מג' ענינים בנדרים שכנגד צדיקים בינונים ורשעים. (ס"א)
סיום הפרשה - ערי מקלט, תשובה, תיקון העולם. (ס"ה)
גם כשממעטין בשמחה יש חיוב דשמחה מכמה טעמים; ענין ט"ו באב ויום הכיפורים - תשובה; שליחות במרכז לעניני חינוך. (ס"ג)
ענין חומש דברים ירידה צורך עלי'. (ס"ד)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה לא היו יו"ט לישראל
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אחרי ה"א תלכו
תוכן ענינים
ענין חודש אלול - תשובה תיקון העבר וקבלה על העתיד; הגילוי שבו ותקיעת שופר שבו; הקשר עם "ראה גו' ברכה וקללה": קללה - חרטה על העבר, ברכה - קבלה אלהבא. (ס"א)
ההוראה מענין "אבד תאבדון את כל המקומות גו'" בזמן הזה שקטלוהו ליצרא דעבודת זרה; "וסרתם - ועבדתם אלקים אחרים". (ס"ד)
אמיתית התשובה על העבר - בישראל דוקא. (ס"ח)
ענין "והם מדקדקים כו' עד כזית ועד כביצה"; ברכת המזון ע"פ נגלה וע"פ פנימיות ואלו ואלו דא"ח. (ס"ט)
ענין "תוקעים להתלמד" בא' דראש חודש אלול. (ס"י)
בלתי מוגה
בהוס' לתו"מ התוועדויות
מוגה
בלתי מוגה
תוכן ענינים
תורת הבעש"ט עה"פ "קומי אורי" - ענין נשיאי ישראל, המוסרים עצמם עבור צאן מרעיתם; ביאור הקשר לכאו"א ע"פ מצות "הוכח תוכיח את עמיתך"; ירידה צורך עלי'. (ס"א)
ביאור הטעם שהעלי' היא דוקא ע"י הירידה ע"פ מ"ש באגרת הקודש בשם הרב המגיד בענין "ואנכי עפר ועפר". (ס"ג)
תורת הבעש"ט עה"פ "והי' כי תבוא" - המשכת אודות בלתי מוגבלים בכלים ("בטנא"). (ס"ד)
בלתי מוגה
חסר הנחה