בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה טוב טעם ודעת
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (ראש השנה)
תוכן ענינים
ביאור הקשר בין משל הבעש"ט ומשל הר' לוי יצחק מבארדיטשוב לענין תקיעת שופר, תורה ותשובה. (ס"א)
סיפור מכ"ק אדמו"ר הזקן בלשון "גוט יום טוב" דראש השנה. (ס"ב)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה שובה ישראל
תוכן ענינים
הענין המיוחד שבשבת תשובה - תקון החסרון בהמשכת התענוג של כל שבתות השנה, ולכן דוקא גדול עולה למפטיר; העילוי דשבת תשובה צריך לחדור גם בגשמיות. (ס"א)
"שובה ישראל עד הוי' אלקיך" - "עד" לשון נצחיות שבזה נכלל גבול ובלי גבול, יחוד הוי' ואלקים. (ס"ו)
בלתי מוגה
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
תוכן ענינים
הוראה מתשובת כ"ק אדמו"ר מהר"ש להצ"צ לענין יחידות וכתבים - שצריך לפעול עם הזולת בגשמיות ולא ע"י לימוד התורה בחדר סגור. (ס"א)
צריך להיות התכללות המדות, וכן בלימוד התורה ועבודה עם הזולת שצריכים להיות כלולים זה מזה; שיריים הוא ענין טפל - הוראה מסיפור כ"ק אדמו"ר מהר"ש לענין הפצת המייענות בלי להתפעל ממניעות. (ס"ב)
בלתי מוגה
תו"מ התוועדויות
מאמרים
ד"ה יסובבנהו יבוננהו
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ התוועדויות/ תו"מ סה"מ
בלתי מוגה
בלתי מוגה
תוכן ענינים
תוקף ומעלת שמחת בית השואבה על שמחת יום טוב ושבת; להוציא מלבן של צדוקים; ענין הקבלת עול וביטול, למעלה ממדידה והגבלה; מעלת "ראה שמחת בית השואבה", ההתאמתות שבראי' דוקא בשמחה זו. (ס"א)
ענין ראיית שמחת בית השואבה, ולא הרגשתה או השתתפות בה - כי כמו שאדם בריא אינו מרגיש גופו, כך מי ששמח בשמחה אמיתית שלמעלה ממדידה והגבלה אינו יודע אם הוא שמח אלא רק רואה השמחה בזולתו; ביאור מעלת חוש הראי'; ביאור הברייתא "מי שלא ראה כו'". (ס"ב)
לקיחת ד' מינים ושמחת בית השואבה (ניסוך המים) - מי קודם. (ס"ג)
המעלה דשמחת בית השואבה - ישנה בהעלם ("בכסה") בראש השנה, בתפלות דראש השנה וענין "תמליכוני עליכם". (ס"ד)
פתגם הרב המגיד שסכך דסוכות נמשך מענן הקטורת דיום הכיפורים, וענינו אהבת ישראל. (ס"ה)
כינוס דצא"ח. (ס"ו)
ענין השלום ואחדות דישראל ע"י סוכה - שראויים כולם לישב בסוכה אחת, ע"פ נגלה. (ס"ח)
השלום דסוכה - מעין השלום דלעתיד לבא, "סוכת עורו של לויתן" גדלות המוחין (דעת) מביאה לשלום. (ס"ט)
נסיעה להפיץ יהדות ושמחת החג בכל מקום. (ס"י)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
השמחה היא על "קדושת התורה" שלמעלה מהשכל, וזה שייך לכל אחד, אפי' לעמי הארץ. (ס"א)
ביאור דברי אדמו"ר מהוריי"צ שהיהודי הוא רגלי הספר תורה. (ס"ב)
האחדות בשמחת תורה נמשכת מראש השנה ופועלת בעולם. (ס"ג)
עיקר ענין התורה הוא מה שהקב"ה שלמעלה נתן את עצמו בה, ואעפ"כ אומרים פסוקים שזה ענין של לימוד התורה קודם ההקפות כי תורה "מאכט אויף" דעם מציאות. (ס"ד)
ביאור תוכן הפסוקים - ה"אין עוד מלבדו" צריך להיות נרגש גם ב"ירושלים" הגשמית. (ס"ז)
הענין ד"אין עוד מלבדו" צריך לחדור גם בשכל הנברא. (ס"ח)
וכן בענין השמחה דשמחת תורה שצריכים להשפיע על כאו"א, ועל כללות כנסת ישראל. (ס"י)
עבודת הכתרת הקב"ה שבראש השנה ע"י קבלת עול, נפעלת בשמחת תורה ע"י שמחה. (סי"א)
ההבנה בפנימיות התורה צריכה להיות ע"י יגיעה דוקא כדי שתחדור גם בהשגת הנפש הבהמית. (סי"ג)
ע"י שיהי' "במשמננו", אצל תלמידי תומכי תמימים - בלימוד, ואצל בעלי בתים - בתמיכת התורה, אז "אל יהי' רזון". (סי"ד)
סיפור ע"ד הניגון "אנעים זמירות" וביאורו בעבודת האדם. (סט"ו)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
תוכן ענינים
הקדמה לניגון "אנעים זמירות".
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ביום השמיני עצרת
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (סוכות-שמח"ת)
תוכן ענינים
הנהגת אדמו"ר מהר"ש היתה בעל-שם'סקע הנהגה; יציאתו של מאמר אדמו"ר הזקן מרוסיא. (ס"א)
כמו שיש נח"ר למעלה מקיום מצוות במסירות נפש ,כך גם מקיום מצוות מתוך הרחבה. (ס"ב)
הפיכת הגלות לגאולה ע"י ישראל. (ס"ג)
בכח בית דין של מטה, ועד"ז מנין יהודים לפסוק כיצד תהי' ההנהגה בעולם; וכן בנוגע ליהודי רוסיא; לפני מתן תורה לא חדר אלקות בגשמיות. (ס"ה)
הוראה מסיפור אדמו"ר מהר"ש והרבנית שלו לכל עקרת בית, שתפקידה הוא להשפיע בבית מה שיותר לימוד התורה אפילו על חשבון עניני מותרות. (ס"ו)
מאמרים
ד"ה ויברך אלקים
עוד
חסר הנחה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה לעושה נפלאות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (סוכות-שמח"ת)
תוכן ענינים
"אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה", הלכה למעלה ממקום ופועלת שלום בעולם כי אין בה מקום לשקו"ט ויכוחים וכדומה; ע"י הלכה גם הלימוד שבהבנה והשגה יהי' לשמה; בכח האורחים לפעול גם על תושבי המקום שישארו באוירה של שמיני עצרת ושמחת תורה; מילוי שליחות הקב"ה בשלימות מוסיפה שלימות למעלה. (ס"א)
דיוק הלשון "קשה עלי פרידתכם" שקשה עליו כביכול הפירוד בין יהודים; העצה לזה - פר אחד איל אחד - אחדות בדבר גשמי, ועי"ז יוצאים במלחמה ונוצחים. (ס"ב)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
נסיעה ממקום למקום נותנת יכולת לעלי' שלא בערך, אבל כל מקום יש לו מעלות ולכן צריך לקחת מעלת ב' המקומות, ולא לשמור את היתרונות לעצמו אלא גם להשפיע, וכ"ז צ"ל בסדר מסודר דוקא. (ס"א)
יש להשפיע על היהודים הנוסעים באוירון לארץ הקודש שיוסיפו בתורה ומצוות. (ס"ג)
ההוראה מפרשת לך לך - "לצאת" מהגבלות הרצון, הרגילות וחינוך בית אבות. (ס"ד)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויצחק בא
תוכן ענינים
בשמחת תורה נפעל ענין כלות הנפש כמו שהי' אצל שרה כששמעה על עקידת יצחק. (ס"א)
מעלת אברהם אבינו - זקן ובא בימים, זקן - מעלות שלו, בא בימים - עבודתו בעולם, גם במה שתחת הזמן - דברים המשתנים, ועיקר הדגש בתורת החסידות על העבודה בעולם ובפרט במה שמשתנה, שבו העבודה קשה יותר. (ס"ב)
אע"פ שהעבודה הנ"ל קשה, אל יפול האדם ברוחו באשר זו תכלית העבודה, והסדר הוא "מעט מעט אגרשנו מפניך". (סי"א)
עבודת הנ"ל בספירות. (סי"ג)
ענינה של פרשת תולדות - התכללות ג' הקוין דאברהם יצחק ויעקב. (סט"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה והי' זרעך
ד"ה ושבתי בשלום
ד"ה פדה בשלום
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
בהוס' לסה"מ (יו"ד-י"ט כסלו)/ סה"מ (דרושי חתונה - הוצאת המכון כו')
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה רבי שמעון פתח
תוכן ענינים
הוראה מסיפור אדמו"ר מהוריי"צ על השמחה בגאולת י"ט כסלו בפעטערבורג - שמחה של מצוה פורצת כל הגדרים, ובפרט ביום זה. (ס"א)
ביאור בסיפור ר' נחום נכד אדמו"ר הזקן, ע"ד גאולת י"ט כסלו, שהתחיל בתולדות תנועת החסידות, וההוראה מזה שקשיים הם סימן לדרך אמיתית בעבודה, והתחלת העבודה היא להיות תלמיד - מקבל; ע"י שמתייגעים בהנ"ל מגיעים לגאולה הפרטית שמביאה הגאולה הכללית. (ס"ד)
ביאור פתגם אדמו"ר מהוריי"צ שי"ט כסלו הוא יום המילה של חסיד, ענין המילה ע"פ נגלה, ובעבודת האדם - שינוי הטבע ע"י עבודה פנימיות דוקא. (ס"ח)
ביאור דברי החיד"א בשם במדרש דג' האבות למדו תורה ביחד שעות ביום, וכך הי' אצל ג' אבות החסידות - הבעש"ט הרב המגיד ואדמו"ר הזקן; וההוראה מזה - שלימוד התורה צריך להשפיע על כל היום. (סי"ד)
די באווארעניש שצריך דווקא במעשה המצוות; גילוי מעלת ארץ ישראל גם במה שדומה לחוץ לארץ, ומעלת היהודים גם במה שדומים לאומות העולם. (סי"ט)
חלוקת הש"ס, ניגונים ושבע ברכות. (ס"כ)
"הדרן על הש"ס" - "הדרן" על מסכת נדה - ביאור בענין "כל השונה הלכות וכו'" וסיום המשניות (מסכת עוקצין) "אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם וכו'", והקשר להתחלת הש"ס - "מאימתי קורין את שמע", והקשר להתחלת וסיום ספר התניא. (סכ"ב)
חידושה של ישיבת תומכי תמימים - לימוד הנגלה והחסידות בסדרי הישיבה; הפצת המעיינות כוללת הרחבת הישיבה ותלוי גם בלימוד התלמידים. (סכ"ג)
חשיבות נשי ובנות ישראל בהנהגת הבית היהודי ובמיוחד בדורנו זה. (סכ"ד)
ניגון (אני מאמין). (סכ"ה)
האבות, וכן הבעש"ט הרב המגיד ואדמו"ר הזקן חיו ביחד 15 שנה, ואלו אדמו"ר הזקן והצ"צ חיו ביחד 24 שנה, הביאור וההוראה מזה. (סכ"ו).
* * *
הדרן על הש"ס - גמרא משנה וגם השייכות למקרא
הקושיא למה הקדים מאמר ריב״ל למאמר רשב״ח. תירוץ התויו״ט ועפ״י דברי המהרש״א הטעם שענין השלום הוא הסיום דהמשנה דוקא, ולא דמקרא וגמרא. כמה קושיות ודיוקים.
השלום בין העולם ובין הקב״ה ע״י ״קיבלו ישראל את תורתי״, ״כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם״. דברי המדרש עה״פ "ולזבח השלמים". ג׳ ענינים בשלום זה, כנגד מקרא, משנה ותלמוד. ביאור בפרטיות דג' ענינים אלו. כל אחד מג׳ אלו, מקרא משנה ותלמוד, סיומו הוא בענין השלום. ובכל אחד מהם בשלום שלפי אופנו. ג' אופנים בשלום שבין לומדי תורה, על דרך הנ״ל.
אמת ואמת לאמיתו שבתורה, כל התורה והלכות שבה. מארז״ל ״דבר הוי׳ זו הלכה״. ב' דרגות ב״אמת הוי'". שייכות דהלכות לקבלת עול מלכות שמים, קריאת שמע, המלכת הקב״ה על העולם ע״י האדם; גילוי האמת לאמיתו דשם הוי׳ ע״י עבודתם בעולם — פתיחת וסיום המשנה. התחלת המשנה "משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן״.
ב' אופנים בגילוי האמת לאמיתו שע״י עבודת ישראל — שהעולם מוכרח בזה, שהעולם עצמו רוצה. הביאור עפ״י כל זה בב' המאמרים שבסיום המשנה. החילוק בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד. המשנה פותחת וחותמת במ״ם.
עוד
[הפתח דבר לקו' "הדרן על הש"ס - גמרא משנה וגם השייכות למקרא"].
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה וישב יעקב
תוכן ענינים
ענין הוי' אלוקנו הוי' אחד - עבודת הצדיקים ועבודת הבעלי תשובה; עבודת הבירורים בעולם - בחינת יעקב מביאה לבחינת יוסף - הוספת תענוג למעלה; יחוד שתי העבודות ע"י עצם הנשמה שלמעלה משתיהם, וזה מתחיל ב"מודה אני", הודאה וקבלת עול בדרגא הכי נמוכה; תוכן זה ישנו גם בחנוכה, ונרמז ברמב"ם סוף הלכות חנוכה. (ס"א)
הפצת המעיינות כוללת לא רק לימוד החסידות אלא גם נוסח התפלה של אדמו"ר הזקן. (ס"ו)
חודש טבת - ירח שהגוף נהנה מהגוף - מעלת היש הגשמי, לפעמים נותנים כח לברר ג' קליפות הטמאות ע"י עשי', על דרך מלמחת מצוה בשבת. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה כי נר מצוה ותורה אור
תוכן ענינים
נר מצוה - מצוות, תורה אור - תורה, דרך חיים - עבודה במסירות נפש, וצריך שהמסירות נפש תחדור בתורה אור ובנר מצוה; ובספירות - יחוד אב ואם צריך להיות נמשך גם ביחוד זו"נ. (ס"א)
מסירת נפש בלתי מוגבל ובלי שיעור, וע"כ צריך לקרוא קריאת שמע פעמיים בכל יום. (ס"ג)
הדרך למסירת נפש היא תוכחת מוסר - קדש עצמך במותר לך. (ס"ד)
התחלת כל הנ"ל בקבלת עול. (ס"ו)
ע"י לימוד ועבודת החסידות שזהו"ע דרך חיים אפשר לתקן את עצם הנשמה. (ס"ז)
ענין הנ"ל שדרך חיים מאיר בנר מצוה הוא חידושה של ישיבת תומכי תמימים; ישיבה כל ענינה לימוד התורה. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ואלה שמות
תוכן ענינים
ירידת מצרים - שתי ירידות; ע"י האמונה מביאים את הגאולה; ב' תנועות הפכיות לכאורה בבירור העולם - הסרת העלם הטבע ופעולה פנימית בעולם - נפעלות ע"י עבודת המסירת נפש שמוחדרת בכל כוחות נפשו, גופו ובעולם, ועי"ז מביא גאולתו הפרטית והגאולה הכללית. (ס"א)
ביאת משיח תלוי במספר בני ישראל - א איד דארף מאכן נאך א איד. (ס"ט)
השבת לאחר חצות כבר שייכת ליום ההילולא של אדמו"ר הזקן. (ס"י)
מאסרי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר מהוריי"צ, וההשוואות ביניהם. (סי"א)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה הודו לה' כי טוב
תוכן ענינים
עיקר מעלת האבות שענינם מדות - שיורדים למטה, וזו מעלתם על משה רבינו שענינו חכמה שהיא בטבע דהבדלה. וההוראה בעבודת האדם, שצריך לרדת ולהתעסק עם בעלי עסקים; גם בראש צריכה להיות מעלת הקבלת עול שברגל, מצד גילוי שם הוי' שנושא הפכים. (ס"א)
ענין הנ"ל (דמוחין - הבדלה והתכללות, ומדות - התחלקות לפרטים) מתבטא גם בתורה, ובגוף האדם. (ס"י)
תוכן אדמו"ר הזקן - ענין מצוות דרבנן - תוספת אור נעלה יותר מצד חושך העולם. (סי"ד)
תוכן הענין דראש חודש - הפיכת יום חול ליום קדוש, וזה ענין מצוות דרבנן - הפיכת דברי רשות לדברי מצוה; ויותר מזה נפעל בהענין ד"בכל דרכיך דעהו". (סט"ו)
ענין ז' מצוות דרבנן ובכל דרכיך דעהו - המשכת האור שלמעלה מהשתלשלות לבני ישראל דוקא. (סי"ז)
הקב"ה פעל במשה רבינו ענין הירידה למטה, וזהו ענין מתן תורה - המשכת "אנכי" לשבעים לשון - לדברי הרשות. ולכן "אנכי" הוא בלשון מצרי, וזה הקשר לראש חודש שבט - ביאר משה את התורה בע' לשון. (סי"ח)
ההוראה מראש חודש שבט ומיו"ד שבט - ההתעסקות עם דברים תחתונים דוקא, ועי"ז מתגלה "אנכי מי שאנכי" בגאולה העתידה. (סכ"ב)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה באתי לגני
תוכן ענינים
אדמו"ר מהוריי"צ מכונה נשיא ע"י כו"כ מישראל, וזו הוכחה שזהו ענין נצחי. (ס"א)
ענינו של נשיא הדור - שלא יתכן שיהי' מישהו מבני דורו שלא ישפיע עליו; שמו נקרא על כל עניני הדור, והשם קשור לעצמותו של הנשיא, ושייך לכאו"א מבני דורו, וזו נתינת כח לכאו"א ללכת באורחותיו, ועי"ז ממשיך הנשיא ברכה לכאו"א בכל המצטרך. (ס"ב)
בני המדינה שייכים למלך בכל מציאותם, ולכן מרידה בו נוגעת בעצם מציאותם. (ס"ז)
ביאור ע"פ הנ"ל בענין משיחת מלך בן מלך, שלאחרי שישב על כסאו אין שום ערעור מחליש את מלכותו ולכן אינו צריך משיחה; וכך בנוגע לאדמו"ר מהוריי"צ נשיא דורנו, שאין המניעות ובלבולים מצד השלטונות דמדינה ההיא מחלישים את נשיאותו. (ס"ט)
לידה של נשיא ישראל פועלת אפי' בדומם. (סי"א)
סיפור אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שנתן לבנו "א חסידישע קוש" - מאמר חסידות; ענין "מה רבו מעשיך" שמצד העצמיות שלו פועל במקום שבו יש ריבוי נבראים שבא מצד הריחוק; בעניני גשמיות צריך להיות שמח בחלקו. (סי"ב)
ההוראה מענין ארבע כתות שהיו בעם ישראל בעת מעמדם בפי החירות - שאין צריך לעבוד לפי מה שמובן בשכלו, כ"א לפי מה שאומר הקב"ה, שזה היפך טבעו וזה מביא לקריאת ים סוף, צ"ל "ויסעו" - להכין את העולם למתן תורה. (סט"ז)
מה שרוצה הרבי רואים בתלמידיו. סיפור מיהודי שהי' ברוסי' ודאג למקוואות במסירות נפש, למרות, שלו אין כל תועלת מזה; העבודה ששייכת לאדם במיוחד - זו שהיא היפך טבעו. כל העבודה צריכה להיות בשמחה למרות הקשיים, ובאופן ד"ופרצת". (סכ"ד)
הסדר דארבע כתות בסדר הלימוד דכאו"א מילדות לבגרות, עד שמגיעים לדרגא החמישית שהיא למלאות רצון הבורא, דרגא זו כותב הרמב"ם בהל' תשובה ולא בהל' תלמוד תורה כי בלימוד התורה יש מקום גם לארבע הכתות. (סכ"ה)
"הדרן" על מסכת קידושין - דיוקים במשנה וברייתא "אמר ר' נהוראי מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה וכו'". (סכ"ז)
הסדר בשליחות הוא שעם הזולת מתחילים באופן ד"תפסת מועט", אבל כדי להצליח בזה צריך לפעול בעצמו באופן ד"תפסת מרובה". (סכ"ח)
עיקר תפקיד החינוך מוטל על נשי ישראל שלהן השפעה במשפחה, הכניסה לארץ ישראל שזוהי הנהגת בית יהודי; ומתחילה מהתוקף ד"אנכי" דמתן תורה; ושניהם (מתן תורה והביאה לארץ) נעשו במיוחד ע"י נשי ישראל. (סכ"ט)
מגבית עבור "קרן תורה". (סל"א)
הביאור בדיוקים במשנה וברייתא הנ"ל (סכ"ז), המשנה מדברת בזמן של גילוי יותר, והברייתא - כשנתמעטו המוחות והלבבות. (סל"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (תהלים צב, טו) "עוד ינובון וגו'", ע"י שמלמד את בנו אפי' ע"מ לקבל פרס - מביא את הגאולה העתידה. (סל"ה)
חת"ת, בשנה מעוברת את החסרון של שנים הקודמות וכך בענין התשובה. (סל"ו)
בלתי מוגה
מוגה
תוכן ענינים
האדם עץ השדה - צומח מקטנות לגדלות ועושה פירות - תורה ומצוות.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה כימי צאתך
תוכן ענינים
"אדם" ענינו מדות, וצריך שהשכל ישפיע על המדות; עיקר השכל שיכול להשפיע הוא פנימיות השכל דוקא, ביאור בגמ' במסכת תענית בענין "כי האדם עץ השדה" ע"פ הנ"ל. (ס"א)
ע"י העמקה בחב"ד אפשר להשפיע חותה, צריך לנצל את הזמן שנותר לביאת המשיח עבור לימוד התורה ולא עבור השגת ענינים גשמיים, ענינים גשמיים יתן "דער רבי דער נשיא". (ס"ו)
הגילוי דלעתיד לבא - מדות כמו שהן בעתיקא סתימאה. (ס"ח)
מעלת השמיעה מצדיקים פועלת גם לאחרי ההסתלקות; ביאת יתרו ע"י ששמע דוקא. (ס"ט)
שימשיכו מט"ו בשבט כל הענינים בהרחבה. (סי"א)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויאמר לו יהונתן מחר חודש
תוכן ענינים
גם ענינים הנמוכים יותר צריכים להיות קשורים עם לימוד החסידות, ואין להסתפק בשכל אנושי; גם האדם הנמוך יותר צריך להיות קשור עם לימוד החסידות. (ס"א)
ענין הגמ"ח - יחוד משפיע ומקבל נמשך ממקום שלמעלה משניהם - בחי' א"ק ששם אין בחי' דכר ונוקבא - בחי' אנכי; ובגשמיות ע"י גמ"ח נמשכת עשירות שלמעלה מדי מחסורו. (ס"ז)
ענין מחר חודש - המשכה מלמעלה למטה בלי עיכובים עד מהרה ירוץ דברו, והענין בעבודה - "מהירות" בקיום ההחלטות טובות. (ס"י)
הרדיו צריך להיות מנוצל בעיקר לעניני קדושה; לימוד תניא ברדיו. (סי"א)
ביאור ב' נוסחאות בתפלה - אתה הוא עד שלא נברא העולם או עד שלא בראת העולם; שלילת ב' טעויות באופן ההתהוות; התהוות מדיבור ומחשבה. (סי"ב)
תקופת השנה שבה התחיל התניא ע"י הרדיו (בשנה הקודם), נותנת תוספת כח להמשיך בהפצה וביתר שאת. (סי"ז)
בלתי מוגה
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אל יפטר אדם מחבירו
תוכן ענינים
בענין אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה וכו'.
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה כי תשא
תוכן ענינים
חודש אדר חותם את השנה של הנהגה נסית (שתחלתה ניסן), וחודש אלול חותם את השנה של הנהגה טבעית; נס פורים מלובש בדרכי הטבע ולכן גבוה ביותר, ולכן יהי' גם לעתיד לבא. (ס"א)
בלידת משה שמכפרת על מיתתו - ב' דעות: א) אדר ראשון - וענינו תפלה. ב) אדר שני - וענינו תורה, ובכ"א מהם מעלה על זולתו; השמחה בעיקר באדר ראשון ולכה"פ אדר שני; חטא העגל הקיף את כלל ישראל ולכן המשכן שהוא כפרה עליו בא ע"י כולם, ורק בנס פורים שנפעל ע"י תשב"ר. (ס"ב)
ענין פורים שהוא אחדות נפעל בעיקר ע"י משלוח מנות ועוד יותר ע"י מתנות לאביונים, ולכן קל יותר לקיים אותה; יש להשתדל להשפיע על אחרים לקיים מצוות אלו. (ס"ה)
פ' ויקהל ציווי משה לישראל ופ' פקודי בנין המשכן, בדרך כלל מחוברות; ציווי משה הוא עצמו הבטחה שיקיימוהו ישראל. (ס"ו)
הגהות
בלתי מוגה
תוכן ענינים
ENGLISH
Editor's note: At 11:00 P.M., Sunday evening, March 4, 1962, a group of Young Leadership Cabinet members of the U.J.A. (United Jewish Appeal) was received by the Rebbe. The informal interview session lasted into the early hours of the morning and was, by consensus of all who participated, one of the landmarks of our Jewish explorations.
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויאמר משה גו' בחר לנו אנשים
תוכן ענינים
הנצחיות דימי הפורים; סיפור אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע ע"ד העגלה והסוסים וכו'. (ס"א)
מעלת ונחיצות חינוך תינוקות של בית רבן, וההוראה מפורים. (ס"ב)
הקשר בין מלחמת עמלק לענין "לא יהי' לך גו' איפה ואיפה"; לימוד חול ולימוד קודש; גוף ונשמה; בחינוך הבנים והבנות. (ס"ג)
"נערים פני זקנים ילבינו" והיפוכו - "והשיב לב אבות". (ס"ד)
ביאור טענת מרדכי - "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" וההוראה בזמננו. (ס"ז)
"כי יד על כס י-ה", שקו"ט אם "י-ה" הוה ב' תיבות; דברי הרמב"ם (שהי' מקובל) במורה נבוכים; ההוראה - חיבור אלקות ועולם. (ס"ח)
מעלת "מתנות לאביונים" שהיא הכי קלה ממצוות דפורים, ובעבודה. (ס"ט)
מגבית עבור קופת רבינו. (ס"י)
מיסמך גאולה לגאולה - הקשר דגאולת פורים, גאולת מצרים וגאולה העתידה; ענין נסים בחוץ לארץ. (סי"א)
בשאילתות איתא שפורים כמתן תורה, המשכת ארץ ישראל בחוץ לארץ - ברוחניות. (סי"ב)
מעלת עקרת הבית, "אסתר". (סי"ג)
ענין "נהנו מסעודתו של אותו רשע" - לימוד חול; שלילתם וכו'. (סי"ד)
ע"ד יהודי רוסיא. (סט"ו)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויאמר גו' החודש הזה לכם
תוכן ענינים
מעלת יום השמיני - המשכת קדושה עד לגשמיות, וזו מעלת המקדש והמקדש דלעתיד לבא על המשכן. (ס"א)
ג' דיעות מתי הי' ציווי ועשיית המשכן; צדיקים ובעלי תשובה; ואפי' כשהי' חטא באמצע. (ס"ב)
מדוע במחצית השקל לא השתתפו הטף; ב' ניסן - קרבן נתנאל בן צוער. (ס"ג)
הכרזה ע"ד המלוה מלכה, חלוקת מצה שמורה. (ס"ד)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וידבר גו' אחרי מות
ד"ה גדול העונה אמן
תוכן ענינים
כל הנשמה תהלל י-ה, על כל נשימה צריך לברך את ה', אבל הלל אומרים דוקא על נס גלוי; יום הולדת מזלו גובר גם בענינים גשמיים הנראים לעיני בשר בעיקר כדי לתקן את העבר, ולכן אומרים תחנון ביום הולדת ואפילו ביום הבר מצוה;
ביאור מעלת יום ההולדת של ששים שנה שהיא סיבה לעשות יומא טבא לרבנן, וכדי שיוכל להשתף בזה, גם שאינם בכלל רבנן עושים גם סיום מסכתא, ובזה מתחברים מצוה שלמעלה מהעולם עם אכילה ושתייה גשמיים. (ס"א)
"הדרן" על מסכת פסחים - ביאור בענין ר' שמלאי איקלעי לפדיון הבן ושאלוהו דזה פשיטא שעל פדיון הבן האב מברך אבל ברכת שהחיינו מי מברך האב או הכהן; פדיון הבן - גאולת בני ישראל, האב מברך - ע"י הקב"ה דוקא. (ס"ב)
בבית יהודי צריכה להיות ההנהגה דעולם התקון, וזה תלוי באשה. (ס"ד)
ואברכה מברכיך - לאלה ששלחו ברכותיהם. (ס"ה)
ברכה ליהודי רוסיא. (ס"ו)
בן ששים לזקנה בן שבעים לשיבה, החיוב בלימוד התורה בהתמדה ושקידה גם כו"כ שנים אחרי החתונה. (ס"ח)
לספק מצה שמורה, לאלו שאין להם. (ס"ט)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה עבדים היינו
תוכן ענינים
לילות הפסח - גילוי אלקות בגשמיות; מעין ימות המשיח וזה מביא לשמחה רבה. (ס"א)
"השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל השתא הכא לשנה הבאה בני חורין" - כפל הלשון. (ס"ב)
"כנגד ארבע בנים דברה תורה" - התורה נותנת כח שכשמקרבים יהודים ידברו עם כל אחד מה שמתאים לו. (ס"ד)"ואקח את אביכם וכו'" - עבודת אברהם אבינו ע"ה - המשכת המקיף בפנימיות, וזה תביא הליכה לפנימיות המקיף. (ס"ו)
מזיגת כוסו של אלי' לאחר שאומרים לשנה הבאה בירושלים, כי גם אז תהי' עבודתו של אלי', שהיא זיכוך הגשמיות. (ס"ז)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה והי' ביום ההוא יוסיף גו'
תוכן ענינים
התגלות הענין דסעודת משיח ע"י הבעש"ט דוקא ולא קודם לכן; גאולה בעתה ואחישנה בזמן ובתורה. (ס"א)
ביאור שייכות סעודה זו לביאת המשיח שאז יהי' "וראו כל בשר יחדיו", וליום טוב דאחרון של פסח. (ס"ג)
לקיחת ד' כוסות מהישיבה. (ס"ד)
לא הנהיגו בסעודת משיח מצה ומרור שמראים על מיצר, כי ההכנה לגאולה העתידה היא ברחבות דוקא בכל הג' קוין. (ס"ז)
ביאור במש"כ בהפטרה - "והי' ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו" - קנין הגוף וקנין הפירות - עבודת הצדיקים ועבודת הבינונים. (ס"ט)
והדריך בנעלים - מעלת ענין המעשה בעבודה כעת ולעתיד לבא. (סי"א)
הוראה מסיפור מפלת סנחריב שאין להתפעל מהמצב בעולם אלא לעשות המוטל עלינו. (סי"ב)
צריך להיות העסק לברר גם את הנפש הבהמית והעולם, וכל שכן לקרב את בני ישראל. (סי"ד)
ההכנה ליציאת מצרים - האמונה, משכו וקחו, מילה, וההכנה לארץ טובה ורחבה - תעבדון את האלקים, קבלת התורה מתוך קבלת עול דוקא. (סט"ו)
והניף ידו על הנהר לעתיד לבא - בדוגמת קריעת ים סוף ביציאת מצרים. (סט"ז)
מכת בכורות היתה בחצות הלילה דוקא שענינו חיבור ב' הפכים "נגוף למצרים ורפוא לישראל". (סי"ז)
חשיבות נשי ובנות ישראל בהכנה לביאת המשיח. (סי"ט)
מוגה
מאמרים
ד"ה ונגלה כבוד הוי'
תוכן ענינים
החידוש של הגאולה העתידה הוא בהמשכת אלקות מלמעלה למטה לעולם, וזה תלוי במעשינו כדי שלא יהי' "נהמא דכסופא" וצריך למסור נפשו לצאת ולהתעסק עם העולם, שאל"כ זהו רצוא ללא שוב, שזה הי' חטאם של נדב ואביהו. (ס"ג)
אם רצוא ללא שוב בא מלמעלה אין בזה חסרון, אבל לאדם עצמו אסור לגרום זאת, וכך אמר רבי עקיבא: "מתי יבוא לידי". (ס"ד)
פרשת נדב ואביהו קוראים ביום הכיפורים דוקא, שאז דארף מען האבן די באווארעניש שלא יהיו דוגמתם. (ס"ה)
סיפור מאדמו"ר הזקן שהשפיע על תלמידיו שיפעלו בעולם, תחילה בדרך אתכפיא ואח"כ בדרך אתהפכא. (ס"ו)
ביאור בפסוק (תהלים סא ז) "ימים על ימי מלך תוסיף וגו' - שבהפרק החדש - שהבקשה דוקא על ימים, כמו לגבי רב יוסף שבגיל ששים נפק מכרת דשנים והבקשה היא ימים; מקור למנהג לעשות סעודת סיום מסכת ("הדרן") בגיל ששים - המשך (ממוצאי י"א ניסן). (ס"ח)
המשך (ממוצאי י"א ניסן) ה"הדרן" על מסכת פסחים - בענין ברכות פדיון הבן - ברוחניות. (ס"ט)
ביאור בפרקי אבות (פ"א מ"ד) ביאור בדברי יוסי בן יועזר. (ס"י)
בלתי מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
מעלת רשב"י ירידה מהגבוה ביותר "בחד קטירנא אתקטרנא" ועד למטה ביותר - "פרק א' שחרית ופרק א' ערבית", ו"יכולני לפטור כל העולם ממדת הדין"; וכך הענין בהפצת המעינות - הפצת פנימיות התורה והמעיין עצמו חוצה. (ס"א)
הנהגה הנ"ל גם בעולם - מצד אחד "אדם חורש ואדם זורע תורה מה תהא עלי'", ומאידך גיסא - טיהר מקום של ספק טומאה. (ס"ב)
פירוש רשב"י בזהר על הפסוק (תהלים קלג ב) "מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" - באופן של מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. (ס"ג)
ביאור הקשר בין אדמו"ר האמצעי לל"ג בעומר. (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה והתהלכתי בתוככם
תוכן ענינים
קטע: מעלת בית מזון ולבוש; חנוכת הבית דבנין תומכי תמימים במאנטרעאל.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
ברכה לכינוס בשנה בשביעית, ששבע הוא מספר מקודש, שיגיעו לשבע פעמים שבע.
מעבודת בית המקדש צריכים ללמוד על החיים בבית יהודי, ובמיוחד מעבודת הקרבנות: א) נתינה לה' אפילו קטנה בכמות, אם היא בחיות ובשמחה מביאה את כל הברכות.
ב) עבודת היום צריכה תמיד להיות חדורה עם ענין הקרבן - מסורה לה' מהתחלה - ה"מודה אני".
ג) ע"י תשובה והתמסרות מחדש לה' מכפרים על מעשים לא טובים שנעשו בעבר ומביאים מיד את ברכות ה', ההנהגה בבית היהודי תלוי בעיקר בעקרת הבית, שלה נותן הקב"ה את הכח לבצע כל ההוראות דלעיל ולהביא עי"ז ברכות ה'.
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויאמר לו יהונתן מחר חודש
תוכן ענינים
ענין מנין בני ישראל (שבחומש הפקודים) הוא מפני שדבר שבמנין לא בטל; ואף שלזה אין צריך מנין בפועל, מ"מ הרי בתור הכנה למתן תורה, שחידושו ביטול הגזירה, ועליונים ירדו למטה, צ"ל הספירה בפועל, בתחתונים; הטעם שהמנין דוקא לבני כ' ולמעלה - כי עד בן כ' האב מצווה ללמדו והוי חלק מעבודת האב.
מוגה
תוכן ענינים
ההוראה ממרז"ל שעשרת הדברות נאמרו בדיבור אחר, שגם ענינים הגשמיים של בני ישראל (שבסיום עשה"ד) צריכים להיות קשורים עם אנכי ה' אלקיך.
הגהות
מאמרים
ד"ה צאינה וראינה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה וידבר גו' אנכי
עוד
חסר הנחה
בא' הרשימות, שדובר אודות מסכת מכות שלמדו בישיבה (מפתח לתו"מ).
בא' הרשימות, שדובר אודות מסכת מכות שלמדו בישיבה (מפתח לתו"מ).
בלתי מוגה
בלתי מוגה
תוכן ענינים
כל יום מחודש סיון - "ירחא תליתאי" - קשור עם מתן תורה; פנית הקב"ה שהיא נתינת כל לעם ישראל לפני מתן תורה כדי שיוכלו לקבל את התורה - היתה קודם לנשים; סיום כתה בלימודי קודש אינו הפסק אלא מעבר לשלב גבור יותר בקיום ולימוד התורה ומצוות; וכמו במתן תורה מתחיל זה מבנות ישראל.
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה והי' באכלכם גו'
תוכן ענינים
טענת המרגלים שהנסים שאירעו במדבר שבו היתה הנהגה נסית אינם ראי' ליכולת לכבוש את ארץ כנען שבה ההנהגה היא טבעית ותשובת כלב; ההוראה לכ"א: שעליו לצאת מעולם התורה והתפלה ולהשפיע בעולם; הביאור בלשון הקבלה שהמרגלים לא רצו לרדת מעולם המחשבה לעולם הדיבור, או מעולם הדיבור לעולם המעשה, וההוראה ממש"כ "אם חפץ ה' בנו" היות וכך רצון ה' לצאת ולפעול בעולם. (ס"א)
ענין הגאולה קשור עם שבת. (ס"ט)
"הדרן" על מסכת שבת - ביאור בהמשנה "מדבריהם למדנו שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת", מדוע הסדר הוא כך; בענין חצי שיעור וחצי מלאכה; הביאור בזה ע"פ נגלה בפנימיות הענינים. (ס"י)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויקומו גו' קריאי מועד
תוכן ענינים
טענת קרח באה דוקא לאחרי מעשה המרגלים, שאז הוכח שהמעשה הוא העיקר, ובזה הרי כולם שוים; וענה לו משה רבינו שהמעשים צ"ל מאירים, וזה ע"י ההתקשרות למשה רבינו, וההוראה: שצ"ל העבודה בב' הקוין - מעשה, וכוונת המצוות. (ס"א)
ביאור מאמר הזהר: מדוע אצל קרח ועדתו נאמר קראי מועד חסר יו"ד; ביטול דחכמה ושמחה דבינה. (ס"ח)
המשך הביאור בטענת קרח מדוע תתנשאו, והתשובה - כי גם במעשה נבדל משה רבינו משאר העם, ע"ד שבת אהני לתמידים, ודבר זה נפעל ע"י משה אצל כל ישראל. (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה כי מראש צורים
תוכן ענינים
בכ"א מישראל יש ניצוץ מהמשיח, וע"י מעשים טובים ומאירים ביכולתו לזכך את העולם כי שרשו גבוה מהעולם, ולכן צריכה הנשמה לירד לעולם, וע"כ יש שמחה גדולה ביום ההולדת, ויובן ע"פ החילוק בין עובר לולד. (ס"א)
בזה יובן גם מדוע בן נח נהרג על עובר משא"כ ישראל. (ס"ד)
בלידה נכללים כל עניני עבודתו שיעבוד בעלמא דין, וע"כ כשנולד משה רבינו נתמלא הבית כולו אורה, וכן הוא באתפשטותא דמשה רבינו שבכל דרא ודרא. (ס"ה)
ביאור בתהלים קאפיטל פג המתאים למספר שנות אדמו"ר מהוריי"צ: אלקים אל דמי לך וגו', על עמך וגו', וידעו וגו'" ע"י חיבור סתים דאורייתא עם גליא דאורייתא נפעל חיבור אלקות עם העולם. (ס"ז)
אליהו הנביא פעל זיכוך בגופו, וזה קשור עם הגאולה השלימה שאז יהי' וראו כל בשר וגו'. (ס"ט)
עוד
ההנחה משיחו"ק, סעיף א-ז הוגה ונדפס בלקו"ש ח"ב ע' 599 (י"ב-י"ג תמוז), וסעיף ט הוגה ונדפס בלקו"ש ח"ב ע' 610 (פנחס). כ"א שורה אחת שהושמטה ממקומות הנ"ל בלקו"ש, (ששייך להמשך הדיבורים בההתוועדות), ונמצא רק בשיחו"ק בתחילת ס"ט.
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה כל הנקרא בשמי
תוכן ענינים
ההוראות מתשובת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע - לחסיד ששאל מהו חסיד - שחסיד הוא לאמטערנשטשיק (פנסאי). (ס"א)
הוראות מסיפור אדמו"ר מהוריי"צ על הנהגתו בכלא הרוסי, ובנסיעתו לקאסטראמא. (סי"ג)
המשך ביאור תשובת אדמו"ר מהורש"ב הנ"ל. (סט"ו)
בדבר התפלה בבתי ספר - עי"ז מקיימים אלפי ילדים יהודים מצות תפלה בכל יום, ומליוני בני נח מקיימים מצות אמונת ה' ושלילת על זה. (סי"ט)
נסים שארעו לצדיקים בהזמן שקודם הגאולה הם הוראה על אופן הנסים לעתיד לבא, וכמו שראו אצל אדמו"ר מהוריי"צ שהממשלה עצמה עזרה לו לצאת את רוסיא והסכמו בכל הפרטים כרצונו, וכך יהי' לעתיד לבא "אומר לצפון תני". (סכ"א)
הקשר של יהודי מרוסיא גם לאחר שיצאו משם ליהודים שנשארו שם; ברכה לתושבי כפר חב"ד. (סכ"ב)
ביאור הקא סלקא דעתא של קרח ע"פ נגלה, ונפקא מינא להלכה - אם שחיטת התמיד ביום הכיפורים יכולה להיות ע"י זר. (סכ"ג)
ההוראה מזה בעבודת האדם: בכל דרכיך דעהו; מגבית לבתי ספר אהל יוסף וצחק ליובאוויטש, מעלת הזריזות בצדקה. (סכ"ד)
תפקיד האשה לדאוג שהבית יהי' מקדש מעט, איזו אשה כשרה שעושה רצון בעלה. (סכ"ח)
שאלות בפרקי אבות (פ"ו מ"ב) "אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת בהר חורב כו'". (ס"ל)
הביאור באבות, עבודת רבי יהושע בן לוי היתה זיכוך העולם; ביאור הלשון "עוסק בתורה", וביאור שאר חלקי המשנה; ע"י העבודה דהפצת התורה בעולם הופכים את העולם לבית המקדש ומתעלים למעלה מהקב"ה כביכול. (סל"ט)
יש לנצל את החופשה מלימודי חול להוספת בלימודי קודש. (ס"מ)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
תוכן ענינים
ענין הנדרים הוא מצד ירידה באדם, ומצד דרגא נעלית ממנו נפעל ענין הפרת הנדר, ובפנימיות הענינים - מצד בינה יש תפיסת מקום לעולם, ואז צריך לנדר, משא"כ מצד חכמה. (ס"א)
עפ"ז יובן ההבדל בין נחמה לרחמים, נחמה - בינה עדיין נשאר הצער שעליו מנחמים, ע"י רחמים מסולק הצער לגמרי. (ס"ו)
מעלת הנחמה ע"ד מעלת יחודא תתאה על יחודא עילאה - שפועלת במציאות העולם. (ס"ח)
ענין הנחמה לאחרי העלם והסתר הגלות מבחי' "אני" - עצמות דוקא. (ס"ט)
ברכת משה רבינו (בפרשת דברים) אלף פעמים, היא הכלי לברכתו של הקב"ה - כאשר דבר לכם, שנמשכת ע"י טענת עם ישראל - אתה נותן קצבה לברכותינו. (סי"ג)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
מעלת כינוס של רבים, עשרה מישראל; ענין סיום מסכת ומעלתו - שלימות ד"אור העולם על כולנה", כמו "ברוך שאמר והי' העולם", וד' האותיות שבתיבת "ברוך"; הקשר דבעל ההילולא לענין דעירוב - קבלת סמיכה שלו מהג"ר חיים בריסקער ע"י פסק בהלכות עירובי חצירות. (ס"א)
"הדרן" על מסכת עירובין - "רבי שמעון אומר מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך, שלא התירה לך אלא משום שבות", והמשנה שלאחרי זה בענין המוצא שרץ במקדש ע"פ נגלה - נקודת השבת איסור הוצאה מרשות לרשות, על האדם להשתדל להיות בתחום שבת, ההוראה בעבודת האדם - ההתעסקות בעסק צריכה להיות רק עם כוחותיו החיצונים, אבל לסלק טומאה שחדרה למקדשו צריך עם כל כוחותיו וה"ה לבער את רוח הטומאה מן הארץ ע"י הפצת המעיינות. (ס"ב)
ההוראה. (ס"ג)
ענין איסור אכילת בשר תאווה במדבר והיתרו בכניסתם לארץ - בעבודת האדם. (ס"ד)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
ד"ה ארי' שאג
תוכן ענינים
גם הברכה וגם ההיפך מבחינת "אנכי" - מחמת מעלת ענין "בחירה חפשית"; ולכן יש לעומת זה בכל הדרגות, גם ביחידה. (ס"א)
המשך (מכ' מנ"א) ה"הדרן" על מסכת עירובין; ענין עירובין בעבודה; שיטת שמעון "משלך נתנו לך". (ס"ב)
משל המלך בשדה; מנהג מדינה זו לנסוע ל"קאנטרי" בקייץ וכו'. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה בחכמה יבנה בית
תוכן ענינים
טעם שלא עשו רעש מח"י אלול (בשנים קודמות) מובן ע"פ משל המלך בשדה, שצ"ל ימות החול דוקא; בכ"ד טבת הבע"ל - ק"ן שנה להסתלקות אדמו"ר הזקן; חידוש תורת אדמו"ר הזקן על הבעש"ט כמקום עיבוד הפשתן על מקום גידול הפשתן; "הדרן" על מסכת ביצה - ביאור ההפרש בין בהמות "ברוחניות" ל"מדבריות" בעבודה; ענין שמיטה וסירכא, תחומין, מוקצה; ביאור לשון אדמו"ר הזקן בתניא (פמ"ו) לענין "משהו חמץ או טלטול מוקצה"; הקשר תחלת המסכת; ענין "כל דרכיך דעהו" ו"קדש עצמך במותר לך". (ס"א)
חלוקת בין התניא ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן - מח"י אלול עד כ"ד טבת. (ס"ב)
התיווך בין הביאור באגרת הקודש שבזמן התנאים הי' לימוד התורה עיקר לתורה אדמו"ר הזקן (בביכל כתב יד) שבית המקדש חרב כי לא הי' מעשה היינו שמעשה הוא העיקר במקדש; תורה ומצוות - ההפרש בין מצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים ושאי אפשר; ההוראה - נתינה לצדקה בין ח"י אלול לכ"ד טבת. (ס"ג)
ענין הצדקה שייך גם לנשים בשוה. (ס"ד)
גם בתלמידי ישיבות צ"ל ענין הצדקה אבל עיקרם תורה, וגם בבעלי עסקים צ"ל תורה - אבל עיקר הידורם צ"ל בצדקה; שקלא וטריא בגדר מעשר כספים; הדפסת ספרים מכסף מעשר. (ס"ה)
מאמר כעין שיחה: בחכמה יבנה בית; מלכיות זכרונות שופרות; בעבודה. (ס"ו)
ענין "אלול" וד' ראשי תיבות שבו. (ס"ז)
ענין "למען הקים אותך היום לו לעם"; "א איד נישט ער וויל און נישט ער קען זיין אפגעריסן פון אלקות". (ס"ח)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
ד"ה אתם נצבים
תוכן ענינים
פרשת נצבים שייכת לראש השנה; נשמות ישראל נקראים נצבים - מלכים, ומצב זה יכולים להמשיך הרצון להתהוות העולמות. (ס"א)
ביאור בלשון אדמו"ר הזקן בהמשל דמלך בשדה, מדוע נקראים בני ישראל "אנשי העיר", ומדוע אומר אדמו"ר הזקן שהמלך נמצא בשדה, ולא שבא מהיכלו לשדה. (ס"ב)
המשך ביאור הלשונות במשל הנ"ל: א) מקבל את כולם בסבר פנים יפות, ב) מראה פנים שוחקות לכולם. (ס"ז)
דיוק בלשון של אדמו"ר מהוריי"צ בלקוטי דיבורים בנוגע למנהג לימוד (או אמירת) תקוני זהר בימי חודש אלול. (ס"ח)
ביאור התקוני זהר של יום זה. (ס"ט)
ע"י רשית השנה - ראשיתך מצער יהי' אחריתך ישגה מאד בעבודה, וכן יהי' אצל בני ישראל שמאחורי מסך הברזל. (ס"י)
הגהות
בלתי מוגה
תוכן ענינים
עבודת הבעש"ט ואדמו"ר הזקן בקירוב ילדים (בגיל או באידישקייט) היא הוראה ונתינת כח לכאו"א, ועי"ז זוכים לברכות ה'; לידת הבעש"ט ואדמו"ר הזקן בסמיכות לראש השנה - מעוררת ונותנת כח על קיום הוראותיהם בשנה הבאה; ברכה וישר כח - לאלה שמתעסקים בחיזוק המוסדות המתנהלים ברוחם של הבעש"ט ואדמו"ר הזקן - בכל דרכיהם.
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה גדולה הכנסת אורחים
תוכן ענינים
ע"י קבלת אורחים ואחדות - נצבים לאחדים כאלד - ממשיכים פני השכינה. (ס"א)
בהכנסת אורחים צריך גם גשמיות - וגדולה לגימה שמקרבת. (ס"ב)
המשך (מש"פ נצבים) ישוב השאלה שבתקוני זהר איתא שהכנסת אורחים שוה לקבלת פני השכינה, דמאמר זה אמר רשב"י שאצלו לא נוגע המעשה בפועל וגם הגילוי לא הוסיף לו מאחר שעליו נאמר מאן פני האדון הוי' דא רשב"י, משא"כ באברהם שגדולה הכנסת אורחים; ומרומז בלשון הרמב"ם שזה "החוק שחקק אברהם בדרך החסד". (ס"ג)
מגלגלין זכות ליום זכאי - הולדת הצמח צדק בכ"ט אלול שבתורתו התגלו ענינים של פנימיות התורה גם בנגלה דתורה - היינו "בקשו פני" - פני השכינה שבתורה, וענין זה (גילוי פני השכינה) נפעל גם ע"י הכנסת אורחים; ביאור הצמח צדק שקבלת פני השכינה הוא גילוי שער הנו"ן וקבלת אורחים גדולה אף מזה, ובזה רואים מעלת המעשה דוקא כמו בשופר. (ס"ד)
הקשר דכ"ט אלול לראש השנה נראה א) בההכנות לראש השנה, ב) בתקיעות, ג) בענין מעשר בהמה. (ס"ה)
מסירת המפתח של קרית גת: עיר בישראל ענינה - עיר אלקינו וצריכה להיות מוקפת חומה, אבל בחומה צריכים להיות שערים ליציאה - לקירוב יהודים הנמצאים בחוץ ולהכניסם פנימה. (ס"ו)
מסירת שטענדער מבית הספר למלאכה: ענין השטענדער - דומם, דעל ידו המדבר, האדם, מתפלל ולומד; ביטול של שטענדער - ביטול שלמעלה מהבנה; ביאור הסיפור על התבוננות בתפלת ראש השנה של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הזקן. (ס"ז)
בהכנסת אורחים רואים מעלת נשי ישראל (הוא אמר קמח והיא אמרה סולת); המלכת הקב"ה דוקא ע"י ביטול כעפר שבעולם העשי'. (ס"ו)
ליל ערב ראש השנה הקרא - "די נאכט פון זכור ברית"; ענין הברית - קשר באותו של "לא שניתי" הן ב"אני לדודי" והן ב"דודי לי". (ס"ז)
היציאה משנה שעברה והכניסה לשנה הבאה נעשית בשמחה, שכבר בערב ראש השנה לובשים לבנים וכו' שיודעים שזוכים בדין. (ס"ח)