בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה כבוד מלכותך
תוכן ענינים
ב' ימים דראש השנה הם ענין אחד - עליית העולמות, והתחדשות החיות. (ס"ב)
ענין תקיעת שופר - המתקת הגבורות - תשובה. (ס"ו)
לאחרי ראש השנה העבודה דקבלת עול היא מתוך שמחה. (סי"א)
ביאור סדר הברכות ד"מלכיות זכרונות ושופרות". (סי"ג)
הגהות
בלתי מוגה
תוכן ענינים
בירך שיתקבלו התפלות, ושיהי' שנה טובה בגשמיות וברוחניות.
בלתי מוגה
תוכן ענינים
ברכת כהנים…; הצלחה בלימוד, און מ'זאל אויספירן דעם רבי'נס כוונה.
בלתי מוגה
בלתי מוגה
תוכן ענינים
סיפורים מאדמו"ר מהר"ש: א) לפני הסתלקותו רמז על כך; ב) הי' תמיד בשמחה, אף שהי' בעל יסורים; ג) הטיל אימה גם על אינם יהודים; ד) אדמו"ר מהר"ש בדוגמת רצון, ואדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בדוגמת תענוג. (ס"א)
ה) אחד שהתעשר בברכתו של הצ"צ, רצה ליתן לו מתנה, ואמר לו שיתן לאדמו"ר המהר"ש; אצל הצ"צ לא הי' רחבות בגשמיות. (ס"ב)
ו)הי' אומר חסידות בחיי אביו. (ס"ג)
ז) בהשבעה דיבר אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע והרי"מ בחסידות, ספק באמיתית הסיפור. (ס"ד)
ח) כשדבורה לאה שמעה על הפטירה עמדה בפנים לקיר ג' מעת לעת; ט) הי' בעצמו כותב הרפואות (בלאטיניש) לבית מרקחת (אפטייק); י) חלה בחיי אביו, ואמר אביו שיחי' נ"ב שנה. יא) הפראפעסער אמר לו אידטזי (לך); יב) לא יגע בתורה, עד שאביו ביאר לו מעלת היגיעה. (ס"ה)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
מצות סוכה היא דוקא בתשרי, ולא בניסן; וההוראה מזה בעבודה: שצריך להאיר גם בחושך הגלות - ימות הגשמים. (ס"א)
"אושפיזין" גם של נשיאי החסידות. (ס"י)
החילוק בין נרות חנוכה דמוסיף והולך - מלמטה למעלה, לפרי החג (דתשרי) פוחתים והולכים - מלמעלה למטה; הפסוק שאומר אושפיזא הראשון: "אז תתענג על הוי'"; הוי' ואלקים, ג' אופנים. (סי"א)
ביאור ענין ד' אותיות דשם הוי' בפרטיות. (סט"ו)
הפסוק שאומר יצחק (אושפיזא הב') "גבור בארץ יהי' זרעו וגו'"; כל הברכות נתונות, זרעו של אדמו"ר מהוריי"צ. (סכ"ב)
בלתי מוגה
מוגה
אודיו
תוכן ענינים
שמחת בית השואבה למעלה משמחת החג, ע"פ נגלה - כיון שלא הודו הצדוקים, וע"פ חסידות שענין המים הוא למעלה מ"יין"; ההתחלה צ"ל בקבלת עול, נעשה ונשמע. (ס"א)
ההוראה מסוכות על עבודת כל השנה כולה, ניסוך היין - הבנה והשגה, וניסוך המים - קבלת עול (כהקדמה); סיפור עם אדמו"ר הצ"צ והחיילים - כשהולכים בשמחה מנצחים, סיפור אדמו"ר הזקן שאמר שמשיח יהי' עולם'שער, שאם לא כן, העולם'שער לא ילכו, משא"כ "חסידים זיינען קבלת עול'ניקס". (ס"ח)
ענין הד' מינים, ובעבודה. (סי"ט)
ענין הפקדון, ושליחות יד בפקדון - בעבודה דלימוד התורה, שאם שלח בו יד - חייב באחריותו. (סכ"ד)
בית השואבה - שמשם היו שואבין רוח הקודש; ושייכותה לכאו"א. (סל"ד)
ענין מים ויין ושמן בתורה - שמן - רזין דרזין - מפעפע בכולו, בכל הכחות עד מעשה בפועל. (סל"ח)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
ברכת שהחיינו דשמחת תורה היא גם על התורה, והביאור (סה"ש תש"ה ע' 55). (ס"א)
שערי אורה שערי ברכה ושערי הצלחה (סה"ש תש"ה ע' 59) דוקא אלו ובסדר זה; (סיפור על עולם'שער שחידש בתורה לפני נטילת ידים שחרית; שאחד שנדמה לו שהרמב"ם בא להודות לו על איזה חידוש, בחלום). (ס"ד)
ביאור בפסוק "אתה הראת לדעת וגו'": אתה - עצמות ומהות (לנוכח), הראת - נתגלה, לדעת - הבנה והשגה. (סי"ז)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה להבין ענין שמח"ת
תוכן ענינים
ב' פירושים בלשון "שמחת תורה". (ס"א)
הכוונה ד"דירה בתחתונים", בעולם הזה דוקא; (כשרופא כותב "רצפט" לתרופה, והרוקח נותנה, צריכים גם לקחת התרופה, ואז דוקא מתרפאים) כל אשר לאיש יתן בעד נפשו. (ס"ב)
מעלת נשמות ישראל - כל התופס במקצתו כאילו תופס בכולו. (ס"ה)
נחיצות ההתעסקות בחינוך. (ס"ו)
אחריות הרבנים והשוחטים ובודקים. (ס"ז)
ביאור ג' המדריגות - ירושה, יגיעה ומתנה - שבתורה. (סי"א)
ביאור מאמר רז"ל "על שלא ברכו בתורה תחלה"; וההוראה מזה. (סט"ו)
ביאור דמה שיש עונש על שוגג הוא על סיבתו - תענוג שלו שמונח בדברים האסורים, וע"י החלטה כדבעי בשמחת תורה "אויסרייסן" התענוג מענינים גשמיים ילך לבטח בהעבודה ד"ויעקב הלך לדרכו". (סי"ט)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויקח ה"א את האדם
תוכן ענינים
פרשת בראשית ה"ה פרשה כללית, והנהגת שבת בראשית נוגע לכל השנה. (ס"א)
התחלת העבודה ד"ויעקב הלך לדרכו"; והנתינת כח לזה מהניצוצות שקיבל מלבן. (ס"ה)
אודות המאמר "כי נער ישראל ואוהבהו" בשמחת תורה תרס"ו בלי הכנה. (סט"ו)
הגהות
בלתי מוגה
תוכן ענינים
אודות הרז"א: גדלות הענוה שלו, מאמריו וכו'; אדמו"ר מהוריי"צ רצה שידפיסו את מאמריו.
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ויהיו חיי שרה
תוכן ענינים
מצוה ראשונה בתורה הוא "פרו ורבו" - שכ"א יעשה עוד חסיד, ואצל בינונים לעשות את עצמו "חסיד". (ס"ב)
גאולת כסלו היא נצחית גם בזמן הגלות. דהרי א) נרות חנוכה הם לעד, ב) התחלת בנין בית המקדש השני, שהי' יכול להיות בית המקדש דלעתיד, היתה בכ"ב בכסלו. ולכן גאולת אדמו"ר הזקן בחודש כסלו דוקא. (ס"ד)
מאמרי ד"ה "ויהיו חיי שרה" מבארים העבודה דקבלת עול - עבודת יצחק וברית מילה - ושייכותם לחיי שרה. (סי"א)
המשכת הברכה ע"י אהבת ישראל. (סי"ט)
בלתי מוגה
מוגה
תוכן ענינים
שייכות מילה ליום הכיפורים ולקדש הקדשים. (ס"א)
שייכות מילה לשמיני עצרת ושייכותם ליוסף, שממשיך כל ההמשכות בבי"ע, בעבודת אדמו"ר מהוריי"צ נרגש החיבור דב' קצוות הפכיים מעלה ומטה ביחד, לימוד א-ב לתינוקות, וניסים גדולים גם בערך להרביים הקודמים. (ס"ד)
המנהג לתת שכר לימוד בעת הברית. (סי"ג)
בלתי מוגה
מוגה
תוכן ענינים
פתיחה:
מעלת וחשיבוחת ישיבת תומכי תמימים, ובפרט בזמנינו - חינוך באופן שהתלמידים ישפיעו לאחרים.
סיפור מהבעש"ט שראה בעת עליית הנשמה שמלאך מיכאל מעלה זכות על עם ישראל: שאפילו אלו שעוסקים במסחר, כוונתם לתרום לצדקה ע"י הרווח, ולחזק מוסדות תורה וכו'.
ההשקעה בהישיבה מחזירה רוחח מובטחת - פירות ופירי פירות על עולם.
דוגמא מ"אינקאם טעקס" (מס הכנסה), שלפי ערך הרוויחים, צריך לתת את המס; ומדה טובה מרובה ממדת פורענות, שכשנותנים ה' אלפים, מוציאים הרבה יותר.
סגירה:
הוראה מפ' השבוע: השמירה בחרן הוא ע"י "אבני המקום": קב"ע, "מראשותיו": "יגיע כפיך", והראש מונח בקדושה; "מטתו שלמה" נעשה ע"י מדת הביטחון; "אין מערבין שמחה בשמחה" נלמד מלפני מ"ת, כי שייך לתכונת הנפש שלא נשתנה במ"ת.
מעלת וחשיבוחת ישיבת תומכי תמימים, ובפרט בזמנינו - חינוך באופן שהתלמידים ישפיעו לאחרים.
סיפור מהבעש"ט שראה בעת עליית הנשמה שמלאך מיכאל מעלה זכות על עם ישראל: שאפילו אלו שעוסקים במסחר, כוונתם לתרום לצדקה ע"י הרווח, ולחזק מוסדות תורה וכו'.
ההשקעה בהישיבה מחזירה רוחח מובטחת - פירות ופירי פירות על עולם.
דוגמא מ"אינקאם טעקס" (מס הכנסה), שלפי ערך הרוויחים, צריך לתת את המס; ומדה טובה מרובה ממדת פורענות, שכשנותנים ה' אלפים, מוציאים הרבה יותר.
סגירה:
הוראה מפ' השבוע: השמירה בחרן הוא ע"י "אבני המקום": קב"ע, "מראשותיו": "יגיע כפיך", והראש מונח בקדושה; "מטתו שלמה" נעשה ע"י מדת הביטחון; "אין מערבין שמחה בשמחה" נלמד מלפני מ"ת, כי שייך לתכונת הנפש שלא נשתנה במ"ת.
עוד
בלתי מוגה
תוכן ענינים
קריאת "יששכר" בשי"ן א' או ב' ומנהגנו. (ס"א)
השגחה פרטית בכל פרט ובאופן שיקרה, והטעם שאדמו"ר הזקן לא הביא ראי' מהמדרש דגם צפור מבלעדי שמיא לא מתצדי כו'. (ס"ב)
הפרש בין מאמרי אדמו"ר הזקן - חכמה, בנקודות; ואדמו"ר האמצעי - בינה בהרחבה. (ס"ג)
סיפור שאדמו"ר האמצעי לא אמר חסידות, כי הצ"צ אמר שאצלו נבלעים דברי הרב. (ס"ו)
אברכים צריכים לדבר ברחוב אודות יחודא עילאה ויחודא תתאה. (ס"ז)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
הנותן ברכה מתחייב לעשות התלוי בו שתקויים, ברכתם אותי שאצליח בעבודתי בקירוב ליהדות, ובודאי תעשו התלוי בכם שתקויים.
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה פדה בשלום
אודיו
תוכן ענינים
השייכות דד"ה דמאמרי י"ט כסלו - "פדה בשלום" - עם ענין הגאולה. (ס"א)
נפקא מינה בין גמ"ח דישראל (אברהם) שנותן גם מענינים עיקריים, לגמ"ח דאומות העולם (ישמעאל) שהוא רק ממותרות ושיריים; וכן בגמ"ח רוחני - לימוד החסידות עם הזולת - שצ"ל גם מהענינים העקריים שלו. (ס"ד)
פסק אדמו"ר הזקן שחסידות תהי' נחלת הכלל, יקויים, אלא שצריך להיות דוקא בדרך הטבע - ע"י עבודתינו - כדרך חב"ד. (ס"ה)
כל תלמיד צריך להעמיד עוד תלמיד בלימוד החסידות. (ס"ו)
החילוק שבין נגלה לחסידות הוא בדוגמת החילוק בין השפעת רב ותלמיד להשפעת אב ובן; ביאור בדברי אדמו"ר הזקן שיוציא כאו"א מן המיצר אל המרחב, מהגשמי אל הרוחני, ומן הגיהנום. (ס"ז)
החולק על תורת החסידות הוא בגדר מין שאינו מאמין בחלק מן התורה, ומובן שהגדולים שחלקו אז אינם בגדר זה, והם בדוגמת הראב"ד ועוד שחלקו על הרמב"ם בענין "גשמיות בבורא" (שהוא כפירה), רק דלהבנתם ששייך גשמיות בבורא אין זה מינות, אבל האמת שהוא היפך האחדות, ועד"ז בענין המחלוקת על חסידות. (ס"ט)
הגזירה על לימוד החסידות נתפרסמה דוקא עם הטעם, ולכן כשבטל הטעם מעיקרא בטלה הגזירה; כשמחלקים בין גליא לסתים דאורייתא שהיא חד עם קוב"ה, הר"ז סתירה לאחדות ה' - בתים וגליא דקוב"ה. (ס"י)
מאמר שרשם אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע לעצמו בענין החידוש דאדמו"ר הזקן על הבעש"ט והמגיד. (סי"א)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה וישב יעקב
תוכן ענינים
טעם הסדר (בברכה) "...לתורה לחופה ולמעשים טובים" והוראה בעבודה. (ס"ב)
מקור להמדובר בי"ט כסלו בנוגע לגזירה על לימוד החסידות - שבטל הטעם בטלה הגזירה. (סי"ג)
יכולתם לנגד מפני שיש להם איזה שייכות לחסידות. (סט"ו)
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
תוכן ענינים
יסוד תומכי תמימים שיהיו התלמידים "נרות להאיר".
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
תוכן ענינים
שייכות נשים לחנוכה, ומנהגנו בנוגע להדלקת נרות ע"י נשים. (ס"א)
מסירות נפש דחנוכה למעלה מטעם ודעת אצל נשים, ולכן הי' הנס אף שע"פ דין הי' מותר להדליק בטומאה. (ס"ב)
עוד
כשהכניסו לקט שיחות ומכתבים בעניני נישואין, בקשר ליובל שנים לחתונת כ"ק אד"ש, כ"ק אד"ש השמיט שיחה זו כולה. צילום ההגהה.
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
אודיו
תוכן ענינים
הכריז אודות חלוקת הש"ס. (ס"א)
"הדרן על הש"ס", "הדרן" על מסכת נדה - ביאור בענין הרואה יום י"א, מחלוקת בית שמאי ובית הלל. (ס"ב)
אדמו"ר הזקן כלל ב' האורות דנגלה ונסתר, ומרומז בשמו "שני-אור". (ס"ג)
הכרח בלימוד נגלה וחסידות ונתינת כח מהרביים. (ס"ה)
כאו"א צריך להשתתף בהפצת תורת החסידות, והסדר שבזה לומר ענין בנגלה ועי"ז לעשותו כלי קיבול לתורת החסידות, וכדי שיהי' בהצלחה צ"ל אור אצל החסידים. (סי"א)
לימוד התורה מצד קבלת עול, ובאופן של "כולנו כאחד", וע"י קישור נגלה וחסידות ביחד. (סי"ט)
תועלת בחזרת דא"ח בבית כנסיות, וגם אצל בעה"ב. (סכ"ד)
מנהג בית הרב לקבל סמיכה לפני החתונה, והעיקר לא ה"נייר" רק לדעת הדינים, וכ"ד טבת הוא יום מסוגל להתחיל. (סכ"ח)
עוד
- ראה אג"ק ח"ה ע' קעג (אגרת א'שעו):
...הנני מעתיק פרק א' ממה שנאמר בעת ההתועדות, נשען על הסיפור שהרב המגיד הנה בתחלת בואו של אדמוה"ז למעזריטש, סידר אשר בנו ה"מלאך" ילמדו עם רבינו הזקן תורת החסידות, ואדמוה"ז ילמוד עם ה"מלאך" תורת הנגלה, וכשהתחילו בלימוד: מאימתי כו', ואדמוה"ז התחיל לפרש את המשנה, אמר המלאך אשר הוא מפרש אימתי מלשון אימה ופחד, ובקשור תחלת הש"ס עם סופו (כי בחלוקת הש"ס כאן הנה מחלקים ג"כ את הסדרי משניות, ואף שהסיום הי' בהמס' נדה, קשורים זה בזה).
דסיום המשנה הוא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שלום והתאחדות דכל בני ישראל, וכמבואר ג"כ בתניא פל"ב, ברכנו אבינו (כאשר) כולנו כאחד.
ואחדות אמיתי של בנ"א בכלל ואפילו בנ"י בפרט, הנה א"א הוא כשישנה איזה פני' ותועלת באמצע, כי אז הרי אינו מתאחד עם השני, כ"א מחפש תועלת - לעצמו, ואחדות אמיתית אי אפשרית אלא כמבואר בתניא פל"ב מפני שכולם מתאימות ואב אחד לכולנה כו' מצד שרש נפשם בה' אחד. וכמבואר בדא"ח אשר שרש הנשמות הם למעלה אפילו מתומ"צ, וכמרז"ל בב"ר בתחלתו, מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר, ואפי' לתורה כמ"ש דבר אל בנ"י. וזהו התחלת הש"ס בק"ש והסיום בכלי שמחזיק ברכה הוא השלום, אשר השלום הוא ע"י שאומר ק"ש - ה' אחד, אבל כדי שתהי' האמירה אמיתית, צריך להיות ע"י ומאימתי, קב"ע, ולא מצד השכל וטעם, אפי' שכל וטעם דקדושה.
ולדכותי' יספיק הקיצור.
ולדכותי' יספיק הקיצור.
- ראה גם אג"ק ח"ה ע' רז (אגרת א'תח):
נ"ב: מועתק בזה קטע ממה שנאמר בעת ההתועדות ביום ההילולא של רבינו הזקן, הוא כ"ד טבת העבר.
ידוע הסיפור שהרב המגיד, הנה בתחלת בואו של אדמוה"ז למעזריטש, סידר, אשר בנו המלאך ילמוד עם רבינו הזקן תורת החסידות, ואדמוה"ז ילמוד עם ה"מלאך" תורת הנגלה, וכשהתחילו בלימוד מאמתי כו' ואדמוה"ז התחיל לפרש את המשנה, אמר המלאך אשר הוא מפרש אימתי מלשון אימה ופחד, ובקשור תחלת הש"ס עם סופו (כי בחלוקת הש"ס כאן הנה מחלקים ג"כ את הסדרי משניות, ואף שהסיום הי' במס' נדה, הנה קשורים זה בזה)
דסיום המשנה הוא, לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שלום והתאחדות דכל בני ישראל, וכמבואר ג"כ בתניא פל"ב, ברכנו אבינו (כאשר) כולנו כאחד, ואחדות אמיתי של בנ"א בכלל ואפילו בנ"י בפרט, הנה אי אפשר הוא כשישנה איזה פני' ותועלת באמצע, כי אז הרי אינו מתאחד עם השני, כ"א מחפש תועלת עצמו ואחדות אמיתית אי אפשרית אלא כמבואר בתניא פל"ב, מפני שכולם מתאימות ואב אחד לכולנה כו' מצד שרש נפשם בה' אחד, וכמבואר בדא"ח אשר שרש הנשמות הם למעלה אפילו מתומ"צ, וכמרז"ל בב"ר בתחלתו, אשר מחשבתם של ישראל קדמה לכל דבר ואפי' לתורה כמ"ש דבר אל בני ישראל, וזהו התחלת הש"ס בק"ש וסיום בכלי שמחזיק ברכה הוא השלום, אשר השלום הוא ע"י שאומר ק"ש ה' אחד, אבל כדי שתהי' האחדות אמיתית, צריך להיות מאימתי, קב"ע ולא מצד השכל וטעם, אפי' שכל וטעם דקדושה, וכן מבואר בדא"ח בכמה מקומות.
ידוע הסיפור שהרב המגיד, הנה בתחלת בואו של אדמוה"ז למעזריטש, סידר, אשר בנו המלאך ילמוד עם רבינו הזקן תורת החסידות, ואדמוה"ז ילמוד עם ה"מלאך" תורת הנגלה, וכשהתחילו בלימוד מאמתי כו' ואדמוה"ז התחיל לפרש את המשנה, אמר המלאך אשר הוא מפרש אימתי מלשון אימה ופחד, ובקשור תחלת הש"ס עם סופו (כי בחלוקת הש"ס כאן הנה מחלקים ג"כ את הסדרי משניות, ואף שהסיום הי' במס' נדה, הנה קשורים זה בזה)
דסיום המשנה הוא, לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שלום והתאחדות דכל בני ישראל, וכמבואר ג"כ בתניא פל"ב, ברכנו אבינו (כאשר) כולנו כאחד, ואחדות אמיתי של בנ"א בכלל ואפילו בנ"י בפרט, הנה אי אפשר הוא כשישנה איזה פני' ותועלת באמצע, כי אז הרי אינו מתאחד עם השני, כ"א מחפש תועלת עצמו ואחדות אמיתית אי אפשרית אלא כמבואר בתניא פל"ב, מפני שכולם מתאימות ואב אחד לכולנה כו' מצד שרש נפשם בה' אחד, וכמבואר בדא"ח אשר שרש הנשמות הם למעלה אפילו מתומ"צ, וכמרז"ל בב"ר בתחלתו, אשר מחשבתם של ישראל קדמה לכל דבר ואפי' לתורה כמ"ש דבר אל בני ישראל, וזהו התחלת הש"ס בק"ש וסיום בכלי שמחזיק ברכה הוא השלום, אשר השלום הוא ע"י שאומר ק"ש ה' אחד, אבל כדי שתהי' האחדות אמיתית, צריך להיות מאימתי, קב"ע ולא מצד השכל וטעם, אפי' שכל וטעם דקדושה, וכן מבואר בדא"ח בכמה מקומות.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה וידבר גו' וארא
תוכן ענינים
עשיית כלים להמשכת הברכות דשבת מברכים. (ס"ב)
טעם אמירת קדיש ביום היארצייט הוא מכיון שביום זה הנשמה עולה בעליות שלא בערך, צריכים ללכת יחד אתו ("מיט גיין") בעליות, ולכן להיות זהיר בהתקשרות בפרט בימים שלפני היארצייט. (ס"ד)
בראש חודש שבט התחיל משה רבינו ע"ה לומר משנה תורה, וזה שמשה מפי עצמו אמרה, היינו רק הסגנון, והכל הי' מפי הגבורה; וכן בגדולי ישראל בכל הדורות - הכל הוא ע"פ הגבורה. (ס"י)
אמירת משנה תורה לדור שנכנסו לארץ, כי היו צריכים לממוצע; טעם להתקשרות חסידים לרבי. (סי"ג)
עבודת הבעלי עסקים לטבול במי הדעת. (סט"ו)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
טעם לעשיית קידוש בשבת שלפני היארצייט.
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה באתי לגני
אודיו
תוכן ענינים
מחשבות של צדיקים קיימות לעד, ומה שלא נתקיימו עדיין בפועל הוא משום שלא הגיע הזמן, וכשיגיע הזמן יהיו בפועל. (ס"ג)
התייסדות איגוד תלמידי הישיבות והתנאים. (ס"ה)
ביאור בשיטת הרא"ש אם שייך (איגוד) וערבות בנשים. (ס"י)
הוראה מסיפור אדמו"ר מהר"ש שאמר לזוגתו הרבנית: שהוא יעלה ל"א דרגות למעלה, והיא תעלה ל"א עליות למטה, היינו שיש עליות ביום היארצייט; וכמו"כ צ"ל עליות למטה, בכדי "צו מיט גיין". (סכ"ד)
פעולת המוסדות גם לאחרי גמר הלימודים, ולכן גם אלו (שכבר יצאו מהמוסד) יכנסו ב"איגוד" הנ"ל. (סכ"ד)
אופן הנהגת אדמו"ר מהוריי"צ בהתגלות החסידות, כמו הבעש"ט ועוד יותר, רמז בתיבות "בריש גלי" לאדמו"ר מהוריי"צ. (סכ"ט)
הגהות
עוד
בקשר עם יו"ד שבט תשי"ב - י"ל בהצעת כ"ק אדמו"ר שליט"א קו' מנהגי יאר־ציי"ט.
בלתי מוגה
תוכן ענינים
אצל שרה אמנו הי' בפועל נחתת וסלקת, וכן אצל הרבנית שטערנא שרה נ"ע. (ס"א)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה לא תהי' משכלה
תוכן ענינים
אם כסף תלוה, וכן למעלה, ומלוה להוצאה ניתנה. ובנוגע לפועל: אף שאינו בשלימות בשאר הענינים מ"מ ילמוד חסידות, ועוד כי הנתינת כח הוא ממקום שלגביו לא נוגע מעשה התחתונים.
מאמרים
ד"ה ליהודים היתה אורה
אודיו
תוכן ענינים
איש יהודי - מלשון הודאה, הי' בשושן הבירה - עיר המוקפת חומה, חומה זו תורה, ופעל מסירות נפש גם במקומות שחסרה אמונה ותורה. וכן היא פעולת חסידות חב"ד. (ס"ב)
עבודת המסירות נפש צ"ל בכל הזמנים; עמלק מנגד לקיום התורה ומצוות ובהפקירא ניחא לי', ובפורים יש נתינת כח ללחום נגדו. (ס"י)
ההוראה מזה שמרדכי קיבץ תשב"ר, שביטול גזירות אינו ע"י התעמקות בתורה אלא ע"י לימוד עם ילדים. (סי"ב)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויקהל משה
תוכן ענינים
חמץ ומצה - התנשאות וביטול, ובה"א של "מצה" יש פת"ח קטן כי תשובה היא ברגעא חדא וכו'. (ס"א)
ההתנשאות מביאה להצדקת מעשיו, משא"כ ביטול; הוראה בעבודה מהנהגת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בעת אמירת ברכות השחר. (ס"ה)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה עם זו יצרת
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
ד"ה אדנ' שפתי תפתח
תוכן ענינים
נחיצות חזרת דא"ח בכל מקום ומסירת דו"ח.
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
"כולנו מסובים" - פירוש כולנו במדריגת אצילות שלא סובלים ענין החטא, וכל זה ע"י הגילוי בזמן יציאת מצרים. (ס"א)
ענין "מתחלה עובדי עבודה זרה" שבכל אחד, ובדרגא חדא יכול להתהפך לצדיק גמור. (ס"ד)
כל ה"דיינו" יש להם שייכות ביניהם (ולכן אין מפסיקים) והיינו שיציאת מצרים יש לו שייכות לבנין בית המקדש. (ס"ו)
מנהג בית הרב הי' לא לבאר חלק הב' בהגדה; דיוק הלשון "לשנה הבאה בירושלים". (סי"א)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
תוכן ענינים
אמירת ההגדה בקול רם ובשמחה. (ס"א)
טעם אמירת "לחמא עניא בארעא דמצרים". (ס"ב)
לחמא עניא - ענין הקבלת עול. (ס"ג)
טעם אמירת "טאטע איך וועל בא דיר פרעגן די פיר קשיות". (ס"ד)
ענין "מסובין" בעבודת האדם, ותירוץ לקושיא בזה. (ס"ה)
החידוש בגילוי דפסח שמשפיע בעבודת בירור נפש הבהמית שבספירת העומר. (ס"ז)
ביאור בדברי אדמו"ר מהורש"ב "א שיינע מסיבה" על מעשה ברבי אלעזר וכו', כי ראה אותם בעיני בשר. (ס"י)
שייכות חכם לרשע שסמוכים זה לזה, ובנוגע לפועל שהתלמידים ידברו בבתי הכנסיות בימי חג הפסח דברי התעוררות. (סי"א)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
תוכן ענינים
הטעם שבזמן הזה אין מרור - שמראה על גלות - מדאורייתא משא"כ בזמן בית המקדש, וההוראה בעבודה לצפות לביאת המשיח. (ס"ב)
ע"פ מאמר רז"ל "הואיל ונפיק מפומי' דרב כהנא כו'" תורצו כל השאלות על דרכי החסידים (התוועדויות - תפלה) ויבואר טעם לזה שאוכלים מצה שרוי' באחרון של פסח. (ס"ז)
טעם לקיחת השה בעשור לחודש - שיהי' תוקף ומסירות נפש, וכן בזמן הזה ("כימי צאתך וכו'") שיש לעמוד בתוקף. (סי"ד)
מעלת יום טוב שני של גליות, שבזמן הזה הוא מצד הודאי, וכ"ז מצד כח בית דין לקבוע יום טוב. (ס"כ)
המצב בארץ הקודש. (סל"א)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה לויתן זה יצרת
תוכן ענינים
שמחה ביום השבת (ובפרט שבת דספירת העומר). (ס"ב)
שמיני - כנגד יוסף שפעל בעולם, וכן אדמו"ר מהוריי"צ. (ס"ד)
בזמן השריפה פועלים בלי חשבונות, ולכן יש לפעול על הזולת בחיפזון וזריזות. (ס"ח)
"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", ובפרט תינוקות שנשבו, רק שצריכים לפעול עליהם ככל האפשרי, ותוך כדי הכרה שהולכים בכוחותיו של הרבי. (סי"א)
א) הפצת החסידות גם בלי לומר שזה חסידות. ב) הכרח ללכת עם מעיל ארוך. ג) מעלת הזקן. ד) ל"מעמד", הולך יחד עצמות ומהות אין סוף ברוך הוא. ה) "שפילן שאח" (שחמט) ע"פ עבודה. ו) נתינת צדקה יותר מכפי יכולתו. ז) אגרא דכלה דוחקא. ח) הבאת ילדים שידחקו בין החסידים. ט) כלי שנגמרה צורתה בטהרה צריכה טבילה וכן בעבודה. י) צריכים לצאת ממדידות והגבלות. יא) זהירות בלבושים. יב) צער בית יוסף שלא זכה למסור נפשו על קדושת השם. יג) אצל רבי - אין שייך "בעל כרחו". יד) אצל רבי איז תורה ניט שווער. טו) מעלת עולם הזה על גן עדן ועולם הבא. (סט"ז)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
הצעה לעשות "דינער" ("אפער") לאסוף כסף בשביל תומכי תמימים ליובאוויטש.
מוגה
תוכן ענינים
כל ירידה היא הכנה לעלי' נעלית יותר.
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה חמשה קנינים
תוכן ענינים
פעולת עמל בתורה שלא יהי' "געשמאק" בדברים גשמיים, וזה ימשיך תוספת בהמשכות. (ס"ב)
חילוק בין חכמה ותורה - מלשון הוראה, וזה גופא בקבלת עול, וכן צ"ל גם בעת עסקו בפרנסה. (ס"ו)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת סוטה - ביאור בענין "אמר רב יוסף לא תיתני ענוה דאיכא אנא". (ס"א)
לימוד מסכת סוטה בין פסח לעצרת. (ס"ד)
מאמרים
ד"ה חמשה קנינים
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
ד"ה בשעה שהקדימו
תוכן ענינים
ענין חג השבועות - גילוי כתר הג' שנטל לעצמו, ע"י המשכה מלמעלה למטה, אבל צ"ל עבודה מלמטה למעלה לפני זה - ספירת העומר. (ס"א)
ערבות מתן תורה ע"י הילדים. (ס"ח)
סיפור אדמו"ר מהוריי"צ שלפני הבר-מצוה לא רצה לתת האתרוגים שלו לרז"א. (ס"ט)
ג' השבועות בקיום המצוות: א) מושבע מהר סיני, ב) תהי' צדיק (במעי אמו), ג) נשבעים לקיים המצוות; והחילוק ביניהם. (סי"ב)
עבודה בקבלת עול, אע"פ ש"כל המקודש יותר - חביב יותר". (סי"ז)
תקנת אמירת תהלים ושייכותה לשבועות. (ס"כ)
ביאור המדרש ד"בנינו עורבים אותנו" ע"פ דרוש. (סכ"ב)
מעלת איסור חג השבועות. (סכ"ח)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה כי תבואו אל הארץ
תוכן ענינים
התעסקות בענינים גשמיים ופשוטים ודוקא. (ס"ב)
ביאור בזה שאם מניח תפילין אח"כ, אינו מעיד עדות שקר באמירת קריאת שמע בלא תפלין, וביאור בפנימיות הענינים, ובנוגע לעבודה. (ס"ו)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה מי מנה עפר יעקב
תוכן ענינים
שמחה בי"ב תמוז - יום טוב בזמן בגלות - צ"ל בלי הגבלות. (ס"ב)
השתדלות לבוא להתוועדות גם בזמנים רגילים. (ס"ד)
פרה אדומה ענין כללי ולכן נקרא בשם "חוק התורה" ובה רואים מסירות נפש של כהן בשביל חבירו. (ס"ז)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה נתת ליראיך נס להתנוסס
תוכן ענינים
מעלת נתינת צדקה בימי י"ב-י"ג תמוז למוסדות תלמוד תורה של אדמו"ר מהוריי"צ (אהל יוסף יצחק). (ס"ב)
שייכות "סגולה" (יום סגולה) לי"ב ויג תמוז ולמתן תורה. (סי"א)
לקלבת סמיכה, צריכים ללמוד (חוץ מלימוד הההלכות ביורה דעה): א) חסידות - כדי שיהי' יראת ה' אוצרו, ב) ידיעה כללית (עכ"פ באופן מקיף) בכללות התורה (ללמוד בעיון 5-10 סוגיות, ולמיגרס 3-5 מסכתות). (סכ"ג)
הכרח לימוד החסידות ודוקא בדורנו. (ס"ד)
המשך ההתוועדות: הוראה מהנהגת פינחס.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
הנחה:
י"ל בקו' בפנ"ע תשי"ב
תוכן ענינים
לימוד מפרשת השבוע (פ' פינחס) בענין חלוקת הארץ ע"פ גורל - עבודה למעלה מטעם ודעת; לכל אחד יש חלקו בעולם לבררו, ובזה דוקא עומד לו נסיונות וכו', וכמו"כ בחלוקת ארץ ישראל, כ"א קיבל את החלק השייך אליו - לבררו. (ס"א)
ההוראה: אף שהיציאה בשליחות המרכז לעניני חינוך היא ירידה, היא בכדי לברר חלקו בעולם, ועי"ז תזכו להצלחה בכל הענינים.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה וידבר גו' והקריתם
תוכן ענינים
ענין ערי מקלט ברוחניות שקולטות עוברי עבירה, והקב"ה מראה הדרך - כמו בגשמיות שהי' דרך ריבה והי' כתוב מקלט מקלט. (ס"ב)
הנהגת הבעש"ט לצאת וללמד, וכן התל' צריכים לצאת לעמוד על פרשת דרכים ולצעוק: מקלט מקלט, וע"י פעולה א' יכריעו את כל העולם. (ס"ז)
מסיפור בני גד ובני ראובן הוראה שהמדובר לעיל שייך לכולם ולא רק לבחורי ישיבה. (סט"ו)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת ראש השנה - שייכות ברכת הכהנים לתפלה, ולתחיית המתים. (ס"א)
החילוק בין "זכו" ל"אחישנה", ובעבודה. (ס"ג)
שייכות העם למלך ע"י קבלת עול. (ס"ט)
סיפור פסק הרה"ג הרה"ח ר' לוי יצחק עירוב בסוכה, והענין בעבודה. (סי"ג)
החילוק בין "מנחם" ל"מנחם אב" אתכפיא ואתהפכא. (סי"ז)
עוד
כשהכניסו לקט שיחות ומכתבים בעניני נישואין, בקשר ליובל שנים לחתונת כ"ק אד"ש, כ"ק אד"ש השמיט שיחה זו כולה. צילום ההגהה.
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
ד"ה אני לדודי
English
תוכן ענינים
טעם ירידת הנשמה בגוף והעבודה בדברים גשמיים. (ס"ב)
בלתי מוגה
מוגה
תוכן ענינים
ביאור הלשון "ח"י אלול נותן חיות בהענינים ובעבודות דחודש אלול". (ס"א)
טעם לעבודה בשמחה, ושייכותה לתורת החסידות. (ס"ד)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה אתם נצבים
תוכן ענינים
שייכות אותיות הכתיבה לקדש הקדשים. (ס"ב)
המשכת הביטול דראש השנה שיאיר בכל השנה. (ס"ה)