בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה היום הרת עולם
תוכן ענינים
הסיום דראש השנה מחבר את ראש השנה עם שאר כל ימי השנה, ולכן יש להזכיר אז את כל הרביים בכדי שעניני כל הרביים יומשכו בכל עניני השנה. (ס"א)
ע"י ניגון מתאחדים עם החי' יחידה דבעל הניגון, ולכן ינגנו עתה ניגון שמנגנים היהודים ברוסי' ונתאחד עם החי' יחידה שלהם. (ס"ב)
חלוקת משקה. (ס"ג)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה שובה ישראל (המשך: א)
תוכן ענינים
האחדות ד"נצבים" הוא "לפני ה' אלקיכם", מוסיף עליו "וילך" שמאחד את כל ישראל כל אחד בדרגתו; בתורה ישנם ב' ענינים:א) הבנה והשגה, ששייך לכאו"א לפי דרגתו, ב) רצון והתנשאות עצמי ששייך לכל ישראל בשוה, ודוקא המלך יכול להמשיך דרגא זו. (ס"א)
מראש השנה עד יום הכיפורים - הכל נקודה אחת ונפרט לפרטים - י' ימים; ביום הכיפורים מודגש האחדות שמתפללים עם העבריינים בדרגתם הם, אבל בראש השנה האחדות בנשמות ישראל הוא כמו שהם למעלה; דוקא ביום הכיפורים מזכירים את היתר התפלה עם העבריינים משום שבקטורת מקטירים גם חלבנה שריחו רע וזה שייך במיוחד ליום הכיפורים. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י (לא, י)" "מקץ שבע שנים - בשנה ראשונה של שמיטה בשמינית". (ס"ב)
בההערות על הזהר (פ' וילך) מפרש ש"וסלקין" ענינו בינה וזה דורש ביאור מאחר שבינה היא המשכה ולא סילוק; בינה מגלה ענין עמוק יותר מחכמה; האשה נקראת "עקרת הבית" - עיקר הבית; ביאור בהסיפור דחנה ופנינה: חנה רצתה בנים שיהיו שאולים לה' כל ימי חייהם וגם פעלה על בני פנינה "ורבת בנים אומללה" - מלשון חיתוך שהבנים יתנתקו מפנינה, - פנינים, ענינים הכי יקרים בעולם הזה. (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
מה שרש"י מזכיר "מוצאי שביעית" משום שהוא אויסגערוט משביעית, והשביעית נרגש בו אף שהוא בשמינית; נהי' ענין ש"לא הי' כמוהו" מסדרים שיהודים יצאו ביום הכיפורים מבית הכנסת; צריכים לדאוג לפרסם שענין זה שלילי הוא. (ס"ח)
בשמיטה מאיר הענין דלעתיד לבא; וזה באופן שהתכללות אינה רק למעלה - "לפני הוי'", רק שזה ע"ד הענין ד"וילך" - למטה בעולם. (ס"ט)
מוגה
הנחה:
אודיו
מוגה
הנחה:
אודיו
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה כי חלק הוי' עמו (המשך: ב)
תוכן ענינים
מאמר אדמו"ר מהר"ש "שצריכים להמשיך את הרבע שעה חסידות ביום לכל היום", כולל אף את זמן השינה; כל היום העבודה הוא בפני עצמו, ובלילה עולה כל עבודתו; בתו"מצ ישנם ב' ענינים, הפעולה בעולם ונעלית מזה לאין ערוך ההתקשרות לאלקות; וכמו"כ בלימוד החסידות; כ"ז שייך לכאו"א ע"פ מאמר אדמו"ר מהר"ש שפורסם לכל: שצריכים לילך "לכתחילה אריבער". (ס"א)
הקשר בין יום הכיפורים לסוכות הוא ענני הכבוד - ענין המקיף שנמשך מענן הקטורת; כמו"כ שניהם מבטאים את ענין האחדות, יום הכיפורים: עיקר ענינו הוא בשלילה - ה' עינויים, וכן בענין התשובה, סוכות: ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת, וכן הד' מינים מבטאים במצוה א' את כל ישראל; כשהולכים באופן ד"לכתחילה אריבער" אין שום דרגות ושום חשבונות. (ס"ב)
קושיות ע"פ רש"י עה"פ (לב, י): "ימצאהו בארץ מדבר - אותם מצא לו נאמנים בארץ מדבר, שקבלו עליהם תורתו ומלכותו ועולו". (ס"ד)
בלקוטי לוי יצחק בהערות על הזהר עה"פ "יעקב חבל נחלתו" אומר שהשפעת עם ישראל בא ישר מהקב"ה ולא ע"י ממוצעים, ומבאר אאמו"ר פירוש הלשונות שבזהר, וצריך ביאור דמוסיף שם ענינים שאינם שייכים להמבואר בזהר? (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י: "ימצאהו בארץ מדבר" הולך דוקא על מתן תורה, כי מצרים אינה מדבר; ג' ענינים דתורתו מלכותו ועולו, ה"ה כנגד ג' זכויות דיעקב וג' קנינים שקנה הקב"ה את ישראל: תורתו, לימוד התורה בלבד, מלכותו, קבלת המלכות בלא שיעבוד, עולו, שכל כולו דורכגענומען באלקות; יעקב ענינו תורה, אברהם ענינו מלכות, ויצחק ענינו עול המלכות. (ס"ו)
הביאור בזהר: כישראל מתנהגים בעולם הזה (שרובו רע) באופן ד"ולא אחרא" - שאת ההשתדלות דטבע עושים רק משום ציווי הקב"ה, אף הקב"ה מתנהג עמם באופן זה שההשפעה באה ממנו בלבד ולהם לבדם. (ס"ז)
הגזירות הקשות ביותר לא היו לבטל המחיצות בין יהודי לאינו יהודי; באם יושיטו אפי' רק אצבע קטנה הקב"ה ישלח עזרתו מלמעלה. (ס"ז)
המשך הביאור בפירוש רש"י: השלילה דעשו וישמעאל בעת מתן תורה משום שהם לא רצו לקבל את התורה; מ"יינה של תורה" שבפירוש רש"י: מעלתם של ישראל היא שלא התחשבו במה שעשו וישמעאל לא רצו לקבלה, וישראל אמרו נעשה ונשמע; התורה מדברת בלשון נקי' ולכן לא שלל משה אותם רק כשלא היתה ברירה אחרת - לפני מותו. (ס"ט)
מוגה
הנחה:
מוגה
הנחה:
הגהות
בלתי מוגה
חסר הנחה
תוכן ענינים
כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה לקבוצת יוצאי רוסיא, ללכת לבקר אצל הר' משה פיינשטיין, ולבשרו ע"ד קיום התומ"צ בברית המועצות, בלי להתנהג בעניוות אלא לומר כמו שהוא; ולומר לו שזהו העמל של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ
עוד
ע"פ זכרון הר' י"י זלצמן: (א' מיוצאי רוסיא בעת ההיא).
בא' הימים דחוה"מ סוכות, הר' חדקוב מסר שקבוצת הבני נוער שבאו מרוסיא לאחרונה, יבואו ויעמדו בגן עדן התחתון. כעבור מספר דקות, נכנסו אל חדרו הק', כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל מהר' חדקוב באם כולם נמצאים, והר' חדקוב ענה בחיוב. כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה לסגור את הדלת, אח"כ הוריד את המשקפיים, סגר את הספר שהי' מונח לפניו, הביט לעבר כמה מהם ואמר... (כמובא בתוכן ענינים). מיד לאחר מכן, נסעו במכוניות של הרבי ועוד אל ר' משה פיינשטיין. (הר' בנימין קליין והר' יודל קרינסקי נהגו). כשהם הגיעו אל ר' משה פיינשטיין, ר' משה בחן אותם על גמ' רש"י, והתחיל לבכות. לאחר מכן שאל: כיצד הצלחלת לעמוד חזק בקיום התומ"צ? והר' יעקב נאטיק ענה: א ברירה האבן מיר געהאט?! (י"ל שבכה מפני שהי' ביחד עם אדמו"ר מהוריי"צ מקודם).
יומן מההתרחשויות בתקופה ההיא, בקשר עם קבוצת יוצאי רוסיא:
(ע"פ זכרון הר' י"י זלצמן, הר' אבא גורעוויטש, והר' שמואל נאטיק)
הקבוצה הגיעה בסוף חודש אלול (תשל"א) ובההתוועדות דש"פ נצבים-וילך, דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א שתי שיחות בשפת רוסית.
ערב חג הסוכות, חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א ד' מינים אל בני הקבוצה, וברכך אותם. ברכה זו הוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א.
מידי שנה הי' מתקיים התוועדות בשבת חוה"מ סוכות בהסוכה. [בשנת תשל"א, נפל קרש, ונשבר רגלו של הר' מרלאוו, וכ"ק אדמו"ר שליט"א סיים את ההתוועדות במהירות]. לאחר מאורע זה בתשל"א, נפסקו ההתוועדויות בסוכה.
כאשר ראו שכ"ק אדמו"ר שליט"א מראה חביבות והקרה מיוחדת כלפי קבוצת יוצאי רוסיא, ביקשו מהם שיבקשו מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א שיתוועד בשבת חוה"מ סוכות, עם היות שהם לא היו נוכחים בהתוועדות בכגון זה. בליל שבת חוה"מ נגשו אל כ"ק אדמו"ר שליט"א לאחר קבלת שבת בשעה שנכנס לחדרו הק', וכ"ק אדמו"ר שליט"א ענה: ס'איז נישט אייער שולד, איר זיינט אונטערגעשטעלט, אבער ווער נעמט אחריות, ס'איז דאך סכנת נפשות (וכ"ק אד"ש אמר בהדגשה ובקול רם). שוב ביקשו אולי כ"ק אדמו"ר שליט"א יתוועד בבימ"ד, וענה כ"ק אדמו"ר שליט"א: "אויף טרוקען פארבריינגט זיך ניט". שוב ביקשו אולי כ"ק אדמו"ר שליט"א יאמר מאמר למחרת קודם התפילה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שלא יישאר בעל חוב.
אחרי איזה זמן יצא מודעה ממזכירות שלמחר בשבת חוהמ"ס בשעה 9:15 בבוקר, יהי' מאמר.
בא' הימים דחוה"מ סוכות, הר' חדקוב מסר שקבוצת הבני נוער שבאו מרוסיא לאחרונה, יבואו ויעמדו בגן עדן התחתון. כעבור מספר דקות, נכנסו אל חדרו הק', כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל מהר' חדקוב באם כולם נמצאים, והר' חדקוב ענה בחיוב. כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה לסגור את הדלת, אח"כ הוריד את המשקפיים, סגר את הספר שהי' מונח לפניו, הביט לעבר כמה מהם ואמר... (כמובא בתוכן ענינים). מיד לאחר מכן, נסעו במכוניות של הרבי ועוד אל ר' משה פיינשטיין. (הר' בנימין קליין והר' יודל קרינסקי נהגו). כשהם הגיעו אל ר' משה פיינשטיין, ר' משה בחן אותם על גמ' רש"י, והתחיל לבכות. לאחר מכן שאל: כיצד הצלחלת לעמוד חזק בקיום התומ"צ? והר' יעקב נאטיק ענה: א ברירה האבן מיר געהאט?! (י"ל שבכה מפני שהי' ביחד עם אדמו"ר מהוריי"צ מקודם).
יומן מההתרחשויות בתקופה ההיא, בקשר עם קבוצת יוצאי רוסיא:
(ע"פ זכרון הר' י"י זלצמן, הר' אבא גורעוויטש, והר' שמואל נאטיק)
הקבוצה הגיעה בסוף חודש אלול (תשל"א) ובההתוועדות דש"פ נצבים-וילך, דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א שתי שיחות בשפת רוסית.
ערב חג הסוכות, חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א ד' מינים אל בני הקבוצה, וברכך אותם. ברכה זו הוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א.
מידי שנה הי' מתקיים התוועדות בשבת חוה"מ סוכות בהסוכה. [בשנת תשל"א, נפל קרש, ונשבר רגלו של הר' מרלאוו, וכ"ק אדמו"ר שליט"א סיים את ההתוועדות במהירות]. לאחר מאורע זה בתשל"א, נפסקו ההתוועדויות בסוכה.
כאשר ראו שכ"ק אדמו"ר שליט"א מראה חביבות והקרה מיוחדת כלפי קבוצת יוצאי רוסיא, ביקשו מהם שיבקשו מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א שיתוועד בשבת חוה"מ סוכות, עם היות שהם לא היו נוכחים בהתוועדות בכגון זה. בליל שבת חוה"מ נגשו אל כ"ק אדמו"ר שליט"א לאחר קבלת שבת בשעה שנכנס לחדרו הק', וכ"ק אדמו"ר שליט"א ענה: ס'איז נישט אייער שולד, איר זיינט אונטערגעשטעלט, אבער ווער נעמט אחריות, ס'איז דאך סכנת נפשות (וכ"ק אד"ש אמר בהדגשה ובקול רם). שוב ביקשו אולי כ"ק אדמו"ר שליט"א יתוועד בבימ"ד, וענה כ"ק אדמו"ר שליט"א: "אויף טרוקען פארבריינגט זיך ניט". שוב ביקשו אולי כ"ק אדמו"ר שליט"א יאמר מאמר למחרת קודם התפילה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שלא יישאר בעל חוב.
אחרי איזה זמן יצא מודעה ממזכירות שלמחר בשבת חוהמ"ס בשעה 9:15 בבוקר, יהי' מאמר.
[וכן במוצש"ק בראשית יתקיים התוועדות מיוחדת, שהי' כעין 'צאתכם לשלום' עבור האורחים שהיגעו אז להרבי].
בשבת בבוקר, הבימ"ד הגדול הי' מסודר עבור המאמר, כ"ק אדמו"ר שליט"א ירד, ואמר מאמר ד"ה ולקחתם לכם ביום הראשון. [לאחר מכן ר' יואל עשה חזרה בהבימ"ד למעלה].
מאמרים
ד"ה ולקחתם לכם ביום הראשון
עוד
רקע:
(ע"פ זכרון הר' י"י זלצמן, הר' אבא גורעוויטש, והר' שמואל נאטיק)
מידי שנה הי' מתקיים התוועדות בשבת חוה"מ סוכות בהסוכה. [בשנת תשל"א, נפל קרש, ונשבר רגלו של הר' מרלאוו, וכ"ק אדמו"ר שליט"א סיים את ההתוועדות במהירות]. לאחר מאורע זה בתשל"א, נפסקו ההתוועדויות בסוכה.
כאשר ראו שכ"ק אדמו"ר שליט"א מראה חביבות והקרה מיוחדת כלפי קבוצת יוצאי רוסיא, ביקשו מהם שיבקשו מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א שיתוועד בשבת חוה"מ סוכות, עם היות שהם לא היו נוכחים בהתוועדות בכגון זה. בליל שבת חוה"מ נגשו אל כ"ק אדמו"ר שליט"א לאחר קבלת שבת בשעה שנכנס לחדרו הק', וכ"ק אדמו"ר שליט"א ענה: ס'איז נישט אייער שולד, איר זיינט אונטערגעשטעלט, אבער ווער נעמט אחריות, ס'איז דאך סכנת נפשות (וכ"ק אד"ש אמר בהדגשה ובקול רם). שוב ביקשו אולי כ"ק אדמו"ר שליט"א יתוועד בבימ"ד, וענה כ"ק אדמו"ר שליט"א: "אויף טרוקען פארבריינגט זיך ניט". שוב ביקשו אולי כ"ק אדמו"ר שליט"א יאמר מאמר למחרת קודם התפילה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שלא יישאר בעל חוב.
אחרי איזה זמן יצא מודעה ממזכירות שלמחר בשבת חוהמ"ס בשעה 9:15 בבוקר, יהי' מאמר.
(ע"פ זכרון הר' י"י זלצמן, הר' אבא גורעוויטש, והר' שמואל נאטיק)
מידי שנה הי' מתקיים התוועדות בשבת חוה"מ סוכות בהסוכה. [בשנת תשל"א, נפל קרש, ונשבר רגלו של הר' מרלאוו, וכ"ק אדמו"ר שליט"א סיים את ההתוועדות במהירות]. לאחר מאורע זה בתשל"א, נפסקו ההתוועדויות בסוכה.
כאשר ראו שכ"ק אדמו"ר שליט"א מראה חביבות והקרה מיוחדת כלפי קבוצת יוצאי רוסיא, ביקשו מהם שיבקשו מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א שיתוועד בשבת חוה"מ סוכות, עם היות שהם לא היו נוכחים בהתוועדות בכגון זה. בליל שבת חוה"מ נגשו אל כ"ק אדמו"ר שליט"א לאחר קבלת שבת בשעה שנכנס לחדרו הק', וכ"ק אדמו"ר שליט"א ענה: ס'איז נישט אייער שולד, איר זיינט אונטערגעשטעלט, אבער ווער נעמט אחריות, ס'איז דאך סכנת נפשות (וכ"ק אד"ש אמר בהדגשה ובקול רם). שוב ביקשו אולי כ"ק אדמו"ר שליט"א יתוועד בבימ"ד, וענה כ"ק אדמו"ר שליט"א: "אויף טרוקען פארבריינגט זיך ניט". שוב ביקשו אולי כ"ק אדמו"ר שליט"א יאמר מאמר למחרת קודם התפילה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שלא יישאר בעל חוב.
אחרי איזה זמן יצא מודעה ממזכירות שלמחר בשבת חוהמ"ס בשעה 9:15 בבוקר, יהי' מאמר.
[וכן במוצש"ק בראשית יתקיים התוועדות מיוחדת, שהי' כעין 'צאתכם לשלום' עבור האורחים שהיגעו אז להרבי].
בשבת בבוקר, הבימ"ד הגדול הי' מסודר עבור המאמר, כ"ק אדמו"ר שליט"א ירד, ואמר מאמר ד"ה ולקחתם לכם ביום הראשון. [לאחר מכן ר' יואל עשה חזרה בהבימ"ד למעלה].
בלתי מוגה
תוכן ענינים
א' יקדש ויוציא י"ח את הרבים; נתינת משקה: העלי' שע"י תורה ומצוות; חינוך בני ביתו. (ס"א)
עצרת לשון קליטה - דעניני המועדים שלפני זה, באופן ד"ביום (השמיני)" - שמכניס אור המורה איך להשתמש בכך ו"(ביום) השמיני" - שמכניס שמנונית, וההוראה - כל המציאות הוא למלאות שליחות הקב"ה ובאופן ד"לכם" - שזה נעשה מציאות שלו. (ס"ב)
שמיני עצרת כולל כל עניני חודש תשרי, והביאור ע"פ המשל מיריד, איך אפשר לקולטם ביום אחד דשמיני עצרת. (ס"ג)
מעלת השמחה דשמיני עצרת שכולם רוקדים בשמחה, השמחה דסוכות (דשמחת בית השואבה היתה ע"י חסידים ואנשי מעשה); הביאור במה שהרמב"ם הביא דוגמא לענין השמחה מדוד המלך - הכתרת המלך, וכן ענין התשובה צ"ל בשמחה; שמחה דראש השנה בהעלם משא"כ בסוכות ובשמיני עצרת. (ס"ד)
כאו"א שייך לשמחה כי כאו"א יכול להיות שותף למעשה בראשית והתורה ניתנה לכאו"א. (ס"ה)
הנסיון דשוחד (שבגללו ניתנו שבע מצוות בני נח) הוא בדוגמת הנסיון דעשירות (שמטה השכל) וזהו"ע חודש תשרי - עשירות. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה להבין ענין שמח"ת
תוכן ענינים
שמחת באה רק מענין חדש; בתורה ישנה התחדשות תמידית מאחר שהיא בלי גבול; בשמחת תורה מתחדשת כל התורה בגילוי; התחדשות זו חודרת בכל פרטי האדם; וכמו"כ בכללות עם ישראל מראשיכם עד שואב מימך. (ס"א)
שמיני עצרת הוא פנימיותו של כל חודש תשרי; הקב"ה אמר למלאכים על אדם הראשון: "חכמתו מרובה מחכמתכם" מאחר שביכולתו לתת שמות לכל החי' וכו', שזהו"ע חיבור עליונים ותחתונים שאינו ביכלתם של המלאכים. (ס"ב)
אדם הראשון קרא שמות למטה ועי"ז פעל גילוי אלקות בגן עדן; תכלית האדם היא לעשות לו ית' דירה בתחתונים; ביאור פתגם החסידים א חסיד איז ווי א ציג - שכל הענינים אינם אלא מילוי השליחות; עשיית הדירה בתחתונים היא ע"י גילוי שרשם ומקורם; אדמו"ר מהר"ש פעל בעולם שהקליפות ששרשם מתוהו ירגישו את הביטול דתוהו - ע"י אמירת המאמר. (ס"ג)
אודות "לקוטי שיחות". (ס"ד)
ע"י בחירתו של הקב"ה בעם ישראל יכולה תורתו להינתן לבשר ודם; וזהו מצד נמנע הנמנעות ועד"ז בארון "מקום הארון אינו מן המדה"; שמחת תורה הוא הגילוי דיום הכיפורים - ענין הלוחות השניות שבאו לאחר החטא וזהו גילוי ענין הבחירה; אדמו"ר הזקן מביא משל מגנב (שדוקא כשגונב בפועל נקרא גנב) לענין התורה, משום שהגניבה נוגעת לו בנפש ומוכן לסכן נפשו; אלו שמסכימים לגיור שלא כהלכה צריכים לידע שמזיקים ל-י"ד מליון יהודים וא"א להיות שבשמחת תורה ירקדו עם ספר תורה ולמחרת ישכחו מכ"ז. (ס"ו)
הזכיר אודות שיעורי חת"ת, קרן השנה והשתתפות ב"כינוס תורה"; הלימוד בזמן הגלות הוא הכנה ללמוד תורתו של משיח שתתגלה לפי ערך העבודה בזמן הגלות. (ס"ז)
כשמקריבים את הע' פרים (כנגד ע' אומות) ניכר הענין ד"אומה יחידה"; פלפול במסכת סוכה: ר"א אומר י"ד סעודות לסוכה וחכמים אומרים אין לדבר קצבה וכו'; ביאור גדרי קביעות ב: סוכה, מעשר ושבת; יש אוכל בשוק ואינו דומה לכלב; ביאור במאמר חז"ל אין אכילה פחות מכביצה והשייכות בין התוכן לשם בעל המאמר - אביי. (ס"ח)
סוכה מלשון ראי' ושמיעה; בעצרת צריכים לקלוט את הענינים של למעלה מדרך הטבע באופן של ראי' ושמיעה; גובה הסוכה צ"ל עשר טפחים - כנגד עשר כחות הנפש, והאורך והרוחב ז' על ז' העבודה בז' מדות; ע"י שה"ויעקב הלך לדרכו" הוא באופן הנכון מגיעים ל"ויפגעו בו מלאכי אלקים"; הצורך להתעסקות בחינוך הבנים הוא על אף כל המניעות ועיכובים. (ס"ט)
לאשה יש כח להשפיע על בעלה שיתנהג כרצון הקב"ה אף בצאתו מהבית; כשמשגיחים על הבית שלא תהי' שם שום שליטה חוץ מהקב"ה, הקב"ה משגיח שלא תהי' שם שום שליטה חוץ מיהודי. (ס"י)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה בראשית ברא
תוכן ענינים
שבת זו היא א) שבת שלאחר שמח"ת הפועלת עילוי באופן דתענוג וכליון בעניני שמחת תורה, ב) פ' בראשית התחלת כל התורה, ג) מברכים החודש מר-חשון ע"י ישראל (שייכות ברכת החודש לתענוג); המעלה ד(חתן) בראשית (לגבי חתן תורה) פרשה המקיפה משך זמן ד-א'תרנ"ו שנים; שייכות פ' בראשית ל"נשיא" (הסיפור דאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע עלה לחתן בראשית) ולענין התענוג; משמחת תורה צריך להמשיך לימוד התורה על כל השנה לא רק בקבלת עול אלא גם בתענוג. (ס"א)
העדר שימת לב להמדובר בהתוועדות, בנוגע ל"מאמר כעין שיחה", ובנוגע להגהת הלקוטי שיחות; ביאור א) בד"ה אתם נצבים תשל"א - בענין עיגולים ויושר; ב) בהתוועדות דיום שמח"ת 1) בענין ב"זיעת אפיך תאכל לחם"; 2) קדימת סעודת היום לסעודת הלילה; וההוראה בעבודה. (ס"ב)
שאלות בפירוש רשי עה"פ (א, ה) "יום אחד". (ס"ה)
בלקוטי לוי יצחק בההערות לזהר (ח, א) "אוכלוסין חיילים ומשיירין". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י; הביאור בלקוטי לוי יצחק. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה איתא במדרש אר"א יפה שיחתן
תוכן ענינים
בחודש כסלו הסתיימה מלאכת המשכן, ענין זה קשור עם כל החודש (ולא רק עם כ"ה בו שאז הושלמה המלאכה); חנוכה - ענין החינוך, ובזה ב' ענינים: א) לחנוך דבר חדש (ע"ד חנוכת הבית כפשוטו). ב) כשחונכים דבר חדש יש ריבוי עבודה (ע"ד ריבוי הקרבנות שהקריבו בחנוכת המשכן); וההוראה - על כאו"א לחנך עצמו ולעסוק בכל הענינים בחיות מחודשת כאילו עתה מתחיל הוא לעסוק בדבר חדש; וענין נוסף - אין מספיק שמתנהג ע"פ שולחן ערוך, אלא צריך לקיים המצוות בהידור. (ס"א)
את כל הנ"ל קל יותר לפעול אצל הצעירים. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כד, ג) "ה' אלקי השמים אשר לקחני מבית אבי". (ס"ד)
שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' פב) - בענין הקשר בין הפסוקים "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" ו"ויהי הוא טרם לדבר"; אודות "מיהו יהודי והקשר לפרשת השבוע. (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י ובלקוטי לוי יצחק . (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה אתה אחד
תוכן ענינים
שאלות בפירוש רש"י (ל, כא) "ותקרא את שמה דינה". (ס"ב)
שאלות בלקוטי לוי יצחק (השייכות דקיום ירושלים לתורה וכו'). (ס"ג)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ד)
הביאור בלקוטי לוי יצחק; אודות "מיהו יהודי". (ס"ה)
המשך הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
עוד
התחלת וסיום המאמר הוגהה, כפתיחה וסיום למאמר כ"ק אדמו"ר האמצעי ד"ה "אתם נצבים".
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה פדה בשלום (המשך: א)
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ סה"מ (י"ט כסלו)
אודיו
תוכן ענינים
כשמתאספים לזכרון יום הגאולה - הרי זה צריך ליתן אור וחיות חדשים לעבודה במשך כל השנה; וכן תורתו של בעל הגאולה; גאולה היא מציאות חדשה ביחס לגלות או מאסר; ע"י "ואני אבטח בך" פועלים ש"אנשי אבשלום" מתפללים לשלומו של דוד ("עמדי"); ובעבודת האדם: אנשי אבשלום רומז ליצר הרע, ודוד רומז ליצר טוב; ואני אבטח בך צריך להביא לשמחה גלוי', שאז הקב"ה פועל שהשמחה תבוא בענינים גלויים. (ס"א)
סיום והתחלת ענינים חדשים בתורה הוא משום ענין הגאולה שהיא "מציאות חדשה", הוכחה מתוספת הרא"ש ע"פ הלכה דסדר המסכתות הוא באופן דנז"ם קט"ן, ולא זמ"ן נק"ט; הסיום ד"ה' עוז לעמו יתן וכו'" אפשר לומר דהוא אף בהוריות. (ס"ב)
גאולת אדמו"ר הזקן היא גאולה כללית בדורו ובדורות שלאחריו; רש"י מפרש ד"תורה" עצמה היא "שלום", ולא רק דרך שלום; ענין השלום בתורה בגלוי הוא האחדות בסיום הש"ס שכל אחד מאחד את כולם במסכת שלו; בצדקה ישנו ענין בתורה ובתורה ישנו ענין הצדקה; צדקה ברוחניות גדולה מצדקה בגשמיות; מי שאינו יודע שהוא חולה ה"ה חולה מסוכן; סיפור מעשיות בתורה ה"ה הוראות לפועל. (ס"ג)
כשלומדים תורה מתוך עונג ד"חן" או "יופי" א"א לידע מה יהי' כשיחסר לו החן והיופי, ולכן "שקר החן והבל היופי" ודוקא "יראת ה' היא תתהלל"; תכלית השלימות הוא "תתהלל" - לפעול שגם השני יתפעל מלימודו; "פרו ורבו" היא המצוה הראשונה בתורה, שזהו כנ"ל תכלית השלימות, לפעול על השני; הלימוד ד"אשה יראת ה'" בא דוקא לאחר הלימוד דחן ויופי. (ס"ד)
"הדרן" על מסכת הוריות: סיני ועוקר הרים (מי עדיף) כמות ואיכות; מארי חיטי הוא פחות חריף מסיני - הר (סיני), שענינו באיכות למעלה ממישור; לרבי מאיר קראו "אחרים אומרים" ענין אחר לגמרי באיכות וזה לרבי מאיר שענינו איכות - לא עמדו על סוף דעתו; רבי למד עם רבי שמעון בנו אודות תמורה לרמוז לו את ענין האיכות שמתסבא בתמורה דוקא; בירושלמי מדובר אודות סדרן ופלפלן - סדרן הוא פחות מסיני, ענין של הר ופלפלן פחות מעוקר הרים כההבדל הכללי בין בבלי לירושלמי; סיני עדיף מאחר ש"לעתיד לבא לית תמן לא קושיא ולא רמינהו וכו'". (ס"ה)
הזכרון פועל התחדשות גם בעבר; המאסר הי' על ג' הענינים דתורה צדקה ותפלה עם הציבור; אדמו"ר הזקן פעל שהתורה תרד עד לכאו"א מישראל - ע"י השולחן ערוך, את הכסף שלח לארץ ישראל כדי לשחררה מהסולטן; וכן אריכות תפלה היא בעיקר אצל החסידים; אפשר לגשת לתורה ולגלות, ולגלות פנימיות, ומ"מ "שלא כהלכה"; ע"י ה"גרתי" אצל לבן - לשון גירות וזרות, אפשר להיות ש"תרי"ג (מצוות) שמרתי", בלא לוותר על אף אחת. (ס"ו)
סיום ספר התניא, ביאור קשר סופו לתחלתו, והקשר ביניהם לתורה וצדקה; הסיום - ענין השבת קשור עם: תורה - אז הי' משה מקהיל קהילות ללימוד התורה, וצדקה - בעלי התורה גומלים חסד עם העלובה; ובשייכות להתחלתו: ענין "ארוכה וקצרה קשורה עם: תורה - "ארוכה מארץ מדה וגו'", וצדקה - קצרה, שנותנים מיד בלי התבוננות וכו'. (ס"ח)
כל המדובר צריך לבוא בפועל בתורה, צדקה ותפלה הן באנשים והן בנשים; וכ"ז במיוחד לאלו הנמצאים בארץ הקודש. (ס"ט)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה וישב יעקב (המשך: ב)
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ סה"מ (י"ט כסלו)
תוכן ענינים
הענין ד"שלום" מורה שישנם עדיין ב' הפכים, ואינו תכלית השלימות; בסיום הקאפיטל כתוב "ואני אבטח בך", בך - בעצמותך ומהותך; ב' הענינים ד"שלום" ו"בך" קשורים זה בזה; יום הגאולה הי' היום ג' - "טוב לשמים וטוב לבריות"; י"ט כסלו מאחד את ב' הענינים דתורה וצדקה; עפ"ז מבואר מדוע הושמט באגרת הקודש לר' מענדל מוויטעבסק הענין דנתינת צדקה לצדיק. (ס"א)
תורה פועלת בכל מקום גם בג' קליפות הטמאות משא"כ מצוות; בקרבנות אפשר ללמוד שהקרבן עצמו קדוש או שאהדם מקדשו; רבי שמעון בן גמליאל הי' נשיא שזה שייך גם בענינים רוחניים, וא"כ מוכרחים לומר שלמד גם את מסכת עוקצין; ד' עננים שונים באופן הלימוד: סיני ועוקר הרים, מתון ומסיק, סדרן ופלפלן, חריף ומקשן. (ס"ב)
דרכו של רש"י לתרץ סתירה רק במקום שהיא מתועררת (היינו בפסוק הב' ולא הא'); קושיות בפירוש רש"י עה"פ (לח, יג) "הנה חמיך עולה תמנתה - ובשמשון… בשפוע ההר וגו'". (ס"ד)
שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר (קפב, ע"ב); תחלת הביאור בפירוש רש"י. (ס"ה)
ב' העולמות שבכל עולם הו"ע סתים וגליא; "חיים" ענינו גליא "זכות" ענינו העלם - סתים; כשהתורה אומרת "ויעל" הכוונה יכולה להיות עלי' משא"כ גוי איננו יודע מענינים כאלו וכוונתו כפשוטו; עיר באמצע הר אין זה נורמלי כלל וצריך לזה ראי' ממציאות; ההוראה לפועל: על אותה תמנתה שהיא עלי' אצל יהודה, אצל שמשון היא ירידה, והיינו משום ששמשון לא גיירה; מעשה מבהיל! מפטרים רב מפני שחתם שמיהו יהודי הו"ע ד"יהרג ואל יעבור"; מצב זה הוא "שפוט השופטים" ששופטים את שופטיהם; בדרך אמריקא התחילו לגייר במשרדים שלהם. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ראיתי והנה מנורת זהב כולה
תוכן ענינים
הנס דחנוכה הי' מלובש בטבע (וכן הנס דפורים) ולכן רק אז אומרים "ועל הניסים". (ס"א)
ההוראה מהנס דחנוכה - נצחון המלחמה הוא בכח הלומדי תורה, כמו שאז הי' הנצחון דגבורים ביד חלשים וכו', עתה אין להתפעל מזה שמתעסק רוב היום בעניני העולם וכו'; וכשרק נוקף את אצבעו הקטנה עוזר לו הקב"ה. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (מא, ח)"ותפעם רוחו". (ס"ד)
שאלות בלקוטי לוי יצחק בפעולת הצדקה למטה; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ה)
הביאור בלקוטי לוי יצחק; המשך הביאור בפירוש רש"י; אודות "מיהו יהודי". (ס"ו)
הגהות
מאמרים
ד"ה ודוד עבדי
תוכן ענינים
גלות ענינה העלי' שאח"כ - ע"ד הזית כשכותשין אותו מוציא שמנו, וכן דוקא ע"י "יגעת" מגיע לדרגא שלמעלה משכלו "ומצאת". (ס"א)
הנ"ל אינו רק אצל יעקב אבינו אלא אצל כאו"א מישראל; חינוך והנהגת הבית - ע"י האשה. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (מה, כג) "שלח כזאת". (ס"ד)
הביאור בזהר (ובלקוטי לוי יצחק) "ר' יצחק ור' יהודה הוו לעאן באורייתא"; הביאור בפירוש רש"י; הביאור בזהר "עבד עלמא תתאה כגונא דעלמא עילאה" וע"י עבודת האדם נפעל יחוד דב' העולמות. (ס"ה)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ואני נתתי לך שכם אחד
תוכן ענינים
שאלת הצ"צ לאדמו"ר הזקן (איך יתכן שיעקב חי את מיטב שנותיו במצרים) היתה בקטנותו של הצ"צ והמענה דאדמו"ר הזקן שהי' אז נשיא ובתכלית המעלה פעל קישור ביניהם; ההוראה מ"ויחי" - ענין התורה שהיא החיות האמיתית של כל יהודי, ולכ"א שייכות לזה. (ס"א)
ההוראה מ"ויחי יעקב בארץ מצרים" - אף שאין חסר לו מאומה בגשמיות צריך הוא ללמוד תורה ובחיות. (ס"ב)
חייו הטובים ביותר של יעקב היו במצרים מצד "יתרון האור מן החושך" (שזהו העילוי דבעל תשובה), וההוראה - אף שעד עתה עבודתו אינה כדבעי יכול הוא "בשעתא חדא וכו'" להגיע למצב טוב ביותר; וע"י העבודה במצרים דוקא מגיע לדרגא נעלית; אדמו"ר הזקן לא ביאר בגלוי ענין הנ"ל להצ"צ כיון שלילד צריך להסביר שהעיקר להתרחק מעבירות (ולא הענין דמעלת בעל תשובה); ההוראה מ"ויחי" יעקב שגם במצרים אפשר לפעול, וע"י עבודתו עם הזולת מגיע גם הוא להעילוי דבעל תשובה. (ס"ג)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה וידבר אלקים אל משה
אודיו
תוכן ענינים
בספריו של אדמו"ר הזקן מתבטא החיבור - ד"שני-אור" נגלה ונסתר; ע"ד מראי מקומות לשולחן ערוך; ביאור החילוק בין כבוד ועונג דשבת, בין אדמו"ר הזקן לרמב"ם, ובין שניהם לסדר בפסוק; בפסוק מדבר אודות התכלית שאף "עונג" תכליתו כבוד, משא"כ אדמו"ר הזקן והרמב"ם ענינם הלכה; הרמב"ם מסכם בפסוק זה את כל הלכות שבת, משא"כ אדמו"ר הזקן מתחיל. (ס"ב)
ענין אברהם יצחק ויעקב, הו"ע אדמו"ר הזקן אדמו"ר האמצעי והצ"צ; אברהם אבינו ע"ה התחיל להאיר את העולם וכמו"כ אדמו"ר הזקן; הצ"צ כתב על אדמו"ר הזקן ג' לשונות: "ארון הקודש" שענינו בינה, ארון - כלי לקדש - חכמה, "מאור ישראל" שענינו חכמה, ו"משיח ה'" שענינו כתר; בהסתלקות, הענינים עולים מלמטה למעלה לכן הסדר הוא כנ"ל; הסתלקות הקב"ה וכמו"כ צדיק הו"ע של גילוי נעלה. (ס"ג)
לאחרי הענין ד"וארא אל אברהם וגו'", ענין התפלה שהאבות תקנו מגיעים ל"אני הוי'" ענין התורה; אדמו"ר הזקן הלך למעזריטש אודות ענין התפלה אך בפועל ובגלוי גילה את פנימיות התורה; דוקא כשיש עירוב - ערוב - בין החיות, צריכים לפרט ש"והפלה ה'" בין ישראל לעמים; כשאין מה לענות לענין נטפלים לדברים צדדים כבמשפט בייליס; נפילת רוחם היא עד כדי כך שכבוד הוא אצלם שהגוי מרשה להם לרשמו כיהודי. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וארא אל אברהם
תוכן ענינים
פרשת וארא מלמדת שהקב"ה נראה אל "אברהם יצחק ויעקב" שנמצאים בכל יהודי, "וארא" לשון עבר (שכבר נראה בעבר) ועתה צריך העניין לבוא בהתישבות, וההוראה שעל כאו"א להפיץ המעינות. (ס"א)
בהנ"ל יובן איך הי' כח בבני ישראל לקבל את כל הבשורות טובות שבישר להם משה. (ס"ב)
ביאור מ"ש בהפטורה דש"ק "פעולתו אשר עבד בה". (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ח, יז-יח) "משלח בך, מגרה בך". (ס"ה)
שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' מו) "שלימי יתיר מכולהו"; הביאור בפירוש רש"י; אודות "מיהו יהודי"; הביאור בלקוטי לוי יצחק. (ס"ו)
המשך הביאור בפירוש רש"י. (ס"ז)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה באתי לגני
אודיו
תוכן ענינים
מהתוועדות צ"ל ענין למעשה; ובקשר לההילולא - הרי"ז בתורתו של בעל ההילולא, המאמר שמסר ליום ההסתלקות, החל מתחלתו "באתי לגני": שלא כדעת הטועים שגשמיות והחושך דעולם הזה נראים כ"יער" ו"שדה" אלא (בעל ההילולא שנתייסר בכל מיני יסורים מודיע אשר) זהו "גן" של הקב"ה העושה פירות; לזכור שנמצאים בעולם יקר מאד ואזי "ילך לבטח דרכו". (ס"א)
ענין הנ"ל ניכר אצל הרמב"ם דאע"פ שהי' בעל היסורים וטרוד ביותר, מבאר (במורה נבוכים) עד כמה יש להביט על העולם בעין טובה, בתקוה ובבטחון, וכן בכללות עם ישראל שהם "דוויים ודחופים" ואעפ"כ מצווים "עבדו את ה' בשמחה"; הכח לזה הוא ע"י שקודם ל"גני" ישנו "באתי" שהקב"ה שוכן ב"גן" זה, וממילא כל ענינים הגשמיים אינם תופסים מקום כלל ואינו מתפעל מהעולם. (ס"ב)
מעלת גן ("באתי לגני") על דירה ("לעשות לו ית' דירה בתחתונים") - א) ענין הגידול והצמיחה, ובעבודה - העדר המנוחה ועלי' באופן דעושה פירות - התעסקות עם יהודי נוסף, כעבודתו של בעל ההילולא; ב) לעבוד גם כאשר הפירות יהיו רק לאחר זמן רב - "שלח לחמך… ברוב הימים תמצאנו". (ס"ג)
מעלת לימוד וסיום מסכת מדות. (ס"ה)
נת"ל שהעולם הזה, על אף שהרשעים גוברים בו כו', מ"מ הוא גן ופרדס. ואע"פ שישראל "דוויים ודחופים" צ"ל בשמחה. וזהו ע"י ההתבוננות בפנימיות הדברים. ודוקא ע"י יהודי, אבל גוי שבא להתגייר אומרים לו שידע את מצבם של ישראל בעולם, ולגבי הגוי כ"ה באמת ואם לא יתגייר כהלכה ישאר כך כי מציאותו לא תשתנה; אודות "מיהו יהודי". (ס"ו)
בהמשך להנ"ל - ע"ד החובה לקיים את פסק דין הרבנים ולצאת מן הממשלה. (ס"ז)
מגבית עבור "קרן תורה". (ס"ח)
סיוע להעולים שבאו לאחרונה ממדינה ההיא אשר למרות מצבם כו', למדו תורה והידרו במצוות וכו'. (ס"ט)
מעלת הצדקה (ועוד) במספר עשר, שייכות להגאולה. (ס"י)
הגהות
מאמרים
ד"ה היושבת בגנים
תוכן ענינים
הוראת פ' בשלח - פעולת רצון חדש עד שהרצון הקודם נחשב לבעל כרחו. (ס"א)
נשמה בגוף יכולה להגיע לכל העילויים הבאים ע"י הסתלקות; השלמות להמדובר בהתוועדות דיו"ד שבט בסיום מסכת מדות (ומענה על שאלות ששאלו על המדובר בההתוועדות) (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יד, יט) "ויבא בין מחנה מצרים". (ס"ד)
שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' סא) "אע"ג דזכאין אינון אתפסן בקדמיתא"; הביאור בפירוש רש"י; הביאור בזהר (ויצא קס, ריש ע"ב); אודות "מיהו יהודי"; הביאור בלקוטי לוי יצחק; המשך הביאור בפירוש רש"י. (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ארבעה ראשי שנים הם
אודיו
תוכן ענינים
מיום זה יש להוסיף ביתר שאת בכיבוש העולם ע"י לימוד התורה אף שעד עתה למד תורה כדבעי כהחלטתו בט"ו בשבט העבר. (ס"ב)
המשך הביום דיו"ד שבט. (ס"ג)
מעלת נשי ישראל: "ותשר דבורה", "ותשר מרים" שענין זה הוא דוקא ע"י נשי ישראל; שלילת גיוס נשים לצבא בארץ ישראל. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה כי תשא
תוכן ענינים
ההוראה מפ' שקלים: בכח כל יהודי (באשר הוא) מצד נשמתו לעשות דירה לו ית'. (ס"א)
ממחצית השקל הקריבו קרבנות - ועתה "תפלה במקום קרבנות תקנום" ותפלה שייך לכאו"א. וכן ההוראה הנ"ל דמחצית השקל שייכות לכ"א, כולל גם טף ונשים, ואשרי חלקם של העוסקים עם הזולת, ויש להתעסק במיוחד עם הצעירים. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כג, יט) "ראשית בכורי אדמתך"; המשך הביאור בפירוש רש"י דפ' בשלח (יד, כ). (ס"ד)
שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' פח) שייכות ג' הלשונות "זכייא נקיי' ברירא" למחשבה דיבור ומעשה, נפש רוח ונשמה, מצוות עשה ולא תעשה ולימוד התורה; הביאור בפירוש רש"י; המשך (מיו"ד שבט) ה"הדרן" על מסכת מדות; המשך (מש"פ בשלח ס"ג) הביאור בפירוש רש"י עה"פ (יד, יט) "ויבא בין מחנה מצרים".
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה זכור
תוכן ענינים
נצחון מלחמת עמלק - ענין הקרירות - מביא ל"והי' בהניח לך מכל אויביך מסביב" כפשוטו. (ס"א)
ביאור דברי המדרש (פדר"א פמ"ד) בענין ב' הענינים דזכור, "זכור את יום השבת לקדשו" ענינו - להראות שהקב"ה בעל הבית על העולם, ועמלק ענינו להיפך - "יודע את רבונו ומתכיון למרוד בו" דהיינו - שלילת המציאות דאלקות, אך שרשו בקדושה ולכן אפשר להפכו (ולהגיע לדרגא נעלית ביותר). (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כח, לב) "לא יקרע"; שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' קלא) "לקדשו ולכהנו לי"; אודות "מיהו יהודי". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י, וההוראה: הוספה בלימוד התורה בכל מקום; לזכות את העולים חדשים במצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים; הביאור בלקוטי לוי יצחק. (ס"ו)
השתתפות במבצע משלוח מנות. (ס"ז)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה וקבל היהודים (המשך: א)
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ סה"מ (פורים)
אודיו
תוכן ענינים
מעלה מיוחדת בפורים דאף שמותר במלאכה, יש בו ענין נעלה מכל הגבלה - ציווי לשמחה באופן ד"עד דלא ידע"; תקפו של נס - מ"בלילה ההוא" וצ"ל הענין בזה ומהו הלימוד למעשה? והביאור: דקאי על מלכו של עולם דאף שלכאורה פשוט שנדדה שנתו בשביל בניו הרי כיון ש"ישנו מן המצות", "מדה כנגד מדה" הי' צ"ל "אלוקיהם ישן", ואעפ"כ "נדדה שנת המלך"; טענת המן "ישנו עם אחד" היתה אמתית (ולכן אסתר לא טענה שמשקר); צ"ל "(ליבי) ער" וגם כש"מפוזר ומפורד" צ"ל ניכר, בכל מעשה - גם בעסקיו, שהוא "עם אחד"; הנס הי' ע"י לימוד מרדכי עם תשב"ר. (ס"א)
התורה היא אמת בכל פרטי', ואת החסרון בקיום המצוות קוראים בשם "שינה", היינו שבמהותו רוצה להיות כדבעי אלא שעכשיו יושן (גם "צורר היהודים" - לא אמר יותר); ועפ"ז שלילת הטענה שהתעוררות לתורה ומצוות היא התערבות בחיי הפרט, כי לבו ער ורק לפי שעה ישן; ע"י נס פורים נתעוררו נשמות ישראל ולכן "ליהודים היתה וגו'" - תורה, יום טוב, מילה ותפילין - קיום המצוות בפועל; כך צ"ל העבודה בהשפעה על ישראל שלבם ער. (ס"ב)
מהנ"ל שגם כאשר בני ישראל הי' הקב"ה ער בגלל לימוד מרדכי עם התינוקות, לומדים את גודל ענין החינוך דקטנים בכל מצב, טף ע"י ראש הסנהדרין שצריך לעסוק בהצלת כל ישראל כו', ובפרט בתקופתנו; עי"ז באים ל"אורה זו תורה" ו"שמחה זה יום טוב" - שהיום טוב יהי' מעניני יהדות ובתאריך יהודי ו"ששון זו מילה" - באופן החודר בגוף, "ויקר אלו תפילין" - הניכרים גם לעיני עמי הארץ, וכ"ז באופן ד"(דובר) שלום". (ס"ג)
כדי להגיע למעלה ד"קנאת סופרים תרבה חכמה" יש לחלק כיתות גדולות לכמה חלקים ולכמה ולכמה מקומות (ועי"ז תהי' טובה הן ל"מים עליונים" והן ל"מים תחתונים"). (ס"ד)
אף שהתורה אחת לכולנו, אבל ענינה הוא לימוד בהבנה, בכמות ובאיכות ובקביעות בנפש עד שגם בשנתו יתחדש בתורה וזהו ע"י שמ"תינוקות" עושים "תשב"ר" - גודל ענין החינוך על טהרת הקודש; ביאור ברמב"ם בענין מושיבין מלמד תינוקות ע"ג מלמד תינוקות משום "קנאת סופרים תרבה חכמה"; ביאור בגמרא "מכאן מודעא רבה לאורייתא"; "אורה (לשון נקבה) זו תורה" לרמז על החלק ד(משפיע תורה שבכתב ו)מקבל - תורה שבעל פה; כוונת הדרשה ד"אורה זו תורה" ועד"ש שמחה - יום טוב וכו'; הלימוד צ"ל בהבנה (כנ"ל) אבל העיקר הוא שישב ללמוד ואזי יבין. (ס"ו)
כשם ש"קבלו וקיימו" ע"י שעמדו במסירות נפש, כך צ"ל בלימוד התורה עתה - ביטוש ושפלות ובמיוחד - בלימוד פנימיות התורה ( - "יין", ונגלה דתורה - "לחם", הביאור בזה), אבל אין להמתין עד שיגיע לדרגא זו; ההכנות לקראת י"א ניסן צ"ל בענין של תורה. (ס"ז)
בפורים "כל הפושט יד נותנים לו ואפי' עכו"ם" - הביאור ע"ד ההלכה, וההוראה דאף ש"נותנים לו" אבל חלילה מלהתבזות בפני הגוי ואדרבה!; העולים הכשרים יבנו את ארץ ישראל; אודות מיהו יהודי. (ס"ח)
הרוצים ליסע בשליחות (בימי הקיץ) יכינו עצמם ע"י הוספה בלימוד תורה בשקידה; אודות הרוצים לבוא לי"א ניסן; חלוקת משקה עבור ארץ הקודש. (ס"ט)
מעלת אסתר לגבי מרדכי (דאע"פ שהיתה בבית המלכות "והסתר אסתיר" וכו', (הביאור בזה והקשר עם ספירת המלכות) פעלה במסירות נפש משא"כ מרדכי היהודי ראש הסנהדרין) וההוראה במעלת נשי ישראל ותפקידן. (ס"י)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה וידבר גו' זאת חוקת (המשך: ב)
תוכן ענינים
לשבת זו קשר מיוחד עם פורים כיון שבאה לאחרי, וכן מצד פ' השבוע (תשא); הציווי על נתינת מחצית השקל "הקדים שקליהן לשקליו" וזה ביטל את ה"עשרת אלפים ככר כסף" דהמן, והביאור בזה; הענין דמחצית השקל בעבודה (שכולם שוים בענין המסירות נפש ושכ"א לבד הוא רק מחצית וכו'). (ס"א)
במחצית השקל נוגע הנתינה דכאו"א ובאופן שכולם נהיים כאחד ואפי' א' אינו חסר, ודוקא עי"ז התבטלה גזירת המן, וההוראה - אף שהיצר הרע שלו חזק ביותר ע"י הענין דמחצית השקל מתאחד עם כולם ובכחו לפעול ענינים נעלים ביותר. (ס"ב)
המשך המדובר בהתוועדות דפורים בביאור דברי הרמב"ם (הל' תלמוד תורה ספ"ב שמותר להושיב מלמד תינוקות במקום שיש כבר מלמד כיון ש"ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר", ואילו הגמרא אומרת שהטעם הוא "קנאת סופרים תרבה חכמה"); ההוראה מפורים שעל כאו"א להוסיף בלימוד התורה. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לב, יא) "למה הוי' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת וגו'". (ס"ה)
שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' קלו) הקשר דאופן הגאולה (דמצרים ובבל) עם הענין דאחרית הימים; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
הביאור בלקוטי לוי יצחק; אודות "מיהו יהודי". (ס"ז)
המשך הביאור בפירוש רש"י. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה החודש הזה לכם
תוכן ענינים
המעלה דלשון "חודש" על "ירח" - ענין החידוש, התחדשות בעבודה; מיעוט הירח מורה שאף כשמגיעים לדרגא הנעלית ביותר צריך ביטול; בתשרי נפעל שיהיו בני חורין במצרים, בניסן נפעל ביטול ענין המיצרים וגבולים; את הכח לביטול מצרים מקבלים אפי' כשנמצאים במצרים. (ס"א)
"חודש ו"ירח" בהלכה, נישואין וגירושין; נישואין ענינם חידוש - הולדת ולד, גירושין ענינם היפך הנישואין; ב"הקהל" עמדו כל ישראל בשוה, משא"כ בלימוד התורה הי' חילוק בין אהרן וכו' לכל ישראל; פ' החודש נאמרה בהקהל משום ששייכת לכולם; מענין החידוש - "מעלין בקודש". (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לח, כא) "משכן משכן", דצריך ביאור: איך משוה כפל הלשון לכפל החורבנות, הרי אינן דומות כלל? ועוד, מדוע אינו מתייחס למשכן שילה?; ועוד בפירוש רש"י עה"פ (שם) "משכן העדות", צריך ביאור מדוע רשי איננו מתייחס לנתינת הלוחות השניות וגם הלשון "ויתר" אינו מובן. (ס"ד)
שאלות בלקוטי לוי יצחק בענין "חזא לר' יוסי דהוה מהרהר במילי דעלמא". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י: "משכן, משכן" מורה על השתוות וזה שייך דוקא בב' המקדשות; בתי המקדש נחרבו - אמיתיות החורבן - ובעוונותיהן של כלל ישראל; הלוחות אינם מורים על ויתורו של הקב"ה מאחר שניתנו קודם בקשת הסליחה; ההוראה לפועל הוא: שכל יהודי אפי' במצבו הנחות מקבל את התורה; כל הטענות בנוגע ל"מיהו יהודי" אינם אלא בכדי לבלבל את הציבור; להחדיר בו ששתיים ושתיים הם שבע! (ס"ו)
צריכים להתעסק בהספקת מצות מהודרות לכאו"א מבני ישראל, ובחיות ומרץ הכי גדולים. (ס"ח)
"משכן העדות" ענינו, גילוי אלקות אפי' במקום ההסתר (שזהו ענין העדות); העבודה בזמן הגלות שאין רואים כלל אלקות בגלוי היא ה"עדות" האמיתית. (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
ויקרא - הקריאה שהקב"ה בעצמו קורא לבניו ("עצם רופט עצם"), וזהו עיקר כל התורה (שבכתב ושבעל פה) שאין ענינה שכל, אלא הקשר שלה עם העצם דלמעלה והמשכת העצם - ע"י לימוד התורה. (ס"א)
בהקרבת קרבן עולה אין משתנה המהות של האדם המקריב, אלא הוא נשאר באותה מציאות, וההקרבה פועלת שהתענוג והרתיחה שלו לא תהי' בעניני העולם אלא בעניני קדושה. (ס"ב)
הסתלקות דאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במוצאי ש"ק, שאף ש"מת בערב שבת סימן יפה לו" אך נשיאי ישראל אינם חושבים על עצמם ועל העילוי שלהם - סימן יפה לו - אלא על העילוי דכלל ישראל; מיד אחרי ההסתלקות זרחה שמשו של בנו אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע ובאופן ד"יהפכו ימים אלו" שיום ההסתלקות גופא נהי' ליום הנשיאות ובאופן נעלה יותר, והוא המשיך את עניני המעינות חוצה. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (א, ב) "אדם כי יקריב מכם". (ס"ה)
שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' קע) "אשתכח עמהון כו' אשתכח ביניהון"; אודות "מיהו יהודי". (ס"ו)
הביאור בפירוש רש"י; הביאור בלקוטי לוי יצחק. (ס"ז)
ביאור מדוע הפרשה מתחילה בקרבנות נדבה ולא בקרבנות חובה. (ס"ח)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה למנצח לדוד
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
סה"מ י"א ניסן ח"א
ד"ה בעשור לחודש (המשך: א)
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
סה"מ י"א ניסן ח"א
תוכן ענינים
כל התורה (גם חלק הסוד) שייכת לכאו"א, גם למי שבגלגול זה איננו שייך כ"א לדרך הפשט; כל עניני עולם הבא שייכים גם בעולם הזה; הבושה בעולם הזה אינה אלא למי שעולם הזה הוא עיקר ח"ו משא"כ מי שרואה עולמו (עולם הבא) בחייו (בעולם הזה). (ס"א)
נס דעשירי בניסן שבכורי מצרים, בראותם את השה קשור לכרעי המטה בבתיהם של ישראל, נלחמו בפרעה; ליהודי נוגע מצב אומות העולם מצד עצמם; כשאי אפשר לגשת ישיר לגוי ולפעול עליו, צריך להתנהג כיהודי בגלוי, כדי שהגוי ישאל, ואז יענה לו בתוקף; וזה פועל עליו להאמין רק בה' עד שנלחם בפרעה בגלל אמונתו. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י (ו, ד) "ופשט את בגדיו". (ס"ה)
בהערות אאמו"ר על הזהר (בלקוטי לוי יצחק) אינו מבאר את ב' הלשונות "אשתדל" ו"לעי" באורייתא כדרכו; ההבדל בין נברא ובורא באין ערוך, וההתקשרות באלקות הוא מצד רצונו, שזה בא בבחירה חפשית וגם איננו בוחר בישראל משום מעלותיהם או תכונות מיוחדות שבהם; גר שנתגייר, שעוד קודם הגיור הוא גר; הגוי מסכים משום טובת ההנאה שמקבל, אמנם בעצמו מרגיש את שנאתו לישראל ויודע שהוא גוי. (ס"ו)
הביאור בפירוש רש"י: מכיון שכשמדבר אודות לבישת הבגדים אינו מונה לבישת בגדים דהוצאת הדשן מכאן שהיא בגדים אחרים; בגדים אחרים - סוג עבודה אחרת; והתאמה למשל בכל הפרטים; מ"יינה של תורה" ההתעסקות עם ה(דשן) זולת, ע"י אותו הכהן רק שמחליף בגדים; אותו הכהן המתעסק ב"פנים" מתעסק בהוצאת הדשן לג' המחנות; צריכים לצאת מחר - י"א ניסן - להניח תפילין; אפשר לתת תפילין על חשבוני, שהמקבל יתן רק השתתפות של דולר אחד. (ס"ז)
ביאור בפירוש רש"י (דפ' ויקרא) בנוגע לקרבנות נדבה בתחלת הפרשה. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ביום עשתי עשר יום (המשך: ב)
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
סה"מ י"א ניסן ח"א
אודיו
תוכן ענינים
פותחין בברכה - ובמיוחד כאשר "כולנו כאחד" (בהתוועדות) שזהו הכלי להמשכת הברכה, עם כל המעלות שבברכת אב לבנו ("ברכנו אבינו") ועד לברכה האמיתית - גאולה שלימה. (ס"א)
יציאת מצרים היא לידת עם ישראל וממילא צריך להתבונן מהי התכלית בזה - הקב"ה עצם הטוב ובודאי התכלית היא להגיע לטוב בתכלית השלימות: לכאורה, זהו כאשר מקבלים מלמעלה, בדרך ממילא, אבל הקב"ה גילה דאדרבא, זהו דוקא ע"י יגיעה - "לעבדה ולשמרה", "אדם לעמל יולד" וזהו הטוב בתכלית ולא נהמא דכיסופא כי אדם רוצה בקב שלו; כאו"א צריך להתייגע ב"עמל תורה" וב"עמל שיחה" וב"עמל מלאכה"; גם לפני יציאת מצרים הי' צ"ל הכנה דדם פסח וגם מילה. (ס"ב)
הקב"ה הי' יכול לברוא האדם באופן שיקבל הכל ולא ירגיש "נהמא דכיסופא", אבל עתה האופן (ד"קב שלו") ה"ז שלימות נעלית יותר ועי"ז נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית; זהו ההסבר להקשיים בקיום התורה ומצוות, כי דוקא ע"י היגיעה לשלימות בתכלית, בכמות - אינו צריך אלא יגיעה באצבע קטנה, ובאיכות - כל מהותו. (ס"ג)
שקו"ט בגמרא מהו "(אדם ל)עמל (יולד)", וכיון שבגמרא הובא רק מה שאפשר ללמוד ממנו, מובן שההווה אמינא מגלה הביאור במסקנא (בדוגמת "למה נשנו דברי היחיד"): ההווה אמינא הא' - "עמל מלאכה" - משא ומתן באמונה כדי להיות שותף במעשה בראשית, וכדי להוסיף שלימות בעולם (לאחר שנברא) צ"ל "עמל שיחה" - תפלה (בדוגמת "הקב"ה מצלי יגברו רחמי" כו'); בתוך העולם (שזהו מעלת תפלת מנחה), אבל המסקנא היא - דוקא "עמל תורה", בשכל האדם. (ס"ד)
גם קא סלקא דעתך בתורה היא תורה ולכן יש אנשים וזמנים, שענינים "שיחה" ("הלואי שיתפלל כל היום") ו"מלאכה" (עוסקים בצרכי ציבור הפטורים מתורה ותפלה); מזה שהמסקנא באה לאחר הקא סלקא דעתך לומדים ש"עמל תורה" באופן ד"תורתו אומנתו" צ"ל קשור ב"עמל מלאכה" - עניני העולם וכלל ישראל והעולם יהנה מתורתו ("יראה - בעת הלימוד - כל העולם שקול"), שלימודו יהי' בעולם הזה ולא במתיבתא דרקיע וב"עמל שיחה" - ע"י התפלה שקודם הלימוד ולפני זה - יהיב פרוטה לעני, תיקון העולם; וכן העוסקים בצרכי ציבור, "עמל מלאכה" צריכים תפלה וקביעות בתורה (והנפקא מינה רק בכמות). (ס"ה)
במלאות שבעים שנה לא חושבים ע"ד מנוחה כו', ואדרבה - "יסוד ע"א מוסדות חדשים"; השתתפות בהוצאות. (ס"ו)
"הדרן" על מסכת פסחים - ביאור בענין מקומו של מסכת פסחים בש"ס; וביאור בפלוגתת רבי ישמעאל ורבי עקיבא בענין "בירך ברכת הפסח פטר את של זבח, בירך את של זבח לא פטר את של פסח"; גדר הכלל בדיני ברכות שהעיקר פוטר את הטפילה. (ס"ז)
אודות ההכרח בחינוך על טהרת הקודש ושלילת המחשבה שהפרנסה היא ע"י לימוד ב"קאלעדזש" כו'; היהודים שיצאו מ"אחורי מסך הברזל" צריכים להוסיף בעניני יהדות ועי"ז יראו דוגמא לעומדים שם במסירות נפש. (ס"ח)
הדגשת תפקידה של "עקרת הבית" בהנ"ל, וביוחד - בענין החינוך - ו"בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים"; ניצול הימים שנשארו עד חג הפסח לחלוקת מצה שמורה. (ס"ט)
הגהות
בלתי מוגה
תוכן ענינים
"הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא וכו'" - התבוננות צריכה להביא שיחוש באותו הרגע את יציאת מצרים; לפיכך היא יסוד גדול וכו' באמונת ישראל; היציאה עכשיו ממצרים באה מחמת שהוציא את אבותינו. (ס"א)
ההתבוננות ד"הא לחמא וכו'" אינה מספיקה וצריך אף להגבי' את המצות בפשטות; פסח הוא זמן מיוחד לזכירת יציאת מצרים אך שייך לכל השנה; שאלת מה נשתנה ע"י ילד שיצא לאחרונה מ"אחורי מסך הברזל". (ס"ב)
ביאור פנימיות הענינים ד"מה נשתנה וכו'"; בגלות זו מטבילין ב' פעמים - בירור הנשמה והגוף הכנה לגאולה שאין אחרי' גלות; בגלות זו יש רק מצה - מגיעים לתכלית הביטול; בכל הגלויות יש שאר ירקות - תענוגות - ובהגלות האחרונה "מרור" העדר התענוג בתאוות עולם הזה בתכלית; מישיבה קל לקום משא"כ מהסיבה וזה מורה על מנוחה בתכלית - שאין אחרי גלות; כ"ז מוסבר ע"פ הבנת הילד המקשה את הד' קושיות. (ס"ג)
ביאור הפסוק "בצדקתך תצילני ותפלטני": הצלה ופליטה הם דוקא מענין גדול - בסכנת נפשות, ישועה היא אף לפרטים קטנים; הישועה בדבר גדול באה מעצמות ומהות ובדבר קטן ממלאכים וספירות וכו'; "הטה אלי אזנך והושיעני" אף שהוא לפרטים קטנים ה"ז דבר גדול, ובא מה"בצדקתך - חסד חינם (שבא מעצמות ומהות) - תצילני". (ס"ד)
תכלית הבריאה היא שאדם יהי' שותף להקב"ה במעשה בראשית, ע"י תיקון הפגם והעלאת העולמות - "לכפר על כל עוונותינו"; ואת הכח לעבודה זו לוקחים מ"ובנה לנו את ב
בלתי מוגה
תוכן ענינים
ביאור ג' דורות של יוצאי מצרים, של אביו ושלו בעבודה; מתי שייך שיהיו הג' דרגות הנ"ל רק כשיוצא ממציאותו לגמרי ולכן אומרים זאת דוקא בהא לחמא עניא, וכ"ז באופן של "לחמא" שזהו חיותו; חילול השם מאין כמוהו שהי' פסק דין במשך שנתיים ולא שמעו לקולו; אי אפשר לסמוך עליו מאחר שבמשך שנתיים טען שלא הי' פסק דין (בנוגע ל"מיהו יהודי"). (ס"א)
בבא הא' - "מה נשתנה" אינה קושיא בפני עצמה אלא היא בכתר, וממנה יצא השינוי בהשתלשלות - בד' קושיות; שכל הילדים כולל אלו שהגיעו עכשיו מ"אחורי מסך הברזל" ישאלו מה נשתנה כו'. (ס"ב)
אצל אחז היתה סכנה נוראה מבפנים ומבחוץ, ובזה שישעי' ראה ששמות הילדים הם: ירחמיאל וכיו"ב הבין שתהי' ישועה, עאכו"כ עכשיו. (ס"ג)
ביאור אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע על מה נשתנה: הלילה הזה - זמן הגלות, הד' קושיות - הענינים דלעתיד; כל הגילויים דלעתיד נמצאים עכשיו ע"י מעשינו ועבודתינו, ואדרבא הסיבה נעלית מהמסובב; ע"י שיהודים שואלים מה נשתנה ובזמן נעלה, פועלים המשכת כל הענינים בגלוי.(ס"ד)
הגילוי דמצרים הי' מלמעלה למטה וזה עורר בישראל המשכת התשוקה והאהבה להקב"ה; ע"י המשכת האמונה בתכלית השלימות אף באופן דקטנות נעשה הקב"ה בדוגמת אב; ואז נמשך ה"ברכנו" בתכלית השלימות. (ס"ה)
ביאור חילוק הלשונות דקאפיטל ע"א ול"א שדומים זה לזה; ע"א מדבר בדרגא שלמעלה מסדר השתלשלות ולכן פותח ב"בך", וקאפיטל לא פותח ב"למנצח" - סדר השתלשלות. (ס"ו)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
בסיום החג מתבטא תחלתו: "הא לחמא וכו'" - אותו הלחם שהי' אז וכמו"כ בשביעי של פסח - קריעת ים סוף יש בכל שנה את אותו הקריעת ים סוף ממש; תחיית המתים מן התורה שנאמר "אז ישיר" - לשון עתיד, מתבטא בשיר הים שכמו שהוא בעל הבית על העבר כמו"כ על העתיד; בקריעת ים סוף האירה דרגא שעלמא דאתכסיא ואתגליא שוים בפניו ושם אין הגבלות כלל; כ"ז שייך לכאו"א בבחינת משה שבו. (ס"א)
ביציאת מצרים הי' "מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם" וגם עכשיו צריך לצאת לתהלוכה; הילדים שנתחנכו במצרים במסירות נפש - "הם הכירוהו תחלה"; כשיוצאים מגלות אין להנפש מהמסירות נפש אלא אדרבא אויף דעם איז ער דאך א איד. (ס"ב)
גזירת "מיהו יהודי" נוגעת לכל יהודי בכל מקום שהוא; המכתבים שפירסמו מוסיפים תקיפות בהטענות נגדם; הם לא זכו להשתתף בביטול הגזירה והם יבואו בעטן זיך אז מ'זאל זיי אריין לאזן טאנצן על ביטול הגזירה. (ס"ג)
ביאור בתהלים פסוק (קאפיטל עא, ד) "אלקי פלטני מיד רשע מכף מעוול וחומץ"; הגזירות שהאומות גוזרים על ישראל טיבם הוא הצד השווה שבהם שעשו שונא ליעקב - הרשעות שבהם, הביצוע בפרטיות הוא מצד ענינה הפרטי של כל אומה ואומה; עשו הוא יין - ריבוי הטוב, שהחמיץ ולכן גזירותיו קשות; ראש המזמור הוא "בך ה' חסיתי". (ס"ד)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה הנה ישכיל עבדי
תוכן ענינים
באחרון של פסח גילוי הארת המשיח, וזה שייך גם ל"חוצה" וענין זה מרומז גם בהפטרת היום. (ס"א)
פעולת המצה דשביעי של פסח - הרגשת האמונה בתורה ומצוות, וההוראה - בכ"א יש הן הענין דמשפיע והן הענין דמקבל. (ס"ו)
עיקר גילוי החסידות בהבנה והשגה המביאה לטעם ותענוג נתחדש ע"י אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בשנת תרס"ו, ובשנה זו באחרון של פסח נתגלה על ידו ענין שתיית ד' כוסות בסעודת משיח, כי יין מביא לשמחה ותענוג. (סי"ג)
מעלת ההליכה ב"תהלוכה". (סי"ז)
טעם הקדמת הפיסקא "הא לחמא עניא" להפיסקא "מה נשתנה". (סי"ט)
ד' הכוסות דאחרון של פסח שייכים לד' הכוסות דימים הראשונים, כיון ששניהם קשורים עם הגאולה דלעתיד; המשך הביאור ב"מה נשתנה" בנוגע לגאולה העתידה (בהמשך ליום א' דחה"פ ס"ג). (סכ"ג)
אודות ביסוס השכונה; החובה לקרב את כל בני ישראל כולל כל ד' הבנים. (סכ"ט)
אודות "מיהו יהודי". (סל"ז)
ע"ד ה"כינוס תורה"; ביאור בתהלים פסוק (קאפיטל עא, ה) "כי אתה תקוותי אד-ני אלקים מבטחי מנעורי". (סמ"ו)
אלו שיצאו לאחרונה מהמדינה ההיא צריכים להמשיך בהתנועה דמסירות נפש ובפרט בחינוך הילדים, ובפרט נשי ובנות ישראל שחינוך הילדים תלוי בהן במדה גדולה ביותר. (ס"ג)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויהי ביום השמיני
תוכן ענינים
התוועדות זו המשך להתוועדויות הקודמות וכאן המקום להודות לכל אלו ששלחו ברכתם, ונמשכת להם ברכת הקב"ה בכל הענינים. (ס"א)
לענין הנ"ל קשר מיוחד לפרשת השבוע, שדוקא ביום השמיני נפעל הענין ד"וירא אליכם כבוד ה'" - המשכת השכינה עד למטה מטה. (ס"ב)
המשך (ממוצאי י"א ניסן) ה"הדרן" על מסכת פסחים - ביאור בענין מקומו של מסכת פסחים בש"ס; וביאור בפלוגתת רבי ישמעאל ורבי עקיבא בענין "בירך ברכת הפסח פטר את של זבח, בירך את של זבח לא פטר את של פסח"; גדר הכלל בדיני ברכות שהעיקר פוטר את הטפילה. (ס"ו)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ט, ו) "ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה'". (סי"ז)
שאלות בלקוטי לוי יצחק (ריש פרשתנו) - ר' יצחק … זכאין אינון ישראל; הביאור בפירוש רש"י. (ס"כ)
ביאור בראשי תיבות דאיי"ר "אברהם יצחק יעקב רחל"; אודות "מיהו יהודי"; הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סכ"ו)
המשך הביאור בפירוש רש"י, וההוראה: הרוצה שתשרה שכינה בו ובמעשי ידיו - יקיים הוראות חז"ל "הוי מתלמידיו של אהרן כו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". (סל"ח)
יש להוסיף בלימוד התורה, החפצים לנסוע בשליחות בזמן הקיץ צריכים לקבל סדר בלימוד מהראש ישיבה. (סמ"א)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה החודש הזה לכם
אודיו
תוכן ענינים
לאחר הביאור ב"החודש הזה לכם ראש חדשים" שהיא ברכה נעלית - כאן המקום לחזור עוד הפעם על הענין ד"ואברכה מברכך". (סי"ב)
"אדם לעמל יולד" - להתגבר על כל המניעות ועיכובים, ועבודתו - "לעבדה ולשמרה" - עמל יגיעה בתורה ומצוות, ומצד "ואהבת לרעך כמוך" יש להסביר זה לכל יהודי, וא' האופנים בזה - נסיעת התלמידים בזמן הקיץ "להדליק" נשמותיהם דבני ישראל הדרים בכמה מקומות. (ס"ג)
אודות "מיהו יהודי". (ס"ג)
ע"ד הבאים לאחרונה ממדינה ההיא המוכרחים להוסיף בעניני יהדות ולא להיפך ח"ו; המשך אודות "מיהו יהודי"; ביאור בתהלים פסוקים (קאפיטל עא, ו-ז) "עליך נסמכתי וגו'", "כמופת הייתי וגו'". (ס"ה)
מוגה
אודיו
תוכן ענינים
"לכבוש" את העולם ע"י תורה, ובפרט הנמצאים בד' אמות של תורה, וההתחלה - "אייננעמען זיך"; יש לכתוב כל חודש דו"ח (על הלימודים ועל הפעולות).
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ויאמר גו' מחר חודש
תוכן ענינים
בסיון ב' ענינים "חודש השלישי" ו"חודש משולש" - הביאור בזה. (ס"א)
פרשת במדבר קוראים תמיד לפני מתן תורה, וההוראה - הרצון לקבל התורה הוא בלי כל חשבונות. (ס"ב)
ההוראה ממתן תורה במדבר - גם מי שהוא בבחינת "מדבר" ראוי הוא לכל התורה ולכן יש להשפיע עליו בכל הג' קווין דסור מרע ועשה טוב ובקש שלום, ועבודתו לקרב לתורה צריכה ג"כ להיות בכל הג' קווין ולא בקו שיש לו נטי' מצד עצמו. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י מדוע אינו מפרש השינויים במנין שמות השבטים בפרשתנו. (ס"ה)
שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' שנג) "עול לבי כנישתא כו'"; שאלות בפרקי אבות (פ"ו מ"א) "כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה". (ס"ו)
הביאור בפשוטו של מקרא; ע"ד יהודי רוסיא. (ס"ז)
הביאור בלקוטי לוי יצחק; ע"ד יהודי רוסיא. (ס"ח)
הביאור בפרקי אבות; המשך - בענין יהודי רוסיא. (ס"ט)
ביאור בתהלים עה"פ (קאפיטל עא, ח) "ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך"; המשך הביאור בפרקי אבות. (ס"י)
בלתי מוגה
מוגה
אודיו
תוכן ענינים
מראש חודש - ההכנה למתן תורה; לתורה קשר מיוחד עם ראש חודש - מולד הלבנה; זכות מיוחדת ל"בית יעקב - אלו הנשים" שהם מנהלים את הבית עם כל הפרטים שבזה, ובזכות זה זוכים הם לכל הברכות.
הגהות
עוד
השיחה הוגהה בשעתו ע"י כ"ק אד"ש, אך נראה שלא נשלמה ההגהה (כיון שבאיזהו מקומן נשארו בהערות ענינים שלא צויינו, וכן צויינו סימנים בגליוני העמודים על כמה ענינים כדי לחזור ולעיין בהם), וכנראה זוהי הסיבה שלא נמסרה להו"ל בשעתה.
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
ד"ה בשעה שהקדימו
אודיו
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת סוטה - ביאור בענין "אמר רב יוסף לא תיתני ענוה דאיכא אנא" - ר"י ידע את גודל דרגת הענוה שלו וזה לא הפריע לו להיות עניו; ביאור החילוק בין עניו לשפל; ענין ההוספה והשותפות במעשה בראשית שנתחדשו במתן תורה - ע"י מאמרו של רב יוסף "אי לאו האי יומא וגו'"; הקשר לבעל המאמר רב יוסף - ענין ההוספה. (ס"ב)
צדקה שייכת למתן תורה דוקא ומשם נמשך לכל השנה; כשמקלים צדקה מיהודי ה"ז צדקה מהקב"ה ממש; הגדרת חוק "מיהו יהודי" כ"הישג דתי" הוא חושך כפול ומכופל. (ס"ג)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה מראיהם ומעשיהם (המשך: א)
ד"ה בשעה שהקדימו (המשך: ב)
תוכן ענינים
בחג השבועות כו"כ ענינים, הקשר דשיעורי חת"ת לחג השבועות. (ס"א)
ההוראה מהנהגת משה דוד והבעש"ט שיש להתעסק במיוחד עם קטנים ועי"ז מגיעים לגדלות אמיתית. (ס"ב)
השתתפות ב"כינוס תורה" - ביאור דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך "לפיכך אנו אומרים בשבועות זמן מתן תורתנו כו'"; המשך למאמר (ס"ג) בענין "כאשר יהי' האופן בתוך האופן". (ס"ה)
ההליכה ב"תהלוכה" שייכת במיוחד לחג השבועות. (ס"ו)
השתתפות ב"כינוס תורה" (בענין נוסף) בסיום מסכת סוטה "משמת רבי בטלה ענוה וכו'". (ס"ט)
לימוד התורה ביגיעה דוקא, והיוצאים לאחרונה ממדינה ההיא צריכים להראות דוגמא לכך. (ס"י)
בכח נשי ישראל להקים דור ישרים יבורך וכו', ובמיוחד אלו שיצאו לאחרונה ממיצר ושבי'. (סי"ב)
אודות "מיהו יהודי". (סי"ג)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ביום השני הקריב (המשך: ג)
תוכן ענינים
גם עתה ישנו הענין ד"נשא את ראש בני גרשון" ברוחניות. (ס"א)
צריך להפוך המדבר למקום ישוב אדם, והקב"ה נותן כח שיהי' "ובחרת בחיים" ע"י "סיני" - שנאה לעניני אומות העולם, סדר העבודה הוא "בני לוי לתולדותם גרשון קהת וגו'" תחלה סור מרע ואח"כ עשה טוב. (ס"ב)
הנ"ל (החילוק בין גרשון לקהת) מתבטא גם בעבודה בנשיאת המשכן וכליו. (ס"ג)
המשך (מליל ערב חה"ש) ה"הדרן" על מסכת סוטה. (ס"ד)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ו, ב) מדוע מסביר רק הסמיכות דפ' נזיר לפ' סוטה, ואינו מסביר סמיכות הפרשיות שלפני זה ושלאחרי זה. (ס"ו)
שאלות בלקוטי לוי יצחק - בענין "ואהבת את הוי' אלקיך, כי מאהבת ה' אתכם, אהבתי אתכם אמר ה'"; טעם האיסור בריקודי תערובות בחתונה. (ס"ז)
הביאור בפירוש רש"י; אודות "מיהו יהודי". (ס"ח)
הביאור בלקוטי לוי יצחק. (ס"ט)
ביאור בפרקי אבות (פ"א מט"ו) "והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות". (ס"י)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה דבר אל בנ"י גו' ציצית
תוכן ענינים
משה רבינו שלח המרגלים לראות הדרך הטובה ביותר (ע"פ טבע) ולהיכנס לארץ ישראל, אך לא שאלם באם ללכת לארץ ישראל, וההוראה - לפני לימוד התורה וקיום המצוות צ"ל "שלח וגו' ויתורו את הארץ" - לבדוק באם מקיים המצוה כדבעי ובאם לומד תורה במקום ובאופן טהור, אך כל זה בנוגע להכנות דקיום המצוה ובנוגע להתבוננות בענין התורה ומצוות אך על עצם קיום המצוה אינו צריך "שלח" אלא ודאי צריך לקיימה, ההוראה מטענת המרגלים בפנימיות הענינים: ש"אל יבוש מפני המלעיגים". (ס"א)
לפני כל מצוה צריך קבלת עול כללי ואז קיום המצוה כדבעי, ואצל המרגלים הי' חסר בקבלת עול ולכן הגיעו לענין החטא, "וטפכם אשר אמרתם לבז יהי' והבאתי אותם וידעו את הארץ" אינו סותר לענין הבחירה כיון שמדובר על כללות הדור, וההוראה: שיש לעסוק במיוחד עם טף שאינם שייכים לשום פשרות. (ס"ב)
התורה מקשרת הכניסה לארץ ישראל עם מצות נסכים וחלה, שזהו ענין המשכת אלקות מלמעלה למטה ובאופן שפועלים אחדות ה' בכל עניני העולם, וההוראה: גם כשמתעסק בעניני העולם צריך הוא להמשיך שם אלקות בגלוי. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יד, לו) "וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ". (ס"ה)
שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' שעה) - על מה שכתוב "וקוב"ה אתרעי בהו ואתבני בהו ואתפאר בהו". (ס"ו)
הביאור בפירוש רש"י, וההוראה ע"פ "יינה של תורה": שכ"א צריך להיות קשור לרבי, ואז בכל מצב שיהי' - הרבי יציאו משם ויעמידו במצב נעלה, מלבד החולקים על משה - "וילונו עליו" שלהם אין מועילה תפלתו; אודות "מיהו יהודי"; הביאור בלקוטי לוי יצחק; הביאור בתניא פרק כט "לא הראה להם כו' שום אות ומופת". (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה כי מראש צורים (המשך: א)
תוכן ענינים
ביאור בהמאמר ד"ה "הוי' לי בעוזרי" (די"ב תמוז תרפ"ז). (ס"א)
בי"ב תמוז זה מתחילים לומר קאפיטל צ"ג המתחיל "הוי' מלך גאות לבש", וההוראה: יש להשפיע על הזולת ואין להפעל מה"קולות מים אדירים" וניתנו הכחות "דורכברעכן" את כל הקשיים. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כג, א) "כי מראש צורים" מדוע אינו מפרש ככל המפרשים שבלעם עמד בראש צורים. (ס"ד)
שאלות בלקוטי לוי יצחק. (ס"ה)
אודות "מיהו יהודי". (ס"ו)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ז)
הביאור בלקוטי לוי יצחק. (ס"ח)
עוד
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה הוי' מלך גאות לבש (המשך: ב)
אודיו
videocam
ווידיאו
תוכן ענינים
את הנקודה העקרית בפרשת המאסר והגאולה יש למצוא בדברי בעל הגאולה, סמוך למאסרו - "לא אותי בלבד גאל הקב"ה כי אם… את כל אשר בשם ישראל יכונה", גם מי ש"ישראל" אין זה מציאותו האמיתית ורק "מסכים" להיות "מכונה" כך, יוצא מהגבלותיו (שנדמה לו שאינו שייך לישראל דוקא ומעשיו הם בגלל צדק ויושר); גאולת י"ב תמוז מבטלת את המחיצות בין הסוגים בבני ישראל ועי"ז "כולנו כאחד" נפעל "ברכנו אבינו". (ס"א)
אף שכל ישראל שוים בגאולת י"ב תמוז והוראותי' (כנ"ל), בכל זה מעלה מיוחדת לצעירים. (ס"ב)
ביאור מעלת הצעירים ובמיוחד - שאינם מסכימים לפשרות; הכוונה, לכל לראש, לצעירים הנוכחים בהתוועדות וצריך להתבטא בניגון. (ס"ג)
כדי שתהא תוצאה בפועל, יש לעמוד על הוראה מאחד הענינים די"ב תמוז: בעל הגאולה סיפר שבשנת תרפ"ב כרת ברית עם ט' חסידים (ועמו - מנין של עשרה) שלא להתפעל מהגזירות על הפצת היהדות וההוראה לכאו"א שהוראת י"ב תמוז, לפעול גם על זולתו צ"ל באופן דכריתת ברית שאינה משתנית בשום מצב, באופן דמסירות נפש - מסירת הרצון. (ס"ד)
ע"י שבעל הגאולה "פתח" את הדרך לעבודה זו, הרי זה בכחו של כאו"א ואף אם עד עתה לא הי' שייך כלל להנהגה דמסירות נפש, הרי לאחר הקריאה בתורה ד"עם לבדד ישכון כו'" מקבל את הכח לכך "מראש צורים", ומגבעות" - אבות ואמהות (כפירוש רש"י); גם "אשר בשם ישראל יכונה" מתפאר, באמת, באביו וסבו שהיו יראים ושלימים וגם הוא שייך למסירות הרצון. (ס"ה)
בטבע האדם שנקל לו לעסוק בדבר שרגיל בו ולכן, העבודה במסירות נפש שייכת במיוחד לאלו שבאו לאחרונה מאחורי מסך הברזל; יתארגנו בארגון חזק לעסוק בהפצת היהדות; סיוע מקרן השבעים במשך שנה הראשונה לבואם; הנ"ל שייך במיוחד להם, אבל גם לכאו"א מתושבי מדינות הרווחות. (ס"ז)
התעוררות ע"ד ע"א מוסדות; אמירת "לחיים" ע"י העוסקים בזה. (ס"ח)
חשיבות מסירות דו"ח על הפעולות דע"א מוסדות. (ס"ט)
מגבית עבור "קרן תורה". (ס"י)
כחו של יהודי "מראש צורים", "ומגבעות", האבות והאמהות, הוא למעלה הן הטבע לגמרי וע"י הטבע אי אפשר להכניס גוי בכלל זה, בארוכה - ע"ד "מיהו יהודי". (סי"א)
ע"י דכ"א מהאנשים מתנהג בהתאם ל"מראש צורים", והנשים - בהתאם ל"ומגבעות", בכל זמן ובכל מקום, זוכים ל"הן עם לבדד ישכון" והמשכות ברכות הקב"ה בכל עד לגאולה שלימה. (סי"ב)
אף שכל ישראל שוים בגאולת י"ב תמוז והוראותי' (כנ"ל), בכל זה מעלה מיוחדת לצעירים. (ס"ב)
ביאור מעלת הצעירים ובמיוחד - שאינם מסכימים לפשרות; הכוונה, לכל לראש, לצעירים הנוכחים בהתוועדות וצריך להתבטא בניגון. (ס"ג)
כדי שתהא תוצאה בפועל, יש לעמוד על הוראה מאחד הענינים די"ב תמוז: בעל הגאולה סיפר שבשנת תרפ"ב כרת ברית עם ט' חסידים (ועמו - מנין של עשרה) שלא להתפעל מהגזירות על הפצת היהדות וההוראה לכאו"א שהוראת י"ב תמוז, לפעול גם על זולתו צ"ל באופן דכריתת ברית שאינה משתנית בשום מצב, באופן דמסירות נפש - מסירת הרצון. (ס"ד)
ע"י שבעל הגאולה "פתח" את הדרך לעבודה זו, הרי זה בכחו של כאו"א ואף אם עד עתה לא הי' שייך כלל להנהגה דמסירות נפש, הרי לאחר הקריאה בתורה ד"עם לבדד ישכון כו'" מקבל את הכח לכך "מראש צורים", ומגבעות" - אבות ואמהות (כפירוש רש"י); גם "אשר בשם ישראל יכונה" מתפאר, באמת, באביו וסבו שהיו יראים ושלימים וגם הוא שייך למסירות הרצון. (ס"ה)
בטבע האדם שנקל לו לעסוק בדבר שרגיל בו ולכן, העבודה במסירות נפש שייכת במיוחד לאלו שבאו לאחרונה מאחורי מסך הברזל; יתארגנו בארגון חזק לעסוק בהפצת היהדות; סיוע מקרן השבעים במשך שנה הראשונה לבואם; הנ"ל שייך במיוחד להם, אבל גם לכאו"א מתושבי מדינות הרווחות. (ס"ז)
התעוררות ע"ד ע"א מוסדות; אמירת "לחיים" ע"י העוסקים בזה. (ס"ח)
חשיבות מסירות דו"ח על הפעולות דע"א מוסדות. (ס"ט)
מגבית עבור "קרן תורה". (ס"י)
כחו של יהודי "מראש צורים", "ומגבעות", האבות והאמהות, הוא למעלה הן הטבע לגמרי וע"י הטבע אי אפשר להכניס גוי בכלל זה, בארוכה - ע"ד "מיהו יהודי". (סי"א)
ע"י דכ"א מהאנשים מתנהג בהתאם ל"מראש צורים", והנשים - בהתאם ל"ומגבעות", בכל זמן ובכל מקום, זוכים ל"הן עם לבדד ישכון" והמשכות ברכות הקב"ה בכל עד לגאולה שלימה. (סי"ב)
עוד
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה אך בגורל (המשך: ג)
תוכן ענינים
י"ט תמוז יום הברית מילה של בעל הגאולה שבו "תחלת כניסת נפש הקדושה" אף שגם קודם הלידה מלמדין כל התורה, כי אז נפעל (התחלת) החיבור פנימי של הנשמה עם הגוף; מצות מילה היא בריתו של אברהם אבינו (אע"פ שאנו מלין משום שנצטוינו ע"י משה רבינו) כי הכך לקיים מצוה שתחדור בבשר הגשמי באופן גלוי, הוא מאברהם אבינו ע"ה. (ס"א)
בענין כניסת נפש הקדושה - חדירת הרוחניות בגוף, כאו"א הוא ה"ראשון" בדוגמת אברהם אבינו, כי אינו בר השגה וגם בגדול (ובגר) הרי זה למעלה מן השכל ולכן זוהי "בריתו של אברהם אבינו"; ביאור הסיפור דאדמו"ר מהר"ש שאמר לאדמו"ר מהוריי"צ בעת הברית - "וואס וויינסט דו, ווען דו וועסט אויסוואקסן וועסטו זיין א רבי כו'". (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כח, י) "מלבד עולת שבת בשבתו". (ס"ד)
שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר (ע' תמא) - ה' לשונות בענין הלב - טב, בריאותא, תוקפא, חדוה ושלימו; מענה על שאלה בהערה למכתב כללי (דט"ו תמוז) בענין "הוי עוז לעמו יתן כו'". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
הביאור בהערות לזהר (ס"ז)
המשך הביאור בפירוש רש"י. (ס"ח)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה אלה מסעי
תוכן ענינים
קורין פרשת מטות מסעי אבל מסעי היא העיקר (כדמוכח מההפטרה), והוראתה היא שבכל מצב צ"ל נסיעה ועלי' שלא בערך לדרגתו ואך לגבי שבת נאמר "אדם לעמל יולד" אלא שאז הוא באופן דמנוחה ותענוג, ההוראה היא נצחיות לכאו"א אף אם נדמה לו שאינו שייך לזה. (ס"א)
מסעי לשון רבים (בדוגמת ההתחלקות הכללית בעולמות ובתורה), וההוראה - צ"ל נסיעה ועלי' הם בנפש האלוקית והן בגוף, הן בעצמו והן בזולתו. (ס"ב)
בלתי מוגה
מוגה
אודיו
videocam
ווידיאו
תוכן ענינים
תלמידי חכמים אין להם מנוחה גם בעולם הזה ומזה - שהנשמה היא נצחית; הביאור במה שכתוב במ"ש האריז"ל ד"לפעלו" ו"עדי ערב" קאי על העבודה בעולם הזה ובעולם הבא; עניני הצדיק שייכים לכאו"א ובפרט ביום היארצייט. (ס"א)
כל ענין של זכרון קשור בתורה [וכן כל עניני העולם, כולל חכמות הטבע] ומלבד עצם הדבר יש בו הוספה הן ביחס לעצמו והן לגבי הקב"ה, כביכול - בדוגמת השבת שמלבד ענינה היא דבר חדש (והיום שלאחרי' אינו שמיני) וכן ביארצייט; שאלות במאמר רז"ל "קשה סילוקן של צדיקים לפני הקב"ה כיום שנשתברו בו הלוחות" דמשמע שהוא ענין בלתי רצוי ומאידך הצדיקים יוצאים למלחמה עם שברי לוחות, ולכאורה הרי זה הזכרת חטא העגל, וההיפך מלימוד זכות? (ס"ב)
הביאור בהנ"ל - כיון שהלוחות היו "מעשה אלקים", הרי כשפרחו האותיות נעשו "כבדים" בידי משה, ועד"ז בסילוקן של צדיקים כיון שהבחירה בישראל היא בגוף הגשמי (ובזה - מעלה לגבי "בנים אתם להוי' אלקיכם") הרי בסילוק הנשמה להעדר קיום התורה ומצוות נפסקת מעלת הגוף; המשך הביאור - שייכות הנ"ל למלחמה והלימוד זכות שבשברי לוחות. (ס"ג)
"אותיות פורחות", אין הכוונה שהי' שינוי באבן הלוחות בגשמיות, אלא שחיותם נעלמה ולכן, כדי למחוק השטר (כפירוש רש"י) הי' צ"ל שבירת האבן; החוטאים בעגל היו שלשת אלפים ו"ביום פקדי" הוא על כלל ישראל - הביאור בזה; בענין המיתה והגלות, בעל היארצייט נסתלק בגלות - הענין בזה. (ס"ד)
"הדרן" על מסכת תענית; בענין קרבן העצים (השייך ליום כ' אב) ע"פ נגלה. (ס"ה)
המשך הביאור בענין הקרבת העצין ע"י "בני פתח מואב" הגרים; ע"ד "מיהו יהודי" וכו'. (ס"ו)
יצא לאור ספר מתורתו של בעל ההילולא - ביאור ענין א' - אודות החילוק בין קין ושת; מגבית לצדקה. (ס"ז)
הוראה מפרשת השבוע, פרשת ראה - בכחו של כאו"א להגיע לכך שעניני התורה יהיו אצלו בבחינת ראי'; שאלות בפירוש רש"י (יג, ז) "והי' כי יסיתך אחיך וגו'"; ע"ד הבאים לאחרונה מאחורי מסך הברזל - במקום החירות צריכים להוסיף עוד יותר בתורה ומצוות במסירות נפש. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ראה אנכי
תוכן ענינים
אלול ראש תיבות "אנה לידו ושמתי לך" - היינו לעשות חשבון ממה שעבר עליו במשך השנה במחשבה דיבור ומעשה ולתקנם, וזה שייך לכאו"א, אפילו מי שבמדרגת משה, וענין זה צריך להיות בפרסום גדול. (ס"א)
צריך לצאת ממקומו וללכת לזולת לפעול בו - דברי תורה קולטין; גם מי שהוא צריך ל"עיר מקלט" מוטלת עליו החובה לעזור לשני, ועי"ז נוסף לו כמה פעמים ככה; על התלמידים (שבנסיעה בשליחות המרכז לעניני חינוך) להמשיך בשליחותם לנסוע בעיירות ולעודד ע"ד הנ"ל. (ס"ב)
שאלות בפשוטו של מקרא עה"פ (יג, ז) - למה אין רש"י מבאר מדוע לא נמנו בפסוק "כי יסיתך אחיך" אם אחותך ואמך; בהמשך (לכ' מנ"א) דגם בפשוטו של מקרא בפירוש רש"י אפשר לפרש בנוגע להלוחות שהי' "אותיות פורחות"; המשך (מכ' מנ"א) ה"הדרן" על מסכת תענית בענין קרבן העצים. (ס"ד)
שאלות בלקוטי לוי יצחק (תנ"ך ואגרות ע' ה ואילך) בביאור ג' הענינים שלא חסרו מעל שלחנם דרבי ואנטיגנוס. (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
הביאור בלקוטי לוי יצחק; אודות "מיהו יהודי". (ס"ז)
עוד
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אני לדודי
אודיו
English
תוכן ענינים
ענינה של תקיעת שופר, גם בחודש אלול (ולא רק בראש השנה), היא לעורר הישנים ע"י הפירסום שישנם ערי מקלט ולכאו"א יש תקנה עד לתכלית השלימות ומי שהוא שלם - יוסיף עוד יותר; הביאור ב"אנה לידו (לשון נסתר) ושמתי לך" (לשון נוכח); ע"י שא' מסייע לחבירו בעבודתו "כולנו כאחד", ממשיכים ברכות השי"ת. (ס"ב)
בא' דראש חודש אלול "מתלמדים בתקיעת שופר", להדגיש את שייכות התשובה בחודש אלול ל"ומפני חטאינו" דחודש מנחם אב שתכליתם - "והפכתי אבלם לששון"; ביאור הכתוב (תהלים עא, י) "כי אמרו אויבי לי רדפו ותפשוהו כי אין מציל" - למעליותא; ע"ד "מיהו יהודי". (ס"ג)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה והי' כי תבוא
תוכן ענינים
"והי' כי תבוא אל הארץ וגו' ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו'" - בעבודה. (ס"א)
ביכורים הביאו מפירות שגדלו השנה, ובעבודה - יש לקרב במיוחד את הצעירים ולהביאם ל"בית הוי אלקיך". (ס"ז)
שאלות בפשוטו של מקרא עה"פ (כו, ה) למה אין רש"י מבאר מדוע אין הפסוק מונה את עשו בין "ארמי אובד אבי" ל"וירד מצרימה". (ס"י)
שאלות בלקוטי לוי יצחק (תנ"ך פרשת חיי שרה) בביאור ג' הלשונות בשבירת הכלים; אודות "מיהו יהודי"; אודות התענית ציבור שנקבע ליום א' דסליחות. (סי"ב)
הביאור בפירוש רש"י והענין ב"יינה של תורה". (סט"ו)
הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סי"ח)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אני לדודי
אודיו
תוכן ענינים
הלילה שלאחר ח"י אלול הולך אחר היום כי ענינו (דח"י אלול) הוא להכניס חיות בעניני אלול ולעשותם ל"קדשים"; תוספת שלימות בזה לאחר תפלת ערבית שכנגד הקטר אברים - שלימות ד"כליל תקטר" ובעבודה - "בכל דרכיך דעהו"; ובכללות - הוספה (בכמות ובאיכות) בתורה, עבודה וגמ"ח. (ס"ב)
אודות התענית (ביום א' דסליחות); ביאור ענין הפדי' בצדקה; מעלת האחדות ד"כולנו כאחד" שבענין זה. (ס"ג)
בהאחדות ד"אתם נצבים היום כולכם" נכללים כל בני ישראל, אף אלו ש"גיירו" אחרים שלא כהלכה, ר"ל, אבל עליהם לדעת שאינם "ראשיכם"! - מנהיג ישראל הוא רק מי ששקוע בתורה, כשם שכדי להיות רופא מוכרח ללמוד רפואה דוקא; החל מח"י אלול מתחיל חשבון חדש וישובו בתשובה; הוספה למאמר. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה אתם נצבים
תוכן ענינים
הבעש"ט גילה לרבים באופן דהבנה והשגה שהקב"ה מברך את חדשי תשרי ובכח זה מברכים בני ישראל את שאר חדשי השנה, וע"ד כללות ענין החסידות שפעל שזה יגיע לכאו"א בפנימיות עד ליחוד נפלא. (ס"א)
המשכת ברכה זו היא כשעומדים באופן ד"אתם נצבים היום כולכם" - ענין האחדות, וההוראה - יש לקרב כל יהודי בכל מצב שהוא, ועי"ז זוכים להמשכת כל הברכות בגשמיות וברוחניות. (ס"ה)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ל, א-ב) "והי' כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה והשבות אל לבבך וגו", מדוע אינו מבאר מה ענינה של "הברכה" להתעוררות תשובה. (ס"י)
שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' תנט) "בנין בוכרין קדישין אחין"; הביאור בפירוש רש"י. (סי"ב)
הביאור בלקוטי לוי יצחק . (סי"ח)
להשתתף בתענית ציבור ביום א' דסליחות; המשך הביאור בפירוש רש"י. (סכ"ד)
עוד
ראה הוס' לשיחו"ק
בלתי מוגה
אודיו
תוכן ענינים
בימים אלו ההכנה לראש השנה ובזה תלוי איך תהי' ההנהגה; עניני ראש השנה שהם המשפיעים על כל השנה תלויים בההכנה דימים אלו ולכן כל רגע מימים אלו יקר ביותר, ענין זה נוגע גם להמשכת ברכות ה' במילואם לשנה הבאה; שנה הבאה שנת השמיטה, ויש לקיים מצוה זו ברוחניות גם עתה ובחול; ההוראה מיום א' דראש השנה בשבת: שאין להיבהל מה"טומל" דהעולם, אלא יש להאירו במצות ה', וענין זה שייך במיוחד לנשי ובנות ישראל, ועי"ז זוכים לברכות ה' בכל המצטרך.
עוד
בלתי מוגה
מאמרים
אודיו
תוכן ענינים
התוועדות זו - קבלת פנים להאורחים, וכאילו קבלו כ"א ביחידות בפני עצמו, ו"כולכם - לאחדים כאלד" מוסיף בברכות ה' לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. (ס"א)
ע"י ב' הענינים דהכנסת אורחים "גדולה לגימה שמקרבת" נמשך הענין ד"ברכנו אבינו" באופן הכי נעלה, ובפרט שזה קשור עם ההכנה לראש השנה קבלת עול מלכות שמים ע"י ביטול, שעי"ז נהי' לב אחד ומציאות אחת. (ס"ב)
ענין התורה - לעשות שלום בעולם, ובפרט כשמתקבצים יהודים יש לומר ענין מרבותינו נשיאנו; גדול לימוד שמביא לידי מעשה ולכן יש לעשות פרוזבול בערב ראש השנה כדעת אדמו"ר הזקן. (ס"ד)
ביאור הגמרא נדה (ל, ב) ע"פ המדובר לעיל בהמאמר (ד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת) מהצמח צדק. (ס"ה)
בשנה הבאה ב' ענינים, ראש השנה בחל בשבת, ושמיטה, וההוראה בעבודה. (ס"ו)