בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה זה היום תחלת מעשיך (המשך: א)
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (ראש השנה)
תוכן ענינים
השם ראש השנה (ולא תחלת השנה) מראה: א) ההחלטות שבראש השנה נמשכת ופועלים בההנהגה דכל השנה. ב) כמו בראש שאין כל פרט תופס מקום ונקל לעשות שינוי, כמו"כ בראש השנה אפשר לשנות בשעתא חדא וברגע חדא. (ס"ב)
כל הנ"ל שייך גם בזמן שמוסיפים מחול אל הקודש. (ס"ג)
ראש השנה הוא יומא אריכתא, שמאיר מלכותו של הקב"ה בגילוי, ועוד יותר מפעם הא' - כשאדם הראשון קיבל על עצמו מלכות הקב"ה - כי בזמן הזה יש יתרון דעבודת התשובה, ופועל "אתם נצבים היום כולכם". (ס"ד)
בראש השנה ועשרת ימי תשובה כולם מרגישים שנמצאים בגלות, וע"י התפלה מגיעים לגאולה, וגם הגדרים דאחינו בני ישראל מאחורי מסך הברזל יבוטלו. (ס"ה)
ה"סדר" דשנה זו - שילמדו הרבה תורה (נגלה וחסידות) ויקיימו מצוות בהידור והקב"ה יתן כתיבה וחתימה טובה. (ס"ז)
בהז' ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים מתקנים הימים דכל השנה ומכיון שצ"ל מתוך שמחה - שיתוועדו בכל יום התוועדות חסידית. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה שיר המעלות ממעמקים (המשך: ב)
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (עשי"ת-יוהכ"פ)
תוכן ענינים
תוכן פרשת וילך: שה' יתן להם ארץ ז' אומות "ועשיתם להם ככל המצוה אשר צויתי אתכם" - דהיינו שה' נותן העולם לכל יהודי לעשות דירה לו ית' דוקא בתחתונים, וכ"ז ע"י שמשה כבר שבר החומריות, וזוהי השייכות לעשרת ימי תשובה, שאז הזמן לבנות העולם מחדש. (ס"א)
הקדמה לכל הנ"ל, צ"ל וילך משה "לבית אולפנא" (- בית המדרש), וכמו"כ כשמגיע שאלה צריך להסתכל בושלחן ערוך, ועפ"ז יובן הסיפור עם כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שכשקראוהו פעם להפטורה הלך לחדר שני, און האט איבערגעקוקט דעם הפטרה. (ס"ו)
"ואנכי הסתר אסתיר פני" הוא ענין של ברכה (ע"ד קללות דפ' בחוקותי) כי "פני" - ממלא כל עלמין, שייך הסתר, משא"כ "ואנכי" - עצמות לא שייך הסתר. וה"ואנכי" עושה ההסתר בה"פני" וא"כ אינו הסתר אמיתי, וע"י ששוברים ההסתר בחיצוניות מגיעים ל"אנכי". (סי"א)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
בלתי מוגה
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה כנשר יעיר קנו
תוכן ענינים
הביאור לזה שבי"ג תשרי תש"ה סיפר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ סיפור מאביו נ"ע, ולא מבעל ההילולא די"ג תשרי (אדמו"ר מהר"ש); ביאור במה שאמר אז שביום הכיפורים יש כ"ו שעות, וי"ג שעות בתור הכנה לפנ"ז - סך הכל: ל"ט שעות. (ס"א)
בענין אמירת קדיש אחרי הנשיא (אדמו"ר מהר"ש) ואחרי אמו (בתוך השבעה), שאפשר לכללם בקדיש אחד, ואין בזה פגיעה בכבוד. (ס"ב)
ביאור בהא דאיתא בגמרא פסחים (דף סח ע"א), עה"פ (פרשתנו לב, לט) "מחצתי ואני ארפא - מכאן לתחית המתים מן התורה". (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה כתר יתנו לך (המשך: ג)
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (סוכות-שמח"ת)
תוכן ענינים
קטע
ביאור בהשייכות דפרשת "שור או כשב" (ענין הקרבנות) לחג הסוכות. (ס"ב)
ביאור בסיפור עם הבעש"ט אודות סוכתו, שכל גדולי מעזבוז טענו שאינה כשירה ולא הצליח הבעש"ט להוכיח להם את שיטתו, עד שפיתקא משמיא נחית שסוכתו כשירה. (ס"ד)
ק
בלתי מוגה
בלתי מוגה
תו"מ התוועדויות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה תורה צוה
תוכן ענינים
קטע
בקביעות שנה זו חל שמחת תורה ביום ג', יום ג' ד"וזאת הברכה" - ברכת יוסף ויום ג' דפ' בראשית, ושייכותם זה לזה, והוראה מזה: לעזור להמצטרך באופן של טוב עין. (ס"ו)
בקשת גשמים בשמיני עצרת ושמחת תורה - כי יהודי יודע שפרנסה נמשכת מהזן ןמפרנס; סיפור רשב"י שע"י שאמר תורה נמשך גשמים, רק שצריך לידע איזה חלק בתורה (ע"ד חש בראשו יעסוק בתורה). (ס"ז)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה בראשית ברא
ד"ה ויכולו השמים
תוכן ענינים
שמחת תורה נכלל בשבת בראשית, ושבת בראשית נכלל בשמחת תורה, וכמו שהעבודה בשמחת תורה הוא בכח המעשה - ריקוד, בשבת בראשית (שהוא ענין כללי על כל שבתות השנה) העבודה היא בכח המעשה שבלימוד התורה, ואח"כ בא לימוד התורה בעיון במשך כל השנה. (ס"א)
חילוקי מנהגים באמירת ההפטורה דשבת בראשית (בשנה פשוטה ובשנה מעוברת). (ס"א)
הטעם דהתחלת התורה היא באות ב', כי לימוד תורה בהבנה והשגה הוא ענין השני, ובתחלה צ"ל איבערגעגעבנקייט לתורה למעלה מהשכל, והתאמת טעם זה עם עוד ג' ביאורים (בזה שמתחילה באות ב'), וזה ג"כ הטעם שכשתרגמו התורה לתלמי המלך התחילו באות א'. (ס"ד)
ביאור במאמר רז"ל "כל האומר ויכולו נעשה שותף עם הקב"ה" כי ע"י מעשה המצוות פועל בלי גבול, וכן ע"י אמירת ויכולו פועל כליון בהבריאה, שעושה מיש לאין; מעשה בראשית - הגבלה, ויהודי פועל בעולם בלי גבול. (ס"ט)
מר-חשון ע"ש ירידת הגשמים, וע"י ברכת גשמים, נהי' גשמי ברכה, כמו מי המבול; עבודה דימי החורף - עבודת התשובה והנהגה טבעית וכ"ז הוא לצורך עלי'. (סט"ו)
עולם בפנימיות - הוא טוב (ומפני זה טהרת העולם מצד עצמו בשעת המבול - רק שטף ג' טפחים בעומק הארץ) - וצריך לפעול עם העולם ולא ללחום נגדו. (סי"ט)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
הנחה:
מאמרים
ד"ה מים רבים
תוכן ענינים
לקו"ש
מעלת פירוש רש"י על התורה. (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י ריש פרשת נח - "יש מרבותינו דורשין אותו לשבח וכו'" - בעבודת האדם. (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (י, כו) "חצרמות" והוראה בעבודה; לימוד בהלכה (לענין שמות גיטין); ביאור בפירוש רש"י בראשית (ב, יד). (ס"ו)
ביאור בתורה אור פ' נח ד"ה מים רבים - אריכות התפלה דבעלי עסקים ויושבי אוהלים. (סי"ב)
ביאור בתניא (פמ"א): "ומייחד מלכותו כו' ועליו בפרט"; "והנה ה' נצב עליו כו'". (סט"ז)
שיחו"ק
בפירוש רש"י ישנם ב' החלקים בתורה:פשט וסוד, ושייכותם ע"פ הפסוק "אף (אצילות) עשיתיו (עשי')". (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ו, ט) "בדורותיו", ב' פירושים; הוראה שכאו"א צריך להכנס בתיבות התפלה. (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (י, כו) "(ויקטן ילד…) חצרמות - על שם מקומו"; הוראה לא לקנות בגדרים וקישוטים יקרים; ביאור ע"פ הלכה, בענין שמות גיטין וכו'. (ס"ו)
הוראה מדרוש ד"ה "מים רבים" שבתורה אור, לבעלי עסק וליושבי אהל אודות עבודת התפלה. (סי"ב)
ביאור בתניא פמ"א, שראשית העבודה של כאו"א היא קבלת עול - וע"י עבודתו פועל בכל העולמות ובהקב"ה. (סט"ז)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויאמר גו' לך לך
תוכן ענינים
לקו"ש
ביאור ב' פירושי רש"י ריש פרשתנו (ד"ה "לך לך" וד"ה "ואעשך לגוי גדול") שהם ב' שיטות - אם ההליכה גורמת ברכה או שיש ברכה למרות ההליכה; בעבודת האדם - מצד הגוף ומצד הנשמה; הוראה בעבודת השליחות. (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י (יב, יא) ד"ה הנה נא ידעתי גו' - ב' הפירושים ברש"י בהתאם לגוף ונשמה; ההוראה ע"ד הזהירות מ"מותרות". (ס"ט)
ביאור במ"ש (טו, טו) "תבוא אל אבותיך בשלום" ובפירוש רש"י שתרח עשה תשובה וההתאמה עם פירוש רש"י סוף פ' נח ד"ה "וימת תרח בחרן"; שקו"ט בדין כיבוד אב שהוא רשע. (סט"ו)
שיחו"ק
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (יב, א) "לך לך", ב' פירושים, וזה תלוי באם מדברים מצד הגוף או מצד הנשמה, הוראה שהליכה לשליחות צ"ל בקבלת עול ועי"ז יהי' להנאתך ולטובתך. (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (יב,יא) "הנה נא ידעתי", ב' פירושים; כנ"ל א' מצד הגוף וא' מצד הנשמה; הוראה מזה שירידת מצרים פעל גם בהנשמה. (ס"ט)
תקבר בשיבה טובה - שיגיע למדריגה שהעולם וגוף לא מסתירים. (סט"ו)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (טו,טו) "אל אבותיך" למדך שעשה תרח תשובה, וביאור בפירוש רש"י סוף פ' נח. (סט"ז)
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
פ' השבוע שייכת הן לשבוע שלפני השבת והן לשבוע שלאחריו. (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י ריש פרשתינו ד"ה "וירא אליו"; שקו"ט בגדר ביקור חולים בבני נח ; שקו"ט בטעם שלא קיים אברהם מצות מילה קודם שנצטווה; ההוראה בעבודה; ההפרש בין מצוות שקיימו האבות למצוות שלאחר מתן תורה. (ס"ב)
ביאור ב' הנוסחאות במענה אדמו"ר הצ"צ לאדמו"ר מהורש"ב בילדותו על שאלתו מדוע נראה ה' אל אברהם ולנו אינו מתגלה. (סי"ג)
ביאור במחז"ל (שבת קכז, א) "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה" שנלמד מהכנסת אורחים דאברהם. (סי"ח)
ביאור הקשר דהפטרת "ואשה אחת וגו'" לפ' וירא ע"פ מאמר אדמו"ר הזקן בזה. (ס"ל)
שיחו"ק
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (יח, א) "וירא אליו" לבקר את החולה… יום ג' למילתו הי'", וההוראה מזה: א) במעלת ביקור חולים, ב) שקיום המצוות צ"ל מלובש בדרכי הטבע אע"פ שקשור עם קשיים. (ס"א)
הוראה ממענת אדמו"ר הצ"צ לאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (על התביעה למה לא נתגלה אליו ה'), וביאור ב' הנוסחאות שבזה. (סי"ג)
הכנסת אורחים דאברהם הי' קיום המצוה בשלימות אע"פ שהיו מלאכים, מצד אופן קיום המצות לפני מתן תורה. (סי"ח)
שייכות הפרשה לההפטרה ע"פ מאמר אדמו"ר הזקן. (ס"ל)
ביאור בפירוש רש"י ריש פרשתינו ד"ה "וירא אליו"; שקו"ט בגדר ביקור חולים בבני נח ; שקו"ט בטעם שלא קיים אברהם מצות מילה קודם שנצטווה; ההוראה בעבודה; ההפרש בין מצוות שקיימו האבות למצוות שלאחר מתן תורה. (ס"ב)
ביאור ב' הנוסחאות במענה אדמו"ר הצ"צ לאדמו"ר מהורש"ב בילדותו על שאלתו מדוע נראה ה' אל אברהם ולנו אינו מתגלה. (סי"ג)
ביאור במחז"ל (שבת קכז, א) "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה" שנלמד מהכנסת אורחים דאברהם. (סי"ח)
ביאור הקשר דהפטרת "ואשה אחת וגו'" לפ' וירא ע"פ מאמר אדמו"ר הזקן בזה. (ס"ל)
שיחו"ק
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (יח, א) "וירא אליו" לבקר את החולה… יום ג' למילתו הי'", וההוראה מזה: א) במעלת ביקור חולים, ב) שקיום המצוות צ"ל מלובש בדרכי הטבע אע"פ שקשור עם קשיים. (ס"א)
הוראה ממענת אדמו"ר הצ"צ לאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (על התביעה למה לא נתגלה אליו ה'), וביאור ב' הנוסחאות שבזה. (סי"ג)
הכנסת אורחים דאברהם הי' קיום המצוה בשלימות אע"פ שהיו מלאכים, מצד אופן קיום המצות לפני מתן תורה. (סי"ח)
שייכות הפרשה לההפטרה ע"פ מאמר אדמו"ר הזקן. (ס"ל)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
מוגה (שיחו"ק/לקו"ש)
ביאור בפירוש רש"י ריש פרשתנו "בת ק' כבת כו' כולן שוין לטובה" וטעם שם הפרשה "חיי שרה" אף שרובה עוסקת לאחר מיתתה וכו'. (ס"א)
ההוראה מג' הסיפורים שבפרשה - קבורת שרה, נישואי יצחק ורבקה ולקיחת קטורה לאשה - עולם שנה נפש. (ס"י)
ביאור ענין "ואברהם זקן גו' בכל" והקשר לאדמו"ר מהורש"ב (בעל יום ההולדת דכ' חשון); זקן - ויושב בישיבה; "בכל" בגימט' בן. (סי"ג)
תיווך בין מאמרי ד"ה ויהיו חיי שרה תרע"ה ועטר"ת בענין "שני חיי שרה". (סי"ט)
שיחו"ק
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כג, א) "ויהיו חיי שרה - בת ק' כבת כ' וגו' כולן שוין לטובה". (ס"א)
טעם קריאת שם הסדרה חיי שרה, אע"פ שבסדרה מדובר אודות: א)קניית מערת המכפלה, ב) נשואי יצחק, ג) נשואי אברהם עם קטורה, כי ג' ענינים אלו הם החיים האמתיים של שרה, והוראה מכ"ז בעבודה בעולם, שנה ונפש. (ס"ב)
בקביעות שנה זו יום ב' חל בכ' חשון, יום הולדת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע ושייכותו להשיעור חומש דיום זה "ואברהם זקן וגו', וה' ברך את אברהם בכל", והוראה מזה בעבודה שכל ענין מתחיל מתורה, וצריך להמשיך כל זה בעולם. (סי"ב)
ב' ביאורים בלשון הזהר על "ויהיו חיי שרה" - "אינון חיין כולהו עילא וכו'" (במאמרי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע) והתיווך ביניהם. (סי"ט)
הביאור בפירוש רש"י. (סכ"ג)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
לקו"ש
ביאור בפירוש רש"י ריש פרשתנו - "יעקב ועשו האמורים בפרשה", "צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם", וטעם ששם הפ' "תולדות" סתם, וההוראה. (ס"א)
ביאור בענין "יפוצו מעיינותיך חוצה" (שבי"ט כסלו) ע"פ פירוש רש"י הנ"ל - "צר קלסתר פניו כו'". (סי"ח)
ביאור מעלת יצחק על אברהם ע"פ חסידות; מעלת גבורות על חסדים; זהב על כסף; לעתיד לבא גבורה עיקר; מעלת מסירות נפש על עסק התומ"צ. (סכ"ג)
ביאור בפירוש רש"י (יט, כ) שיצחק המתין לרבקה עד שתהי' ג' שנה. (סכ"ו)
שיחו"ק
הביאור בפירוש רש"י (כה, יט) "ואלה תולדות יצחק" והוראות בעבודה. (ס"א)
בשביל הצלת עם ישראל - המושרשים בעצמות - ביטלו את הסדר השתלשלות שבתורה, וגילו את ה"מעיינות" (רזי תורה) ב"חוצה", וכהמשל דבן המלך. (סי"ח)
המעלה שבלימוד פירוש רש"י. (סכ"א)
ביאור בעבודה (ע"פ חסידות) עה"פ "ואלה תולדות יצחק". (סכ"ג)
עניני הלכה שלמדים מפירוש רש"י בפרשתנו עה"פ "ויהי יצחק בן ארבעים". (סכ"ו)
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
לקו"ש
ביאור בפירוש רש"י ריש פרשתנו - "ע"י כו' ומשגמר חזר לענין הראשון"; "למה הזכיר יציאתו כו'" (ענין "פי שנים ברוחך", יצחק בחיי אברהם, אדמו"ר הצ"צ בחיי אדמו"ר האמצעי). (ס"א)
מאמר אדמו"ר הצ"צ ד"ה "ויחלום והנה סולם"; ביאור המדרש "זה חלומו של נבוכדנצר"; "שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו"; ביאור לשון התניא (ס"פ י"ט) "כל הגוים כאין נגדו וגו'". (סי"ד)
שיחו"ק
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כח, י) "ויצא יעקב", וההוראה. (ס"א)
ביאור במאמר הצ"צ עה"פ "ויחלום והנה סולם" וההוראה. (סי"ד)
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
לקו"ש
ביאור בפירוש רש"י ריש פרשתנו "מלאכים ממש", וההוראה. (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י (לב, יא) ד"ה "קטנתי מכל החסדים", ופירוש אדמו"ר הזקן (אגה"ק ס"ב) בפסוק זה. (ס"ט)
"ויקח מן הבא בידו מנחה" (לב, יד); הביאור בחסידות (תורה אור ריש פרשתנו) דהיינו קרבנות דתוהו - כל הקרבנות נק' מנחה; מעלת תפלת המנחה; מעלת קטרת על קרבנות. (סי"ד)
ביאור בפירוש רש"י (לד, כה) ד"ה "שני בני יעקב": טעם חיוב מצוות דאנשי שכם; שקו"ט בגדר מצות "דינים" (וכיבוד אב ) דבני נח; ההוראה. (סי"ט)
ביאור בפירוש רש"י סוף פרשתנו "מגדיאל זה רומי". (סכ"ז)
שיחו"ק
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לב, ד) "וישלח יעקב מלאכים - מלאכים ממש". (ס"א)
הוראה מפירוש רש"י הנ"ל שכשנכנסים לענין גשמי צריכים לשלוח לפני זה מלאכים שידבקו אם שייך לברר הענין או באם עומד במלחמה נגדו. (ס"ו)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לב, יא) "קטנתי מכל החסדים", ופירוש אדמו"ר הזקן באגרת הקודש ד"ה "קטנתי". (ס"ט)
טעם שכל הקרבנות ותפילות נקראים בשם "מחנה". (סי"ד)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לד, כד) "שני בני יעקב". (סי"ט)
המשך הביאור בפירוש רש"י עה"פ (יא, לב) "הקדים מיתתו של תרח ליציאתו של אברם". (סכ"ב)
הוראה מפירוש רש"י "שני בני יעקב" שתחלת העבודה צ"ל בקבלת עול ורק אח"כ ע"פ טעם ודעת. (סכ"ו)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לו, מג) עה"פ "מגדיאל - הוא רומי". (סכ"ז)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה פדה בשלום
אודיו
תוכן ענינים
השתדלות בעל הגאולה הי' בהענינים דתורה תפלה וגמ"ח ושכולם יהיו באופן של "שלש", היינו ביטול עצמו, ואהבת ישראל. (ס"א)
הג' בחינות בימים: א) יום בשבוע, ב) יום בחודש, ג) פרשת השבוע של אותו שבת - נוגעים לכמה ענינים, וכשכולם הם באותו הקביעות שהי' אז (י"ט כסלו - יום ג' פרשת וישב) ישנו נתינת כח יתירה לפעול בג' קוין הנ"ל. (ס"ב)
בשיעור חומש דיום ג' פרשת וישב מסופר אודות מכירת יוסף, ועד"ז היהודים שבאו מאירופא לאמעריקא שלכתחילה חשבו שנוסעים לשם מפני שאין להם ברירה, ובפועל יסדו מוסדות וכו', כמו"כ יוסף "למחי' שלחני", שבמצרים בנה מקום איפה להתפלל וללמוד, ולהחיות עם רב. (ס"ג)
כמו שבהפצת המעיינות חוצה, נתגלה פנימיות התורה, כמו"כ צ"ל שהנשמה של כל יהודי, והנשמה - דהיינו גדולי ישראל - של העם יתגלו בחוץ, וכ"ז צ"ל בחוצה, באכילתו ובשתייתו, ושיהי' הנשמה עיקר והגוף טפל, וע"י שיהי' זריעה בארץ ההיא, יומשך ויברכהו ה'. (ס"ד)
חלוקת הש"ס (ס"ה)
הנהגת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שהי' לוקח מסכת סנהדרין בחלוקת הש"ס, מפני היותו הנשיא; "הדרן" על מסכת סנהדרין - בענין דיני עיר הנדחת, "כל זמן שהרשעים בעולם חרון אף בעולם". (ס"ו)
האם סדום נענשה בדיני עיר הנדחת. (ס"ז)
דובר ע"ד נשי ובנות ישראל. (ס"ח)
דובר על היהודים הנמצאים מאחורי מסך הברזל. (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה יום אשר עשה הוי' לנו
תוכן ענינים
ענינו של י"ט כסלו (שמתע' בשבת זה) הוא ענין כללי שבו נתגלה פנימיות התורה גם לחוצה, ופועל גם על כל העולם כולו מצד התגלות פנימיות התורה. (ס"א)
הטעם שלא הזכיר אדמו"ר הזקן במכתבו של יום גאולתו אודות החלק בפרשת השבוע של אותו יום :(א) מפני שבגילוי מדובר שם ע"ד "ויוסף הורד מצרימה" - שהיא היפך הגאולה, (ב) הוא אמנם רומזו ע"י הכפלת תיבת "יום" כמ"פ; דיוק הלשון במכתבו "עשה הוי' לנו" שהכל תלוי במעשינו ועבודתינו. (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לז, א) "וישב יעקב". (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה כי עמך מקור חיים
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ התוועדויות/ תו"מ סה"מ
בלתי מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (מד, יח) "ויגש אליו יהודה גו' - יכנסו דברי באזניך". (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (מה, יד) "ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך" - על שני מקדשות שעתידין להיות וכו': שהרי למה בכו על החורבן שבחלקו של אחיו ולא על עצמם, אלא כשיש צער לאחיך - בוכים; ביאור עה"פ (מז, כז) "וישב ישראל בארץ מצרים" - "והיכן בארץ גשן". (ס"ב)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ויקרא גו' האספו
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (מז, כח) "ויחי יעקב, למה פרשה זו סתומה וכו'"; טעם החילוקים בפירוש רש"י מהמדרש. (ס"א)
שם הסדרה ויחי - אע"פ שמדובר אודות פטירת יעקב, דמכיון שזרעו בחיים (מטתו שלימה) אף הוא בחיים, והוראה בעבודה שדוקא ע"י הנסיונות באים לאמיתית הטוב. (ס"ז)
שיחה ב: ביאור בפירוש רש"י עה"פ (מטא, א) "ואגידה לכם גו' - ביקש לגלות להם את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה.
שיחה ג: ביאור בפירוש רש"י עה"פ (נ, כג) "על ברכי יוסף - כתרגומו, גדלן בין ברכיו".
שיחה ד: הטעם שלא פירש רש"י כלום על הפוקים האחרונים שבפרשה זו.
עוד
מיומן א' התמימים: מאמר ד"ה "התקבצו ושמעו בני יעקב" - אמר מאמר אדמו"ר מהר"ש משנת תרל"ב". מאמר כעין שיחה.
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ואלה שמות
תוכן ענינים
המעלה בלימוד פירוש רש"י. (ס"א)
דוקא "הפשיטות דאיש פשוט" לוקח פשיטות שלמעלה, וכמו"כ בפירוש רש"י. (ס"ב)
שינה בשבת צ"ל לשם שבת וסיפור עם בתו הצעירה של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. (ס"ג)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (א, א) "ואלה שמות אע"פ שמנאן וכו'". (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ו, א) "כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם". (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה וארא אל אברהם
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ו, ב) "וידבר אלקים - דיבר אתו משפט וכו'". (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י (ז, כה) "וימלא שבעת ימים - שכל מכה הי' משמרת חודש וכו'. (ס"ב)
ביאור ע"פ פנימיות הענינים מה שרש"י מוסיף בד"ה ויאמר אליו (ו, ב) "(אבות) הראשונים", כי מדובר בדרגא שלמעלה מפרטים. (ס"ג)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ט, לג) "לא נתך, לא הגיע לא הותך" ע"ד ההלכה. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה להבין כו' שהאותיות כו'
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י (י, א) "ויאמר… בא אל פרעה - והתרה בו" וההוראה, שבכדי שהעבודה בכלל ובפרט בשבת יהי' כדבעי ה"ז תלוי בהנהגתו מקודם. (ס"א)
מעלת ענין התשובה. (ס"ב)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה באתי לגני
אודיו
תוכן ענינים
ביום ההסתלקות מתגלה ענינו כמו שהוא במדריגת צדיק שבו ובגילוי, המאמר באתי לגני כולל כל מהלך חיי האדם. (ס"א)
"הדרן" על מסכת מכות "הי' מהלכים בדרך… כיון שהגיען להר הצופים…" (ס"ב)
פירוש הבעש"ט עה"פ "יורדי הים באניות", על הנשמה שיורדת בגוף ויש ג' אופנים: א) דים שיפקיעו את עצמם, ב) שאינם יכולים איינקערן לבד, ג)לעזור גם לאחרים; וההוראה בעבודה. (ס"ד)
המשך ה"הדרן" (לעיל ס"ב); דובר ע"ד נתינת כסף בשביל חינוך הכשר. (ס"ה)
המשגיח ר' מיכאל בלינער הי' אומר שכשלומדים חסידות צריכים לחשוב שהכוונה אליו ולא שקורא על הנעשה בשמים, וכהמשל מהישוב'ניק שהגיע לו מכתב שמת אביו, והוראה בנוגע להפצת המעינות. (ס"ו)
המשך ה"הדרן" (לעיל ס"ב) והקשר דב' הסיפורים שם. (ס"ח)
מגבית עבור "קרן תורה". (ס"י)
המשך ה"הדרן (לעיל ס"ב); חינוך ילדי ישראל ע"י נשי ובנות ישראל; וכשיעור חומש דיום זה - שירת מרים - והוראה בנוגע לצניעות; דובר ע"ד יהודי רוסי'. (סי"א)
עוד
בתו"מ התוועדויות נדפס הדרן על מס' מכות, והשלמות אלי'
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויהי בשלח פרעה
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (יג, יז) "ולא נחם - ולא נהגם וכו'". (ס"א)
ביאור איך הי' בכח פרעה לשלח יהודים מארצו, כי מדובר אחרי שפרעה כבר נתברר. (ס"ו)
דוקא עץ מר - ("הרדוטנא") המתיק המים (טו, כה). (ס"ח)
המשך ה"הדרן" על מסכת מכות (בהמשך להתוועדות יו"ד שבט) ע"פ מאמר אדמו"ר האמצעי שהגלות פעל במצוות ולא בתורה. (ס"ט)
עוד
בתו"מ התוועדויות נדפס הדרן על מס' מכות, והשלמות אליו
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ומשה נגש אל הערפל
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י (יח, א) "וישמע יתרו" -מה שמועה שמע וכו'". (ס"א)
הוראה מפירוש רש"י הנ"ל שהעצה הנ"ל שהעצה לבטל קליפת עמלק היא לא ע"י "לאט לאט אגרשנו" אלא ליכנס בתוקף ד"שטות דקדושה" בהר האלוקים. (ס"ח)
יינה של תורה בפירוש רש"י הנ"ל. (ס"ט)
ג' שיטות בהחידוש דמתן תורה לגבי עבודת האבות; ישנו בכאו"א מישראל ע"י ענין התורה - משה שבנפשו; ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - משה שבכלל ישראל; ע"ד הדינר עבור תומכי תמימים ליובאוויטש. (סי"ח)
ביאור בפירוש רש"י (כ, כג) ולא תעלה במעלות. (סי"ט)
ההוראה ממתן תורה "שור לא געה כו'", ש"כל דרכיך" צריכים להיות עבור עניני קדושה - לימוד התניא על הראדיו. (ס"כ)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויבא משה בתוך הענן
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כא, א) "ואלה המשפטים - כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים וכו'"; והביאור ביינה של תורה וההוראה בעבודה. (ס"א)
סדר הפרשיות הוא שיתרו הוא לפני משפטים, כי צריך להיות הקדמת קבלת עול ויסוד ד"אנכי ה' אלקיך" - ואח"כ להמשיך כל זה בהבנה והשגה. (ס"ט)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כד, יח) "בתוך הענן - ענן זה כמין עשן וכו'" וההוראה מזה לפועל דוקא עם התחתון. (ס"י)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויקחו לי תרומה
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י (בה, ב) "ויקחו לי - לשמי", וההוראה בעבודה. (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י (כז, יט) "לכל כלי המזבח" וד"ה "יתדות"; א געשמאקער ביאור ע"פ דא"ח. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ואתה תצוה
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כז, כ) "זך - בלי שמרים וכו'"; וביאור ענינו בהלכה, וביינה של תורה. (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ל, י) "קדש קדשים - המזבח מקודש וכו'". (ס"י)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה כי תשא
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
חסר הנחה
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י (ל, יב) "כי תשא - לשון קבלה כתרגומו וכו'"; והוראה: שדוקא ע"י משה - תכלית הביטול - יכול לרומם קרן בני ישראל ע"י הצדקה, וצריכים לדעת "אז מ'ליגט אין בלאטע" וע"י הצדקה יכולים לצאת. (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לד, לה) "והשיב משה את המסוה". (ס"ג)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויקהל משה
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לה, א) "ויקהל משה - למחרת יום הכיפורים וכו'" והוראה בעבודה. (ס"א)
שייכות הקשר בין סיום ה"תורה אור" והתחלת ה"לקוטי תורה"; השתדלות בכאו"א (ובמיוחד מבן כ' שנה) ילמוד במשך השנה כל ה"לקוטי תורה". (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לח, יח) "לעמת קלעי החצר. כמדת קלעי החצר". (ס"ג)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה אלה פקודי
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ולא תשבית מלח
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה בלילה ההוא (המשך: ב)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה לויתן זה יצרת
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה שיר השירים
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (יד, ב) "זאת תהי'תורת וגו' - מלמד שאין מטהרין אותו בלילה". (ס"א)
ביאור ב"יינה של תורה" שבפירוש רש"י הנ"ל. (סי"א)
ביאור ע"פ מה שמבואר בלקוטי תורה בשם הסדרה "מצורע", וזה ע"פ רש"י שמו הוא "זאת תהי'". (סי"ג)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה כנגד ארבעה בנים
תוכן ענינים
אמירת ההגדה בשמחה ובקול רם; חילוקים שבין קידוש דפסח לקידוש דשבת ליום טוב ומפני זה "קדש" בסדר של פסח; שייכות פסח לפורים. (ס"א)
ביאור בזה שלא גזרו גזירה ד"שמא יעבירנו" בפסח ע"פ המבואר בחסידות שכל הענינים נמשכים ממילא ע"י השבת. (ס"ו)
ביאור בסיפור דר"א ור"י וכו' איך זה שתלמידיהם הי' צריכים להזכיר להם על זמן קריאת שמע. (ס"י)
ביאור בענין תם ושאינו יודע לשאול. (סט"ז)
מחלוקת ר"א ור"ע קשור עם הד' יסודות וההיולי. (ס"כ)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ונחה עליו רוח הוי' (המשך: א)
תוכן ענינים
ביאור דברי אדמו"ר מהוריי"צ בסעודת אחרון של פסח תש"ה: (- תרגום) "שההמשכות של חג זה, ושל יום זה, ההמשכות של משיח, יומשכו בחסד וברחמים" - שישנם המשכות מיוחדות של חג זה שאינו בכל החגים, וביאור ענינו המיוחד של יום זה - אחרון של פסח - שדומה לענין המשיח. (ס"א)
שנה זו שנת המאה להסתלקות הצמח צדק (ויש עליות (השייך לזמן - משנה לשנה) גם לאחר הפטירה); סיפור מהצמח צדק משנת תרכ"ה וסיפור מבנותיו של אדמו"ר מהוריי"צ משנת תרס"ו הקשורים לאחרון של פסח. (ס"ז)
ביאור במש"כ במדרש אודות מילת בני ישראל בליל פסח, הגם ש"אין מלין בלילה", וההוראה בעבודה. (סי"ב)
ביאור במה ששאלו בימים הראשונים דפסח, מדוע לא גזרו שלא יקריבו קרבן פסח בערב פסח שחל בשבת ע"ד שגזרו בשופר ולולב, וכן מדוע לא גזרו כעין זה בשתיית ד' כוסות וכו' בליל פסח. (ס"כ)
ביאור מדוע בגאולת מצרים כתיב "נעליכם ברגליכם" וכן בגאולה העתידה "והדריך בנעלים", דענין הנעל הוא להפריד בין החלק הכי תחתון שבאדם - רגל - ל(עניני) ארץ; ביאור למה "לעולם ימכור אדם קורות ביתו וכו'" ולכן לפני הגילוי של מתן תורה היתה ההקדמה שיהודי יהי' נעלה מענינים ארציים - "נעליכם ברכליכם"; וכן לעתיד לבא, הגם ש"מלאה הארץ דעה את ה'" מ"מ היהודי נעלה יותר - "להדריך בנעלים", שזהו הוראה לתהלוכה שבדרך צריך נעליים אבל כשמגיע למקום קדוש אזי "של נעליך מעל רגליך". (סכ"ב)
ההוראה מזה שהשנה מעוברת, בני ישראל מונין ללבנה כי: א) לבנה הוא מאור הקטן וקטן מונין לקטן, ב) בלבנה יש שינויים וכן בבני ישראל, יש שינויים בין מצוה דאורייתא לדקדוק קל של דברי סופרים, אודות זה שמוצאים היתרים לכל דבר האסור. (סל"ה)
בענין "משכו וקחו לכם" שלכאורה ההקדמה ד"משכו (ידיכם מעבודה זרה)" מיותר, אלא משכו הוא ענין התשובה; שלא יתווכחו עם אינם יהודים. (סל"ו)
המשך (מס"ז) ע"ד סיפור הצמח צדק, מה שאחרון של פסח נקרא בשם בפני עצמו, המשך ושייכות ב' הסיפורים דהצמח צדק ובנותיו של אדמו"ר מהוריי"צ. (סל"ז)
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ? (המשך: ב)
תוכן ענינים
הוראה בעבודה מ"בזאת יבוא אהרן אל הקודש" שכניסה אל הקודש צ"ל כדבעי שבזמן שצ"ל מסירות נפש ורצוא (- קריאת שמע) צ"ל ג"כ שוב, וזה נעשה ע"י ביטול (- בזאת)). ס"א)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (טז, א) "וידבר וגו' אחרי מות שני בני אהרן". (ס"ב)
המשך (מליל ב' דחה"פ, ואחש"פ) בנוגע לגזירה דרבה, למה לא גזרו על מצות קריאת המגילה - שמא יעבירנו וכו'. (ס"ג)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (יח, ל) "ולא תטמאו בהם אני ה' אלקיכם". (ס"ד)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ובשנה החמישית
ד"ה והדרת פני זקן
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (יט, ב) "דבר אל כל עדת בני ישראל". (ס"א)
ביאור בתורת הבעש"ט "ואתה קדוש יושב תהלות ישראל". (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כ, כז) "כי יהי' בהם אוב", וביאור בדרך ההלכה. (ס"ג)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ונקדשתי בתוך בני ישראל
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כא, א) "אמור אל הכהנים - אמור ואמרת להזהיר וכו'". (ס"א)
ע"י עבודת התשובה מגיעים ל"יכול כמוני - בניחותא". (ס"ב)
הטעם שהתורה מספרת על שלומית, דלכאורה אין זה בשבחה, והוראה בנוגע לזהירות בצניעות. (ס"ג)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כד, כג) "ובני ישראל עשו - כל המצוה האמורה בסקילה וכו'". (ס"ד)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
אודיו
תוכן ענינים
הוראה מסיפור פסח שני, שאין הקב"ה מבקש אלא לפי כחן, אע"פ שנראה קשה, וצריך "איבערקומען" את הקשיים וכן יש ללמוד הוראה הנ"ל מסיפור דבנות צלפחד. (ס"א)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה את שבתותי תשמורו
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כה, א) "בהר סיני - מה ענין שמיטה אצל הר סיני וכו'". (ס"א)
ההפרש בין עבודת רבי עקיבא ורבי ישמעאל - עבודת בעלי תשובה וצדיקים. (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כו, א) "אני ה' - נאמן לשלם שכר". (ס"ג)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אם בחוקותי
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כו, ג) "אם בחוקותי תלכו, יכול זה קיום המצוות וכו'". (ס"א)
אם בחוקותי תלכו, "שיהיו עמלים בתורה", יגיעה בתורה, חילוק בין חוקים עדות ומשפטים. (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כז, לג) "לא יבקר וגו' - לפי שנאמר כל מבחר נגדריכם וכו'". (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ?
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (א, א) "במדבר סיני באחד לחדש - מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כו'" והוראה בעבודת התפלה. (ס"א)
הוראה מענין המנין בעבודה. (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י (ד, כ) "ולא יבאו לראות כבלע את הקדש - לתוך נרתק שלו כו'". (ס"ג)
מאמרים
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
לקו"ב בתניא ח"א ע' תפג
מאמרים
ד"ה ועשית חג שבועות (המשך: ב)
תוכן ענינים
הטעם שנוסח הברכה של אדמו"ר מהוריי"צ לחג השבועות הי': לקבלת התורה "בשמחה ובפנימיות", כי חג השבועות הוא ע"ד גירות (של עם ישראל) שצ"ל בשמחה דוקא (ולא מתוך כפי'), ובפנימיות; ועפ"ז מבאר יחידות של אחד המלמדים (ר' פרץ) אצל אדמו"ר מוהר"ש. (ס"א)
כהקדמה למתן תורה ("הביאנו המלך חדריו") צ"ל מסירות נפש ("משכני אחריך נרוצה" - בקריעת ים סוף) וביטול, דלא כלימוד שאר חכמות; והלימוד צריך לחדור בכל מציאותו. (ס"ד)
אודות דוד שאמר "זמירות היו לי חוקיך" ונענש על זה, ושואל איך יתכן דלא ידע דוד את מעלתה האמיתי של תורה? (ראה לקמן ס"ח). (ס"ה)
ביאור בדיוק לשונו של אדמו"ר הזקן (בשולחן ערוך אורח חיים סתצ"ד) בנוגע למנהג אכילת מאכלי חלב בחג השבועות: "ומנהג אבותינו תורה היא כי הרבה טעמים נאמרו עליו". (ס"ו)
הטעם (בפנימיות) שבשבועות אין מתענין (אפילו) תענית חלום, בהמשך להאמור (לעיל ס"א) שחג השבועות צ"ל "בשמחה ובפנימיות"; חג השבועות הוא רק יום א' (ולא כשאר הימים טובים ז' או ח' ימים) - נוקדה א' המתפשטת למשך המעת לעת, ובמשך כל הזמן ישנו הרגש דשמחה ופנימיות; חג השבועות שענינו תורה מתבטא (גם) בקרבנו "שתי הלחם". (ס"ז)
המשך (מס"ד) ביאור אודות דוד שאמר "זמירות היו לי חוקיך" ע"פ נגלה, ובפנימיות הענינים. (ס"ח)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה נשא את ראש
תוכן ענינים
המשך (מיום ב' דחה"ש) ביאור בהברכה "קבלת התורה בשמחה ובפנימיות" ע"פ הגמרא שמתן תורה הי' ענין של גירות. (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ד, כב) "נשא את ראש בני גרשון גם הם - כמו שצויתיך וכו'". (ס"ג)
ביאור בלקוטי לוי יצחק שבני מררי הם בגבול, ולכאורה הם נשאו במסעות הקרשים שזה ענין בלי גבול. (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ז, פט) "וישמע את הקול - יכול קול נמוך וכו'", והוראה בעבודה שצ"ל דוקא עם הגשמיות. (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה בהעלותך את הנרות
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ח, א) "בהעלותך - למה נסמכה פרשת המנורה וכו'" והוראה בעבודה. (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (יב, טו) "הטעם לא נסע - זה הכבוד חלק לה המקום". (ס"ד)
הגהות
אודיו
תוכן ענינים
המרגלים "כשרים היו" ולא רצו ליכנס לארץ ישראל, כי במדבר הי' להם ה"מן" מן השמים ובלי טרדות וכו', משא"כ בארץ ישראל; ואע"פ שהחליטו לפני שהלכו לא להתפעל מזה, אבל אינו דומה שמיעה לראי' וחטאו, והוראה מזה בעבודה; סיפור המדרש שהנשים לא נתייראו ליכנס לארץ ישראל, גם אחרי סיפור המרגלים, וכמו"כ צריך להיות בזמן הזה.
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה לה"ע טענת המרגלים
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (יג, ב) "שלח לך אנשים - למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים וכו'". (X"א)
המשך (מכ' סיון) הביאור בסיפור המרגלים. (ס"ב)
דובר אודות מחנה גן ישראל. (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (טו, לח) "פתיל תכלת - על שם שכולם בכורות". (ס"ה)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויקח קרח
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (טז, א) "ויקח קרח - פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא. (ס"א)
הכרח שכל תיבה מדוייקת בפירוש רש"י; המשך (מש"פ שלח) בפירוש רש"י עה"פ (יג, ב) "שלח לך אנשים". (ס"ב)
ביאור בהמדרש שקרח טען "טלית שכולה תכלת". (ס"ג)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה וידבר גו' זאת חוקת
תוכן ענינים
שיחה א': ביאור בפרש"י ר"פ חוקת "לפי שהשטן ואוה"ע מונין את ישראל כו'": החילוק בין החוקה דפרה אדומה לשאר החוקים שבתורה
שיחה ב': המשך הביאור בפרש"י: הטעם שרש"י אינו מפרש "זאת חוקת התורה" בפ' מטות ו"זאת חוקת הפסח" בפ' בא; הקשר ללקו"ת פרשתנו
שיחה ג': ביאור בפרש"י ס"פ חוקת "משה הרגו כדאיתא בברכות בהרואה, עקר טורא בר תלתא פרסי וכו'"; הקשר לי"ב תמוז
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה מי מנה עפר יעקב (המשך: א)
אודיו
תוכן ענינים
סיפור הגאולת י"ב תמוז ייסוד הניכון "ניעט ניעט". (ס"א)
המשך הסיפור "הילד שרקד" - הוראה בחינוך. (ס"ב)
"הדרן" על מסכת נזיר - נזיר הי' שמואל, הקשר מהגמרא "חטוף ובריך", וסיום הגמרא אמר רבי אלעזר א"ר חנינא וכו'. (ס"ג)
גזירות בעולם הזה להבדל מהעולם ולא להפעל אבל דוקא "נזיר אלקים" היינו כמו שה' רוצה ולא להתנשאות מעל לשאר בני ישראל. (ס"ד)
תוקף בעל השמחה והגאולה במאסר - הקשר לפרשת השבוע "אל תירא אותו", אסור לנשיא שיראו על פניו אפילו פחד, ולכן אומר הגמרא "אתה יודע מה היתה בלבו" - כמו"כ כ"א בחייו אפילו בידעו מעמדו ומצבו אסור שיהי' ניכר במעשיו אלא מתנהג בתוקף ואז ה' מברכו "לא תירא אותו". (ס"ה)
במאמרו של בעל הגאולה "הוי' לי בעוזרי", מבאר ש"עוזרי" היינו המעשים טובים שבעבודת האדם, והכוונה הוא, שהמעשים טובים שעושה, לא יעשה אותם לשם עצמו והצלחת פרנסתו וכו', אלא שיהיו לשמה, ומתוך כך יהי' גם השונאים שלו לאוהבים, וכתורת הבעש"ט עה"פ כי תראה חמור שנאך, (שתראה שהגוף ונה"ב הם שנאך), והנשמה הגדולה ביותר שיכול להיות הוא עזב תעזוב עמו. (ס"ו)
במאמרו של בעל הגאולה "הוי' לי בעוזרי", מבאר ש"עוזרי" היינו המעשים טובים שבעבודת האדם, והכוונה הוא, שהמעשים טובים שעושה, לא יעשה אותם לשם עצמו והצלחת פרנסתו וכו', אלא שיהיו לשמה, ומתוך כך יהי' גם השונאים שלו לאוהבים, וכתורת הבעש"ט עה"פ כי תראה חמור שנאך, (שתראה שהגוף ונה"ב הם שנאך), והנשמה הגדולה ביותר שיכול להיות הוא עזב תעזוב עמו. (ס"ו)
בהמשך להדפסת הלכות תלמדו תורה מחדש - ביאור בהתחלת הלכות תלמוד תורה שמתחיל עם המלה "אף" שמורה על הקושי "אף חכמתי עמדה לי" - תורה שלמדתי באף, וזהו אופן חינוך ילדים "זרוק מרה בתלמידים". (ס"ח)
אדמו"ר הזקן הדפיס קודם ספר של נגלה - הלכות תלמוד תורה ואח"כ חסידות - תניא, כמו"כ צרכים להתנהג היוצאים לשליחות המרכז לעניני חינוך בכל מקום לומר ענין בנגלה וחסידות ; לא ללמוד שום היתרים בגזירת המשקה בשתיית יי"ש - ג' כוסות (ולא ד') וכולם לא יותר מרביעית, בלי שום פשט'לעך, והלואי שלא יתוסף עוד סירכא; הזכרה בענין חת"ת ומגבית י"ב תמוז. (ס"ט)
"מה טובו אהליך" - צניעות אפילו ב"קאנטרי", ברכה ליהודי כפ"ח. (ס"י)
פתיחת הלכות תלמוד תורה בתיבת "אף (על פי)" שהו"ע ההוספה; בריאת העולם הייתה באות ב' - ברכה, אבל עשרת הדברות - תורה - באות א' שהו"ע ההוספה, יותר מהרגיל בסדר העולם (מלמעלה מהשתלשלות); ע"ד ענין המברך (ברכה) ואח"כ עונים אמן; וכמו"כ בנוגע לנזיר שממשיך הוספה עוד ועוד ("גדל פרע שער ראשו") ובעניני קדושה; וכמו"כ צריך להיות ההתמסרות לנשיא דורנו באופן ש"האוהב כסף לא ישבע כסף", ועי"ז תבוא הישועה (כמו בשמשון); כמו בשנת הולדת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, שבעה עשר בתמוז נדחתה, וכמו"כ עתה, תומשך השמחה ועד לדיחוי לגמרי, והתוועדות כל יום עד מוצש"ק. (סי"א)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה שאו ידיכם קודש (המשך: ב)
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כב, ב) "וירא בלק בן צפור וגו'". (ס"א)
ביאור בהמאמר "שאו ידיכם קודש" דאדמו"ר מהוריי"צ שמגיע עד בחינת יחידה, והקשר עם המאמר די"ב תמוז שנה זו והפרשה בלקוטי תורה. (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כה, ח) "אל קבתה - כמו הלחיים וקיבה וכו'". (ס"ג)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וידבר גו' פנחס בן אלעזר
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כה, י) "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן - לפי שהיו השבטים מבזים אותו וכו'". (ס"א)
הוראה מפירוש רש"י הנ"ל בעבודה, שהלומדים תורה לא צריכים להתבייש אם מלעיגים עליו שלומד שלא לשמה, ושהרואים יסתכלו בעין יפה. (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ל, א) "ויאמר משה אל בני ישראל - להפסיק הענין וכו'". (ס"ד)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אלה מסעי
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ל, ב) ראשי המטות - חלק כבוד לנשיאים וכו'". (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לב, מב) "ויקרא לה נבח - לה אינו מפיס ה"א וכו'". (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לג, א) "אלה מסעי - למה נכתבו המסעות הללו וכו'". (ס"ג)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
אודיו
תוכן ענינים
ע"ד לימוד ששה סדרי משנה (ועכ"פ תחלתן וסיומן) לאחר מאה ועשרים של הוריו; סיום משניות "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה וכו'", ו"הדרן" על הש"ס "אמר רבי אלעזר א"ר חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" והשינויים כפי שמאמר זה מבוא במסכתות אחרות, וההוראה בעבודה. (ס"א)
המשך (מש"פ מטו"מ) הביאור בפירוש רש"י עה"פ (לג, א) "אלה מסעי - למה נכתבו המסעות וכו'", וההוראה בעבודה. (ס"ג)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה אלה הדברים
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (א, א) אלה הדרבים - לפי שהן דברי תוכחות וכו'", ופירוש רש"י שלאחר זה. (ס"א)
הטעם שמשה הוכיח את בני ישראל פעם בארוכה ופעם קצרה. (ס"ג)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ג, יח) "לפני אחיכם - הם היו הולכים לפני ישראל למלחמה וכו'". (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ואתחנן אל הוי'
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ג, כג) "ואתחנן אל ה' וגו'". (ס"א)
פירוש הספרי והמדרש (על "ואתחנן") ב' מיני תפילות הם. (ס"ב)
אודות מאמר קצר של אדמו"ר הזקן בשבת ערב תשעה באב, ושייכותו לפירוש רש"י עה"פ (ז, יא) "היום לעשותם" וביאורו. (ס"ה)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
אודיו
תוכן ענינים
בכ' אב ישנם כמה ענינים הקשורים בו: (א) הוא מ' יום לפני יצירת הלוד - אדם הראשון, בתחילת הבריאה, (ב) יום שהקריבו בו עצים למזבח בזמן בית המקדש, (ג) היארצייט של הר' לוי יצחק נ"ע; המשך (מה' מנ"א) הביאור בסיום הש"ס "תלמידי חכמים מרבים שלום וכו'" ביאור השינויים במאמר זה המובא במסכתות אחרים בש"ס. (ס"א)
(המשך ה)ביאור בלשון הש"ב "עולם הבא" ולא מפורש בכמה מקומות הכוונה או "עולם התחי'" או "גן עדן". (ס"ב)
ביאור בשיעור חומש הימי, שאמר הקב"ה למשה "פסל לך לוחות… כלוחות הראשונים… אשר שברת" הגם שאין מזכירים לבעלי תשובה את מעשיו הראשונים? אלא טמון עילוי ומעלה - "יישר כח ששברת" שעי"ז נתוסף ריבוי בתורה, וההוראה בעבודה. (ס"ג)
ביאור הפתגם של רבותינו נשיאנו "ס'איז נאך ניטא קיין גאנצערע זאך ווי א צובראכענע הארץ", כפי שהוא מרומז בהלכות קרבנות, בקרבן חטאת, שכדי שיהי' שלימות הכפרה וכו' צריך להיות "שב מידיעתו" - שברון הלב! ע"ד מש"כ "יישר כח ששברת" וכדלעיל, וקישור כל זה לסיום סדרי המשנות והמסכתות הנ"ל. (ס"ד)
רשימת הר' לוי יצחק נ"ע אודות פרטי מאסריו וביאורם; מציאותו של כל יהודי הוא תורה, וכמו בספר תורה כשרותא תלוי' בכל האותיות, כמו"כ בישראל שקשור עם כל יהודי, וביאורו. (ס"ה)
כל הששה סדרים רמוזים במשנה הראשונה של סדר זרעים "מאימתי קוראין וכו'"; פירוש ה"מלאך" לאדמו"ר הזקן בתיבת "מאימתי", מלשון אימה ופחד שזה ההקדמה לכל התורה. (ס"ו)
קרבן העצים דכ' אב בא מט"ו באב - יום האחרון לכריתת עצים - שאז (בט"ו באב) עדיין לא הקריב קרבן העצים, אלא רק הכינו אצלו ומ"מ כבר נפעל שמחה גדולה ביותר - "לא היו ימים טובים… כט"ו באב…" - ושמחה לדורות (שבהם בנות ישראל יוצאות וכו'"), וההוראה בעבודה. (ס"ז)
ג' דרגות בעצים של בית המקדש: א) לבנין בית המקדש, ב) לענינים אחרים שיהיו קרבנות, ג) הם עצמם קרבן; אפשר להשתמש ב"עץ" לב' הקצוות או "המן מן התורה מנין - המן העץ" או עצים ובית המקדש, והכל תלוי בעבודת האדם. (ס"ח)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה והי' עקב תשמעון
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ז, יב) "והי' עקב תשמעון". (ס"א)
ביאור הלשון "מצוות שאדם דש בעקביו". (ס"ב)
ביאור בלקוטי תורה השבועי. (ס"ג)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (יא, כה) "כאשר דבר לכם - והיכן דיבר וכו'". (ס"ד)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
ד"ה ראה אנכי
תוכן ענינים
קטע: ביאור בפירוש רש"י עה"פ (טז, יז) "איש כמתנת ידו". (ס"ד)
הוראה מפרשת השבוע במצות נתינת הצדקה, ובקשר לשנת המאה להסתלקות דאדמו"ר הצמח צדק, ינדבו להדפסת ספריו. (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה שופטים ושוטרים
תוכן ענינים
קטע: ביאור (בחלק הפשט וההלכה) בפירוש רש"י עה"פ (טז, יח) "שופטים ושוטרים". (ס"א)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה כי תצא
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כא, י) "כי תצא למלחמה - במלחמת הרשות וכו'". (ס"א)
הטעם שצריכים ב' עבודות לא רק בדרך מנוחה אלא גם בדרך מלחמה. (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כה, יט) "תמחה את זכר עמלק - מאיש ועד אשה וכו'". (ס"ה)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה והי' כי תבוא
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כו, א) "והי' כי תבוא, וירשתה וישבת בה - מגיד שלא נתחייבו בבכורים וכו'". (ס"א)
פסק אדמו"ר הזקן דזמן עשיית פרוזבול בסוף שנה השישי. (סט"ו)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כט, ו) "ותבאו אל המקום הזה - עתה אתם רואים עצמכם בגדולה וכו'" והביאור בפנימיות הענינים. (סט"ז)
הגהות
בלתי מוגה
אודיו
תוכן ענינים
עשיית פרוזבול אצל הקב"ה, שלא יתבע החובות שחייבים; השתדלות בחינוך ילדים וילדות. (ס"א)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה אתם נצבים
תוכן ענינים
הביאור בפירוש רש"י עה"פ (כט, ט) "אתם נצבים היום - להכניסם בברית"; ושייכותו לכבוד אכסניא שנתנו רגליהם לבוא לזמני החגים. (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כט, יב) "למען הקים - הרי אתם קיימים לפניו", ועה"פ (שם) "היום - לפי שהיו ישראל יוצאים מפרנס וכו'". (סי"א)
הגהות
בלתי מוגה
תוכן ענינים
ברכה לעדה שלימה דהמתירין