בלתי מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
מובא במדרש עה"פ "כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו", ש"קאי על אומה שיודעת אופי' של אלוקי'". ובבית יוסף מפרש שזהו ענין הגדלות, כגדלות הא-ל, וא"כ הידיעה היא באופן ודאי שבודאי מנצחים בדין. (ס"א)
הוספה על הביאור שזהו באופן דודאי, ע"פ דברי המגיד על עשה לך שתי חצוצרות - שתי חצאי צורות, שכ"א בלי השני רק חצי צורה ואינו מציאות לעצמה, היינו שהם מציאות אחת. (ס"ד)
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה שובה ישראל
תוכן ענינים
הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים מתחלקים בפרטיות לג': א) ראש השנה ויום הכיפורים כדבר בפני עצמו. ב) ראש השנה ויום הכיפורים כחלק מעשרת ימי תשובה גופא. יש מעלה מיוחדת בשבעה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. (ס"א)
הכתרת המלך ע"י נשמות ישראל דוקא שבכוחם לפעול זאת; הקשר המיוחד דמצות תפילין עם הכתרת המלך. (ס"ג)
העילוי בלוחות שניות שדוקא לוחות שניות הי' ספר תורה מונח בצדם (בארון), וקשור במיוחד עם ענין התשובה שבלוחות שניות;
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לא, כו) "לקח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון וגו'". (ס"ד)
הד' דרגות בתשובה קשורים עם ד' פסוקים שמביא אדמו"ר הזקן באגרת התשובה: "סור מרע" עם הפסוק "יעזוב רשע דרכו"; "עשה טוב" עם הפסוק "ושבת עד הוי' אלקיך"; בהפסוק הרביעי "השיבנו אליך" שזה נעלה יותר מתשובה עילאה ואינו תלוי בעבודת האדם. (ס"ו)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ז)
מוגה
הגהות
מוגה
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה כנשר יעיר קנו (המשך: א)
תוכן ענינים
פרשת האזינו קוראים לפני יום הכיפורים ולפעמים לאחרי יום הכיפורים, דכל התשובות שייכים זה לזה; התשובה דלפני יום הכיפורים ודלאחר יום הכיפורים. (ס"א)
פירוש האריז"ל בדברי אלקנה "הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים", שקאי על עשר כוחות דקדושה. כמה קושיות ע"ז: שלכאורה סותר הפשטות? והביאור בזה; ביאור בשיטת ר' יהודה ור' נחמי', לשיטת ר' יהודה נוגע כללות הענין, משא"כ ר' נחמי' מדייק בהפרטים. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לב, ט) כי חלק הוי עמו; ביאור בסיום אגרת הקודש "ודעת לנבון נקל ומשכיל על דבר ימצא טוב" הדיוק בלשונות הנ"ל; הדיוק מדוע פותח אדמו"ר הזקן אגרת התשובה בלשון תניא. (ס"ג)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ד)
כמה דיוקים באגרת התשובה בהלשונות: א) הדיוק בלשון מצות התשובה מן התורה. ב) הראי' שמביא באגרת התשובה מסנהדרין דוקא ולא ממקום אחר, והביאור בזה. (ס"ה)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה להבין ענין הסוכות (המשך: ב)
תוכן ענינים
סוכות זמן שמחתינו אע"פ שאין בית המקדש ואדרבא נתבטלו ההגבלות שהיו אז, ואפשר לשמוח אפילו ביום טוב. (ס"א)
חג הסוכות שייך גם לאומות העולם, והביאור בזה בעבודה. (ס"ב)
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה חסידים ואנשי מעשה (המשך: ג)
תוכן ענינים
העבודה דחודש ניסן מלמעלה למטה, ולכן ההפטרה דחול המועד פסח היא סיפור העצמות היבשות שקשור עם תחיית התמים, משא"כ העבודה דתשרי מלמטה למעלה, ולכן ההפטרה קאי בלחמת גוג ומגוג. (ס"א)
שלימות העבודה דוקא בקב שלו. (ס"ב)
הכלי לכל ההשפעות הוא צדקה; הברכה בד' מינים היא "על נטילת לולב" שזהו"ע התורה; הכרח לקביעות עתים לתורה בכאו"א והיכולת לזה בכאו"א; שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לג, יט) "עמים הר יקראו וגו'". (ס"ד)
שאלות באגרת התשובה (פ"ה) בענין "יעקב חבל נחלתו וכו'". (ס"ו)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
עבודה בב' הקוים - מוחין ושכל - מדידה הגבלה, ופנימיות הלב - למעלה ממדידה והגבלה; וב' ענינים אלו ישנם בראש השנה, הכתרת המלך, שע"י התבוננות, ומצות שופר, צעקת הלב שלמעלה מהבנה; וב' ענינים אלו נמשכים גם בשמחת תורה. (ס"ב)
ב' ענינים הנ"ל שבראש השנה מתפרטים אח"כ לפרטים: השכל שבראש השנה נמשך בחג הסוכות שכללותו הוא הבנה והשגה, והלמעלה ממדידה והגבלה נמשך בשמיני עצרת; ב' ענינים הנ"ל ישנם גם בשופר גופא וכן בשמיני עצרת. (ס"ג)
ב' ענינים הנ"ל ישנם גם בסוכות וכן בד' מינים ובשמיני עצרת, ונמשכים עד לעקביים. (ס"ה)
ביאור באגרת התשובה פרק ז-ח (יצא לאור בקונטרס בפני עצמו).
הזכיר אודות שנים מקרא ואחד תרגום, וכן שיעורי חת"ת. (ס"י)
הזכיר אודות ארצו של יוסף שצריך להתעסק בזה, ואז מובטח הצלחה בגשמיות וברוחניות. (סי"א)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ביום השמיני עצרת
תוכן ענינים
מעלה באחדות הנפעלת בשמחת תורה על האחדות שמצד ימי הסוכות - בסוכות האחדות הוא התאחדות הנפרדים, משא"כ בשמחת תורה אחדות בעצם ולכן "פר אחד איל אחד"; ולכן השמחה בהתורה הוא לא בלימוד אלא בריקוד שבזה כולם שוים; ביאור בדברי אדמו"ר מהוריי"צ שברכת שהחיינו של שמחת תורה הוא על התורה אף שרגע לפני זה למד תורה, כי התורה של שמחת תורה היא באין ערןך למעלה מהתורה שלפני שמחת תורה. (ס"א)
ביאור בזה שרבי זירא צם כדי לשכוח תלמוד בבלי; גודל הזכות בנסיעה לשליחות, ועוד זאת שמובטח לו הצלחה בגשמיות וברוניות. (ס"ב)
המשך (מליל שמח"ת) בענין "וליוסף אמר מבורכת הוי' ארצו" - קאי על יוסף שבדורנו - נשיא דורנו, רק שצריך לחרוש ולזרוע ואח"כ תהי' ההצלחה. (ס"ג)
בקשר עם הדפסת אגרת התשובה בימים אלו (ביאור באגרת התשובה - יצא לאור בפני עצמו). (ס"ד)
הביאור בהא דמתחילים התורה לאחרי שמחת תורה ולא בשבועות שאז נתנה התורה - כי שלימות התורה הוא דוקא בלוחות שניות שניתנו ביום הכיפורים; סוכות פועל שהתורה נקלטת ב"מקיף", ושמיני עצרת באופן "פנימי", ולכן בשמיני עצרת אין חיוב לשבת בסוכה, אלא נכנס לביתו שהוא דירת קבע, שמורה על פנימיות. (ס"ו)
ענין התשובה שייך גם בשמחת תורה, ואינו סותר אלא אדרבא מוסיף בשמחה ביתר שאת. (ס"ח)
הסדר באחדות דסוכות מתחיל בסוכה - מקיף, ואח"כ ד' מינים - פנימי, וכ"ה בעבודה - קבלת עול ואח"כ עבודה פנימית. (ס"ט)
אחדות אמיתית נפעלת רק אם הדבר המשותף אין בו הגבלות דזמן ומקום. (ס"י)
אודות קרן השנה, ובנין בית בישראל. (סי"א)
השתתפות ב"כינוס תורה". (סי"ב)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ויכולו השמים
תוכן ענינים
הבריאה מתחדשת בכל רגע, ובמילא מובן ואפשר להסביר זאת אפילו לגוי, שאין דבר שיפריע מלמלאות הכוונה העליונה, וגם הגוי יקבל זאת. (ס"א)
שקו"ט ע"ד ההלכה בהא שדובר בשמחת תורה שצריך להתמסר לכל התלמידים בשוה, ואין נפקא מינה אם הוא ממולח או תלמיד עם כשרונות פשוטים. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ב, יא) "שם האחד פישון". (ס"ה)
ביאור באגרת התשובה פרק י"א וי"ב; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
בלתי מוגה
עוד
הערה: בתו"מ התוועדויות נרשם תאריך: כ"ח תשרי
מוגה
ליקוט:
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ואברהם זקן
תוכן ענינים
חודש כסלו הוא החודש השלישי אחרי תשרי - עבודת בעלי תשובה, וענינו להמשיך התשובה בפועל ממש בתורה ומצוות, וזה קשור עם גילוי אור החסידות. (ס"א)
ענין ההשגחה פרטית אינו רק חלק בהשקפת היהדות, אלא כמ"ש הרמב"ם בהלכות תענית שכשחסר האמונה בהשגחה פרטית הרי זה נוגע לעצם החיות שלו; יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים; שיחתן היינו עבודה ולכן מדגישים הענין של עבדי אבות, שעבד הכוונה היא שאע"פ שמצד עצמו אינו מעוניין בזה (לעומת בן שמעוניין בעסקי אביו כו'), אעפ"כ כופה את עצמו. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כג, ט) "המכפלה - בית ועליה על גביו. דבר אחר שכפולה בזוגות"; שאלות בפירוש רש"י עה"פ (שם) "בכסף מלא". (ס"ד)
ביאור באגרת התשובה (י"ל בפ"ע). (ס"ה)
הוראה מפרשת מערת המכפלה דאברהם אמר (כג, ד) "גר ותושב" אם תרצו הריני גר, ואם לא הריני תושב, שזוהי הדרך שבה יש ללכת ביחסים עם אומות העולם; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה אתה אחד
תוכן ענינים
הקשר בין רשב"י לאדמו"ר האמצעי ששניהם נסתלקו בעת אמירת דא"ח, הסתלקות רשב"י בל"ג בעומר מרומז בתורה בהפסוק (ויצא לא, נב) "עד הגל הזה", ומזה מובן שכך הוא בנוגע לאדמו"ר האמצעי והביאור בענין "עד הגל הזה". (ס"א)
גאולת אדמו"ר האמצעי כמו אצל אדמו"ר הזקן, והוספה אצל אדמו"ר האמצעי שקנה לעצמו חלק בארץ ישראל לא כאביו שרק שלח כסף. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כט, לד) "על כן קרא שמו לוי". (ס"ד)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה מרגלא בפומי' דרבא
תוכן ענינים
מוגה (אידיש; לה"ק)
שיחה: ש"פ וישלח, ט"ז כסלו תשכ"ט - ברכת הקב"ה למברכים ומאחלים לרגל יובל הנישואין המ' - מעלת ברכה על תפלה; הכלי - תורה וצדקה; הקשר למספר מ'.
בלתי מוגה
כשמברכים יהודי הרי זה בשליחותו של הקב"ה ובמילא ממשיכים למעלה מהשרש ומקור; ברכת משה ע"פ פירוש רש"י (דברים א, יא): "הוי' אלוקי אבותיכם אליכם ככם אלף פעמים" - "זו משלי היא" - "נותן קצבה לברכותינו", אבל הקב"ה - "יברך אתכם כאשר דבר לכם"; המעלה בברכת משה שנמשכה לתוך הגבול, חיבור הבלי גבול עם הגבול. (ס"א)
שיחה: ש"פ וישלח, ט"ז כסלו תשכ"ט - ברכת הקב"ה למברכים ומאחלים לרגל יובל הנישואין המ' - מעלת ברכה על תפלה; הכלי - תורה וצדקה; הקשר למספר מ'.
בלתי מוגה
כשמברכים יהודי הרי זה בשליחותו של הקב"ה ובמילא ממשיכים למעלה מהשרש ומקור; ברכת משה ע"פ פירוש רש"י (דברים א, יא): "הוי' אלוקי אבותיכם אליכם ככם אלף פעמים" - "זו משלי היא" - "נותן קצבה לברכותינו", אבל הקב"ה - "יברך אתכם כאשר דבר לכם"; המעלה בברכת משה שנמשכה לתוך הגבול, חיבור הבלי גבול עם הגבול. (ס"א)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לו, ז) "ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם"; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה א"ר אושעיא מ"ד צדקת פרזונו
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (יו"ד-י"ט כסלו)/ סה"מ (דרושי חתונה - הוצאת המכון כו')
אודיו
תוכן ענינים
הגאולה היתה כשאמר פדה בשלום, בשלום דוקא. וזהו דוקא ע"י חסידות חב"ד, שיכולים לפעול עם הגוף ועם העולם ולא לשלול אותם. (ס"א)
אע"פ שנראה - שבכמות - רוב העולם עדיין אינו כדבעי, מ"מ אין ממה להתפעל; ביאור לשון אדמו"ר הזקן באגרתו "הגדיל והפליא הוי' לעשות בארץ". (ס"ג)
אדמו"ר הזקן התעסק בג' הקוין תורה עבודה וגמ"ח בעצמו באופן שלא ראו אצל נשיאים אחרים. (ס"ד)
ביאור בהפסוק "פרזות תשב ירושלים" ובהפסוק "ואני אהי' לה חומת אש סביב" שלכאורה הם בסתירה זה לזה. (ס"ו)
גדר מצות התשובה לדעת אדמו"ר הזקן; וביאור בלשונו באגרת התשובה "שלשה חלוקי כפרה וכו' עכ"ל הברייתא" - להוציא מפירוש המהרש"א בנידון. (ס"ז)
ביאור בענין "בן ארבעים לבינה", האם ארבעים לשנותיו או ארבעים שנה משמיעת הדברים מהרב. (ס"ח)
הצעה שבכל אסיפה של רבים, חתונה וכו' שיקשרו זאת עם תורה וצדקה. (ס"ט)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה פדה בשלום
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (יו"ד-י"ט כסלו)/ סה"מ (דרושי חתונה - הוצאת המכון כו')
תוכן ענינים
עיקר חידושו של אדמו"ר הזקן הי' בענין התשובה וע"י התשובה נפעל בכל הענינים דתורה ועבודה וגמ"ח. (ס"א)
מ' פתוחה ומ' סתומה בתורה ותפלה ובתשובה פנימיות; התורה כולל תורה תשובה ותפלה. (ס"ב)
מ' פתוחה ומ' סתומה בתורה ותפלה ובתשובה פנימיות; התורה כולל תורה תשובה ותפלה. (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לז, לה) "וכל בנותיו - רבי יהודה אומר אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט ונשאום. רבי נחמי' אומר נכריות היו". וביאור שיטת רבי יהודה ורבי נחמי' - האם מתיחסים לכללות הסדרה או להפרטים. (ס"ד)
המשך הביאור מי"ט כסלו מדוע אינו מביא באגרת התשובה ענין חלול ה', ורק ג' חלוקי כפרה; והביאור בפירוש רש"י. (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ועל הניסים
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (חנוכה)/ סה"מ (דרושי חתונה - הוצאת המכון כו')
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויגש אליו יהודה
תוכן ענינים
ההתוועדות בקשר לענין חדש - שהגיעו קרוב לירח; וההוראות מזה בעבודת ה'. (ס"א)
אחת מההוראות מהחללית והטיסה לירח שע"י פעולה קטנה יכול להזיק באופן מבהיל, וכך הוא בנוגע לתורה ומצוות שע"י פעולה שאינה רצוי' הרי הוא מזיק את כל סביבתו, ולכן מגיע לו מלקות ע"פ תורה ואין זה התערבות בחייו הפרטים אלא שהוא מזיק לכולם וע"ז מגיע המלקות; הוראה שני' מזה שמה שהי' מופרך עד עכשיו בשכל התבדה, ומכאן רואים את הגבלת השכל. (ס"ב)
ריבוי הכמות רק בתחלה כדי לתת תנופה למהירות, וכך הוא בעבודה, הגבלת הנפש הבהמית לתת תנופה לנפש האלוקית; צריך להבהיר שאין ח"ו ענין להסתכל בעתונים וכו' כדי ללמוד מזה הוראה; עוד הוראה שאפשר ללמוד מזה שאופן הטיסה של חללית בחלל הוא לא כמו אוירון אלא מיני' ובי', וכך הוא לענינינו שדוקא מצד הנפש הבהמית יש לו העלי'. (ס"ד)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (מד, כב) "ועזב את אביו ומת"; הביאור בפירוש רש"י והמשך (מש"פ וישב) הביאור בפירוש רש"י עה"פ "וכל בנותיו". (ס"ו)
ביאור באגרת התשובה (פ"ב) "אין מזכירין לו דבר וחצי דבר ביום הדין לעונשו על זה חס ושלום בעולם הבא, ונפטר לגמרי מן הדין בעולם הבא". (ס"ז)
בהמשך להביאור בפירוש רש"י - מפרש רש"י עה"פ (לד, כה) "ויבאו על העיר בטח" שבטוחים היו בכוחו של זקן, וההוראה מזה בהתקשרות של רבי וחסיד שאע"פ שהרבי אינו יודע מזה, ויכול להיות שזה "אינו כרצונו" (כמו ביעקב שהי' נגד רצונו המעשה דשכם) ואעפ"כ כשבטוחים בכוחו של זקן, הרי זה מגין, רק צריך לידע שזה זקן שלו ואביו שלו. (ס"ח)
מוגה
מאמרים
ד"ה יפה שעה אחת
תוכן ענינים
ב' חידושים בפ' וארא לגבי ש"פ שמות: א) בטלה העבודה, וגם פרעה הסכים לשחרר את ישראל, משא"כ בפ' שמות - תכבד העבודה וכו'. ב) נפעל מעלת התשובה ע"י דברי הקב"ה למשה "חבל על דאבדין ולא משתכחין", ועי"ז נפעל עילוי במשה שמצד עצמו הוא חכמה דקדושה וזהו שלימותו, וע"י תשובת הקב"ה נתוסף בו גם ענין זה שלא הי' שייך בו עד עתה; אעפ"י שנתוסף מעלה במשה רבינו אחרי התשובה הנ"ל מ"מ עיקר ענינו נשאר חכמה. (ס"א)
ביאור בהסיפור דהמגיד שלח את זה שהתלונן על דחקות לר' זושא דלכאורה הי' המגיד בעצמו יכול לתרץ לו, ומדוע שלח אותו לר' זושא תלמידו; זה שר' זושא לא הרגיש דחקות מכיון שראה בכל דבר את פנימיות הענינים. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ "אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה". (ס"ד)
ביאור באגרת התשובה; הגדר דקרבן חטאת בזמן הזה וקרבן עולה בנוגע לתשובה; ב' דרגות בנשיקה: א) למטה מן הדיבור - וזה שייך ג"כ כשאין מקבל, ולכן נשק יוסף את יעקב אחרי מות יעקב, וכן מנשקים ספר תורה אעפ"י שאין מקבל. ב) נשיקה שלמעלה מדיבור - שלזה צריך מקבל, ענין ה"שם" למעלה יותר אפילו מנשיקה שלמעלה מהדיבור. (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
אודיו
תוכן ענינים
ישנו הוראה כללית מהמאמר שנתן ליום ההסתלקות והוא שעיקר שכינה בתחתונים היתה; שיהודי יכול לחשוב הרי אתם המעט מכל העמים וכו' והמצב שאותותינו לא ראינו כמו בזמן המקדש וכו'; וע"ז התירוץ שעיקר שכינה בתחתונים ואינו דבר נוסף על העולם אלא שזה גדרו דהעולם גופא רק צריך לגלות זאת, וכמובן שיש סיוע מהעולם גופא מכיון שזה הפנימיות דהעולם. (ס"א)
כמו במלחמה גשמית דרוש ענין השמחה והוא כתנאי לנצחון, כ"ה במלחמה הרוחניות ודרוש ענין הזריזות במיוחד, כמו שמובא בסוף המאמר דאין אדם יודע עתו וכו'. (ס"ב)
הגוף אעפ"י ש"עפר אתה ואל עפר תשוב" מ"מ אינו שינוי אמיתי, היות ונשאר בו העצם לוז שנשאר קיים במשך הזמן שהגוף אינו קיים. (ס"ג)
הסדר בעבודת האדם במשך היום כמו שבעת הצדיקים שהורידו השכינה מלמעלה למטה; בתחלה תפלה שזהו ענינו ואברהם הראשון שסילק העלם וההסתר של העולם, ואח"כ משה שהו"ע התורה; אודות חת"ת; ההכנה ליציאת מצרים והכניסה לארץ ישראל היתה ע"י מצות תפילין שהי' מהמצוות שניתנו במצרים, וכן בימינו צ"ל כן. (ס"ה)
שקו"ט במצות תפילין של יד ושל ראש האם הם ב' מצוות או מצוה אחת; וענינו בעבודה; בפשטות ענן ההילולא קשור עם דבר שאינו רצוי, וכמ"ש הרמב"ם שיפשפש במעשיו כו', מ"מ אצל חסידים הרי מקשרים זאת עם ענין של שמחה, והביאור בלשונות הרמב"ם יפחד, ידאג ויפשפש במעשיו וכו' ודוקא מתוך שמחה. (ס"ו)
הביאור מדוע אדמו"ר הזקן מביא שעזיבת החטא מספיק לענין תשובה - משולחן ערוך חושן משפט ולא ממקום אחר. (ס"ז)
מגבית יו"ד שבט (עבור "קרן תורה"). (ס"ט)
השירה דגאולת מצרים בלשון נקבה היות ויש אחרי' גלות משא"כ הגאולה העתידה דלעתיד לבוא אין אחרי' גלות ולכן זה בלשון זכר. (ס"י)
הקשר המיוחד של יו"ד שבט לנשי ובנות ישראל. (סי"א)
כל דבר כשקשור עם גשמיות נמשך ג"כ לאח"ז, וכ"ה בנוגע לכיבוש ארץ ישראל ע"י חסידות ותורת החסידות ע"י יסוד כפר חב"ד. (סי"ב)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה היושבת בגנים
תוכן ענינים
המשך להמדובר ביו"ד שבט בנוגע שינוי החוזר לברייתו בהעולם, וכן בגוף האדם שאינו שינוי אמיתי וכ"ה ב"וישב הים לאיתנו" - לתקפו הראשון, היות והוא שינוי החוזר לברייתו; העבודה בזמן הזה דוקא מתוך שמחה ולא עצבות ואפילו לא מרירות. (ס"ב)
המשך הביאור מיו"ד שבט באגרת התשובה מה חמור יותר מוציא ז"ל או ביאות אסורות; הסדר בהא שיש רמ"ח אברים בהאדם, אעפ"י שלפועל אין כל הרמ"ח מצוות עשה נוהגות בזמנינו, וכן יש מצוות עשה שלא היו בדוגמת בן סורר ומורר ועיר הנידחת. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יד, ז) "כל רכב בחור"; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
ליקוט פירושים לתניא פי"ח-י"ט ע' שמג
מאמרים
ד"ה כי תשא
תוכן ענינים
ביאור בזה שנתקשה משה במחצית השקל דוקא, ולא במצוות אחרות; ע"י צדקה ממשיכים פנימיות הנשמה שתתחבר עם הגליא שבנשמה. (ס"א)
ענין הנ"ל חיבור פנימיות הנשמה עם גליא - מודגש בפרשת משפטים וכן בהנס דפורים. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י (כב, כד) "אם כסף תלוה את עמי". (ס"ד)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ה)
ביאור באגרת התשובה: "על מנת שאני צדיק גמור"; המשך הביאור בפירוש רש"י; ההבדל בין ביאור הרמב"ם לביאור החסידות במאמר רז"ל: "אל יאמר אדם אי אפשי כו', אלא אפשי ומה אעשה וכו'"; ענין הסייגים וגזירות בזמן הגלות והפצת המעינות דוקא בזמנינו. (ס"ו)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ומרדכי יצא
אודיו
תוכן ענינים
ההוראה ממגילת אסתר בהתחלתה "ויהי בימי אחשורוש" אין ויהי אלא לשון צרה; אפילו במצב הטוב ביותר, עד כדי כך שמרדכי יושב בשער המלך והכל מתנהג לפי הוראות מרדכי מ"מ ה"ה בצרה כל זמן שלא נמצא תחת מלכות בית דוד. (ס"א)
ביטול גזירות רעות - דוקא ע"י שמחנכים את הילדים על טהרת הקודש לימוד התורה וקיום המצוות כמו מרדכי, שאסף ילדים ולמד עמם תורה וזה דוקא בטל הגזירה. (ס"ב)
כדי להצליח בדבור עם המלך להשפיע על המלוכה צריך להיות מקודם איש יהודי שכופר בעבודה זרה, ואז דוקא מצליחים, ולא כהטועים שחושבים שצריכים בראשונה להתאים את עצמם לעניני המלוכה; לאלה שניתנו להם כשרונות ויש להם השפעה בבית הספר או קהילות וכו' צריכים לנצל זאת במילואם וע"י זה יצליחו בענינם הפרטיים ג"כ. (ס"ג)
התאמת דברי המדרש "ויהי בימי אחשורוש - מי שראשית ואחרית שלו", עם דרך הפשט שהי' עת צרה בגשמיות. (ס"ד)
טענת המן היתה ש"למלך אין שווה להניחם" היות ו"דתיהם שונות מכל עם", ולכאורה אין רואים שטענה זו נתבטלה (כ"א שאסתר מצאה חן בעיני המלך, ואחשורוש נתן לה את בקשתה ושאלתה - לבטל הגזירה), והביאור בזה; כמה שאלות בפירוש רש"י עה"פ (בשלח יד, ז) "שש מאות בחור וכל רחב מצרים וגו' - טוב שבמצרים הרוג", איך זה מתאים עם פשוטו של מקרא, ומדוע לא הבהירו זאת במשך כל הדורות. (ס"ו)
אע"פ שיהודי צריך לפעול גם בבית המלך, מ"מ צריך להזהר שלא יגרום לידי קנאה וכו'; וההוראה מזה. (ס"ז)
כמה דיוקים באגרת התשובה (פ"א) במה שמביא מראה מקום (כמ"ש ביואל וכיו"ב) והביאור בזה שיש כו"כ ענינים בתענית. (ס"ח)
הביאור בפירוש רש"י "טוב שבמצרים הרוג טוב שבנחשים רצוץ את מוחו"; וההוראה מזה לפועל. (ס"ט)
אודות המגבית עבור קופת רבינו, הנהגת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע; שייכות המגבית לפורים; לימוד מהאריז"ל, הוצאה מהכיס מבלי הבט על הסכום. (ס"י)
המגילה נקראת בשם מגילת אסתר והקשר המיוחד של המגילה לנשי ובנות ישראל. (סי"א)
"ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות", וכמובן שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, רחבות בגשמיות ובפרט לאלו שיצאו כעת מאחורי מסך הברזל. (סי"ב)
אלו שהבטיחו לקופת רבינו - יכפילו את נדבתם ב' פעמים וד' פעמים ככה. (סי"ג)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה זאת חוקת התורה
תוכן ענינים
ההבדל בין פרשת פרה לפ' החודש בכללות הוא ההבדל בין גלות לגאולה: פרשת פרה ענינה לטהר מתים שבחושך גופא צריך להאיר כדוגמת נס פורים; הדיוק בלשון אדמו"ר מהוריי"צ "לשרוף את כתלי הגלות" ולא לשון אחר (לבטל); בזמן הגלות כחולמים, וכ"ה בעבודה יכול להיות שהעבודה שלמחרת אינה דומה לשל היום. (ס"א)
המשך (מפורים) הביאור בפירוש רש"י "כשר שבמצרים הרוג טוב שבנחשים רצוץ את מוחו". (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י (לד, ח) "וימהר משה", וכן בפירוש רש"י (לא, יח) "ככלותו". (ס"ד)
המשך (מפורים) הביאור באגרת התשובה (פ"א) "כמ"ש ביואל". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י; המשך הביאור בפירוש רש"י "טוב שבנחשים רצוץ את חומו". (ס"ו
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה החודש הזה לכם
תוכן ענינים
אע"פ שיש ענינים ששייכים לימות השנה כמו פסח שלא נוגע היום, מ"מ יש לזה ג"כ שייכות להיום בהשבוע שחל ובפרט שבשנה זו ה"ה חל באותו יום כמו בפעם הראשונה. (ס"א)
הביאור בהקשר שבין החודש לפרשת קרבן פסח שבאים המשך זה לזה. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י (לה, ל) "חור בנה של מרים הי'" השינוים בין פרשת בשלח - למשפטים, כי תשא, וויקהל. (ס"ד)
המשך (מש"פ תשא) הביאור בפירוש רש"י (לא, יח) "ככלותו". (ס"ו)
הביאור בפירוש רש"י; ביאור בהשינוים בהפרשיות. (ס"ז)
מאמרים
ד"ה החודש הזה לכם
אודיו
בלתי מוגה
תוכן ענינים
נסיעה זו (הבאה בהמשך לקודמה) כבר אין בה את הקשיים שישנם בכל התחלה ולאידך המשכה נעלית יותר.
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה עבדים היינו
תוכן ענינים
בדיוק לשונו של אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך בהטעם שהעשירי בניסן כשחל בחול אינו יום טוב. (ס"א)
י' ניסן התחלת הניסים; בנוגע להבחורים שבאו מארץ הקודש לכאן ללמוד, צ"ל "מפתח אהל מועד לא תצאו (כל) שבעת ימים". (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ו, ו) "אש תמיד וגו'". (ס"ד)
המשך (מש"פ ויק"פ) בפירוש רש"י (שמות לה, ל) בנוגע "חור בנה של מרים הי'". (ס"ה)
המשך הביאור באגרת התשובה (פ"ד). (ס"ו)
המשך (מש"פ תשא, וש"פ ויק"פ) ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לד, ח) "וימהר משה", וכן בפירוש רש"י (לא, יח) "ככלותו". (ס"ז)
זדונות נעשו לו כזכיות בעבודה עתה, ולעתיד לבא. (ס"ח)
הביאור בפירוש רש"י (שבפרשתנו) עה"פ "אש תמיד וגו'". (ס"ט)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ב, ה) "ואם מנחה על מחבת". (ס"י)
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויוציאנו הוי' אלקינו
תוכן ענינים
ההתחלה בניגון שמחה. (ס"א)
ביאור הנשיאים מתחילים מהקטע "הא לחמא עניא" דוקא; ביאור בקטע זה. (ס"ב)
המשך ביאור בקטע הנ"ל במ"ש "כל דצריך ייתי ויפסח" דיכול לתת מהפסח אפילו לא למנוייו, אלא לכל דצריך. (ס"ג)
הביאור בפנימיות הענינים בהנפקא מינא בין זמן הבית שהי' ה' קושיות לזמן הזה שיש רק ד' קושיות. (ס"ד)
ד' כוסות וכוס החמישי כמו בהקושיות, איך אפשר לומר "קושיא" בדרגא החמישית. (ס"ו)
מעשה בר"א וכו' עד שבא תלמידיהם וכו'" דישנם מסיבות וכו' שהתלמידים לא צריכים להיות. (ס"ו)
ביאור בסדר הד' לשונות של גאולה שמביא אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך (סתע"ב סי"ד) לא כסדרן הכתוב בתורה. (ס"ז)
"ובנה לנו את בית הבחירה (שתכליתו) לכפר על כל עוונותינו". (ס"ט)
שיהי' "פרזות תשב ירושלים" ולפני זה "וסכסכתי מצרים במצרים" עד שנבוא להגאולה. (ס"י)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
בשביעי של פסח הוא גילוי דמשה ולאחרי זה באחרון של פסח הוא הגילוי דמשיח, והביאור בזה. (ס"א)
משה (שענינו מתן תורה) בתוספת אח"ד (בדוקא, ולא "יחיד") בגימטריא (היינו שזה מביא לזמן של) משיח. (ס"ב)
בפעולת משה בשביעי של פסח - קריעת ים סוף - יש גם ההכנה לגאולה העתידה ולכן אין מברכים שהחיינו שהיא דוקא על דבר גלוי. (ס"ג)
הצורך לעתיד לבא ב"והדריך בנעלים" דוקא. (ס"ד)
משיח ענינו מ' שיח: ג' סוגי שיחה (תורה, דיבור תפלה) הקשורים לג' סוגי עמל (תורה, מלאכה, תפלה) שההקדמה אליהם צ"ל מ' פתוח (נגלה דתורה) ומ' סתום (נסתר דתורה - חסידות). (ס"ה)
השייכות דאות מ' (ד' פעמים יו"ד) לכל הד' כוסות; שתיית כוס ראשון. (ס"ו)
(שתיית כוס שני) המשך הביאור בהקשר בין משיח לג' הענינים הנ"ל וההדגשה דוקא בלשון "שיח" (שמורה על דרגא נמוכה ביותר). (ס"ח)
כל העילוי דמשיח צריך ה"אצבע קטנה" של כאו"א - בארוכה (גם ע"פ נגלה) באיסור מכירת בית בשכונה יהודית לאינו יהודי. (ס"ט)
המשך (מליל ב' דחה"פ) ותוספת ביאור (ע"פ נגלה) בסדר הד' לשונות שמביא אדמו"ר הזקן (סתע"ב סי"ד). (ס"י)
הוספה בצדקה; להשאר בשכונה זו שלנשים יש כח השפעה במיוחד בזה, וכן בנוגע לארץ הקודש. (סי"א)
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויהי ביום השמיני
תוכן ענינים
ב' ענינים במצות הסיבה: א) תנאי באכילת מצה, ב) מצוה בפני עצמה; וההוראה בעבודה; גם הנמצא במצב שפל קשור עם אצילות. (ס"א)
העוזבים את השכונה נושאים באחריות לנקים הבאים כתוצאה מכך, רק עמידה תקיפה תביא להפסקת הלחצים. (ס"ב)
כשעומדים בתוקף גם אם אין סיכויים להלחה בדרך הטבע מצליחים; הוכחה לכך ממופת גלוי שאירע בימים אלו. (ס"ג)
ענין הנ"ל תלוי הרבה בנשים דע"י שאצלם יונח כן יוכלו לפעול זאת גם עם בעליהם. (ס"ד)
מעלת חודש אייר על שאר חודש אייר על שאר חדשי השנה דכל יום מקיימים מצוה, ענינו בעבודה - תשובה. (ס"ה)
אלו שלא שתו ד' כוסות באחרון של פסח יכולים להשלים זאת בשבת שלאחרי זה. (ס"ו)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (י, כ) "ויטב בעיניו". (ס"ח)
בתשובה תתאה נמצאת גם הדרגא דתשובה עילאה. (ס"ט)
הביאור בפירוש רש"י; יינה של תורה - החילוק בעבודה בין משה ואהרן. (ס"י)
ביאור בפרקי אבות (פ"א, מט"ו) "שמאי אומר… הוי מקבל את כל האדם בספר פנים יפות" שייכות ענין זה לשמאי. (סי"א)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה הנה מה טוב
אודיו
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
תוכן ענינים
ערב ראש חודש נעלה מראש חודש להיותו סיבה אליו, עניניו בעבודה; מעלת עבודת המטה, שע"י ההעלם באים לידי גילוי; הקשר עם חודש סיון - ע"י ביטול קיבלו בני ישראל את התורה. (ס"א)
הבן מתייחס אחר האב לענין ייחוס, אך עצם מציאותו תלוי' בהאם, ובעבודה; בהאם תלוי שהבן מתנהג כיהודי, שלימותו תלוי באב; וגם בזה יש חלק לאם. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ג,, טו) "מבן חודש ומעלה". (ס"ד)
שאלות בפרקי אבות (פ"ו מ"ז) "גדולה תורה שהוא נותנת חיים לעושי'" כו'". (ס"ו)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ז)
הביאור בפרקי אבות. (ס"ט)
יינה של תורה הוצאה מהגלות היא ע"י לימוד פנימיות התורה. (סי"א)
מאמרים
ד"ה בשעה שעלה משה למרום
בלתי מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
שבועות משפיע לכל השנה; מה שאינו נמנה בין הראשי-שנים הוא מצד מעלתו, דהוא נעלה מלהיות שייך לשנה. (ס"א)
בענין ריחוק הערך דתורה ועולם: בריחוק הערך זה מזה אופנים שונים, התורה היא באין ערוך לגמרי, לכך התנאי להשגתה היינו ביטול דבחינת עבד, שהוא ביטול שבאין ערוך. (ס"ב)
באדם ישנו ה"לא אדם" שבו שהוא הגולגולת והרגל, רגל ענינו קבלת עול וע"י לוקחים התורה, קשור עם מנהג התהלוכה בשבועות, הקבלת עול צ"ל מתוך תענוג, הקשר בין הנ"ל לפסוק בתהלים "מתך אשורי בעמגלותיך בל נמוטו פעמי". (ס"ג)
גולדת ענין אמירת "אמן יהא שמי' רבה", אצל כולם בשווה, הקשר בין "אמן יהא שמי' רבה" לפסוק "אשרי תבחר ותקרב". (ס"ד)
ביאור דברי אדמו"ר מהוריי"צ דמתן תורה פעל אצל משה רבינו ע"ה שיכיר במעלת איש פשוט. (ס"ו)
1) שבועות אינו יכול בימות השבוע כפי שהי' בפעם הראשונה, בשנה זו ישנו דמיון לפעם הראשונה; 2) מחלוקת המגן אברהם ואדמו"ר הזקן בענין יום טבוח. (ס"ז)
התורה ניתנה לאחר הבטחות בני ישראל "בנינו ערבים בעדינו", ההוראה; קיום התורה תלוי בחינוך הילדים בקטנותם עוד קודם לכך בהתנהגות הוריהם. (ס"ח)
"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה", ע"י שקרובים יתנהגו כן יראו גאולה להנמצאים מאחורי "מסך הברזל". (ס"ט)
שבועות היינו זמן המצאים להתעוררות ע"ד שיעורי חת"ת. (ס"י)
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה כל העוסק בתורה לשמה
תוכן ענינים
המשך הביאור מהמדובר דחג השבועות: 1) בדברי אדמו"ר הזקן בענין יום טבוח; 2) הטעם שקוראים מגילת רות בעצרת; 3) "תמוך אשורי וגו'" "אשורי" הוא גם לשון תענוג. (ס"א)
ביאור דברי אדמו"ר מהוריי"צ דביום ג' י"ד סיון אור ליום ד' ט"ו סיון אחרי חצות נשלח למאסר, אף דמשעת צאת הכוכבים מתחיל היום שלמחרת; ההוראה מהמאסר שצריכים להזכר במצב הרוחני שעמדו אז ע"מ לתקן עתה את הדרוש תיקון. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ה, ט) "וכל תרומה". (ס"ד)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
המשך הביאור בפירוש רש"י וההוראה בעבודה. (ס"ח)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
כוונת הבריאה שהדברים שבעולם יבואו לידי גילוי, עי"ז נפעל עלי' בעולם; ההוראה מבהעלותך - ע"י הדלקת הנרות נעשה בהם עילוי. (ס"א)
אף דעבודה הנ"ל היתה ע"י כהנים שייכת היא לכאו"א מצד דרגות הכהונה שבו, בפרט לאחרי שחרב בית המקדש שאצל כאו"א ישנם ברוחניות עבודת הכהונה, צריכים להביא את האור אפי' במקום שיש בו פירוד . (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (י, לה) "ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך". (ס"ד)
המשך (מש"פ נשא) הביאור בפירוש רש"י עה"פ "וכל תרומה". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י שבפרשתנו. (ס"ו)
המשך הביאור בפירוש רש"י וביאור ענין משנאיך בדרך הדרוש. (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
די אידישע היים מס' מ ע' א
תוכן ענינים
ההוראה שבמצות חלה הינה - שעל האדם לקשר כל עניניו גם הגשמיים עם הקב"ה.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
ליקוט פירושים לתניא פ"ז-י ע' קפה הע' 13
מאמרים
ד"ה ראשית עריסותיכם
תוכן ענינים
חיוב חלה חל בנתינת המים לקמח, דעי"ז נעשה הקמח והמים לדבר אחד, ועד"ז התורה היא ענין אחד, שנשתלשל בכל העולמות, והיא נקודה המאחדת בין כל הפרטים; ומזה באים למסקנא שיש בורא לחוקים אלו. (ס"א)
ע"י המים נעשה אחדות בקמח, וההוראה; מים ענינו ביטול, בכדי לגלות האחדות בתורה ובעולם צ"ל הקדמת הביטול. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (טו, כב) "וכי תשגו לא תעשו". (ס"ד)
שאלות באגרת התשובה פ"ד. (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
ביאור הלשון "עבודה זרה". (ס"ז)
הביאור באגרת התשובה. (ס"ח)
המשך הביאור בפירוש רש"י. (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וידבר גו' זאת חוקת התורה (המשך: א)
תוכן ענינים
ביאור דברי המדרש "לך אני מגלה טעם פרה", דלכאורה עי"ז חסר לו עיקר בתורה דהוא ענין החוקה. (ס"א)
כשיהודי רואה שגוי מצליח בגשמיות ואפילו ברוחניות אין לו מה להתפעל ובכחו לנצחו, גויים קשורים עם חיצוניות, ובני ישראל קשורים עם פנימיות. (ס"ג)
אחרי מדת הדין באה מדת הרחמים - נחלה בלי מצרים, זהו הביאור במאמר רבותינו דאחרי שריפה מתעשרים, עד"ז מובן בנוגע לי"ב תמוז. (ס"ד)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כא, ח) "כל הנשוך"; המשך הביאור בפירוש רש"י (מש"פ שלח) עה"פ (טו, כב) "וכי תשגו ולא תעשו". (ס"ה)
שאלות באגרת התשובה פ"ד; הביאור בפירוש רש"י בפרשתנו; המשך הביאור בפירוש רש"י דפרשת שלח, וההוראה בעבודה; הביאור באגרת התשובה. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
אודיו
תוכן ענינים
בכל מאורע ישנו הכלל והפרטים, בהתוועדות י"ב תמוז הכלל הינה (כלשון בעל הגאולה במכתב) - חינוך התורה והיהדות; ביאור הסדר חינוך התורה ואח"כ חינוך היהדות. (ס"א)
ביאור הלשון במכתבו (חינוך התורה והיהדות כו') בכל אתר ואתר לפי ענינו, אף שהתורה היא נצחית בכל זמן ומקום. (ס"ב)
לימוד הוראה בעבודה מסיפור בעל הגאולה דבבית האסורים לא יכולים לדעת את הזמן כ"א ע"י ההכרזות, והקשר עם המסופר במדרש גבי משה דכשהי' בהר סיני ידע להבחין בין יום ללילה ע"י אמירת המלאכים קדוש או ברוך. (ס"ג)
הימים האלו נזכרים ונעשים, צ"ל עשי', ועי"ז דוקא גם הזכירה הינה בשלימות, אע"פ שמעשה הוא לכאורה ירידה בכל זה ע"י באים לשלימות גם במוחין ובמדות, לפי"ז מובנת הדעה דעיקר שירה בכלי ולא בפה. (ס"ד)
כשפוגשים ביהודי שלעת עתה אינו שומר תורה ומצוות צריכים לומר לו האמת ללא פשרות ולהצביע על העובדה שמכל השיטות השונות בעבר לא נשאר שריד, בזמנינו רואים במוחש איך שהדור הצעיר מורגים בשיטות אלו. (ס"ה)
בתורה, בבני ישראל, ובארץ ישראל השלימות של כל פרט הוא כשמתאחד עם השאר; הטעות שנעשתה לאחר המלחמה הי' כבר עד"ז בעבר ומסופר בתנ"ך התוצאות שזה הביא, ומ"מ לא למדו מהסיפור לקח על להבא. (ס"ו)
תיווך דברי אדמו"ר הזקן דמביא מאמר הש"ס ג' צריכים חיזוק להאמור בש"ס ד' צריכים חיזוק. (ס"ז)
ביאור טענת זמרי למשה בת יתרו מי התירה לך, אף שזה הי' קודם מתן תורה. (ס"ח)
הכריז ע"ד עריכת מגבית למוסדות שנקראים על שם בעל הגאולה. (ס"י)
התורה הינה חיים, בחיים לא שייך הפסק, הנסיעה לשליחות ולמחנות קיץ צריכה להביא לחיזוק התורה. (סי"א)
בירך שבני ישראל הנמצאים במדינה ההיא - שבה הי' המאסר והגאולה - יזכו לצאת משם בקרוב. (סי"ב)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ומקנה רב
תוכן ענינים
טעם הפנימי על זה שבשנים פשוטות - הפרשיות דמטות ומסעי הם מחוברות (ועד"ז עוד פרשיות), משא"כ בשנים מעוברות - הם נפרדים; ההוראה בעבודה ממטות ומסעי, ומחיבורם יחד. (ס"א)
המשך הביאור בענין טענת זמרי למשה "בת יתרו מי התירה לך". (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לד, יז) "לפני בני ישראל". (ס"ד)
שאלות על הביאור (מש"פ וחו"ב) בפירוש רש"י עה"פ (כא, ח) "כל הנשוך"; הביאור בפירוש רש"י בפרשתינו. (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י "כל הנשוך" (דפ' חו"ב) ; המשך הביאור בפירוש רש"י דפרשתינו. (ס"ו)
המשך הביאור בפירוש רש"י "כל הנשוך" (דפ' חו"ב). (ס"ז)
"יינה של תורה" בפירוש רש"י דפרשתנו, וההוראה; הקשיים שנתונים בהם עתה באים מכך שרודפים אחר הגוים להחזיר להם השטחים שנכבשו. (ס"ח)
הגהות
מוגה
מאמרים
ד"ה ציון במשפט תפדה
תוכן ענינים
הקשר בין תשעה באב לפסח (שחלים באותו יום בשבוע), דמתכלית הירידה (והרע) באים לתכלית העלי' (והטוב). (ס"א)
שלילת אלו המבולבלים מהטיסה לירח (- אחת מהסיבות להתוועדות זו); לימוד זכות על עצם הענין (סיפור מהבעש"ט והבארדיטשובער), וההוראה שיש ללמוד מהטיסה לירח: א) כל ישראל ערבים זה לזה, ב) חשיבות דבר (וענין) קטן, ג) מעלת האיכות על הכמות. (ס"ב)
מעלת התורה - שיש בה (הכח להמשיך) כל הענינים, אלא שהם בהעלם וצריך לגלותם; סיפור הגמרא מנצחון ריב"ח על חכמי אתונא במסכת שנות עיבור הנחש - שלמד זה מפסוק בתורה; כמו"כ ישנם המחקרים מחקירות המדע, בזמנינו באם ישנם יצורים ובעלי חיים על הכוכבים - שכבר מפורש בב' מקומות בש"ס (מאות שנים לפני הטיסה לירח) דלמאן דאמר א', פירוש הפסוק (בשירת דבורה - שופטים ה, כג) "אורו מרוז" - שם כוכב, "אורו יושבי'" - אלו הדברים על הכוכב, אעפ"כ התורה ניתנה למטה דוקא מפני מעלת האדם. (ס"ג)
בענין מה שפירש רש"י (עה"פ (ג, יח) "(חלוצים תעברו) לפני אחיכם" - "וטרף זרוע אף קדקד" (שבסיום הפרשה), מבצע תפילין. (ס"ה)
שאלות באגרת התשובה, ובפירוש רש"י (ג, יח ד"ה לפני אחיכם) "וטרף זרוע וגו'". (ס"ו)
הביאור באגרת התשובה; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ז)
"יינה של תורה" שבפירוש רש"י. (ס"ח)
עוד
"הנחת התמימים - בלתי מוגה" - הנחה מההתוועדות כפי שנכתבה ונערך בשעתה, והיא מהדורא בתרא למה שנדפס בשיחו"ק. היא מדויקת יותר ונכתב במאמץ לשמור ככל האפשר את לשון הרב.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה בונה ירושלים הוי'
תוכן ענינים
הקשר בין הפטרת "נחמו" לפרשת "ואתחנן", נחמה בכפליים. (ס"א)
מעלת התפילין (שמדובר עלי' בפרשה) על כל המצוות. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ו, ח) "וקשרתם לאות וגו'". (ס"ד)
שאלות באגרת התשובה (פ"ט); בענין הנחיתה על הירח שאפילו גוי אמר שזה רק מצד גדלות הבורא; שלילת הבילבול והשינוי בנוסח קידוש לבנה - והפירוש הפשוט ד"כם (שבעת) שאני רוקד כנגדך איני יכול לנגוע בך כך לא יוכלי אויבי לנגוע בי לרעה" הטעם על ת"ר (במסכת סופרים) "ירקוד ג' רקידות" - רקידה דוקא. (ס"ה)
ביאור בפירוש רש"י הנ"ל. (ס"ו)
הביאור באגרת התשובה, והמשך הביאור בפירוש רש"י. (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה וכתבתם על מזוזות
תוכן ענינים
ההוראה מסדר הפרשיות - ואתחנן, עקב, ראה. (ס"א)
רש"י מביא דמשה ביקש מתנת חינם, ענינה בעבודה; גילוי בחינת היחידה בכל עשר כוחות הנפש. (ס"ב)
בפרשה שני' דקריאת שמע הכתובה בפרשתינו מודגש ענין התפילין - להחדיר קדושה בקלף הגשמי; שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יא, יח) "ושמרתם את דברי". (ס"ד)
הביאור בפירוש רש"י; "יינה של תורה" שבפירוש רש"י - אדם כשמניח תפילין בתחלה פועלים הם עליו עד שמתעלה ובכוחו להוסיף עילוי בתפילין, עד"ז בשאר המצוות ובתורה. (ס"ה)
בלתי מוגה
אודיו
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת זבחים - הנפקא מינא בזמן הזה בידיעת דיני הקרבה בבמה אף דמשבאו לירושלים נאסרו הבמות. (ס"א)
לימוד הוראה מיארצייט - הנשמה עם היותה בג"ע - למעלה מהזמן קשורה היא עם הזמן - המטה, כל פעולה טובה שעושים בעולם הזה לזכותה מביאה עלי' לנשמה. (ס"ב)
ההוראה מדברי הזהר (ח"א ו, ע"ב) גבי משה שהי' איש מצרי - "תמן אתיליד תמן אתרבי תמן אסתליק לנהורא עלאה. (ס"ג)
בגדר קדושת ירושלים האם היא קדושה בפני עצמה או שהיא נמשכת מקדושת בית המקדש, בירושלים אין החומה סיבת הקדושה אלא היא היכר על מקום הקדושה, ואילו בשאר ערי חומה - החומה הינה סיבת הקדושה. (ס"ד)
קרבן העצים בעבודה יכול להיות באופן דבני פחת מואב - ביטול, והאופן בני עדין - עשירות, הסדר בזה, בתחלת צ"ל בני פחת מואב ואח"כ לבוא לשלימות דבני עדין, הקשר דבני פחת מואב ובני עדין עם החדשים מנחם אב ואלול. (ס"ה)
הכוונה אינה לישאר במדבר אלא לעשות "מארץ טובה ורחבה" מקום "אשר יבחר ה' לשכן שמו שם". (ס"ו)
מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן האם הקדושה שבבית המקדש חדרה גם במקום, ההוראה מזה בעבודה. (ס"ז)
כ' אב הינה זמן מסוגל להתעוררות בקשר לראש השנה, תחלת העבודה צ"ל בבחינת כה (כ"ה אלול) ועי"ז מגיע לבחי' זה (ראש השנה). (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה אחרי הוי' אלקיכם תלכו
תוכן ענינים
בתשובה ב' דרגות: א) שמתלבש בעבודה דתורה ומצוות, ב) שלמעלה מתורה ומצוות; באלול צ"ל תשובה שלמעלה מהתלבשות בתורה ומצוות. (ס"א)
המשך הביאור בהמדובר (בכ' מנ"א) בענין החילוק בין בית המקדש לבמה גבי קדושת המקום, אי בני פחת מואב ובני עדין הינם משפחה אחת. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י (יג, א) "לא תוסף עליו". (ס"ד)
העבודה באלול צריכה לפעול שכל רצונו יהי' התקשרות באלקות. (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
המשך הביאור בפירוש רש"י; ה"יינה של תורה" שבפירוש רש"י. (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה שופטים ושוטרים
תוכן ענינים
הקשר בין שופטים לאלול הינו דאלול עבודתו תשובה ברצון, ועד"ז העבודה דשופטים היא באופן דתתן בעין יפה. (ס"ב)
המלך נקרא בשם שופט, כשענין המלוכה נמצא בגלוי - פועל על כל העולם, כדמצינו בזמן שלמה; שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כ, ח) "הירא ורך הלבב". (ס"ד)
חודש אלול עבודתו תשובה, לכן הזמן גרמא באלול אגרת התשובה. (ס"ה)
אי הפחד במלחמה אף שרואה "עם רב ממך" יכול להיות רק ע"י שיודע שה' אלקיך עמך", בשעת מלחמה צ"ל התחזקות במבצע תפילין דפועל שיראו ממך. (ס"ו)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ז)
המשך ביאור הנ"ל; "יינה של תורה" שבפירוש רש"י. (ס"ח)
בלתי מוגה
אודיו
תוכן ענינים
בחודש אלול - המלך נמצא בשדה, בכל מצב שהאדם נמצא - יכול הוא לפנות להמלך לבקש בקשותיו, וזאת ללא כל הכנה מוקדמת מצידו.
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אתם נצבים
תוכן ענינים
הטעם דבזמן שבית המקדש הי' קיים קידשו בית דין גם את חודש תשרי רף שהברכה נמשכת מלמעלה. (ס"א)
עשירות ושמחה נפעלים בתורה יותר מאשר בתפלה. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כט, י) "מחוטב עציך". (ס"ד)
שאלות באגרת התשובה (פ"ה). (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י; הביאור באגרת התשובה; המשך הביאור בפירוש רש"י; "יינה של תורה" בפירוש רש"י. (ס"ו)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אני לדודי
אודיו
תוכן ענינים
כשיהודים נפגשים אומרים הם זה לזה "שלום עליכם", שלום הוא שם הקב"ה שנמשך בגילוי ע"י שב' יהודים נפגשים, דיבורם צ"ל בתורה, ובפרט פנימיות התורה. (ס"ב)
להתקשר עם הקב"ה באופן פנימי אפשר ע"י שמתקשר באופן פנימי עם יהודי אחר. (ס"ג)
בכדי שהמשכה תבוא למטה צריך לקשרה עם מעשה גשמי, מכאן הנוהג לומר בהתוועדות "לחיים" על משקה גשמי, האמירה צ"ל בלשון "לחיים ולברכה" הכוללת כל המצטרך. (ס"ד)
כשקשורים למלך מקבלים ממילא כל ההשפעות בגשמיות וברוחניות. (ס"ה)
ברכה של המדובר לעיל יבא לידי גילוי בגשמיות. (ס"ו)
השמחה שבתשובה נעלית מהשמחה שבשאר המצות. (ס"ז)
הענין דח"י אלול וג' דסליחות לא הי' מפורסם חוץ מלנשיאים. (ס"ח)
מהנ"ל מובן שזהו דרגת העלם נעלה ביותר, וזהו מה שעתה נתגלה אלינו. (ס"ט)
בימים הסמוכים לראש השנה נכון להזכיר שמות הצדיקים. (ס"י)
נתן משקה לחברי וועד כפר חב"ד. (סי"א)
בירך ברכה לגאולה שלימה. (סי"ב)
עורר ע"ד מבצע תפילין. (סי"ג)
ענין הסליחות הוא שיכנסו לשנה החדשה מתוך מחילה וסליחה. (סי"ד)