בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה שיר המעלות ממעמקים (המשך: א)
תוכן ענינים
מראש השנה נכנסים מיד לשבת. ענין השבת: "כל מלאכתך עשוי'", ומזה ניתן כח לכל השנה, שכל הענינים יהיו בלי טרחה ובלי עצב וכו', וקיום התורה ומצוות מתוך שמחה; ב' תירוצים איך יכול לחול יום ראשון של ז' ימי תשובה ביום ראשון בשבוע (הרי "לא אד"ו ראש") - א) בשנת בריאת העולם. ב) כשמקדשים ע"פ הראי'. (ס"ב)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה שובה ישראל (המשך: ב)
תוכן ענינים
שבת פועל שלימות בימי השבוע, ואפי' בראש השנה שענינו המשכת העצמות - כי שבת אותיות תשב - תשובה, הפועלת מציאות חדשה. (ס"א)
בקביעות שנה זו שבת במוצאי ראש השנה (ואין עושים הבדלה במוצאי ר"ה) - יש בשבת (בעל תשובה) גם מעלת ראש השנה (צדיקים). (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י (לב, מט)עה"פ "עלה אל הר העברים הזה וגו'"; בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר "גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו". (ס"ד)
המשך הביאור בפירוש רש"י מש"פ תבא; הביאור בפירוש רש"י דפרשתינו; הביאור בהערות לזהר; כתיבה וחתימה טובה. (ס"ה)
בלתי מוגה
אודיו
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת חלה. (ס"א)
"תורת אמת" פירוש שכל הפרטים הם אמת והוראה בעבודה; ובנדו"ד בהפטרת ראש השנה מסופר על עליית אלקנה עם כל בני ביתו לרגל בכל חג, וכאשר נולד שמואל ויתרה חנה אמו על עלי' לרגל (עם על העילויים שבדבר), כדי להשאר עמו בבית ולדאוג לחינוכו כראוי, ועי"ז זכה שמואל להיות כנגד אהרן ומשה, ומכאן הוראה לכל נשי ישראל להתמסר לחינוך הילדים, ולא להתעסק בעבודות אחרות. (ס"ב)
הפרשת חלה באה ע"י א) שלוקחים חיטים, ב) וכותשים אותם לפירורים, קמח, ג) מערבם במים, ד) ונעשה בצק, ולחם אפוי. ובעבודה: א) שכל ומדות זקוקים ל: ב) מודה אני - ביטול (כתישה), ואח"כ ג) עבודה בתורה ומצוות שלא לטובת עצמו (כמים היורדים למקום נמוך), ועי"ז דוקא ד) כל כוחותיו מקבלים חום וכוח מה' אחד (אפי') ועי"ז זוכים לקיום ההבטחה (דמצות חלה): "להניח ברכה בביתך". (ס"ג)
המשך ה"הדרן" על מסכת חלה; ביאור מדוע בזמן הגלות אין עושים זכר למצות "הקהל" - באווארענען דעם "לא תוסיפו". (ס"ד)
המשך להתוועדות דיום ב' דר"ה: גם כאשר יש ח' ימים בין ראש השנה ליום הכיפורים יש הענין דיום לשבוע, והיום שלאחרי ראש השנה לא נמנע בחשבון; פרשת וזאת הברכה לא קוראים בשבת - המשכת הברכה גם בחול. (ס"ה)
מגבית; ע"ד "יחידות": להכנס לזמן קצר שאז תהי' האפשריות לכולם להכנס. (ס"ו)
מוגה
הנחה:
הגהות
מוגה
הנחה:
מוגה
מאמרים
ד"ה ולקחתם לכם (המשך: א)
אודיו
תוכן ענינים
על אף המלחמה שבארץ הקודש - יש מקום ומוכרח לערוך התוועדות, כהנהגת בעל ההילולא "לכתחילה אריבער". (ס"א)
כפי שהאדם מראה פנים, כך מראים לו מלמעלה, ולכן מובן שעכשיו יש להיות בשמחה. (ס"ד)
ביום ההילולא הוא זמן מתאים לחזור מתורת בעל ההילולא. (ס"ו)
"ניבא ולא ידע מה ניבא", עכשיו מובן מדוע בקיץ עשיתי שטורעם בענין ד"מפי עוללים וכו'" וצדקה וכו'. (ס"ח)
למה עשה הוי' ככה (המלחמה)? מפני שהיו כאלו שרצו להחזיר השטחים, ולכן צריך להכריז ולפסוק שהם לא דיברו בשם כלל ישראל. (ס"ט)
עכשיו מובן הטעם לעריכת "הדרן" על מסכת חלה (בהתוועדות דיום ו' תשרי) ע"ד החילוק בין חלות אלכסנדריא ודמשק, שקשור למלחמה. (ס"י)
הוראה ע"ד תיקון חוק "מיהו יהודי". (סי"א)
הנקודה והסך הכל מההתוועדות: להוסיף בתורה וצדקה, ובפרט בערב חג הסוכות. (סי"ג)
מאמרים
ד"ה בסוכות תשבו (המשך: ב)
מוגה
מאמרים
ד"ה חג הסוכות שבעת ימים להוי'
תוכן ענינים
מעלת קביעות השנה - שבת במוצאי יום טוב (בלי הפסק בנתיים) - שיש בשבת גם המעלה דיום טוב. (ס"א)
המעלה המיוחדת דסוכות: שמחה, וכשמו - זמן שמחתינו (וכן אסיפת הפירות גורמת שמחה), מעלת החג על חול המועד - מפני שבחג אסור בעשיית מלאכה, ומעלה זו ישנה גם בשבת חול המועד. (ס"ב)
השביתה ממלאכה נוגע לנשים שהם השובתות ממלאכת אוכל; קשור לשנת הקהל - "הקהל את האנשים נשים וטף". (ס"ז)
ענין האחדות דישראל המתבטא בד' מינים, בגילוי לאומות העולם. (ס"י)
המשך (מו' תשרי, וי"ג תשרי) ה"הדרן" על מסכת חלה בענין "הקונה בסוריא כקונה בפרוור שבירושלים"; וההוראה בענין המצב בארץ הקודש - הכרח כיבוש דמשק; ע"י בירור הלכה פועלים למטה. (סי"ב)
חיילי הצבא הם צדיקים גמורים משום שהלכו במסירות נפש, ובפרט שעיצומו של יום מכפר; כל הענינים שנעשו לבריאותם וחיזוקם - מותרים. (סי"ז)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
המשותף שבשמיני עצרת ושמחת תורה: אחדות בני ישראל: בשמחה (בלי קשר לציווים אחרים) הכתרת המלך, ריקוד בשמחת תורה (השוה בכולם, משא"כ הבנה והשגה). (ס"א)
הסדר הוא" מן הקל אל הכבד": שמיני עצרת יושבים בסוכה - ארעי, המשכת האור באופן ארעי, ולמעלה מזה שמחת תורה "בית" - המשכת האור בקביעות. (סי"א)
ב"שמחת תורה" ב' פירושים: א) יהודי משמח את התורה, מאחר שבני ישראל מושרשים בעצמות, הם ממשיכים העצמות בתורה (ממוצע לדירה בתחתונים). (סט"ז)
ב) התורה משמח את היהודי, כי היהודי הוא "נברא", והתורה מקשרת אותו בהקב"ה; ביאור הרב המגיד מדוע מאריך בתפלה, ממשל הנוסע ליריד, שאין מספיק הכוונה שהולך ליריד אלא צריך להיות אצל היריד בפועל. (סכ"ג)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ביום השמיני עצרת
תוכן ענינים
מעלת יום שישי לגבי הימים שלפניו ושלאחריו. ובפרט ביום שישי זה שבו ה"ויכולו" דפ' ברכה.
בלתי מוגה
תוכן ענינים
בליל ש"ק שרו הניגון ד"ושמחת" - כדי להמשיך השמחה גם באיסרו חג. ובהתיבות ד"ופרצת" - כדי לפרוץ את ההגבלות. (ס"א)
השבת נקראת "שבת בראשית" (בלי "פרשת"): להדגיש שהשבת מברכת לא רק את השבוע (פרשת בראשית) - אלא את כל השנה (המורכב משבוע (שבת) החוזר על עצמו). (ס"ב)
שם החודש "מר-חשון" ולא גשם חשון" - להדגיש שהגשם בא באופן דגשמי ברכה טיפין טיפין; הקשר לשבת בראשית. (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י מדוע לא פירש רש"י הטעם למה אין מאמרות מיוחדים לשמים ארץ אש וכו'; בלקוטי לוי יצחק בההערות לזהר בענין "נזדזעו עילאין ותתאין" בבריאת אדם הראשון. (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה לעושה נפלאות
תוכן ענינים
ענין הבחירה בישראל הוא בחירה אמיתית - מפני שגוי יכול להדמות ליהודי בגוף, כשיזדכך גופו ויתעלה לדרגת נפש השכלית; דרגות בבחירה, ושייכותה ליום טוב. (ס"א)
טעם ירידת הנשמה לעולם הזה לברר ולזכך העולם, ועי"ז עילוי דמשפיע ומקבל, וההוראה ללכת ולשמח יהודים. (ס"ב)
אודות נפוליון'ס מארש, ניגון דצרפת. (ס"ג)
ביאור הפסוק "לעושה נפלאות גדולות לבדו". (ס"ד)
ביאור הפסוק "אין כמוך באלקים א-דני". (ס"ה)
שנת הקהל ביאור הקדמת "ושבתה" לפני "שש שנים תעבוד". (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה כי כאשר השמים החדשים
תוכן ענינים
תשרי - ראש, חשון - עקב, וצריך להמשיך הראש בהעקב, וזה טעם ההכרזה ד"ויעקב הלך לדרכו". (ס"א)
ענין הנ"ל שייך לזה שבתשרי יש הכנסת אורחים, ובפרט בשנת הקהל. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ח, יא) "ותבא אליו היונה לעת והנה עלה זית טרף בפי' וגו'"; ובלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר בענין "ועמך כולם צדיקים". (ס"ד)
הביאור בפירוש רש"י, ובהערות לזהר עה"פ "אלה תולדות נח". (ס"ה)
ע"ד המלחמה בארץ הקודש: כאשר הגויים ראו חלישות בבני ישראל הלכו למחלמה, ועי"ז עוררו אצל בני ישראל כוחות נעלמים, וניצחו (בני ישראל) בהמלחמה; הוראה בעבודה מענין הצבא": א) קבלת עול, ב) פעולה של אחד נוגעת לכל העולם; ע"ד המצב בארץ הקודש: ריבוי ערבים בעיר העתיקה; ע"ד הטעות שלא כבשו את דמשק. (ס"ו)
ענין הנ"ל שייך לזה שבתשרי יש הכנסת אורחים, ובפרט בשנת הקהל. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ח, יא) "ותבא אליו היונה לעת והנה עלה זית טרף בפי' וגו'"; ובלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר בענין "ועמך כולם צדיקים". (ס"ד)
הביאור בפירוש רש"י, ובהערות לזהר עה"פ "אלה תולדות נח". (ס"ה)
ע"ד המלחמה בארץ הקודש: כאשר הגויים ראו חלישות בבני ישראל הלכו למחלמה, ועי"ז עוררו אצל בני ישראל כוחות נעלמים, וניצחו (בני ישראל) בהמלחמה; הוראה בעבודה מענין הצבא": א) קבלת עול, ב) פעולה של אחד נוגעת לכל העולם; ע"ד המצב בארץ הקודש: ריבוי ערבים בעיר העתיקה; ע"ד הטעות שלא כבשו את דמשק. (ס"ו)
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ויאמר גו' מחר חודש
תוכן ענינים
שלישי ענינו: חיבור ב' הקווים דחסד וגבורה וכיו"ב, ובנדו"ד - כסלו (שלישי מתשרי) הוא חיבור העבודות דתשרי וחשון, תשרי ענינו מלמטה למעלה (משא"כ ניסן), ולכן בכסלו שלימות עבודת המטה - הדלקת נר חנוכה לכאו"א באופן ד"מהדרין מן המהדרין", גילוי תורת החסידות (י"ט כסלו לכאו"א. (ס"א)
מעלת קביעות השבת - שמיד בזריזות מגיעים לראש חודש. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כה, כז) "איש יודע ציד"; בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר ויגדלו הנערים; ביאור בליקוט השבועי - ע"ד אמירת קאפיטל ע"ב בתהלים בשנת ע"א. (ס"ד)
הביאור בפירוש רש"י; בהערות לזהר; נס גדול שהי' בהמלחמה - שהערביים נעצרו 12 מטר אחרי התעלה. (ס"ה)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה פדה בשלום (המשך: א)
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ סה"מ (י"ט כסלו)
אודיו
תוכן ענינים
שחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר על הפצת החסידות, שייך לכל אחד, מכיון שתורת החסידות שייך לכל יהודי, "הימים האלו נזכרים ונעשים" - לימוד החסידות בחיות. (ס"א)
לאחרי המאסר מצאו פתק אצל אדמו"ר הזקן ובו כתוב: "שרים רדפוני חנם" - שרדיפת הגויים היא חנם כי אינו מתפעל מהם, "ומדברך פחד לבי" - בגלל שאני מפחד "מדברך" - הקב"ה, איני מפחד מאומות העולם. (ס"ב)
בנוגע להמצב בארץ הקודש: צריך לידע שהעיקר הוא "ה' ישמר עיר" צריך נשק רוחני, וזה יעזור להנשק גשמי; והלואי וישמע קולי, ועי"ז דוקא ירימו את ה"מאדאל" של החיילים. (ס"ג)
נשק רוחני (המבצעים) יש בהם המעלה שהם גם נשק סודי - שרק יהודי יכול לקיימם, ולא יפלו לידי גוי - כי אף אם גוי יניח תפילין אין זה מצוה כלל. (ס"ד)
בזמן המשפט דאדמו"ר הזקן - חייך - שמח, וזה פעל "המתקת הגבורות", וההוראה לימינו. (ס"ה)
הורה שבכל מחנה וגדוד בצבא, יהי' קופת צדקה וכו'. (ס"ו)
הורה שבכל בית יהי' קופת צדקה; י"ט כסלו ראש השנה לחסידות - ביאור זמן "תכתבו ותחתמו". (ס"ח)
ע"ד חלוקת הש"ס. (ס"ט)
"הדרן" על מסכת ברכות. (ס"י)
לקבץ ילדים בחנוכה ולדבר עמם אודות הנס; ע"ד נתינת דמי חנוכה כמנהג רבותינו נשיאינו. (סי"א)
מעלת הנשים; יש שמחכים לשמוע נביאות בנוגע לג'ענעווע - דובר אודות מצב הבטחון בארץ הקודש; ע"ד תיקון חוק מיהו יהודי. (סי"ב)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה פדה בשלום (המשך: ב)
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ סה"מ (י"ט כסלו)
תוכן ענינים
כ' כסלו יום גאולת אדמו"ר הזקן, ויום הדפסת התניא בפועל; פרשת וישב - התיישבות, ומנוחה: לפני זה ישנו הענין דחרדה, מצד שזהו ענין נעלה (עתיק), וע"י ההתעסקות בצאן לבן (בירור), הגיע להתיישבות; וההוראה הפצת המעיינות. (ס"א)
המשך (מליל י"ט כסלו) ה"הדרן" על מסכת ברכות. (ס"ב)
ע"ד מבצע חנוכה; שבכל בית יהי' סידור תהלים קופת צדקה, ובבתי חסידי חב"ד (גם) תניא תורה אור ולקוטי תורה; ע"ד המצב בארץ הקודש. (ס"ה)
שאלות וביאור בפירוש רש"י בתחלת הפרשה עה"פ "והנה אנחנו מאלמים וכו'"; ביאור בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ת"ר נר חנוכה
תוכן ענינים
ג' פירושים בחנוכה: א) חנוכת הבית והמזבח, ב) חנו-כה (נצחון היוונים), ג) חינוך, כפירוש השל"ה "חינוך העולם", היינו שהמנורה (על פתח ביתו מבחוץ) מאירה את העולם, ובאופן קבוע, עד ש"גם כי יזקין לא יסור ממנו". (ס"א)
נרות ענינם אור, תכונת האור: שמתפשט ברגע, ושאפי' אור קטן - מאיר בכל העולם (והוא מובן גם ע"פ חכמות חיצוניות), ומכאן הוראה שכל מצוה פועלת בכל העולם. (ס"ב)
ענין הנ"ל (פעולה קטנה - פועל בכל העולם) בפרשתנו: בזכות (פעולה קטנה) פתרון החלום לשרי פרעה, נהי' יוסף משנה למלך, ועי"ז הציל את כל העולם מרעב; עפ"ז ביאור אריכות הסיפור בפרשה, וההוראה. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י (בענין החלומות); בהערות לזהר; המשך (מליל י"ט כסלו) ה"הדרן" על מסכת ברכות. (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י, ובהערות לזהר. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה כי עמך מקור חיים
אודיו
תוכן ענינים
ביאור הוספת הרמב"ם (על הש"ס) שחנוכה "ימי שמחה" (ולא רק ימי הלל והוראה) - והוא בגלל הנס הגשמי נצחון המלחמה כו', (ומשא"כ הלל בגלל נס רוחני - השמן); וביאור שיטת הש"ס; והוראה: להוסיף בשמחה, ובפרט שהשעה צריכה לכך. (ס"א)
מעלת נר חנוכה שמאיר (ומבטל, ויתירה מזו: הופך) החושך - עילוי ד"והוי' יגיע חשכי" - ב' פעמים שם הוי': לצדיק (ונעלה יותר) לבעל תשובה; והתכלית להמשיך האור לכל השנה - ולכן ההתוועדות במוצאי חנוכה. (ס"ב)
הנ"ל (חנוכה - ביטול החושך) ביאור להבקשה להדלקת המנורה בציבור גם ביום חנוכה (אף שאין ציווי ביום); וביאור המעלה דנר ה' דחנוכה - שלעולם חל בימות החול (חושך). (ס"ג)
אמירת לחיים (גם לנשים) ופריילעכן ניגון. (ס"ה)
מעלת האור - שלא רק מאיר, אלא - שפועל ומשנה מציאות העולם. (ס"ו)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויגש אליו יהודה
תוכן ענינים
השבת "ויכולו" דיום אחרון דחנוכה - כולל כל עניני חנוכה בגילוי (ח' נרות דולקים); ענין החנוכה הוא להאיר את החושך עד לדרגות הכי נמוכות, וכמו שרואים בכמה מפרטי עניני': א) "על פתח ביתו מבחוץ", ב) "עד דכליא רגלא דתמודאי", ג) מן השוק, וההוראה: להפוך גם ענינים הגשמיים לקדושה. (ס"א)
בחנוכה "הולך ומוסיף", וההוראה להוסיף בכל יום גם בענינים שאין בהם חיוב. (ס"ב)
חנוכה - חינוך העולם: בקיום כל מצוה פועלים בני ישראל בכל העולם, וגם בשבעים אומות העולם; בפרשתנו - כשנכנסו בני ישראל למצרים היו שבעים נפש: ילדה קטנה - יוכבד - השלימה מנין בני ישראל, וההוראה. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (מג, ג) "העוד אבי חי"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר; הקשר בין חנוכה לבית המקדש השלישי (שרק בהם, יש) שמחה על חנוכת בית המקדש, בשניהם "מצרה (חורבן) לרוחה (בית המקדש)". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י, והביאור בהערות לזהר; נתינת משקה ומזונות לאסיפה. (ס"ו)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה וארא
תוכן ענינים
"וארא אל האבות": וארא - אתערותא דלעילא, אל האבות - היינו בשביל הבנים; נתינת כח לכל יהודי בכל הדורות. (ס"א)
ענין הנ"ל - אתערותא דלעילא בתורת אדמו"ר הזקן (בע"ש כ"ד טבת, יום ההילולא): המדגיש בעיקר צדקה, המעוררת אתערותא דלעילא; מעלת ה"מדבר" שבו דוקא מתגלה "צמאון", ובעבודה. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י (ז, ט) עה"פ "קח את מטך וגו' יהי לתנין וגו'; בהערות לזהר ע"ד סדר ברית מילה; ע"ד מיהו יהודי. (ס"ד)
הביאור בפירוש רש"י; ע"ד הקדמת ספריות לספרי קודש. (ס"ה)
הביאור בהערות לזהר. (ס"ו)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה באתי לגני
תוכן ענינים
יום ההילולא: התעלות לדרגה נעלית, וכ"ז בא בגילוי למטה, וכמו"כ בפרשתינו "(ובני ישראל יוצאים) ביד רמה" - וכ"ז בפרסום בכל העולם; "ביד רמה" ראשי תיבות: רשב"י, ובעל ההילולא ואביו. (ס"א)
"בשלח פרעה את העם" למעליותא, שפרעה עוזר ליהודים לצאת ממצרים, ובעבודה: ע"י שהופך הנפש הבהמית, שהיא עצמה עוזרת לו לעניני קדושה. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י (טז, ח) עה"פ "בשר לאכול ולחם ללבוש בבוקר לשובע גו'"; שאלות בהערות לזהר עה"פ "ויוציאך בפניו בכוחו הגדול ממצרים". (ס"ד)
ע"ד השלמת בנין "בית חנה", ע"ש אמי מורתי (הרבנית חנה), שיש לזה חביבות מיוחדת. (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י, ובהערות לזהר. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה באתי לגני
אודיו
תוכן ענינים
מעלת אסיפת יהודים בכלל, ובפרט שמדברים בדברי תורה, ובפרט בעת רצון: מוצאי שבת (הממשיך עניני שבת בחול), יום ההילולא. (ס"א)
טעם לעשיית שמחה ביום היארצייט - מפני שזה רצון בעל ההילולא (וזה נעלה יותר ע"ד העילוי ב"עשה" לגבי "לא תעשה"); הוראה מפרשת בשלח: שהעלו משם את כל הניצוצי קדושה (ולכן אסור לחזור לשם); אין להתפעל מ"שש מאות רכב בחור" - דפרעה, משום ש"בני ישראל יוצאים ביד רמה". (ס"ב)
"ובני ישראל יוצאים ביד רמה" ולא העם (כמו ב"ויהי בשלח פרעה את העם") - כי יהודים התעלו בדרגא ולכן נקראים בני ישראל; חובת ההוספה בלימוד התורה לכל יהודי כהנהגת בעל ההילולא (ולמסירת נפש שגם קטנים ילמדו תורה). (ס"ג)
הטוב שבגלות לברר הניצוצות שבכל העולם, וזה עבודת השלוחים בכל קצווי תבל, וההוראה לפועל. (ס"ד)
חובת "הפצת המעינות חוצה" כפי שנהגו כבר כו"כ תנאים, ובפרט בדורינו "עקבתא דמשיחא", ומתוך דברים היוצאים מן הלב; סיום מסכת כתובות. (ס"ה)
לעורר שבכל בית יהי' קופת צדקה, סידור, חומש או תהלים ומזוזה; והטעמים שבזה; השתתפות בהוצאות עבור קנית המזוזות. (ס"ו)
ביאור ענין ה"מפתח" לבית וכיו"ב. (ס"ז)
לאחד את כל בני המשפחות, ועי"ז לא יהי' נפילת הנוער מתורה ומצוות, וההתחלה באחדות, לשבת יחדיו בשלוחן השבת; אחריות מיוחדת לזה לנשים המכניסות חום בבית, ולכן ח"ו להם לעסוק בענינים אחרים. (ס"ח)
מעלת הזהב; ע"ד הנעשה בארץ הקודש, שנתנים שוחד המעוור גם עיני חכמים, ועוברים על "דבר ה' זו הלכה". (ס"ט)
ג' תקופות בנשיאות בעל ההילולא: עשר שנים ראשונים - עבודה מתוך מסירת נפש (בעצמו, ויתירה מזו, שלח אחרים למסירות נפש). עשר שנים אמצעיות - הפצת התורה עם הקושי ד"ויקנאו בו אחיו". עשר שנים אחרונות - התחיל הפצת המעינות בחצי כדור התחתון; מגבית עבור לומדי תורה. (ס"י)
עוד
הנחה של המאמר, כפי שיצא לאור בשעתו, (עם שינויים).
בלתי מוגה
מאמרים
אודיו
תוכן ענינים
ט"ו בשבט "ראש השנה לאילנות" (ולא תחלת השנה) והראש מנהיג את האברים כפי שכ"א במקומו; ענין ר"ה לאילן, והקשר לבני ישראל. (ס"א)
ג' חלוקות בעבודה: א) בעצמו - תורה, תפילין, תפלה. ב) בביתו - מזוזה. ג) בחלקו בעולם - צדקה. (ס"ג)
מזוזה (נוטריקון): מ' - בינה בי"ע, זו - סיהרא, זה - שמשא; "ארבעה (ראשי שנים)": ג' מוחין, ומדות: אהבה ויראה: אהבה - מצוות עשה, יראה - מצוות לא תעשה. ובמזוזה ב' פרשיות: מצוות עשה ומצוות לא תעשה; אילן גימטריא א-דני הוי'. (ס"ד)
ע"ד תיקון חוק "מיהו יהודי", ושלילת הטענות שע"י חינוך וכיו"ב יפתרו הבעי'. (ס"ה)
חובת אחדות המשפחה מצד ציווי התורה, ולכן אף שהשתנו הזמנים, והעבודה אינה בבית כבעבר, אלא במפעל; ע"ד גיוס נשים לצבא, והתוצאות מזה. (ס"ו)
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ואלה המשפטים
תוכן ענינים
כל חודש אדר הוא בשמחה הכי גדולה - באופן ד"עד דלא ידע" בגלל גודל הגזירה של המן; בפורים הגזירה היתה על הגוף, ועל "יהודי" מלשון הודאה - קבלת עול, וההוראה שגם בעניני הגוף צריך קבלת עול להקב"ה. (ס"א)
משפטים - מצות שבשכל, וצריך לקיימם בגלל ציווי ה', משום שאת השכל אפשר ע"י שוחד לשנות; ולכן דוקא בפרשתנו הקדמת נעשה לנשמע; ע"ד נתינת שוחד בהקשור ל"מיהו יהודי". (ס"ב)
כ"ד שבט הי' נבואת זכרי' שקצף ה' על הגויים שהרעו לבני ישראל, ואמירת "דברי נחומין" לבני ישראל, וההוראה בנוגע למצב בארץ הקודש. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כד, ו) "ויקח משה חצי הדם וישם באגנות וגו'"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר בהג' לשונות "זכיא נקיא ברירה" - כנגד מחשבה דיבור ומעשה. (ס"ה)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה כי תשא
תוכן ענינים
תרומה ב' פירושים: א) להפריש חלק, ב) להרים, ובעבודה: להפריש חלק מענינו, ולהרימו לקדושה. (ס"א)
בראש חודש אדר מכריזים על השקלים והכלאים, ולכאורה הם הפכיים זה מזה: שקלים - שייכים לבית המקדש, וענינם אחדות. כלאים - שייכת בשדה, וענינה התחלקות? והביאור בזה; ביאור בהגדרות דשקלים וכלאים (שמכריזים עליהם בראש חודש אדר) ששקלים בבית המקדש, ואחדות, משא"כ כלאים בשדה, והתחלקות; הקשר לחודש אדר. (ס"ב)
ממחצית השקל נותנים פעם א' עבור כל השנה, ומכאן לומדים שכל המצוה פועלת יחוד נצחי לעולם; כי תשא ע"י משה שבכ"א. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כה, ה) "נחשים וגו'"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר - המשל דבן המלך והזונה; ע"ד חוק "מיהו יהודי" והמצב בארץ הקודש. (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י; הביאור בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר; התעוררות ע"ד "מבצע פורים". (ס"ו)
הגהות
בלתי מוגה
אודיו
בלתי מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
מחצית השקל, ענינו: שנותן ממון עבור קרבן גשמי, ובכך מברר גם הגשמיות, ובאופן ד"אחת בשנה" - שזוהי מציאותו במשך כל השנה. (ס"א)
ענין הנ"ל קשור למחצית השקל, ולפרשת השבוע "כי תשא את ראש" - הרמה למעלה מראש (מדידה והגבלה). (ס"ב)
שושן פורים בערים מוקפות חומה מימות יהושע - שיטת הירושלמי שמספיק אפי' אם היו מוקפות יום אחד בלבד; שיטת הבבלי שמספיק אפי' אם היו מוקפות חומה רק בזמן משה; שיטת רש"י, וההוראה. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י במגילה עה"פ (ט, כח) "משפחה ומשפחה"; שאלות בפירוש רש"י בפרשתנו עה"פ (לב, כ) "ויקהל את העם וגו'". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י בפרשתנו, ובמגילה, וההוראה בענין אחדות המשפחה; ע"ד החוק "מיהו יהודי". (ס"ו)
ביאור בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר: ש"אמר והי' העולם" ראשי תיבות "שוה"; בענין חוק "מיהו יהודי" - שקר הדבר שאומרים ששיניתי את דעתי בנדון. (ס"ז)
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה החודש הזה לכם
תוכן ענינים
ההוראה מכל ענין צריכה לחדור במציאות עד שנהי' "אויס מציאות"; כהסיפור הידוע מחסיד שאכל המצות, מיד כשקיבלם מהצ"צ, עוד לפני פסח - מפני שהוא "אויס מציאות"; ביאור ההוראה משבת ערב ראש חודש. (ס"א)
תיווך בין העבודה דקבלת עול ותענוג. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י: טעם הכפילות בענין עשיית המשכן (מפ' תרומה ותצוה - לפ' ויקהל ופקודי); שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר : "ג' לשונות במשכן". (ס"ד)
כ"ט אדר - יום הז' למילואים, שלימות באתערותא דלתתא והכנה לאתערותא דלעילא - יום הח'; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ה)
ע"ד החוק "מיהו יהודי". (ס"ו)
הביאור בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר; התעוררות ע"ד "מבצע פסח". (ס"ז)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה בכל דור ודור (המשך: א)
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
סה"מ י"א ניסן ח"ב
אודיו
תוכן ענינים
פותחין בברכה, ברכה לכל השולחים איחולים ליום ההולדת; ופותחים באופן ד"אור" להאיר את העולם; ע"ד ניצול הזמן למבצע פסח, ובאופן ד"צו לשון זירוז". (ס"א)
בקשה - באופן של צדקה - מהקב"ה, להצליח במבצע מצה שמורה (כפי שנהגו כו"כ גדולי ישראל), ובפרט שתחלת ההכנה לפסח הוא בפורים שבו מודגש ענין הצדקה. (ס"ב)
לימוד מאברהם אבינו שענין הצדקה צ"ל בניצול כל הכוחות; ניצול בעלי עמדות כח, להשפיע על הסביבה לתורה ומצוות ולז' מצוות דבני נח. (ס"ג)
סוף מסכת מגילה; ע"ד חוק "מיהו יהודי". (ס"ה)
המשותף בפורים ופסח: נשים פורים - מגילת אסתר (משום שאסתר ביקשה כתבוני). פסח - בזכות נשים נגאלו הנשים לא התפעלו מגזירת פרעה; והנקודה הפנימית: בנשים תלוי עיקר ה"משפחה" - חינוך הילדים. (ס"ו)
חיזוק והתפשטות ע"י מוסדות; הקמת מוסדות חדשים; כתיבת דו"ח. (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה והחרים (המשך: ב)
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
סה"מ י"א ניסן ח"ב
תוכן ענינים
באחרון של פסח "זמן חרותנו" (אף שיציאת מצרים היתה בט"ו בניסן) - כי ביום זה בוטלה מלכות מצרים, והושלמה בגאולה; ומעלת ימים אלו דוקא: מצד ביטול הספק; בגלל דעת המהר"ל שצ"ל זמן שמחתנו. (ס"א)
ההבדל בין גאולת מצרים לגאולה העתידה: שבגאולת מצרים יש אחרי' גלות, מפני שהוא לפני מתן תורה (ולכן צריך זכות כו'); וההבדל בין ימים ראשונים ואחרונים דפסח. (ס"ב)
משל מגוף האדם: ראש - עליונים, צריך לרדת לרגל - תחתונים; ע"ד התהלוכה, ואמירת לחיים. (ס"ג)
ביאור ההבדל בין ימים ראשונים דפסח - קרבן פסח השייך לכל משפחה בפני עצמו, לימים אחרונים - קריעת ים סוף, כל בני ישראל יחד מצד ענין התורה. (ס"ד)
ביאור מעלות התורה, הצעה לקבל החלטות להוסיף בלימוד התורה; הורה לתלמידי הישיבה לאמר לחיים. (ס"ה)
"הפצת המעינות חוצה": המעינות עצמם באים לחוצה, ואז נהי' "תרונה" - שמחה, היינו שהיציאה בחוץ בשמחה; ספירת העומר - תשוקה לתורה. (ס"ז)
ביאור הפסוק "חכמות בחוץ תרונה": "חוץ" כדי שיהי' שייך ענין הבחירה, "חכמות" (לשון רבים) דרגא עליונה בתודה לא על מנת לידע את המעשה, "תרונה" (שמחה) שגם בחוץ לומדים תורה, וההוראה ע"ד "מיהו יהודי". (ס"ט)
ביאור גדר מצות שהחיינו בחג: א) מלכתחילה על כל החג, ב) מלכתחילה על היום הראשון (רק שאפשר להשלים כל החג); הנפקא מינה בדבר; עפ"ז יובן הטעם מדוע אין אומרים שהחיינו בשביעי של פסח. (ס"י)
מעלת הנשים ובזכותם נזכה לגאולה. (סי"א)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויהי ביום השמיני (המשך: ג)
תוכן ענינים
השבת הוא "ויכולו" דאחרון של פסח; אחרון של פסח ענינו משיח "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", וההוראה לזמן הגלות: לימוד התורה באופן ד"כמים לים מכסים". (ס"א)
ב"ביזת הים" אחרי קריעת ים סוף לא רצו בני ישראל ללכת להר סיני; ע"פ נגלה כי לא נצטוו על זה, ע"פ חסידות שרצו לברר הניצוצות דמצרים; ביאור מדוע בכל זה לקחם משה בעל כרחם; וההוראה: שכשיש ציווי מנשיא הדור, יש לעזוב ענינים הכי נעלים, ולעסוק בזה. (ס"ב)
כשם שבביזת הים - בירור הניצוצות - לא הסתפקו בני ישראל ורצו להמשיך, כך בימינו אלו יש להוסיף בקירוב יהודים לתורה ומצוות. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ט, כב) "ויברכם - ברכת כהנים, יברכך, יאר, ישא" וכו'. (ס"ה)
שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזוהר (ע' רסז) "ברן יחד כוכבי בוקר"; בהקדמה למשנה דפרקי אבות; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
הביאור בזוהר; ע"ד "מיהו יהודי"; ע"ד נקיון בית הכנסת; להתעמק בהדברי תורה שבהתוועדות; הביאור בפרקי אבות; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ז)
אייר - ראשי תיבות: אברהם יצחק יעקב רחל, וההוראה. (ס"ח)
מוגה (הגדה של פסח)
בענין מצה שיכולה לבוא לידי חימוץ; החילוקים בזה בין שיטת הבבלי (פסחים לה, א) והירושלמי (פסחים פ"ב ה"ד)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
תוכן ענינים
הקשר בין ל"ג בעומר ההילולא דרשב"י לשבת: שבשבת ה"ויכולו" דל"ג בעומר, ותלמיד חכם איקרי שבת; חובת לימוד כ"א הוראה מרשב"י (כמכל סיפורי התורה). (ס"א)
ההוראה - לימוד התורה, כרשב"י ש"תורתו אומנתו". (ס"ב)
ובמעשה בפועל - קביעות עתים לתורה. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כג, ח; כג, ג) "שבעת ימים וגו'". (ס"ה)
"כל כנסיה שהיא לשם שמים" אפי' "לשם שמים" ועדיין לא שמים - תורה ומצוות - עצמם, "סופה להתקיים" - גם לאחרי הכינוס כשכ"א במקומו, מצד מעלת ההתאספות. (ס"ו)
בהערות לזוהר - בענין "בי אתדבקת". (ס"ז)
ביאור המשנה בפרקי אבות (פ"ד מ"ט): "כל המקיים את התורה מעוני סופה לקיימה מתוך עושר"; והקשר ליהודים שמעבר ל"מסך הברזל". (ס"ח)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ט)
קטע מהנ"ל
אודות חוק "מיהו יהודי" ואודות ה"שטחים".
בלתי מוגה
אודיו
תוכן ענינים
ממצות השמיטה למדים: שכל התורה ופרטיותי' ניתנו למשה מסיני; התורה מגלה לנו זאת דוקא במצות שמיטה - כיון שהיא משך שנה שלימה; מצות שמיטה גם בפירות (שאין זה מוכרח כלחם), ללמדנו: על האדם לקיים את כל התורה ומצוות ולא רק המוכרח; מצות שמיטה בשדה - ללמדך שתורה ומצוות צ"ל בפועל בעולם; והכח לזה "כי לי הארץ" בכח הקב"ה; בשמיטה הולכים כולם ללמוד תורה בבית המקדש, כולל נשים וטף.
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה וזכרתי להם ברית ראשונים
תוכן ענינים
אודות המאורע המבהיל שמחבלים הרגו עשרים ילדים - שאין זה מפני שהגויים בעה"ב על יהודים ח"ו, אלא בגלל מעשי בני ישראל, "אידן טוט תשובה", בהשגחה פרטית נמצאו עשרים מזוזות פסולות. (ס"א)
קביעות מזוזות אפילו בחוץ לארץ מחזקת בטחון ארץ הקודש; בנוגע למצב בארץ הקודש ב"הר חרמון"; חובת הפרישה מהממשלה. (ס"ב)
הוראה מהפרשה בנוגע ל"שמיטה" - שגם בענינים המוכרחים - "שדך" - צ"ל קיום התורה ומצוות, וגם בעניני תענוג - "כרמך" - צ"ל הודאה לה'; הוראה מענין הרשב"י. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י (כו, מו) עה"פ "אלה החוקים והתורות אשר נתן גו'"; בהערות לזהר – "חוק" הו"ע הגבורות; שאלות בפרקי אבות (בהמשך לש"פ אמור) (פ"ד מי"א) "כל כנסי' כו', והביאור. (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וידבר גו' במדבר
תוכן ענינים
תורה נמשכה מלמעלה כדי לפעול למטה, ולכן שם הפרשה "במדבר". (ס"א)
שם נוסף להפרשה: "פקודים", ובמנין כולם נמנים בשוה, וההוראה: הפצת המעינות גם לאנשים פשוטים (דרגת "המדבר") כי כל בני ישראל שווים ("פקודים"). (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ג, י) "ושמרו את כהונתם וגו'"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזוהר "ושמו את שמי"; שאלות בפרקי אבות (פ"ו מ"ט) הוראה מהסיפור דר' יוסי בן קיסמא. (ס"ד)
הביאור בפירוש רש"י; אודות "מיהו יהודי"; חובת הפרישה מהממשלה, לימוד מהתפטרות ראש המדינה דמדינת גרמניא, ביטול השמירה כחייל בלי כובע. (ס"ה)
הביאור בהערות לזהר; במשנה בפרקי אבות; המשך הביאור בפירוש רש"י מהתוועדות שלפנ"ז (בש"פ בה"ב). (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וידבר אלקים (המשך: א)
תוכן ענינים
חג השבועות שייך לג' הרועים: משה רבינו - מתן תורה, דוד המלך - שבו נפטר וי"א שגם נולד, להבעש"ט - שבו נפטר; משה רבינו - עניניו נצחיים, ולכן ההחלטות טובות שמקבלים בעניני תורה ומצוות יהיו נצחיים. (ס"א)
דוד המלך - "מלך" תוקף, ולאידך - ביטול בתכלית "מפזז ומכרכר כו'" וההוראה: לכל יהודי, שהוא מלך - "ועבד מלך מלך", תוקף - בעניני תורה ומצוות, ביטול - בנוגע לעצמו. (ס"ב)
הבעש"ט - תורתו "במקום שרצונו של אדם, שם הוא נמצא", רצון האמיתי של כל יהודי הוא להתנהג כראוי ו"במקום רצונו שם הוא נמצא". (ס"ג)
מעלת "התהלוכה" - מצוה מעשית בפועל; אמירת לחיים ע"י כל ההולכים לתהלוכה. (ס"ד)
"חכמה בגויים תאמין, תורה בגויים אל תאמין", אפילו שיש בהם חכמה, היא לא תבוא ל"תורה" מלשון הוראה - מעשה בפועל, וההוראה בנוגע לחינוך הילדים שהעיקר שיגדל יהודי. (ס"ה)
חידוש אדמו"ר הזקן על הבעש"ט - שהענינים באים גם בשכל; התעוררות ע"ד קביעת שיעורי תורה - קביעות בזמן ובנפש. (ס"ו)
הקשר ד"מזוזה" למתן תורה; ע"ד מבצע מזוזה; מזוזה - שומר דלתות ישראל - המצב בארץ הקודש. (ס"ז)
ביאור הענין שתורה לא רק "לא תהא מוחלפת", אלא גם בנבואה, השתתפות בכינוס תורה. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה נשא את ראש (המשך: ב)
תוכן ענינים
שבת זו היא תשלומין ועלי' של כל עניני חג השבועות, ולכן יש להשלים ההחלטות דחג השבועות. (ס"א)
שורש תיבת "מבצע" הוא: בצע - תועלת ותכלית, והוספת "מ"(בצע) מורה על השפעה על הזולת; שייכות המבצעים למשה ודוד. (ס"ב)
שייכות מבצע ספרים למשה, דוד והבעש"ט; המשך (מיום ב' דחה"ש) בענין תורת משה, באם כוללת נבואה. (ס"ג)
ע"ד המאורע המבהיל שאירע בארץ הקודש - צריך לטעון להקב"ה למה נעשה כזאת! וגם הקב"ה אינו שמח מזה! (ס"ד)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ד, מז) "לעבד עבדת עבדה"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזוהר בענין "נשבע הקב"ה שלא להכנס לירושלים של מעלה עד שיכנס בירושלים של מטה". (ס"ה)
פרקי אבות - משנה בארמית, בין משניות בלה"ק; המשך (מיום ב' דחה"ש) בענין דוד מת בעצרת, והשייכות להמבצעים כו'; הביאור בפירוש רש"י; הביאור בהערות לזוהר, וההוראה בענין מגורי גויים בירושלים. (ס"ו)
המשך הביאור בפירוש רש"י; הביאור בפרקי אמבות; הקשר בין המבצעים להבעש"ט. (ס"ז)
בלתי מוגה
מאמרים
אודיו
תוכן ענינים
עת צרה היא ליעקב וממנה (מהצרה עצמה) יוושע", ועי"ז (הצרה) מגיעים לעילוי נעלה יותר מלפני זה, וההוראה. (ס"ב)
א' הטעמים להתוועדות - כדי לעורר בעצמו (ולא ע"י שליח) - בהשומעים כאן ובכל מקום - ע"ד המבצעים. (ס"ג)
תשובה להשואלים מה לעשות לאחרי המאורעות האחרונים - בדיקת מזוזות, וחיזוק מוסדות הקשורים בלימוד התורה. (ס"ד)
אלו שלפני בר מצוה ובת מצוה שיעסקו בהמבצעים - יקבלו שקל. (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה שלח לך אנשים
תוכן ענינים
משה רבינו שלח מרגלים לראות איך אפשר לכבוש הארץ ע"פ טבע, והמרגלים טעו כי ערבבו מציאותם, שהם רצו להשאר בעולם המחשבה, וההוראה שצריכים לשמוע בקול משה. (ס"א)
הבקשות והתחנונים לפעול בעניני המבצעים יפעלו שהענין הבלתי רצוי מלכתחילה "לא אשים עליך". (ס"ב)
"כי תצא למלחמה" ע"י היציאה, ועוד לפני המלחמה בפועל יהי' "ונתנו ה' אלקיך בידך". (ס"ג)
אע"פ שה"עצם" של כל יהודי הוא כראוי, והפעולה דהמבצעים היא רק להוריד את הכיסוי - צריך להמבצעים, כי צריך להיות ע"פ דרך הטבע. (ס"ד)
לימוד מהמאורע דכ"ה סיון - שההסברה לגוי שארץ ישראל שייכת ליהודים צ"ל בראיות מהתורה (ומנשק אינו מתפעל). (ס"ה)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יד, כב) "וינסו אותי זה עשר פעמים"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר אודות מצות ציצית. (ס"ז)
הביאור בפירוש רש"י; אודות מצב השכונה; הביאור בהערות לזהר. (ס"ט)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה והנה פרח מטה אהרן (המשך: א)
תוכן ענינים
הוראה מבעל ההילולא בהפרשה "עד מהרה ירוץ דברו" - לא להתפעל ממניעות ועיכובים; סיבת ההתוועדות התעוררות המבצעים; ע"ד השכונה; מבצע מזוזה - ענין כללי, והקשר לחודש תמוז. (ס"ב)
טענת קרח: בית מלא ספרים א"צ מזוזה. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י - מחלוקת קרח היפך הבטחת הקב"ה למשה "וגם בך יאמינו לעולם"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר "מאן דאשתדל באורייתא"; ע"ד תיקון חוק מיהו יהודי. (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י; הביאור בהערות לזהר, וההוראה בענין המבצעים. (ס"ו)
המשך הביאור בפירוש רש"י. (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה השם נפשנו בחיים (המשך: ב)
אודיו
תוכן ענינים
הנשמה - למעלה מהגבלות הזמן, ולכן מובן טעם החגיגה של הגאולה לאחרי שנים רבות. (ס"א)
ענין ההתוועדות - אחדות, קשור במיוחד לעל הגאולה, במכתבו הידוע: אחדות אמיתית בתורה. (ס"ב)
אע"פ שיש אחדות, יש חיוב על כל אחד לקיים המצוות (ואין יוצאים ידי חובה ע"י אחר) - כי כ"א מציאות בפני עצמו "קומה אחת"; ב' ענינים אלו (אחדות, שלימות כ"א בפני עצמו) בפרשתינו. (סי"ד)
ע"ד חוק מיהו יהודי. (סי"ז)
בי"ב תמוז התעוררות בתורה ומצוות "בכל אתר ואתר לפי ענינו" ובנדו"ד - בנוגע לה"מבצעים". (סי"ט)
מבצע תורה: בשבתו במאסר כתב הערות על המאמר שאמר בשבועות. (סכ"ב)
מבצע ספרים: לקח להמאסר: סידור, תהלים תניא וכו'; אשרי חלקם של המשתתפים בהדפסת סידור תהלים תניא בפאיד. (סכ"ג)
מבצע מזוזה: עי"ז שאמר להחוקרים שיושב במקום שפטור ממזוזה, ופעל באופן חיובי - לימוד הלכות מזוזה ("כל העוסק כו' כאילו הקריב כו'") ובאופן שלילי - מקום זה אינו שייך למזוזה. (סכ"ד)
מבצע תפילין: השביתת-רעב שלו וכו' בשביל התפלין. (סל"ב)
מבצע צדקה: עזר בדברי עידוד, ואכילה ושתי', לאנשים בבית האסורים. (סל"ג)
בעל הגאולה עזב את רוסיא כשהי' מוכרח, וההוראה בענין הפצת המעיינות. (סל"ד)
מעלת טנק: שכובש הלעומת זה ומהפכו; טנ"ק ראשי תיבות: טהרות נזיקים קדשים. (סל"ו)
בזמנינו בטל ה"מיצר" מתורה ומצוות, ובאצבע קטנה גומרים העבודה הנקראת על שם גומרה; עבודה בג' הקווים. (סל"ח)
מגבית עבור מוסדות הנקראים ע"ש בעל הגאולה; ע"ד המבצעים. (סמ"ד)
עוד מעלה בהטנק שלוקח נשק רב, ועובר חריץ - וההוראה בענין המבצעים. (סמ"ב)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה כי מראש צורים
תוכן ענינים
שבת זו היא "ויכולו" די"ב תמוז; מעלת השבת בכלל: פעולה בעולם, ועד"מ עם הארץ אינו משקר בשבת; המיוחד שבקביעות שנה זו. (ס"א)
המיוחד שב"טנק" שנוסע בכמה מקומות, ואינו מתפעל מחריץ מחיצה וכיו"ב; טנ"ק ראשי תיבות: טהרות (מכין ומטהר את עצמו, ואז יכול להוריד מהזולת) נזיקים (ואז עושה את העולם) קדשים. (ס"ב)
"זהיר טפי" בהשלוחים שבמקומות רחוקים (אף שפועלים קצת): שיש רק קצת שלוחים (וע"ד המעלה דמת מצוה), ויש קצת פרסום ואין גאווה, מעלת השלוחים בעיר גדולה - שטורעם, ברוב עם; אשרי חלקם (דשניהם); אמירת לחיים. (ס"ג)
מפקחים על צרכי ציבור בשבת - ע"ד המבצעים. (ס"ד)
שאלות בפירוש רש"י למה פחד בלק מבני ישראל, הרי ציווי "אל תצר את מואב". (ס"ו)
שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר - בענין תורה ותשובה; ע"ד המבצעים - להשפיע על אירגוני יהודים, ולהשפיע על הממשלה וכיו"ב שיקבעו מזוזה. (ס"ז)
הביאור בזהר; ע"ד חוק מיהו יהודי. (ס"ח)
מבצע תורה, הקמת והשלמת בנית מוסדות תורה; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה עולת תמיד
תוכן ענינים
"מן המיצר… ענני במרחב" - בזמן המיצר ישנו כבר ענני במרחב. (ס"א)
אין דבר יוצא מידי פשוטו: בין המצרים - ענין בלתי רצוי, ולמה עשה ה' ככה? כדי שיהודי יעבוד ויהפוך את הרע לענין טוב. (ס"ב)
ענין התענית - עינוי כדי שיבא לכפרה. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כח, ב) "ויהי אחר המגיפה גו'"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר - בענין "היכל, יקירא, יאה ושפירא". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י; הביאור בהערות לזהר. (ס"ו)
המשך הביאור בפירוש רש"י; ע"ד חוק מיהו יהודי. (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
ד"ה והקריתם לכם גו'
אודיו
תוכן ענינים
לא רק "דברי תורה קולטין", אלא גם מצוות; ביאור ה"קולטים" שבהמבצעים. (ס"א)
דברי הרגעה אמתיים לבני ישראל (שאף שהם ככבשה אחת כו', הרי בני ישראל) "עם לבדד ישכון" - כאילו שאין אומות העולם מסביב; נתינת צדקה בימים שעד ט' באב. (ס"ג)
ע"ד חוק מיהו יהודי. (ס"ה)
התעוררות ע"ד "חמשה המבצעים"; בשבת ראש חודש מנחם אב - יש לומר גם ההפטרה דשבת ראש חודש: ביחיד - כולה, ובציבור - פסוק ראשון ואחרון. (ס"ו)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויסעו ממרה ויבואו אלימה
תוכן ענינים
כדי שהענין ד"יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה" יהי' בפועל בגשמיות, צריך עכשיו לעשות פעולה בגשמיות - שמחה, וכפי ששמעתי מאאמו"ר שיש להוסיף בשמחה בשבתות אלו. (ס"א)
השייכות דיום השבת להמבצעים הוא גם בגשמיות. (ס"ב)
התחזקות ביתר שאת ועוז בהמבצעים; המשך (משיחת ער"ח מנ"א, ליל ערב ש"פ מטו"מ) הביאור בנוגע לההפטרה דשבת ראש חודש מנחם אב. (ס"ג)
שאלות וביאור והוראה מפירוש רש"י (לה, כה) עה"פ "עד מות הכהן הגדול גו'"; ע"ד תיקון חוק מיהו יהודי, והמצב בארץ הקודש, שלילת הענין דאתחלתא דגאולה. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ציון במשפט תפדה
תוכן ענינים
המשל מר' לוי יצחק מבארדיטשוב שבשבת חזון מראים ליהודי בית המקדש השלישי; והקשר להפטרת - ראיית ישעי' מלשון ישועה - בית המקדש השלישי; והקשר שלפני ט' באב שמהפכים גלות לגאולה, ואז נפעל עילוי בדוגמת בעלי תשובה , והוא מעלת בית המקדש השלישי. (ס"א)
הטעם שכשמדבים "מיט א קאך וחיות" ובבטחון בה' הרי זה מוסיף חיזוק בבני ישראל - דלפי ערך הבטחון כן מעוררים השפעה בברכות ה'; ועד"ז בכללות ענין הגאולה. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כז, א) עה"פ "ותרגנו באהליכם גו'"; שאלות בלקוטי לוי יצחק הערות לזהר; ע"ד הגימטריא דמזוזה; התעוררות ע"ד ה' המבצעים (א' הטעמים להתוועדות בערב א' באב); טעם שאין לומדים דברי תורה בט' באב; ע"ד חוק מיהו יהודי. (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י; הביאור בהערות לזהר. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
אודיו
תוכן ענינים
בכל ענין - אפילו בענין פרטי, יארצייט וכיו"ב - יש למצוא את ענין השמחה. (ס"א)
"הדרן" על מסכת מכות - ביאור בענין ב' סיפורים מרבי עקיבא בסיום המסכת בענין ערי מקלט. (ס"א)
ביאור טענת המין לרבי עקיבא וחביריו כיצד הקב"ה מוריד גשמים בשבת הרי זה הוצאה מרשות לרשות, ומענה רבי עקיבא שלה' הארץ ומלאה; ע"ד מיהו יהודי. (ס"ג)
המשך ה"הדרן" הנ"ל. (ס"ד)
מגבית. (ס"ה)
ביאור הבקשה לבדוק מזוזות ותפלין בכל שנה, אף שאין חיוב בשולחן ערוך, שמא נפסלו המזוזות, ובפרט שבזמנינו מעבדים הקלף, וכן כותב ה"מטה אפרים" שראוי לבדוק בכל חודש אלול. (ס"ו)
הבטחון בהקב"ה בלי שום ספק, וגם בשכלו - מבטל הענינים הבלתי רצויים מלכתחילה. (ס"ז)
אחרי שלשים שנה (שלשים שינויים) מיום ההילולא - מגיעים לתכלית השלימות. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וכתבתם ע מזוזות
תוכן ענינים
שבת "מאסף" לכל ימי השבוע, ובפרט כ' מנחם אב שבתוך ג' ימים משבת, ולכן יש להשלים את הענינים דהתוועדות כ' מנחם אב; המשך (מכ' מנ"א) ה"הדרן" על מסכת מכות. (ס"א)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יא, יד) "ונתתי מטר ארצכם וגו'" הקשר לסיום מסכת מכות; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר "רזא קו הימין". (ס"ד)
הביאור בפירוש רש"י, וההוראה שצ"ל תורה ומצוות בחיות ובקאך. (ס"ה)
הביאור בהערות לזהר. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ושמתי כדכד שמשותיך
תוכן ענינים
חודש אלול - חודש החשבון על השנה שעברה, ומכיון שעל ג' דברים העולם עומד: תורה עבודה וגמ"ח - הרי מובן שהם רמוזים בהראשי תיבות ד"אלול", וביאור הדבר; חודש אלול זמן התשובה. (ס"א)
ביציאה למלחמה צ"ל בשמחה, ואז בטוח שינצח בהמלחמה, והשמחה הוא כי בוטח בהקב"ה - תכלית הטוב - שיתן לו כל הצטרכותו. (ס"ב)
יש לקבל החלטות טובות בענין - המדובר לאחרונה - המבצעים, ו"הקב"ה מצרפה למעשה" - שההחלטות יתקיימו בפועל. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י (יב, כ) עה"פ "כי ירחיב הוי' אלקיך את גבולך גו'"; המשך (מכ' מנ"א) ה"הדרן" על מסכת מכות, בענין ערי מקלט. (ס"ה)
שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר - מדוע פוטיפר התחייב הענקה ליוסף שהרי הוא גוי, וההוראה בענין חוק "מיהו יהודי"; הביאור בפירוש רש"י, וההוראה. (ס"ו)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אני לדודי
אודיו
תוכן ענינים
חודש אלול בכלל ענינו חיות, וח"י אלול מוסיף עוד חיות. (ס"ב)
יש הבטחה גמורה מהקב"ה, שכשיוסיף בח"י אלול חיות - ה' עוזרו, ויצליח בעבודתו. (ס"ג)
כשיעשה חשבון נפש ויראה ענינים בלתי רצויים עד ל"מעוות לא יוכל תקן" - אל יפול ברוחו, אדרבה: יהפוך מהחושך לאור; מעשה נפלא מר' שמואל לעוויטין ז"ל. (ס"ד)
ע"ד חוק מיהו יהודי, שהשרים צריכים לפרוש מהממשלה. (ס"ה)
שהאורחים יקבעו שיעורי תורה בענינים שהזמן גרמא; אשרי חלקם של העוסקים ב"הכנסת אורחים"; ע"ד המבצעים; חלוקת דולרים ע"י הטנקיסטן (וביאור ענין נתינת צדקה בלילה). (ס"ו)
מגבית. (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה את הוי' האמרת
תוכן ענינים
השבת נקרא שבת סליחות משום שמיני' מתברכין יומין דסליחות; ולכאורה איך יתכן ששמו "שבת סליחות" הרי שבת ענינו מנוחה? אלא ענין הסליחה - בשבת - נפעל בדרך ממילא. (ס"א)
המעלה שבסליחות - שהקב"ה מוחל את החוב של בני ישראל, ולפי זה מובן מעלת שנה זו - שיש בה ריבוי ימי סליחות - תשעה ימים. (ס"ב)
ביאור מדוע הקללות כתובים בחלקם החשובים שבהפרשה - שלישי שישי: א) שהקללות הם חסדים מכוסים, ב) שזה הולך על ג' קליפות הטמאות; שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כח, סח) "והשיבך ה' מצרים באניות וכו'"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר בענין חודש אלול; בענין חוק מיהו יהודי. (ס"ד)
הביאור וה"יינה של תורה" שבפירוש רש"י. (ס"ה)
הביאור בהערות לזהר; בנוגע להמכתב כללי: תיקון והערה בהמראי מקום שם, ג' הקווים בסליחות; בנוגע לאורחים: שאדם א' ידאג עבורם לאכילה וכו' (כדי שלא יהי' "קדירה דבי שותפי") שיקבעו שיעורי תורה. (ס"ו)
בלתי מוגה
אודיו
תוכן ענינים
מעלת התכנסות בני ישראל - אחדות, ועי"ז זוכים לשפע ברכות בגשמיות וברוחניות; הקשר לפרשה, "ואתם נצבים היום כולכם"; בנשי ישראל תלוי מצב הבית וחינוך הילדים; הדלקת נרות שבת ובברכה גם בנות שלפני החתונה, והטעם: א) התגברות החושך בעולם, ב) ישנם בתים שר"ל האמהות לא מדליקות; חלוקת דולר לכ"א.
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אתם נצבים
אודיו
תוכן ענינים
ענין ההתוועדות - התאספות לפני ראש השנה - קשור במיוחד להכנות לראש השנה. (ס"ב)
כל בת מגיל חינוך ומעלה, תדליק נרות בכל ערב שבת קודש ובברכה, כמנהג בית הרב, ולהשתדל להפיץ זאת בכל מקום; ביאור מעשה נפלא מהבעש"ט שראה ברוח הקודש שהשוורים נמצאים בברסלוי. (ס"ג)
להשתדל שעד ראש השנה - בסליחות וכן בכל כינוס - יהי' ג' הקוים דתורה עבודה וגמ"ח. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה שוש אשיש
תוכן ענינים
בראש השנה הראשון הי' בריאת העולם ע"י אתערותא דלתתא דנשמות ישראל, ועד"ז בכל ראש השנה וראש השנה; ביאור תורת הבעש"ט שבשבת שלפני ראש השנה הקב"ה מברך את החודש - וגם בזה יש אתערותא דלתתא. (ס"א)
קביעות ראש השנה דשנה זו - ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב - מצד ההבדלה בין עליונים לתחתונים; ביאור מדוע ביום שישי אין הענין דהוכפל כי טוב. (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ל, ו) "ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך וגו'"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר "על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים"; מדוע צריך שומרים, ואין מספיק החומה. (ס"ד)