בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה והי' גו' יתקע בשופר גדול (המשך: א)
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
בהוס' לסה"מ (ראש השנה)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה והי' גו' יתקע בשופר גדול (המשך: ב)
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (ראש השנה)
תוכן ענינים
מעלת "שבת שובה" כשבא מיד לאחר ראש השנה שישנם ג' ימי תשובה. (ס"א)
"הקהל" שענינו לפעול בנין המלכות, שייך גם לאחר ראש השנה (כהכנה ליום הכיפורים), ונמשך עד סוכות, וכל השנה ואפי' לסוכות דשנה הבאה. (ס"ב)
"כל מי שאינו בוכה בעשרת ימי תשובה סימן שאין נשמתו שלימה" קאי גם על צדיק גמור, פעולת הבכי' - עושין עצמן כרשין; והמעשה הוא עיקר. (ס"ד)
"נשאת ונתת באמונה" שייך גם אצל יושבי אהל, ואצל תלמידי הישיבה. (ס"ה)
שמירת הסדרים במיוחד אצל ה"קבוצה" מארץ הקודש. (ס"ו)
ביאור בפירוש רש"י (לב, מו) עה"פ "שימו לבבכם". (ס"ז)
"יינה של תורה" שבפירוש רש"י; וענינה בעבודה. (ס"י)
בלתי מוגה
אודיו
תוכן ענינים
בתשובה ב' קוין: קו המרירות (ובזה גופא כמה דרגות) ולאידך קו השמחה ומעלת שנה זו שהיו ג' ימי תשובה; "הדרן" על מסכת סוכה: שלכאורה, סיומו היפך כללות תוכן המסכת. (ס"א)
ההוראה מה"הדרן" על מסכת סוכה, "נערה אחת היתה במשמרת בילגה" וכו'; נחיצות ענין החינוך גם לבנות, אפי' על ילדה אחת שפעולתה נוגע לכולם, ועל כל הדורות. (ס"ב)
הסוכה מבטאת את האחדות של כל ישראל, וכדי לגלות זה "מנענעים" את היהודי לפעמים (כהד' מינים); בהנוגע להמצב בארץ הקודש ישנם ב' הסוגים: א) יששכר (תפלת דוד), ב) זבולון) (מלחמת יואב) ושניהם הכרחיים. (ס"ג)
אמיתית ענין התשובה מתבטא בלשון הקודש (משא"כ בשאר לשונות הוא נקרא: חרטה, שתוכנו הפוך); גם אצל הקב"ה שייך תשובה. (ס"ד)
בסיום מסכת סוכה "חלונה סתומה וטבעתה קבועה" - ב' שיטות: רש"י, ופירוש המשניות להרמב"ם. (ס"ה)
ביאור הקשר בין "מבצע תפילין" לנשים; "קרן חנה" השייך (גם) בגלוי לנשים. (ס"ו)
המשך וביאור נוסף (על המדובר בשבת שובה) ב"כל מי שאינו בוכה וכו'". (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
בלתי מוגה
תו"מ התוועדויות
בלתי מוגה
תוכן ענינים
כל המרבה בהדסים הר"ז משובח, ברכה לכפר חב"ד.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה העושה סוכתו תחת האילן (המשך: א)
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (סוכות-שמח"ת)
תוכן ענינים
החידוש בשנה זו דשבת בא מיד אחר סוכות - ג' ימי שמחה; ד' דרגות בשמחה: א) שמחה של מצוה, ב) שמחת יום טוב, ג) שמחת יום טוב - סוכות, ד) שמחת בית השואבה. (ס"א)
ביאור בפסוק "הוי' אמר לשכון בערפל וגו'" דהפטרת סוכות. (ס"ג)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה הללו את הוי' כל גוים (המשך: ב)
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (סוכות-שמח"ת)
תוכן ענינים
בסוכות כמה ענינים (סוכה, ד' מינים, שמחה) והעיקרי שבהם מצות "סוכה" וישנו גם בשבת, ואפי' שאר הפרטים ישנם בשבת. (ס"א)
מעלת הסוכה שמקיף (גם) את צרכי האדם, וזהו פי' הפסוק "הללו את הוי' כל גויים". (ס"ב)
בירור העולם נעשה ע"י ש"אחד מכם גולה לברבריא וכו'"; הכרח ענין השליחות דנשיא דורנו. (ס"ד)
הברכה "על נטילת לולב" מוכיח על מעלתו (גם) ברוחניות, וזהו ענין תלמידי הישיבה; ביאור בגדר ההיתר במלאכת "אוכל נפש" ביום טוב, ודין המתענה בו. (ס"ה)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
די אידישע היים מס' לד ע' א
תוכן ענינים
מהנהגת העם רואים את העילוי שבשמחת תורה בענין הריקודים וכלשון הידוע "פוק חזי מאי עמא דבר", והדיוק בלשון הנ"ל ("פוק חזי כו'"). (ס"א)
"אם אינם נביאים בני נביאים הם", שייכות דנבואה להנהגה במעשה; טעם שלא מדייקים להביא (בדרושים כו') דבר בשם אומרו. (ס"ב)
העילוי של "בני נביאים"; מנהג השמחה הוא מנהג קדמון. (ס"ג)
"בני נביאים" דרגה נמוכה (מ"נביאים") דוגמת הריקוד בעקב, המבטא פנימיות הנשמה ששוה בכל. (ס"ד)
בשמחת תורה ב' התנועות שמחה בעקב (בלי הדגשת ההבנה וכו') ועלי' לתורה (שענינה דוקא הבנה וכו'). (ס"ה)
(סיום ו)תחילת התורה באותיות דעבודה. (ס"ו)
הכרח החינוך אפי' של יחידים, דוגמא לזה מהסיפור בנ"ך ומהחיים ברוסיא כיום. (ס"ז)
השמחה שצריך להיות (בפרט) אצל הראשי ישיבות, מלמדים וכו'. (ס"ח)
גם אצל "תמכין דאורייתא" צ"ל השמחה. (ס"ט)
גודל השמחה בשמחת תורה דוקא ולא בשמיני עצרת שנקראת "שמיני" (דיש לו ערך לשבעת הימים). (ס"י)
חילוק השמחה בין שמחת תורה לשמחת בית השואבה. (סי"א)
לשמוח, ולשמח אחרים. (סי"ב)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ביום השמיני עצרת
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (סוכות-שמח"ת)
תוכן ענינים
מעלת קביעות שנה זו שמיד אחר שמיני עצרת ושמחת תורה בא שבת; ג' ימי שמחה נעלית, ג' פעמים קריאת פ' ברכה. (ס"א)
ע"ד שנים מקרא ותרגום ושיעורי חת"ת. (ס"ג)
ברכות דישראל נמשכים בלי גבול. (ס"ד)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויכולו השמים
תוכן ענינים
פעולת שבת זו על כל השנה, החילוק בין פעולת ראש השנה לשבת בראשית. (ס"א)
חודש מר-חשון "מר" מלשון טיפה; חרישה וזריעה ופעולת הגשמים בעבודה. (ס"ב)
מכירת המצוות. (ס"ד)
קושיות בפירוש רש"י עה"פ (ב, ב) "ויכל אלקים וגו'". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י, וההוראה ביוקר הזמן. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
ח"ו ע' 271/ בטא"ח מס' ל ע' 32 (בא - תשובות במבצע תפילין)
תו"מ התוועדויות (מהדו"ב - תשובות במבצע תפילין)
הנחה (של הרי"י וויינבערג) עבור הרדיו
אידישע היים מס' 33 ע' א
מאמרים
ד"ה והי' גו' יתקע בשופר גדול (המשך: ג)
תוכן ענינים
חמש דרגות בשמחה דסוכות, והעילוי בזה בשבת זו. (ס"א)
ההוספה בשמחת תורה בשבת זו אצל הבעלי עסקים וכו'. (ס"ב)
אפשריות המציאות של בעלי עסקים בבני ישראל, הצלחה דאנ"ש מרוסיא ובפרט הנמצאים בכפר חב"ד. (ס"ג)
לקיום האתערותא דלעילא צריך מיד לקשרו בפעולה גשמית; בנוגע לבעלי עסקים. (ס"ד)
עיקר המעלה אצל יושבי אוהל, ההחלטות טובות שצ"ל אצל תלמידי הישיבה. (ס"ה)
"ויעקב הלך לדרכו" בשנה זו הוא מיום השבת, וכך פועל על כל השנה. (ס"ו)
אחר ש"ויעקב הלך לדרכו" נפעל "ויפגעו בו מלאכי אלקים", יעקב הכין עצמו למלחמה לדורון ותפלה, ומעשה אבות סימן לבנים; ב' סוגי מלחמה: תנופה ומגן, צ"ל מלחמת תנופה - פעולת השלוחים; בנוגע לאלו הלועגים ממבצע תפילין. (ס"ז)
מלחמת תנופה (שתהי' בעיקר לעתיד לבוא) גם עתה בעקבתא דמשיחא. (ס"ט)
הלקחים וההסבר במאורעות שהיו בחדשי הקיץ בארץ הקדש רואים בתוכן המאמר שנאמר לעיל; "יתקע בשופר גדול" הי' כמה פעמים (במלחמת העולם הא' והב' וכמו"כ עתה) ולא מנצלים זאת. (ס"י)
הענין ד"רוח צפונית אינה מסובבת" רואים במאורעות הנ"ל; הקב"ה מראה הניסים וכו' ואין מנצלים ההתעוררות וכו'. (סי"א)
התעוררות שכן פעלו הי' "מבצע תפילין"; תשובות במבצע תפילין - להטוענים בתועלת ועילוי דתפילין דוקא וכו'. (סי"ב)
השתתפות ב"כינוס תורה" המשך (מליל שמח"ת לפני הקפות) הביאור בענין "הנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם", הגם שאין פוסקים הלכה מצד נבואה. (סי"ג)
ע"ד "קרן השנה", ושיעורי חת"ת. (סי"ד)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה הנני מביא אותם מארץ מצרים
תוכן ענינים
"ויעקב הלך לדרכו" מתחיל (בפרטיות יותר) בסוף חודש תשרי העבודה ד"קשה עלי פרידתכם" - אהבת ישראל, תשרי נותן כח לכל השנה. (ס"א)
המעלה בקביעות שנה זו דראש חודש חשון חל בשבת, מיני מתברכין לכל השנה בהרחבה בגשמיות, וברוחניות היינו בתורה ומצוות. (ס"ב)
המשך (מש"פ בראשית) הביאור בפירוש רש"י בענין שנכנס הקב"ה לשבת "כחוט השערה", (ע"ד ההלכה וכו'); המשך (מש"פ בראשית) הביאור בענין "הנח להם לישראל וכו'". (ס"ד)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ז, כג) "אך נח". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י, וההוראה בתנאי החיים של שלום. (ס"ו)
בלתי מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
שם הסדרה הוא "תולדות", דעיקר ענינו של יצחק (שעליו מדובר בפרשה) הוא יעקב ו(אפי') עשו, דגם עשו הוא ישראל (מומר); ההוראה בהיחס לכל יהודי כדרכו של אהרן, וההוראה מסדר המשנה (קודם) הוי מתלמידיו של אהרן (ואח"כ)... ומקרבן לתורה. (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כז, א) "ויהי כי זקן יצחק ותכהין וגו'". (ס"ג)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה קטנתי (המשך: א)
תוכן ענינים
בנוגע לאלו הלוחמים נגד מבצע תפילין. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לב,ה) "גרתי". (ס"ד)
המשך (מש"פ תולדות) הביאור בפירוש רש"י עה"פ (כז, א) "ויהי כי זקן יצחק ותכהין וגו'", ובפירוש רש"י עה"פ (כז, ב) "הנה נא זקנתי וגו'". (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
ד"ה פדה בשלום (המשך: ב)
אודיו
תוכן ענינים
התועלת בהדגשת הטעם להתוועדות גם בדיבור; המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן, וההוראה לכל המשתתפים. (ס"א)
השייכות מי"ט כסלו לכל אחד ואחד, כח יהודי יכול לפעול בכל העולם, כננס על גבי הענק. (ס"ב)
תורה, גמ"ח ותפלה בציבור המרומז בפסוק "פדה בשלום וגו'"; כדי לפעול ה"פדה בשלום וגו'" צריך להיות "כי ברבים היו" - להפיץ היהדות לרבים, בקשת הקב"ה שייכת לכ"א ובכל זמן. (ס"ג)
סיפור החלום של אדמו"ר האמצעי שסיפר לאדמו"ר הזקן, בענין עשיית בעלי תשובה וגודל מעלתם, ההוראה לכל חסיד, והקשר בין בעלי תשובה במיוחד ל(תוכן ענין ה)תפילין. (ס"ד)
במצוות תפילין (כבכל מצוה) ישנם ב' ענינים: א) השוה בכל המצוות, ב) סגולה פרטית; המבחן לאהבת ה' כשזה מתבטא במעשה, בזרעו ובראשו; בארוכה אודות ההכרח בחינוך הדור הצעיר (שמצפה לשמוע) והמגרעות שנוצרים בהעדר החינוך. (ס"ה)
"הדרן" על מסכת מכות - ביאור בענין "ד' גזירות גזר משה וכו'". (ס"ו)
בענין מבצע תפילין, והקשר לאלישע בעל כנפיים, התעוררות בענין זה במיוחד חנוכה. (ס"ח)
ביאור בשער היחוד והאמונה (פ"י), וההוראה בעבודה בב' התנועות, בהתעסקותו בעניני תורה ומצוות או בעניני העולם. (ס"ט)
אריכות זמן בהתוועדות זו עקב "זכות" דליל שישי (בנוסף לי"ט כסלו). (ס"י)
בארוכה ע"ד התעוררות תשובה שהי' במלחמת ששת הימים וגודל ענינה; (שלילת "כוחי ועוצם ידי" וגו') והטענה להעדר ניצולה לדבר עמהם דברים היוצאים מן הלב - שאז - פועלים פעולתם. (סי"א)
ע"ד חלוקת הש"ס. (סי"ב)
החובה על יהודי ארצות הברית לנצל השפעת המדינה על העולם כולו בענין החינוך בפרט ובדבר ה' ותורתו בכלל. (סי"ג)
"ופרצת ימה וקדמה וגו'" ב"כפר חב"ד". (סי"ד)
השתתפות הנשים ב"מבצע תפילין" ע"י שיתרמו זוג תפילין. (סט"ו)
ע"ד המגבית. (סט"ז)
ע"ד חלוקת הש"ס, חת"ת, נגלה וחסידות. (סי"ז)
בלתי מוגה
ליקוטי פירושים לתניא פ"כ-כג ע' שעו
בהוס' לתו"מ התוועדויות תשכ"ח ח"א - בענין קיום כל התורה ע"י האבות והשבטים
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה אלה תולדות יעקב יוסף (המשך: ג)
תוכן ענינים
ב' ענינים בשבת, בנוגע לעבר ובנוגע לעתיד, שבת זו מקשר חנוכה וי"ט כסלו, הקשר בין חנוכה לי"ט כסלו גם בפרטי ענינם. (ס"א)
דוגמא מה"עולם" ל(תורה) חנוכה; רצון היונים הי' לטמא השמן ולא לגנוב השמן. (ס"ב)
ההוראה מהנהגת יוסף (המסופר בפ' וישב ומקץ) בארץ מצרים. (ס"ג)
המשך (מי"ט כסלו) הביאור בשער היחוד והאמונה (פ"י). (ס"ה)
המשך (מי"ט כסלו) ה"הדרן" על מסכת מכות. (ס"ו)
תרגום התניא לאיטלקית, צרפתית וכו'; ע"ד הדפסת ספר הערכים. (ס"ז)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לח, כד) "הוציאוה ותשרף"; וההתחלה בביאור פירוש רש"י עה"פ (מג, טז) "טבוח טבח והכן"; והתחלת ביאור בהסוגיא ד"קיימו האבות כל התורה עד שלא ניתנה". (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה רבת את ריבם
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (חנוכה)
תוכן ענינים
דיוק הלשון "כתבו לכם על קרן השור" וכו' - כי רק מצד השמאל יתכן - בריבוי צמצומים - נתינת מקום על ענין זה; המשך (מי"ט כסלו וש"פ וישב) ההדרן על מסכת מכות. (ס"ב)
(המשך מש"פ וישב) שאלות בפירוש רש"י עה"פ (מג, טז) "וטבוח טבח והכן"; המשך (מש"פ וישב) שאלות בענין "קיימו האבות כל התורה עד שלא ניתנה"; המשך (מש"פ תולדות וש"פ וישלח) הביאור בפירוש רש"י עה"פ (כז, א) "ויהי כי זקן יצחק ותכהין וגו'". (ס"ג)
הביאור בענין "קיימו האבות כל התורה וכו'" בנוגע לאברהם (מילה) וליעקב (נשא ב' אחיות). (ס"ד)
המשך (מש"פ וישב) הביאור בפירוש רש"י עה"פ (לח, כד) "הוציאוה ותשרף". (ס"ה)
המשך הביאור ב"קיימו האבות כל התורה וכו'" בנוגע ליהודה (שנשא את תמר שהיתה כלתו). (ס"ו)
הביאור בפירוש רש"י עה"פ (מג, טז) "וטבח טבח"; ההוראה שהסתפקות צ"ל רק לעצמו, ולזולת צריך לתת בהרחבה; ההשואה בין תפילין לחנוכה והעילוי שבתפילין. (ס"ז)
(המשך מש"פ וישב) שאלות בפירוש רש"י עה"פ (מג, טז) "וטבוח טבח והכן"; המשך (מש"פ וישב) שאלות בענין "קיימו האבות כל התורה עד שלא ניתנה"; המשך (מש"פ תולדות וש"פ וישלח) הביאור בפירוש רש"י עה"פ (כז, א) "ויהי כי זקן יצחק ותכהין וגו'". (ס"ג)
הביאור בענין "קיימו האבות כל התורה וכו'" בנוגע לאברהם (מילה) וליעקב (נשא ב' אחיות). (ס"ד)
המשך (מש"פ וישב) הביאור בפירוש רש"י עה"פ (לח, כד) "הוציאוה ותשרף". (ס"ה)
המשך הביאור ב"קיימו האבות כל התורה וכו'" בנוגע ליהודה (שנשא את תמר שהיתה כלתו). (ס"ו)
הביאור בפירוש רש"י עה"פ (מג, טז) "וטבח טבח"; ההוראה שהסתפקות צ"ל רק לעצמו, ולזולת צריך לתת בהרחבה; ההשואה בין תפילין לחנוכה והעילוי שבתפילין. (ס"ז)
עוד
ע"פ מהדורה ישנה, דיבור המתחיל של המאמר היא "רבת את ריבם", וע"פ תו"מ התוועדויות דיבור המתחיל היא "ועל הניסים".
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
לקו"ב בתניא ח"א ע' קפז
מאמרים
תוכן ענינים
הביאור ב"ושמי הוי' לא נודעתי להם - לא ניכרתי במדת אמיתית שלי"; וההוראה; לברר העולם באופן שיגיעו לפנימיות דשם הוי'. (ס"א)
מעלת השמות שבזה מתבטא תוכן הענין; תוכן השם "שני-אור" בתורה, ובעולם. (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ו, כ) "יוכבד דודתו"; ועפ"ז תוספת ביאור בארוכה בענין "קיימו האבות כל התורה וכו'" (המשך מש"פ מקץ) דיוק דברי רש"י בענין זה; ועפ"ז ביאור בתניא בפל"א בענין "מיני' ובי' אבא וכו'" (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה באתי לגני
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ התוועדויות/ תו"מ סה"מ (הוצאות חדשות)
תוכן ענינים
גאולת מצרים (והגאולה דלעתיד לבוא) דוקא ע"י הקדמת "בשלח פרעה" - בירור הקליפה לטוב. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (טז, כו) "וביום השביעי שבת", והקשר לענין ד"קיימו האבות כל התורה וכו'" (המשך מש"פ מקץ, וארא). (ס"ג)
המשך הביאור ב"קיימו האבות את כל התורה וכו'", והביאור בפירוש רש"י. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה באתי לגני
אודיו
תוכן ענינים
ד' ענינים ביום זה: יום הילולא, מוצאי שבת, שבת שירה, הכנה למתן תורה; ענין ההילולא: כל עמלו בכל משך ימי חייו מתגלים ופועלים בקרב הארץ. (ס"א)
ענין ה"עמל" אצל כל אדם, אפי' אצל אומות העולם; עמל מלאכה, תורה ושיחה אצל ישראל ואצל האומות, וההוראה שאין לקבל בדרך ממילא. (ס"ב)
המעלה שבתפלה שלכן יש הוה אמינא שאדם נברא לעמל שיחה (ולא לעמל תורה). (ס"ג)
ביאור המסקנה ש"אדם נברא לעמל תורה", והכרח ענין היגיעה שדוקא עי"ז באים למציאות "יגעת ומצאת". (ס"ד)
העלוי שבעמל תורה שגם לאחר ידיעת המסקנה עדיין נשאר ההוה אמינא וצריך סברא עמוקה יותר לחזור למסקנה; שיחה ומלאכה שבתורה; עמל - תורה, שיחה ומלאכה שבמבצע תפילין. (ס"ה)
התנאי של בעל ההילולא לאביו בשנת תר"פ באופן קבלת הנשיאות, שתהי' "בחסד וברחמים", וההוראה לכל אחד ואחד. (ס"ו)
עמל מלאכה ושיחה שבתורה, ועמל תורה שבתורה; וההוראה שכל הענינים קשורים בתורה. (ס"ח)
הגם שבמאור (הנשיאים) אין השתלשלות, מ"מ יש לכל נשיא ענין המיוחד אצלו, ואצל בעל ההילולא הי': א) הפצת החסידות בכל השפות, ב) גם עבור נשי ובנות ישראל; השייכות (גם) לנשים במבצע תפילין. (ס"ט)
הענין הג' דבעל ההילולא בענין ישוב ארץ הקודש ע"י כפר חב"ד, וג' אלו הם הסימנים לעקבתא דמשיחא. (ס"י)
ע"ד התוועדות חסידים המשך להתוועדות זו. (סי"א)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
תוכן ענינים
לימוד תורתם מזכה את כל העם - "בנינו ערבים בעדינו".
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ואלה המשפטים
תוכן ענינים
כל הפרשה בשם "משפטים" - "דין", והקשר גם לעניני החסד ("אם כסף תלוה וגו'") שבפרשתנו; הקשר לפ' יתרו. (ס"א)
מעלת גמ"ח על הצדקה, שהקשר בין הנותן למקבל הוא תמידי; דמיון קרבן ציבור דוקא לגמ"ח. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י (בכמה פסוקים) בענין "דיבר הכתוב בהוה"; הביאור בפירוש רש"י (טז, כו) מש"פ בשלח. (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י בענין "דיבר הכתוב בהוה". (ס"ה)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה בלילה ההוא
אודיו
תוכן ענינים
ענין השמחה השוה בכל המועדים, והמיוחד שבכל מועד בפני עצמו; בענין הנגינה, הקשר ד"ושמחת בחגך" לפורים. (ס"א)
פורים נחשב כמועד בלשון בני אדם ובהלכה, ואפי' נעלה מכל המועדים. (ס"ב)
פורים, ענינו "עד דלא ידע", ולכן: א) בתענית צמו אפי' קטנים, כי כאן לא נוגע דוקא גדול בשכל וכו' אלא כולם בשוה (למעלה מהשכל), ב) מרדכי הפגין מיד את יהדותו ("איש יהודי") בלי חשבונות מצד שכל, ג) בסופו של דבר - אחר הנצחון - נשאר בתואר זה "ומרדכי היהודי משנה למלך וגו'". (ס"ג)
ב' דרגות בתשובה: תשובה דנינוה - בגויים (משנה רק העתיד), ותשובת ישראל (אפי' את העבר), בפורים למדו (ע"ד התענית) דוקא מתשובות נינוה. (ס"ד)
דוקא ע"י התוקף בתורה, יום טוב, תפילין, ומילה בא ב"אורה ושמחה וששון ויקר" כפשוטו; מלחמת המן במיוחד על ענינים אלו דתורה ותפילין כו'. (ס"ה)
ההכרח להפיץ היהדות, ולהביא ה"אורה וגו'" לכל שבע ועשרים ומאה מדינות המלך. (ס"ז)
ההתחלה (בכלל, ובכל יום) הוא אמנם במסירות נפש (מודה אני) אבל צריך לפתוח בענין התורה, "אורה זו תורה". (ס"ח)
בארוכה ע"ד העונש שבא בעיקר מצד "שנהנו" מסעודתו וכו' (ואין זה סתירה לההנהגה של (כמה מ)הנשיאים שהתנהגו בהתרחבות); וביאור (בענין זה) בתניא פ"ח. (ס"ט)
הוראה מהתמימות של הטף, הרצון של אמותיהם שיאכלו, וביטול רצונם כששמעו רצון מרדכי; ע"ד מגבית עבור קופת רבינו ושייכות הענין לפורים. (ס"י)
להמשיך את ההתוועדות. (סי"א)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה כי תשא
תוכן ענינים
כמה טעמים לשמחה בשבת זו: א) כבכל השנה, ב) חודש אדר, ג) שבת, ד) שבת שלאחרי פורים, שבשבת מתעלים כל הענינים של משך השבוע. ה) במיוחד בקביעות שנה זו. (ס"א)
המשך (מפורים) הביאור שגם פורים נקרא מועד ויום טוב. (ס"ב)
המשך (מפורים) הביאור בתניא פ"ח: "אלא אם כן מי שלא נהנה מהעולם הזה כרבינו הקדוש". (ס"ד)
שאלות בפירוש רש"י (לד, כו) "לא תבשל גדי". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י (הנ"ל, ובפ' משפטים) בענין זה, ובענין "דיבר הכתוב בהוה". (ס"ו)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ביום השני הקריב
תוכן ענינים
"בכל יומא ויומא עביד עבידתי'" וביום זה צריך להיות השמחה הן מצד שהוא: א) יום בשבוע, ב) בחודש, ג) בשנה. (ס"א)
ענין פרה אדומה, טהרתה וההכרח שזה יהי' "חוקה" דוקא. (ס"ב)
הביאור בפירוש רש"י עה"פ (לה, ב) "ששת ימים". (ס"ד)
המשך (משיחת ש"פ תשא) הביאור בפירוש רש"י (לד, כו) "לא תבשל גדי", והביאור בזה בפנימיות הענינים. (ס"ו)
הגהות
בלתי מוגה
בהוס' לשיחו"ק
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה החודש הזה לכם
תוכן ענינים
המעלות שיש בשבת זו מצד ימי השבוע, החודש והשנה. (ס"א)
חודש תשרי - הנהגה טבעית, וחודש ניסן - הנהגה ניסית; ובאמצעם פורים - נס גדול המלובש בטבע. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י (ג, ג) "ואת כל החלב וגו'"; ובפירוש רש"י עה"פ "אשר נשיא יחטא". (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י (דשבת שלפנ"ז) בענין הציווים דשמירת שבת דפ' תשא ופ' ויקהל. (ס"ח)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
הביאור בפירוש רש"י עה"פ "אשר נשיא וגו'", וענינו בעבודה. (ס"ז)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה כימי צאתך
תוכן ענינים
הטעמים בשם זה ("שבת הגדול") המובאים בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, וההוספה בענינים אלו עתה. (ס"א)
תיווך ב' הפירושים ב"כימי צאתך מארץ מצצרים", והעילוי שנוסף בכל שנה בשבת הגדול. (ס"ב)
להשפיע על הזולת העניני הפסח. (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ז, יב) "אם על תודה יקריבנו", בענין הניסים. (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
הנחה:
די אידישע היים מס' מז ע' א
די אידישע היים מס' מז ע' יז
מאמרים
ד"ה להבין ענין פסח ומצה
תוכן ענינים
הטעם שרבותינו נשיאינו פירושו את ההגדה החל מ"הא לחמא עניא", ומדוע אין מכריזים פיסקא זו לפני כוס ראשון. (ס"א)
ב' הפירושים ב"הא לחמא עניא" וענינם, ובעבודה. (ס"ב)
ה"והגדת" הוא מענה לכל הד' בנים, ההכרח - במיוחד בזמן זה - להפיץ המעינות לכל ישראל. (ס"ג)
בענין מצרים שהוא (לכאורה) בית האסורים, והמשך ביאור בפירוש רש"י (מש"פ צו) בענין ההודאה על הניסים. (ס"ד)
בטעם סדר הד' בנין (חכם, רשע, תם, שאינו יודע לשאול), הביאור בפירוש רש"י (שמות יג, יד) בענין זה, והטעם שמשנה סדרן. (ס"ה)
ה"ביכל" שהגיע בימים אלו הוא ע"ד יציאת מצרים; מאמר להבין ענין פסח ומצה. (ס"ז)
המשך הביאור בפירוש רש"י בטעם שינוי סדר הבנים, מצד ענין החינוך. (ס"ח)
הביאור ב"ובנה לנו את בית הבחירה לכפר על כל עוונותינו" ע"ד העבודה. (ס"ט)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
הנחה:
מאמרים
ד"ה כימי צאתך
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (פסח ב)
תוכן ענינים
השייכות בין אחרון של פסח למשיח מתבטא בתוכן ההפטרה ובסעודה גשמית, וענינם. (ס"א)
ענין השמחה שיש באחרון של פסח (גם) מצד קביעות שנה זו. (ס"ב)
ב' אופנים בהתאחדות בני ישראל (מצד הראש או מצד הרגל), המעלה שברגל (שקשור למשיח), מתבטא בתהלוכה. (ס"ג)
ע"ד שתיית התמימים ד' כוסות. (ס"ד)
כוס א' כנגד החכם ששייך לכל ישראל, על הבן רשע "אילו הי' שם לא הי' נגאל" שיכל להתנגד למציאותו כבן, משא"כ בהגאולה העתידה גם הוא יחזור בתשובה ויגאל. (ס"ה)
בדיוק (כפל) הלשון "מעבדות לחרות ומשעבוד לגאולה" ועפ"ז המשך (מש"פ צו, וליל ב' דחה"פ) הביאור בפירוש רש"י בענין הודאה על הניסים, ושלילת הסברא דמצרים הי' (גם) בית האסורים, וענינו בעבודה. (ס"ו)
ב' אופנים בהשפעת ההורים על ילדיהם; כהקדמה ליציאת מצרים צ"ל: פסח מצה ומרור, וההוראה במוסר ובהליכות עולם. (ס"ז)
לפני ביאת משיח צ"ל "אוכל ושותה כל צרכו". (ס"ח)
טענת הבן רשע "מה העבודה הזאת לכם" - מדוע צריך את ענין הקבלת עול? והתשובה ש"כפר בעיקר" כי עיקר העיקרים של יהודי הוא דוקא קבלת עול, ובזה מתבטא "הרחבות" שלו; הקשר דכוס ב' דוקא. (ס"ט)
המיוחד שבפסח הו"ע התשובה (- פסח שני) והעילוי שיש בו על תשובה סתם, והקשר לפסח דוקא. (ס"י)
כמו שביציאת מצרים הודגש ש"בנינו… נלך" כמו"כ לעתיד לבא "ונער קטן נוהג בם", החינוך מתחיל מיד בקטנות. (סי"א)
בפסח יש גאולת מצרים, והגאולה דלעתיד, שתבא ע"י הפצת המעינות. (סי"ג)
לנגן ניגון דומה ל"שפוך חמתך", מתאים לכוס ג'. (סי"ד)
הניגון המתאים לכוס ד' הוא "ופרצת". (סט"ו)
בלתי מוגה
אודיו
תוכן ענינים
קיום תורה ומצוות מתוך קבלת עול דוקא, לימוד בהתמדה בארץ הקודש, נתינה לצדקה.
עוד
כשנתגלה סרט-ההקלטה משיחה זו, נערכה הנחה חדשה ע"פ סרט-ההקלטה (עם כמה שינויים מההנחות בשיחו"ק ובתו"מ התוועדויות), וי"ל בקו' בפנ"ע ע"י ועד הנחות בלה"ק - ניסן תשע"ט.
[בטעות נרשם שם בתאריך כ"ו ניסן תשכ"ט].
[בטעות נרשם שם בתאריך כ"ו ניסן תשכ"ט].
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
ב"עבידתי'" שבכל יום יש ריבוי ענינים, ועד בלי גבול ענינים; המעלות שביום זה. (ס"א)
הגאולה באה בהקדמת התשובה, ענין התשובה השייך ב(חודש ניסן וב)שבת מתבטא ע"י תורה, החלטה טובה בהתמדה בלימוד אצל כ"א, ובפרט התלמידים שבאו מארץ הקודש. (ס"ב)
טעם התיבות בצרפתית המובאים בפירוש רש"י, שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יא, יז) "השלך". (ס"ד)
השמך הביאור בפירוש רש"י (ז, יב) עה"פ "ואם על תודה", והביאור בפירוש רש"י הנ"ל. (ס"ה)
המשך הביאור בפירוש רש"י, והקשר לענין השגחה פרטית. (ס"ו)
הביאור בפרקי אבות (פ"א מ"י) - "שמעי' ואבטליון". (ס"ז)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה וכי תבואו גו' ונטעתם
תוכן ענינים
ב' הוראות מ"מות שני בני אהרן": א) (שבפרשת שמיני) עבור סוג דכהנים, ב) (דפרשתנו) עבור כאו"א מפני שבא בהקדמת "תורה בהמה חי' ועוף" (שבסוף פרשת שמיני). (ס"א)
ההוראה מ"מות שני בני אהרן" גם בצד החיובי. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יט, כב) "להוסיף לכם תבואתו". (ס"ד)
המשך (מש"פ שמיני) הביאור בפירוש רש"י עה"פ (יא, יז) "השלך". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י (שבפרשתנו). (ס"ז)
ביאור בפרקי אבות (פ"ג מי"ג-יד) בענין "שחוק וקלות ראש", ובענין "חביבין ישראל וכו'". (ס"ח)
המשך הביאור בפירוש רש"י (שבפרשתנו). (ס"י)
ע"ד הניגון "ושמחת בחגך". (סי"ב)
המשך הביאור בפירוש רש"י (שבפרשתנו). (סי"ג)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה בעשרה מאמרות נברא העולם
תוכן ענינים
ההכנה למתן תורה ע"י הקדמת פרשת בחוקותי (שהוא סיום דחומש ויקרא -) ענין הקרבנות. (ס"א)
הקדמה דקרבנות גם בעבודת כל יום. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כו, מב) "וזכרתי את בריתי יעקב". (ס"ד)
ביאור ענין הזכרון, ע"ד כינוס בוגרי התמימים בשבת זו שמטרתה להזכר שבאמת נשארו תמימים; (עפ"ז) הביאור בפירוש רש"י, וענינו בעבודה. (ס"ה)
בלתי מוגה
אודיו
תוכן ענינים
התורה היא הוראה בחיי היום יום, ההוראות מפרשת במדבר: א) ממספר בני ישראל, ב) דהקב"ה חתם את שמו כעדות על צניעות של השבטים.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה וארשתיך לי לעולם
מאמרים
ד"ה בשעה שעלה משה למרום
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
תוכן ענינים
ביאור בדברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך (סתצ"ד סי"ח) ותוכנו: שבחג השבועות צ"ל ענין האכילה, והשמחה באופן גלוי אפילו לאומות העולם; שלילת שתיית משקה. (ס"א)
המעלה שבהליכה לבית המקדש ברגל (בנוסף לתכלית ומטרת ההליכה) והקשר לתהלוכה דשבועות. (ס"ב)
הקשר בין הליכה לרגל במיוחד לשבועות שאז נפעל ענין ההליכה ע"י התורה, וברגל דוקא שענינו בעבודה - קבלת עול. (ס"ג)
הקשר בין שיעורי חת"ת לשבועות, והשייכות בינינהם (משה, דוד, והבעש"ט) וענינו בעבודה. (ס"ד)
מקור "השמועה" שדוד מת ביום ב' דחג השבועות הגם שלא הי' שייך ב' ימים יום טוב בזמנו, שייכות פטירתו לשיעור תהלים היומי. (ס"ה)
הצד השוה בין משה, דוד והבעש"ט באופן נשיאותם בההנהגה המיוחדת עם קטנים וההוראה לכאו"א. (ס"ו)
ענין הנ"ל במעלת ההילוך כשלעצמו, קשור עם שיטת הבעש"ט (שמקורו בגמרא) בענין השגחה פרטית על כל פרט, וההוראה שצריך להיות בכל דרכיך דעהו. (ס"ח)
ההדגשה על חינוך הילדים שצ"ל הילדים שצ"ל במיוחד בתקופה זו שרואים שהבנים עוזבים את דרך אבותם. (ס"ט)
ביאור שיטת אדמו"ר הזקן בחיוב דקטן במצוות, ההבדל בין מצוות תלמוד תורה (-שבועות) וקרבן פסח (- פסח) לשאר המצוות בחיובן על הקטן, ההוראה בהתעסקות בחינוך ולימוד הקטנים שאז נעשה "כאלו ילדו". (ס"י)
כל דבר שבעולם מקורו בתורה ואעפ"כ ניתן בחירה לאדם ובכוחו לגלותו, הצורך לנצל את הפרסומת לענינים הכרחיים דוקא (טהרת המשפחה, צניעות, קעמפ כשר וכו') ולא להתעסק בדברים אחרים. (סי"א)
צניעות האשה כתוצאה מצניעות האיש; חת"ת; הנמצאים מאחורי מסך הברזל. (סי"ב)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה זאת חנוכת הבית (המשך: ב)
תוכן ענינים
כל דבר מתבטא בעיקר בסופו, וכן חג השבועות עד י"ב סיון (יום זה); מעיקרי חג השבועות הוא: "בנינו ערבים בעדינו", והוראה בענין החינוך. (ס"א)
בכל דבר יש ג' אופנים: קדושה, ג' קליפות הטמאות או דברי הרשות, כל הוראה לפני שהגיע לשומע היא כדברי רשות, ואחר שהגיעה בבחירתו לעשותו לטוב או להיפך; ע"ד ב' הוראות שדובר בחג השבועות: א) לעורר באסיפת רבים ע"ד שמירת תורה ומצוות, ב) שלילת שתיית משקה. (ס"ב)
ג' דעות בזמן בניית המשכן; בירור מתניא (פל"ד) באיזה שיטה ללמוד (ס"ד)
חלק הנגלה שבתניא; שאלות בפירוש רש"י עה"פ "ובבוא משה אל אהל מועד". (ס"ה)
נקודת הביאור בפירוש רש"י, ב' סוגי דיבור של הקב"ה. (ס"ו)
ביאור (ע"פ נקודה זו) בפירוש רש"י עה"פ "אלה תולדות אהרן ומשה" (משבוע העבר). (ס"ז)
ביום הביאור בפירוש רש"י עה"פ "ובבא משה וגו'". (ס"ח)
ביום זה ניתן להשלים החסרונות מחג השבועות, משה כשליח (בדרגא הנעלית) דבני ישראל; בענין החינוך. (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה בהעלותך את הנרות
תוכן ענינים
ענינו של משה מלמעלה למטה, וענינו של אהרן מלמטה למעלה, שייכות ענין החינוך לשניהם, וכן הדלקת הנרות קשורה בשניהם (ובכללות: בכל התורה ישנם ב' קווים אלו). (ס"א)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יא, ה) "אשר נאכל במצרים חנם". (ס"ד)
המשך (מש"פ נשא) הביאור בפירוש רש"י בפירוש "אהל מועד". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י (שבפרשתנו). (ס"ו)
שאלות בפרקי אבות (פ"ב מי"ג) "רבי שמעון אומר הוי זהיר בקריאת שמע ובתפלה וכו'". (ס"ח)
הביאור בפרקי אבות ("סתם רבי שמעון - רשב"י"); וסיום הביאור בפירוש שרש"י. (ס"ט)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ראשית עריסותיכם
תוכן ענינים
התיווך בין ב' הקצוות: מצד א' משה בחר את המרגלים כאנשים כשרים ולאידך אומר רש"י "אף הליכתן ברעה"; ביאור טענת המרגלים וההוראה בעבודה, טעות המרגלים השפיעה על כל העם. (ס"א)
בני ישראל נתבשרו על כניסתם לארץ ועל קיום מצוות חלה ונסכים ש(בתוכנם הפנימי) הם מבטלים את טעות וחטא המרגלים. (ס"ב)
המרגלים שהביטו בחיצוניות טענו שהפירות גדולים וגם בני ענקים ראינו גו', יהושע וכלב שהביטו בפנימיות טענו ש"טובה הארץ מאד מאד", וההוראה להמתעסקים בחינוך בני ישראל. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (טו, ג) "ועשיתם אשה", המשך (מש"פ בהעלותך) וסיום הביאור בפרקי אבות על המשנה (פ"ב מי"ג) "רבי שמעון אומר הוי זהיר בקריאת שמע ובתפלה וכו'" - בקשר לבעל המימרא וכו'. (ס"ה)
שאלות בפרקי אבות על המשנה (פ"ג מ"ג) "רבי שמעון אומר ג' שאכלו וכו'". (ס"ו)
הגהות
בלתי מוגה
אודיו
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה יהי הוי' אלקינו עמנו
תוכן ענינים
עניני נשיא הוא "פתח" לכל הבאים אחריו; ג' תמוז "פתח" את הדרך שיהי' "הפה שאסר הוא הפה שהתיר". (ס"א)
ג' תמוז נותן כח שלא יתפעלו מהחושך של העולם. (ס"ב)
ג' אופנים ביחס השכל למדות (מעשה). (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יח, א) "ויאמר ה' אל אהרן". (ס"ה)
ביאור בפרקי אבות על המשנה (פ"ד מי"ג) "שלשה כתרים הן וכו'", והביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה כי מראש צורים אראנו (המשך: א)
אודיו
תוכן ענינים
בארוכה אודות ענין ה"זכרון" בפעולתו על המעשה. (ס"א)
מעלת המעשה (הגם שהוא נעלה רק בכמות); המאסר בא בגלל המעשה של הרבי; מסירות נפש גם בדור זה. (ס"ב)
צריך להיות מסירת הנפש - הרצון - למשלח, הפעולה נמשכת גם מהמאסר. (ס"ג)
כמו בגאולת מצרים כך בגאולת י"ב תמוז יצא עם "כל הרכוש", וההוראה בעבודה. (ס"ד)
תחלת העבודה - מסירות נפש, ואח"כ נוגע שיבוא גם בפרטים. (ס"ה)
הוראה מ(קטע מ)סיפור המאסר והגאולה - ע"ד השגחה פרטית דמה' מצעדי גבר למקום מסויים כדי לבררו ולהעלותו; בארוכה ע"ד מקרה מסוים לאחרונה והלקחים (עכ"פ) מכאן ולהבא: שלהכריז בארצות הברית - מדינת הרווחה - ע"ד קיום תורה ומצוות (ללמוד מיהדות רוסיא) בכלל, ובפרט בענין טהרת המשפחה. (ס"ז)
ניסים גלויים (בהתחלת) המאסר של הרבי - ההוראה ד"אין בעל הנס מכיר בניסו" - ולא להתפעל בחשבונות ע"ד הטבע וכו'. (ס"ח)
הפעולות טובות בהפצת היהדות וכו', צריכים להיות בפרסומת גדולה שממנו יראו וכן יעשו. (ס"ט)
מגבית י"ב תמוז. (ס"י)
הישועה שצ"ל ליהדות רוסיא. (סי"א)
פתיחת השערים ליהודים הנ"ל. (סי"ב)
חינוך הנשים והבנות (במיוחד). (סי"ג)
לנצל הסימנים דסוף הגלות "נערים פני זקנים ילבינו וכו'" בקדושה. (סי"ד)
הצלחה בפעולות השלוחים. (סט"ו)
הפצת "מבצע תפילין". (סט"ז)
להמשיך ההתוועדות. (סי"ז)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה כי מראש צורים אראנו (המשך: ב)
תוכן ענינים
בשבת זו ישנם ב' ענינים: א) התוועדות שהי' בשנת הבר מצוה של הרבי, ב) צום נדחה, שענינו אתהפכא, עבודת בעלי תשובה. (ס"א)
ההוראה מסיפור הרבי (ברשימות המאסר וכו') בענין מה' מצעדי גבר למקום מסויים כדי להעלותו, וביאור פרטי הסיפור (והזכרונות) המובאים שם, וההוראה מהם. (ס"ב)
אודות מעלת הזכרון (בהמשך לי"ב תמוז), דיוכל לשנות העבר כעבודת התשובה. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כד, יט) "וירד מיעקב וגו'" דלא כשיטת הרמב"ם בפירוש פסוק זה (וביאור שיטת הרמב"ם). (ס"ה)
שאלות בפרקי אבות (פ"ו מ"ח) בח' הדברים "הנוי והכח… נאה לצדיקים וכו'". (ס"ו)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ז)
המשך (מש"פ שלח) הביאור במה שדובר שסתם רבי שמעון רשב"י דלכאורה (במשנה שאודתה דובר) צ"ל רשב"ג; רשב"י שבכל אחד. (ס"ח)
הביאור בפרקי אבות. (ס"ט)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה וחזקת והיית לאיש
אודיו
תוכן ענינים
ההוראה משנת השבעים וחמש מהבר מצוה של אדמו"ר מהוריי"צ. (ס"א)
אפשריות השמחה בבין המצרים בקביעות שנה זו. (ס"ב)
פעולות דמשיח יפעלו גם למטה מטה ד"לא ירעו ולא ישחיתו וגו'"; ביאור בלשון הרמב"ם (על ימות המשיח) "כמים לים מכסים". (ס"ד)
"כמים לים מכסים" בעבודה: דההתחלה באמונה, ואח"כ ממשיכים זה בהבנה, וזה קשור עם ענין התפילין. (ס"ה)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה איתא במדש תילים
תוכן ענינים
בתורה (בכללות ובפרטיות) ב' דרגות: למעלה מהעולם, וכפי שירדה לעולם; וכמו"כ ישראל (בכללות ובפרטיות) ב' דרגות אלו; שליח אמתי צ"ל ענינים בנגלה ובחסידות למעלה ממדידה והגבלה. (ס"ב)
הביאור בדברי (ומקור) אדמו"ר הזקן דרב הרואה כשלונות בשלונות בתלמידיו "צריך להראות עליהם רוגז". (ס"ג)
ביאור בפרקי אבות (פ"א מ"ו) "עשה לך רב וקנה לך חבר וכו'"; בלשון הרמב"ם "אף מפרשת בלעם". (ס"ה)
המשך הביאור בפרקי אבות; ושייכות המאמר לבעל המאמר - ר' יהושע בן פרחי'. (ס"ו)
קטע מהנ"ל
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כז, ג) "והוא לא הי'" - "אלא בחטאו מת… רבי עקיבא אומר מקושש עצים היה ורבי שמעון מן המעפילים היה", שייכותו לפירוש רש"י בסנהדרין (קי, ב), גיטין (מט, ב) בענין דלשיטתיהו אזלי: רבי עקיבא מלמד זכות על כל יהודי, ורבי שמעון דרש טעמא דקרא, וכמה סוגיות בהלכה; ה"יינה של תורה" שבפירוש רש"י. (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה נחמו נחמו עמי
תוכן ענינים
כשלומדים דבר מדבר הדומה לו אין זה "חידוש" רק הפשוט. (ס"ב)
העילוי של ט"ו באב על יום הכיפורים הוא כמעלת פורים על יום הכיפורים. (ס"ג)
מעלת ט"ו באב מצד שהוא רק מנהג; ביאור הלשון במאמר נחמו תרכ"ו. (ס"ד)
בית שני מוסיף בראשון, לוחות שניות מוסיפים בראשונות; ע"י הלימוד לתלמידים נפעל נצחיות התורה. (ס"ו)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ו, ז) "ושננתם לבניך"; ובענין דה"תלמידים קרואים בנים". (ס"ז)
שאלות בפירוש רש"י (בהמשך לש"פ בשלח השתא) בענין נתינת מצוות במרה - "כאשר צווך" בנוגע למצות שבת(ה, יד) ומצות כיבוד אב ואם (ה, טז). (סי"ב)
ביאור בפירוש רש"י הנ"ל (ו, ז) "ושננתם לבניך" - ע"ד הפשט. (סי"ד)
ביאור בפירוש רש"י הנ"ל - בצורך ג' פסוקים - ע"ד הפלפול. (סי"ז)
שאלות בפרקי אבות (פ"ג מ"ג) "שלשה שאכלו וכו'". (סי"ח)
הביאור בפירוש רש"י (ה, יד. ה, טז). (סי"ט)
הביאור בפרקי אבות. (סכ"ג)
סיום הביאור בפירוש רש"י הנ"ל (ו, ז). (סכ"ד)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה והי' אם שמע גו'
אודיו
תוכן ענינים
ע"י שה"ימים האלו נזכרים" נפעל "ונעשים" על העבר גם כן, כללות ענין התשובה; ב' הדרגות: "אדם מטהר עצמו", ו"אדם מקדש עצמו"; עיקר התשובה שיבוא במעשה, "מקדשין אותו מלמעלה, גם מתבטא במעשה ע"י יסורים, גלות ומיתה; כמה דרגות בגלות, והקשר למסכת יומא. (ס"א)
בהמשך לרשימת בעל ההילולא בנוגע לשמו ובו' הקשור בגבורה יש לקשר עם כ' אב שענינו תשובה; ב' ענינים בתשובה, ביאור ר' לוי יצחק - בב' מקומות בתניא ע"ד תשובה. (ס"ב)
בשיעור חומש היומי בפירוש רש"י "קשה סילוקן של צדיקים כשבירת הלוחות", ביאור הדמיון שביניהם. (ס"ג)
ב' השיטות אם תלמוד גדול או מעשה גדול מתבטאים בב' הפרשיות דקריאת שמע, בראשונה - תלמוד ובשני' - מעשה. (ס"ד)
עושין רצונו של מקום מתבטא דוקא ע"י בכל מאדך (שבפרשה ראשונה); הביאור איך יתכן שפרשה שני' מדבר על לעתיד לבא (כנ"ל - מעשה גדול) ומ"מ אין מוזכר שם "בכל מאדך"; החיזוק בענין דתפילין בדק עצמו וזולתו. (ס"ה)
מצות תפילין ממוצע בין תורה למצוות, ע"י הנחת תפילין ביום אחד ניצול מג' מאות עונשים; להוסיף אומץ במבצע תפילין. (ס"ו)
החילוק (הנ"ל) בין פרשה ראשונה ושני' מתבטא במקומם בתורה בפרשת ואתחנן (פרשה ראשונה) ופרשת עקב (פרשה שני'); בענין "ולמדתם את בניכם לדבר" לימוד ותינוק כל בני ובנות ישראל, שש המצוות השוים בכל. (ס"ז)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
תוכן דחודש אלול הוא תשובה שמתבטא בכמה אופנים, והכח לזה משבת זו - שבת מברכים החודש. (ס"א)
המשך (מכ' מנ"א) הביאור בענין מצות תשובה בשיטת הרמב"ם, אדמו"ר הזקן והצמח צדק. (ס"ב)
ביאור לשיטת הרמב"ם (שסובר שתשובה היא מצוה) מדוע אינה נמנית בתרי"ג מצוות. (ס"ד)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יא, יט) "לדבר שם". (ס"ה)
שאלות בפרקי אבות (פ"ד מ"ט-י) "הוי ממעט בעסק וכו'"; שאלות בפירוש רש"י בענין דמקושש עצים - באיזה שבת הי' המעשה. (ס"ו)
הביאור בפירוש רש"י עה"פ "לדבר בם" בענין דהתלמידים קרויים בנים. (ס"ז)
הביאור בפירוש רש"י בענין המקושש עצים; הביאור בפרקי אבות. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה השמים כסאי
תוכן ענינים
ההנהגה בליובאוויטש בחודש אלול, וההוראה בעבודה. (ס"א)
מעלת הקביעות דשנה זו דראש חודש אלול בשבת. (ס"ב)
ב' אופנים בברכה (חסדים גלוים או להיפך) ופרשת ראה הוא ברכות באופן של ראי', שבא בהקדמת העבודה דביטול העבודה זרה; שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יב, א) "אלה החוקים וגו'". (ס"ד)
שאלות בפרקי אבות (פ"ה מי"ט) "תלמידיו של אברהם אבינו וכו"; הביאור בפירוש רש"י מפרשת ואתחנן עה"פ "ושננתם לבניך". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י עה"פ "אלה החוקים וגו'" (ע"ד הפלפול). (ס"ו)
סיום (בהמשך לכ' אב וש"פ עקב) הביאור בפירוש רש"י (ע"ד הפשט); הביאור בפרקי אבות; ביאור בגדר מצות התשובה לשיטת הרמב"ם. (ס"ז)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה היום הזה
תוכן ענינים
בטעם השם "שבת סליחות" הגם שאין אומרים סליחות בעצם השבת. (ס"א)
המשך ביאור בהנ"ל; בשבת זו מתעלה ח"י אלול - יום הולדת המאורות הגדולים. (ס"ב)
ע"ד ברכת המזון בחבורות בשמחת נישואין וכו', כשהמסובין יושבים יחד; שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כו, טז) "היום הזה". (ס"ד)
שאלות בפרקי אבות (פ"ג מ"ט) "כל שיראת חטאו וכו'"; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ה)
הביאור בפרקי אבות. (ס"ו)
סיום הביאור בפירוש רש"י. (ס"ז)
בלתי מוגה
אודיו
תוכן ענינים
תורה היא אור בכל פרט, והחכמים מראים לנו אור זה; "אתם נצבים כולכם (בלי הבדל בסוג) לפני ה' אלקיכם (בראש השנה)"; האיחוד בין כל הפועלים למען המוסד, נותן כח להתגבר על כל המניעות כו'.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה כי המצוה הזאת
תוכן ענינים
פרשת תבא ופרשת נצבים, שנאמר בהם הלשון "היום" שייכים לראש השנה, רק פרשת תבא באופן דחסדים מכוסים (ולכן קוראים אחריו) פרשת נצבים באופן דחסידים מכוסים; ועוד דבפרשת נצבים כתיב הלשון "אשר אנכי מצוך היום", אנכי מי שאנכי כו'. (ס"א)
הלשון "נצבים" מורה על ניצוב מלך; "לובשים לבנים וכו'"; בנוגע לקדושת ונקיון בית הכנסת זה - 770. (ס"ב)
קדושת נקיום בית הכנסת צ"ל בכל המקומות ובפרט בארץ הקודש; שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ל, יא) "כי המצוה הזאת"; שאלות בפרקי אבות (פ"ו מי"א) "כל מה שברא הקב"ה בעולמו וכו'". (ס"ד)
הביאור בפירוש רש"י; הביאור בפרקי אבות. (ס"ה)
המשך הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)