בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה תקעו בחודש שופר (המשך: א)
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (ראש השנה)
תוכן ענינים
קבלת מלכותו של הקב"ה בראש השנה, ובברכה בשם ומלכות, הרי זה בלי שום ספק וספק ספיקא כך, וזה נמשך על כל השנה (ועד לעולם העשי' כו') בדוגמת החיות שבראש, שנמשך אח"כ בכל האברים. (ס"א)
"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא", מהדברים שלומדים מהכתרת מלך בשר ודם, היא השמחה בעת ההכתרה שעד"ז צ"ל בעת הכתרת הקב"ה, ובאופן ד"מה שהוא מצוה לישראל לעשות הוא עושה - ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" שה' נותן את האפשריות לזה, שתהי' שמחה בלי שום פשט'לאך. (ס"ב)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה שיר המעלות (המשך: ב)
תוכן ענינים
ביאור הלשון בגמרא: "אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים" והלשון "עשרת ימי תשובה"; החילוק דראש השנה ויום הכיפורים, להימים שביניהם הוא ע"ד החילוק בין עבודת אתכפיא (שאר הימים) לאתהפכא (ראש השנה ויום הכיפורים) וכשישנה גם עבודת אתכפיא בראש השנה (שהוא דבר המשותף בעשרת הימים) א"כ בימים שלאחרי זה, עבודת האתכפיא הוא יותר קל; בפרט בשנה זו שמראש השנה נכנסים מיד לשבת קודש. (ס"א)
ע"פ הנ"ל יובן גם ביאור הצ"צ - של' יום דחודש אלול הם כנגד אותיות האחרונות דשם הוי', ועשרת ימי תשובה הם כנגד יו"ד (אות הראשון) שרומז על יחידה שבנפש שאינו משתנה ויכול לברר גם ענין החמץ; השייכות בין חמץ לעשרת ימי תשובה היא שישנה מעלה באתכפיא לגבי אתהפכא. (ס"ב)
לימוד הוראה מפרשת השבוע "האזינו השמים ותשמע הארץ", משה רבינו אמר האזינו (לשון קירוב) לשמים - ענינים רוחניים ותשמע (לשון ריחוק) לארץ - ענינים גשמיים; וכמו"כ בתורה ומצוות אצל כאו"א ישנו שמים - תורה (האזינו) תענוג, וארץ - מצוות (תשמע) קבלת עול. (ס"ד)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לח, מח) "וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה". (ס"ה)
המשך השאלות בפירוש רש"י - מפ' בא עה"פ (יב, מא; נא)"בעצם היום הזה", והביאור. (ס"ו)
המשך הביאור בפירוש רש"י, וה"יינה של תורה" שבפירוש רש"י. (ס"ז)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה שובה ישראל
תוכן ענינים
בעשרת ימי תשובה צ"ל בשמחה מצד (ה"דרשו ה' בהמצאו") "בהמצאו" שז"ע בכי' בסטרא דא וחדוה מסטרא דא, ראש השנה (חדוה) יום הכיפורים (בכי') - סדר דתשובה. (ס"א)
כל הנ"ל כפי שהוא בהשרש ומקור אבל בגלוי הנה הבכי' בגילוי בימים רואים (- וגילו ברעדה) והשמחה בגילוי בסוכות (-זמן שמחתנו); הוראה מתפילת חנה שנפקדה בראש השנה; הוראה מהפסוק (בהפטרת יום ב' דראש השנה) "לפנינה ילדים ולחנה אין ילדים" ע"פ ביאור הבעש"ט - לעשות מ"חנה" (- קדושה) אין ילדים - שיהי' יש ילדים (בתורה ובמצוות). (ס"ב)
ביאור בלשון הרמב"ם בהלכות תשובה ש"התשובה יפה, ובעשרת ימי תשובה יפה ביותר", כשה' הוא "בהמצאו וגו'" אז התשובה חביבה ויפה ביותר - וזה פועל קירוב להקב"ה (בהיותו קרוב). (ס"ג)
יום הכיפורים הוא זמן תשובה, וההכנה לזה בז' ימים שלפניו, כדוגמת כהן גדול ששבעת ימים לפני יום הכיפורים היו מפרישין אותו; "הדרן" על מסכת יומא - "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל וכו", בסיום המסכת מובא שתי פסוקים על טהרת הקב"ה את ישראל: א) "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'", ב) ואומר "מקוה ישראל ה' וגו'"; וקישור עם התחלת המסכת. (ס"ד)
ביאור סיום תפלת חנה עה"פ (ש"א ב, י) "הוי' יחתו מרוביו… וירם קרן משיחו", וקישור פירוש הפשוט עם הפירוש המבוא בלקוטי תורה (בשם הזהר): משיח יכוף כל ישראל כו', - היינו ענין של מלחמה עם מריבים - מלאכים המונעים המשכת חסדים למטה, וזהו "הוי' יחתו מריביו וגו'". (ס"ה)
אודות המגבית עבור "קרן חנה". (ס"ז)
ביאור עה"פ משיעור היומי בחומש, (משלישי עד רביעי בפ' ברכה), (לג, יג) "וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו… והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה"; לעשות מהרבבות המנגדים ליוסף ובניו - רבבות אפרים, שז"ע "יוסף ה' לי בן אחר" - לעשות מ"אחר" - "בן", יפוצו מעינותיך חוצה. (ס"ח)
בתפלה, ישנו דיעה שכשישנו ששה מתפללים הרי המיעוט (ד' ה') בטל לגבי הרוב כנ"ל, והרי"ז מציאות של עשרה כמו"כ בנדו"ד שנמצאים אנו לאחרי יום הששי דעשרת ימי תשובה (רוב), בודאי נפעלו כל הענינים ושאר הד' ימים יהיו באופן זה. (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ולקחתם לכם
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (סוכות-שמח"ת)
תוכן ענינים
ענין האחדות מתבטא בכל חג, ובפרט בחג הסוכות שנקרא "חג האסיף", ובמיוחד בשנה זו - "שנת הקהל". (ס"א)
הזמן דהקהל הוא במיוחד ביום ב' דחג הסוכות, כשהענין נפעל ברוחניות אין בו שום הגבלות. (ס"ב)
ביאור בהסיפור שהבעש"ט הטריח את מט"ט שר הפנים כדי להוכיח את כשרות סוכתו. (ס"ג)
תורת הרב המגיד שע"י מעשה הצדקה זוכים ל"שבעת ימים" תשבו בסוכות, ותיווכו עם פי' הפשוט. (ס"ה)
לנגן "אום אני חומה" מהושענות היום. (ס"ו)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ושאבתם מים בששון
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (סוכות-שמח"ת)
תוכן ענינים
המשכת אור עליון בכל יום, ובדורנו "אכשור דרא בתמי'" הר"ז בהעלם; עד"ז בנוגע לשמחת בית השואבה שישנו עכשיו ברוחניות וכו'; שמחת בית השואבה גם מלילה הראשון, ואין זה סותר למש"כ בהמשך "וככה תרל"ז": ששמחת בית השואבה מתחיל מלילה השני'; הוספה בלימוד התורה דשנת השמיטה. (ס"א)
ברכת ה"אושפיזא" דליל ג' דחג הסוכות - יעקב אבינו - הוא הפסוק "אז יבקע כשחר אורך וגו'"; האושפיזא החסידי - אדמו"ר הזקן; ביאור השייכות דאז יבקע וגו' - לאדמו"ר הזקן; אז יבקע קאי על הקו שבקע חשך הצמצום ויש בו יחוד שני הפכים - התכללות והגבלה - ועד"ז אצל אדמו"ר הזקן - מייסד חסידות חב"ד מלמעלה מעלה עד להפצה בחוצה. (ס"ב)
ביאור על השקו"ט בזהר בנוגע לברכתו של יצחק; את ה"ברכה אחרונה" צ"ל בסיום ההתוועדות, ועל ה"כוס של ברכה" לברך עוד הפעם. (ס"ג)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
תוכן ענינים
שייכות ביאור תורת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (ליל שמח"ת תש"ה) על ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו" מלמטה למעלה. (ס"א)
תורת אדמו"ר הזקן על "נשמה שנתת בי טהורה היא כו'" חילוקי המדריגות בין "נתת, בי, טהורה, כו'" מלמעלה למטה, ואתה משמרה בקרבי ענינו "הרגש פנימי"; קבלת החלטה על הוספה בהפצת התורה ומתוך שמחה; גם עתה ישנו הציווי דכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (בעת שיחת שמח"ת תש"ה) לנגן עוד ולרקד. (ס"ב)
מעשה דהצ"צ (בעת אסיפת הרבנים בשנת תר"ג) שביקר אצל החיילים בקראנשטאט, וא' מהחיילים אמר לו שבמלחמה הולכים לכובש לא בדמעות אלא בשמחה - מיט א מארש. (ס"ג)
קבלת החלטה ללמוד ובאופן ד"והגיענו" כו' כנ"ל; הלימוד צ"ל באופן שהוא כפי' יכולת השגתו ושורש נשמתו בעמקות, ואם לא - הר"ז ביטול תורה, ועד"ז בלימוד עם אחרים, יותר באיכות וכן בכמות. (ס"ד)
בהמשך להנ"ל, לימוד בתורה בעמקות -כך צ"ל בקביעות, שמקביעות בנפש - נפעל קביעות בזמן ועד לקביעות במקום, יובן זה ממעלת שמיני עצרת ושמחת תורה (שזה בקליטה וקביעות) על סוכות (עראי); ביאור בדברי רז"ל: קובע מקום לתפלתו, וגירסא שני' לתורתו; צ"ל קודם קביעות בתפלה ואח"כ בתורה. (ס"ה)
כוס ישועות אשא, קאי על תורה, ישועה פועל המשכה חדשה, ע"י התורה עושים מצרה אותיות "צהר" שענינה אור וזה נמשך לעולם. (ס"ו)
הוראה מהמעשה שסיפר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (ליל שמע"צ תש"ה) בשם אדמו"ר מהר"ש, סיפור מאדמו"ר הזקן שהי' בתור משרת אצל המגיד ונכנס לסוכתו וראה הבעש"ט בהקיץ; והי' משרת באופן ד"לא ימיש" אף שהי' זמן שאדמו"ר הזקן לא הי' עם המגיד (שהרי ג' מדריגות בשליחות ועד לאופן הג') דמציאות השליח היא מציאות המשלח; הוראה מהנ"ל להשלוחים. (ס"ז)
ברכה לאותם שהלכו לשמח יהודים במקומות רחוקים, ושיאמרו לחיים. (ס"ח)
הפצת לימוד החסידות בין אחינו הספרדים במרוקו וכיו"ב ע"י השלוחים, והקימו מחונכים שנהיו מחנכים, ברכה עבורם. (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה אתה הראת
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (סוכות-שמח"ת)
תוכן ענינים
מצות היום בריקודים, ביאור ב"אתה הראת וגו'" שבא כהקדמה לרידוקים. (ס"א)
בקשה נפשית של אדמו"ר מהוריי"צ שחסידים יעבדו את "ארצו של יוסף". (ס"ב)
ע"ד אמירת שנים מקרא ואחד תרגום על כל פ' וזאת הברכה. (ס"ד)
בקשה נפשית של אדמו"ר מהוריי"צ שחסידים יעבדו את "ארצו של יוסף". (ס"ב)
ע"ד אמירת שנים מקרא ואחד תרגום על כל פ' וזאת הברכה. (ס"ד)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה בראשית ברא
תוכן ענינים
ההוראה להתוועד בשבת בראשית, פירוש הבעש"ט עה"פ "בראשית ברא גו'" והוספת פירוש הצ"צ. (ס"א)
יתר ביאור בפירוש הבעש"ט ורש"י עה"פ "בראשית ברא גו'" והשייכות לכאו"א. (ס"ב)
מכירת המצוות. (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י (א, כא) "התנינם - דגים גדולים שבים ובדברי אגדה וכו'", וההוראה בעבודה. (ס"ה)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה לעושה נפלאות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (סוכות-שמח"ת)
תוכן ענינים
התוועדות באה בהמשך לשמחת תורה, וגם שהוא שבת שענינו תענוג הכולל שמחה; שמחה דשמחת תורה נעלית משמחה דימי סוכות; להמשיכה על כל השנה כולה. (ס"א)
בהמשך להמדובר (בליל שמחת תורה) ש"ואתה משמרה בקרבי" שהוא הרגש פנימי, בתור דוגמא סיפר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (בשמח"ת תש"ה) אודות ר' פינחס רייזעס שפעם לא הי' נוכח אצל אדמו"ר הזקן מצד בריאותו, והתוועד במקומו ובאמצע ההתוועדות צעק "אוי רבי", ובאותו זמן אדמו"ר הזקן התוועד, ובירכו בבריאות הגוף וכו'; למרות כל העייפות והדחיפות שיש והי' לכאו"א פה ולא אכלו ושתו עכ"ז צ"ל בשמחה. (ס"ב)
האחדות שבסוכות הוא "לכם" - האחדות של פרטים משא"כ בשמיני עצרת הוא "לך לבדך" מציאות אחד שוה אצל כולם; רוקדים כולם בשוה עם ספר תורה, מעשה מר' לוי יצחק מבארדיטשוב ששאל ל"שוסטער" שראהו רוקד בשמחת תורה למה הוא רוקד וענה שהוא כמו "שרוקד על חתונת אחיו". (ס"ג)
בשנת הקהל מעלת האחדות גדולה יותר שזה מאחד את כולם ועד לטף; ביאור הענין דהבאת טף "לתת שכר למביאהם" שהיא היתה המעלה הגדולה בהקהל כי זה נוגע לכל הימים - להזמן דלאח"ז; גודל ההשתדלות דהרביים על חינוך הילדים החל מ"א-ב". (ס"ד)
ביאור ע"ז שכתוב בתוספתא (שבשנת הקהל יצאו הכהנים בחוצות ירושלים ותקעו בחצוצרות) וכהן שלא עשה זה דומה שאינו כהן; שני דרגות בעבודת הקטרת: דכל השנה, ודיום הכיפורים, והוא ע"ד החילוק בין תשובה מיראה (קטרת דכל השנה) לתשובה מאהבה (קטרת דיום הכיפורים); הגם שההכנה לעבודתו היא (רק) לשרת את ה' להיות מובדל מהעולם מ"מ פעם בשבע שנים בדקוהו - אם הוא פועל בעולם; בזה שיצא מבית המקדש לחוצות ירושלים להכריז על הקהל, ותוקע בחצוצרות; פירוש הרב המגיד: שתי חצוצרות - שתי חצאי צורות - ישראל ומלכא בלחודוהי, ובזה תלוי שלימות בית המקדש. (ס"ה)
שני פירושים מאדמו"ר הזקן עה"פ "אתה הראת", בפירוש השני - שע"י יסורים באים לעילוי; וסיפר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, שהחסידים דאדמו"ר הזקן (כששמעו הפירוש הנ"ל מפיו) רעדו כל השנה ההיה, השנה דהמאסר והגאולה; זמנים של מיצר והרחבה אצל הרביים, תיווך פירוש רש"י ופירוש הבעש"ט עה"פ "לעושה נפלאות וגו'" (ברכה לאותם שנמצאים במיצר ושבי'). (ס"ו)
ראי' להספרי: שישימו קטורה בארץ הקודש - זה הולך על קטרת דיום הכיפורים, מהא דמובא במפרשי הירושלמי כו' שמעלה עשן אם לא נקטר ביום הכיפורים ה"ה מעכב (משא"כ בכל השנה), וההסברה בזה ע"פ הנ"ל (ס"ו); יחוד מדידה והגבלה ולמעלה ממדידה והגבלה ביחד במעלה עשן שהוא "כל שהוא" ונקטר ביחד עם שאר הסממנים; תשובה דכל השנה הוא בלי עינויים משא"כ ביום הכיפורים ואז מבררים ג' קליפות הטמאות; וההוראה בעבודה בהפצת המעיינות. (ס"ז)
הענין דלהעמיד ולחנך בנים שילמדו יותר נעלה משמיעת תורה מפי הגבורה, כפי שמצינו במתן תורה שאם לא הערבות "דבננו ערבים בעדינו" לא הי' מתן תורה - שמיעת תורה מה'; מצות הקהל ישנו גם עכשיו ברוחניות ואפשר לעשות זכר לזה, אפשר לעשות ולהמשיך גם לאחרי הזמן דהקהל, הוכחה ע"ז ממדרש קהלת, שכתוב שם שיש לקרות ספר קהלת (דשלמה המלך אמר הקהל) בשמיני עצרת. (ס"ח)
במצות הקהל מצינו שאם המלך לא הי' יכול לקרות הפרשיות גדול עשה זאת במקומו, עד"ז עכשיו כל מנהיג במקומו צריך להקהיל כל היהודים וכו'; מש"כ באבות דר' נתן שהעולם בדוגמת האדם, ועאכו"כ אצל יהודים שאצל כאו"א מהם ישנו אצלו כל המדריגות דעולם שנה נפש. והביאור בעבודה. (ס"ט)
הביאור ע"ז שכתוב בגמרא שג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה - שזה אינו בסתירה להמאמר רז"ל הקב"ה קורא ושונה כנגדו, ע"ד החילוק בין אתערותא דלעילא שבא לפי"ע האתערותא דלתתא (שזהו "כנגדו") לאתערותא דלעילא שהוא למעלה מזה (שזהו ג' שעות ראשונות), וזהו ברכת שהחיינו שעושים בשמחת תורה, שהוא בדוגמת הג' שעות ראשונות הנ"ל; בשמחת תורה קורין כל הששת ימי בראשית וכן השבת, התחדשות דכל הבריאה, ובשמחת תורה יש נתינת כח בכל הנ"ל, לפי אופן ההחלטה בשמחת תורה. (ס"י)
קריאת התורה בשמחת תורה היא גם בהתחלת פ' בראשית - שזהו התחדשות הבריאה; הביאור בזה שקורין בשמחת תורה ולא בראש השנה כי בשמחת תורה נפעל ה"קבלו מלכותי" (שישנו בראש השנה) בשלימות מחדש; כשישנו קבלת מלכות מחדש סימן לערעור שקדם לזה, וזהו שאדם הראשון נברא בראש השנה, שבו כתוב נעשה אדם, נתינת מקום לטעות; יכול לטעון למה הוא צריך ל"אימתו עליך" הוא לומד תורה ומצוות ע"פ שכל, וע"ז אומרים לו שבקומו אומר "מודה אני… מלך וכו'. (סי"ב)
אודות השמחה דשמחת תורה שמעלתה היא, שהוא בשוה אצל כולם, עד"ז צריך להמשיך ולפעול בעולם באופן ד"ויאמר אלקים יהי אור", לא באופן ד"בראשית נמי מאמר הוא"; ע"ד החילוק בין שו"ת הראשונים לשו"ת האחרונים, ועד שפועל שכל המציאות נהי' אחד, והקב"ה הוא אמיתית המציאות. (סי"ג)
ללמוד שיעורי חת"ת; קביעות עתים לתורה. (סי"ד)
תיקון דבר שאינו רצוי שהי' בפ' בראשית ע"י נשי ובנות ישראל (חוה); ג' הענינים שראשי תיבות שלהם חנה - חלה (כשרות), נדה (טהרת המשפחה), הדלקת נרות שבת קודש; הכרזה "ויעקב הלך לדרכו" בליובאוויטש במוצאי שמחת תורה; שעקרת הבית תשתדל (באצבע קטנה לכה"פ) שביתה יהי' בית יהודי וכו'. (סט"ו)
דוגמא חי' מ(שלימות היראה ד) היהודים אשר יצאו מאחורי מסך הברזל "שלם בגופו, תורתו, ממנו", הוראה מהם עבור הנמצאים במדינות הרווחה שעאכו"כ וכ"ש שצ"ל העבודה באופן דשלימות היראה, ברכה עבור עבור יהודים הנ"ל שיצאו במהירות הכי אפשריות מן המיצר אל המרחב. (סט"ז)
אודות ה"כינוס תורה"; אודות "קרן השנה" בפרט שנה זו שנה מעוברת ושנה תמימה ושלימה מרובה בימים וחדשים. (סי"ז)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה והי' מדי חודש בחדשו
תוכן ענינים
במוצאי שמחת תורה מכריזים "ויעקב הלך לדרכו", אצל אלו שלא נסעו עדיין שמחת תורה, ובמילא נפעל זה גם אצל כל המסובים כאן. (ס"א)
תוכנו של "נח" הוא שמחה - "נייחא דרוחא" - ופועל (בתיבה) ד"לא ירעו ולא ישחיתו" כלעתיד לבא. (ס"ב)
ע"י שמחה פועלים ש(אחר היציאה מהתיבה) "עולם חדש ראה". (ס"ג)
אחר כל העילויים דתשרי צריך להשתוקק לזמן ש"יעקב הלך לדרכו". (ס"ד)
"הקהל" בכלל ובפרט, איסוף מנהגים, מכתבים וכו' על מנת להדפיס. (ס"ו)
ביאור בפירוש רש"י "אלה תולדות נח - הואיל והזכירו וגו'"; ועל יסוד זה ביאור בגמרא יומא בענין זה. (ס"ז)
ביאור בפירוש רש"י (בסיום הסדרה) "בחרן - נו"ן הפוכה וגו'". (ס"ט)
אמירת לחיים לפעול ("ויעקב הלך לדרכו") על כל השנה, "קשה עלי פרידתכם". (ס"י)
ע"ד ההגבלה בג' כוסות משקה, וע"ד המשקה "בענדיקטין". (סי"א)
לתלמידי הקבוצה שחוזרים לארץ הקודש, שיתוועדו בכל לילה עד נסיעתם. (סי"ב)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
חודש חשון בשנה זו מלא, בחודש חשון מתבטא שהשנה שלימה, שנה שלימה בימים ותמימה בחדשים, קידוש החודש אינו תלוי בתורה ומצוות כמו כל עניני התורה, ע"ד החילוק בין עבודת הצדיקים (מצוות) ובעלי תשובה (קידוש החודש). (ס"א)
עבודת האדם היא גם לעשות שלימות ב"מקום" לעשות לו ית' דירה בתחתונים והכח לזה נותן מלמעלה והוא צריך לגלות את ההעלם והסתר על הנשמה; וכמו"כ מצינו באבות ב' דרגות הנ"ל (מלמעלה למטה, ומלמטה למעלה), וכמו"כ ישנו ב' דרגות הנ"ל בתורה, ועד שמגיעים לאור חוזר ובזה גופא מעלת פנימיות התורה שמאור שבה מחזירה למוטב;
וכן מצינו בפרטיות ביצחק, ועפ"ז יובן מה שלעתיד לבא יאמרו ליצחק "אבינו אתה"; מה שייחד הקב"ה שמו על יצחק בחייו; מה שיצחק ברך עשו; מה שלעתיד לבא יהי' "מעשה גדול"; מה שר' הלל פאריטשער מביא בשם רבו אדמו"ר הזקן שאצל רשב"י לא הי' חורבן; מה שמפרשים ש"ויתן לך" הוא יחזור ויתן; מה שי"ט כסלו הי' ביום ג' שהוכפל בו כי טוב. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כו,יב) "מאה שערים"; הביאור בפירוש רש"י, וענינו ע"פ פנימיות התורה. (ס"ד)
שאלות בפירוש רש"י ריש פרשתנו עה"פ (כה, יט) "אלה תולדות יצחק - יעקב ועשו האמורים בפרשה"; הביאור בפירוש רש"י, וענינו ע"פ פנימיות התורה. (ס"ה)
שאלות בפירוש רש"י סוף פרשתנו עה"פ (כח, ט) "על נשיו - הוסיף רשעה על רשעתו"; הביאור בפירוש רש"י, וענינו ע"פ פנימיות התורה; המשך הביאור בפירוש רש"י דריש פרשתנו "יעקב ועשו האמורים בפרשה". (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וכל בניך
תוכן ענינים
ב' נקודות בשבת, שייכותו לעבר ופעולתו לעתיד, חיבור ט' כסלו (שבשבוע העבר) לי"ט כסלו (שבשבוע הבא), גלות וגאולה בתורת החסידות. (ס"א)
הביאור (בפשטות ובפנימיות) מדוע ב"בד קודש" הדגיש אדמו"ר האמצעי שזה "מיוסד על מ"ש אאמו"ר ז"ל", משא"כ במאמרי חסידות שלו, וההוראה שצ"ל עבודה גם במסירות נפש. (ס"ב)
שבת זו הוא אופרופעניש של כ"ק אדמו"ר שליט"א, וכן ערב יום הנישואין, שבשני תאריכים אלו אמר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ אותו מאמר "וכל בניך וגו'" ובשנה זו הוא באותו יום, וביאור כמה ענינים שבמאמר הנ"ל. (ס"ג)
ביאור ארוך בפירוש רש"י עה"פ (לג, ג) "בשמת בת ישמאעל - ולהלן קורא לה מחלת וכו'"; ביאור הגדר ד"חתן מוחלין לו על כל עונותיו". (ס"ד)
עוד
כשהכניסו לקט שיחות ומכתבים בעניני נישואין, בקשר ליובל שנים לחתונת כ"ק אד"ש, כ"ק אד"ש השמיט שיחה זו כולה. צילום ההגהה.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
לקו"ב בתניא ח"א ע' שצז
מאמרים
ד"ה פדה בשלום (המשך: א)
תוכן ענינים
פותחין בדבר מלכות - באגרת הקודש "קטנתי", ביאור בדיוק לשון אדמו"ר הזקן, וההוראה בעבודה לדעת מעלת עצמו וכו'. (ס"א)
בכל ג' התפלות דיום הגאולה היו אצל אדמו"ר הזקן - הבעש"ט והמגיד, הביאור בפעולת כל התפלה בפני עצמו, והשייכות לכאו"א. (ס"ב)
המאסר והגאולה גם כיום אצל כאו"א. (ס"ג)
י"ט כסלו הוא מועד תמידי, ויום כללי, הנרמז בהלשון "יפוצו מעינותיך חוצה". (ס"ד)
קיום העיר (קטנה - זה הגוף) הוא ע"י שיש שם מלמדי משנה מקרא וגמרא, וכן בעבודה. (ס"ה)
ג' הענינים שאדמו"ר הזקן מסר נפשו עליהם: א) הקב"ה, ב) תורה ומצוות, ג) קיום ארץ הקודש, והקשר פנימי בין ג' דברים אלו. (ס"ז)
חלוקת הש"ס. (ס"ח)
כדי לפעול על הזולת (ובפרט על הדור הצעיר) יש לתופסו בנפשו ובפנימיותו, ולא בלבושיו או (אפי') ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. (ס"י)
הביאור בהקשר בין תחלת וסוף התניא והש"ס, והקשר לשנה זו - שנת הקהל. (ס"י)
ב' ענינים בכל מצוה, שכרה הוא מדה כנגד מדה ותוספתו מרובה וכו', בקשר למצות הקהל. (סי"א)
במצות הקהל רואים שפועלים מן הקל אל הכבד אבל לא מחסרים שום פרט; וענינו בעבודה, ובגאולה העתידה. (סי"ב)
במצות פרוזבול צריך שיהי' קרקע, ולכל אחד יש קרקע בארץ ישראל בירושה מאברהם, ובפרט אצל אלו שיש להם קרקע כפשוטו שיהי' "ופרצת" נחלה בלי מצרים. (סי"ג)
תפקיד המיוחד של הנשים ביציאת מצרים, בכל השנים, ובפרט בשנת הקהל. (סי"ד)
"י"ט כסלו הארוך" (גם) בשנה זו. (סט"ו)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וישב יעקב (המשך: ב)
תוכן ענינים
"י"ט כסלו הארוך" מתחיל בתורה ונמשך אח"כ בעולם. (ס"א)
ביאור בדברי אדמו"ר הזקן "יוקבע למועד תמידי" (מה מוסיף תיבת "תמידי" על יוקבע"). (ס"ג)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לז, יא) "ואביו שמר את הדבר - הי' ממתין וכו'", והקשר לי"ט כסלו. (ס"ד)
להמשיך את "י"ט כסלו הארוך" בהתוועדויות וכו'. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה רני ושמחי
תוכן ענינים
הקשר בין י"ט כסלו לחנוכה, בג' הקוין העיקר הוא קו הצדקה שנמשך עד מטה ביותר ופועל "דצדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד" וביאור. (ס"א)
הקשר בין חנוכה וי"ט כסלו לצדקה, ע"ד מגבית. (ס"ב)
במעלת יוסף גם לגבי יהודה, וביאור בפירוש רש"י עה"פ (מא, מג) "ויקראו לפניו אברך - כתרגומו וגו'" המדבר במעלת יוסף. (ס"ג)
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויחי יעקב
תוכן ענינים
"פותחים בדבר מלכות" במש"כ "ויחי יעקב בארץ מצרים וגו'" שדוקא במצרים היו מיטב חייו. (ס"א)
לימוד התורה צ"ל באופן ד"ויחי". (ס"ב)
ההוראה מהאות וא"ו ד"ויחי", שצ"ל הוספה ומעלין בקודש. (ס"ג)
פירוש רש"י הוא גם מחנך דרכו של הילד; ביאור בפירוש רש"י עה"פ (מז, לא) "וישתחו ישראל - תעלא בעידני' סגיד לי'". (ס"ה)
שאלות בפירוש רש"י (מט, ו) "כי באפם הרגו איש - אלו חמור וכו'". (ס"ז)
החיתום דספר בראשית והתחלת ספר שמות. (ס"ח)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה וידבר גו' וארא
תוכן ענינים
כ"ד טבת שייך גם אלינו בשנה זו - ביאור ההוראה מסיפור ע"ד מצרים בפרשתינו. (ס"א)
ב' ענינים (בטעם עונש למצרים) בהפטרה וההוראה מכ"א מהם, בהיוקר אפי' דיהודי אחד. (ס"ב)
הביאור בפירוש רש"י (בראשית מט, ו) בהמשך להמדובר בש"פ ויחי; והדוגמאות לפירוש רש"י בכ"מ, דמקדים הדרוש לפני הפשט. (ס"ד)
מרש"י לומדים שבכ"ד מרומז וצריך להדגיש את פנימיות הענינים, וזה שייך לכאו"א, ביאור בפירוש רש"י על "ותעל הצפרדע" שגם שם מקדים הדרוש לפני הפשט, וההוראה באופן ההתעסקות עם הזולת. (ס"ו)
עוד
בשיחה זו דובר אודות מלחמות גדולות בין אומות העולם, רק כדי שכל יהודי, ללא יוצא מהכלל, ידע שיש נביא הדור.
שיחה זו נאמרה כמה חודשים לפני מלחמת ששת הימים, ויצא לאור בלקו"ש (חל"ו) לש"פ וארא תנש"א (פחות משבוע לפני מלחמת המפרץ!)
שיחה זו נאמרה כמה חודשים לפני מלחמת ששת הימים, ויצא לאור בלקו"ש (חל"ו) לש"פ וארא תנש"א (פחות משבוע לפני מלחמת המפרץ!)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה באתי לגני
תוכן ענינים
עלית הנשמה היא בכל שנה ושנה בהיארצייט, ובפרט בשבת, וזה שייך גם אלינו - נשמות בגופים. (ס"א)
ביציאת מצרים התעסק משה בעצמות יוסף, וזכה שהקב"ה יתעסק עמו, וכן הי' אצל בעל ההילולא שהתעסק עם קבורת הרבנית רבקה (כי אביו לא הי' שם) וזכה שעמו התעסק הקב"ה; העליות שנפעלים בכל שנה ושנה. (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (בשלח טו, כ) "ותקח מרים הנביאה - היכן נתנבאה וכו'". (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה באתי לגני
תוכן ענינים
העילוי דמוצאי ש"ק בכלל, ודשבוע זה בכלל, ובמיוחד כשזה חל ביום ההילולא של הנשיא. (ס"א)
אצל כל צדיק ובפרט נשיא, הרי "עומד ומשמש" גם לאחר הסתלקותו, וזה מתבטא (בעיקר) בתורתו, ע"ד מאמר דנשיא דורנו ב"זכור את אשר עשה לך עמלק". (ס"ב)
עבודת היהודי במוצאי ש"ק לפעול אור ע"י הכאה גם החושך העולם, וזה נעלה מענין השבת. (ס"ג)
בין בפ' בשלח (יציאת מצרים) ליתרו (מתן תורה) מובא הסיפור ע"ד המן, כי לימוד התורה שייך לענין המן שלא יהי' דאגות הפרנסה וכו', ובזה גופא כמה דרגות; ע"ד המגבית (עבור "קרן השנה"). (ס"ה)
כמו במן הי' זה מהקב"ה "אחדות פשוטה", ולאידך היה בזה ריבוי טעמים לפי רצונו של כ"א, כך גם מצינו בתורה; בדיוק הל' "לא ניתנה תורה וכו'" ולא "מצוות". (ס"ו)
בפירוש רש"י על "ותקח מרים הנביאה וגו'" וביאורו בעבודה דמעלת האשה הוא כשהיא מתייחסת לאהרן. (ס"ז)
נעשה קודם לנשמע גם במן, ע"ד הגאולה העתידה. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה אם כסף תלוה את עמי
תוכן ענינים
פרשת משפטים בא לאחר פ' יתרו (מתן תורה) כי גם בשכל הפשוט (משפטים) צריך לחדור מסירת נפש שלמעלה מהגבלות (מתן תורה), וענינו בעבודה. (ס"ב)
ענין הנ"ל ישנו גם בירח ד"ישראל דומין לירח" וביאורו. (ס"ב)
ע"ד מלוה מלכה לטובת קרן ה"גמ"ח". (ס"ד)
ביאור ארוך בספ"ד ופ"ה דשער היחוד והאמונה בקישור ושייכות הענינים לתוכן שער ה"יחוד והאמונה" (ס"ה)
ביאור בפירוש רש"י (כב, כד) עה"פ "אם כסף תלוה את עמי". (ס"ו)
הגהות
עוד
חכ"א ע' 428 (יתרו) - ביאור בשעהיוה"א פ"ה - במהדורה חדשה ומתוקנת; על פי כמה הגהות ותיקונים שלא נכנסו בהמהדורה שנדפס בלקו"ש, ובהוספת הערות ומענות על שאלת המניחים - בשולי הגליון.
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ועשית מזבח מקטר קטורת
תוכן ענינים
בהנפקא מינה בין ז' אדר שנקבע לתענית לל"ג בעומר שהוא יום שמחה. (ס"ב)
הביאור בהסיפור שתלמידי אדמו"ר הזקן הסתפקו בהחסידות ששלח להם הגם שיחסר בראיית פניו - דזהו ענין ה"ספיחים" (שדובר במאמר), וכן בנוגע להנוסעים עתה. (ס"ג)
יאור בפירוש רש"י (כח, ג) עה"פ "לקדשו לכהנו לי", וביאור איך שירת אהרן בקודש אחרי שהקריב לעגל. וההוראה לכאו"א. (ס"ד)
עוד
ההתוועדות נערכה לכבוד בחירת ומינוי התלמידים השלוחים לישיבה במלבורן אסטרליא. (ראה שיחו"ק ס"ג, תו"מ התוועדויות ס"י, ובהע' 61).
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה וקבל היהודים
תוכן ענינים
מאמר אדמו"ר מהוריי"צ מפורים קטן (מלפני ארבעים שנה, תרפ"ז - תשכ"ז) המדבר ע"ד מסירות נפש. (השמטה לפני ס"א - בסוף ההנחה)
בשבת זו ב' ענינים: יום שבחודש אדר, פורים, גם בחודש אדר ראשון חל הדין ד"מרבין בשמחה"; ע"פ ביאור בפירוש רש"י "ימי ניסים היו לישראל פורים ופסח". (ס"א)
ביאור מדוע דיני י"ד וט"ו שבאד"ר אחרי הדינים שבאדר שני; בדיוק הלשון "וטוב לב משתה תמיד", והקשר ל"שויתי הוי' לנגדי תמיד"; ושייכותו לאדר ראשון דוקא. (ס"י)
הקשר בין "דעתם קצרה" למה שכתוב לפני זה "מרובים צרכי עמך"; ההשפעה מהצדיקים הוא בגשמיות וברוחניות. (סי"ז)
ביציאת מצרים התעסק משה בעצמות יוסף, וזכה שהקב"ה יתעסק עמו, וכן הי' אצל בעל ההילולא שהתעסק עם קבורת הרבנית רבקה (כי אביו לא הי' שם) וזכה שעמו התעסק הקב"ה; העליות שנפעלים בכל שנה ושנה. (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (בשלח טו, כ) "ותקח מרים הנביאה - היכן נתנבאה וכו'". (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לב, ד) "ויצר אותו בחרט". (השמטה - בסוף ההנחה)
הגהות
בלתי מוגה
תוכן ענינים
מטרת שליחותם, התמדה ושקידה שמכריחה הקדמה ד"צדקה תרומם".
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה כי תשא
תוכן ענינים
בשבת זו כמה מעלות, החל מפ' פקודי, סיום ספר שמות, שבתחלתו ובסופו מדבר ע"ד מספר בני ישראל, והעילוי שיש בסופו על תחלתו, שנמשך למעלה ממדידה והגבלה. (ס"א)
בפ' שקלים גם גם מתחילים במדידה והגבלה, וכם בענין "מחר חודש" שע"י יפקד מושבך (ביטול) למטה פועלים ונפקדת (למעלה); ע"ד מעלת השלוחים. (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (מ, כז) "ויקטר עליו קטורת". (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וקבל היהודים (המשך: א)
תוכן ענינים
ע"ד המאמר "וקבל היהודים וגו'" שנאמר לפני ארבעים שנה (תרפ"ז-תשכ"ז), ודיוק הלשון "וקבל" לשון יחיד מתאים לענין מתן תורה שנאמר "ויתן" לשון יחיד. (ס"א)
ענין האחדות מתבטא בנגלה "דאל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה" שאינה שרוי' במחלוקת, וענין האחדות בתורה. (ס"ב)
כהכנה לענין ד"קבל היהודים" (הנ"ל) צ"ל מחיית עמלק, שמכניס קרירות לכל ענין שבקדושה. (ס"ג)
סיפור מאדמו"ר מהוריי"צ ע"ד (ר' פנחס רייזעס, שהביא) מאמר אדמו"ר הזקן שעמלק בגימטריא ברזל (עם הכולל) וספק, וביאור הקשר בין עמלק לברזל, ודוקא עם הכולל, והקשר לספק. (ס"ד)
ביאור ארוך איך שפרטי הסיפור שייכים גם לדורנו; והנקודה שמתחילים לחשוב בתחלה בדקות שלא הקב"ה מנהיג את העולם, וזה מביא לענינים הבלתי רצויים כמו אז; נגד הויכוחים שמנהלים עם הכומרים. (ס"ה)
במגילה מסיימים שע"י מרדכי "וישם המלך מס על הארץ ואיי הים" וזהו ג"כ הוראה שכ"א צריך לנצל את מעמדו והשפעתו גם על העמים שסביבו. (ס"ו)
בצד השוה שבין "הקהל" ל"פורים" שבשניהם מודגש ענין ה"טף". (ס"ז)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לעשות כרצון איש ואיש". (ס"ח)
שמחה בלי הגבלות במיוחד בפורים, ובמיוחד עתה. (ס"ט)
ע"ד השלוחים לאוסטרליא, לקרית גם, ולעוד מקומות, והצלחתם. (ס"י)
ביום זה "נטל עשר עטרות" ופעולתו בעבודה. (סי"א)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה החודש הזה לכם (המשך: ב)
תוכן ענינים
עניני חג הפסח מתחילים בשעה קריאת התורה דפ' החודש; גאולת פורים היתה באופן ד"אכתי עבדי דאחשורוש אנן" משא"כ גאולת פסח היתה גאולה שלימה, ועכ"ז גאולת פורים היא המביאה לגאולת פסח "מיסמך גאולה לגאולה", כיון שדוקא ע"י תכלית ההעלם מגיעים לתכלית הגילוי; וההוראה שגם כשיהודי נמצא במצב נמוך ביותר דוקא אז יש לו את כח המסירת נפש ועי"ז יכול להגיע לתכלית הגילוי. (ס"א)
צדיק שאינו מלובש בגוף פועל על יהודי בדרך מלמעלה למטה, משא"כ צדיק הנמצא בגוף פועל על יהודי בדרך מלמטה למעלה; גם כשמבין את הענין במוח פעולת עמלק היא שלא תהי' הזזה בלב וע"י הלימוד תורה פועלים את ביטולו של עמלק, ודוקא כשבא בפועל ממש הרי זה הוכחה שהבין והשיג בטוב את הדבר. (ס"ב)
יש לחלק מצה שמורה עגולה עבודת יד לכל המכרים וידידים, וכל המרבה הרי זה משובח. (ס"ה)
שאלות בפירוש רש"י (יב, ד) "תשב בדמי טהרה בכל קדש וגו'", והביאור ע"ד הפשט, וע"פ פנימיות. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה דודי לי ואני לו
תוכן ענינים
הטעם שזכרון הנס ד"למכה מצרים בבכוריהם" נקבע לשבת הגדול (היום בשבוע שבו אירע הנס) ולא ביום י' ניסן (היום בחודש); והמיוחד בנס זה, שבזה התבטא המסירות נפש דבני ישראל; וההוראה - שמילוי פעולת השליחות הוא כשמניח את כל עניניו ועוסק רק בשליחות. (ס"ב)
בעשור לחודש הי' גם הציווי על אכילת מצה ולכן יש להזכיר עתה עוד הפעם שיש לחלק מצה שמורה ומהודרת כ"א ובהוספה לגבי השנים שעברו. (ס"ג)
אודות התלמידים שבאו מארץ ישראל ללמוד כאן. (ס"ד)
הביאור בפירוש רש"י (יח ד) "את חוקותי תשמרו", ובפסוק שלאחרי זה "ושמרתם את חוקתי" (יח, ה). (ס"ה)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה מה נשתנה הלילה הזה
ד"ה כמה מעלות טובות (המשך: א)
תוכן ענינים
הטעם שהנשיאים התחילו את ביאוריהם על ההגדה בהפיסקא "הא לחמא עניא"; הטעם שאינו מתחיל פיסקא זו בההזמנה ד"כל דכפין ייתי וייכול וגו'". (ס"א)
השנה - שנת הקהל ולזה קשר מיוחד לכל דכפין וכל דצריך. (ס"ב)
ביאור הקישור בין השתא הכא כו' לכל דכפין כו'. (ס"ג)
ביאור בפיסקא "מה נשתנה". (ס"ד)
ביאור דברי רבי אלעזר בן עזריה "הרי אני כבן שבעים שנה וגו'". (ס"ה)
ביאור הפסוק "וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק". (ס"ו)
ביאור דברי רבי אליעזר "שכל מכה ומכה כו'" ודברי רבי עקיבא. (ס"ז)
ביאור הקטע "אילו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה דיינו". (ס"ח)
בלתי מוגה
עוד
בהוס' לשיחו"ק, בסוף כל הר"ד שבעת הסעודות דיו"ט, יש השמטות להר"ד בעת הסעודה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה הפך ים ליבשה (המשך: ב)
תוכן ענינים
יום טוב - מועדים לשמחה - בכלל גורם אחדות ובפרט בחג הפסח, שהוא: 1) זמן חירותינו - חירות אמיתי בלי התחלקות בינו ליהודי אחר, 2) חג המצות - מצה ענינו ביטול - ונותן מקום לזולתו. (ס"א)
1) ביאור (מהר' לוי יצחק ז"ל מבארדיטשוב) ע"ז שפסח נקרא בפי כולם (ובתורה שבעל פה חג הפסח ובתורה שבכתב נקרא חג המצות) שהוא ע"ד אחד שמספר מעלת זולתו, בני ישראל (ותורה שבעל פה) מספרים מעלת הקב"ה "שפסח והציל גו'" (חג הפסח) והקב"ה (תורה שבכתב) מספר מעלת בני ישראל שהם בדרגת ביטול (חג המצות); 2) הקשר ביניהם: כדי לעמוד נגד בלבולי היצר בעבודת הביטול (מצה) צריך להגיע לעזר וסיוע מלמעלה והוא ע"י הדילוג וקפיצה של הקב"ה (פסח). (ס"ב)
מעלת ההתאחדות דחג הפסח לגבי חג הסוכות; ובחג הפסח גופא כמה פרטים: מעלת ההתאחדות דשביעי של פסח לגבי ימים הראשונים (ביאור בדברי הצ"צ ששביעי של פסח הוא דרגת "כל השביעין חביבין") מעלת ההתאחדות דאחרון של פסח לגבי שביעי של פסח; בשנה זו - שנת הקהל - ההתאחדות שלה הוא ע"ד ההתאחדול דשביעי של פסח. (ס"ג)
הד' חילוקים ד"דומם צומח חי ומדבר" הן הד' בנים; בקריעת ים סוף מצינו "הפך ים ליבשה" כמו"כ עתה בכל מצוה; עפ"ז יובן הסיפור מאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שהי' מסתכל זמן ארוך בציורים (דומם) - כדי להוציא מהם הוראה בעבודה. (ס"ד)
המשך (מס"ד) בענין בירור הדומם כו'; מצינו בבית המקדש (דומם) ששרתה בו השכינה בשלימות משא"כ במשכן (צומח), כמו"כ צ"ל בעבודת האדם - ש"המעשה (דומם) הוא העיקר"; ועד"ז בכל העולם כולו. (ס"ה)
לעתיד לבא יהי' "בנהר יעברו ברגל", מעין זה עתה במצוות "והוי רץ לדבר מצוה" המשתתפים בתהלוכה שביעי של פסח יאמרו לחיים. (ס"ו)
1) תורה כללות ופרטיות נאמרה, וכמו"כ מצינו בחג הפסח שישנם ענינים שהם זכר ליציאת מצרים, ויש ענינים הקשורים לפסח; וכן מצינו בגאולה העתידה הקשורה עם (ומקבלת נתינת כח מ)יציאת מצרים; 2) ביאור בזה שרבותינו נשיאנו נהגו להדר באכילת מצה שרוי' אע"פ שכתוב בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן "והמיקל (משום שמחת יום טוב)… לא הפסיד"; ביאור דיוק לשון אדמו"ר הזקן בזה "עיגולים" (ולא "קניידלעך" בל"א). (ס"ח)
אודות שתיית הד' כוסות. (ס"ט)
1) ביאור במש"כ בהגדה של פסח "רבן גמליאל.. שלשה דברים… בפסח… לא יצא ידי חובתו, פסח מצה ומרור"; ברוחניות - ומזה יובן גם בהנהגה בזמן הזה בפועל בגשמיות שמצה מן התורה, ומרור מדרבנן - ופסח בכלל לא; 2) דוגמא מזה על ענין שעסוקים בו בעולם - ה"דייעלאג". (ס"י)
1) ביאור מחלוקת בית שמאי ובית הלל המובא במשנה (פסחים קטז, ב) עד היכן הוא אומר (חלק ראשון דההלל) כו' - ע"פ הלשיטתייהו אם הולכין "בתר כח" או "בתר פועל", ודוגמאות ע"ז מכו"כ פלוגתות דבית שמאי ובית הלל בש"ס; והצריכותא שבכל אחד מהם; 2) הלכה כבית הלל - צריך לתבוע משיח בפועל. (סי"א)
אמירת לחיים ע"י התלמידים שבאו מארץ הקודש - להחלטה להוספה בלימוד התורה - והקשר לחג הפסח. (סי"ב)
בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים - ומחכים לביאת המשיח כו' וכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות - עד"ז צ"ל בזמננו זה; לחנך הילדים כמו בזמן יציאת מצרים "שהם הכירוהו תחלה". (סי"ג)
בנוגע לבני ישראל הנמצאים במיצר ושבי'. (סי"ד)
בהמשך להאמור לעיל (ס"ח) - שיכולים לאכול חמץ באחרון של פסח לפני ברכת המזון ומעריב כפס"ד אדמו"ר הזקן. (סט"ו)
* * *
הדרן על הש"ס - משנה
אמר ריב״ל עתיד הקב״ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש״י עולמות וכו'. דברי הרמב״ם בפיה״מ והרע״ב בטעם שסידר רבי מאמר זה בחתימת המשנה. כמה קושיות. אמר ר' שמעון בן חלפתא לא מצא הקב״ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום כו'. דברי חדא״ג מהרש״א. כמה קושיות. שייכות המשנה שבה ב׳ מאמרים הנ״ל למשנה שלפני' — מחלוקת ב״ש וב״ה בחלות דבש. דברי התויו״ט בענין ״לכל צדיק וצדיק״.
מחלוקת כללית דב״ש וב״ה, בענין בכח ובפועל - מי מהם קובע. המחלוקת שלהם (קרוב לסיום הש״ס) בענין ״דגים מאימתי מקבלין טומאה וכו״. חלות דבש מאימתי מיטמאות. מחלוקת ר״א (מתלמידי ב״ש) וחכמים בתחילת הש״ס בזמן קריאת שמע של ערבין. מחלוקת ב״ש וב״ה בהדלקת נרות חנוכה אם מוסיף והולך או פוחת והולך. בר״ה לאילן אם הוא באחד בשבט או בט״ו בו. עד היכן אומרים הלל בליל פסח לפני אכילתו — עד אם הבנים שמחה או עד חלמיש למעינו מים. בהרואה יום אחד עשר שב״ש מחייבין בקרבן וב״ה פוטרים. הצריכותא של כל אלו המחלוקות. כמה אופנים ב״בכח״.
היסוד לכהנ״ל - מחלוקתם בכללות הבריאה, שב״ש אומרים שמים נבראו תחילה וב״ה אומרים הארץ נבראה תחילה. דברי המהרש״א בזה. הביאור בזה עפ״י הנ״ל. מחלוקת זו היא היסוד לכל מחלוקתיהם הנ״ל. החילוק לדעת ב"ש בין זה שהכח נחשב כמו הבפועל לבין שהכח עדיף מהבפועל. באיזה דינים אמרינן שהכח נחשב כמו הבפועל.
מחלוקת ב״ש וב״ה הנ״ל בנוגע לבריאת האדם, שב״ש אומרים נוח לו לאדם שלא נברא משנברא וב״ה אומרים נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. מחלוקת זו ושבסדר הבריאה, תוכנן מהי כוונת הבריאה.
הקשר דהמאמר דריב״ל להמשנה שלפני׳. וכן המאמר דרשב"ח. החילוק בין תורה למצות, ובהלכות ודיני התורה עצמן — כמו שהן הוראה להאדם וכמו שהן חמדה גנוזה כו׳ של הקב״ה. עד״ז בנוגע לשני האופנים שבתורה, דב״ש וב״ה. דיוק הלשון "מצא הקב״ה כלי מחזיק ברכה". הקשר דסיום המשניות להתחלתן.
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וידבר גו' קדושים תהיו (המשך: ג)
תוכן ענינים
1) בשבת זו עולים כל ימי השבוע; תיווך המבואר בהתוועדות דאחרון של פסח (ובהמכתב כללי) שבני ישראל השתוקקו לקבלת התורה עוד בהיותם במצרים עם מש"כ שבצאתם ממצרים נודע שיקבלו התורה; 2) הוספת מראי מקומות (שלא צויין שם במכתב) משבלי הלקט המוסיף ביאור בהנ"ל. (ס"א)
השלמה להמדובר בהתוועדות דאחרון של פסח (סי"א) - ביאור בכו"כ פלוגתות דבית שמאי ובית הלל בש"ס ע"פ נקודה אחת, והצריכותא שבכאו"א מהם. (ס"ב)
השלמה להענינים דאחרון של פסח; שתיית הד' כוסות ומתוך שירות ותשבחות. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יט, יח) "ואהבת לרעך כמוך". (ס"ו)
הביאור בפירוש רש"י ע"פ ביאור רש"י במסכת שבת (לא, א) במאמר הלל "מה דעלך… לא תעביד כו'". (ס"ז)
המשך ביאור בפירוש רש"י (מה שרש"י מביא "בעל המימרא - רבי עקיבא"). (ס"ח)
1) אמירת לחיים בשעת ההתוועדות (ובהגבלה) מביאה לאהבת ישראל; 2) ע"י השלילה ד"מה דעלך כו' לא תעביד" באים להחיוב ד"ואהבת לרעך כמוך". (ס"ט)
1) ביאור בפרקי אבות (פ"א מי"ב) הוי מתלמידיו של אהרן… ומקרבן לתורה; והקשר עם הביאור (יינה של תורה) בפירוש רש"י הנ"ל (ס"ז); 2) וע"פ זה יתורץ סתירה בפל"ב שבתניא בקשר לאהבת ישראל האם זה לכולם ממש או לו; 3) והקישור עם דברי הגמרא שב"חודש אייר נולדו זיוותני עולם"; 4) מ"ש בתניא פל"ב בסופו "כמ"ש במ"א באריכות" קאי על הזמן דלעתיד לבא. (ס"י)
אודות יום השנה להתייסדות צעירי אגודת חב"ד. (סי"א)
* * *
הדרן על הש"ס - משנה
אמר ריב״ל עתיד הקב״ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש״י עולמות וכו'. דברי הרמב״ם בפיה״מ והרע״ב בטעם שסידר רבי מאמר זה בחתימת המשנה. כמה קושיות. אמר ר' שמעון בן חלפתא לא מצא הקב״ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום כו'. דברי חדא״ג מהרש״א. כמה קושיות. שייכות המשנה שבה ב׳ מאמרים הנ״ל למשנה שלפני' — מחלוקת ב״ש וב״ה בחלות דבש. דברי התויו״ט בענין ״לכל צדיק וצדיק״.
מחלוקת כללית דב״ש וב״ה, בענין בכח ובפועל - מי מהם קובע. המחלוקת שלהם (קרוב לסיום הש״ס) בענין ״דגים מאימתי מקבלין טומאה וכו״. חלות דבש מאימתי מיטמאות. מחלוקת ר״א (מתלמידי ב״ש) וחכמים בתחילת הש״ס בזמן קריאת שמע של ערבין. מחלוקת ב״ש וב״ה בהדלקת נרות חנוכה אם מוסיף והולך או פוחת והולך. בר״ה לאילן אם הוא באחד בשבט או בט״ו בו. עד היכן אומרים הלל בליל פסח לפני אכילתו — עד אם הבנים שמחה או עד חלמיש למעינו מים. בהרואה יום אחד עשר שב״ש מחייבין בקרבן וב״ה פוטרים. הצריכותא של כל אלו המחלוקות. כמה אופנים ב״בכח״.
היסוד לכהנ״ל - מחלוקתם בכללות הבריאה, שב״ש אומרים שמים נבראו תחילה וב״ה אומרים הארץ נבראה תחילה. דברי המהרש״א בזה. הביאור בזה עפ״י הנ״ל. מחלוקת זו היא היסוד לכל מחלוקתיהם הנ״ל. החילוק לדעת ב"ש בין זה שהכח נחשב כמו הבפועל לבין שהכח עדיף מהבפועל. באיזה דינים אמרינן שהכח נחשב כמו הבפועל.
מחלוקת ב״ש וב״ה הנ״ל בנוגע לבריאת האדם, שב״ש אומרים נוח לו לאדם שלא נברא משנברא וב״ה אומרים נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. מחלוקת זו ושבסדר הבריאה, תוכנן מהי כוונת הבריאה.
הקשר דהמאמר דריב״ל להמשנה שלפני׳. וכן המאמר דרשב"ח. החילוק בין תורה למצות, ובהלכות ודיני התורה עצמן — כמו שהן הוראה להאדם וכמו שהן חמדה גנוזה כו׳ של הקב״ה. עד״ז בנוגע לשני האופנים שבתורה, דב״ש וב״ה. דיוק הלשון "מצא הקב״ה כלי מחזיק ברכה". הקשר דסיום המשניות להתחלתן.
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
English
תוכן ענינים
מוגה
הלימוד מרשב"י - זוכתן של ישראל, בשנת הקהל, ובפרט שבאה"ק, ע"י הוספה בתורה לזכותם.
בלתי מוגה
בשנת הקהל יש כה וציווי מיוחד על כאו"א (ובפרט ילדים) לאסוף את ידידיו ובני משפחתו ולספר להם מהתורה ומצוותי'; יש להוסיף בלימוד התורה וקיום המצוות לזכות בני ישראל הנמצאים בארץ הקודש שיושיעם ה' ממצבם העכשוי.
הלימוד מרשב"י - זוכתן של ישראל, בשנת הקהל, ובפרט שבאה"ק, ע"י הוספה בתורה לזכותם.
בלתי מוגה
בשנת הקהל יש כה וציווי מיוחד על כאו"א (ובפרט ילדים) לאסוף את ידידיו ובני משפחתו ולספר להם מהתורה ומצוותי'; יש להוסיף בלימוד התורה וקיום המצוות לזכות בני ישראל הנמצאים בארץ הקודש שיושיעם ה' ממצבם העכשוי.
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה איתא בזהר כו' זימנא חדא
תוכן ענינים
כשהקב"ה מנהיג מלחמה: א) מתבטל האוייב לגמרי, ב) "לא נפקד ממנו איש" שכולם נשארים בשלימות, והסגולה לזה היא מצות תפלין שמביאה לאריכות ימים ופועלת "ויראו ממך" שמלכתחילה אין ענין של מלחמה. (ס"ב)
ע"י הנחת תפילין פעם א' נפעל כבר "ויראו ממך", ענין אריכות ימים ("די טעג זאלן זיין געשמאקע") נפעל דוקא ע"י הנחת תפלין יום יום. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ג, ח) "ואת משמרת בני ישראל, והביאור. (ס"ה)
הגהות
בלתי מוגה
תוכן ענינים
1) הוראה מפרשת השבוע (נשא) ממעשה הקרבנות שהתנדבו הנשיאים, שיש דרך ועבודה נפרדת לכאו"א - ועכ"ז כאו"א התנדב אותו מספר ומיני קרבנות - וזה קשור להנושא דה"קאנווענשאן" דשנה זו - שהתורה היא נצחית בכל מקום ובכל דור;
2) לא להתפעל מהקשיים שבעולם ובפרט בזמן הזה לאחינו בני ישראל שבארץ הקודש - ע"י ההתאחדות (גוי אחד) עם תורה אחת יפעלו שיצאו בשלום בהצלחה ובישועה. (ס"א)
מאמרים
ד"ה צאינה וראינה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וירד הוי' על הר סיני
תוכן ענינים
הענין הא' שבחג השבועות (תקנת אנשי כנסת הגדולה לומר) "זמן מתן תורתינו"; היינו החידוש דמתן תורה לגבי התורה דלפני זה, וההוראה: מכיון שהתורה ניתנה בלשון יחיד לכאו"א, לכן כאו"א חייב בקיום כל המצוות (אפילו במצות מלך שמקיימים אותה ע"י המלך שהוא לבו של העם). (ס"א)
הענין הב' שבחג השבועות - הסתלקות דוד המלך שענינו לפעול שלימות גילוי אלקות בעולם למטה; בו ביום מלך שלמה שישב על כסא הוי' תכלית השלימות דענין הנ"ל. (ס"ב)
ענין הג' שבחג השבועות - הסתלקות הבעש"ט שענינו לפעול גילוי אלקות בעולם - דירה לו ית' ב(כל ה)תחתונים בשוה; הפצת המעינות חוצה (התקשרות סתים דנשמתא עם סתים דקוב"ה ע"י סתים דאורייתא ועי"ז פועלים בסתים דעולם); הביאור בזה שפנימיות התורה נקרא "מעיין". (ס"ג)
ג' ענינים הנ"ל קשורים זה עם זה - ובסדר מדוייק כנ"ל - ע"פ סדר השתלשלות הספירות; ההוראה, בדורנו מצוה לגלות זאת החכמה; פנימיות התורה לכאו"א ובפרט שנה זו שהוא שנת הקהל. (ס"ד)
לאלו שהולכים בתהלוכה - שיאמרו לחיים. (ס"ה)
אודות מוסדות חינוך לבני ובנות ישראל - שהעסקנים בעניני חינוך יאמרו לחיים. (ס"ו)
1) צד השוה בג' הענינים הנ"ל שבחג השבועות (בהשגחה פרטית), ה"ה נקודה משותפת בג' ענינים הנ"ל - ענין האחדות, ובמתן תורה ענין האחדות מתבטא הן מצד הלומד; הן מצד התורה עצמה; והן מצד הקב"ה נותן התורה; 2) כל הנ"ל נפעל ע"י שעמדו נגד ההר (הר סיני), וקשור למאורעות שאירעו לאחרונה בארץ הקודש: שהי' נוגע לקיום דעם היהודי ולכן פעל התאחדות אצל כולם ונשקו כותל המערבי מפני קדושת ארץ הקודש; 3) ההוראה לנצל הכחות להתייגע בלימוד התורה (המביא לידי מעשה). (ס"ה)
1) מעלת ענין האחדות שמצינו בדוד המלך - הענין הב' דחג השבועות; 2) מעלת ענין האחדות שמצינו אצל (תורת) הבעש"ט - הענין הג' שבחג השבועות; 3) להפיץ המעיינות - תורת הבעש"ט - חוצה; ביאור בפתגם "אימתי קא אתי מר… מעינותיך חוצה"; ע"פ פנימיות התורה ההלכה כדעת הרמב"ן לעומת הרמב"ם - בענין השינוי במציאות העולם לעתיד לבא. (ס"ט)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
גם בשעה שמנגנים ניגון אין לדבר דברים בטלים; הקשר דפרטי הסיפור אודות הבעש"ט שקירב אנשים פשוטים - לג' הענינים שבחג השבועות (מתן תורה, הסתלקות דוד והבעש"ט). (ס"א)
כשההנהגה היא למעלה מהטבע "ואשא אתכם על כנפי נשרים" - ובדרך ממילא מתקרבים יהודים להקב"ה "ואביא אתכם אלי"; וכפי שרואים במוחש שהניסים שבזמן האחרון הביאו להתעוררות עצומה אצל רבים מבני ישראל ועתה שעת הכושר לקרבם. (ס"ב)
"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" שייך לכאו"א מישארל, וההוראה שגם כשעסוק במסחר צריך להיות ניכר עליו שהוא שייך ל"גוי קדוש". (ס"ד)
מענה לשאלות ששאלו בהמכתב (דיום ה' סיון - לקו"ש ח"ח ע' 245).
מענה לשאלות ששאלו על המדובר בתור השתתפות בהכינוס תורה (יום ב' דחה"ש ס"י) צריך להמשיך במבצע תפילין, ועתה הזמן גרמא לפעול על בני ישראל שנמצאים במצב של התעוררות מצד הנסים שאירעו. (ס"ו)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (י, י) "אני הוי' אלקיכם", והביאור. (ס"ח)
ה"יינה של תורה" שבפירוש רש"י בעבודת האדם, "צרר הצורר אתכם" זהו דיבור דברים בטלים ומחשבה זרות בעת התפלה, והעצה זה "והרעותם בחצוצרות" ענין הביטול, וצ"ל התפלה בצבור. (ס"ט)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
יהודי ניכר בהנהגתו לא רק בעת קיום מצוה אלא גם בעת אכילתו ושתייתו וכו' (היפך טענת קרח שבענינים שכולם שוים אין צריך להיות "תתנשאו"); בשנת "הקהל" צריך לפעול ביתר שאת בענין החינוך, ובפרט נשי ובנות ישראל, שלהם כשרון מיוחד בזה; ב"הקהל" הוראה מיוחדת בענין האחדות.
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויקח קרח
תוכן ענינים
משה ואהרן ענינם לאחד את כל בני ישראל, וקרח בא לחלוק על שניהם, וכיון שנחלק על פרט אחד בתורה הרי זה כמו שחלק על כל התורה. (ס"א)
קרח חלק בענין המעשה וזה מרומז בשמו; לפני המעשה צריך להיות עיכוב והפסק (להתבונן עוד פעם באם הענין צריך לרדת למעשה) דוגמת ענין המאסר, ע"ד הזית כשכותשים אותו מוציא שמנו. (ס"ב)
יש להמשיך במבצע תפילין וזה פועל ויראו ממך וכו' (ומתוך שלא לשמה בא לשמה); שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יח, ח) "ואני הנה נתתי לך", והביאור. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה והי' מדי חודש בחדשו
תוכן ענינים
שבת מצד עצמו מקדשא וקיימא, אך לפועל תענוג בשבת צריך הכנה מוקדמת (עבודת האדם) ובראש חודש להיפך, דעצם ענינו בא ע"י עבודת בני ישראל, והענין הטפל שבראש חודש הוא שאם בני ישראל לא קידשו את החודש מקדשים אותו משמיא, וההוראה שצריך להיות חיבור העבודה דשבת - מלמעלה למטה עם העבודה דראש חודש - מלמטה למעלה. (ס"א)
ראש חודש קשור עם "משבחר ביעקב ובניו וגו'" שזהו"ע הנס; ההוראה מהמסר והגאולה, כשיש גזירות צריך לדעת שאין זה מצד המטה אלא מצד למעלה וליהודי ניתן הכח לבטלם. (ס"ב)
המשך (מש"פ קרח) הביאור בפירוש רש"י עה"פ (יח, ח) "ואני הנה נתתי לך". (ס"ד)
שאלות בפירוש רש"י בפרשתינו עה"פ (כ, א) "כל העדה - עדה השלימה, שכבר מתו מתי מדבר ואלו פרשו לחיים".
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ברוך הגומל
תוכן ענינים
פותחין בדבר מלכות - דברי בעל הגאולה בי"ב תמוז ה'ת"ש; א' מהנקודות העיקריות די"ב תמוז - ענין האחדות ובאופן דכולנו כאחד. (ס"א)
ביאור דיוקי הלשון במכתב בעל הגאולה מי"ב תמוז תרפ"ח. (ס"ב)
השנה שנת ארבעים להגאולה ועתה "קאי איניש אדעתא דרבי'", ומספיק שיהי' א' שהי' באותו מעמד שעתה הגיע לעצם ולפנימיות והוא יכול להעביר את זה לכולם. (ס"ג)
בלקוטי תורה שעד ארבעים שנין השיגו בני ישראל ע"י עבודתם ואחרי הארבעין שנין "נתן ה' לכם לב וגו'", ואין מזה סתירה לדברי הגמרא שעד מ' שנין לא קאים כפשוטו. (ס"ד)
ביאור דיוקי הלשון שמביא בעל הגאולה במאמר הב' אחרי גאולתו "ד' חייבים להודות וסימנך וכל החיים יודוך סלה". (ס"ה)
גאולת י"ב תמוז לפני מ' שנה היא התחלה לכל הניסים שאירע בשנים שלאחרי זה לשארית הפליטה דעם ישראל. (ס"ו)
יש ללמוד כו"כ הוראות בעבודת ה' מעניני המלחמה (שהיתה לפני כמה שבועות). (ס"ז)
כשהאדם מתייגע ומשיג בשכלו עד כמה שאפשר לו להשיג "קאים אדעתי'" מגיע הוא עי"ז לדרגת השכל הבאה ע"י סייעתא דשמיא "נתן הוי' לכם", ועד"ז בנוגע להעמקה ודיוק בהמאורעות בי"ב-י"ג תמוז; וההוראה: המדובר בחסידות שייך לכאו"א. (ס"ח)
הרמב"ם פוסק ברורות איך תהי' הגאולה וח"ו לומר שכבר היתה אתחלתא דגאולה. (ס"ט)
דעת בעלי בתים היפך דעת תורה ועד"ז בהנ"ל; יהודי רוסי' עומדים כל הזמן במסירות נפש ובעל הגאולה פתח את הדרך לזה. (ס"י)
מגבית למוסדות בעל הגאולה; יש לתת במספר ארבעים. (סי"ג)
שנת השבעים להתייסדות תומכי תמימים. (סט"ו)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ברוך הגומל
ד"ה שאו ידיכם קודש
תוכן ענינים
בעל הגאולה נולד ביום ב' פרשת פנחס, ובשיעור חומש דיום זה מרומזים שמותיו, וכן המאורעות דכל ימי חייו. (ס"א)
במאמר ברוך הגומל הב' שנאמר בשבת מדובר על תמכין דאורייתא כיון שאת השכר על עבודתם יקבלו בשבת; נצחון המלחמה בזכות הלומדי תורה, אלא שצ"ל התכללות ב' הדברים, אך העיקר הוא היוצאים למלחמה בפועל. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כט, לה-לו) "ביום השמיני עצרת תהי' לכם", והביאור. (ס"ד)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה שיר המעלות בשוב ה'
תוכן ענינים
יש שייכות מיוחדת בין פרשת מסעי לבין המצרים; הברית דבעל הגאולה בימי בין המצרים; הגאולה ענינה - אתהפכא חשוכא לנהורא, ומתבטא בעיקר בהבאת ספרי חסידות לדפוס; ביאור במאמר די"ב-י"ג תמוז תש"ו-ז שיצא לאור לאחרונה. (ס"א)
מצוה להלחם בכדי להציל רבבות מישראל (ואין זה תלוי כלל במלך וכו') אך ח"ו לקבוע יום טוב על ההצלחה במלחמה, ולאידך גיסא - יש להתבונן בנסים שאירעו וללמוד מהם הוראה בעבודת ה'. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לג, מ) "וישמע הכנעני - כאן לימדך שמיתת אהרן היא השמועה וכו'", והביאור. וההוראה - כשיוצאים לשליחות לא שללו את הבחירה ולכן יש להזהר לא להתפעל מכל הדברים המחלישים אותו מעבודתו. (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
יארצייט שחל בשבת - ישנם דברים הנוהגים גם אז וישנם דברים שנדחים לאחר השבת; כ' באב שחל בשבת מאחרים את קרבן העצים לאחר השבת, והטעם. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ח, א) "כל המצוה", והביאור; וההוראה: מי שקיבל ברכה מכ"ק מו"ח אדמו"ר (מהוריי"צ) והברכה התקיימה, חייב הוא לעסוק בהפצת היהדות והמעיינות וכו'. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה אני לדודי
תוכן ענינים
בחודש אלול - העבודה היא מלמטה למעלה, ומגיע ע"י עבודתו לדרגא שלמעלה מטעם ודעת ומגיע לזה ע"י אני לדודי וכו', והחילוק בין עבודת ניסן לאלול. (ס"א)
ביאור מ"ש בלקוטי דיבורים הדוגמאות להדרושי חסידות שנאמרו בחודש אלול: א) אני לדודי, ב) השמים כסאי, ג) ראה אנכי, והטעם לסדר זה דוקא. (ס"ב)
ביאור במאמר אני לדודי. (ס"ד)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יב, יז) "לא תוכל - בא הכתוב ליתן לא תעשה", והביאור. (ס"ה)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה שופטים ושוטרים
תוכן ענינים
התקיעות דחודש אלול הם ע"ד התקיעות דראש השנה, ומביאים לב' הענינים ד"עורו משינתכם" ו"הקיצו מתרדמתכם". (ס"א)
העבודה דאלול - לתקן את העבודה שבמשך כל השנה (שיהי' עבודה מצד המטה). (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יח, יג) "תמים תהי' עם ה' אלקיך - התהלך עמו בתמימות וכו'", והביאור. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה לא תחרוש
תוכן ענינים
העבודה דחודש אלול צריכה לפעול הן על הנמצאים בדרגא נעלית "רעהו" והן על הנמצאים בדרגא נמוכה "אביונים", ושני קצוות אלו גם בפרשת השבוע, "כי תצא למלחמה - ענין המסירות נפש - מחד, וכנגד יצר הרע דברה תורה - מאידך; וההוראה: אף שעברו כמה ימים מחודש אלול ועדיין יש לו קשיים עם היצר הרע בכל זה אין להתייאש. (ס"א)
באלול צ"ל תשובה וחשבון הנפש, והעיקר צ"ל ענין התפלה. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כב, ז) "למען ייטב לך", והביאור. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה השקיפה ממעון קדשך
תוכן ענינים
כשנולד אדמו"ר הזקן אמר הבעש"ט קאפיטל מ"ח בתהלים (מתאים למנין שנותיו) ושם כתוב "גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו" והשייכות דענין זה להולדת אדמו"ר הזקן. (ס"א)
ביכולת הנברא לפעול אחדות בריבוי (- בהבריאה) מצד דבר הוי' שמחי' את הנברא; נגלה ופנימיות התורה - חד. (ס"ב)
ע' שנה להתייסדות תומכי תמימים. (ס"ד)
המשך הביאור בפירוש רש"י דשבוע הקודם. (ס"ה)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כט, ג) "ולא נתן הוי' לכם לב לדעת, להכיר את חסדי המקום ולידבק בו", והביאור. (ס"ו)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
חודש אלול הוא חודש החשבון וההכנה לשנה הבאה, ובפרט מח"י אלול, ובשנת הקהל - חשבון נפש עד כמה פעל ב"הקהל" הן בהנוגע לזולת והן בנוגע לעצמו; ברכה מיוחדת להמסייעים למוסדות חינוך (תומכי תמימים ובית רבקה).
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה אם יהי' נדחך גו'
תוכן ענינים
תורת הבעש"ט שהקב"ה מברך את חודש השביעי ובכח זה מברכים ישראל את י"א חדשי השנה; יומא דדינא פועל שבני ישראל יאירו כיום . (ס"א)
מהברכה דאתם נצבים היום נמשך אח"כ בפרטיות "אם יהי' נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך יקחך" - היינו גאולה העתידה שתהי' ע"י הקב"ה בעצמו. (ס"ב)
בכל דבר "המעשה הוא העיקר"; תורה ענינה להאיר, ולכן על האורחים שבאו לכאן - להוסיף בילימוד התורה ובקביעות וברבים. (ס"ד)
תיווך המדובר, שהענין דאלול הוא תפלה, עם הא דעליית משה להר בארבעים ימים אחרונים הי' בשביל קבלת לוחות אחרונות - שזהו"ע התורה, דע"י תפלה ותשובה התורה היא באופן אחר לגמרי. (ס"ה)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ל, ג) "ושב ה' אלקיך את שבותך", והביאור. (ס"ו)