מפתח

אודיו

תוכן ענינים

ג' הלשונות "בחרתנו, "אהבת", ורצית" הם מכוונים כנגד ג' הרגלים; הסדר בזה מלמעלה למטה: "בחרתנו" - בחירת העצמות, "אהבת" - כנגד התורה. "ורצית" - קאי על מצוות מעשיות וענין התשובה. (ס"א)

אף שקיום המצוות צ"ל מצד בחירתו, צ"ל גם מתוך שמחה; ע"י שמחה של מצוה מקיימים אותה בהידור יותר. הכח לנהוג כן אף בימות החול נמשך מיום טוב. (ס"ב)

הטעם דתשובה בכחה להפוך את הזדונות היא משום שכל אפשריות החטא הוא בכדי להפכו אח"כ ועי"ז להתעלות לדרגת בעלי תשובה; עד"ז כשרואים בעולם ענין של "עוצו עצה" צריכים לידע שזהו בשביל ה"ותופר". (ס"ג)

ביאור בפירוש רש"י (ברכה לג, ד) "תורה צוה" כו'; יינה של תורה שבפירוש רש"י; לילד יהודי נותנים הכוחות לנהוג כיהודי אף כשהנהגת הרוח אינה כן. ובסופו של דבר בכוחו אף לשנות אורחות הרוח. (ס"ד)

הקפות הוא ענין נעלה שאינו יכול להתלבש כ"א במנהג, וכפי שרואים בגשמיות דשמחה בלתי מוגבלת מתבטאת דוקא בריקוד; זה קשור עם המנהג לילך בשמחת תורה לתהלוכה; [כ"ק אד"ש הורה לכל ההולכים בהתהלוכה לומר לחיים]. (ס"ו)

ביאור לשון הגמרא "שמאל דוחה (ורק אח"כ) וימין מקרבת" אף שבתחלה צ"ל ימין מקרבת; המשך (מיום ו' תשרי) השקו"ט במחלוקת חכמים ורבן גמליאל הי עדיף כמות או איכות; הטעם שחולקים כן בכ"מ. (ס"ז)

גודל החטא כשאין מודים להקב"ה על הנסים; לפנות לרבנים לפסוק ב' שאלות. ואחד בקשר עם הטוענים נגד הנס שאירע "באנטבה", שבאם א' מהחטופים יבקר שוב במקום ההוא האם צריך לברך ברכת הנסים, והשני, חולה שיש לפניו ב' רופאים, א' מומחה ברפואה ואינו ירא שמים, והשני ירא שמים ואינו מומחה כ"כ, למי לפנות. (ס"ח)

ביאור ההבטחה לכלב שהוא וזרעו יירשו את חברון אף שנתונה ללויים, וביאור דברי הגמרא בזה; דינים בקליטת ערים, מצד ערי הלויים ומצד ערי מקלט בזמן הזה חברון יכולה לקלוט מדין ערי הלויים; [כ"ק אד"ש הורה להמסובים לומר לחיים עבור אלו השומרים על בטחון בני ישראל]. (ס"ט)

הזכיר אודות: המגבית עבור "קרן השנה", ואמירת שיעורי "חת"ת". (ס"י)

תוכן ענינים

תשרי הוא חודש כללי, ומחודש מר-חשון ואילך מתחילה עבודה פרטית; מעין זה ישנה גם בתשרי; גם בכל יום צ"ל העבודות דתשרי וחשון. (ס"א)

ישנם כמה אופנים בהעבודה ד"ויעקב הלך לדרכו", מעלת קביעות שנה זו - ישנם ששה ימים משמחת תורה עד לשבת זו; ההוראה: צ"ל עבודה באופן פרטי דוקא. (ס"ב)

שאלות בפירוש רש"י (ב, יט) "וכל אשר" כו'; שאלות בלקוטי לוי יצחק בההערות לזהר בקשר לנרות שבת קודש "ואתתא בעיא בחדוה דלבא ורעותא לאדלקא בוצינא דשבת וכו'" (זהר ח"א דף מח ע"ב); המשך (מיום שמח"ת (וראה גם ליל שמע"צ, בעת הקפות - לפני הקפה ה')) הביאור בגדר עיר חברון; המשך (מיום ו' תשרי ויום שמח"ת) הביאור בה"הדרן" על מסכת ראש השנה במחלוקת חכמים ורבן גמליאל בענין כמות או איכות. (ס"ד)

הביאור בלקוטי לוי יצחק וההוראה דהדלקת נרות שבת קודש מביאה ברכה בבני חיי ומזוני ובאופן דרויחי; על הרבנים לפסוק שאלה שלישית (ראה לעיל שיחת יום שמח"ת ס"ה) כשאירע חטיפה ומומחה שאינו ירא שמים מביע דעתו שצריכים לבצע הפעולה בשבת האם צריכים לשמוע בקולו; המשתתפים בהקפות דשמחת תורה וחוזרים לארץ הקודש ילכו ל"מערת המכפלה" ולבית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה ויאמרו הפסוקים של ההקפה החמישית וכמו"כ יתעסקו שם באמירת דבר תורה תפלה ונתינת צדקה. (ס"ה)

אודיו

תוכן ענינים

מוגה
מעלת ההתוועדות באופן שנשמעים הדברים בכל העולם ע"י שידור (בדוגמת "וארו כל בשר" דלע"ל); הקשר לחידושי חכמת האומות "בשנת שש מאות שנה לחיי נח" ע"פ דברי הזהר, דקאי גם על גילוי פני' התורה, ובפרט כשהפצת פני' התורה היא ע"י חידושי המדע, דהוי הכנה אל הגילוי דלעתיד. (ס"א-ג)
הכרזת "ויעקב הלך לדרכו" בד' אמות דנשיא הדור באופן שנשמע בכל העולם; בפרט שביום זה עשו הקפות בקרית ארבע היא חברון ובירושלים העתיקה, בהמשך להקפות דכאן; נקודת מועדי חודש תשרי וההקפות - אחדות ישראל, וענין זה בהדגשה ב"קרית ארבע היא חברון" (חיבור ד' היסודות) ומערת המכפלה שכפולה בזוגות. (ס"ד-ח)
ביטול ושלילת הסברא ה"פראית" ד"חלוקת" מערת המכפלה שקנה אברהם בכסף מלא עוד לפני מציאות דת ישמעאל, וכן בנוגע לשלימות כל ארץ ישראל. (ס"ט-י)
"שלימות הארץ" קשורה עם שלימות התורה - וכל המבצעים וכל תרי"ג מצוות עד לעסק לשם שמים בעניני רשות, "ויעקב הלך לדרכו"; וזה החידוש דהכרזת "ויעקב הלך לדרכו" שבחודש חשון. (סי"א-יג)
כל התפלות עולות למעלה דרך מערת המכפלה, ומזה מובן מעלת ההקפות שם; ההמשך לאח"ז בירושלים העתיקה כמו דוד שמלך בחברון לפני ירושלים; נתינת תודה ויישר כח למשתתפים. (סי"ד-ט"ז)
התעוררות ג' המבצעים דנשי ובנות ישראל, שהם כנגד ג' האבות שבחברון - ג' רגלי המרכבה, וזה מביא רגל הרביעי דוד (השייך לאדה"ר - זוג הד' שבחברון); שלילת חוק "מיהו יהודי"; חלוקת צדקה ע"י הטנקיסטים. (סי"ז-כד)

בלתי מוגה
התוועדות זו קשורה במילוי השליחות לערוך הקפות במערת המכפלה, בכותל המערבי ובבית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה; ירושלים וחברון קשורות זו בזו, כל התפלות עולות דרך חברון ששם הי' פתח הג"ע, חברון ומערת המכפלה מבטאים ענין דאחדות ישראל. (ס"ב)

ג' המבצעים נרות שבת קודש כשרות האכילה ושתי' וטהרת המשפחה קשורים עם האבות ואדם הראשון, מהנכון לתת ב' מטבעות של עשרה לאלו שיתחילו להדליק נרות ש"ק. (סט"ז)

אודיו

תוכן ענינים

עבודת יעקב ב"צאן" לבן מהוה הוראה ברורה, במיוחד לדורינו, שיהודי צריך לצאת מד' אמותיו ולפעול על אחינו בני ישראל התועים בדרכם [כדוגמת ידידת הנשמה לגוף]; תוכן עבודה זו הוא ביטול מציאותו - שאמיתית הביטול שייך רק בנשמות ישראל - וזהו ענין "צאן": א) מלשון יציאה, ב) המרמזים לביטול, ודוקא ע"י עבודה זו מצליחים ש"ויפרוץ האיש מאד מאד". (ס"א)

עבודת האדם בבירור העולם והעלאתו לקדושה אינו חיבור הפכים, אלא השבת דבר לקדמותו: מיעקב למדים שאע"פ שצ"ל ביסוד העבודה - ביטול, מ"מ צריך גם שכל כוחותיו הפנימים יהיו בשלימות, ולפעמים צריך להשתמש בתוקף וכו' (שיסודם הוא ביטול), וכהתחלת השולחן ערוך: יהודה (-מלשון הודאה וביטול. כתחלת ויסוד התורה) …אומר (ואח"כ יש גם) …עז כנמר וכו'. (סט"ו)

כשם שאצל יעקב הי' "החליף את משכורתי עשרת מונים" כמו"כ בשליחות אין להתאונן באם הוחלף מקום שליחותו וכו', אלא העיקר הוא המטרה: לבצע שליחותו של הקב"ה. (סי"ט)

תוקף ההחלטות טובות כשהם בציבור; בי"ט כסלו וחנוכה יש לארגן התוועדויות בב' אופנים: א) מרכזית, מצד המעלה ד"ברב עם הדרת מלך", ב) בכו"כ מקומות כדי לשתף גם את הדרים במרחק מהמרכז וכו'; לדבר בכ"מ ענינים השייכים לשם, וכן להזכיר אודות המבצעים הידועים. (ס"כ)

אודיו

תוכן ענינים

בי"ט כסלו ב' ענינים: א) הצד השוה בכל השנים, ב) הוספה ועלי' מיוחדת בשנה זו, ובפרט בהקביעות שי"ט כסלו חל בשבת שאז "כל מלאכתך עשוי'" - מלאכת חול, ובמילא יש אפשרות להתמסר ביותר לעניני קדושה. (ס"א)

ההוראה מקביעות י"ט כסלו בשבת: א) כל התעסקותו רק בעניני קדושה, היינו לא (כבימי החול) שמתעסק ב"דרכיך" ו"מעשיך" ורק שהם "לשם שמים", אלא מלכתחילה רואים שהוא "דרך ה'". ב) "וקראת לשבת עונג" - שאז אין דבר יכול להפריע ולעכב קיום התורה ומצוות ואדרבה התענוג גורם להתעסקות מתוך הרחבה (וכמו שראינו אצל בני ישראל בדורות שחיו בדוחק בגשמיות וכו'). (ס"ו)

ה"תענוג" (מצד שבת) גורם ג"כ ל"שמחה", הבאה מצד ידיעתו שיש לו (בכל מצב שיהי') "חלק אלוקה ממעל ממש", וזה נותן כח להתעסקותו בתורה, גמ"ח ותפלה בצבור; ה"מבחן" לכל דבר הוא: מה נפעל במעשה בפועל? מארגני אסיפות וכו' צריכים לאבטח שההחלטות (מהאסיפה הקודמת ומאסיפה זו) אכן יבוצעו בפועל. (סי"א)

הנקודה די"ט כסלו (בכל השנים) "הפצת המעינות חוצה, וכדוגמא האישית שרבותינו נשיאינו הראו לנו; ב' דוגמאות להאמור (לעיל) שיתכן שיהיו אסיפות והחלטות טובות וכו' ואעפ"כ בנוגע למעשה, לא נפעל מאומה. (סט"ז)

"הדרן" על מסכת ברכות - מצד שבני ישראל זקוקים במיוחד עתה לברכות - ופרק "הרואה מקום שנעשו ניסים לישראל"; תחלת וסיום המסכת הוא בשם הוי שהוא "עוז לעמו יתן" לא להתפעל מהאיומים וכו', פסק דין ברור שהניצול ע"י "מבצע אנטבה" חייבים לברך בשם ומלכות, ולא כהמחרפים ומגדפים, שאין לנו חלק עמהם "לא מהם ולא מהמונם" ר"ל. (ס"כ)

"הדרן" על מסכת "ברכות" "כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים מן העולם וכו'" והקשר למש"כ לפני זה "הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל אומר ברוך וכו'"; ושייכותו לתחלת המסכת. (סכ"ט)

קשר הנ"ל ל"נס" די"ט כסלו; בעניני רפואה אין לדרוש אודות גודל היראת שמים של הרופא, אלא מצד פקוח נפש צריך לבדוק במומחיותו ברפואה, וביאור בדיוק לשונו של ר' וועלוועלע בריסקער בענין זה. (ס"מ)

אודות חוק "מיהו יהודי" (שבעצם הי' צריך להקראות "מיהו בעל שכל"…) ניתן את רשות הדיבור לר' חיים יהודה פלדי; [כשסיים הנ"ל אמר אד"ש]: הנ"ל עדיין "ירוק" והתבייש לומר בפירוש אודות הצורך בעזרה כספית, והרי נמצאים בארצות הברית המצויינת בענינים אלו, ויה"ר שנפטר מכל הצרה ונזכה לביאת משיח. (סמ"ז)

בקשר לי"ט כבלו - ראש השנה לחסידות - יש לדאוג מיד אחר ההתוועדות שבכל מקום ומקום שנמצאים חסידים שימנו "משפיע" לעניני תורה ומצוות, וניתן בזה "כח המשלח - נשיא דורנו". (סמ"ט)

אודות הדפסת "המשך תער"ב", שכ"ק אדמו"ר הקודם הפקיד אצלי גוף כתב יד קודש, ובודאי ידע שאעשה ממנו צילום - לכן הנני מציע להדפיסו ואחריות כל כל החסידים, וכאו"א יתן דולר אחד עבורו (וכן עבור בני ביתו), (כי נוגע כאן לדעת מספר החסידים המשתתפים) כהשתתפות בהדפסה, ומבקשים שלא יודפס בהספר שום שם (לא של המגיהים, המדפיסים או המתעסקים) רק שמו של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ושם בנו ממלא מקומו אדמו"ר מהוריי"צ, וכלפי שמיא גליא גודל זכות המתעסקים בזה; אודות מבצע חנוכה. (סנ"ב)

"אנן מזרעא דיוסף אנן" ולא ישלוט עין בלתי טובה בענין הנ"ל, וכל עניני הפצה יהיו מתוך שמחה וטוב לבב. (סנ"ז)

מובא בשם הרמ"א שנהג (אחרי סעודת פורים) לסובב בעצמו בעיר קראקא להזכיר אודות "ברכה אחרונה", וכמו"כ מזכירים כאן ובכל הזדמנות, ויה"ר שיעשו "ברכה אחרונה" על הגלות. (סנ"ח)

תוכן ענינים

ליום הראשון של חנוכה יש מעלה (אפי' לגבי "ראש השנה וכו') בזה שכל ימי החנוכה נמצאים בו בגילוי, ותוכנם - "להאיר על פתח ביתו מבחוץ"; מעלת יום השישי (בשבוע) - לגבי יום השלישי (שבשניהם "הוכפל טוב"…) שכתוב בו "טוב מאד", היינו שעבודת התחתונים ("טוב לבריות") הוא באופן בלתי מוגבל; העילוי בקביעות שנה זו שיום הראשון דחנוכה חל ביום השישי בשבוע, שהעבודה עם ה"חוץ" ו"תחתונים" הוא "טוב מאד". (ס"א)

בשבת זו ג' ענינים: א) שבת, ב) חנוכה, ג) יום שני דחנוכה שבו הקריב "נתנאל בן צוער נשיא יששכר", וג' ענינים אלו קשורים עם א) תורה, ב) אור, ג) שלום; התכלית הוא להאיר את העולם ולא לשבור אותו; המשך (מכ' כסלו) ה"הדרן" על מסכת ברכות. (סי"ב)

ביאור בהאמור לעיל (בכ' כסלו) שתענוג פועל גם על כל הכוחות גם על הרצון, ותיווך זה עם האמור ב"המשך תרס"ו" בענין זה; גם למעלה באדם העליון תחלת הכל הוא מצד התענוג דוקא, שאז הבריאה היא בתכלית השלימות. (סכ"ג)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לז, יד) "ויבא שכמה"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר (קפד, ב) בענין סיום חותמי ברכות "מאן דאשתדל באורייתא וכו'". (סכ"ז)

אודות אותו חבר כנסת שמדבר בשם תורה ומצביע נגד שמירת שבת (בהמשך לתעלוליו ב"מיהו יהודי"). (ס"ל)

חנוכה הוא זמן מתאים להתעסק בחינוך. (סל"ב)

הביאור בפירוש רש"י; הביאור בהערות לזהר. (סל"ג)

תוכן ענינים

שבת מברכים שייך לראש חודש; המיוחד שבראש חודש שבט שבו "דבר משה אל בני ישראל" שאתפשטותא שלו בכל דרא ודרא; שבת מברכים זה נותן כחות מיוחדים לקיים תורה ומצוות ועאכו"כ מוטל האחריות לנצלם. (ס"א)

משה רבינו נתן מוסר (וגם זה ברמז) לבני ישראל רק אחר הכותו את סיחון וגו'" - היינו אחר שעשה טובות לבני ישראל, כמו שמצינו בכללות התורה שפתחה באות ב' (שהוא ראשי תיבות ברכה) - ולא באות א' שמרמז על קללה - ורק לאח"ז פתחה את עשרת הדברות באות א', וההוראה שייכת לכאו"א. (ס"ח)

שבת זו חל בין הילולא של אדמו"ר הזקן (בכ"ד טבת) הילולא של אדמו"ר מהוריי"צ (יו"ד שבט), ענינו של אדמו"ר הזקן - "יפוצו מעינותך חוצה" - כפירוש הצמח צדק - שגם השכל יבין אלקות, וענינו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ - הפצה באופן שכל השפות "שבעים לשון" יבינו חסידות, וההתעסקות עתה צ"ל בב' האופנים. (סי"ב)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ב, יא) "ויהי בימים ההם ויגדל משה וגו'"; שאלות בהערות לזהר (יא, ב) בנוגע משה רבינו "אמר ר' חייא דאין יליד מהול כו' נהרו דשכינתא וכו'. (סי"ז)

הביאור בפירוש רש"י; והביאור בזהר. (סי"ט)

המשך הביאור בפירוש רש"י. (סכ"ז)

בהמשך להמדובר (בכ' כסלו) שימנו משפיעים בכל מקום ומקום עד ראש חודש שבט, ועכ"פ עד יו"ד שבט. (סכ"ח)

אודיו

תוכן ענינים

ענין היאָרצייט ("והחי יתן אל לבו") בתוקף יותר כאשר הוא חל באותו קביעות כבפעם הראשונה; ענינו המיוחד של בעל ההילולא מודגש במאמר "באתי לגני" שניתן ללמוד ביום פטירתו; שההתעסקות ב"דירה בתחתונים" צריכה להעשות מתוך זריזות; הכוונה ב"דירה בתחתונים"; א) הכוונה לא ע"מ לקבל פרס וכו' רק מצד ש"כך עלה ברצונו" - "וצונו", ב) עבודה באופן קבוע - דירה, ג) לימוד התורה אליבא דהלכתא (תחתונים שבתורה) וקיום מצוות בפועל - ולא "כאילו הקריב וכדו' - (תחתונים שבמצוות), ובמיוחד בדור זה צריך להיות לימוד שולחן ערוך למעשה. (ס"א)

כשם שיש "תחתונים" בתורה ( - לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא - ) כמו"כ יש "תחתונים" בישראל והם "שואב מימך" ביחס ל"ראשכים שבטיכם", וכמו"כ בכאו"א יש זמן שהוא "תחתונים" - כשהתינוק מתחיל לדבר"; ע"ד ההשתדלות שהעסקנים ימעטו בלימוד חול ויוסיפו בלימוד קודש. (סי"א)

במקום "הדרן" נדבר ענין בנגלה - החילוק בין הגמ' (מנחות לו, א) ובין המכילתא (עה"פ בא יג, ט) במקום הדין דקדימת הנחת תפילין של יד לתפילין של ראש ואופן חליצתם. (סט"ז)

דיוק השם "משפיע", להדגיש את אופן ההשפעה (שיכולתה להיות בב' אופנים ע"ד העילוי ד"שפע" לגבי "אור"); והנקודה: שהמשפיע יצמצם עצמו לפי כלי המקבל עד שהמושפעים יהיו באופן ד"טופח ע"מ להטפיח"; בדורנו שייך גם אצל נשים ובנות למנות "משפיעה", נתינת עידוד וכח לכל משפיע ומשפיעה. (סכ"ד)

דובר לעיל (במאמר) שמשה רבינו המשיך את השכינה למטה, ע"י מתן תורה ענין זה ניתן בירושה לכאו"א רק שצריך לנצלו ולעשות מהעולם משכן לו ית'; במשכן היו היריעות - בחי' מקיף, והכלים - בחי' פנימי, ובעבודת האדם: תפלה ותורה - מקיף, ומצוות - פנימי. (סל"ה)

בעמדינו בזמן ש"הנה זה עומד אחר כותלנו" צריך להתעסק בבירור הפכים קטנים, ולבטל המנגדים ע"י ש"השכם והערב עליהם", ולא להתפעל מהם כלל, ובפרט בעמדינו במוצאי ש"ק שאז אומר הקב"ה "אל תירא עבדי יעקב"; צריך להתעסק בכללות התורה ומצוות ובמיוחד בהמבצעים. (סל"ח)

בכל מקום שמקיימים תורה ומצוות עושים ממנו ארץ ישראל, ולקשר זאת לארץ ישראל ע"י ענין גשמי יסעו מכאן 5 שלוחים לחזק הישוב דצפת. (סמ"א)

אודות מגבית ללומדי תורה לשמה. (סמ"ב)

הוראה מ"בשלח פרעה את העם" שעזר להם לצאת מארצו וכן צריך לפעול על עסקני ונהיגי (- עד למנהגי הכלל של -) המדינה שיעזרו בענינים המביאים את הגאולה. (סמ"ג)

אודות האמור (בכ' כסלו) שהרמ"א סבב בקראקא להזכיר אודות ברכה אחרונה - העירוני שזה הי' בנוגע לתפלת ערבית אבל מובן שלגופו של ענין אין נפקא מינה, ואדרבה. (סמ"ז)

ביאור (להשואלים) מדוע משתמשים בביטוי "וכו'", א) בפשטות: שרוצים לקצר, ב) "חייב אדם לומר בלשון רבו" - דאדמו"ר האמצעי השתמש ביותר בביטוי "וד"ל", מאמרי אדמו"ר הצמח צדק בלולים במקרא, משנה גמרא מדרש וזהר ואדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע השתמש ביותר בביטוי "וכו'" - והוא בדיוק. (סמ"ח)

ביאור להביטוי - השגור ביותר - "למטה מעשרה טפחים", כי בנוגע להגאולה צריך שהן מצד למעלה והן מצד למטה יהי' אפשרות לזה, ובזמנינו מצד למעלה אין שום עיכוב והעיכוב הוא מצד המטה, וזה רוצים להדגיש שיהי' גאולה גם "למטה מעשרה טפחים". (סמ"ט)

אודיו

תוכן ענינים

לכמה דעות השמחה בשושן פורים כבפורים; הנקודה דפורים - דירה בתחתונים; הענין ד"עד דלא ידע" שבא ע"י לבסומי ביין - פנימיות התורה, בא דוקא בהבנה והשגה (בתחתונים); ובזה גופא מעלה ב"שושן פורים" ע"ד המעלה דיום ב' דחג השבועות שהוסיף משה מדעתו (תחתונים); וההוראה מזה: להוסיף בהפצת המעינות. (ס"ב)

הוראה מהקביעות ד"שושן פורים" בפ' תצוה: "תצוה" מלשון צוותא וחיבור, וזהו"ע היום טוב דפורים - הצוותא וחיבור דכל "היהודים" (שכופרים בעבודה זרה) למרדכי "היהודי"; זוהי נקודת המבצעים שמתעסק לפועל (צוותא וחיבור) עם הזולת שבדרגת "אביון". (ס"ז)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כח, ד) "ואלה הבגדים אשר יעשו חושן וגו'"; שאלות בפירוש רש"י על מגילת אסתר עה"פ (ט, כט) "ותכתוב אסתר המלכה . . את כל תוקף וגו'"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר עה"פ "יהי שם ה' מבורך וגו'"; יש להוסיף בשמחה בשבת זו יותר מפורים (כנ"ל), ולכן שלכל הפחות א' ימסור נפש להיות במצב ד"עד דלא ידע", ויוציא את ידי חובת כל הקהל. (ס"י)

איתא בגמ' (זבחים סב, רע"ב) ש"בני אחתי' דרבי טרפון הוו יתבי קמי' (ולא הוו אמרי מידי - רש"י), פתח (רבי טרפון) ואמר בני קטורה וגו', (בכדי לפתוח פיהם - רש"י)", וכבר דובר בענין זה, ואין להאריך בזה בשושן פורים. (סט"ו)

ואתה (- משה) תצוה (את בני ישראל)", הקשר דמשה ובני ישראל הוא ע"י התורה, ועד"ז הקשר בין רבותינו נשיאינו הוא ע"י התורה; צדיקים דומים לבוראם, שהכניסו "עצמם" ב"תורתן" ע"ד "אנא נפשי כתבית יהבית", וע"ד פתגם אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע: "די כתבים לאז איך אייך". (סט"ז)

הקשר דרבותינו נשיאינו עם החסידים (גם) בנגלה דתורה, וכפי שרואים בספריהם וכיו"ב; עד"ז הי' קשר בין רבותינו נשיאינו לגדולי ישראל בעניני נגלה דתורה, הקשר בין אדמו"ר הצמח צדק והקאצקער, ואח"כ ע"י תלמידיו האדמו"רים דגור, ונמשך גם בהווה, וכאן המקום לברך ולהביע איחולים (בקשר עם מה שאירע בגור בשבוע האחרון) שהנשיאות תהי' בהצלחה רבה ואמתית על יסוד מסורת אבות וכו'. (סי"ח)

הביאור בפירוש רש"י על מגילת אסתר; וההוראה שיהודי צריך להביט על המאורעות שבעולם (גם אלו שהם בדרך הטבע) כ"נס", ואכו"כ בנוגע לנס ההצלה ד"אנטבה"; אין הכוונה לפגוע ח"ו בכבודו של מישהו, תלמידי הישיבה והכולל שרוצים לעשות מה בנידון - ה"ז רק בענין ד"השכם והערב" בלימוד התורה; יש ידיעות מאה"ק שכבר התארגנו "חבורות" בהענין ד"השכם והערב". (סכ"ב)

הביאור בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר; והביאור בפירוש רש"י על פרשת השבוע. (סכ"ט)

אודיו

תוכן ענינים

תכלית ומטרת ההתוועדות: זירוז במבצע פסח; ובמיוחד שזה בימי החול שעי"ז מנצלים את המכשירים שנתחדשו בזמן האחרון - כדי לאמור את הדברים בכל העולם; ניצול הנ"ל אפשרי בשני אופנים: א) ע"י שמשתמשים בהם עצמם להעברת הדברים - "כל דרכיך דעהו", ב) ע"י שלמדים הוראה וק"ו בעבודת האדם על "עין רואה ואוזן שומעת" דלמעלה - "וכל מעשיך לשם שמים"; וממבצע פסח זירוז בכל המבצעים. (ס"א)

ע"ד המאורע המבהיל ל"ע בחטיפת בני ערובה בעיר הבירה דאמריקא, וההוראות שיש להוציא מזה: א) שגם באמריקא הגדולה והחזקה לא בטוחים ותלוים בחסדו של הקב"ה, ב) הסכנה לבני הערובה היתה בשוה למקטנם ועד גדולם, וההוראה למצות אהבת ישראל שבזה כולם שווים, ועד"ז התורה ש"היא חיינו ואורך ימינו" וה"ז בגדר של פקוח נפש שיש להביא את התורה לכאו"א. ג) אופן ההצלה הי' ע"י שעוררו אצל המחבלים את נקודות האמונה בבורא עולם, ועאכו"כ כשמעוררים אצל יהודי את נקודת האמונה שלו. (ס"ז)

ע"ד משפיעים ומשפיעות; נתינת תודה ונתינת כח; אתן לכאו"א מהם קונטרס "אהבת ישראל" עם "חתימה" בראש הקונטרס; אודות הרוצים לשלוח מתנות ולכתוב מודעות במכתבי-עת בקשר עם יום ההולדת (י"א ניסן) - אבקש שיתנו הכסף המיועד לכך לצדקה, ויהא חלקי עם אלו שיפעלו את ה"אתהפכא" הזו. (סי"ד)

זירוז בענין המבצעים - ע"י חלוקת דולרים לכאו"א ע"י ה"טאנקיסטן". (סט"ז)

אודיו

תוכן ענינים

אחרון של פסח קשור במיוחד עם הגאולה דלעתיד לבא, וממנה נמשך כח לכל השנה; לעתיד לבא יקויים "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", מאחרון של פסח אפשר לשאוב הכוחות להנ"ל על כל השנה. (ס"א)

פסח קשור במיוחד עם חינוך: אחרון של פסח (קריעת ים סוף) מדגיש - שהחינוך צ"ל באופן כזה שלא מתחשבים עם דרך הטבע, ואת זה צריך לספר לילד עוד בקטנותו ולא לחכות עד שיגדל. (ס"ז)

סדר החינוך: בתחלת חג המצות - באופן של "ביטול", אח"כ זמן חרותנו - באופן של "תענוג", ואח"כ חג הפסח - שהחינוך יהי' באופן של "דילוג וקפיצה". (סי"ד)

חודש ניסן כולו (ולא רק חג הפסח) קשור עם הגאולה "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל" וכ"ה בנוגע לחינוך שצריך לחנך את הילדים שידעו שהם שייכים להנהגה ניסית. (ס"כ)

הוראה מיוחדת מקביעות שנה זו - אחרון של פסח שחל ביום הראשון דפרשת שמיני, דאז נפעל ענין הנצחיות בהמשכן משא"כ בשבעת ימי המילואים שהי' משה מפרק בכל יום, ובעבודה הו"ע עבודה נצחיות בלא שינויים; ביאור בדברי הספרא "כשם שהוא יחידי בעולם כן תהי' עבודתך מיוחדת לפניו"; דיוק הלשון "מיוחדת" בדוגמת הלשון "יחיד" ומעלת "יחיד" על "אחד" בעבודת ה'; שלימות הענין דחינוך שיודעים ורוצים להגיע לדרגת עבודה "מיוחדת" אע"פ שצריך הכנה לזה. (סכ"ה)

שתיית ד' כוסות - הכנה לגאולה העתידה; הטעם דאין אומרים שהחיינו בימים האחרונים דחג הפסח - לפי שה"גאולה" אינה בגלוי עדיין אבל פשיטא שאינו ממעט בהענין; וכ"ה בנוגע לד' כוסות המרמזים את הגאולה. (סל"ה)

בגאולה העתידה ובגאולת מצרים מודגש הענין דנעלים "והדריך בנעלים" (גאולה העתידה), "נעליכם ברגליכם" (יציאת מצרים) - דנעלים פועלים שלימות בההליכה, שתהי' בלא היזק, וכ"ה בעבודת ה'; ע"ד המאורע המבהיל ר"ל שאירע בעת התהלוכה דשנה זו. (סל"ז)

המשך להמדובר (מוצאי י"א ניסן) בהא דנתעלמה הלכה מבני בתירא ובפלוגתת רש"י ור"ת בנוגע לתפילין; בפלוגתת בית שמאי ובית הלל בנוגע לציצית; שיטת רבי יאשיה ורבי יונתן האם היחיד מכריע או הציבור. (סמ"ג)

הוראה מהקביעות הנ"ל (שקוראים "ויהי ביום השמיני") בענין החינוך - שמיני ענינו ששומר ההיקף, המרמז דלא שהחינוך צ"ל כדבעי אלא גם "האויר" בבית צ"ל כדבעי; הוראה נוספת מ"אותו יום נטל עשרה עטרות" - עטרה הו"ע השלימות, דהחינוך צריך להיות באופן דשלימות, עד לבירור כל כוחותיו. (סנ"ז)

תוכן ענינים

שבת מברכים אייר ענינו: חיבור ב' החודשים (עבודות) ניסן (אתכפיא) ואייר (אתהפכא) ביחד, ד"שבת" למעלה משניהם ולכן בכוחו לחברם. (ס"א)

המשך (ממוצאי י"א ניסן, ואחש"פ) בפלוגתת רבי יאשיה ורבי יונתן באם היחיד מכריע או הציבור; גדר הציבור - דאע"פ שנהי' למציאות אחת, מ"מ הרוב אינו בטל, וישנו גם העילוי דרוב. (ס"ח)

ענין נוסף בכ"ח ניסן - דאז מכריזין על האבידות של עולי רגל, ובפנימיות הענינים - דאע"פ שלא ניצל הזמן כראוי עד אז, מכריזין בכ"ח ניסן שעדיין יכול לתקן. (סט"ז)

בכ"ח ניסן כבשו יריחו - "מנעולה של ארץ ישראל", וההוראה (כיבוש) "יריחו" - ענין התענוג, דאז נותנים כוחות בהתענוג שלו ישתמש לקדושה, "כיבוש" (יריחו) - להסיר (ולכבוש) את התענוג מענינים גשמיים לקדושה. (סכ"א)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ט, יא) "ואת הבשר ואת העור". (סכ"ו)

שאלות בלקוטי לוי יצחק. (סכ"ז)

שאלות בפרקי אבות (פ"א מי"ב) "הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן" וכו', שינוי הסדר במשניות אלו, דמתחיל בלשון הקודש וממשיך באמירת, ואח"כ מסיים בלשון הקודש. (סכ"ח)

הביאור בפירוש רש"י. (סכ"ח)

הביאור בלקוטי לוי יצחק (סל"ג)

ההוראה מפרקי אבות "אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני" - דאע"פ שכ"א צריך לעמול בעצמו, צריך הוא גם להגיע (אנקומען) לציבור. (סל"ד)

ע"ד המבצעים; אודות הקיץ שיש לנצל לעניני חינוך. (סל"ז)

הביאור בפרקי אבות. (סל"ט)

אודיו

תוכן ענינים

עיקר מעלת חודש השלישי - בזה שקשור עם מתן תורה כלשון הגמרא "אוריין תליתאי בירחא תליתאי לעם תליתאי"; הדגש בתליתאי הוא בזה שפועל חיבור ב' דברים ביחד, וכ"ה בתורה שפועלת שינוי בעניני העולם; ההוראה מהנ"ל שאע"פ שתורתו אומנתו, מ"מ צריך לפעול בהעולם. (ס"א)

ההוראה מחיבור הפרשיות (הסותרות) בהר בחוקותי; בהר - ענינו הגבהה, ובחוקותי - ענינו ביטול וקבלת עול, והחידוש שצ"ל חיבור ב' הקווין ביחד, בהר ובחוקותי; וקשור גם עם מתן תורה שענינו חיבור ב' הקווין כנ"ל; ענין בהר ובחוקותי בעבודה - דאע"פ שפועל על השני מתוך אהבה מ"מ צ"ל חדור ומודגש בזה שזהו מצד ציווי התורה. (ס"ח)

לימוד מהסדר במתן תורה דבתחלה נאמר "כה תאמר לבית יעקב" אלו הנשים ובלשון רכה, ואח"כ "ותגיד לבני ישראל דברים קשים כגידים, דכ"ה בענין החינוך דההתחלה צ"ל בשפה רכה, ואז מצליחים. (סט"ו)

שאלות בפירוש רש"י (כו, ט) "ופניתי אליכם והפריתי אתכם". (סי"ט)

שאלות בפרקי אבות (פ"ה מ"ו) "עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות". (סכ"א)

שאלות בלקוטי לוי יצחק (קטו, סע"א) - בענין דמשמע שם שעיקר כיבוד אב הוא לאחרי המיתה דזהו בניגוד למה שמובא בנגלה שעיקר ענין אב ואם הוא בחיים. (סכ"ב)

הביאור בפירוש רש"י. (סכ"ב)

הביאור בפרקי אבות מדוע נבראו דברים אלו לאחרי בריאת האדם ולא לפניו כמו שאר הנבראים. (סכ"ט)

הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סל"ג)

המשך הביאור בפרקי אבות; וההוראה בעבודה מהמשנה "ואף צבת בצבת עשוי'" - שאע"פ שזהו רק הכשר, מ"מ התעסק בזה הקב"ה וכ"ה בעבודת האדם שצריכים לפעול ולהתעסק גם בהדברים שנראים רק כהכשר וכהכנה. (סל"ד)

אודיו

תוכן ענינים

מעלת הבחירה מודגשת במיוחד במתן תורה (אע"פ שמזכירים זאת בכל יום); בחג השבועות גופא עיקר המעלה הוא אחרי שעה השישית שאז הי' מתן תורה לדעת הפדר"א. (ס"א)

הדיבור אודות ענינים נעלים בדוגמת ענין הבחירה אע"פ שישנם כאלו שאינם שייכים לזה לע"ע מפני שע"י הדיבוד אודות זה הוא הכלי שעל ידו יתגלו אצלם ענינים אלו לעתיד לבא; מתן תורה קשור עם משה, דוד, והבעש"ט (דוד והבעש"ט נסתלקו בשבועות) והשייכות ביניהם, דאצל כולם מורגש הענין ד"לכתחילה אריבער": אצל משה - ענין התורה שאינה מתחשבת עם מציאות העולם - "לכתחילה אריבער". (ס"ד)

ענין "לכתחילה אריבער" אצל דוד המלך - היא בפשטות, דהנהגת המלך הוא באופן ד"לכתחילה אריבער", ובפרט אצל "דוד מלך ישראל חי וקיים" - "נצחי" שאין עליו הגבלות; עילוי ד"לכתחילה אריבער", דדוד לגבי משה - אצל משה הי' זה ב"מדבר" שההנהגה היתה באופן ניסי, משא"כ אצל דוד "בארץ נושבת" הנהגה טבעית ואעפ"כ היתה הנהגתו באופן ד"לכתחילה אריבער"; ב' הפרטים דמשה ודוד (ד"לכתחילה אריבער") בכללות קאי על ב' אופני עבודה - א) דיששכר - תורה, ב) ודזבולון - פרקמטיא. (סי"א)

הקשר בין דוד משה והבעש"ט בהענין ד"לכתחילה אריבער" (נוסף על שאר הדברים שגם אצל הבעש"ט היה הנהגה ד"לכתחילה אריבער" וכידוע הסיפורים בזה; העילוי ב"לכתחילה אריבער" דהבעש"ט לגבי משה ודוד - דאצלם הי' זה בזמן של גילוי אלקות (משה - במשכן, דוד - עיקר מלכותו בירושלים); משא"כ אצל הבעש"ט שהי' בזמן של חושך כפול ומכופל ואעפ"כ היתה הנהגתו באופן ד"לכתחילה אריבער". (סי"ז)

ההנהגה ד"לכתחילה אריבער" צריכה להיות גם בהנהגת הכלל; אודות המצב בארץ הקודש. (סכ"ו)

השתתפות בכינוס תורה - ויכוח הבייתוסים ורבי יוחנן בן זכאי בנוגע לעצרת אחרי השבת. (סל"ב)

ענין נוסף כהשתתפות בהכינוס תורה - מחלוקת הראשונים האיך צריך להיות מצות תלמוד תורה. (סל"ט)

תוכן ענינים

בכל חודש יש בו את היום המיוחד המבטא את תוכנו של כל החודש; בחודש תמוז זהו יום הגאולה י"ב וי"ג תמוז; כהנ"ל אינו בסתירה לצום י"ז בתמוז שהי' שנים רבות לפני י"ב תמוז, דפנימיות ענין הצום הוא הגאולה שתבוא כתוצאה מזה, וענין זה מתבטא בי"ב וי"ג תמוז. (ס"א)

ביאור ע"ז ששלח משה מרגלים אע"פ שלא צוו אותו; עיקר ההנאה בארץ ישראל הוא בדרך הטבע ולכן ההכנה לזה היתה ג"כ בדרך הטבע, ע"י שלוח מרגלים. (ס"ט)

הוראה מ"שלח" - דצ"ל התעסקות בדרך הטבע, ובזה גופא דרגוחת שונות עד כמה צריך הכנה בדרך הטבע; הוראה מפרשת שלח בשבת מברכים תמוז - דגם בהנהגת הטבע צריך לזכור את הלמעלה מן הטבע בדוגמת מה שהי' בי"ב וי"ג תמוז. (סי"ח)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יד, יח) "ה' ארך אפים". (סכ"ד)

שאלות בפרקי אבות (פ"ג מי"ד) "חביב אדם שנברא בצלם". (סכ"ו)

שאלות בלקוטי לוי יצחק. (סכ"ז)

הוראה מהקביעות בשנה זו כ"ה סיון - שלילת טענותיהם של אומות העולם שארץ ישראל שייכת להם. (סכ"ח)

הביאור בפירוש רש"י. (ס"ל)

הביאור בפרקי אבות - דיוק הלשון "חיבה יתירה נודעת להם". (סל"ה)

הביאור בלקוטי לוי יצחק מדוע אינו מביא המעלות המובאים בהמשנה בנוגע למעלתם של ישראל. (סל"ז)

ע"ד "מיהו יהודי". (סל"ח)

ע"ד יובל החמישים מהגאולה, דצריך להוסיף בה"שטורעם" ובאופן שבאין ערוך. (סל"ט)

אודיו

תוכן ענינים

ענין ה"אחדות" שנפעלת ע"י התוועדות - דכולם מתאספים למטרה אחת, ובפרט בענין של מעשה שבזה שווים כאחד; י"ב תמוז מלמדנו - שאדם אחד יכול לעמוד נגד מלוכה אדירה; כשהולך בכח התורה ובכוחם של כלל ישראל. (ס"א)

ההוראה שלכולם בשוה - להתעסק ביתר שאת בחינוך, ובפרט בחינוך קטנים וקטנות שע"ז התמסר האדמו"ר בכל כוחותיו. (ס"ז)

גם אלו הנמצאים עדיין במדינות שישנם קשיים בנוגע לתורה ומצוות צריכים לדעת שאין ממה להתפעל ובפרט שכבר סללו להם את הדרך; יש לשים דגש מיוחד על ימי הקיץ ולנצלם לחינוך על טהרת הקודש; תלמידי הישיבה במיוחד צריכים לנצל את ימי הקיץ להפצת היהדות; גם אלו שבהקו של "זבולון" צריכים לנצל את ימי הקיץ להפצת היהדות. (סי"ב)

חידוש מיוחד בשנה זו - למלאות יובל שנים לגאולה; ב' דיעות בגדר יובל - אפקעתא דמלכא או שזהו דין תורה שהמכירה עד היובל; ב' ענינים אלו בעבודה: א) אפקעתא דמלכא - שהוא נתינת כח מיוחד בשנת היובל, ב) עבודת המטה. (ס"כ)

בכל דור יש את העבודה המיוחדת לדור ההוא; אודות המצב בארץ הקודש; אודות "גיור כהלכה". (סכ"ו)

"מפתח" ענינו שהקשר בין רשות הרבים לרשות היחיד יהי' עם ההגבלות הנצרכות, וכך הוא ברוחניות הענינים שהעבודה בעניני העולם צריך להיות דוקא ע"פ שולחן ערוך; ע"ד אלו שהביאו "מפתחות" מעיירות שונות למסרם לכ"ק אדמו"ר שליט"א. (סמ"ד)

תוכן ענינים

השייכות ד"בין המצרים" ל"שבת מברכים" (הסותרים זה לזה) - דדוקא ע"י המיצר מגיעים אל המרחב העצמי; עבודת ה' צ"ל בלי מדידה והגבלה, וכמו שהי' אצל פינחס, וכן הי' אצל בעל הגאולה ששמו "יצחק" בגימטריא "פינחס"; לאחרי שנפסקה ההלכה מן השמים כבעל הגאולה, זוהי הדרך היחידה להצלחה. (ס"א)

ביאור במה שנתבאר לעיל - הקשר בין "פינחס" לבעל הגאולה ששמו "יצחק" אף דישנו גם השם "יוסף". (סי"א)

עיקר העבודה בזמן הזה - ענין המעשה, וקשור ג"כ עם פינחס שעיקר ענינו - מעשה. (סי"ז)

ההוראה מהקביעות דכשחל פרשת פינחס בין המצרים דאז מטות ומסעי מחוברים; וההוראה מחבור הפרשיות: דבכל המסעות גם ברתמה וכו' צ"ל "מטות" - ענין התוקף. (ס"כ)

ביאור הקשר דמטות ומסעי מחוברים - עם פרשת פינחס כשחל בבין המצרים (התלויים זה בזה כנ"ל), שדוקא כשיש המסירות נפש של פינחס אז אפשר לעמוד בתוקף בכל המצבים. (סכ"ז)

ע"ד (ענין שהזמן גרמא) הבחורים שנוסעים להפצת היהדות והמעיינות, דזה קשור עם בין המצרים; כל הנ"ל נוגע גם לאלו שלא נסעו ונמצאים בברוקלין וכו', הואיל ולכאו"א יש חלקו בעולם; ע"י ברכת שהכל של ילדה קטנה נהי' "שטורעם" בכל סדר ההשתלשלות; יש לנצל כל רגע שיכול להיות שברגע זה הוא תכלית בריאתו לעשות טובה ליהודי. (סל"ג)

כל השנים שיש לו לאחרי עשיית הטובה להשני (שזהו תכלית בריאתו) - הרי זה בזכות הטובה שעשה. (סל"ז)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כו, יא) "ובני קרח לא מתו". (סל"ט)

שאלות בפרקי אבות (פ"א מ"ג) "אל תהיו כעבדים וכו' ויהי מורא שמים עליכם". (סמ"א)

שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' תכה) "היכלא יקירא יאה ושפירא". (סמ"ב)

ע"ד הוספה בלימוד התורה בבין המצרים ובפרט מראש חודש אב, ובענינים הנוגעים לאותו הזמן (בית המקדש - גאולה), וכן הוספה בצדקה ובשאר המבצעים. (סמ"ג)

הביאור בפירוש רש"י. (סמ"ד)

הביאור בפרקי אבות. (ס"נ)

הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סנ"ג)

תוכן ענינים

התוכן דשם החודש "מנחם אב" מבטא - שאף שבבחינת "אב" - שייך שיהי' יסורים ע"ד אב המכה את בנו, אבל בבחי' "מנחם" - אין נתינת מקום לענין בלתי רצוי, ו"מנחם (לפני) אב" מדגיש שמלכתחילה אין נתינת מקום לדברים שליליים. (ס"א)

עילוי מיוחד בהנ"ל כשחל ראש חודש בשבת, שאז "כל מלאכתך עשוי'", והכל נפעל מלמעלה בתכלית השלימות. (ס"ח)

ההחלטות טובות צריכים להיות קשורים עם "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה". (סי"ב)

שאלות בהלכות בית הבחירה להרמב"ם ובסוף (פי"ב הי"א), והביאור בזה. (סי"ד)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לד, יז) "אשר ינחלו לכם". (סכ"ב)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (דברים א, ח) - בנוגע לגאולת הארץ - "באו ורשו את הארץ". (סכ"ג)

שאלות בלקוטי לוי יצחק. (ע' רעז). (סכ"ד)

שאלות בפרקי אבות (פ"ב מט"ז) "הוא הי' אומר אם למדת תורה הרבה וכו'" - מדוע אינו מדגיש שלשה דברים כמו בשאר המשניות. (סכ"ה)

ראש חודש אב - יארצייט של אהרן הכהן, ומובן גודל העילוי כשחל בשבת; דבר פלא בדברי הרמב"ם בנוגע להלל שכותב "סימן להם מנין שנותיו של אהרן"; הלימוד מאהרן "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". (סכ"ו)

הביאור בפירוש רש"י שבפרשתינו. (ס"ל)

הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סל"ד)

הביאור בפרקי אבות. (סל"ז)

ביאור בהמבואר בליקוט השבועי (פרשת דברים) שיש ב' אופני השפעה בממוצע: א) ע"י משפך, ב) ע"י התלבשות. (ס"מ)

הביאור בפירוש רש"י בפרשת דברים. (סמ"ב)

אודיו

בלתי מוגה

מאמרים

ד"ה יחיינו מיומיים

תוכן ענינים

הגהות

בלתי מוגה

מוגה

ליקוט:

מאמרים

ד"ה שובה ישראל (המשך: א)

תוכן ענינים

בלתי מוגה

מוגה

ליקוט:

מאמרים

ד"ה שובה ישראל (המשך: ב)

תוכן ענינים

מוגה

הנחה:

מוגה

הנחה:

בלתי מוגה

מאמרים

ד"ה בסוכות תשבו

תוכן ענינים

מוגה

הנחה:

בלתי מוגה

מוגה

הנחה:

תוכן ענינים

בלתי מוגה

מוגה

הנחה:

תוכן ענינים

בלתי מוגה

תוכן ענינים

בלתי מוגה

מוגה

הנחה:

תוכן ענינים

הגהות

בלתי מוגה

מוגה

ליקוט:

מאמרים

ד"ה אתה הראת

תוכן ענינים

הגהות

בלתי מוגה

מוגה

ליקוט:

מאמרים

ד"ה ויאמר גו' מחר חודש

תוכן ענינים

בלתי מוגה

מוגה

ליקוט:

הנחה:

מאמרים

ד"ה אלה תולדות נח

תוכן ענינים

בלתי מוגה

מוגה

ליקוט:

מאמרים

ד"ה וה' אמר המכסה

תוכן ענינים

הגהות

בלתי מוגה

מוגה

ליקוט:

מאמרים

ד"ה ואברהם זקן

תוכן ענינים

בלתי מוגה

מוגה

ליקוט:

מאמרים

ד"ה פדה בשלום (המשך: א)