1. מעלתה של שמחת בית השואבה בשבת (בזמן הגלות) - (א) מצד הקס"ד שאין מקום לשמחת ביה"ש כמו בזמן הבית, (ב) מצד העילוי דיום השבת, עד שפועל "ויכולו" בימים שלפניו, ומברך את הימים שלאחריו, כולל - שמחת ביה"ש שבהם
2. שמחת ביה"ש דלילה זו: (א) באופן ד"לכתחילה אריבער" - בהתאם לתוכן ענינם של האושפיזין דלילה זו: אדמו"ר מהר"ש, וכן "יוסף" - הוספה ע"י "אחר" שנעשה "בן" (וכן אהרן - לדעה אחת - שגם אצלו מודגש ענין ההוספה באופן ד"לכתחילה אריבער"), (ב) הדגשת פעולת השמחה גם ברחוב, ובנוגע לאוה"ע - "יוסף . . הוא המשביר לכל עם הארץ"
3. ביאור כללי בנוגע לאושפיזין - (א) כיצד יתכן שדוד המלך, ועאכו"כ הבעש"ט כו' עד לכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע - היו "אושפיזין" בחג הסוכות שחגגו בנ"י מיד כשנכנסו ישראל לארץ. (ב) כיצד יתכן שהבעש"ט כו' עד לכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע היו "אושפיזין עילאין" - בה שבעה שקיימו מצות ישיבה בסוכה בעלמא דין.
4. "לכתחילה אריבער" - בשיעור חומש היומי: (א) "ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו גו' ויראהו ה' את כל הארץ גו' עד הים האחרון" - בראי' אחת. (ב) "ושמה לא תעבור" - למעליותא, מכיון שנשאר בדרגא שהגיע אלי' ביום הסתלקותו - שנר הנו"ן דבינה
5. "לכתחילה אריבער" - בשיעור היומי ברמב"ם: (א) סיום וחותם כל הלכות בכורות (תחילה) - בהלכות מעשר (סוף) כמו ראשיתן של הלכות בכורות הכוללים את כל ההלכות, לא רק נסב"ת ותב"ס, כי אם ביטול הגדרים דראש וסוף, "מבלי אשר ימצא ראש וסוף" - "לכתחילה אריבער". (ב) מעלת ידיעת האדם - שחוזר ומביא חטאת על הידיעה, אף שכבר הביא חטאת הנאכלת, ונתכפר לו, מ"מ, פועלת ידעתו חיוב קרבן חדש, שעולה עד רזא דא"ס
6. גם לאחרי ההגבלות דיום השבת - ניתן להוסיף בשמחה וריקודים דשמחת ביה"ש באופן ד"לכתחילה אריבער
