בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
ד"ה ובחודש השביעי (המשך: א)
תוכן ענינים
זהירות יתירה בראש השנה ע"ד הזהירות בהראש לגבי שאר חלקי הגוף; פתגם המגיד עה"פ "עשה לך שתי חצוצרות"; ראשי תיבות הידוע דהפסוקים שלפני התיעות בגמטריא תש"ל (עם הכולל), ושקו"ט בענין חישוב גימטריאות פעמים עם הכולל ופעמים בלי הכולל. (ס"ב)
אודות הנמצאים "שם" שיקויים אצלם היעוד ד"כי בשמחה תצאו". (ס"ב)
פתגם הבעש"ט עה"פ "כן בקדש חזיתיך" - והשייכות לזמן זה דעקבתא דמשיחא. (ס"ה)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה איתא בסוף מנחות (המשך: ב)
אודיו
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת מנחות: "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים". (ס"א)
לימוד הלכות שבתפלה מתפלת "חנה" דוקא (ולא מהאבות או ממשה רבינו וכו') - דרגא הכי עליונה בתפלה. (ס"ב)
הליכה ל"תשליך" ביום טוב של ראש השנה שחל בשבת - ביום א' או ביום ב', ושיטת אדמו"ר הזקן בזה; והטעם ע"פ נגלה להמנהג (ברוב המקומות ובחב"ד) לילך לתשליך ביום ב' (היפך דעת אדמו"ר הזקן הנ"ל). (ס"ג)
מגבית עבור "קרן חנה" - קרן לחינוך ילדי ישראל, שנתייסדה ע"ש הרבנית חנה ע"ה. (ס"ד)
לעולים חדשים מרוסי' - שיאמרו לחיים וינגנו "הוא אלוקינו". (ס"ו)
הוראה משיעור חומש היומי: "כי אשא אל שמים ידי" - שבועת הקב"ה (הנצחית) שבני ישראל (באיזה מצב שיהיו), וארץ ישראל, הם "(וכפר) אדמתו עמו" - בלי שום שינויים. (ס"ז)
חילוקי מנהגים בזמן אמירת הפסוקים "אל תירא גו' אך צדיקים וגו', והטעם למנהג חב"ד לאמרם לפני השיעור תהלים; הטעם לאמירת השיעור תהלים אצל העמוד ולא אצל הבימה (הוראת אדמו"ר מהוריי"צ); "אחד" המרבה ו"אחד" הממעיט - העיקר הוא ה"אחד" אלופו של עולם. (ס"ח)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה שובה ישראל
תוכן ענינים
שבת (אותיות תשב) ענינו תשובה; המעלה דשבת תשובה לגבי ראש השנה - דרגא הכי עליונה בתשובה עילאה, ולגבי יום הכיפורים - דמשבת מתברכין כולהו יומין כולל יום הכיפורים. (ס"א)
המעלה בקביעות שבת תשובה בשנה זו - בח' תשרי, חנוכת (גמר ושלימות) בבית המקדש הראשון, השלימות ד"לכפר על כל עונותינו"; המעלה שבזה לגבי יום הכיפורים. (ס"ב)
המשך (מיום ו' תשרי) שאלות בפירוש רש"י (לב, מ) "כי אשא אל שמים ידי". (ס"ד)
המשך (מיום ו' תשרי) ה"הדרן" על מסכת מנחות. (ס"ה)
שאלות באגרת התשובה (פ"ה) "אך באמת אין שום דבר כו' חוצץ לפניו ית' כו' אלא כמ"ש בישעי' כי אם עונותיכם היו מבדילים גו'". (ס"ו)
צוה להעולים מרוסי' שינגנו "מזמרת הארץ". (ס"ז)
הביאור בפירוש רש"י, והקשר לעשרת ימי תשובה. (ס"ח)
הביאור באגרת התשובה, וההוראה בעבודה. (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
בלתי מוגה
בלתי מוגה
בלתי מוגה
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ובחמשה עשר יום
תוכן ענינים
בקדושה הכל בהתאחדות ובהתכללות, וכן הוא בהימים טובים; ענינו של חג הסוכות - שמחה, אמיתית השמחה דוקא ע"י הסוכה; הסוכה מקיפה את כל האדם (ועד"ז שמחה); ד' מינים - אמיתית ענין האחדות. (ס"א)
ג' דרגות באחדות; ביאור באריכות לשון הרמב"ם (הלכות לולב פ"ח ה"י) אודות שמחת בית השואבה; ביאור שייכות הפסוקים דהאושפיזין עם ה'חסידישע' אושפיזין. (ס"ב)
השקו"ט שבזהר בהפסוק השייך ליצחק (אושפיזא דיום זה). (ס"ב)
השקו"ט ע"פ נגלה למנהג חב"ד שאין ישנים בסוכה; ע"ד התהלוכה; אודות מנהג חב"ד שאין עושים נוי סוכה. (ס"ה)
אודות לשמח יהודים בשמחת בית השואבה; הכינוס דצאגו"ח. (ס"ו)
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
בענין ברכת שהחיינו בשמחת תורה. (ס"א)
הטעם להקדמת תיבת "שהחיינו" לפני "וקימנו". (ס"ב)
ההוספה בתיבת "וקימנו" - שמחת הגוף, ומעלתו פעולה על הזולת - בגוף וחלקו בעולם; וקשור עם שמח"ת ששמחים עם התורה שבכתב, שנתלבשה (בזולת) בדיו וקלף גשמיים. (ס"ג)
"והגיענו" - מעלת ענין היגיעה, קו שלו; מעלת ענין העבודה בגלות; שמחת תורה שייך לכאו"א ולא רק ליושבי אהל. (ס"ד)
אודות התהלוכה. (ס"ה)
"והגיענו" - יגיעה בלימוד התורה; הוספה בלימוד התורה אצל הראשי ישיבות ומשפיעים, ועי"ז אצל התלמידים. (ס"ו)
שאלות בפירוש רש"י (דברים לג, כח) "וישכון ישראל בטח בדד גו'". (ס"ז)
הטעם להקדמת תיבת "שהחיינו" לפני "וקימנו". (ס"ב)
ההוספה בתיבת "וקימנו" - שמחת הגוף, ומעלתו פעולה על הזולת - בגוף וחלקו בעולם; וקשור עם שמח"ת ששמחים עם התורה שבכתב, שנתלבשה (בזולת) בדיו וקלף גשמיים. (ס"ג)
"והגיענו" - מעלת ענין היגיעה, קו שלו; מעלת ענין העבודה בגלות; שמחת תורה שייך לכאו"א ולא רק ליושבי אהל. (ס"ד)
אודות התהלוכה. (ס"ה)
"והגיענו" - יגיעה בלימוד התורה; הוספה בלימוד התורה אצל הראשי ישיבות ומשפיעים, ועי"ז אצל התלמידים. (ס"ו)
שאלות בפירוש רש"י (דברים לג, כח) "וישכון ישראל בטח בדד גו'". (ס"ז)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה להבין ענין שמח"ת
תוכן ענינים
אדמו"ר מהוריי"צ בשיחתו לפני כ"ה שנה אמר "…זאל מען אין סטריט דערקענען אז עס גייט א איד" דהיינו אף מי שאינו מבין לשון הקודש או אידיש גם עליו יהי' ניכר בהילוכו ברחוב שהוא בן תורה, ולפועל רואים איך שהתקיים ענין זה ועד שנהי' מנהג פשוט אצל כאו"א ללכת עם ציצית בחוץ. (ס"א)
מנימוסי ארצות הברית לתת בזמן שמחה "א צווייענדיקע פארציע" ולכן יכולים לקחת עתה שמונה כוסות (אף שתמיד יש גזירה לא לקחת יותר מד' כוסות); והמקור לזה בנגלה - גנב שמשלם תשלומי כפל; ובחסידות - באגרת התשובה "הי' רגיל לקרות דף א' יקרא ב' דפים וכו'". (ס"ב)
בשיחה הנ"ל אמר אדמו"ר מהוריי"צ ש"בשמחת תורה זיינען "תרעין פתיחין" עס זיינען אפען די שערי אורה, שערי ברכה, שערי הצלחה… און דאס נעמט מען מיט תורה", והביאור בזה. (ס"ג)
מעלת המנהג לשמוח בשמחת תורה ומעלת "מנהג" בכלל; במתן תורה נתחדש גילוי שם הוי' ובכח זה יהודי פועל בעולם; וזהו גם מעלת ההלכה שקשורה עם שם הוי'. (ס"ז)
יש להשתמש בנימוסי המדינה לעניני תורה ומצוות; ע"י הילדים אפשר לפעול על ההורים במיוחד למנהג הצניעות. (ס"ח)
המשך (מיום ב' דחה"ס) הביאור בהטעם למנהג חב"ד לא לישון בסוכה. (ס"ט)
המשך (מיום ב' דחה"ס) הביאור בהטעם למנהג חב"ד לא לשים נוי סוכה. (ס"י)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויאמר גו' מחר חודש
תוכן ענינים
סדר העבודה מלמטה למעלה, ולכן שבת בראשית, ומברכים החודש מר-חשון, שבת בראשית (שנה) קודם - עבודה במדידה והגבלה (טבע), ואח"כ העבודה דמברכים החודש (חודש) - עבודה שלמעלה מהטבע ומדידה והגבלה. (ס"א)
שבת בראשית תובעת מיהודי ונותנת לו כח לשנות רגילותו; הקשר (ע"פ נגלה) בין קידוש החודש למברכים החודש. (ס"ב)
הוראה מפירוש רש"י (בראשית א, א) "אמר ר' יצחק וכו'" שצריך להודיע לגוים ש"ברצונו נתנה לכם ונטלה מכם ונתנה לנו"; שאלות בפירוש רש"י (ב, יד) "הוא פרת". (ס"ד)
שאלות באגרת התשובה (פ"ה) "והנה המשכת וירידת הנפש האלוקית כו' ה"א תתאה וכו'". (ס"ה)
המשך (מליל שמח"ת) הביאור בפירוש רש"י "וישכון ישראל בטח בדד". (ס"ו)
המשך (מיום ב' דחה"ס ומיום שמח"ת) הביאור בהטעם למנהג חב"ד לא לישון בסוכה. (ס"ט)
הביאור באגרת התשובה הנ"ל. (ס"ז)
הביאור בפירוש רש"י (הנ"ל) "וישכון ישראל בטח בדד". (ס"ט)
הביאור בפירוש רש"י עה"פ "והנהר הרביעי הוא פרת". (ס"י)
ברכה להנוסעים לארץ הקודש. (סי"א)
אודות התחלקות התלמידים ל"שורות" (מחלקות) שונות לפי דרגתם בלימודם. (סי"ב)
בלתי מוגה
מוגה
אודיו
תוכן ענינים
(מוגה; בלתי מוגה)
ירידה צורך עלי'; מעלת השליחות למקום רחוק לא רק עבור תיקון המקום שם, אלא גם בשביל השליח עצמו שיתעלה לתכלית השלימות שלו - כמו כללות ירידת הנשמה בגוף לגלות מעלת "בן המלך" גם במקום רחוק וכו'.
ירידה צורך עלי'; מעלת השליחות למקום רחוק לא רק עבור תיקון המקום שם, אלא גם בשביל השליח עצמו שיתעלה לתכלית השלימות שלו - כמו כללות ירידת הנשמה בגוף לגלות מעלת "בן המלך" גם במקום רחוק וכו'.
בלתי מוגה
אודיו
תוכן ענינים
אודות התפקיד המיוחד של תושבי ארץ ישראל בכלל ותושבי כפר חב"ד ונחלת הר חב"ד; הנהגת כל יחיד ויחיד פועלת על כללות העולם.
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה סמוכים לעד לעולם
תוכן ענינים
בפרשת וירא נתוסף אצל אברהם הענין ד"ברית עולם בבשרכם" (משא"כ בפ' לך לך הי' רק הנתינת כח ופעולת המילה); וקשור עם פ' "וירא" ענין הראי' (דרגא הכי עליונה בנבואה) שנפעל אצל אברהם ע"י המילה, וההוראה. (ס"א)
הוראה משאלת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע - בהיותו בן ה' שנים - להצ"צ מדוע לא התגלה הקב"ה אליו כמו שנתגלה לאברהם, ותשובת הצ"צ בזה. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יח, כג) "ויגש אברהם". (ס"ד)
שאלות באגרת התשובה (פ"ו) בענין המשל דיעקב חבל נחלתו. (ס"ה)
שאלות בפירוש רש"י (ריש פ' ויגש) "ויגש אליו יהודה"; והביאור בפירוש רש"י שבפרשתנו - "ויגש אברהם". (ס"ו)
הביאור באגרת התשובה. (ס"ז)
הוראה מפירוש רש"י הנ"ל - בלימוד זכות על יהודים יש להתחיל בדיבור קשה "מיט א שטורעם"; סיפור מהזהר בענין הנ"ל. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
כסלו - חודש השלישי לחדשי החורף, ובו הי' גילוי פנימיות התורה (בדוגמת מתן תורה בחודש השלישי - סיון); ענין חנוכה - מעלת העבודה בזמן הגלות, שמונה נרות (בהוספה על הז' נרות דבית המקדש); מברכים החודש - נתינת כח לכל החודש ובפרט בעניני תורה ומצוות. (ס"א)
שאלות בהשיעור חומש דראש חודש עה"פ (כו, כב) "כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ"; והוראה בעבודה דבכדי שיתגלה הבית השלישי (רחובות, הבאר השלישי) הרי זה תלוי בעבודה מלמעלה ("הרחיב ה' לנו"), ובעבודה למלטה (ופרינו בארץ). (ס"ב)
כסלו בא בהמשך לראש השנה; ביאור בהשיר של יום דראש השנה (קאפיטל פ"א בתהלים) בפסוק "אנכי ה' אלקיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו"; דהעבודה מלמטה (הרחב פיך) אפשריות רק ע"י ההשפעה מלמעלה (אנכי גו' המעלך); הקשר בין מזמור פ' ומזמור פ"א. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י (כד, י) "ויקח העבד גו' וכל טוב אדוניו בידו גו'". (ס"ה)
שאלות באגרת התשובה (פ"ו) "וזהו שאמרו רז"ל אין בידנו לא משלות כו'". (ס"ו)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ז)
הביאור באגרת התשובה. (ס"ח)
המשך לפירוש רש"י הנ"ל, והוראה דיש להשתדל בחינוך גם אם המחונך מבוגר (כיצחק) עד למסירות נפש. (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה קטנתי מכל החסדים (המשך: ב)
תוכן ענינים
הקביעות די"ט כסלו בשנה זו - בשבת, וענינם אחד - פדי' באופן דשלום, וכן עבודת הבירורים בשבת הוא באופן ד"צדיק אוכל לשובע נפשו" ענין השלום; והוראה להפצת המעיינות מתוך דרכי נועם ושלום. (ס"ב)
החידוש דשבת שבכחו להפוך (ע"י מחשבה) עניני חול (מלאכות) למצוה (קרבנות); וזהו"ע זדונות נעשו לו כזכויות; עבודת אתהפכא לעשות מ"רבים" - "עמדי"; וההוראה להשתמש בהנפש הבהמית להפצת המעיינות (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לב, ט) "והי' המחנה הנשאר לפליטה". (ס"ד)
ביאור באגרת התשובה (פ"ט-י), בענין ג' הענינים מחשבה דיבור ומעשה וכנגדם תורה עבודה וגמ"ח; ביאור על שאלות שהקשו בהליקוט השבועי: א) בענין גירות לפני מתן תורה, ב) בענין שניות לעריות. (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י, וההוראה דהדרך להציל "אידישע קינדער" מעשו הוא "אן קיינע חשבונות". (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה פדה בשלום (המשך: ג)
אודיו
תוכן ענינים
בגאולת אדמו"ר הזקן נגאלה לימוד השיטה שלו והפצתה בכל רחבי המדינה, וההוראה - שיש נתינת כח לחיות עם השיטה באופן של חרות בלי להתחשב בכל עניני מיצר וגבול. (ס"א)
תורת החסידות מגלה ליהודי את הנשמה של תורה ומצוות, והיא התגלה בזמן שבני ישראל היו בגלות קשה ביותר בכדי לעזור להם לצאת מהקשיים המיוחדים בהם הם נמצאו. (ס"ב)
ההכרח בחינוך ילדי ישראל כדבעי, ואין להצעירים להתערב ולערבב הסדרים בזה וכו'. (ס"ג)
קביעות די"ט כסלו בשנה זו (ביום השבת) מודגש בגלוי הפדי' בשלום דאדמו"ר הזקן. (ס"ד)
בשבת ג' ענינים: א) מקדשא וקיימא (מצד עצמו), ב) מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, ג) מתנה מהקב"ה, והביאור בזה,שבת למעלה מהעולם ונמשך ממנה ברכה לכל ימי השבוע, וסעודת "מלוה מלכה" היא הממוצע בין אכילת שבת לאכילת ימי החול. (ס"ה)
"הדרן" על מסכת תמיד. (ס"ו)
ההוראה מפ' השבוע (פ' וישב) בהנוגע לכמה שכונות בישראל שאין להיבהל מ"אלופי עשו" הטוענים לנו הארץ וכו'". (ס"ז)
בשנה זו - ראש השנה, י"ט כסלו וי' שבט חלים בשבת, והמעלות דשבת בכלל (שבזה הוא סיום התניא וכו'). (ס"ט)
ע"י הפצת המעיינות באופן דהבנה והשגה זוכים להגאולה; אין לומר שעתה אתחלתא דגאולה וכמ"ש הרמב"ם הסדר בזה; אודות בני ישראל שיצאו לאחרונה ממדינה ההיא. (ס"י)
גאולת אדמו"ר הזקן שייכת גם לנשי ובנות ישראל, ובפרט שבהם תלוי כללות ענין החינוך. (סי"א)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה רני ושמחי (המשך: ד)
תוכן ענינים
המשך (מש"פ וישלח, י"ט כסלו) הביאור בהקשר דשבת וי"ט כסלו - ענין השלום; שבת ענינה "ויכולו" העלאה בכל הבריאה כולה, לנקודה אחת, וזהו ענין שלום די"ט כסלו; הוראה להפצת המעיינות באופן (דשלום) שוה בכל המקומות, אפי' ב"חוצה". (ס"א)
המשך (ממוצש"פ וישלח, י"ט כסלו) ה"הדרן" על מסכת תמיד. (ס"ב)
הוראה מנרות חנוכה - מוסיף והולך בעניני תורה ומצוות; והוראה מחנוכה - לחינוך ילדי ישראל שצריך להוסיף באופן דמוסיף והולך ואור. (ס"ד)
ההכרח בנתינת ממון עבור מוסדות חינוך, ולא לבזבזם על דברים אחרים; ענין ה"קרני לייזער" (שנתחדשו לאחרונה) מלמדנו שדוקא ע"י הצמצום בד' אמות של תורה אפשר לפעול בכל העולם. (ס"ה)
ברכה וציווי על אמירת לחיים להשלוחים הנמצאים בריחוק מקום גשמי, אבל בקירוב מקום להרבי; גם לאלו שהיו שלוחים בעבר "איין מאל א שליח איז אלעמאל א שליח". (ס"ו)
אודות סעודת "מלוה מלכה" עבור חדרי תורה אור הנערכת בשכונה זו; אודות חיזוק השכונה ד"קראון הייטס" ד"שם צוה ה' את הברכה"; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה רני ושמחי (המשך: ה)
אודיו
תוכן ענינים
הטעם למנהג רבותינו נשיאינו להדליק נרות חנוכה על פתח ביתו מבפנים דוקא. (ס"ב)
המשך (מש"פ וישב) הביאור בפירוש רש"י עה"פ (לז, ז) "מאלמים אלומים". (ס"ג)
מגבית י"ט כסלו וחנוכה. (ס"ד)
מנהג אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע לתת מעות חנוכה בנר ד' או ה'. (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה יהודה אתה יודוך אחיך
תוכן ענינים
כל ענין בתורה הוא "תכלית" בפני עצמו, ואינו הקדמה לדבר אחר; ועד"ז פ' ויחי שאינו הקדמה לפ' שמות אלא תכלית ולימוד בפני עצמו; הוראה מהפסוק "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי" שני סוגים ואופנים בעם ישראל - עבודת אפרים ועבודת מנשה. (ס"א)
ביאור השקו"ט בין יעקב ויוסף אודות הברכות למנשה ואפרים; מצד הולדה מנשה קודם, ומצד הברכות אפרים קודם, וההוראה בעבודה, ובזמנינו. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (מט, ט) "גור ארי' יהודה". (ס"ד)
שאלות באגרת התשובה (סוף פ"ז) "מלבד שע"פ הסוד כו'"; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ה)
המשך הביאור בפירוש רש"י ובאגרת התשובה. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה הבאים ישרש יעקב
תוכן ענינים
שבת זו קשורה עם יו"ד שבט; ביאור בהמדובר ביו"ד שבט הראשון (תשי"א) מ"ש אודות שמשון ששפט את ישראל כ' שנים לאחרי מותו, ועד"ז אצל אדמו"ר מהוריי"צ שגם עכשיו עשרים שנה לאחר ההסתלקות עדיין שופט את ישראל והוראה דיש לעשות חשבון צדק על כל הענינים שנעשו במשך זמן זה ולתקנם. (ס"א)
עפ"י תורת הבעש"ט בענין "נפרעים כו' מדעתו ושלא מדעתו" בצד השלילה, ומובן שכ"ש בצד החיוב; באגרת הקודש מבאר אדמו"ר הזקן "שחיי הצדיק כו' חיים רוחניים" דגם לאחרי ההסתלקות משפיע למקושריו וכו' ובזה פסק על עצמו ועל כל הצדיקים, ועד"ז על אדמו"ר מהוריי"צ. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י (א, כא) - "ויעש להם בתים". (ס"ד)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ה)
ביאור באגרת התשובה (פ"א) בענין היחוד דהנפש באופן ד"לשוב עד הוי' כו' ולדבקה בו כו' ביחוד נפלא". (ס"ו)
המשך הביאור בפירוש רש"י; והוראה ממשה - שהי' לוי, כהן, מלך - לכאו"א (משה שבנשמתו). (ס"ז)
עפ"י תורת הבעש"ט בענין "נפרעים כו' מדעתו ושלא מדעתו" בצד השלילה, ומובן שכ"ש בצד החיוב; באגרת הקודש מבאר אדמו"ר הזקן "שחיי הצדיק כו' חיים רוחניים" דגם לאחרי ההסתלקות משפיע למקושריו וכו' ובזה פסק על עצמו ועל כל הצדיקים, ועד"ז על אדמו"ר מהוריי"צ. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י (א, כא) - "ויעש להם בתים". (ס"ד)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ה)
ביאור באגרת התשובה (פ"א) בענין היחוד דהנפש באופן ד"לשוב עד הוי' כו' ולדבקה בו כו' ביחוד נפלא". (ס"ו)
המשך הביאור בפירוש רש"י; והוראה ממשה - שהי' לוי, כהן, מלך - לכאו"א (משה שבנשמתו). (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה הוא אהרן ומשה
תוכן ענינים
עורר על מה שלא הכריזו אודות ה"מלוה מלכא" דשבת הבע"ל (יו"ד שבט) כבכל שבת; גודל ענין ההכרזה בדיבור (גילוי) במקום קדוש וכו'. (ס"א)
בר"ח שבט "הואיל משה באר את התורה הזאת" בשבעים לשון; דלפני שכבשו את השבעה עמים (מקור לע' אומות) לארץ, הי' צ"ל כבר הענין (בשרשו ומקורו) בתורה; עיצומו של ראש חודש מכפר (כביום הכיפורים), כפרה כללית ולא רק על טומאת מקדש וקדשיו; ניצול שבעת הימים שנשארו עד ליו"ד שבט - (בעריכת חשבון על כל העשרים שנה (יום ראשון כנגד כל הימי ראשון וכו'). (ס"ב)
אודות המשך כתיבת וסיום הספר תורה לקבלת פני משיח שהתחיל בעל ההילולא; פליאה שההתעוררות ע"ז באה מארץ הקודש ולא מהד' אמות ב-770. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י (סו"פ וארא) - "ומטר לא נתך ארצה". (ס"ו)
ביאור באגרת התשובה (פ"ח) - "ומאחר שרוח עברה ותטהרם, אזי תוכל נפשם לשוב עד הוי' ברוך הוא ממש". (ס"ז)
המשך הביאור (דש"פ שמות) בפירוש רש"י - "ויעש להם בתים". (ס"ח)
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה להבין ענין כתיבת ס"ת (המשך: א)
אודיו
תוכן ענינים
עורר על מה שלא הכריזו אודות ה"מלוה מלכא" דשבת הבע"ל (יו"ד שבט) כבכל שבת; גודל ענין ההכרזה בדיבור (גילוי) במקום קדוש וכו'. (ס"א)
בר"ח שבט "הואיל משה באר את התורה הזאת" בשבעים לשון; דלפני שכבשו את השבעה עמים (מקור לע' אומות) לארץ, הי' צ"ל כבר הענין (בשרשו ומקורו) בתורה; עיצומו של ראש חודש מכפר (כביום הכיפורים), כפרה כללית ולא רק על טומאת מקדש וקדשיו; ניצול שבעת הימים שנשארו עד ליו"ד שבט - (בעריכת חשבון על כל העשרים שנה (יום ראשון כנגד כל הימי ראשון וכו'). (ס"ב)
אודות המשך כתיבת וסיום הספר תורה לקבלת פני משיח שהתחיל בעל ההילולא; פליאה שההתעוררות ע"ז באה מארץ הקודש ולא מהד' אמות ב-770. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י (סו"פ וארא) - "ומטר לא נתך ארצה". (ס"ו)
ביאור באגרת התשובה (פ"ח) - "ומאחר שרוח עברה ותטהרם, אזי תוכל נפשם לשוב עד הוי' ברוך הוא ממש". (ס"ז)
המשך הביאור (דש"פ שמות) בפירוש רש"י - "ויעש להם בתים". (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
הסדר בלימוד רש"י לכל לראש "פשוטו של מקרא", ואח"כ "הענינים המופלאים" שברש"י; שאלות בפירוש רש"י (יג, יד) - "כי ישאלך בנך מחר". (ס"ב)
שאלות באגרת התשובה (פ"ח) - "אזי תוכל נפשם לשוב עד הוי' ברוך הוא ממש"; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ג)
הביאור באגרת התשובה; הוראה מפירוש רש"י שיש להתעסק בחינוך הצעירים הן אלו שהם בסוג ד"בנך - עכשיו" (השייכים לדור (וסגנון) הקודם) והן אלו שהם בסוג ד"בנך - לאחר זמן" (השייכים לדור (וסגנון) אחר). (ס"ד)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
אודיו
תוכן ענינים
בעל ההילולא הי' נשיא כל הדור (ע"י שהי' נשיא חב"ד); שלושים שנות נשיאותו היו חדורים בהנקודה דמסירת נפש בפועל הן ברוסי', והן בארצות הברית (מצד בריאות גופו); הוראה לההולכים בעבוקתיו לגלות המסירות נפש בחב"ד - הבנה והשגה, ומתוך הרחבה ועושר בגשמיות וברוחניות. (ס"א)
הציווי על כתיבת הספר תורה לקבלת פני משיח (בנוסף לספר תורה שלו הפרטית) - הי' בשנת תש"ב "בהזמן דחבלי משיח הכי נוראים", ע"ד "געתה פרתו" מיד כשנחרב הבית; מסירת נפש לזכות את כלל ישראל בזה (אע"פ שידע לכתוב בעצמו סת"ם), ויכל לשלם לבדו את כל ההוצאות דהספר תורה; ביאור בהגדר דתורה שבעל פה "דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן בכתב". (ס"ב)
השליחות והתפקיד דכאו"א "מאך דא ארץ ישראל"; יסוד כפר חב"ד ונחלת הר חב"ד ע"י נשיא דורינו; הוראה מעזרא הסופר לכל מנהיג בישראל שקודם עליו לקיים שליחותו לעשות את "בבל כסולת נקי'" ואח"כ יכול לעלות לארץ ישראל; הוראה הנ"ל שייכת לכל מי שיש לו איזה השפעה במקומו ובעירו. (ס"ג)
הוראה מפרשת השבוע (יג, יד) בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים", דאפילו כשמצרים היתה שליטה בכיפה וכ"ש עתה שהיא "אומה שפלה" דאין להחזיר לה חלקים מארץ ישראל, אלא "גרש יגרשם". (ס"ד)
בעל ההילולא "טוב עין" סלל לנו הדרך במסירות נפש ועכשיו, ומספיק רק "מסירת הרצון" (נפש); ביאור במאמר רז"ל "מתוך שלא לשמה בא לשמה" דה"תוך" של ה"שלא לשמה" הוא ה"לשמה". (ס"ה)
לאחר סיום התקופה ד"עשרים שנה שפט את ישראל" אי"ז נפסק ח"ו ואדרבה "מבן עשרים שנה ומעלה" עבודה דמאה (כתר) - ענין המסירות נפש - שהיא למעלה מעבודה דעשרים (מוחין). (ס"ו)
"הדרן" על מסכת מגילה "כל האוחז ספר תורה ערום כו'". (ס"ז)
תפקיד נשי ובנות ישראל להעמיד "צבאות ה'" לקראת הגאולה; אין בן דוד בא עד שיכלו כו' - שלילת "תכנון המשפחה" ר"ל. (ס"ח)
מגבית עבור "קרן תורה".
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אז ישיר משה
תוכן ענינים
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יז, ט) - "בחר לנו אנשים וצא הלחם". (ס"ב)
שאלות אגרת התשובה (פ"י) - "מאחר שהתפלה היא בחי' תשובה עילאה צריך להקדים לפני' בחינת תשובה תתאה"; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ג)
הביאור באגרת התשובה; המשך בפירוש רש"י וה"יינה של תורה". (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וידבר גו' אנכי (המשך: ב)
אודיו
תוכן ענינים
המשך ה"הדרן" דמסכת מגילה (בהמשך למוצש"ק יו"ד שבט). (ס"ב)
עתה מתחילה התקופה ד"עשרים שנה ומעלה" וצ"ל "שאו את ראש" ובעל ההילולא נותן כח לעסוק בכל עניניו מתוך שמחה. (ס"ג)
גם כשהי' אדמו"ר מהוריי"צ צריך לנסוע בענין הכרוך במסירת נפש הי' לפנ"ז במנוחה גמורה, והסביר שזהו הצלחה בזמן, דהיינו - כשעוסקים בענין אחד אין נוגע כלל הענינים שעסקו בהם קודם והענינים שיעסקו בהם אח"כ; אמירת "לחיים" ממשיך ההחלטות טובות למטה מעשרה טפחים, ולכך יחלקו בקבוקי משקה להנוסעים לארץ הקודש ובזכותם גם הנוסעים למדינות אחרות. (ס"ד)
שם הפרשה - יתרו, שענינו יתרון האור מן החושך. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה וידבר גו' לאמר (המשך: ג)
תוכן ענינים
אחר פרטי הענינים ד"אנכי ה' אלקיך וגו'" צ"ל עבודת בני ישראל לפעול העלי' למעלה, שאלות בפירוש רש"י עה"פ "אשר הוציאך מארץ מצרים" (כ, ב). (ס"ב)
בשבת זו מסתיימים עשר שנים ללימוד התניא ע"י גלי האויר - ברדיו; שאלות באגרת התשובה (פ"י) "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש" ו"מתוך שמחה". (ס"ג)
בכ"ד שבט נאמרה נבואת זכרי' (א, ז) "קנאתי לירושלים ולציון קנאה גדולה". (ס"ד)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ה)
הביאור באגרת התשובה; "יינה של תורה" שבפירוש רש"י, וההוראה לעסוק בהפצת המעינות והיהדות בלי חשבונות. (ס"ו)
אודות ה"דינער" לטובת תומכי תמימים. (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה והי' מדי חודש בחדשו (המשך: ד)
תוכן ענינים
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כא, ו) - "ורצע אדוניו את אזנו במרצע". (ס"ב)
שאלות באגרת התשובה במה שמחלק בפ"ג ופ"י בין דורות הראשונים להזמן דעכשיו; הביאור בלקו"ש השבועי בפירוש רש"י עה"פ (כג, יט) "לא תבשל גדי". (ס"ג)
הביאור באגרת התשובה. (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י עה"פ (דהליקוט) "לא תבשל גדי". (ס"ו)
הביאור בפירוש רש"י עה"פ "ורצע אדוניו". (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה כי תשא
תוכן ענינים
בשבת זו כמה ענינים, וא' מהם - פ' ויקהל, וההוראה: התפקיד מונח על כאו"א לעשות משכן ודירה לו ית'. (ס"א)
לא כל המשכן נעשה מזהב אף שאין עניות במקום עשירות, וההוראה: בכדי להקים המשכן חייבים להגיע לאלו שהם בדרגא דנחושת, ואדרבא עליהם עומד כל החצר (שאדניו נעשו מנחושת). (ס"ב)
ביאור המדרש ש"ויקהל" פי' שהי' "מקהיל קהלות בשבת ולומדים תורה". (ס"ג)
אודות חנוכת הבית דישיבת תומכי תמימים. (ס"ה)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לה, ד) - "זה הדבר אשר דבר ה'". (ס"ו)
שאלות באגרת התשובה (פי"א) "בלי שום ספק וספק ספיקא בעולם" והסתירה שבין פ"י לפי"א; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ז)
הביאור באגרת התשובה; ההוראה מ"יינה של תורה" שבפירוש רש"י בענין היציאה להפיץ יהדות. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
סיום ספר שמות "לעיני כל ישראל בכל מסעיהם" היינו שדוקא ע"י הירידה בגלות (שזהו התחלת הספר "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה") מגיעים להליכה אמיתית שבאין ערוך לקודם. (ס"א)
"ויהי ככלות משה לכתוב את דברי התורה הזאת על ספר וגו'" הי' בו' אדר, וכן ז' אדר קשור עם מ"ת וזהו הקשר לה"ספר תורה לקבלת פני משיח" שסיימוהו עתה; רחמנות נוראה על שרידי החושך הטוענים שאינם רוצים בזכות להשתתף בזה, וע"פ תורה אסור להם לפסוק בענינים הקושרים לפנימיות התורה שאין להם שום שייכות לזה. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לט, לג) "ויביאו את המשכן אל משה וגו'". (ס"ד)
המשך (מש"פ ויקהל) שאלות באגרת התשובה (פי"א) "בלי שום ספק וספק ספיקא בעולם"; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ה)
הביאור באגרת התשובה. (ס"ו)
המשך הביאור בפירוש רש"י; ביאור על מה שדובר בש"פ ויקהל שכ"א יצא ממצרים לכה"פ בתשעים חמורים טעונים כסף וזהב; ביאור החילוק בין ז' אדר שהוא יום תענית משא"כ יום ההילולא דרשב"י בל"ג בעומר שהוא יום שמחה. (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה זכור (המשך: א)
תוכן ענינים
לפני מחיית עמלק כפשוטו חייבים למחות את עמלק הפנימי הנמצא בכאו"א וזה שייך גם בזמן הזה; ה"שטורעם" בזכירת מעשה עמלק יותר משאר הענינים שנאמר בהם "זכור" - שהוא פועל קרירות בעניני מעשה. (ס"א)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ה, כא) "נפש כי תחטא". (ס"ה)
שאלות באגרת התשובה (פי"א) והגבעונים שביקש דוד המלך ע"ה מהם מחילה בעד שאול שהמית את הגבעונים וכו'"; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
הביאור באגרת התשובה (וביאור דיוק בפ"ז). (ס"ז)
המשך הביאור בפירוש רש"י ו"יינה של תורה" שבפירוש רש"י. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
ד"ה והי' כאשר ירים משה ידו (המשך: ב)
אודיו
תוכן ענינים
המיוחד בפורים, שהמן טען "ודתיהם שונות" - ענין הקשור עם שינויים - היינו שיש לבני ישראל הרבה ימים טובים שבהם אוכלים ושותים, ועונשו מדה כנגד מדה, שנוסף עוד יום טוב, ולכך דוקא בפורים מודגשת השמחה ביותר עד ל"עד דלא ידע"; "מתנות לאביונים" ברוחניות - הפצת היהדות בכל מקום ומקום, ועי"ז זוכים לברכות ה' בכל המצטרך. (ס"א)
טענת המן היתה "ודתיהן שונות" כנ"ל מלשון שינויים, שהם כחומה קשה ותקיפה לבדוק כל דבר שאוכל שיהי' כדבעי, ובמילא מברך לפני זה ברכה הראוי'; הביאור בהגמ' "קם רבה ושחטי' לר' זירא". (ס"ג)
ביאור הפסוק "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין", וההוראה: דכשעושים "דינער" צריך לידע העיקר, דאחרי שיהודים אוכלים ושותים צריכים לדבר בדברי תורה ולומר תשבחות להקב"ה; ע"ד כללות ההנהגה בעת עריכת "דינער" במדינה זו, שצריכה תיקון יסודי. (ס"ד)
ההנהגה ד"עד דלא ידע" צריכה להביא להבנה עמוקה יותר בהחילוק בין ארור המן לברוך מרדכי, וההוראה בענין החינוך. (ס"ה)
בכדי למשוך התלמיד צ"ל הרחבה וכו' אף בענינים חיצוניים, ואשרי חלקם של העוסקים בזה, ובפרט עתה שעברו עשרים שנים מההסתלקות וכו'. (ס"ו)
בשנה זו נמלאו שלשים שנה לביאת אדמו"ר מהוריי"צ לארצות הברית, וזהו עת סגולה לפעול ביתר שאת בהענינים שבהם עסק (להפוך את אמריקא למקום תורה ולשלול בהחלט את הדיעה "אמריקא איז אנדערש"). (ס"ז)
אודות "מיהו יהודי". (ס"ט)
הענין ד"ונהפוך הוא" הי' בכל המאה עשרים ושבע מדינות, וכך צ"ל הנהגת הקב"ה גם עתה, שאף היהודים הנמצאים במדינה ההיא יצאו משם מתוך שמחה וטוב לבב וכו'. (ס"י)
הטעם שהתענית נקראת תענית אסתר, וההוראה: על נשי ובנות ישראל לדעת את הכוחות שניתנו להן יחד עם האחריות המוטלת עליהן. (סי"ב)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה וידבר גו' זאת חוקת (המשך: ג)
תוכן ענינים
ההוראה מהמצוה דפרה אדומה (והסיפור שקנו פרה אדומה מגוי בדמים מרובים) שיש להזהר אף בדקדוק של דברי סופרים מבלי לעשות חשבונות שישנם ענינים יותר נעלים, ועי"ז זוכים שגם מלמעלה מתנהגים באופן שלמעלה מחשבונות. (ס"א)
ההוראה מהקביעות בכ' אדר שאז חוני המעגל עג עוגה והתפלל על הגשמים - שיש לקרב כל יהודי ואף מי שנמצא מחוץ למחנה (מקום שריפת הפרה) למעלה מכל חשבונות, וכן הענין הצדקה. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ח, כב) "איל המלואים וגו'". (ס"ד)
שאלות באגרת התשובה, השייכות דאגרת התשובה לפורים והסתירה לזה מפי"א (באגרת התשובה). (ס"ה)
בשבת זו שהיא לאחרי פורים יש להשלים הענין ד"עד דלא ידע" (ואין זה היתר לכאו"א ובפרט לא להחורים שענינם ללמוד תורה ו"קאכן זיך" ביינה של תורה). (ס"ו)
אודות ההיזק דההפגנות למען יהודי רוסיא ואודות "מיהו יהודי". (ס"ז)
הביאור בפירוש רש"י; הביאור באגרת התשובה; וההוראה מ"יינה של תורה" שבפירוש רש"י
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה החודש הזה לכם
תוכן ענינים
ההוראה דפ' החודש: החדרת הלמעלה מהטבע בעניני העולם אף בזמן הגלות, ועי"ז מתבטלים הענינים המבלבלים. (ס"א)
בהתבוננות קלה רואים שפרנסת האדם מגיעה מהקב"ה באופן שלמעלה מדרך הטבע לגמרי, וזהו ג"כ ענינו של חודש ניסן. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יא, מב) "כל הולך על גחון". (ס"ד)
שאלות באגרת התשובה (פי"א) "וכמ"ש בעזרא ורב לסלוח", "חזר לסורו"; ושאלות בהמשך להמדובר בש"פ ויקרא. (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
הביאור באגרת התשובה. (ס"ז)
"יינה של תורה" שבפירוש רש"י; בב' ניסן ימלאו חמישים שנה להסתלקות כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע ולהתחלת נשיאות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, ויש לעשות חשבון צדק מה פעלו בזמן זה ולתקן הענינים הטעונים תיקון. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה החודש הזה לכם
תוכן ענינים
ביאור דברי אדמו"ר הזקן בשולחנו - "שבת שלפני פסח קורין אותו שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גדול". (ס"א)
מש"כ בהמכתב כללי (לחג הפסח) "ולהעיר מברכת אשר גאלנו: שמחים בבנין עירך כו' ונאכל שם כו' הפסחים" - פשוט שהכוונה ב"בנין עירך" לבנין ירושלים שיהי' בזמן הגאולה, וכפי שאומרים בתפלה ברוך אתה ה' בונה ירושלים - דוקא ה'". (ס"ג)
התלמידים מארץ ישראל צריכים ללמוד תורה באופן אחר לגמרי שזהו ההיתר לנסיעתם משם, וההכנה שלהם לפסח - ע"י שישבו וילמדו. (ס"ד)
בהמשך להנ"ל, כשלומדים תורה אין בעיות (במסמכים וכו') להיות כאן; שאלות בפירוש רש"י (יד, יד) "תנוך - גדר האמצעי שבאזן ולשון תנוך לא נודע לי והפותרים קורין לו טנדרו"ס". (ס"ה)
המשך (ש"פ שמיני) שאלות באגרת התשובה (פי"א) - "וכמ"ש בעזרא ורב לסלוח"; ביאור בהליקוט השבועי בענין "חזי לאיצטרופי"; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
הביאור באגרת התשובה; ע"ד "מיהו יהודי". (ס"ז)
אודות חלוקת מצה שמורה; המשך הביאור בפירוש רש"י. (ס"ח)
המשך הביאור באגרת התשובה. (ס"ט)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה חכם מה הוא אומר
תוכן ענינים
הטעם שרבותינו נששיאנו התחילו ביאוריהם על ההגדה בהפיסקא "הא לחמא עניא". (ס"א)
ביאור בהפיסקא הנ"ל והקשר ד"כל דצריך ייתי ויפסח" ל"הא לחמא". (ס"ב)
ביאור "הא לחמא עניא". (ס"ג)
ביאור דברי המדרש שמשה נתן לבני ישראל לאכול מהקרבן פסח שלו, וההוראה בענין "מיהו יהודי". (ס"ד)
ביאור ב' הקושיות (במה נשתנה) דמטבילין ומסובין בזמן יציאת מצרים. (ס"ה)
ביאור בהפיסקא "ברוך המקום וכו' כנגד ארבע בנים דברה תורה". (ס"ו)
ביאור בהפיסקא "עאכו"כ".
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
ד"ה ויצא חוטר מגזע ישי
תוכן ענינים
"פותחין בדבר מלכות" בדברי אדמו"ר מהוריי"צ באחרון של פסח ה'ת"ש בהקשר דאחרון של פסח לתחלת הפסח (פתגם הצ"צ סה"ש ת"ש ע' 72). (ס"א)
יציאת מצרים קשורה עם הגאולה העתידה וכוללת כל הגאולות מכל הגלויות ולכך חג הפסח הוא ח' ימים (ב' ימים נגד כל גלות מהד' גליות). (ס"ב)
ע"פ הנ"ל יובן מדוע אסור לשוב ולהשתקע במצרים (משא"כ לפרמקטיא מותר). (ס"ג)
אודות ההליכה לשמח יהודים בימים אחרונים דחג הפסח. (ס"ד)
וכן הענין דשתיית ד' כוסות בסעודת משיח באחרון של פסח והטעם. (ס"ה)
הקשר דה"שפאלער זיידע" (ר' לייס שרה'ס) לחג הפסח. (ס"ו)
נתבאר בהמכתב כללי שחסרון בחינוך הילדים הוא חסרון בההורים לא רק בענין טפל אלא בא' מהמצוות עשה החמורים ביותר, והביאור איך ענין זה שייך גם לנשי ובנות ישראל. (ס"ח)
ביאור בפסוקי ההפטורה דאחרון של פסח. (ס"ט)
אודות "מיהו יהודי". (ס"י)
ביאור הסתירה ברמב"ם בין הלכות תשובה להלכות מלכים בהנוגע להזמן דביאת המשיח. (סי"א)
אודות הנמצאים במדינה ההיא שיזכו לצאת משם בקרוב; על כאו"א לעזור בביסוס והרחבת השכונה. (סי"ב)
התלמידים שהגיעו מארץ הקודש (ע"פ היתר הרמב"ם) והבטיחו ללמוד בהתמדה שיתוועדו ביניהם וכו'. (סי"ג)
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה וספרתם לכם
תוכן ענינים
המעלה דחודש אייר - שבכל ימי החודש ישנה המצוה המיוחדת דספירת העומר והכח לזה משבת מברכים; בחודש אייר דשנה זו מעלה מיוחדת שמולד הלבנה הוא בדומה להפעם הראשונה - ביום הרביעי; וההוראה בעבודה. (ס"א)
בכל כל יהודי ע"י עבודתו להמשיך למטה "אור" ויתירה מזו "מאור". (ס"ב)
המשך (מאחש"פ) ביאור השינויים ברמב"ם בין הלכות תשובה להלכות מלכים - בהנוגע להזמן דביאת המשיח. (ס"ד)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (טז, לד) "ויעש כאשר צוה ה' וגו'". (ס"ד)
שאלות באגרת התשבוה (פי"א) - "להיות נכון בטוח בה'" (ובההמשך); דובר באחרון של פסח שה"שפאלער זיידע" הוא ר' לייב שרה'ס, והמענה על מה ששאלו ע"ז. (ס"ו)
שאלות בפרק אבות, בהמשנה "כל ישראל כו' נצר מטעי מעשה ידי להתפאר", וההוראה - בענין השפעה על כל יהודי שזהו העבודה דצא"ח, ובמיוחד שעתה מגיע יום ההתיסדות דצא"ח והוא זמן מסוגל להוסיף ביתר שאת בהפצת המעינות, וההתחלה בשבת ש"מיני' מתברכין כולהו יומין". (ס"ז)
הביאור בפירוש רש"י; אודות "מיהו יהודי" ויהודי רוסי'. (ס"ח)
הביאור באגרת התשובה. (ס"ט)
הביאור ב(פרקי אבות) המשנה "כל ישראל וגו'"; המשך הביאור בפירוש רש"י. (ס"י)
תוכן ענינים
עבודתכם - "לבנות" את ישיבות חב"ד בארץ הקודש ע"י שתמשיכו ללמוד שם, ובמיוחד בהישיבות "תורת אמת" ו"קרית גת" (כפר חב"ד - לא נחוץ כל כך); "קדושים תהיו" - "יכול כמוני" בניחותא, והכח לזה "קדוש אני" - קדושתי למעלה (היינגט דאס אפ) מקדושתכם"; תמלאו השליחות בהצלחה ותבשרו טוב בהאמור, ושא' מכם יודיע מהנעשה בכל זה.
הגהות
בלתי מוגה
אודיו
תוכן ענינים
מוגה - בקשר לשאלת גיור - משולב
אי אפשר לפגוע ביהודי אלא כאשר היהודי עצמו נותן מקום - "ממך יצאו", "לו עמי שומע לי . . כמעט אויביהם אכניע". אין מקרים בעולם הזה; מזמן מבצע תפילין הי' המצב רגוע, המצב החל להחריף מקביל להתדרדרות בשאלת "מיהו יהודי", דוגמת עגל הזהב שהוא "שיתוף", ע"פ שו"ע והיפך ההלכה, התערבות הרוסים רק לאחר שהוכרז שיש ר"ל קולות עבור הגויות; התקפה הרחצנית על אוטובוס ילדי אביבים; להודות בטעות ולתקנה; תירוצים ופירצותיהם; שלום בפנים ושלום בחוץ.
בלתי מוגה
ילדי ישראל - ע"י הנהגתם כדבעי פועלים שהעולם יעמוד במצב הראוי ועי"ז נמשכים כל הברכות להם ולכל בני ישראל ובמיוחד ליהודי ארץ הקודש שיהי' "וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ" וכל זה ע"י בחוקותי תלכו גו'"; כל זה קשור לשמו של ה"פאראד", "סאלוט צו אידישקייט"; על הילדים להוות דוגמא חי' לחבריהם בהנ"ל; ע"י ההנהגה כדבעי תתבטל גזירת "מיהו יהודי".
אי אפשר לפגוע ביהודי אלא כאשר היהודי עצמו נותן מקום - "ממך יצאו", "לו עמי שומע לי . . כמעט אויביהם אכניע". אין מקרים בעולם הזה; מזמן מבצע תפילין הי' המצב רגוע, המצב החל להחריף מקביל להתדרדרות בשאלת "מיהו יהודי", דוגמת עגל הזהב שהוא "שיתוף", ע"פ שו"ע והיפך ההלכה, התערבות הרוסים רק לאחר שהוכרז שיש ר"ל קולות עבור הגויות; התקפה הרחצנית על אוטובוס ילדי אביבים; להודות בטעות ולתקנה; תירוצים ופירצותיהם; שלום בפנים ושלום בחוץ.
בלתי מוגה
ילדי ישראל - ע"י הנהגתם כדבעי פועלים שהעולם יעמוד במצב הראוי ועי"ז נמשכים כל הברכות להם ולכל בני ישראל ובמיוחד ליהודי ארץ הקודש שיהי' "וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ" וכל זה ע"י בחוקותי תלכו גו'"; כל זה קשור לשמו של ה"פאראד", "סאלוט צו אידישקייט"; על הילדים להוות דוגמא חי' לחבריהם בהנ"ל; ע"י ההנהגה כדבעי תתבטל גזירת "מיהו יהודי".
עוד
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה להבין ענין הילולא דרשב"י (המשך: א)
אודיו
תוכן ענינים
מוגה - בקשר לשאלת גיור - משולב
אי אפשר לפגוע ביהודי אלא כאשר היהודי עצמו נותן מקום - "ממך יצאו", "לו עמי שומע לי . . כמעט אויביהם אכניע". אין מקרים בעולם הזה; מזמן מבצע תפילין הי' המצב רגוע, המצב החל להחריף מקביל להתדרדרות בשאלת "מיהו יהודי", דוגמת עגל הזהב שהוא "שיתוף", ע"פ שו"ע והיפך ההלכה, התערבות הרוסים רק לאחר שהוכרז שיש ר"ל קולות עבור הגויות; התקפה הרחצנית על אוטובוס ילדי אביבים; להודות בטעות ולתקנה; תירוצים ופירצותיהם; שלום בפנים ושלום בחוץ.
בלתי מוגה
ההתוועדות דל"ג בעומר בין מנחה למעריב; רשב"י פעל הגילוי דפנימיות התורה. (ס"א)
אי אפשר לפגוע ביהודי אלא כאשר היהודי עצמו נותן מקום - "ממך יצאו", "לו עמי שומע לי . . כמעט אויביהם אכניע". אין מקרים בעולם הזה; מזמן מבצע תפילין הי' המצב רגוע, המצב החל להחריף מקביל להתדרדרות בשאלת "מיהו יהודי", דוגמת עגל הזהב שהוא "שיתוף", ע"פ שו"ע והיפך ההלכה, התערבות הרוסים רק לאחר שהוכרז שיש ר"ל קולות עבור הגויות; התקפה הרחצנית על אוטובוס ילדי אביבים; להודות בטעות ולתקנה; תירוצים ופירצותיהם; שלום בפנים ושלום בחוץ.
בלתי מוגה
ההתוועדות דל"ג בעומר בין מנחה למעריב; רשב"י פעל הגילוי דפנימיות התורה. (ס"א)
רשב"י פועל ביום ההילולא שלו בעולם למטה; המשך (מהשיחה בעת ה"פאראד") אודות "מיהו יהודי". (ס"ג)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ונתתי שלום בארץ (המשך: ב)
תוכן ענינים
ההוראה מ"בחוקותי": א) שתהיו עמלים בתורה "הארעווען אין תורה" (ואין זה מצד הענין דלימוד התורה לידע המעשה אשר יעשון אלא ענין בפני עצמו), ב) "אותיות החקיקה" - דהיינו שבני ישראל ותורה הם מציאות אחת. (ס"א)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כו, ז-ח) "ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב" - "ורדפו מכם חמשה מאה וגו'". (ס"ד)
ימי הספירה שייכים לענין התשובה ובפרט הימים שבין ל"ג בעומר לשבועות; שאלות באגרת התשובה (פ"ה מ"ה) - "לא הפילה אשה מריח בשר הקודש", והקשר לכינוס נשי ובנות חב"ד. (ס"ו)
ע"ד "מיהו יהודי". (ס"ז)
הביאור באגרת התשובה. (ס"ח)
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
אודיו
תוכן ענינים
המעלה דחודש זה שבו ניתנה תורה, וגם כש"מפוזר ומפורד בין העמים" - "ישנו עם אחד" וזהו ע"י "ודתיהם שונות מכל עם" וגם אומות העולם מכירים בזה; ההוראות מפ' השבוע; כנ"ל כל בני ישראל מאוחדים ובמיוחד עם בני ישראל הנמצאים בארץ הקודש הזקוקים לברכה מיוחדת; אודות "מיהו יהודי".
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה איש על דגלו
תוכן ענינים
בב' סיון התחיל משה רבינו להתעסק עם בני ישראל בקשר לקבלת תורה (כמ"ש בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן). (ס"א)
בב' סיון אמר הקב"ה "ואתם תהיו ממלכת כהנים וגו'" ואז מתחיל הענין ד"אייגענע עבודה". (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ב, ב) "מנגד סביב לאהל מועד יחנו". (ס"ד)
שאלות באגרת התשובה (פי"א) "ומ"ש וחטאתי נגדי תמיד… כמו ואתה תתיצב מנגד, ומנגד סביב לאהל מועד יחנו ופירוש רש"י מרחוק"; המשך (מש"פ בחוקותי) להביאור בפירוש רש"י עה"פ (כו, ז-ח) "ורדפו מכם חמשה וגו'". (ס"ה)
שאלות בפרקי אבות (פ"ו מ"ב) "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה". (ס"ו)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ז)
הביאור באגרת התשבוה. (ס"ח)
הביאור בפרקי אבות; אודות "מיהו יהודי" וההכרח לדבר על זה בבתי הכנסיות בחג השבועות. (ס"ט)
המשך הביאור בפרקי אבות וה"יינה של תורה" שבפירוש רש"י; ע"ד חנוכת הבית דישיבת תומכי תמימים, עיקר הגדלת הישיבה וכו' תלוי בהבחורים וכשיהיו עמלים בתורה ישפיע זה גם על המשפיעים והראשי ישיבות. (ס"י)
המשך הביאור באגרת התשובה. (סי"א)
מאמרים
ד"ה ויהי ביום השלישי
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וידבר גו' לאמר (המשך: א)
תוכן ענינים
"הימים האלו נזכרים ונעשים" מתחיל מהענין ד"חרות על לוח לבם" - חירות מהיצר הרע וכו' עד לעבודת התשובה שזהו ענין לוחות שניות. (ס"א)
פותחים בדברי הרב - אדמו"ר מהוריי"צ בשנת ת"ש, שכל פסיעה ופסיעה היא בהשגחה פרטית וכדברי הבעש"ט שהקב"ה משיב רוח חזק כדי שקש המתגלגל יועבר מצד א' לצד השני, וביאור פרטי משל זה. (ס"ב)
בשבועות נוספת שמחה של מצוה (מלבד השמחה הקשורה עם היום טוב) וכמש יחד שמכניסים אותו ל"חדר" שגם הוא שמח אז, וביאור פרטי משל זה. (ס"ד)
כששמעו אומות העולם ש"ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" חדלו מלרעוד (מהפחד שהי' להם בשעת מתן תוהר), וביאור קשר הדברים. (ס"ז)
אודות המשתתפים בתהלוכה, והמעלה שבזה. (ס"ח)
התורה הינה הוראה אף לאומות העולם, וגוי שלומד תורה בכדי לדעת הז' מצוות דבני נח נעשה ככהן גדול מצד יוקר התורה, והביאור; (השתתפות בכינוס תורה); אודות "מיהו יהודי". (ס"ט)
נשים שייכות לתורה הן מצד עזרתן לאנשים והן מצד לימוד המצוות השייכות אליהן, וכן לימוד החסידות. (סי"א)
במיוחד שכר הנשים הנמצאות במדינה ההיא. (סי"ב)
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה נשא את ראש (המשך: ב)
תוכן ענינים
בשבת זו שהיא בימי התשלומין דחג השבועות יש להשלים ולסיים המדובר בהתוועדות דחג השבועות: א) בענין שייכות התורה לעניני העולם וגם לאומות העולם והמורם מזה בנוגע נשים שמברכות ברכת התורה והטעם לזה. ב) בענין החילוק בין יהודי שלומד תורה שנעשה בעל הבית על מציאות העולם והוא למעלה מכהן גדול לבין עכו"ם הלומד תורה שנהי' רק ככהן גדול (אך לא למעלה ממנו). (ס"א)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (י, כג) "אמור להם". (ס"ד)
שאלות באגרת התשובה (פי"א) "והמכוון רק לבלתי רום לבבו ולהיות שפל רוח בפני כל האדם כשיהי' לזכרון בין עיניו שחטא נגד ה'"; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ה)
הביאור באגרת התשובה; "יינה של תורה" שבפירוש רש"י; ע"ד "מיהו יהודי". (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וזה מעשה המנורה
תוכן ענינים
הקשר ד"וזה מעשה המנורה" ל"בהעלותך את הנרות" וההוראה - שבנוגע לעבודת ה' כל בני ישראל שוין. (ס"א)
הדלקת המנורה ב"שמן זית" ש"אינו מתערב בשאר משקין" וההוראה בענין "מיהו יהודי". (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ח, ד) "עד ירכה עד פרחה וגו' כן עשה את המנורה". (ס"ד)
שאלות באגרת התשובה (פי"א) "הנעלבים ואינם עולבים וכו' וכל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
הביאור באגרת התשובה. (ס"ז)
"יינה של תורה" שבפירוש רש"י; ע"ד "מיהו יהודי". (ס"ח)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
נשי ישראל (דדור המדבר) חיבבו את הארץ ולא התרשמו מטענת המרגלים; ההכנה להגאולה - הנהגה באופן שיהי' ניכר אשר "עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" ואין להתפעל מטענות היצר; ע"י מילוי התפקיד בענין החינוך וכו' ובשמחה - מקרבים הגאולה.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ועשו להם ציצית
תוכן ענינים
אצל המרגלים היתה האמונה באופן מקיף, וההוראה: יש לדעת שאף את ההנהגה ע"פ טבע מנהל הקב"ה עצמו. (ס"א)
המרגלים שינו משליחותו של משה ולכן זיינען זיי דורכגעפאלן, וההוראה בעבודה. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יד, ט) "אך בה' אך תמרודו וגו'". (ס"ד)
שאלות באגרת התשובה (פי"א) "לבלתי רום ולהיות שפל רוח בפני כל האדם כשיהי' לזכרון בין עיניו שחטא נגד ה'"; ע"ד מיהו יהודי. (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
הביאור באגרת התשובה; "יינה של תורה" שבפירוש רש"י. (ס"ז)
בלתי מוגה
תו"מ התוועדויות
מאמרים
ד"ה אראנו ולא עתה (המשך: א)
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ התוועדויות/ תו"מ סה"מ
אודיו
תוכן ענינים
בשנה זו נמלאו ל' שנים לביאת אדמו"ר מהוריי"צ להשתקע בארצות הברית, ובהתוועדות י"ב-י"ג תמוז דאז אמר שפותחין בברכה וכו' ועשה ברכה ואמר לחיים, והביאור שאמר אז בענין אמרית לחיים הוא הוראה וכו' לכל ההתוועדויות שלאחרי זה. (ס"א)
הביאור בנ"ל (שכ"א ציריך לכלול את כל בני ישראל אמירתו לחיים) שייך במיוחד לגאולת י"ב-י"ג תמוז, שזוהי גאולה השייכות לכאו"א מבני ישראל ("את אשר בשם ישראל יכונה"). (ס"ב)
ארץ ישראל מאחדת את כל בני ישראל לקומה אחת ומציאות אחת, ויש לבטל את כל הענינים המחלקים ומבדילים ועי"ז תהי' האחדות בגילוי. (ס"ג)
אודות "מיהו יהודי". (ס"ד)
כל מין המדבר יהיו נכנעים למשיח; ההכרח לנסוע לשליחות אף למקומות שיש בהם מעט יהודים, ויש את הנתינת כח של בעל הגאולה, וכפי שרואים עד כמה פועלים השלוחים ביודעים, ועוד יותר - בלא ידועים. (ס"ז)
ביאור לשון בעל הגאולה במכתבו "בשם ישראל יכונה". (ס"ח)
עה"פ "מה טובו גו'" מפרש רש"י שלא היו פתחיהן מכוונים זה כנגד זה", וההוראה בענין הצניעות. (ס"ט)
גם מעשה באונס צריך תשובה וכפרה, ועל כאו"א לקבוע עיתים לתורה, וברבים. (ס"י)
אודות המסירות נפש בענין החינוך וכו' דהנמצאים במדינה ההיא. (סי"א)
להתוועד חמר ביום שישי י"ג תמוז, בזמן המותר. (סי"ב)
בלתי מוגה
תו"מ התוועדויות
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה כל המאריך באחד (המשך: ב)
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ התוועדויות/ תו"מ סה"מ
תוכן ענינים
שייכות המאמר ד"ה "גפן ממצרים תסיע" (שנאמר בש"פ בלק תרפ"ז) להגאולה די"ב-י"ג תמוז, ולהגאולה ד"כל אשר ישראל יכונה". (ס"א)
המעלה והחשיבות דבני ישראל, ואף ש"אלקה אני על באי עולם", בכל זה "לא יחדתי שמי אלא עליכם". (ס"ב)
מנהג ישראל לומר בהתחלת תפלת שחרית "מה טובו וגו'" הפירוש הפשוט הוא שזהו"ע הצניעות; שאלות בפירוש רש"י עה"פ הנ"ל (כד, ה).
שאלות באגרת התשובה, האם תשובה הו"ע עזיבת החטא בלבד או שצ"ל ג"כ ענין התשובה. (ס"ה)
בימי הקיץ נמצאים בדירת ארעי - "אהליך" וצ"ל אז חופש מלמודי חול, אך בלימוד התורה אין שייך חופש, גם בדירת ארעי צ"ל זהירות בענין הצניעות; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
הביאור באגרת התשובה; המשך הביאור בפירוש רש"י, וה"יינה של תורה" שבפירוש רש"י. (ס"ז)
בלתי מוגה
תו"מ התוועדויות
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה זאת הארץ
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ התוועדויות/ תו"מ סה"מ
תוכן ענינים
השמחה בשבת מברכים מנחם אב שנזכרים שנשאר רק לברר הפכים קטנים ויוצאים מיד מהגלות. (ס"א)
כל זמן שבני ישראל לא נכנסו לארץ ישראל נמצאם הם עדיין באמצע המסעות דהיציאה ממצרים; אצל כאו"א מישראל ישנו הענין ד"אלה מסעי" - שהו"ע בירור הניצוצות אצלו ואצל הזולת. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לד, ב) "זאת הארץ אשר תפול לכם וגו'". (ס"ד)
שאלות באגרת התשובה (פי"ב) "והטעם השמחה ביסורי הגוף וכו'". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י; אודות איסור החזרת שטחים; אודות "מיהו יהודי". (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ציון במשפט תפדה
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ התוועדויות/ תו"מ סה"מ
תוכן ענינים
בשבת חזון מראים את בית המקדש השלישי לכאו"א - שזהו"ע הפעולה בעולם עד למטה מטה (וע"ד המעלה לגבי יחיד), והגם שאינו מרגיש אך עצם הנשמה מרגישה וזה פועל באדם למטה תשוקה וגעגועים להגאולה. (ס"א)
ענין הנ"ל צריך לבוא בהבנה והשגה כתביעת חסידות חב"ד, וכשמתבונן בהמעלה דבית המקדש השלישי מזדכך מוחו וכו' וזה פועל את ביאת המשיח. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (א, י) "והנכם היום ככוכבי השמים". (ס"ד)
המשך להמדובר (בש"פ מטו"מ) באגרת התשובה (פי"ב) "והטעם השמחה ביסורי הגוף וכו'". (ס"ה)
המשך השאלות בפירוש רש"י. (ס"ו)
בלתי מוגה
תו"מ התוועדויות
מאמרים
ד"ה ארץ הרים ובקעות
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ התוועדויות/ תו"מ סה"מ
תוכן ענינים
בכל דבר הנמצא בעולם ישנו אלקות אך בהעלם, ובעניני תורה ומצוות האלקות בגילוי; ויש ללמוד הוראה מכל הענינים הכתובים בתורה. (ס"א)
ההוראה ממיתת אהרן הכהן שכתוב בתורה על זה בג' מקומות נפרדים. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (י, ו-ז) "ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה וגו'". (ס"ד)
שאלות בלקוטי לוי יצחק לתניא (אגרת התשובה פ"ג) "ואם חטא בזה עשר או עשרים פעמים על דרך משל". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
הביאור באגרת התשובה. (ס"ז)
המשך הביאור בפירוש רש"י. (ס"ח)
בלתי מוגה
תו"מ התוועדויות
מאמרים
ד"ה ושמתי כדכד שמשותיך
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ התוועדויות/ תו"מ סה"מ
תוכן ענינים
אלול חלוק משאר החודשים, שבכל ימי החודש אומרים "לדוד ה' אורי וישעי", וענינו בעבודה. (ס"א)
באלול צ"ל חשבון צדק על כל משך השנה שעברה, ויש להתחזק בכל הג' קוין ועי"ז נמשכים ברכות ה' בכל המצטרך. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יב, כג) - רק חזק לבלתי אכול הדם". (ס"ד)
שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לתניא (אגרת התשובה פ"ד) - "לבאר היטב בהרחבת הביאור". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
הביאור באגרת התשובה. (ס"ז)
המשך הביאור בפירוש רש"י; אודות המצב בארץ ישראל ואודות "מיהו יהודי". (ס"ח)
המשך הביאור בפירוש רש"י, וה"יינה של תורה" שבפירוש רש"י - שכל דבר צריך להיות עם עבודה ואז אפשר לפעול כדבעי; על התלמידים שבאו מארץ הקודש לדעת שדוקא עתה הזמן להוסיף בלימוד התורה. (ס"י)
הגהות
בלתי מוגה
תו"מ התוועדויות
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
ח"י אלול נותן חיות: א) באלול, ב) חיות ב"אני לדודי ודודי לי", וענין זה קשור עם יום הולדת "שני המאורות הגדולים" בח"י אלול. (ס"א)
בלימוד התורה ישנם ב' ענינים: מצד א' "לאפשה לה" ומצד שני "כל מה שתלמיד ותיק לחדש הכל ניתנה למשה מסיני"; הבעש"ט הראה שצריך להיות כך וכך ואדמו"ר הזקן לימד איך יכול להיות כך וכך. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כו, יז) "את ה' האמרת היום". (ס"ד)
שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לתניא (אגרת התשובה פ"ד) - בג' הפסוקים שהמלאכים נקראים בשם אלקים וכו'; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ה)
הביאור באגרת התשובה; שייכות הפסוק "את ה' האמרת לחודש אלול. (ס"ו)
ח"י אלול יום הסתלקות המהר"ל מפראג, העזר לכל אלו ש"קאכן זיך" במהר"ל, ושיהי' כמו שהי' אצל המהר"ל שכשהיו צריכים לנס הי' נס; ביאור ב' הענינים ד"ה' אורי וישעי" ו"ה' מעוז חיי ממי אפחד", והקשר לפירוש רש"י. (ס"ז)
הגהות
בלתי מוגה
תו"מ התוועדויות
מוגה
מאמרים
ד"ה כי המצוה הזאת (המשך: א)
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ התוועדויות/ תו"מ סה"מ
תוכן ענינים
בשבת זו הקב"ה מברך את חודש תשרי ובכח זה מברכים ישראל את שאר י"א חדשי השנה, והברכה נמשכת בענינים גשמיים כפשוטם. (ס"א)
מעלת הקביעות בכ"ה אלול; הטעם שתשרי נקראו חודש תשרי. (ס"ב)
פותחין בכבוד האורחים ותהי' ביאתם ושהייתם כאן וחזרתם בהצלחה וכו'; שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לא, ז) - "כי אתה תבוא את העם הזה". (ס"ד)
שאלות לקוטי לוי יצחק בהערות לתניא (אגרת התשובה פ"ד) - בענין היו"ד של שם הוי' ש"מרמזת לחכמתו ית'" והקוץ שעל היו"ד "רומז לבחינת רצון העליון ברוך הוא"; הביאור בפירוש רש"י. (ס"ה)
הביאור באגרת התשובה, והשייכות לפירוש רש"י. (ס"ו)