בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה זה היום תחילת מעשיך
תוכן ענינים
שייכות (ההפטורה ד)סיפור חנה לר"ה: יש סברא לומר שבראש השנה צריכים להתעסק רק בעבודה ד"תמליכוני עליכם ולא לבקש צרכים הגשמיים, ועד"ז בסיפור חנה שהטעם שעלי חשבה ל"שיכורה" מפני שהתפלא ע"ז שהרבתה להתפלל על ענינים גשמיים כשנמצאת ב"בית ה'" והמסקנא לפועל - דיש להתפלל בראש השנה גם על ענינים גשמיים, כחנה בבית ה'. (ס"ב)
הוראה נוספת מסיפור חנה, שביקשה בנים שיתחנכו בדרך התורה - שצריכים לתת חינוך כשר, ובמיוחד בהג' ענינים שנרמזו בשם חנ"ה (חלה - כשרות, נדה - טהרת המשפחה, הדלקת הנר - נרות שבת קודש). (ס"כ)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת יומא "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל וכו'" - ב' אופנים בתשובה: א) בכוונה, ב) בהכרח; והקשר להתחלת המסכת. (ס"א)
בעשרת ימי תשובה, הזמן שהתשובה "יפה ביותר ומתקבלת מיד" וצ"ל דוקא בשמחה; ביום ו' תשרי שייכות מיוחדת עם חנ"ה (כשרות, טהרת המשפחה, נרות שבת קודש) ושייך הן לנשים והן לאנשים. (ס"ב)
השתדלות שילדות קודם בת-מצוה ידליקו נרות שבת קודש - ועי"ז פועלות "והשיב לב אבות ע"י בנים", שמהפכים כל המשפחה לתורה ומצוות; ב' סיפורים שמהם רואים במוחש איך שהדלקת נרות שבת קודש ע"י ילדות קטנות שינו את ההנהגה דבני ביתם. (ס"ג)
המשך (לעיל ס"א) "הדרן" על מסכת יומא, "ג' גדרים במכשירי מצוה"; וההוראה לחינוך ילדים ע"י האם. (ס"ד)
מגבית עבור "קרן חנה". (ס"ה)
פירוש הפסוק "כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעולם" שהקב"ה נשבע ש"חי אנכי" יומשך לעולם" - בעולם למטה, ואע"פ שיש מעלה בעבודת הגלות מ"מ יביא את הגאולה. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה שובה ישראל
תוכן ענינים
בז' הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים מתקנים ז' ימי השבוע דהשנים שעברו והשנה הבאה, משא"כ בראש השנה ויום הכיפורים התשובה גבוהה מענין התיקון. (ס"א)
תשובה ענינה דילוג - ולכן: א) "שבת אותיות תשב אנוש" - שהתשובה (ובתשובה גופא - תשובה עילאה) מועילה לא' שהי' בדרגת דורו של אנוש, ב) שבת תשובה נכלל בז' הימים - אע"פ שענינו תשובה עילאה, משא"כ ז' הימין ענינם לתקן - כי שבת תשובה פועל תשובה עילאה בז' הימים גופא. (ס"ז)
קביעות שבת שובה בשנה זו בח' תשרי - שבו התחילה חנוכת בית המקדש הראשון, ומעלתו (על המשכן ועל בית שני ושלישי) שדחה אפילו את יום הכיפורים, כי חנוכת בית ראשון יותר נעלה מיום הכיפורים שהרי יום הכיפורים - תענוג העצמי הבלתי מורגש, ואכילה ושתי' גשמית דחנוכת בית ראשון הוא למעלה מזה; וההוראה: מעלת הגשמיות כשהוא קשור עם חנוכת בית ראשון. (סי"ז)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לב, מ) "כי אשא אל שמים ידי". (סכ"ד)
שאלות בלקוטי לוי יצחק בההערות לזהר - אותיות א"ם (דשם אלקים) אין מתחלפות. (סכ"ו)
המשך (מיום ו' תשרי) "הדרן" על מסכת יומא. (סכ"ז)
הביאור בפירוש רש"י. (סל"ב)
אודות הגזירה ד"מיהו יהודי". (סל"ט)
מסירות נפש של הכהן גדול ליכנס לקדש הקדשים (אף שאינו יודע אם יצא), ועד"ז אצל רבותינו נשיאינו. (ס"מ)
הביאור בלקוטי לוי יצחק, ושייכותו לשבת תשובה. (סמ"ב)
מוגה
מוגה
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
ד"ה בסוכות תשבו
תוכן ענינים
מוגה
ביטול אפשריות דפגיעה בשלימות הארץ ע"י הוספה בשמחה החג; נסיעה לערי השדה ע"י נציגים מהרבה מדינות.
בלתי מוגה
הוראה מזה שאכלו ושתו ביום הכיפורים כשחנכו את הבית הראשון - הכח שיש ליהודי "אופטאן" עם ענין גשמי כי גם זה מדרכי ה' הוא. (ס"ב)
ביטול אפשריות דפגיעה בשלימות הארץ ע"י הוספה בשמחה החג; נסיעה לערי השדה ע"י נציגים מהרבה מדינות.
בלתי מוגה
הוראה מזה שאכלו ושתו ביום הכיפורים כשחנכו את הבית הראשון - הכח שיש ליהודי "אופטאן" עם ענין גשמי כי גם זה מדרכי ה' הוא. (ס"ב)
כל ענין בחודש תשרי הוא ענין כללי - ומכיון שיהודים עזרו לאומות העולם נגד שלימות התורה והארץ, צריכים שבהמבצע לשמח יהודים, ישתתפו ינציגים מהרבה מדינות ויחדיו יביאו שמחה, שזה מראה על בעל הבית'שקייט שיש לו בכל מקום. (ס"ח)
דיבור אודות יהודי רוסי' וצרפת. (סי"ג)
עוד
טויטה ראשונה מהנחה בלתי מוגה - י"ל בשעתו ע"י ועד הנחות התמימים
מוגה
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
בשמחת תורה, יהודי שמח עם התורה והתורה עם היהודי, כי כשנותנים מתנה הן המקבל והן הנותן שמחים, רק שבכדי שהנותן יהי' שמח צריכים לנצל המתנה כדרוש, דהיינו שכאו"א ילמוד הוראה לחיי היום יומיים, ובכל רגע - שהרי "כי הם חיינו", ובחיות לא שייך הפסק גם לרגע א'. (ס"א)
בענין שמחת הקב"ה בישראל, מביא אדמו"ר הזקן הפסוק "ישמח ה' במעשיו" שמשמעו דהשמחה דהקב"ה היא בכל הברואים - כי יהודי צריך להאיר גם לאומות העולם, וכמו שאומרים בברכת התורה "בחר בנו מכל העמים" - כי צריכים לפעול גם עליהם, וה"בנו בחרת" היא בעצם הגוף של היהודי; אודות ה"מהדרים" שטוענים שיש להתבודד לגמרי מהעולם. (ס"י)
פירוש הפסוק "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים": "ציון" פירושו סימן,היינו שפעל ע"ע שכל מציאותו היא רק סימן להענינים דלמעלה, אבל מכיון שהוא עדיין "מציאות" (ולא בבחינת ביטול לגמרי) - "תצא תורה" - עבודתו בלימוד התורה היא ע"פ ההבנה וההשגה בשכלו, דשם שייך שיהי' דעות שונות אשר אלו ואלו דא"ח; אבל "ודבר ה'" - הלכה שבתורה, תצא דוקא "מירושלים" - שלימות היראה והביטול, ובעבודת ה' צ"ל ב' הקוים: א) עבודה שע"פ טו"ד - ציון, ב) קבלת עול - ירושלים, היינו שהקבלת עול יחדור בכחות הפנימיים, וההוראה שהשמחה בשעת הקפות צ"ל בקבלת עול ואז יחדור בפנימיות. (ס"כ)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ביום השמיני עצרת (המשך: א)
תוכן ענינים
פסוקים שאומרים לפני הקפות הם נתינת כח להקפות, וצריכים לזה, כי הקפות הם מנהג, ענין הכי נעלה; פירוש הפסוק "אתה הראת" - אתה - עצמות שלא שייך עליו שום שם וגדרים, הראת - שה"אתה" הוא באופן של ראי', לדעת - (שלא ישאר באופן של אמונה רק) שיהי' ב"דעת", והיינו שיהודי מקושר עם עצמות ומפני זה יכול לפעול ע"י הקפות (וענין ההקפות הוא ע"ד הרמז שיש בתק"ש - רק שגבוה יותר). (ס"א)
"כי הוי הוא האלקים" - שאע"פ שיש כמה דרגות מ"מ "אין עוד מלבדו", וכן צ"ל אצלו שאע"פ שמבין עצמות בשכל, מ"מ צריך לרקוד עם הרגלים, וכ"ז (המשכת העצמות) הוא ע"י "לעושה נפלאות", והטעם דהרצון העליון הוא שיומשך ב"עולם חסדו". (ס"ב)
דובר בארוכה בנוגע לשלימות התורה העם והארץ, ושאין להתפעל מהגוי, ולהתנהג כפי הוראת התורה. (ס"ג)
"כי מציון תצא תורה" - הוא נתינת טעם לב' דברים: א) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונלכה וגו', ב) מלכותך מלכות כל עולמים, דבאם מראים האמת של התורה, פועלים הן שהגויים יעשו מה שצריכים (ז' מצוות שלהם וכו') והן שיהי' "מלכותך מלכות כל עולמים" באופן ד"מלכותו ברצון" - עבודה ע"פ טעם ודעת; וההוראה: ההכרח שאלו שגמרו "יורה יורה" ילמדו גם "ידין ידין", וזה יוסיף ב"יורה יורה", ובכלל בלימוד הלכה, ושעל הרבנים לחזור מזמן לזמן כל ההלכות ובפרט אלו הצריכות; ביאור בענין מכשירי מצוה באתרוג, בסוכה, בתשובה ובתפלה - כהשתתפות לה"כינוס תורה" שלמחרת. (ס"ו)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ויאמר גו' מחר חודש (המשך: ב)
תוכן ענינים
משבת בראשית צ"ל הוראה על כל השנה, ומברך חודש חשון - התחלת השנה (שבתשרי הוא ע"ד הראש לגבי הגוף); [פ' בראשית "א לאנגע סדרה" שמדברת על זמן ארוך יותר משאר הסדרות]; כשיהודי מחתיל חודש חשון אינו יודע איך יוכל לפעול בעולם בעניני הרשות, והכח לזה הוא מפ' בראשית שעיקרה רק סיפורים בעניני עולם (בריאתו וכו', ויש בה רק מצוה אחת), ומ"מ היא "פרשה" בתורה. (ס"א)
קביעות שנה זו שבין שמחת תורה לשבת בראשית יש חמשה ימים - הפסק זמן הכי גדול ששייך, והעילוי שבזה - דבשנה זו ישנה שלימות בה"מי שטרח בערב שבת" (הכולל כל ימי השבוע) - שעי"ז ה"יאכל בשבת" - דשבת בראשית - הוא בשלימות ושיומשך על כל השנה. (ס"ו)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ו, ו) "וינחם ה' - וזה כתבתי לתשובת אפיקורוס וכו'". (סי"ד)
שאלות וביאור בלקוטי לוי יצחק בההערות לזהר "דכד בעא קוב"ה למברי אדם וכו'"; הוראה בגודל מעלת האדם. (סט"ו)
הביאור בפירוש רש"י - והוראה בהעדר לימוד ספרי הגויים ולא לנהל אתם וויכוחים. (סכ"ד)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה להבין ענין תשרי
תוכן ענינים
בכל דבר ישנו בכללות, ונפרט אח"כ לפרטים, וכן בחודש תשרי, שמראש השנה (בכללות) נתפרט לעשרת ימי תשובה וכו', ואח"כ על כל השנה כולה; החילוק בין לימוד התורה וקיום המצוות, שבלימוד התורה - ה"ה קשור תמיד עם אותו כח הבנה והשגה, משא"כ בקיום המצוות ישנו חילוק בפעולה של כל מצוה ומצוה, וכדי שיומשך בהעבודה ד"ויעקב הלך לדרכו" הוא דוקא ע"י הקדמת שמחת תורה (ולא שמחה של מצוה); ע"ד הוספה בלימוד התורה בחלק ההלכה שבה, ולפרסם (ב' פעמים בשנה) קובצי חידו"ת, והוספה בצדקה. (ס"ב)
הטעם שבניית תיבת נח נמשכה ק"כ שנה, ולא קיים המצוה בזריזות, כי הציווי הי' שהוא יבנה לבד,ולזה צריכים הרבה זמן, ונפקא מינה: דמכיון שנצטוה "עשה לך", הר"ז נכסים משלו, וזה שסנחריב עשה דף מהתבה לע"ז - אינו אוסרו ד"אין אדם אוסר דבר שאינו שלו"; וההוראה:שאע"פ שהוא "מנהיג הדור" (בדוגמת נח) כדי להציל כמה אנשים, בעלי חיים וצומח צריך לבנות התיבה דוקא לבד, ולא ע"י משרתים וכו'. (ס"ג)
"אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה", ועי"ז אין נפרדים א' מהזולת, כי שניהם חושבים על אותו ענין, חלוקת ג' שטרות לצדקה. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה כי ידעתיו
תוכן ענינים
סיפור עם כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שבכה למה לא נראה אליו ה', כמו שנראה לאברהם אבינו, והדגשה שהי' בן ד' וה' שנים, לפני דרגת החינוך - שמתחיל מבראשית (ואחרי מתן תורה הכל הוא במדידה וכו'), ולאחרי שארע זה אצל נשיא בישראל יש הוראה ונתינת כח שכן צ"ל אצל כל ילד; השתלדלות בחינוך ילדי ישראל. (ס"א)
מענה הצ"צ "שיהודי, צדיק, בן צ"ט שנים ומחליט למול את עצמו, ראוי שיראה אליו ה'", פירוש שאברהם אבינו ע"ה "פתח" הצינור שאפילו ילד יכול להגיע להמדריגה שאברהם הגיע אחרי צ"ט שנים. (ס"י)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יח, ט) "ויאמר אליו". (סט"ו)
שאלות בלקוטי לוי יצחק - בענין הקשר דר"א הגדול לתפילין שבראש. (סט"ז)
ביאור בפירוש רש"י ובלקוטי לוי יצחק, הוראה בנוגע לשלימות העם. (ס"כ)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה איתא במד"ר אר"א יפה שיחתן
תוכן ענינים
הסדרה נקראת חיי שרה, כי אע"פ שמדברת אחרי הסתלקותה, מ"מ "הענין" של שרה בחיים, שהם ג' הענינים נר דלוק, ברכה בעיסה, ענן קשור, ופועל בעולם עד שישמעאל עשה תשובה, מפני שהוא הי' זה "אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה", ורק מפני שגורש מהבית פעל עליו שיעשה תשובה; ע"ד (משלי יג, כד) "חושך שבטו שונא בנו"; מערת המכפלה שייכת ליהודים ולא לערביים; בשעת האסיפות ב"וואנשינגטאן" מתיישבים להגיד שיהודי אוכל כשר (ואוכלים שם לא כשר), ומתביישים לומר שצריכים כסף בשביל מקוה וחינוך וכו' ואם היו עושים כן אז הי' פועל. (ס"א)
הטעם שמדברים עד"ז ברבים כי לא עזר באופן אחר; הוראה מזה: שכל הגלויות נמשכים מזה שראובן, בשעה שמכרו את יוסף, הי' עסוק בשקו ובתעניתו, שכשמדובר אודות מעשה בפועל צריך לעזוב הכל וגם לימוד תורתו וכו'; הוראה מקביעות שבת מברכים כסלו בכ"ז חשון - "צא מן התיבה"; לפעול בעולם. (ס"כ)
שאלות וביאור בפירוש רש"י עה"פ (כד, מב) "ואבא היום - יפה שיחתן של עבדי אבות"; ביאור בלקוטי לוי יצחק "אשתדלא באורייתא"; ע"ד שלימות העם הארץ. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה פדה בשלום (המשך: א)
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ סה"מ (י"ט כסלו)
תוכן ענינים
בי"ט כסלו בכל שנה צריך להיות "מעלין בקודש", מפני שנמשך אור עליון חדש ב"עוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור". (ס"א)
ההכרח בענין החינוך בג' הקוין, עד שיפעול שכשיזקין לא יסור ממנה, וזה יפעול "פדאני לי ולבני וכו'". (ס"ד)
אע"פ ש"פדה בשלום נפשי" מ"מ יש שם קרב ורבים שלוחמים נגדו, שהרי אע"פ שהכלי שמחזיק ברכה הוא השלום מ"מ צ"ל הקדמת "ה' עוז לעמו יתן", ולהתנהג עם אומות העולם באופן של קרב, והוראה לזה בנוגע למצב בארץ הקודש (ודובר באריכות עד"ז). (ס"ה)
חלוקת הש"ס בכל שנה; "הדרן" על מסכת ברכות "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" והדרן על הש"ס - על מסכת עוקצין "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק שלום" והקשר ביניהם ע"פ הביאור בסיום הלכות חנוכה להרמב"ם "הי' לפניו נר ביתו ונר חנוכה… גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום…"; קשר חנוכה ופורים. (ס"ו)
הוראה מנרות חנוכה שמנהג הפשוט "מהדרין מן המהדרין" - מעלין בקודש - לכל המצוות. (ס"ח)
הצעה שיסעו עשרה מישראל לירושלים העתיקה, עשרה לצפת ושיתעסקו בלימוד התורה קיום המצוות וישוב הארץ. (ס"ט)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה מאי חנוכה (המשך: ב)
תוכן ענינים
בשבת נכללים ועולים כל ימי השבוע, ויום ראשון, שהיא גם ראשון במעלה, נכלל בראשונה, ובשנה זו י"ט כסלו (שהי' ביום א'); וההוראה: שכל החלטות די"ט כסלו בג' הקוין צריכים לעלות שלא בערך ועד לאופן של תענוג. (ס"א)
המשך (מי"ט כסלו) בסיום הלכות חנוכה בספר היד, ועפ"ז ביאור במה שכתוב בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות שבת - "נר ביתו ונר חנוכה וכו'", ושייכות הסוגיא דחנוכה "מאי חנוכה" (שבת כא, ע"ב) במסכת שבת; קשר התחלת וסיום ספר זמנים להרמב"ם. (ס"ו)
בכ"ד כסלו נצחו החשמונאים, שבזה הי' ענין בלתי רצוי שכהנים מלכו (אע"פ שהמלכות שייכת לשבט יהודה), אבל בו ביום ג"כ נתנבא חגי על נצחון של בני ישראל, ובקשר עם שבט יהודה, וזה הי' נתינת כח שביום זה (מגלגלין זכות ליום זכאי) ינצחו החשמונאים. (סכ"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לז, כט) "וישב ראובן אל הבור". (סכ"ח)
שאלות בלקוטי לוי יצחק "תא חזי חסידותי' דראובן". (ס"ל)
שייכות סיפור מכירת יוסף עם חנוכה, וקשר לביאור הבעש"ט עה"פ "וסרתם ועבדתם" - שאם יהי' "וסרתם" אז יהי' "ועבדתם אלקים אחרים". (סל"א)
הביאור בפירוש רש"י. (סל"ח)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה בכ"ה בכסלו
תוכן ענינים
שייכות חנוכה לראש חודש, בענין שבשניהם הוא העלם האור (חנוכה - "טמאו כל השמנים" וראש חנוכה - "מיעוט הלבנה") ושייכותו לענין החינוך, עד שצ"ל חינוך "עד פתח ביתו מבחוץ… עד דכליא רגלא דתרמודאי וכו'", ובנוגע לפועל - להוסיף בימי חנוכה הנשארים בפעולות בשטח החינוך. (ס"ב)
שייכות עשרת המבצעים לחנוכה, וחלוקת ב' שטרות של דולר. (ס"ג)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה מאי מברך
תוכן ענינים
שייכות יום א' ויום ח' דחנוכה שחל באותו יום בשבוע, אלו ואלו דא"ח - דבית שמאי ובית הלל, קריאת התורה, ובשנה זו שמיום א' (שבת) מתברך גם יום ח', והוראה מחנוכה: א) מעלין בקודש, ב) להאיר החוץ. (ס"א)
הוראה מקביעות המיוחדת דשנה זו שימי א' וח' דחנוכה חלים בשבת, ש"כל מלאכתך עשוי'" - "עם פעלט גארניט" ע"ד הסיפור דר' זושיא, וזה נמשך על כל השנה כולה. (ס"ו)
הוראה משבת הב' דחנוכה, ב' בחי' בשבת: א) שלילת המלאכה, ב) "מנוחה" - שאין לה קשר עם שלילת המלאכה, והוא רק חיוב המנוחה ואע"פ שזה בכל שבת (ע"ד מצוות עשה ומצוות לא תעשה דשבת, מעלי שבתא ויומא דשבתא) מודגש יותר כשישנם ב' שבתות, ועי"ז מגיעים לב' התקופות לעתיד לבוא; ועפ"ז ביאור בענין "אלמלא משמרין… שתי שבתות"; בקביעות שנה זו הדלקת נרות חנוכה מיום כ"ד, היינו שישנו כבר ענין המנוחה בכ"ד כסלו. (סי"ב)
המשך (מי"ט כסלו ומש"פ וישב) בסיום הלכות חנוכה להרמב"ם: "הי' לפניו נר ביתו ונר חנוכה". (סכ"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (מד, ח) "הן כסף אשר מצאנו - זה א' מעשרה ק"ו האמורים בתורה וכולם מנויין בבראשית רבה. (סכ"ח)
שאלות בלקוטי לוי יצחק בענין "לא יועילו אוצרות רשע". (סכ"ט)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ל)
הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סל"ה)
אודות גזירת "מיהו יהודי". (סל"ז)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
"מפקחין על צרכי ציבור בשבת" מכיון שכולם מתכנסים בבית הכנסת, ולכן קבלת החלטות טובות ברבים בעבודה בג' הקווין וכאו"א כפי רצונו, ועי"ז פועל שיהפכו ימים אלו לששון וכו', ובפרט שבקביעות שנה זו מצוה לאכול סעודה (מלוה מלכה) בלילה. (ס"א)
ביאור בסיום הלכות תענית להרמב"ם: "כל הצומות האלו עתידין להבטל לימות המשיח". (ס"ב)
צדקה לארץ ישראל ולחוץ לארץ, ובקשר לעשרה בטבת לענינים שהם חומה זו תורה. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (מז, יז) "וינהלם… כמו וינהגם וכו'"; שאלות בלקוטי לוי יצחק "עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה";
שקו"ט אם עשרה בטבת יכול לחול בשבת, וסברא שהוא כיום הכיפורים שדוחה את השבת לכמה דיעות, והביאור ע"פ פנימיות הענינים;
הביאור בפירוש רש"י; דובר בארוכה החיוב על מנהיגים לפעול במצב הרוחני של כל ישראל שיהי' לטובה; הביאור בלקוטי לוי יצחק. (ס"ה)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ואלה שמות
תוכן ענינים
שיחה א: השייכות דהסתלקות אדמו"ר הזקן בכ"ד טבת לג' ענינים: א) הסתלקות אדמו"ר הזקן הי' אחרי הבדלה, שענינה שאחר חונן לאדם דעת, כי הבדיל בין ב' דברים ששניהם הם "דבר ה'", צריכים דעת מה' דוקא, ובנגלה - שגם הפר שנקר' לעבודה זרה ע"י כהני הבעל מגלה איך "ה'" הוא האלקים"; וההוראה מזה לפעול על יהודי שיהי' סור מרע. (ס"א)
שיחה ב: קודם הסתלקותו כתב את הרשימה ד"נפש השפלה באמת לאמתתו", שכשפועלים על עוד יהודי, יש בהשני המעלה של יתרון האור, וגם שע"פ שפועל על השני שיהי' בעל תשובה, נתעלה גם הצדיק לדרגה יותר נעלה, ע"ד "מאיר עיני שניהם ה'" וכמרומז באגרת "נפש השפלה" לאדמו"ר הזקן - שכתבה קודם הסתלקותו; ועפ"ז הקשר בין הרשימה הנ"ל להסתלקות אדמו"ר הזקן. (ס"ב)
שיחה ג: לאגרת הקודש ס"כ שנכתב בכפר פיענא כמה ימים לפני הסתלקותו שכל הנ"ל שייך גם למי שרוב שנותיו עסק בגשמיות - ואדרבה - בשבילו יותר קל - וכמבואר באגרת הקודש ס"כ. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (א, ח) "ויקם מלך חדש", מחלוקת רב ושמואל; בלקוטי לוי יצחק שמבואר הענין שי"ג גזרים וז' נחלות הם י"ט (כסלו) אף שי"ט (כסלו) הי' צ"ל לכאורה אחרי הז' נחלים. (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י ובלקוטי לוי יצחק, וההוראה מפירוש רש"י ע"ד התוקף שצ"ל כשמדברים עם גוי. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה באתי לגני (המשך: א)
תוכן ענינים
קביעות שנה זו ששבת בא לפני ההילולא ובימי השבוע, וכיון שנסתלק בשבת צריך להוסיף בההתבוננות איך שהי' בפעם הראשונה ובמעשה, ובאופן של תענוג. (ס"א)
פ' בא אל פרעה - דאיתפריעו כל נהורין - פנימיות עתיק, ושייכותו לשבת, ועי"ז ממשיכים "עלה הפורץ לפנינו" ו"הקיצו ורננו שוכני עפר". (ס"ב)
מעשה בפועל בג' הקווין תורה תפלה וצדקה, ובאופן של בלי גבול, דהיינו שברגע א' עומד במדינה של בלי גבול. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יב, יב) ועברתי - "כמלך העובר ממקום למקום וכו'"; בלקוטי לוי יצחק "כתוב שמי" בשייכות למזוזה. (ס"ה)
בנוגע להמצב בארץ הקודש, שחסר התוקף לעמוד נגד גוי. (ס"ו)
הביאור בפירוש רש"י ובלקוטי לוי יצחק; התעסקות בהמבצעים ובהפצת המעינות. (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה באתי לגני (המשך: ב)
תוכן ענינים
ענין ההתוועדות להתעורר לפעול במעשה בפועל, הפצת לימוד התורה וקיום המצוות ובמסירת נפש, ועי"ז יצליח, ולא להתפעל מטענות היצר הרע (אף שבא ב"טענות יראת שמים"). (ס"א)
אע"פ שמדובר בהנהגת נשיא, מ"מ מכיון שהוא נשיא העם צריכים ללכת בדרכיו (ע"ד מה הוא רחום וכו'), ומכיון שהשתדל בפעולות ב"שער המלך" (בדוגמת מרדכי) וכידוע שנסע לעיר הבירה וכו', לכן אלו המסוגלים לזה שיתעסקו בזה, אבל בשעת מעשה צריך להיות מתנהג כהוראת התורה ומתגאה שהוא יהודי ועומד בתוקף. (ס"ג)
הוראה הנ"ל צ"ל לכל יהודי, והיא: "קדמו שקליהם לשקליך" - להתאסף ולפעול בענינים של תורה ומצוות, ולכן שהרבנים יפסקו עכשיו (בעת ההתוועדות) והראשי ישיבות ידברו דברי תורה, בנוגע לשלימות הארץ התורה והעם. (ס"ד)
חיזוק להפסק דין שלרועה אסור לעזוב את צאן מרעיתו מהנהגת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ; סיום מסכת כתובות. (ס"ה)
החובה בלימוד הלכות, והפצת התורה בכל האופנים (ראַדיו וכו'); אודות חת"ת. (ס"ו)
"משה שפיר קאמרת" קאי על כל תלמיד חכם, שלאחרי שמשה "פתח" ובירר את הענין, יכול כ"א להגיע לזה; ביאור בענין פתח, שבכדי לשומרו צריך מפתח וההוראה בעבודה; בענין אהבת ישראל, שההרגש של אהבת ישראל הוא "מפתח" לכל המתעסף (גמ"ח ביקור חולים וכו'). (ס"ח)
פעולות עם נשי ובנות ישראל, וחינוך ילדים, ושאר המבצעים; מגבית עבור לימוד התורה לשמה. (ס"י)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויאמר משה אכלוהו היום (המשך: ג)
תוכן ענינים
שייכות ענין המלחמה (בפרשתינו: "ה' ילחום לכם" ובהפטרה: מלחמת דברוה וברק וכו') לשבת שירה, כי ע"י הקדמת סיפור המלחמה רואים גודל מעלת השירה, והוראה מזה שגם ענינים דמלחמה וכיו"ב צ"ל בשמחה, ועי"ז פורץ גדר. (ס"א)
אילן ענינו כח האין סוף באין סוף גופא, וכמו"כ אצל בני ישראל שהם בלי גבול (בכל מאדך) בבלי גבול (בלי מספר), ולכן נמשלו לעץ ("כי האדם עץ השדה"), והוראה שצ"ל "עושה פרי", לקרב עוד יהודי. (סי"א)
המשך סיום מסכת כתובות. (סט"ז)
שאלות בפירוש רש"י (טז, כא) "וחם השמש ונמס - הנשאר בשדה נמוח וכו'". (סי"ח)
שאלות בלקוטי לוי יצחק - ענין "אחד המרבה ואחד הממעיט וכו'", וההתאמה בין הביאור ע"פ קבלה עם פשוטו של מקרא. (סי"ט)
מעלת קביעות יו"ד שבט באמצע השבוע שמתברך מש"פ בא. (ס"כ)
הביאור בפירוש רש"י. (סכ"א)
הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סכ"ח)
עוד
הנחה של המאמר, כפי שיצא לאור בשעתו, (עם שינוי קטן בסופו).
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ועבדתם את הוי' אלקיכם
תוכן ענינים
הוראות לכאו"א משבת זו: א) משפטים פירוש מצוות שע"פ טעם ודעת כי צ"ל הבנה והשגה (זה א-לי - מצד השגתו אז, ואנוהו - אני והוא דבוקים יחד) ולא די באמונה לבד, אבל אעפ"כ גם ה"משפטים" "מסיני"- כי בתחלה צ"ל ענין האמונה (הקדמת נעשה לנשמע). (ס"א)
ב) שבת מברכים - שביום אק נמשך ברכה שלושים יום, כי בגבול יש גם בלי גבול, וכן מצוה פרטית היא ג"כ כלל, וכן כל יהודי מצד עצמו הוא גבול, יש בו ענין של בלי גבול. (ס"ב)
ג) מחר חודש שהברכה משבת מברכים נמשך מיד בראש חודש, ורואים פעולת של ברכת ה' (ע"ד "כמהין ופטריות" (שבת ל, ב) שהם דוגמא בעולם הזה על עולם הבא) וכל זה נותן חיות בעבודה. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י (כא, ב) "כי תקנה עבד עברי"; שאלות בלקוטי לוי יצחק שמאיסור בשר וחלב יכול להיות יניקה ללעומת זה; דובר ע"ד הגזירה ד"מיהו יהודי". (ס"ה)
ביאור בפירוש רש"י ובלקוטי לוי יצחק; מלוה מלכה עבור גמ"ח. (ס"ו)
טעם לשיטת רש"י שהדין הראשון אחרי מ"ת הוא דין עבד עברי כי בה מודגש במיוחד התוצאה מענין "לא תגנוב" - ע"פ מאמר רז"ל "אוזן ששמעה" וכו'. (ס"ז)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה כי תשא
תוכן ענינים
ג' ענינים דשבת זו יש להם קשר עם משה רבינו: א) פ' שקלים - "כי תשא" הכוונה למשה, ב) ויקהל משה, ג) חודש אדר - פורים שהוא בחודש זה, החודש שבו מת (ונולד) משה: כי כל ההשפעות נמשכים ע"י הנשיא - משה, וההוראה מזה: שיש משה שבכאו"א וצריך להקהיל יהודים ולהשפיע שיעשו מהעולם משכן לו ית'. (ס"א)
הוראה מכי תשא את ראש: התבוננות ב"רוממות הא-ל", א) מעלת העבודה ד"ראש" - "רוממות הא-ל", מתוך כובד ראש שלמעלה, ב) הפיכת סדרי הראש - למעלה גם מ"ראש". (ס"ב)
הוראה מ(שבת מברכים החודש) אדר שני - שענינו פורים, שע"י הרגע של לידת משה נהפך כל החודש לשמחה, וממשה הנתינת כח לכאו"א - שיכול להפך כל הזמן ברגע אחת. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י (לה, כו) "טוו את העיזים - היא היתה אומנות יתירה וכו'"; שאלות בלקוטי לוי יצחק "עלמא עלאה קדישה קודשין"; מבצע פורים ובפרט בבתי סוהר. (ס"ה)
הביאור בלקוטי לוי יצחק ובפירוש רש"י; דובר ע"ד הגזירה ד"מיהו יהודי". (ס"ו)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה זה יתנו
תוכן ענינים
מחצית השקל נעשה ממון של הציבור ולכן בערב א' באדר שאז "משמיעין על השקלים" צ"ל התעוררות לתת ממונו לענין של קדושה. (ס"ב)
ע"י מחצית השקל יש לו חלק בקרבן של כל יום, וחוץ מזה צריך להיות עוד מצוות; השתדלות בהמבצעים - ובפרט מבצע פורים ובפרט אצל נשי ישראל, וכמו שהי' בזמן בניית המשכן. (ס"ג)
השתדלות במבצע פורים בבתי סוהר ובבתי הרפואה. (ס"ד)
אע"פ שישנם קכ"ז מדינות נגד ישראל, מ"מ מרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. (ס"ה)
לימוד בהשיעור היומי בחומש - (לט, לב) "ותכל כל עבודת המשכן". (ס"ו)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ויקרא אל משה
תוכן ענינים
השתדלות במבצע פורים, בדוגמת "במאי הוי זהיר טפי" - שזהו ה"שער" שבו עולים כל המצוות וכן בנוגע לזמן ש"פורים" היא ה"שער"; הוספה ב"אורה זו תורה". (ס"א)
שמחת פורים עד דלא ידע, שייכות פורים לז' אדר כי מה ש"קיימו וקיבלו" בפורים הי' מה ש"קיבל משה מסיני". (ס"ב)
השתדלות שבמשלוח מנות יהי' כשיעור (ב' זיתים) וכן במתנות לאביונים. (ס"ד)
השתדלות במצות "ואהבת לרעך כמוך"; כהכנה לימי נפורים צריך לספר עניני פורים (מתנות לאביונים וכו'); אצל שליח על רגע הוא חלק משליחותו, ולכן אשרי חלקם וגודל זכותם ושיאמרו לחיים. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה זכור
תוכן ענינים
החיוב על כאו"א שיהי' "זכור" - להזהר מעמלק - שענינו ספק וקרירות בעבודת ה', רק צריך לעבוד עם הזולת; כמו שהי' אצל משה רבינו שלימד תורה את כל העולם כולו. (ס"א)
קביעות פ' זכור בשנה זו בי"א אדר, שבו יכולים לקרות המגילה ששם מסופר על תוצאות עמלק, וענין הזכירה פועל יותר; עוד הוראה שיש הן בשבת זו והן בפורים: טוב לשמים וטוב לבריות, והוראה מכל זה בנוגע לפועל. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (א, טו) "ונמצא דמו - לשון מיץ וכו'"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בג' הלשונות (זהר ח"ג ה, ב) "אתבסם אתקריב אתקשר". (ס"ד)
ביאור בלקוטי לוי יצחק; דובר אודות הגזירה ד"מיהו יהודי". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
עוד
הנחה של המאמר, כפי שיצא לאור בשעתו, (עם שינוי קטן בסופו).
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
תוכן ענינים
אם מתבוננים שסיפור המגילה הוא "את אשר קרהו" ואין זה דבר שהי' למפרע, לא צריכים הסברה על התוועדות והמשכת בשמחה גם במוצאי פורים. (ס"א)
התאמת הפירוש הפשוט ופירוש הבעש"ט על "הקורא את המגילה למפרע": אם א' קורא את המגילה כדבר שאירע בעבר (כפירוש הבעש"ט) ונזכר בראשונה המאורעות שקראו בסוף סיפור המגילה דלא יצא (כפירוש הפשוט), והוראה לכאו"א שבידעו איך הגיעו אבותיו למדינה זו, צריך לדעת שלא כוחי ועוצם ידי וכו' רק הקב"ה מצילנו מידם. (ס"ב)
מאורע שהי' באה"ק שהי' מחסום ולא היו יכולים להגיע לחיילים (אנשי הצבא) כדי לתת משלוח מנות, ולא נתפעלו והצליחו, וההוראה מזה: לא להתפעל, ועי"ז יפול "פחד מרדכי עליהם". (ס"ג)
הטעם שאין בדיני התורה עונש של ישיבה בבית אסורים, כי תורת חסד לא תיענש משהו שלא יוכל להמשיך שליחותו ד"אדם עמל יולד"; אבל לאלו שנמצאים צריכים לעודד רוחם וכו' ולעזרם בקיום התורה ומצוות. (ס"ד)
הוראה מפורים שאז קיימו ברצון על כל השנה שצ"ל שמחה בקיום התורה ומצוות, ולהשפיע ג"כ בהזולת שיהי' כן. (ס"ה)
ג' מצוות בפורים הם באופן ש"קיימו" מחדש, מה ש"קיבלו" כבר; ביאור בדברי הרמב"ם (הלכות מגילה פ"ב הט"ו ואילך) אודות שמחה בפורים. (ס"ז)
גודל הזכות דאלו שעסקו במבצע פורים לשמה עוד יהודים; החובה להניח תפילין דר"ת. (ס"ח)
מקור מגמרא חולין ומהרמב"ם סוף הלכות לולב לזה ששורקים בשעת הניגון. (ס"י)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (אסתר ב, ה) "איש יהודי". (סי"ב)
ענין שמחה "עד דלא ידע" דוקא בפורים; גודל ענין חינוך ילדי ישראל: הוראה מסיפור המגילה; ביאור בפירוש רש"י הנ"ל; המשך ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ויקהל לה, כו) "טוו את העיזים". (סי"ג)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה וידבר גו' זאת חוקת
תוכן ענינים
הוראה מזה שפ' פרה קוראים אחרי פ' זכור (אף שאי"ז לפי סדר המאורעות) כי ראשית כל צריכים לבטל ה"ספק" - בגימטריא עמלק ("היש ה' בקרבנו אם אין"), ואח"ז מביאים קרבן בכוונה ולרצונו, שזה נוגע לכאו"א גם לגדול שבגדולים כי חסר בכדבעי למהוי, וגם קטן שבקטנים שגם בו שייך ענין הכוונה - חב"ד, כי צ"ל עבודה עם כל הכחות. (ס"א)
השתדלות לעזור לאלו הנמצאים בבית האסורים בקיום התורה ומצוות; הטעם שבשולחן ערוך יש סימן שמדבר על עונשים שאין שייכים בזמן הזה, כי בכל עת יכולים ז' טובי העיר וכו' להחליט ולהעניש. (ס"ב)
החילוק בין בית האסורים והאיסור לצאת מארץ ישראל, והאיסור לכהן גדול לצאת מירושלים. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י (ו, כא) "וכלי חדש אשר תבשל בו ישבר"; והאיסור בלקוטי לוי יצחק "אין אגודה פחות מג'" - כנגד ג' קוים. (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י ובלקוטי לוי יצחק; דובר אודות הגזירה ד"מיהו יהודי". (ס"ו)
עוד
הנחה של המאמר, כפי שיצא לאור בשעתו, (עם שינויים קלים).
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה החודש הזה
תוכן ענינים
פ' החודש הוא ענין כללי ויש בו הוראה על כל השנה, ורואים זאת בגילוי (- "ראשון לחדשי השנה"), וההוראה הוא: שהעולם הוא באופן של חידוש בכל רגע, ובמילא אין גדרים של עולם כמנהגו נוהג, וצ"ל עבודה באופן של דילוג - ופסח. (ס"א)
הוראה מפ' שמיני - ש"שמיני" הוא למעלה מז' ימי הבנין - למעלה מגדר העולם, ובקביעות שנה זו (ש"פ שמיני ופ' החודש) צ"ל הוראה "דנס בתוך נס". (ס"ב)
קביעות שנה זו בכ"ה באדר יום ראשון לבריאת העולם - לפי הדיעה שבניסן נברא העולם, פנימיות העולם, והוראה שכשפועל על יהודי בפרט א', עי"ז ימשיך היהודי בדרך הנכונה כמו שבבריאת העולם ביום הראשון הי' כלול כל הבריאה, וע"י שמתעסק עם הזולת יפעול גם בו. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (י, ד) "שאו את אחיכם, כאדם האומר לחבירו העבר את המת מלפני הכלה וכו'"; שאלות בלקוטי לוי יצחק על מאמר הזהר "ר' יצחק פתח ברן יחד כוכבי בוקר וכו'". (ס"ה)
ביאור בפירוש רש"י והוראה בעבודה, התעסקות במבצעים. (ס"ו)
ביאור בלקוטי לוי יצחק. (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה קול דודי (המשך: א)
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
סה"מ י"א ניסן ח"ב
תוכן ענינים
בשבת הגדול אין שום דינים והנהגות מיוחדות וענינו רק שנקרא בשם מיוחד; הוראה מהסיפור דשבת הגדול - יציאה מהמדידות והגבלות דקדושה, מסירות נפש למעלה מהגבלה. (ס"א)
הוראה מקביעות שבת הגדול דשנה זו: א) שחל בעשירי בניסן - 1) כקביעות פעם הראשונה, 2) שתיכף כשיש לו עשרה ימים - עשר כוחות הנפש - פועל שיהיו למעלה ממדידה והגבלה, ב) שחל בש"פ מצורע - 1) עבודת אתהפכא, ב) לטהר את הזולת. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י (טו, יב) "וכלי חרש אשר יגע בו הזב", ובלקוטי לוי יצחק על הש"ס מסכת נגעים (פי"ג מי"א). (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י ובלקוטי לוי יצחק; מעלת הדלקת נרות שבת קודש. (ס"ה)
מוגה
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה קול דודי (המשך: ב)
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
סה"מ י"א ניסן ח"ב
תוכן ענינים
הוראה מאברהם אבינו: א) שאם רוצים באמת יכולים "דורכפירן" השליחות לעשות לו ית' דירה בתחתונים, ב) "ואברכה מברכיך" - שכשמברכים יהודי הקב"ה מברכו. (ס"א)
גם בזמן הגלות צריכים לדעת שנמצאים ב"חודש הגאולה" - כי עיקר ענין החידוש תלוי בהנהגתו ובהרגשתו; דוגמא להנ"ל (שחירות תלוי בהרגש האדם) ממה שאירע בימים האחרונים שגביר גדול (בשם "יוז") מת, וכל ימי חייו הי' משועבד לנכסיו. (ס"ב)
יהודי צריך לדעת שהכל שייך להקב"ה - רק שנתנו לבן אדם כשליח להשתמש בו כדרוש (לבנות משכן וכו'), וכן בנוגע לחינוך בניו; אי אפשר להסתפק בחירות ברוחניות אלא צריכים לתבוע הגאולה כפשוטה. (ס"ג)
כל הכוחות והכשרונות שיש ליהודי צריך לנצלם ע"פ תורה - הן באופן ד"עשירות", והן להשפיע על אינם יהודים; אודות המצב בארץ הקודש. (ס"ד)
השתדלות לעזור ליהודים הנמצאים בבתי רופאים ובתי אסורים בכל המבצעים, ובפרט במבצע "מצה שמורה". (ס"ה)
"הדרן" על מסכת פסחים - בענין "אבי הבן מברך שתיים". (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ונחה עליו רוח הוי' (המשך: ג)
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
סה"מ י"א ניסן ח"ב
תוכן ענינים
מוגה
השייכות דהמאמר "מלכא ומלכתא הוו יתבי כו'" ליסוד תו"ת; חיבור תורה ותפלה; חיבור תורה ומבצעים.
בלתי מוגה
הוראה מחג הפסח (ובפרט בשנה זו שהקביעות היא כבפעם הראשונה ביום ה') שכל עניניו יהיו באופן של דילוג וקפיצה. (ס"א)
השייכות דהמאמר "מלכא ומלכתא הוו יתבי כו'" ליסוד תו"ת; חיבור תורה ותפלה; חיבור תורה ומבצעים.
בלתי מוגה
הוראה מחג הפסח (ובפרט בשנה זו שהקביעות היא כבפעם הראשונה ביום ה') שכל עניניו יהיו באופן של דילוג וקפיצה. (ס"א)
ביאור החילוק בין דילוג וקפיצה: דילוג - ברגל א', וקפיצה - בב' רגלים - ע"פ פנימיות הענינים. (ס"ב)
ענינה של תהלוכה לשמח יהודים ע"י "פנים חדשות". (ס"ג)
הקישור דשתיית ד' כוסות דאחרון של פסח ללימוד התורה: א) ד' כוסות דאחרון של פסח כנגד משיח שילמד תורה וכו', ב) הציווי לשתותם הי' לכתחילה לתלמידי הישיבה, ומ"מ לא די בשתיית הכוסות אלא צריך לפעול יגיעה בתורה שזה ענינו העיקרי של תמים. (ס"ד)
בשנת תש"א נתפרסמה ההוראה לשתות הד' כוסות לבעלי בתים, ולכן גם הם צריכים להוסיף בלימוד התורה בשמחה וביגיעה. (ס"ה)
כל הנ"ל שייך גם לכל אלו שלמדו אפילו (פרק א' או פסוק א') בתומכי תמימים פעם א' שהרי קדושה לא זזה ממקומה. (ס"ו)
בהתוועדות דאחרון של פסח תרס"ו אמר תחלה אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע מאמר ד"ה מלכא ומלכתא הוו יתבי כו', ואח"כ אמר: "די ארבעט האט ב"ה מצליח געווען" - כי מהגמרא רואים שצ"ל ב' הקווים דתורה וגמ"ח דזהו חידושו של תומכי תמימים - לימוד התורה ועבודת התפילה - שב"ה הצליח. (ס"ז)
הוראה מפסח על כל השנה - הדגשת החירות, והוא ע"י לימוד עם הבנים - כבליל הסדר - וכל התלמידים קרויין בנים. (ס"ט)
חקירה באיסור התלוי בזמן - לדוגמא אכילת חמץ - באם הוא איסור גברא או חפצא; וכן באיסורים מדרבנן; ודעת אדמו"ר הזקן (בתניא) בזה. (ס"י)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה כתנת בד קודש ילבש
תוכן ענינים
בשבת מתעלים כל הענינים באופן של "ויכולו" - ובעניננו בהמשך לחג הפסח, שענינו עבודה בדילוג והתעסקות ב"והגדת לבנך", צ"ל העבודה בענינים אלו באופן של אין ערוך. (ס"א)
הכרזת שנה זו כ"שנת החינוך" - ואע"פ שההכרזה היתה ע"י ארצות הברית אבל כבר הי' לעולמים (הכרזה וכו') אצל רבותינו נשיאינו; ומיוסד על תפלת כהן גדול ביום הכיפורים שהי' מכריז שנת תורה וכו'. (ס"ב)
השתדלות ברישום ילדים למחנות קיץ. (ס"ג)
ענין הנ"ל (שנת החינוך) שייך גם לבנות ישראל, ואדרבא ע"י ילדה קטנה - מרים - נולד מושיען של ישראל. (ס"ד)
המשך (מסיום ההתוועדות דאחש"פ) בענין: חקירה באיסור התלוי בזמן - לדוגמא אכילת חמץ - באם הוא איסור גברא או חפצא; וכן באיסורים מדרבנן; ודעת אדמו"ר הזקן (בתניא) בזה. (ס"ה)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (טז, ד) "כתונת בד קודש ילבש"; שאלות בלקוטי לוי יצחק לזהר על סיפור הזוהר שר' חייא הלך אצל רבי שמעון למילף מיני' פרשתא דפסחא; שאלות בפרקי אבות (פ"א מי"ז) "לא מצאתי לגוף טוב משתיקה". (ס"ו)
ביאור בפירוש רש"י; בהערות לזוהר; ובפרקי אבות. (ס"ח)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ובראשי חדשיכם
תוכן ענינים
ספירת העומר ענינה הכנה למתן תורה - שהוא בדוגמת ענין החינוך, ונתינת כח לזה מראש חודש ניסן; גודל ההכרח בהתעסקות בחינוך בזמני החופש; מעלת מחנה קיץ שנמצאים כל המעת לעת. (ס"ב)
לשתף במבצע חינוך - גם ילדים קטנים; לפעול על ילדי ישראל שישננו בעל פה פסוקים ומאמרי חז"ל:
1) תורה צוה - מכשהתינוק מתחיל לדבר; 2) שמע ישראל - שגם ילד מבין ומחוייב לאמר ב' פעמים בכל יום; 3) בכל דור ודור - בקשר עם חג הפסח; 4) כל ישראל - בקשר עם לימוד פרקי אבות; 5) כי קרוב - ענין בתניא ב"דף השער"; 6) והנה ה' - כהוספה וביאור להנ"ל. (ס"ג)
התעסקות בהדפסת ותרגום הנ"ל; ע"י עוללים ויונקים משביתים אוייבים וכו' כולל ענין חדש שלאחרונה "רגשו גויים" להציב דגל של ירדן במקום קודש הקדשים. (ס"ד)
חלוקת כסף לצדקה כהשתתפות במבצע הנ"ל. (ס"ה)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
מנין בני ישראל במדבר הי' בב' דראש חודש אייר, והוראה לזמננו שכשיהודי הולך במקום "מדבר" - א' מכם גולה וכו', צריך להיות הקדמת ענין ה"מנין" המורה על חביבות וכו'. (ס"א)
בחודש זה נבנה בית המקדש ראשון, וע"ז נאמר בפסוק "בשמונים שנה וד' מאות שנה לצאת בני ישראל ממצרים" שע"י הירידה במצרים הי' בנין בית המקדש, וזהו הטעם שצריכים ללכת ולפעול במדבר - במקום חושך כפול וכו', כי עי"ז זוכים לבנין בית המקדש. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יט, כה) "להוסיף לכם תבואתו"; שאלות בלקוטי לוי יצחק על מאמר רז"ל (ראש השנה כו, א) "כשהלכתי לתחום קו בשיירא היו קורין לכלה נינפי ולתרנגול שכוי וכו'"; שאלות בפרקי אבות (פ"ב מ"ט) חמשה תלמידים היו וכו'". (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י; בהערות לזוהר; ובפרקי אבות. (ס"ה)
המשך (מסיום ההתוועדות דאחש"פ, ומש"פ אחרי) בענין: חקירה באיסור התלוי בזמן - לדוגמא אכילת חמץ - באם הוא איסור גברא או חפצא; וכן באיסורים מדרבנן; ודעת אדמו"ר הזקן (בתניא) בזה. (ס"ו)
התייסדות ישיבה גדולה ב"ניו הייווען". (ס"ז)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה וספרתם לכם
תוכן ענינים
השתדלות שכאו"א יפעול בענין החינוך, ולתת לילדים ג' מטבעות עבור התעסקות בחינוך חבריהם. (ס"ב)
השתדלות כפי יכלתו בכל הדרכים במבצע חינוך ובפרט ברישום ילדים למחנות קיץ, ולישיבות לשנה הבעל"ט, והתעסקות בחלוקת פרסים לילדים. (ס"ג)
החובה על מנהל בבית ספר לקבל עוד תלמידים, ולא לפטר מלמדים בגלל מחסור כספי. (ס"ד)
הוראה משיעור חומש דיום זה: "אמור ואמרת - להזהיר גדולים על הקטנים". (ס"ה)
מוגה
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
תוכן ענינים
שיחה א: א) הוראה מהרשב"י ומרבי עקיבא לתלמידי דורנו זה - שע"י עבודתם יכולים לפעול על כל העולם ברכה וחיים, (ס"א)
שיחה ב: ב) כהנ"ל - ע"י התורה - לשנן עוד פסוקים בעל פה:
1) בראשית ברא - כדי שילד ידע שיש בעל הבית לעולם; 2) ושננתם לבניך - בקשר להוריהם שילמדו להם התורה; 3) יגעתי וכו' - כדי שידע שאם לא הצליח, זהו מפני שחסר ביגיעה; 4) ואהבת לרעך - שיפעול כל הנ"ל גם על חברים; 5) וזה כל האדם - שידע שזהו תכלית השליחות; 6) ישמח ישראל - שיעשה כל הנ"ל מתוך שמחה. (ס"ב)
שיחה ג: הצעה שהילדים בחוץ לארץ יתכתבו עם ילדים בארץ ישראל, ועי"ז יוסיפו בחביבותם אצל הקב"ה. (ס"ג)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
ספירת העומר מכניסה חיות בפסח ושבועות, ותוכן ימים טובים אלו - חינוך ילדי ישראל, הן בפסח בעת הסדר כנגד ארבעה בנים, והן בשבועות שקבלת התורה הי' עי"ז ש"בנינו עורבים אותנו". (ס"א)
הוראה לנשי ישראל מהנ"ל - חינוך ילדי ישראל ובפרט הקטנים שחינוכם תלוי בהם - ובפרט בשנה זו שנת החינוך. (ס"ו)
הוראה מהנ"ל שייכת בפרט בספירת העומר שהרי רבי עקיבא אמר לתלמידיו - "שלי ושלכם שלה הוא" - שהכל הוא בזכות אשתו. (ס"ז)
השתדלות בהמבצעים. (ס"ח)
הוספה בצדקה ובתורה (שינון י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל) לאור המאורעות בשבועות האחרונים בארץ ישראל, ועי"ז יהי' "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה. (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויאמר גו' מחר חודש
תוכן ענינים
שייכות פ' במדבר למתן תורה: החידוש דמתן תורה על קיום המצוות דהאבות - ביטול הגזירה דעליונים לא ירדו כו', דלפני מתן תורה לא פעלה התורה בעולם, וע"י מתן תורה בתחילה לפעול גם במדבר, והוראה מזה לפעול גם על יהודי שנמצא במצב של "מדבר-איד". (ס"א)
הוראה מקביעות שנה זו שערב ראש חודש סיון - שבו (בראש חודש) חנו סמוך להר סיני, שענינו אחדות - הוא בש"פ במדבר; דיש לפעול על יהודי (שהוא) בדרגת מדבר שהתורה תתעצם ותתאחד אתו. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י (א, טז-יז) "אלה קרואי העדה וגו'"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזוהר - בנוגע להנחת טלית ותפלין מי קודם, ושאלה מדוע "קאכט מען זיך" במבצע תפלין; שאלות בפרקי אבות (פ"ו) גדולה תורה וכו' שהמלכות נקנית וכו'. (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י; ביאור בהערות לזוהר; אודות מעלת מצוות תפילין; הוראה מפירוש רש"י בנוגע לתלמידי הישיבה שבזמן שעוסק בדבר א' לא יחזור על דברים אחרים (הן בנוגע ללימוד התורה והן בנוגע לעבודת התפלה) ורק לבעלי עסקים. (ס"ה)
הביאור בפרקי אבות. (ס"ז)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה בשעה שהקדימו
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת סוטה - בענין אמר רב יוסף "לא תיתני ענוה דאיכא אנא", שייכות רב יוסף לביאת משיח (הסוגיא מדברת על עקבתא דמשיחא): א) ע"פ מה שאומר (סנהדרין לח, ב) שמוכן שיביא משיח גם אם יצטרך לישב בצל הרעי של חמורו - וכ"ז מצד ענוותנותו (ועוד שבזמן משיח יהיו כולם ענוים); ביאור ענין רעי החמור - שהי' תרופה למילה והשייכות לרב יוסף - ספירת היסוד - ענין המילה כו', ב) ע"פ מש"כ רש"י שכשמשיח יבוא ייתי ואראנו - דהי' סגי-נהור כי רצה להפריש עצמו מעניני העולם - ולעתיד לבא "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו"; שייכות רב יוסף לענוה מצד היותו "סיני" ולא "עוקר הרים". (ס"א)
ענין מתן תורה הוא ענין המעשה, א) תוכן המענה להמלאכים, ב) הקדמת נעשה לנשמע – וההוראה - התעסקות בהמבצעים ובפרט שכולם שייכים במיוחד לחג השבועות. (ס"ב)
מעלת אמירת שם המפורש ע"י כהן גדול בערך שאר אחיו הכהנים. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה להבין ענין מתן תורה
תוכן ענינים
מעלת חג השבועות שדוקא בו הכל מודים "דבעינן נמי לכם"; מתן תורה הי' במדבר - מקום הפקר, ללמד ששייכת לכ"א וע"י הלימוד נעשית תורתו. (ס"א)
הקרבת קרבן ראי' גם ביום שאחרי חג השבועות (יום טבוח) והשייכות ל(חג השבועות ו) תורה: א) שענינה לפעול על ה"לכם" - הבהמה שבו ואינה סתם חכמה, ב) צריכים ללמדה לאחרים וכמו שרואים אצל משה רבינו ע"ה ואצל דוד המלך. (ס"ב)
המשך (מליל ערב חה"ש) ה"הדרן" על מסכת סוטה - בענין "אמר רב נחמן לא תתני יראת חטא דאיכא אנא", שייכות אמירת רב יוסף "לא תתני ענוה" - לשמו; ביאור הגמרא (פסחים סח, ב) "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא", חידוש דמתן תורה לפעול על גשמיות העולם. (ס"ג)
ע"ד התהלוכה. (ס"ד)
הוראה ממשה רבינו - חינוך בני ישראל בלי פשרות; ובנוגע לפועל - התעסקות במבצע חינוך שהיא מצוה שהזמן גרמא גם אם אין להמושפע שום זכות. (ס"ה)
הוראה מדוד המלך - בפרט ל"מאן מלכי רבנן" - השתדלות בחינוך בנוגע לכל פרט ופרט שבתורה. (ס"ו)
הוראה מהבעש"ט "ראש המחנכים" - לפעול בחינוך וכו' בפועל מבלי למצוא אמתלאות שאין הכוונה אליו וכו'; ראשי תיבות "מי"ד (הן נגאלין)" - משה - גואל ראשון, ישראל (הבעש"ט) - הפצת המעיינות, דוד - מלכא משיחא; המשך (ס"ג) ביאור הגמרא "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא", דתמוה למה עד ר' יוסף לא אמר זה אף א'. (ס"ז)
הביאור בהנ"ל שרב יוסף אמרו מפני שהי' סגי-נהור ו"סיני" (ראש ישיבה), וע"י פסק דין שלו פעל שבני ישראל ישנו ויהפכו חפצא גשמי לקדושה; פסק דין בנגלה - ע"פ קבלה. (ס"ט)
השייכות דחינוך לחג השבועות. (ס"י)
התעסקות בהמצבעים. (סי"א)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה נשא את ראש
תוכן ענינים
בשבת שלאחרי שבועות נתעלה ענין התורה עוד יותר, שבהיותה בלי גבול יכולים להוסיף ולחדש יותר ויותר. (ס"א)
ביאור בזה שבני ישראל לא טבלו הכלים שלהם במתן תורה - בהקדים ביאור במש"כ הרמב"ן ע"ז ש(במלחמת מדין) לא נצטוו על הגעלת כלים, והרמב"ן לא ביאר מדוע לא נצטוו על טבילת כלים - וכ"ז מבואר ע"פ שיטת רש"י שטבילת כלים הוא רק בכדי "להפרישם מן האיסור". (ס"ב)
שייכות כהן גדול לכאו"א בזמן הזה - ע"י תורה ותפלה. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ו, יא) "אשר חטא על הנפש - שלא נזהר מטמאת המת, רבי אלעזר הקפר אומר, שצער עצמו מן היין"; שאלות בהערות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר (ע' שעא ואילך) - בענין ברכת כהנים; שאלות בפרקי אבות (פ"א מ"א) "משה קבל תורה וכו'". (ס"ה)
ביאור בפירוש רש"י; בהערות לזוהר; דובר בארוכה אודות המצב בארץ הקודש. (ס"ו)
ביאור בפרקי אבות, והוראה מהמשנה שאצל לומדי תורה צריכים להיות הענינים דאלו שקיבלו תורה (שהובאו במשנה): משה - ענוה, יהושע - לא ימיש מתוך האהל, זקנים - יגיעה בתורה, נביאים - וה' עמו סייעתא דשמיא, אנשי כנסת הגדולה - פסק דין בנוגע למעשה; המשך הביאור בפירוש רש"י (הזכרת בעל המאמר); התעסקות בהמבצעים. (ס"ז)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
כשחלפה שנה בטח נתוסף הן בתורה ומצוות והן ב"מעשיך" ו"דרכיך"; שיעור חומש היומי - מצות חלה שזהו "כאילו ביטל עבודה זרה", כי ע"י נתינת "ראשית עריסותיכם לה'" מראה שאין זה "כוחי ועוצם ידי" ועי"ז יהי' "להניח ברכה אל ביתך".
מצות חלה צ"ל מראשית עריסותיכם - ומזה לחינוך ילדים שדבר הראשון בבוקר צ"ל לה' - אמירת מודה אני; חזרת הי"ב פסוקים ומאמרי חז"ל בעל פה.
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
חודש השלישי פירוש שיש בו ג' ענינים, והם: (א) הקב"ה, (ב) נשמות ישראל ו(ג) עולם, וע"י מתן תורה נפעל אחדות בהם, וההוראה מזה שע"י עבודתו יכול יהודי לפעול אחדות ביניהם; עוד הוראה שבנתינת צדקה צריך לדעת ש"יותר ממה שבעל הבית וכו'" ורק שנתנו לו הזכות, דבאמת הם מציאות אחת. (ס"א)
עוד הוראה מחודש השלישי - שכמו ש"בתלתא זמני הוי חזקה" והי' קיים עולם לפני מתן תורה, ומ"מ אחרי מתן תורה צריכים לתורה - כמו"כ בנוגע להפצת המעיינות (שנתגלה רק לאחרונה) שאע"פ שהי' רגיל באופן אחר צריך לכוף את יצרו ולבטל רגילותו; דובר אודות המצב בארץ הקודש. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (טו, כ) "כתרומת גרן"; שאלות בפרקי אבות (פ"ג מ"ז) "תן לו משלו וכו'" המהלך בדרך וכו'"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר - בענין "זכאין אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא". (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י; ביאור בפרקי אבות; ביאור בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר. (ס"ה)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה נתת ליריאך (המשך: א)
תוכן ענינים
בי"ב תמוז הי' הנצחון להפצת החסידות, והבחינה אם ה"נזכרים ונעשים" הוא באמיתית - כשעוסק בהפצת המעינות גם ע"ז אשר רק "בשם ישראל יכונה". (ס"א)
קביעות י"ב תמוז שנה זו בשבת, ללמדנו: א) שכל מלאכתך עשוי' ומה שעשה בששת ימי החול אינו מספיק וצריך להוסיף עוד. ב) שהפצת המעינות צ"ל מתוך תענוג. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כג, ט) "הן עם לבדד ישכון; ועה"פ (שם) "ובגויים לא יתחשב"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר על סיפור רשב"י ור' פינחס בן יאיר שהתרחש להם נס; שאלות בפרקי אבות (פ"ה מ"ה) "עשרה ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש"; דובר אודות המצב בארץ הקודש. (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י; ביאור בלקוטי לוי יצחק; וביאור בפרקי אבות. (ס"ה)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה נתת ליריאך (המשך: ב)
תוכן ענינים
עניני התורה צ"ל בכל יום חדשים - ונפעל בקלות יותר ע"י שרואה בעיניו איזה ענין השייך להמאורע הנ"ל שפועל אצלו הזכרון בזה (לדוגמא בחג הפסח - המצה שאכלו במצרים), ובי"ב תמוז נפעל הזכרון שרואים את הם הפירות מהמסירות נפש דאז - שהם האנשים שהיו בזמן ההוא עם בניהם ונכדיהם. (ס"א)
בכל הענינים ישנו האיכות והכמות, ועבודתו של יהודי שיהי' התגברות האיכות על הכמות, רוחניות על גשמיות - שגם בעולם יהי' ניכר שזהו עולמו של הקב"ה. (ס"ב)
מדי פעם רואים התגברות האיכות על הכמות (כנ"ל) וכמו שאירע לאחרונה בנס ההצלה ששיחררו עשרות יהודים והביאום לארץ הקודש וזהו לעורר שיתגבר רוחניות עוד יותר; במאורע הנ"ל נהרגו 4 יהודים ומזה עשו "רעש" שיוסיפו בשמירה בכל העולם, ומזה הוראה שיש להוסיף בהשמירה הרוחניות - בקיום התורה ומצוות והטענה שזה דבר פרטי, אינה טענה, כי ע"י אי שמירה אצל א' אירע מאורע הנ"ל. (ס"ג)
בענין השמירה הנ"ל צ"ל שמירת הקב"ה ג"כ - וזהו ע"י מצות מזוזה וע"י מפי עוללים ויונקים שע"י יהי' להשבית אוייב, ובנוגע לפועל לעורר כל ילד לחנך חבירו גם הקטנים בשנים (וכסיפור דחייא – בבא מציעא פה, ב) ולהוסיף במבצע מזוזה ובפרט שכדאי לבדוק המזוזות אצל אלו שניצלו מהנס דכשיפורסם הנעשה בהמזוזה דהחטופים הרי זה יעורר כו"כ מבני ישראל לחשיבות המזוזה וכו'. (ס"ד)
ביאור הי"ב פסוקים ומאמרי חז"ל ושייכותם להפעולה ד"להשבית אויב ומתנקם". (ס"ו)
המשך הביאור ושייכות ל"אל יבוש מפני המלעיגים" ולנתינת צדקה; חינוך ילדי ישראל לנתינת צדקה ע"י שיהי' להם קופת צדקה שלהם (ושירשמו על זה את שמם). (ס"ז)
מגבית למוסדות בשם בעל הגאולה; המשך הביאור שגם מחשבה ודיבור של ילד, ובכל מקום, נוגע גם אם לא הי' רגיל עד אז ושעי"ז פועלים שיהי' "להשבית אויב ומתנקם". (ס"ח)
בהמשך להמדובר שיש להוסיף בחינוך ילדי ישראל, ושיהי' להם כנ"ל קופת צדקה עם שמם ועד"ז כדאי שבהקונטרס די"ב פסוקים ומאמרי חז"ל יהי' עמוד פנוי שבו יכתבו שמם וגם שמות הילדים שפעלו עליהם ולמדו הפסוקים בעל פה; לפי דעתי המאורע המזעזע הנ"ל מהוה גם אזהרה (ואין זה "נקרה נקרית" ח"ו), ולכן כדאי לפדות ולתת לצדקה בשווי ג' (או ב') סעודות דערב ראש חודש מנחם-אב, כתחליף לתענית, בנוסף על הנתינה לצדקה לפני תפלת שחרית ומנחה, והוספה באמירת תהלים וכו'; וההחלטה עד"ז יש לעשות לפני התחלת הג' שבועות. (ס"ט)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה נתת ליריאך (המשך: ג)
תוכן ענינים
הוספה במבצעים ובפרט מבצע מזוזה להגנה ושמירה בקשר עם המאורעות דשבועות האחרונים; ההחלטה לפדות התענית דערב ראש חודש בצדקה כפי שווי של ג' סעודות, ולא כבכל פדיון תענית שהוא כסכום הקרבן, כי: א) עי"ז משתף העניים בסעודתו, ב) שייך גם לילדים שלא חייבים בקרבן, ג) שווי הסעודות יביא להוספה בנתינת צדקה מסכום הקרבן; הוספה בתורה וצדקה. (ס"ב)
ביאור בפירוש אור החיים הקדוש - שהיום הוא היארצייט שלו - על פרשת התמיד שקאי על אחרית זמן הגלות. (ס"ג)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אלה מסעי (המשך: א)
תוכן ענינים
א) בשבת קודש מברכים חודש מנחם אב מודגש קשר מיוחד לברכת החודש שבה אומרים "לישועה ולנחמה" - כי ע"י הישועה באה הנחמה (מנחם), ובפרט בזמן האחרון שראו ניסים בגלוי כתחילת הברכה - "מי שעשה ניסים… הוא יגאל אותנו";
ב) פרשת החטיפה הייתה לגמרי שלא בדרכי הטבע, הן אופן החטיפה והן אופן ההצלה, שזה מדגיש את האזהרה שבדבר;
ג) לפני זה הייתה אזהרה "קלה" יותר בענין של ממון ביטול הבטחת ארצות הברית מכספים שהבטיחה לתת - דבר שאין לו כל תקדים) אלא שלא הסיקו את המסקנות הדרושות, ועכ"פ מכאן ולהבא הוספה בהמבצעים ובפרט צדקה ומזוזה; ובנוגע למזוזה חובה קדושה על החטופים לפרסם מה שמצאו בנוגע לכשרות המזוזה שלהם; התורה היא חיינו - ולכן יש לחקוק דברי תורה בזכרונו בכדי לחיות בכל רגע צריך שהדברי תורה יהיו עמו תמיד; הוראה מהמאורע הנ"ל על חשיבוחת פעולה של כל יחיד. (ס"א)
הוספה במבצע מזוזה, החלטה לתענית, לימוד התורה - הלכות דבנין בית המקדש וכו', צדקה - לחינוך עוללים ויונקים. (ס"ג)
הוספה בצדקה ולימוד הלכות בית המקדש עם ציורים וכו' יעורר אצל ילדי ישראל חשק לצפי' למשיח. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
ד"ה אלה מסעי (המשך: ב)
תוכן ענינים
כל השבוע של ש"פ מטות מסעי צ"ל לא רק ענין של מסעי - אלא גם ענין העזות ותוקף (- מטות) לגרש את היצר הרע ולהפכו לקדושה. (ס"א)
קידוש החודש אע"פ שהוא ענין טבעי - מ"מ בזה רואים ה"לא ישבותו" ולכן אומרים "מי שעשה ניסים"; ואומרים (מי שעשה "ניסים) לאבותינו" אע"פ שמדובר כניסים שנעשו לנו (אוגאנדא), כי כאשר נמצא אדם במעמד ומצב שני, שמעמד ומצב שלפני זה נקרא "אבותינו" אע"פ שזה באותו בן-אדם, אבותינו גם אצל אותו בן-אדם, ועי"ז מגיעים ל"יגאל אותנו בקרוב". (ס"ב)
לימוד הלכות בית הבחירה - "ציון במשפט תפדה" - ובפרט ענין השייך לגאולה; ע"ד ההעלם והסתר של השואלים האם גם נשים צריכות ללמוד הלכות בית הבחירה - שה"ז רמב"ם מפורש, שחייבות בבנין במקדש, ויתירה מזו שמפורש ברש"י על התורה (ויקהל לה, כב) והרי דברו ע"ז כמ"פ בעת ההתוועדויות - "איז ווי קען מען דאס פארגעסן"! ביאור לשון התוספות יום טוב שהלכות בית הבחירה הוא ענין של סיפור - שכוונתו שנכתבו בסגנון של סיפור; ביאור התחלת מסכת מדות "בשלשה מקומות וכו'" ע"פ ביאור הרמב"ם בתחלת הלכות בית הבחירה "מצות עשה לעשות בית לה'". (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לג, מט) "מבית הישימות עד אבל השיטים"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר - בענין שייכות מלחמת מדין לבין המצרים; שאלות בפרקי אבות (פ"א מ"ד) "יוסי בן יועזר… יוסי בן יוחנן…"; ע"ד אלו שאינם רוצאים להתעסק עם בני ישראל (שאינם יודעים לעת עתה) בקיום התורה והמצוות, שהם הם בגדר "תינוקות שנשבו", והוראה שלא לבוא עמם בוויכוחים וכו'. (ס"ה)
הוספה בהמבצעים. (ס"ו)
ביאור בפירוש רש"י; ביאור בלקוטי לוי יצחק; ביאור בפרקי אבות. (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה אלה הדברים
תוכן ענינים
הוספה בצדקה ובתורה - ובפרט בהלכות בנוגע לבנין בית המקדש - שעי"ז מעלה הקב"ה כאילו עוסקים בבנינו; ואע"פ שהלימוד הוא בהלכות בית המקדש ראשון ושני הנה בכללות כולם דומים, ובפרט בעיקר המקדש שהוא הארון. (ס"א)
לימוד הלכות הנ"ל הם לא בשביל שנדע איך לבנות כי בין כך זה יהי' "מקדש אדנ-י" ובאם לאו יבנה ע"י משיח, ורק נצטרך לכל היותר להציב הדלתות; ביאור בלשון הר"י מיגש בביאור לשון הרמב"ם; הקדמת הפסוק "שאלו שלום ירושלים וגו'" בתחלת ספר עבודה להזכיר שצריכים לדעת פרטי ההלכות. (ס"ב)
הוספה בצדקה ובתורה ומתוך שמחה; נסיעה עם "מצוה טנק" להפיץ תורה ומצוות. (ס"ג)
ביאור הטעם ללכת ברחובות לפעול במבצעים ב"קול המונה של רומי"; ואזהרה ובקשה שלא להכנס בשקו"ט וויכוחים עמם כו'; כינוסים עם ילדי ישראל, ובפרט בארץ הקודש ע"י הכותל המערבי, בערב תשעה באב ובתשעה באב. (ס"ד)
ביאור משנה ב' במסכת מדות שאיש הר הבית הי' "חובטו במקלו ורשות הי' לו לשרוף את כסותו" דלכאו' עובר בבל תשחית - ע"פ ביאור בלשון אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך. (ס"ו)
הוספה במבצע מזוזה - ובפרט א) אצל החטופים, ב) אצל אנשי הצבא שהצילו אותם, ג) בכל מקום וחדר שנמצאים אנשי צבא. (ס"ז)
בלתי מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
מ"אלה הדברים" שמשה הזכיר המקומות שהכעיסו המקום - הוראה שצריכים לעורר עוד אודות המאורעות האחרונים להוסיף באהבת ישראל ובמזוזה ולא כאלו שמפרסמים נגד זה וכו', וכנ"ל לא להתווכח איתם; ביאור ע"ז שהמזוזה פועלת שמירה והגנה. (ס"א)
לימוד משניות - "כי יתנו (- מלשון תנא) בגוים עתה אקבצם", ועי"ז ממהרים הגאולה ובפרט משניות מסכת מדות; ביאור (פ"א) משנה ג' וד' "ה' שערים היו להר הבית… ז' שערים ביו בעזרה" ובהלכות בית הבחירה פ"א ה"ב. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (א, יא) "יוסף עליכם ככם אלף פעמים"; שאלות בפרקי אבות (פ"ב מ"ו) "אף הוא ראה גולגולת וכו'"; שאלות בתורת לוי יצחק על הש"ס (מדות פ"א מ"ב) ראב"י אומר פעם א' מצאו וכו' כשמוכיחים את הזולת צריכים לחשוב האם זה בא מתוך אהבת ישראל או לא. (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י; ביאור בתורת לוי יצחק; ביאור בפרקי אבות; הוספה בהמבצעים ובפרט בתורה וצדקה ושהרבנים במקום לקחת חופש שיטלפנו לבעל הבית לעוררם אודות הנ"ל. (ס"ה)
לימוד תורת האריז"ל בימים הבאים לכבוד יום ההילולא שלו. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה להבין ענין ט"ו באב
תוכן ענינים
מט"ו באב - מכיון שאז תשש כחה של חמה - מתחיל "דמוסיף יוסיף", הוספה בלימוד התורה, וכן צ"ל בנוגע לשאר המבצעים ובפרט צדקה ומזוזה - וגם היראי שמים שיבדקו מזוזות שלהם בהמשך לזה שכל החטופים - גם היראי שמים - מצאו שהיו פסלות. (ס"ב)
הוספה במבצע חינוך - הן בשנת הלימודים והן בימי הקיץ; ביאור ברמב"ם הלכות בית הבחירה פ"א ה"ג: "כיון שנבנה המקדש בירושלים וכו'". (ס"ג)
בלתי מוגה
מוגה
English
תוכן ענינים
ענין יום ההילולא הוא ענין התשובה עד לדרגא הכי נעלית; בית המקדש הג' הוא "מקדש אדנ-י", וע"י לימוד ההלכות (בזמן הגלות) ישנו עשרה קבים (ולא רק תשעה) וכולם "שלו"; ביאור בהלכות בית הבחירה פ"א ה"ד: "בנין שבנה שלמה כבר מפורש במלכים כו'; "הדרן" על מסכת חולין - ביאור בענין "לא יטול אדם אם על בנים אפילו לטהר את המצורע וכו'" - שכר מצוות בעולם הזה. (ס"א)
מעלת ילדי ישראל שדוקא ע"י פועלים "להשבית אויב ומתנקם", ומפני זה "אין מבטלין תשב"ר אפילו לבנין בית המקדש"; חיוב אצל כאו"א להיות מחנך. (ס"ב)
הוספה במבצע מזוזה ובפרט שלאחרי האזהרה הראשונה (באנטבה) הי' עוד אזהרה (בקושטא); סיפור ע"ד אסון שארע לתלמיד ישיבה, וכשבדקו המזוזה שבחדרו היתה פסולה, והלואי שאביו הראש ישיבה "וועט זיך כאפן" ויעשה שטורעם מזה. (ס"ג)
המשך (מס"א) ה"הדרן" על מסכת חולין. (ס"ד)
מקור והסברה לאלו שטוענים איך יכולה מזוזה (דבר של קדושה) לשמור במקום מפתח וכמו"כ תפילין. (ס"ה)
המשך ביאור בענין שכר מצוה בהאי עלמא ליכא; השמטה להנדפס בלקוטי שיחות לפ' ואתחנן תשל"ו בענין חלוקת הכהנים. (ס"ו)
ביאור בשיעור היומי בחומש, עה"פ (ראה יב, יא) והי' המקום אשר יבחר ה' אליכם לשכן שמו שם וגו'". (ס"ז)
כ"ף אב, ח"י אלול ויום הכיפורים הם באותו קביעות בימי השבוע, ולכן צריכים להתחילת בעבודת ח"י אלול כבר מכ"ף אב - והיינו להוסיף בתלמוד תורה באופן של לומד ומלמד לאחרים. (ס"ח)
מחאה נגד אלו האומרים שב"אנטבה" לא הי' נס; מגבית לקרן תורה; דובר אודות המצב בארץ הקודש בנוגע להחזרת השטחים ובהמשך להמאורע הנ"ל. (ס"ט)
השתדלות להוציא לאור קובץ שיודפסו בו על הענינים הקשורים בחלק הנגלה דאדמו"ר הזקן ונשיאים שלאחרייו (לוח התיקון, מראי מקומות, שאלות ותשובות, מכתבים שלהם בנגלה). (ס"י)
הגהות
עוד
בהתוועדות זו - (יום ב' פ' ראה, כ"ף מנ"א), ביאר כ"ק אדמו"ר שליט"א את הליקוט שי"ל לקראת פ' ואתחנן. הביאור נדפס בשעתו כהשמטה להליקוט דפ' שופטים, ונתוסף אח"כ להליקוט דפ' ואתחנן בשולי הגליונות, (ונדפס בחי"ט ע' 55, שיחה ג).
בלתי מוגה
תוכן ענינים
א) עם ישראל הוא עם אחד אם נראה שישנם דברים המבדילים ביניהם - כי באמיתיות ובפנימיות הם אחד; ב) הצעה לשנות השם "נכים" ולקרותם "מצויינים" - כי יש בהם משהו מצויין שכולם יכולים ללמוד מהם; ג) בקשה - בהמשך להמאורעות שאירעו לאחרונה - לבדוק המזוזות, ואם ישאירו הכתובת שלהם, יבקרו אותם באי-כח כ"ק אד"ש לעזרם בזה; ד) סיום במנהג ישראל: (א) להושיט יד באמירת עליכם שלום, (ב) מטבע צדקה בתור "שליחות מצוה".
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה אני לדודי
תוכן ענינים
בכל שבת מברכים נמשך הברכה לכל יהודי בפרט וכל הפרטים, ובשבת מברכים אלול ראשי תיבות "אני לדודי ודודי לי" שענינו הוא עבודה מלמטה למעלה - עבודת התשובה, העבודה ד"אני לדודי" היא ב"חילא יתיר", וכמו"כ ה"ודודי לי" - המשכת הברכה היא באופן נעלה יותר. (ס"א)
קביעות שבת מברכים אלול יכול להיות או בש"פ עקב או בש"פ ראה - וענינם: ש"פ עקב - עבודת התשובה הבאה מצד ירידת הנשמה שלו ופחיתת מדרגיתו, ש"פ ראה - שע"י עבודת התשובה יכול להפך מקללה לברכה - והוא רואה (ולא רק יודע) שאנכי (הקב"ה) פועל כ"ז גם היום. (ס"ב)
הביאור בהא שדוקא בזמן הגלות ובזמן ד"פגימו סיהרא" מברכין החודש, עפ"ז שא' התפלה הוא "בקשתי" - וכמו בקשת הדרך שכדי שהחץ יגיע רחוק יותר צריך למשוך החוט יותר, כמו"כ דוקא במצב תחתון ביותר מגיעים לאוייב הרחוק יותר ומקור לזה בזהר פרשת וישב. (ס"ג)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יב, ד) "לא תעשון כן לה' אלקיכם"; שאלות בתורת לוי יצחק על הש"ס - בענין הענקה; שאלות בפרקי אבות (פ"ה מ"ד) "עשרה ניסים וכו'"; מקור וביאור למנהג ישראל בנתינת יד באמירת שלום, מלבד אצל רבי וחסידים. (ס"ה)
ביאור בפירוש רש"י; ביאור בתורת לוי יצחק; הביאור בפרקי אבות. (ס"ו)
הוספה בכל המבצעים. (ס"ז)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה אני לדודי
תוכן ענינים
ע"ד שנהגו בערב ראש חודש העבר כדאי לנצל המעת לעת דערב ראש חודש זה עבור תורה תפלה וצדקה (שוויות ג' סעודות) ולהשפיע כנ"ל לעוד יהודים; ביאור בהלכות בית הבחירה (פ"א ה"ה): "ואלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית וכו'". (ס"ב)
המשך (מכ' מנ"א) הביאור א) בענין שמאל דוחה וימין מקרבת, ב) ה"הדרן" על מסכת חולין. (ס"ג)
מענה להשואלים האם לבוא מארץ ישראל לח"י אלול ולתשרי: בנוגע לתלמידים - שישאלו במוסדות חינוך שלהם, ובנוגע לגדולים - לשאול רב היתר לצאת, רשות מעקרת הבית, שלא יכנסו בחובות, ואלו שאינם יכולים לבוא יתאחדו ע"י בדבר ה' זו הלכה. (ס"ד)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אתם נצבים
תוכן ענינים
ביום הולדת הצדיק נמשך תוספת ברכה לכל ההולכים באורחותיו ובפרט לאלו הלומדים תורתם; ביאור שיעור חומש היומי ע"פ תורת הבעש"ט שע"י שהקב"ה מתנהג עם יהודי באופן של ברכה נתעורר לתשובה, ותורת אדמו"ר הזקן ש"ומל ה' אלקיך את לבבך" עושה כל יהודי בשעת התפלה. (ס"ב)
ב"ח"י" אלול צ"ל עבודה ד"מחי' חיים" (צדיקים דומים לבוראם) שזה פועלים ע"י צדקה בפשטות וע"י לימוד התורה שהיא תורת חיים. (ס"ג)
הוספה במבצע חינוך - לרשום ילדי ישראל לבתי ספר; ביאור ברמב"ם (פ"א ה"ו) "ועושין במקדש מסבח לעולה ולשאר הקרבנות כו'"; התעוררות בהוספה במבצע צדקה ולבקר בימי אלול ראש השנה ויום הכיפורים לאלו שנמצאים בבתי רופאים, ובצבא, הן של ארת ישראל והן של שאר מדינות; מגבית ח"י אלול. (ס"ד)
הוצאת לאור קובץ שני בשנה זו ע"י כל הכוללים (ראה שיחת אדר"ח חשון ש.ז.), וע"ד המדובר בההוצאה לאור קובץ לחידושי רבותינו נשיאינו בתורת הנגלה הן ע"י הכולל צמח צדק בעיר העתיקה ירושלים, והן ע"י הכולל שבסמיכות ל"770". (ס"ה)
הוספה בקרני הגמ"ח בעשר אחוז יותר. (ס"ו)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אתם נצבים
תוכן ענינים
ביאור בזה שאע"פ שעומדים במדריגת "(אתם נצבים היום) כולכם" לאחדים כאחד, מפרטים כח המדריגות - ע"פ מש"כ בנוגע לתפלה שצ"ל "עיניו למטה", דהיינו שצריכים להעלות את המטה (וע"ד סיפור אדמו"ר הזקן עם ר' אברהם המלאך אודות ה"בייגל עם פוטער") וכמו"כ צריכים לעזור להשני כפי שהוא במדריגתו - חנוך לנער ע"פ דרכו. (ס"א)
לכאורה יוקשה על קביעות שנה זו שקוראים נצבים וילך ביחד שלכאורה הם שני הפכים - וע"פ הנ"ל (ס"א) יובן שגם כשנמצא בדרגת נצבים צ"ל הליכה ויציאה בעולם למלאות השליחות - ועפ"ז יובן הסיפור שאדמו"ר הזקן הלך באמצע תפלת יום הכיפורים לעזור ליולדת כי דוקא אז צ"ל עיניו למטה. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כט, כה) "לא ידעום", ועה"פ (שם) "ולא חלק להם"; שאלות בפרקי אבות (פ"ו בסופה) "כל מה שברה וכו'"; שאלה בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר - "זכאין אינון ישראל וכו'". (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י; ביאור בהערות לזהר; ביאור בפרקי אבות. (ס"ה)
השתדלות בהמבצעים ובפרט מבצע נרות שבת קודש. (ס"ו)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
א) בכל שנה ושנה צריכים להעלות בקודש ובפרט כשרואים מאורעות מיוחדות שגם בעניני בשר רואים ההשגה העליונה ובמיוחד שייך זה לעקרת הבית שעלי' מוטל האחריות שיתוסף הן בביתה והן בבתים אחרים בכל עניני תורה ומצוות; ב) השתדלות במבצע נרות שבת קודש; ג) הוראה מפרשתינו "כי חלק ה' עמו" שכל יהודי הוא "חלק אלקה" ולכן יש בו היכולת "דורכפירן" כל הענינים; ד) החלטות בנוגע הג' קוים: תורה עבודה וגמ"ח.
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה יו"ט של ר"ה
תוכן ענינים
הוספה בערב בהג' קוים דתורה עבודה וגמ"ח ושכל א' יהי' כלול מכל הג' והיינו: א) שבבית הכנסת (תפלה) - יהי' לימוד התורה וקרנות גמ"ח, ב) תורה - לימוד ענין של אהבת ישראל - (צדקה) והתבוננות בגדלות ה' (תפלה), ג) צדקה - באופן של "תמכין דאורייתא" ולהתחזקות בתי כנסיות; מבצע אהבת ישראל הוא בכל רמ"ח אבריו ובכל הענינים ובפרטיות יותר להיות חבר בא' מקרנות גמ"ח עוד יהודי; המשך (מכ' מנ"א ומכ"ח מנ"א) ה"הדרן" על מסכת חולין בענין שכר מצוות. (ס"ב)
אמירת (ומתוך ניגון) "עוצו עצה ותופר" - ע"י המסובים כאן והשומעים ע"י הטלפון - בכדי לבטל עצה בלתי רצוי' שיצאה מאסיפת "עמים ולאומים". (ס"ג)
ב' סיפורים עם צמח צדק: א) אמירת מאמר משביעין אותו ע"י אדמו"ר הזקן, ב) איש מזריע תחלה וכו', ועוד סיפור שבו רואים אהבת ישראל של הצמח צדק שזה אפילו יותר מ"כמוך" - הוספה בהג' קווים. (ס"ד)
"האזינו השמים" - קירוב יהודי אפילו לעולם האצילות. (ס"ה)