בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה יבחר לנו את נחלתינו (המשך: א)
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
בהוס' לסה"מ (ראש השנה)
תוכן ענינים
בראש השנה ישנם ב' ענינים: א) כאחד מעשרת ימי תשובה ששייכים לכל השנה, ב) כמו שהוא מצד עצמו - "תמליכוני עליכם"; וגם ענין הב' צריך להמשיך בכל השנה. (ס"ב)
הגהות
בלתי מוגה
בלתי מוגה
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה וכל אדם (המשך: ב)
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
בהוס' לסה"מ (עשי"ת-יוהכ"פ)
תוכן ענינים
ג' פירושי הספרי עה"פ "האזינו השמים וגו'" מבארים איך שב' הבחינות ד"שמים" ו"ארץ" נמצאים בג' הדרגות בעבודה: תורה, מצוות , ותשובה. (ס"א)
חזרת מאמר ד"ה "וכל אדם וגו'" (מביכל שהגיע ז"ע, וניכר שהוא מאמר) של כ"ק אדמו"ר הצ"צ. (ס"ט)
שבת אותיות "תשב", וענינו תשובה עילאה. (ס"י)
מוגה
מוגה
בלתי מוגה
תו"מ התוועדויות
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה בסוכות תשבו (המשך: ג)
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
בהוס' לסה"מ (סוכות-שמח"ת)
תוכן ענינים
בענין האושפיזין המובאים בזהר, והאושפיזין החסידיים; ענינו של אברהם ו(ממנו נדע) ענינו של הבעש"ט. (ס"א)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
אודיו
תוכן ענינים
ביאור מעלת התורה, ובני הישיבות; שמתבטא בהלולב (שמרמז על התורה) שהוא גבוה מכולם בגשמיות וברוחניות. (ס"א)
ביאור מדוע לוקחים בלולב רק העלה ולא הפרי (התמרים), דיש מעלה בהעלה דלכן הוא שומר על הפרי, וביאור ענינו בעבודה דבן תורה. (ס"ב)
עיקר הנענוע בהד' מינים מתבטא בהלולב - תורה ולימוד מביא לידי מעשה; אודות הנענוע בשעת הלימוד (ולא רק בשעת התפלה). (ס"ג)
בתורה עיקר גדול הוא לאפשא לה. (ס"ד)
אודות האושפיזין דאברהם, והפסוק שלו "אז תתענג על הוי"; ואודות האושפיזא דיצחק - והרב המגיד - והפסוק שלו "גבור בארץ יהי' זרעו הון ועושר בביתו"; וביאור כ"ז בעבודה; המשך הכינוס של צא"ח. (ס"ה)
ע"ד האושפיזא דיעקב - ואדמו"ר הזקן - והפסוק שלו "אז יבקע כשחר אורך"; והקשר לגלות האחרון ובית המקדש השלישי; ביאור מדוע דוקא בתקיעת שופר מביאים ראי' מן התורה. (ס"ז)
בשופר דראש השנה ישנם ג' ענינים: א) "תמליכוני עליכם" - העיקר שבתקיעת שופר; ב) "אגזור עליכם גזירות" - המצוה שבתקיעת שופר; ג) עבודת התשובה - הרמז שבתקיעת שופר. וכמו"כ ביום הכיפורים ישנם ג' ענינים עד"ז: א) כניסת כהן גדול בעצמו לקדשי הקדשים; ב) המצוה שביום זה - תענית וכו'; ג) כפרה על שנה שעברה. ואח"כ בחג הסוכות באים ג' ענינים אלו לידי גילוי. (ס"ח)
שמחת בית השואבה פועל שהתענוג יהי' רק על הוי' לבדו ואפי' לא על הענינים שהגוף מוכרח אליהם (גם ללא בחירה). (ס"ט)
ע"ד (הזוכה בגורל ד)כפר חב"ד. (ס"י)
מעלת פסוקי התורה, דגם בראש השנה שחל בשבת, אומרים אותם מפני שרק התקיעה נפעלת ע"י מעלת השבת, משא"כ הפסוקים. (סי"א)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
בשמחת תורה - התורה שמחה עם היהודי; לימוד התורה צ"ל בהתעסקות ובמסירות נפש; וביאור ג' פרטים אלו בשייכותם זה לזה. (ס"א)
פתגם מאדמו"ר האמצעי (ששמע מר"א הרופא) "נמצאים עמוק באלול ועדיין ה"פייאווקעס" אינם מוכנים", ענין ה"פייאווקעס": א) להוציא דמים מקולקלים, ב) להשקיט רתיחת הדמים, וענינם בעבודה. (ס"ח)
ע"ד ה"סאנדיי סקול". (סי"ב)
על הולכי התהלוכה לשמח יהודים; גם להקפות (- כמו לתקיעת שופר) מביאים ראי' מהתורה (ענינה לרקוד ברגלים), בפסוקי "אתה הראת" ו"לעושה נפלאות" הכוונה לעצמות, וזה מתגלה ע"י בקשת היהודי "אין כמוך וגו'". (סי"ג)
לימוד הניגון "סטאוו יא פיטו וכו'" וביאורו. (סי"ט)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
הגהות
מאמרים
ד"ה והארץ היתה תהו
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
אודיו
תוכן ענינים
הסיפור מאדמו"ר הזקן שהפסיק לימודו להשקיט בכי הנער, וההוראה לדורינו.
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ויהיו חיי שרה
תוכן ענינים
מעשה אבות סימן לבנים, וב' ענינים בסימנים. (ס"א)
"יפה שיחתן של עבדי אבות וכו'" - ביאור בדיוק הלשון ובפרטי הפעולות של אליעזר בשליחות אברהם. (ס"ב)
ע"ד המאמר שנאמר בההתוועדות. (ס"ד)
"יפה שיחתן של עבדי אבות וכו'" - ביאור בדיוק הלשון ובפרטי הפעולות של אליעזר בשליחות אברהם. (ס"ב)
ע"ד המאמר שנאמר בההתוועדות. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה קטנתי (המשך: א)
תוכן ענינים
שיעור התניא דיום זה, באגרת "הוכח תוכיח" וביאור (בפרטיות) בדיוק הלשון להצליח בהשליחות ולא שח"ו העולם יפעול עליהם, צ"ל "מלאכים ממש". (ס"ג)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה קטנתי (המשך: ב)
אודיו
תוכן ענינים
שמחת הגאולה שייכת לכל החוגים בישארל; כדי לראות מהי הנקודה שבגאולת אדמו"ר הזקן צריך לראות איך הוא בעצמו מתייחס לזה - זזה מתבטא בעיקר בהפסוק "פדה בשלום נפשי וגו'", שמביאו אדמו"ר הזקן במכתב הקשור לגאולתו. (ס"א)
ביאור במאמר חז"ל "פדה בשלום נפשי - כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור וכו'", דלכאורה סדר היום מתחילה בתפלה, תורה ולאח"ז גמ"ח, וכאן במאמר חז"ל מהפכים הסדר, כי הכוונה כאן איך צ"ל עבודת ה' שלו (באופן נעלה יותר מסדר הרגיל של היום). (ס"ב)
הלימוד מי"ט כסלו הוא, שמשלימים גם בין ב' תנועות הפכיות - מים ואש, ובעבודה: סור מרע ועשה טוב - כמודגש בלשון הפסוק "פדה בשלום וגו'", שמשמעו שלפנ"ז היו תנועות הפכיות. (ס"ג)
כשרוצים ליישר את האדם ולהעמידו על הדרך הנכון - ובלשון הפסוק "פדה בשלום וגו'", צריך להשתדל בזה מגיל החינוך, שאז העבודה בנקל יותר מאשר בגיל הבגרות וכו'. (ס"ד)
המאסר של אדמו"ר הזקן בא בסיבת ההלשנה שברצונו להעשות למלך - והרי כל דבר נשתלשל מלמעלה, ומה השורש והסיבה לקטרוג בתורה כזו? - החילוק בין הנשיא לכל העם הוא כדוגמת החילוק בין כל הגוך להראש שבו נמצא בגילוי כל הענינים, ובעבודת ה', הרי אצל אדמו"ר הזקן הנשיא, היה בגילוי ענין של מלך "דאין על גביו אלא ה' אלקיו", ונזה נשתלשל למטה קטרוג הנ"ל. (ס"ה)
ב' הקצוות שיש בתורה, במצוות (ואח"כ גם נמשך) בעולם, מתכלית העילוי עד אין קץ עד למטה מטה. (ס"ו)
לחלק הש"ס בין כל המשתתפים בהתוועדות. (ס"ז)
"הדרן על הש"ס" - ביאור ענין "תנא דבי אלי' כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא וכו'", ופירש רש"י: "הלכות - משנה וברייתא והלכה למשה מסיני"; הקשר בין סיום הש"ס ותחלתו בענין קריאת שמע. (ס"ח)
ביאור בפרק א' דספר התניא, בלשון אדמו"ר הזקן "לכל אחד מישראל יש שתי נשמות דכתיב ונשמות אני עשיתי, שהן שתי נפשות וכו'", דממה נפשך אם נשמות ונפשות הוא אותו משמעות, מדוע קוראים לזה בב' שמות - ומבאר דמדובר כאן על ג' דרגות (שתי נשמות, נשמות, נפשות). (ס"ט)
לא לשכוח על עיקר הענין די"ט כסלו, ושיתחילו בהקדם האפשרי בהתמדה ושקידה בלימוד החסידות ובדרך החסידות ובדרך ממילא "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה". (ס"י)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ואתה ברחמיך הרבים (המשך: ג)
תוכן ענינים
הקשר בין י"ט כסלו לחנוכה, נרות חנוכה נמשכים מנרות המקדש הגם שבהשקפה ראשונה הם נראים הפכיים. (ס"א)
כוונת היונים הייתה לטמאות את השמנים דוקא. (ס"ג)
הקשר בין חנוכה לפרשיות וישב מקץ. (ס"ה)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה להבין שרשן של הדברים (המשך: ד)
תוכן ענינים
אודות המאמר "ברוך שעשה ניסים" מי"ט כסלו תק"ס, והקשר בין י"ט כסלו לחנוכה; הקשר בין חנוכה לשבת (ב' בחינות שבת בחנוכה). (ס"א)
אודות ה"השלמה לשולחן ערוך מר"נ מדובראוונא"; הקשר בין חנוכה לצדקה. (ס"ה)
ענין דחנוכה (וי"ט כסלו) להאיר בחוץ וגם בדורותינו אלה. (ס"ח)
עיקר כל הענינים - לימוד החסידות בשופי ובהתמדה. (ס"י)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ואלה שמות
תוכן ענינים
"ומשה הי' רועה" וההתחלה הי' בצאן; גם את משה הכניסו ליאור, וביאורו, וההוראה לכאו"א שיש בו בחינת משה. (בס"א)
משה המשיך גם בחינת הדעת בנשמות ישראל. (ס"ט)
שנת הק"ן להסתלקות אדמו"ר הזקן והשייכות ליו"ד שבט. (ס"י)
בפ' שמות מובאות שאלת משה "למה הרעות", ומסיימים ש"ביד חזק יגרשם"; והתירוץ בא רק בתחלת פ' וארא. הביאור בזה; ומכאן ההוראה שהשגה אינה סתירה לאמונה. (סי"א)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה כהמס דונג מפני אש
אודיו
תוכן ענינים
ג' הקוין שעליהם העולם עומד: תורה - שכולל נגלה ופנימיות. עבודה - תפלה, וגמ"ח - צדקה. הרי בנוגע תורה - דובר אתמול אודות סיום התניא. ונשאר עתה סיום דשולחן ערוך שלו וכמו"כ סיום בענין הצדקה. (ס"א)
כמו שברע, ישנם ב' אופנים (או שלא שייך כלל התחלה בעשה טוב ע"ד מש"נ "ולרשע אמר וגו'", או שהרע רק במדות ואדרבה ע"י עשיית הטוב מהפכו), כמו"כ בעבודה ישנם ב' האהבות - אהבת עולם ואהבה רבה - התכלית להגיע לאהבה רבה. (ס"ב)
ביאור בסיום שולחן ערוך אדמו"ר הזקן בהל' שאלה ושכירה וחסימה, בדין ד"לא תחסום שור בדישו". וכמה שינויים וחידושים דאדמו"ר הזקן על הרמב"ם ושאר ראשונים. (ס"ג)
הקשר בין סיום השולחן ערוך דאדמו"ר הזקן לתחלתו - דלכאורה, מתחיל בענין "יהודה בן תימא אומר וכו'" - שיהודי צריך להתבונן, ולאידך מסיים בענין ד"אינו מתכוין"?
אודות ההצעה ליתן צדקה בסכום של 150 כמספר השנים מההילולא של אדמו"ר הזקן ובזריזות, וכמו"כ הוספה של 150 שעות לימוד בתורתו של אדמו"ר הזקן. והמדובר הוא הן אודות תושבי מדינה זו והן בכל המדינות, וכן אנשים נשים וטף. (ס"ה)
סיפור הבעש"ט שלא רצה ללוון בזמן שהיו בכיסו מעות שלא נתנם לצדקה. והעיקר מכל עניני הצחות… ש"המעשה הוא העיקר"; אצל תושבי כפר חב"ד יקויים "והריקותי לכם ברכה עד בלי די", וכן אצל כל אחינו בני ישראל הנמצאים מאחורי מסך הברזל. (ס"ו)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה והי' מידי חודש
תוכן ענינים
בקדושה הכל באחדות, וצריך להמשיך זאת גם בעולם. ובעבודה: ענין הצדיקים והבעל תשובה; מעלת ראש חודש שחל בשבת, שבדרך כלל, העדר המלאכה הוא רק מנהג (נשים); ראש חודש הוא ממוצע בין שבת לחול. (ס"א)
נקודה משותפת בין שבת לראש חודש. (ס"ג)
בענין הצדקה; כשיש פרנסה בלתי רגילה הרי זה פקדון אצלו עבור העני (מעשה מחסיד של אדמו"ר הזקן), ב' קצוות בצדקה (סיפור מחסיד); מדוע חוטפים (בפולין) שיריים מרבי ולא מחסיד. (ס"ה)
כשהולכים בשליחות הרבי אי"צ להתפעל. (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
מאמרים
ד"ה באתי לגני
ד"ה יפה שעה אחת
אודיו
תוכן ענינים
ביאור בענין ד"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" דיהודי בעל הבית גם העבר וכו', ודיוק הל' "זרעו" שמרומז בזה כמה ענינים. (ס"א)
הסך הכל מכל זה הוא להפיץ האור ולהמשיכו שיגדלו פירות, וללא הגבלות, וביאור דיוק הנקודה שאחרי תיבת "בחמלה" שבמודה אני. (ס"ג)
תורת הבעש"ט עה"פ "שויתי ה' לנגדי תמיד וגו'"; לפעמים צריך סיוע שהימין (היצר טוב) לא ימוט, והרמז לזה מנגלה. (ס"ה)
ע"ד "קרן תורה" ושהצדקות לשאר הקרנות (בקשר לשנת הק"ן וכו') לא יפגעו ח"ו בקרן זה וכו'. (ס"ו)
מאמר אדמו"ר הזקן דעולם הבא הוא בחינת שם הוי', ומעשים טובים קשור בעצמות, וביאורו דדוקא מעשה קשור בעצמות. (ס"ז)
בזכות נשים צדקניות נגאלו כו', מעלת הנשים שדוקא הם נוטעים בהילדים הגישה הנכונה לתורה וכו'. (ס"ח)
"כל איש הישר בעיניו יעשה", ע"ד שהי' בקריאת התורה ביום זה; כ"ק אדמו"ר שליט"א הודיע שאין זה בידיעתו וההסכמתו. (ס"ט)
ע"ד אמירת לחיים ד"ראש השוחטים" דתל-אביב. (ס"י)
"אעלה את ירושלים" ובענינינו - ע"ד יהודי רוסי', וכן הרוסים הדרים בכפר חב"ד שיאמרו לחיים עבורם, שיהי' להם פרנסה וכו'. (סי"א)
חדוש המבוא בספר גירושין להרמ"ק - מיו"ד שבט, והשייך מזה עלינו. (סי"ב)
הכח לכל ימי שמחה הוא משמיני עצרת ושמחת תורה, שתוכנם "קשה עלי פרידתכם", וצ"ל כולנו כאחד ואז יהי' ברכנו אבינו. (סי"ג)
הגהות
בלתי מוגה
תוכן ענינים
דובר בהמשך לההתוועדות "מה הוא בחיים אף הוא בחיים".
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וירא ישראל את היד החזקה
תוכן ענינים
אודות אופן ההנאה שהי' בקריעת ים סוף; בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ב' טעמים בענין ה"מן". טעם א' מצד אמונה - ולטעם זה אפשר לאמרו גם בשבת וגם קודם התפלה, וטעם ב' מצד בטחון - ולטעם זה א"א לאמרו בשבת שאין מבקשים צרכיו, וכן לא קודם התפלה שצריך לסדר תפלתו קודם; ביאור הטעם דכשאין יודעים איזה פרשה לקרוא, קורין בפ' המן. (ס"א)
העבודה דמס"נ שצ"ל (גם) בקיום הוראת המשנה "העמידו תלמידים הרבה"; והעבודה צ"ל בב' הקוין, דאל"כ אפשר לטעות שמקיימו מצד טבעו. (ס"ג)
אודות לימוד החסידות על גלי הרדיא, בכדי להגיע לכאו"א. (ס"ד)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה פקודא ליתן מחצית השקל
תוכן ענינים
ענין מחצית השקל לפעול דבר חדש, וזה שייך בעיקר לאנשים מעל גיל עשרים, ומ"מ שייך גם לקטנים (גם קטנים ברוחניות) והקשר לזה. (ס"א)
ביאור (- ע"פ נגלה) בדין ריבית, וחומרתו על גזילה, ואין שייך בו מחילה כו' וטעם ההיתר בעכו"ם. (ס"ה)
ההוראה מהקשר דקטנים למחצית השקל; ע"ד משלוח מנות וכו'. (ס"י)
"ועשו לי מקדש" - בכ"מ שנאמר "לי" אינו זז לעולם, וביאורו. (סי"ב)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ראשית גוים עמלק
אודיו
תוכן ענינים
ביאור בתורת הבעש"ט ד(דוקא) במגילה נקראו בני ישראל בשם "יהודים" אע"פ שהיו בהם כו"כ שבטים; ולפעמים כתיב יהודיים בשני יודי"ן. (ס"א)
יום הכיפורים הוא כ-פורים, וזה מתבטא גם בנגלה; עניני פורים מתבטאים (בעיקר) ע"י "קרן הצדקה", ומ"מ יום הכיפורים דוקא נקרא "יום הקדוש" וכו'; ב' תנועות בעבודה. (ס"ב)
ביאור בארוכה בעבודה במלחמת עמלק שיש ב' סוגי מלחמה - בהמשך להמאמר הנ"ל. (ס"ה)
שיחה ארוכה בענין ש"בשנת שש מאות שנה" באלף הששי - כתוב בזוהר - יתפתחו שערי החכמה בעולם וכו', ויש כ"כ הרבה אפשריות להשפיע בעולם בקלות באין ערוך ממה שיכלו בדורות קודמים - ובפרט על הצעירים - ולא מנצלים וכו', וכן החסידים לא מנצלים תקופה זו שנתגלו כ"כ הרבה כתבי יד חסידות וכו' (- היו בכיות!). (ס"ו)
סיפור מר' פנחס רייזעס, וביאור מדוע נקרא על שם חותנתו - והקשר ל(ימי הפורים שבזכות) הולדת שמה, וההוראה לכאו"א. (ס"ז)
מגבית עבור קופת רבינו; נתינה לצדקה, חלק בלימוד התורה דתלמידי המוסדות; נתינתו בלי פרסום; רשימת שמם ושם אמם. (ס"ח)
בפורים מודגש ענין התורה וענין הצדקה, ובשיעור תניא היומי הוא פרק ל"ד שמדובר שם ע"ד תורה וצדקה; ב' בחינות בכ"א מהם, וביאור כמה דיוקים בשיעור זה. (ס"ט)
שיקויים "יעלה הפורץ לפנינו". (ס"י)
ברכה לכפר חב"ד כבאי כח מכל אלו שנמצאים מאחורי מסך הברזל. (סי"א)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה החודש הזה לכם
תוכן ענינים
ביאור מדוע נאמר "ויקהל משה" רק בפרשתנו (דהלא את כל התורה אמר משה לכל ישראל), ומקדים הביאור בנדבת האדנים שיש בו ב' הפכים, וכן בנדבת המשכן יש ב' הפכים, וענינם בעבודה, ועפ"ז מבואר שבויקהל מרומז ענין דמודה אני כהקדמה לכל היום וכו', וכ"ז ע"י משה. (ס"א)
מבנין המשכן נמשך הקדושה לכל המקומות - לבתי כנסיות ובתי מדרשות. (ס"י)
מהענינים שיהיו לאחר השבת: א) ב' ניסן ההילולא דאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (שהמאמר הנ"ל מיוסד על מאמר שלו), ב) מלוה מלכה בענין מעמד שצריך להביא הוספה בלימוד החסידות, ג) חלוקת מצה שמורה, ובשנה זו ביתר שאת כו'. (סי"א)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה לה"ע דתלת כלילן גו תלת
תוכן ענינים
להנפש הבהמית יש (עכ"פ) ידיעה גם בענינים רוחניים וגם זה פועל עליו, ע"י שיתבונן האדם - בפרט בליל חג הפסח - בענינים אלו יפעול הגאולה הפרטית שלו "והסירותי את לב האבן" עכ"פ גם בזמן הזה. (ס"א)
ביאור בפיסקאות בהגדה:
"כאן הבן שואל מה" - ענין שם מ"ה וב"ן בעבודה. (ס"ב)
"ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו" - אף ד"אין קוראין אבות אלא לשלשה". (ס"ד)
"יכול מראש חודש" - היינו ש"יכול" - הווה אמינא דתורה היא גם תורה. (ס"ה)
"ברוך שומר הבטחתו" - הי' יכול לומר שקיים יותר מהבטחתו. (ס"ו)
"לפיכך אנחנו חייבים" - ישיבה - וזה שאין מברכים באמירת הלל. (ס"ז)
ענין מים אחרונים לעתיד לבא - כשיהי' "ואת רוח הטומאה אעביר". (ס"ח)
בענין כוס של אלי' "כוס אחד יותר מן המסובים". (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה והריחו ביראת ה'
תוכן ענינים
עד"ז שצריך להיות "פנימי", והנפקא מינה בין חב"ד לפולין, וכל זה בא כהוראה משאלות ותשובות דאדמו"ר האמצעי והר' נחום מטשערנאבל. (ס"ג)
לתת לתלמידים ד' כוסות. (ס"ה)
ב' טעמים בשמחת אחרון של פסח: (א) טעם שנאמר ע"י נכדת הצמח צדק ובהסכמת הצמח צדק, (ב) דהצמח צדק בעצמו, ושניהם קשורים זה לזה, א' מצד המטה, הב' מצד המעלה; ע"ד אי ברכת שהחיינו בשביעי של פסח. (ס"ו)
ע"ד הטענה שהי' להמצרים "בגופיהם אנו שולטים וכו'" שזה יש בכל דור. (ס"ז)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויהי ביום השמיני
תוכן ענינים
השבת הוא המשך מאחרון של פסח - שזה ענינו של משיח - מורח ודאין. (ס"א)
ביאור במאמר אדמו"ר מהוריי"צ בהא דאין אומרים "חסל סדר פסח". (ס"ב)
חילוק בין משיח למלך בענין "אומדנא". (ס"ג)
ביאור בפרטיות ג' ענינים בפרקי אבות (פ"א מ"ז) "ניתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע" והקשר לבעל המימרא". (ס"ה)
בנוגע להאיסור ל"יין ושכר אל תשת" ("גזירת המשקה"), אזהרה בענין שתיית יין שרף בכל המצבים. (סי"ב)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה כי תבואו
תוכן ענינים
המעלה שיש בכניסה לארץ על מתן תורה. (ס"א)
ג' ביאורים לפירוש אדמו"ר הזקן "בחוקותי - לשון חקיקה". (ס"ב)
ע"ד הערבות דילדי ישראל במתן תורה; הביאור בפרקי אבות (פ"ה מ"א) בסדר המשנה "בעשרה מאמרות". (ס"ד)
בלתי מוגה
אודיו
תוכן ענינים
ההוראה משיעור היומי בפרשת במדבר; במשכן הי' להכיור מעמד חשוב, וזה בא מהנשים; ההוראה מכל זה לזמננו.
בלתי מוגה
תו"מ התוועדויות
עוד
ההנחה המקורי שי"ל בשעתו הי' באנגלית
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה וכל העם רואים
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וידעת היום
תוכן ענינים
ב' הענינים ד"אתה הראת" (בשעת מתן תורה) ו"וידעתם היום" (ב' ענינים, דידיעת התורה, והא ששקולה כנגד כל המצוות); הדיוק בב' הפסוקים. (ס"א)
"בשעה שעלה משה למרום… תנה הודך על השמים" - הענין שדוקא כאן בעולם הזה לוקחים עצמות; ג' פירושים ב"קול גדול ולא יסף". (ס"ב)
הנקודה שבתורה הוא "אנכי - אנא נפשי כתבית יהבית", וצריך "פארפלייצן די וועלט בלימוד התורה. (ס"ג)
ג' הפירושים ב"קול גדול ולא יסף" ואחד מהם ש"לא הי' להם בת קול", וענינו - שהתורה חודרת למציאות העולם ולכן לא הי' לו בת קול. (ס"ד)
אודות הנחת יסוד אבן הפינה לבנין החדש של הישיבה, היסוד של הבנין הוא השרש כל הבנין; מעלת תלמוד תורה דרבים. (ס"ה)
ביאור המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל ב"יום טבוח", ואופן הנהגת כל ישראל בזה - בדיוק לשונות של אדמו"ר הזקן בשולחן ארוך שלו בענין זה. (ס"ו)
"ראה חיים עם האשה (- זוהי התורה) אשר לקחת". (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה נשא את ראש בני גרשון
תוכן ענינים
שבת כולל ימי השבוע, ומעלה מיוחדת בשבת שלאחר שבועות. (ס"א)
בשבועות יש ריבוי ענינים כפולים, בענין שישראל משפיעים בתורה. (ס"ב)
בענין קהת וגרשון, ושייכות התורה לקהת. (ס"ג)
המשך (מיום ב' דחה"ש) בענין "יום טבוח". (ס"ד)
ע"ד הנמצאים באחורי מסך הברזל; ע"ד אחד שעלה לגדולה ומוחלים לו וכו'. (ס"ה)
לימוד מדיוק בסדר קבלת התורה המובא בפרקי אבות. (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה והי' באכלכם מלחם הארץ
תוכן ענינים
בהוראות התורה ישנם ענינים כלליים, וישנם פרטיים; מעשה המרגלים הוא הוראה כללית, והביאור בשמות המרגלים ומדוע דורשין רק א' (ב') משמותם. (ס"א)
ע"ד הצניעות בקאנטרי. (ס"ג)
ע"ד השלוחים מהרבי (- דוגמת מרגלים שהצליחו וכו'). (ס"ה)
ביאור במשנה בפרקי אבות "עקביא בן מהללאל וכו'", דלכאורה ההוראה נראה מנוגדת לחסידות; ויש כאן ג' ענינים. (ס"ו)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
צריך לחיות עם פרשת השבוע - פ' קרח: מסיפור שקרח שאל משה רבינו "בית מלא ספרים חייב במזוזה"? ומשה ענה לו שחייבת; וההוראה שלא מספיק "בית מלא ספרים" - שהו"ע ההצלחה בלימוד התורה וכו' וכו' - אלא צריך גם "מזוזה" שיעיד שכל פרט ופרט מתנהג ע"פ רצון ה' ולהיות בזכרון תמיד ש"ה' אלקינו ה' אחד".
תוכן ענינים
אין מזרזין אלא למזורזין, ההוראה מפרשת קרח אודות הסימן על הכהונה ממקל שפרח עליו שקדים, שכל יהודי שנקרא בשם כהן ("ואתם תהיו לי מלכת כהנים") צריך לעבוד עבודתו בזריזות, ובנוגע אליכם צריך לחנך הילדים באופן דזריזות ולא לסמוך על יום המחר.
בלתי מוגה
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ?
תוכן ענינים
בענין הטהרה שפועלת הפרה אדומה; מהענינים המדוברים בשיעורים דיום א' וב' ועפ"ז ביאור במשנה בפרה (פ"ב מ"ה) מי עשה הפרה הראשונה וכו' וכמה פרות הי' בסדר הדורות; וההוראה בעבודה.
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה מה טובו
אודיו
תוכן ענינים
מביא פתגם מבעל הגאולה שיהודי צריך לפעול על הסביבה ועד לפעול על האויר, ומאריך בביאור מה שייך לפעול על אויר, וגודל הנחיצות בזהירות ובהפעולה באויר בפרט. (ס"א)
מביא ההמשך של הפתגם הנ"ל, שיש ב' סוגי זמן; בעל הגאולה דיבר אז מענין הברכה, וסיים שמברך את כלל ישראל "ברוכים תהיו"! ומה להלן כו' אף כאן כו'. (ס"ב)
בשיעור היומי בחומש (בלק, שישי. כד, יז) מדובר ע"ד משיח, דיש בו גם בחינת דוד, ומאחר שהכל תלוי במעשינו בזמן הגלות, לכן מבאר ב' בחינות דמשיח ודוד בעבודה בזמן הגלות כהכנה ללעתיד לבא. (ס"ג)
ההוראה ממה שבעל הגאולה אמר שהוקשה עליו היציאה מאחורי מסך הברזל, שצ"ל לימוד התורה באופן של יגיעה וכו', ולא כאלו שמחפשים להקל וכו'. (ס"ו)
ניגון "צמאה לך נפשי", והביא אח"כ תורת הבעש"ט דהלואי בקודש חזיתיך וכו'. (ס"ז)
לכל נבואה צ"ל תפיסה בגשמיות וזה מבטיח שהנבואה תימשך אח"כ בגשמיות, ומסיים שהרבי הנשיא יצא מהגלות מרוסי', ושזה יביא גאולה לכל אלו שעדיין שם, ולכל אלו שנמצאים כבר כאן (בכפר חב"ד). (ס"ח)
"בכל פינות שאתה פונה תהא פונה לימין" ומ"מ בנוגע ל"ופרצת ימה וכו'" אינו בסדר זה. (ס"ט)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה והי' שארית ישראל
תוכן ענינים
הפסוק "והי' שארית יעקב בקרב עמים רבים וגו'" (שבהפטרה) שמדובר על אתחלתא דגאולה, מוכיח שזמנינו הוא עדיין חושך כפול ומכופל, אבל מאחר שסוף סוף הכל תלוי בעבודתינו צריך גם היום להיוחת סדר כזה בעבודה, ב' אופנים בהתעסקות בטבע והנפקא מינא ביניהם; וזהו ההכנה לגאולה. (ס"א)
הביאור מדוע דוקא העוון דפעור מקטרג תמיד, והמסירות נפש דפינחס משקיטו. (ס"ה)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה וידבר משה אל ראשי המטות
תוכן ענינים
לכל אחד מהרביים הי' מאמר מיוחד כדי לפעול בעולם, ואצל אדמו"ר הזקן הי' זה "החלצו" (הנדפס בלקוטי תורה), וביאור ענין מלחמת מדין.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויענך וירעיבך ויאכילך (א)
ד"ה ויענך וירעיבך ויאכילך (ב)
תוכן ענינים
ענין ה"מן" המסופר בפרשתינו, קשור בתוכנו ליום השבת - "ברכו (ליום השבת) במן"; השפעת המן בימי השבוע נמשך מיום השבת, ותוכנו שייך גם עתה. (ס"א)
ביאור קטע בלקוטי לוי יצחק בהערות על הזהר בפרשת המן, וההוראה איך שצ"ל ההתעסקות (לא רק בעבודת המדות אלא) גם בעבודת המוחין. (ס"ב)
ביאור מש"כ גבי המן שהוא מאכל של רעבון - "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן וגו'" - שהוא המשכה בלי גבול ואינה לפי כלי המקבל. (ס"ג)
איך יתכן לברך ברכת המזון על מן בזמן שאין זה משביעו? ומבאר שהמן הי' מתברך אח"כ במעיו, וההוראה באופן לימוד פנימיות התורה. (ס"ד)
כאו"א צריך להשתדל בעבודה ד"והעמידו תלמידים הרבה". (ס"ה)
ע"ד מש"כ על "נחשת" (שעשה משה במדבר - נחש הנחושת שהוא מצד עצמו קליפה) שהוא ראשי תיבות "נובלות חכמה שלמעלה תורה" - שמהפכים מקליפה לקדושה; כמו"כ הוא ב"ברזל" (המוזכר בפרשתינו - "ארץ אשר אבני' ברזל") שהראשי תיבות שלו הוא "בלהה רחל זלפה לאה" - שמראה על מצב בלתי רצוי, שהשפחה קודמת לגבירתה - הרי סו"ס מהפכים זאת לקדושה. (ס"ו)
ע"י "עקב תשמעון" - מצוות קלות, מקבל העילוי הכי גדול המרומז בהמשך הפסוק. (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ראה אנכי
תוכן ענינים
ביאור בסדר הענינים שבפרשת ראה, ועפ"ז - הקשר בין פרשת ראה לחודש אלול. (ס"א)
הבית המקדש הוא יסוד העולם, מחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן מהו עיקר הבית המקדש, המזבח או בית קדשי הקדשים. (ס"ב)
צ"ל העבודה דתשובה יחד עם העבודה דתורה. (ס"ד)
בענין הארון שהוא מצוה כללית, באופן דאתערותא דלעילא, ומ"מ צריך כלי. (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה לדוד ה' אורי
תוכן ענינים
בנוגע לח"י אלול ישנם ב' לשונות בשיחת אדמו"ר מהוריי"צ: (א) "גוט יום טוב" - שענינו שייך לעבודת בני ישראל, דאינו דקדשינהו לזמני, (ב) "מזל טוב" - שהוא למעלה מעבודת בני ישראל; ענין ה"מזל", וגם את זה צריך להמשיך בפנימיות. (ס"א)
ביאור במה שאמר הצמח צדק שח"י אלול הוא חג משולש: א) הולדת הבעש"ט, ב) הולדת אדמו"ר הזקן, ג) התחלת העבודה הבאה; החילוק בין ב' הענינים המורלים לייחסם לח"י אלול - לענין השלישי. (ס"ב)
ביאור בהתורות ששמע אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע מהבעש"ט בח"י אלול בשנת תרנ"ב - שגם דכר שמקבלים במתנה צריך להיות בזה עבודה; שייכותו גם לנשי ישראל. (ס"ג)
ביאור מדוע אין מונה הרמב"ם המצוה ד"עשו ארון". (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
ח"ד ע' 1360 הע' 3
מאמרים
ד"ה כי המצוה הזאת
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ התוועדויות/ תו"מ סה"מ
תוכן ענינים
ע"י שהקב"ה נותן לכאו"א - "לב לדעת (דעת), עינים לראות (חכמה), ואזנים לשמוע (בינה)", הרי הוא בטוח שבראש השנה הוא זוכה בדין, ולובש לבנים וכו'. (ס"א)
ענין הנ"ל הוא לא רק מצד למעלה, אלא גם מצד עבודת האדם, דבראש השנה הוא במצב נעלה; ב' ענינים בראש השנה - כפי שהוא אחד מהעשרה ימים, וכפי שהוא למעלה מהם. (ס"ב)
תורת הבעש"ט עה"פ "כי לולא התמהמנו שבנו זה פעמיים" - ב' אופני תשובה, דראש השנה ויום הכיפורים; העבודה דראש השנה הוא מצד "תמליכוני" שהוא למעלה מתשובה. (ס"ג)
בקביעות שנה זו חל שבת בכ"ה באלול שבו נברא העולם; בריאת "האור" ביום זה - אור שהי' אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו - גנוז בתורה ובפרט בחסידות. (ס"ה)
התכלית בהאחדות דבני ישראל - "אתם נצבים היום כולכם" - הוא דוקא כשבאים ממקומות פזורים ואח"כ מתאחדים (ולא שמתחלה הם מאוחדים), כי הכוונה להאיר ולהפיץ את אור הגנוז בכל מקום (כמבואר בחסידות). (ס"ו)
קביעות שיעורי תורה עבור האורחים הבאים לכאן; עדיפות שהמגידי שיעור יהיו מהאורחים עצמם. (ס"ז)
שהתחלת שנה החדשה - שתחלת מיום זה - תהי' בשמחה שפורצת כל הגדרים. (ס"ח)
ההוספה בלימוד אצל האורחים ואצל התושבים. (ס"ז)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
ע"ד מעלת ימי (החול ד)חודש אלול שאז המלך בשדה, ע"ד הזכות שיש בפעולה שלהם, וכתיבה וחתימה טובה.