בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה מן המיצר
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סה"מ (ראש השנה)
תוכן ענינים
התקוה ד"הלואי בקדוש חזיתיך" אצל היהודים הנמצאים במיצר בגשמיות וברוחניות. (ס"א)
מעלת תפלת העני - שהרי דוקא ע"י קריאה "מן המיצר" ממשיכים "ענני במרחב". (ס"ג)
המשך (מש"פ נצבים) בביאור הפירוש רש"י (ל, יט) "ובחרת בחיים". (ס"ו)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה שובה ישראל
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י (בתחלת הפרשה) "וילך משה… לא אוכל עוד לצאת ולבוא". (ס"א)
ההכרח בעשיית טובה לזולת - וצריכים להשפיע לכאו"א ובפרט לומדי תורה ומקיימי מצוות. (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י (לא, כט) "כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון". (ס"ה)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה האזינו השמים
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לב, א) "האזינו השמים וגו'". (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לב, נב) "ושמה לא תבא". (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה הללו גו' כל גוים
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
(תוכן-) בהוס' לסה"מ (סוכות-שמח"ת)
תוכן ענינים
חיוב השמחת במיוחד ביום זה, כי: א) מתאספים הרבה יהודים יחד ושכינה שרוי', ב) צ"ל שמחה בלימוד התורה, ג) צ"ל מועדים לשמחה. (ס"א)
סיפור מהתוועדות הצ"צ, ואמירתו: "אע"פ שמה לי קלטא כולא מה לי קטלא פלגא, אבל קטלא פלגא צריך להיות" ואח"כ המשיך ואמר: "ולבי חלל בקרבי"; ופירוש הדברים: שע"י מסירת רצון א' (קטלא פלגא) פועלים ולבי חלל בקרבי (קטלא כולה). (ס"ב)
ביאור בדברי אדמו"ר הזקן בחיוב סוכה - שהכוונה בזכירת הסוכות במדבר היא חלק מגוף המצוה. (ס"ג)
השוואה בעבודת הפרחי כהונה בסוכות ויום הכיפורים. (ס"ה)
עבודת החסידישע אושפיזין - הבעש"ט, הרב המגיד ואדמו"ר הזקן, כנגד עבודת אברהם יצחק ויעקב. (ס"ו)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה תורה צוה
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
תוכן ענינים
אמירת "שהחיינו" בשמחת תורה על החידוש שיש אז בלימוד התחלת התורה "בראשית ברא" - הידיעה שכל העולם נברא עכשיו ע"י לימודו; תחלת הבריאה "ויהי אור" - ללמדך שבתחלת העבודה צריך "לייכטן" אצלו המטרה - תכלית בריאתו, שגם היא להאיר אור; אור בגמטריא רז; אור דיום ראשון כתר או חסד. (ס"א)
ביאור הסיפור עם הצ"צ והרשב"ץ ואמירת הצ"צ באמצע מאמר חסידות: "מעלה זיין קען מען אור, חושך קען מען ניט מעלה זיין". (ס"ט)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה הללו גו' כל גוים
תוכן ענינים
"א תורה איד" פירוש שהעצם שלו היא התורה, והיינו שלא רק לבושיו אלא שגם הוא עצמו משתוקק ונמצא בתורה; אמירת הרשב"ץ לאדמו"ר מהוריי"צ שיותר טוב שיעמוד בחוץ ויסתכל בפנים מההיפך. (ס"ב)
בכדי שיהי' במזומנים צריך לבוא לפועל ולא די בציור המחשבה, וכן בנוגע ללימוד התורה; שייכות לימוד חושן משפט בשמחת תורה (ומוצאי יום הכיפורים), כי שמחת תורה היא היום טוב היחידי שלא היו ב"ד שולחים שלוחים להזהיר שלא לשמוח ביותר, אלא צ"ל בלי הגבלות, ולכן צריכים לשמור מהמזיקין - אבל מי שלא למד ישמח ג"כ. (ס"ג)
בהוספת תיבת "לצל" מבאר אדמו"ר הזקן איך מצות סוכה בזמן הזה היא זכרון ועדות לענני הכבוד במדבר. (ס"ד)
המשך בהביאור (מליל שמח"ת) בשבירת הלוחות ע"י משה רבינו ע"ה - דמוכרחים להביאור בפירוש רש"י "שניתנו במתנה" דאם לאו עובר על איסור גזל ומזיק. (ס"ה)
הוראה מסיפור הצ"צ שנכנס בסכנת שריפה ר"ל לשמוע מאמר חסידות - מסירות נפש ללימוד התורה, ופועלים זה אצל הילדים ע"י דוגמא חי' דההורים; סיפור עם יהודי ששיחק ב"ווארלד סיריעס" והביאו לו תפילין וניצח. (ס"ו)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה בראשית ברא
תוכן ענינים
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (א, א) "בראשית - אמר רבי יצחק לא הי' צריך וכו'". (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (ו, ז) "כי נחמתי כי עשיתים". (ס"ג)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
לקו"ב בתניא ח"א ע' תסז
מאמרים
ד"ה ברוך הוי' אלקי ישראל
תוכן ענינים
ביאור ב' הפירושים במדרש (- מובא על ריש פרשתינו "ויהיו חיי שרה") עה"פ (תהלים לז, יח) "יודע ה' ימי תמימים" אם קאי על הימים (כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים) או על שרה (שהיתה תמימה במעשי'). (ס"א)
אצל הנשמה למעלה שייך ענין הזמן - ונפעל ע"י מה שהיתה מוגבלת כשהיתה נמצאת למטה בגוף. (ס"ב)
סיום אגרת הקודש בתניא - ענין הצדקה. (ס"ד)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויצא יעקב
תוכן ענינים
ג' פירושים בפסוק (ריש פרשתנו) "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" במדרש - וג' פירושים ב"תורת חיים" - וכולם כנגד אברהם יצחק ויעקב.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
חט"ו ע' 274 (וישלח-י"ט כסלו ב)
קונטרס ענינה של תורת החסידות (ספר הערכים ח"א ע' תשנז/ תו"מ התוועדויות)
לקו"ב בתניא ח"א ע' ת
לקו"ב בתניא ע' תצג
מאמרים
ד"ה פדה בשלום (המשך: א)
אודיו
תוכן ענינים
דברי אדמו"ר הזקן ש"יום הגאולה יהי' חקוק אצל ישראל סבא" במעשה בפועל - הוספה בהפצת המעיינות. (ס"א)
אופן העבודה בזה: למשוך עוד יהודים לפעולות ד"הפצת המעיינות" - "ברבים היו עמדי" כסיפור אדמו"ר הזקן מיד בצאתו מהמאסר שהלך לביתו של מתנגד והמנגד כיבדו וכו'. (ס"ב)
ביאור באגרת הקודש "קטנתי" - טעם שמביא הפסוק "כי במקלי וגו'". (ס"ד)
הוראה מהנהגת הבעש"ט קודם שנתגלה - הכרח בחינוך ילדי ישראל (אפי' קטנים). (ס"ה)
"ענינה של תורת החסידות". (ס"ז)
ביאור ע"פ פרד"ס וע"פ תורת החסידות ב"מודה אני". (ס"ח)
"הדרן" על מסכת בבא מציעא - ביאור בענין "שני גנות זו ע"ג זו וירק בינתיים וכו"'. (ס"י)
ביאור סיום ספר התניא "זה לעומת זה" דלכאורה צריכים לסיים בטוב וקשר להתחלת הספר "משביעין אותו וגו'". (סי"א)
השתדלות בחינוך ילדי ישראל. (סי"ב)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה להבין ענין נרות חנוכה (המשך: ב)
תוכן ענינים
בכ"ד כסלו - יום ניצוח המלחמה (כדמוכרח מדברי אדמו"ר הזקן והצ"צ), והוראה מזה בעבודה ש"סור מרע" היא הכנה ל"עשה טוב". (ס"א)
ענין גמ"ח - המשכה מלמעלה, ומפני זה מקדימין צדקה לתפלה. (ס"ב)
המשך (מי"ט כסלו) ב"ענינה של תורת החסידות". (ס"ד)
בעת הגלות חודש טבת אינו חודש מובחר, אמנם עכשיו בזמן הקץ "יהפכו ימים אלו וכו'". (ס"ה)
הגהות
עוד
הביאור בד"ה פדה בשלום, נדפסה גם בלקו"ש ח"ה ע' 438 (י"ט כסלו), וגם בסה"מ מלוקט ח"ו ע' נז.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ? (המשך: ג)
תוכן ענינים
ביאור בזה שלא מוזכר בגמרא (שבת כא, ע"ב) במענה ל"מאי חנוכה" הנס דניצוח המלחמה, והוזכר רק הנס דהדלקת המנורה, והטעם - מצד מעלת נס רוחני על נס גשמי; הוראה בעבודה - ביטול מציאות הגשמי שלא יתפוס מקום אצל כלל. (ס"א)
ביאור בנוסח על הניסים: "בחצרות קדשיך" ע"פ הנ"ל. (ס"ד)
עוד
הביאור בד"ה פדה בשלום, נדפסה גם בלקו"ש ח"ה ע' 438 (י"ט כסלו), וגם בסה"מ מלוקט ח"ו ע' נז.
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ואלה שמות
תוכן ענינים
ביאור בזה שעיקר השיעבוד במצרים הי' בחומר ובלבנים. (ס"א)
י"ט כסלו האחרון (שאז עולה עמלו וכו') הי' אדמו"ר הזקן בגלות - כי הענינים הכי עליונים פועלים דוקא בענינים הכי תחתונים. (ס"ד)
ביאור הפירוש רש"י (ב, יד) "וירא משה". (ס"ו)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה וארא אל אברהם
תוכן ענינים
אמירת משנה תורה ע"י משה רבינו ע"ה בר"ח שבט - וכמו משנה תורה ש"משה מפי עצמו אמרה" שהי' ממוצע באופן של התלבשות כן צ"ל נזכרים ועי"ז נעשים גם עכשיו. (ס"א)
כל ההמשכות (גם המשכות גשמיות) הם דרך משה רבינו - וכן בדורנו ע"י נשיא הדור ובאופן של התלבשות שהמעיין עצמו נמשך ב"חוצה". (ס"ב)
אמירת הדרוש "דער פרומער וארא" דוקא בפ' וארא (ולא בפ' שמות ענין הגלות) כי רק אז הי' יכול לחדור אצל החסידים. (ס"ג)
ביאור בפירוש רש"י (ז, יד) "כי כבד לב פרעה". (ס"ד)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה באתי לגני (המשך: א)
אודיו
תוכן ענינים
ביציאתו מרוסי' אמר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שאע"פ שיש הפסק גשמי אין זה מפריע להתקשרות - וכמו"כ (וכ"ש וק"ו) עכשיו ע"פ מאמר רז"ל "יעקב לא מת, מה זרעו בחיים וכו'". (ס"א)
השתדלות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בב' קצוות: הן אצל פשוט שבפשוטים והן אצל חסידים ולומדים, וכ"ז כדי שיהי' "זרעו בחיים" וכמו שרואים את זה בגילוי עכשיו. (ס"ב)
ביאור הל' "גיבורי ישראל מגיני ארץ עדת ישורון" במכתב של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מב' ניסן תרפ"א. (ס"ג)
צריכים לפעול בהזולת גם מצוות מעשיות, וח"ו לומר שחסידות אינו רק "רחמנא ליבא בעי", דהרי רואים דהוא בעצמו כן מניח תפילין וכו' וכשפועלים בשני אסור להסתפק במועט. (ס"ה)
ביאור מאמר רז"ל עה"פ "פדה בשלום כו' כל העוסק בתורה" וכו'"; חילוק בין מהדורא קמא ומהדורא בתרא בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן בדיני אמירת פרשת הקרבנות לפני התפלה; מגבית עבור "קרן השנה". (ס"ו)
באירגון ופעולות חב"ד, צריכים ראשית כל להשפיע על השני בלי לחכות שירשום כ"חבר" כמו שנהוג בשאר האירגונים וקבוצות. (ס"ז)
ענין "ד' אמות קונות לו" ע"פ חסידות. (ס"ח)
התעסקות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ביהודים הנמצאים ברוסיה, ביום ההילולא פועל שיפרוצו כל המחיצות וגדרים. (ס"ט)
הגהות
עוד
בתו"מ התוועדויות נדפס רשימת כ"ק אדמו"ר שליט"א להמאמר.
בלתי מוגה
אודיו
תוכן ענינים
הוראה משיעור חומש היומי - קריעת ים סוף, לקפוץ בתוך הים אע"פ שרואה שסביביו נמצאים אינם יהודים ויהודים שלא מתנהגים ע"פ התורה.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויולך הוי' את הים (המשך: ב)
תוכן ענינים
שייכות ט"ו בשבט לש"פ בשלח (ע"פ החסידישע פרשה) "בשלח פרעה" - בשלח פארות וענפים; תענוג בגאולה העתידה באין ערוך להגאולות שלפני' וכן בענין הגלות האחרון. (ס"א)
כשנמצאים במקום שאין שם שומרי תורה ומצוות וכו', צריך להתוסף אצלו מזה עוד יותר, וכמו שהי' בגלות מצרים. (ס"ב)
נסיון אצל יושבי אוהל - שבמקום שהתורה יפעול ענין הביטול נפעל אצלו ישות. (ס"ג)
ביאור בפירוש רש"י "שליו מין עוף ושמן מאד". (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה כי תשא
תוכן ענינים
שייכות פ' שקלים - נתינת מחצית השקל לפ' משפטים - דיני גמ"ח וכו', שבשניהם מודגש ענין הצדקה; טעם שנותנים דוקא מחצית השקל אע"פ שדומה למקדש. (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ "כי תראה חמור". (ס"ב)
ביאור בתורת הבעש"ט ע"פ הנ"ל. (ס"ג)
מעלת לימוד החסידות בה"רדיו". (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה להבין ענין חושן ואפוד
תוכן ענינים
הוראה בעבודה משייכות דפ' תצוה לפ' זכור - שניהם הם ענינים תמידיים ובשניהם מדובר אודות ב' ענינים של זכרון; קביעות שנה זו בערב פורים ללמד שע"י ההקדמה דזכירת עמלק פועלים מחיית המן. (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י (כח, טו) "ועשית חושן משפט" - שמכפר על קלקול הדין. (ס"ב)
מקור לזה שאנשים ישנים בשעה שמדברים "געשמאקע ענינים". (ס"ה)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ויבז בעיניו לשלוח יד
אודיו
תוכן ענינים
סיום עבודת פורים - שמחה "עד דלא ידע". (ס"א)
גזירת המן (על כאו"א מישראל) היתה מפני שהפריע לו "נקודת היהדות" (שנמצאת אצל כל יהודי) ושמצד זה "לא יכרע ולא ישתחוה". (ס"ב)
ביאור המדרש (אסת"ר ז, יז) בענין הג' פסוקים שאמרו התינוקות למרדכי ("אל תירא גו'", "עוצו עצה גו'", ו"עד זקנה גו'") - ג' דרגות בחינוך. (ס"ג)
הוראה מסיפור המגילה - שלא התביישו מזה ש"דתיהם שונות מכל עם" אלא אדרבא - צ"ל תוקף אצל יהודי לכל עניני תורה ומצוות - לימים אלו. (ס"ה)
הוראה מזה שלאחרי שהרכיב המן את מרדכי ברחוב העיר, "שב לשקו ולתעניתו", אעפ"י שלפי תכסיסי המלחמה כבר ניצח. (ס"ו)
הוראה מקריאת היום טוב בשם "פורים" (- בלשון פרסי) ולא "גורלות" (בלשון הקודש), כי יהודי גם בהיותו במסחר ומדבר בלשון פרסי וכו' צריך לדעת שפורים - היינו עניני העולם אינם דבר בפני עצמו אלא הם רק התרגום דהרי "הוא הגורל" (ס"ז)
מגבית עבור קופת רבינו, כפי נדבת לבו הטהור, באופן דעד דלא ידע. (ס"ט)
הכרח בלימוד פנימיות התורה; לימוד משמיטה ויובל ע"פ חסידות - תחלת העבודה צ"ל הבנה (שמיטה), ואח"כ "תכלית הידיעה שלא נדעך" (יובל). (ס"י)
שייכות שיעור חומש היומי עם פורים דהרי שם הובא: א) מקור ל"מרדכי מן התורה" (- "מר דרור"). ב) ענין העגל (- שייך ל"נשתחוו לצלם"). (סי"א)
טעם קריאת המגילה על שם "אסתר". (סי"ב)
מעלת ענין "כפר" - וטעם לקריאת השם "כפר חב"ד". (סי"ג)
העצה היחידה ללחום בעמלק שבכאו"א, היא עבודת התפלה - וכמו שרואים בפעם הראשונה "ירים משה ודיו" (- ענין התפלה). (סי"ד)
הוראה מקביעות שנה זו (שקריאת פ' עמלק היא צמוד ומיד לפני פורים) דמן "נזכרים" באים מיד ל"נעשים". (סי"ד)
אמירת לחיים; ע"ד לימוד הלכות פסח (שלושים יום קודם החג). (סט"ז)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה זאת חוקת התורה
תוכן ענינים
עלי' בכל ימי השבוע וגם בהענינים השייכים עם ימי החודש; הקביעות דפורים בשנה זו ביום א' שבו נכללים כל ימי השבוע, וכמו בששת ימי בראשית. (ס"א)
שייכות פורים לש"פ תשא - נשיאת ראש כל בני ישראל ובאופן דמלמטה למעלה. (ס"ג)
ביאור בפירוש רש"י (לב, ד) "ויצר אותו בחרט". (ס"ד)
טעם לענין "כל הפושט יד נותנים לו" שהי' בסיום ההתוועדות דפורים. (ס"ה)
"מר דרור" הוא הקדמת רפואה למכה שהמן רצה לפעול בטענת "ישנו עם אחד" - וזה שייך לכאו"א מישראל, ומפני זה הרמז בא בלשון תרגום – "ומתרגמינן מירא דכיא". (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה החודש הזה לכם
תוכן ענינים
הוראה מזה שבנוסף ע"י שהי' "רפוא לישראל" הי' ג"כ "נגוף למצרים" - שצריכים לפעול גם בעניני העולם ולא רק ב"ד' אמות של תורה". (ס"א)
ענין הראש (חודש) בנפש האדם - ראשי אלפי ישראל, ושייכותם לפ' ויקהל; ביאור בפירוש רש"י (לה כז) "מה ראו הנשיאים להתנדב תחלה". (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י (מ, כט) "ויעל עליו את העולה ואת המנחה". (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה החודש הזה לכם
תוכן ענינים
ניסן - ראשון לחדשי השנה - פועל בכל השנה ענין ה"נס". (ס"א)
מעלת חודש ניסן על חודש תשרי - תשרי עבודת עבד, ניסן - עבודת בן. (ס"ב)
ביאור בתחלת וסיום ההפטרה - שמתחילה מדבר אודות עבד ואח"כ בן - כי תכלית עבודת בן היא כשבא אחרי עבודת עבד. (ס"ה)
ענין תשרי כלול בחודש ניסן. (ס"ז)
ביאור ברשימות הצ"צ על תהלים עה"פ (סה, ח) "משביח שאון ימים". (ס"ט)
ביאור בפירוש רש"י (ראש השנה ח, א) ד"ה "יתרועעו". (סי"א)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה החודש הזה לכם
ד"ה איתא בזהר כו' ויהיו חיי שרה כו' מאה שנה
אודיו
תוכן ענינים
ביאור בתורת הצ"צ שנדפסה בחייו - הערות בלקוטי תורה - ובהערה הראשונה מבואר החילוק בין אות יו"ד ואות ה"א וביאור ע"פ פרד"ס ובהלכה. (ס"א)
התגלות החסידות באופן של צמצום ועם קושיות (אע"פ שצ"ל הפצת המעינות) בכדי שיהי' היפך זה, ועי"ז נמשך באופן של הפצה. (ס"ב)
התחלת עבודת הצ"צ - כניסתו לחדר; ביאור בסיפור אדמו"ר הזקן על "אל"ף זעירא" ד"ויקרא"; זהירות בהכרת ערך עצמו. (ס"ג)
אמירת המאמר "משביעין אותו תהי' צדיק" (ג' פרקים הראשונים בתניא) בקשר עם לידת הצ"צ. (ס"ד)
ביאור הפסוק "והי' אמונת עתיך וגו'" על ששה סדרי משנה; מעלת שנת המאה (להסתלקות אדמו"ר הצ"צ) כלול מכולא; ברכה לאחינו הנמצאים במיצר ושבי'; השתתפות בקרן המאה. (ס"ה)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה אנכי הוי' אלקיך
תוכן ענינים
תוכן וענין סיפור ההגדה הוא בכדי לתרץ איך שייך בזמן הזה אחרי גאולת מצרים גלות עניות וכו', ועפ"ז יובנו כו"כ דיוקים בהפיסקאות: (ס"א)
"הא לחמא עניא וכו'". (ס"ב)
"כנגד ארבע בנים וכו'". (סי"א)
"מתחילה עובדי עבודה זרה וכו'". (סי"ג)
"והיא שעמדה וכו'". (סט"ו)
"וירעו אותנו המצרים". (סי"ח)
"ובנה לנו את בית הבחירה". (סי"ט)
בלתי מוגה
שיחו"ק
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה והניף ידו על הנהר
תוכן ענינים
עיקר ענין ימים ראשונים - גאולת יציאת מצרים, עיקר ענין ימים אחרונים - גאולת לעתיד לבא (וזהו ענין קריעת ים סוף). (ס"א)
נקודה משותפת בין יציאת מצרים ולעתיד לבא - "נעליכם", והוראה בנוגע לפועל השתדלות ללכת ב"רגלים" לשמח יהודים ביום טוב. (ס"ג)
מעלת קרבן פסח: א) השחיטה היא מצוה בפני עצמו (ולא כבשאר הקרבנות שהשחיטה היא מצוה א' עם האכילה), ב) יכולים להשלים בפסח שני. (ס"ז)
הוראה משיעור היומי דחת"ת - עבודה במסירות נפש, שזהו ג"כ ענינו של שביעי של פסח. (ס"ח)
ביאור בזה שאדמו"ר הזקן מביא טעם שני שלא יוצאים ידי חובה במצה שנילושה במי פירות מצד שאינה ראוי' לבוא לידי חימוץ - והוראה מזה בעבודה. (ס"י)
פסח שני אע"פ שמקיים המצוה אין בו קדושת היום. (סי"א)
מעלת עבודת נשי ישראל במצרים - חינוך ילדיהם עד ש"הם הכירוהו תחלה". (סי"ב)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה ויהי ביום השמיני
תוכן ענינים
מעלת ראש חודש על יום טוב: א) שער האולם פתוח בראש חודש ושבת ולא ביום טוב, ב) הגיהינום אינו עובד בראש חודש משא"כ ביום טוב, ג) פרש חגיכם קאמר ולא פרש שבתכם - ובענין זה ראש חודש כשבת. (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (י, ב) "ותצא אש מלפני ה'", וההוראה מזה; ההכרח שיש צורך ב"רבי"; ביטול והבנה בבת אחד. (ס"ד)
המשך (מאחש"פ) הביאור בשולחן ערוך בנוגע למצה עשירה. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה אם בחוקותי תלכו
תוכן ענינים
אחרי ל"ג בעומר - שכבר נשלם העבודה דבירור המדות, צריכים להביא הכל - ובפרט הגילויים דל"ג בעומר - בפועל. (ס"א)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כה, ב) "(ושבתה הארץ) שבת לה'". (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כו, ו) "ונתתי שלום בארץ". (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
די אידישע היים מס' כה ע' א
אודיו
תוכן ענינים
בשבת ב' נקודות - מצד שבת בראשית הנהגה טבעית, מצד יציאת מצרים (על מנת כן הוציאך) הנהגה ניסית; חובה על נשמות ישראל בהכנות לשבת.
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה והי' מספר בני ישראל
תוכן ענינים
בכל שנה נמשך עוד יותר הענין ד"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" - כהנים ושרים (ע"פ אגרת הקודש הידועה בנוגע לראש השנה). (ס"א)
חילוק בעבודה בין "כהנים" - ענין המצוות ל"שרים" - בכל דרכיך דעהו. (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י (א, מט) "אך את מטה לוי לא תפקוד". (ס"ד)
הגהות
מאמרים
ד"ה בשעה שהקדימו
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה חביבין ישראל (המשך: א)
תוכן ענינים
מעלת שבועות - יום שבו ניתנה תורה - דוקא בעניני אכילה (כדברי הגמרא בנוגע לתענית לבר מעצרתא ופוריא), דהתורה פועלת גם בעניני הגוף; קבלת התורה דוקא ע"י יסורים; שייכות להסתלקות דוד והבעש"ט ביום זה. (ס"א)
עבודת דוד והבעש"ט - דוקא לפעול בעניני העולם. (ס"ד)
שייכות דיצחק דוקא לענין התורה - מסירות נפש בפועל. (ס"ה)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (יתרו כ, טו) "כל העם רואים את הקולות". (ס"ו)
חידוש דמתן תורה; ענין "שומעין את הנראה" בעבודה וביאור מחלוקת ר"י ור"ע. (ס"ז)
"כל חלב להוי'" - ולא לתכשיטים ולבגדים וכו', ובפרט לא לבזבז כסף על זה. (ס"ט)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וידבר גו' לאמר (המשך: ב)
תוכן ענינים
מעלת שבת שאחרי מתן תורה - שבת הראשון אחרי הציווי בעת מתן תורה - על שבת (ע"פ פירוש המשניות במעלת המצוות שנצטוו במתן תורה). (ס"א)
המשך (מיום ב' דחה"ש) בביאור פירוש רש"י "רואים את הנשמע וכו'"; ביאור בהפטורה דשבת זו בדברי מנוח לאשתו. (ס"ב)
בשעת מתן תורה ניתר איסור דשבת שלפני שזה, וחל איסור חדש, ועפ"ז הי' שהות שלא הי' בו קדושת שבת; כל רגע דשבת הוא קדושה בפני עצמה, ואע"פ שחילל רגע א' צריך לשמור שאר השעות ורגעים דשבת. (ס"ג)
ביאור בפירוש רש"י (ז, יח) - מיסודו של ר' משה הדרשן - על "קערת כסף מלאה קטורת", ובפירוש רש"י (ז, י) "ויקריבו הנשיאים את חנוכת המזבח". (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה וידבר גו' בהעלותך
תוכן ענינים
בכדי שיהי' בהעלותך את הנרות ש"עדות היא לכל העולם שהשכינה שורה בישראל", צ"ל הקדמת מתן תורה - ביטול הגזירה. (ס"א)
החובה "צו באלייכטן די וועלט" אצל כאו"א תמיד - גם כשעוסק בעניני העולם; ביאור המדרש ש"חלשה דעתו של אהרן" על שלא הי' לו חלק בחנוכת המזבח, ואמר לו הקב"ה "חלק שלך גדולה משלהם" וכו'. (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י (ט, י) "או בדרך רחוקה - נקוד עליו וכו'". (ס"ד)
המשך (מש"פ נשא) הביאורים בפירוש רש"י. (ס"ה)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ויהס כלב
תוכן ענינים
שבת מברכים תמוז - וימי הגאולה שבו - בחודש סיון; מתן תורה - דוקא ע"י מסירות נפש, וכמו"כ בעבודת בעל הגאולה. (ס"א)
טענת המרגלים שישארו במדבר ולא להתעסק עם עניני העולם, כי כל בני ישראל לא יוכלו לעמוד בנסיון, והוראה מזה שכשנוגע לרצון העליון אין צריכים לעשות חשבונות (אפילו בנוגע לזולת). (ס"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (יג, ל) "ויהס כלב - השתיק את כולם וכו'". (ס"ד)
המשך (מש"פ בהעלותך) הביאור בפירוש רש"י (ט, י) "או בדרך רחוקה - נקוד עליו וכו'". (ס"ו)
הגהות
בלתי מוגה
אודיו
תוכן ענינים
לימוד הוראה מפרשת חוקת לנשי ישראל - מהמסופר בפרשה שכשמתה מרים נודעו כולם שהבאר מים הי' בזכותה, דכמו שענין המים הם לחלק המזון בכל הגוף, כמו"כ מרים חילקה רוחני (שנמסר ע"י משה ואהרן) לכולם, וכן צ"ל אצל כל בת ישראל, וזה ענין חינוך ילדי ישראל.
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה מי מנה עפר יעקב
אודיו
תוכן ענינים
ע"י אמירת המאמר ד"ה "הוי לי בעוזרי" מיד אחרי גאולתו, ביאר ופעל בעל הגאולה שאלו שעזרו לו לא נכנסו בסכנה ולא קרה להם כלום, אע"פ שבדרך הטבע הי' סכנה גדולה. (ס"א)
אצל נשיא נוגע כאו"א, ומוסר נפשו הן בשביל "שונאי" והן בשביל "עוזרי", כי כאו"א הוא חלק מ"קומה אחת". (ס"ב)
בניסים ב' סוגים: א) נס רק לרגע ואח"כ נמשך בדרך הטבע, ב) נס שנמשך כל הזמן (ע"ד "לחומץ וידליק"), והבחירה אם נס דגאולת אדמו"ר מהוריי"צ הוא מהסוג ד"נס נמשך" תלוי בה"ונעשים" (- המעשה בפועל) בי"ב תמוז שנה זו; מסירות נפש מסירת הרצון. (ס"ה)
מגבית למוסדות בשם בעל הגאולה. (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה יהי הוי' אלקינו
תוכן ענינים
רמז במכתב אדמו"ר מהוריי"צ שישב במאסר כ"ט ימים - שהם כנגד כ"ט שנות נשיאותו; המשך (מי"ב תמוז) בביאור הענין שע"י אמירת המאמר פעל הגאולה שהעוזרים לא יכנסו בסכנה, והוראה בעבודה. (ס"א)
הזמנה שיאמרו לחיים. (ס"ד)
המשך (מי"ב תמוז) בביאור הסיפור דאדמו"ר הזקן עם ר' אייזיק האמליער; אודות סיום הרמב"ם ב"ראדיא". (ס"ה)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כג, י) "מי מנה עפר יעקב". (ס"ו)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ברוך הגומל
תוכן ענינים
שייכות אמירת ברכת הגומל בש"פ פינחס ע"י בעל הגאולה לפרשת פינחס ע"פ הגמרא "הרואה פינחס בחלומו פלא נעשה לו", והוראה בעבודה. (ס"א)
העיקר הוא קיום התורה ומצוות, ובאם צריכים לנס יהי' גם נס, וכן אצל בעל הגאולה, ועפ"ז יובן לשון הגמרא, והלשון בברכת הגומל. (ס"ב)
ביאור בהמאמר "ברוך הגומל". (ס"ג)
הטעם שמביא בעל הגאולה במאסרו כל הד' ענינים שחייבים לברך עליהם הגומל. (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כז, ה) "ויקרא משה את משפטן". (ס"ה)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ בפ' בהעלותך (ט, ז)"למה נגרע". (ס"ו)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וידבר משה א"ר המטות
תוכן ענינים
הקדמת פרשת פינחס - שענינו ענין הגאולה - (פנחס זה אלי') - לג' השבועות (בין המצרים), הקדמת רפואה למכה. (ס"א)
שייכות מטות מסעי - נדרים לג' השבועות (בין המצרים); עבודת פינחס היא בכח עצמו, וזה החידוש של חב"ד. (ס"ב)
ביאור למה לא פירש רש"י מדוע אינו מקדים דינים הכללים בנדרים ורק אח"כ יבאר הדין דבין אב לבתו. (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לד, ב) "זאת הארץ אשר תפול לכם". (ס"ה)
בלתי מוגה
בלתי מוגה
מוגה
תוכן ענינים
הקב"ה מברך את ישראל ועושה שהתבואה תצמח, ובני ישראל מברכים את הקב"ה ועי"ז פועלים שיהי' דירה לו ית'. (ס"א)
שם הפרשה - עקב, כי הברכות ד"אכלת ושבעת" צריכים להגיע עד העקב. (ס"ב)
ביאור בלקוטי לוי יצחק על דברי הזוהר עה"פ "ואכלת ושבעת" - ג' הלשונות "לארקא לאמשכא ולאנהרא". (ס"ג)
ביאור בפסוק הנ"ל דוקא ע"פ פנימיות הענינים וכן בפסוק "לא יהי' בך עקר ועקרה". (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (יא, ו) "בקרב כל ישראל". (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
תוכן ענינים
חסדים המכוסים הם נעלים יותר מברכה כפשוטה, וכמו"כ צריכים לדעת שכל הקישויים בקיום התורה ומצוות הם בשביל עלי' יתירה. (ס"א)
ענין הנחמה (ד"נחמו נחמו") הוא בכדי לנסות בני ישראל אם יסתפקו בנחמה ע"י הנביאים או יבקשו נחמה מהקב"ה. (ס"ב)
המשך בפירוש רש"י משבת פרשת עקב. (ס"ד)
שאלות בפירוש רש"י (יד, ב) "כי עם קדוש". (ס"ה)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה והי' כי תבואו אל הארץ
תוכן ענינים
השמחה היתירה בח"י אלול - מלמעלה למטה, נמשכת ע"י עבודת התשובה - מלמטה למעלה. (ס"א)
מעלת יום ההולדת - ירידה צורך עלי'. (ס"ב)
הוראה מאדמו"ר הזקן שגם כשיהודי נמצא בדרגא הכי נעלה צריך לעשות טובה בגשמיות. (ס"ג)
הגהות
בלתי מוגה
אודיו
תוכן ענינים
כשמתאספים יחד בכלל ממשיכים ברכות, ובפרט בסוף ימי חודש אלול, וכהכנה לשנת הקהל, ובפרט נשמות ישראל.
עוד
בשיחו"ק נרשם: שיחה לנשי ובנות חב"ד, אך בתו"מ התוועדויות נרשם: שיחה להעסקניות דישיבת תות"ל ו"בית רבקה" תחי'.
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה כי המצוה הזאת
תוכן ענינים
הפטורה ד"שוש אשיש" - סיום ד"נחמה" ונכללות בה כל ההפשטורות (דשבעה דנחמתא). (ס"א)
מעלת "קומי אורי" על "רני עקרה" - ע"ד מעלת ראש השנה על כ"ד אלול, שבראש השנה נמשך אור חדש כמבואר באגרת הקודש. (ס"ב)
הוספה בלימוד התורה נגלה (- הלכה) וחסידות. (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כט, כ) "הכתובה בספר התורה הזה", והוראה בעבודה. (ס"ה)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לא, ט) "ויכתוב משה גו' ויתנה" ותירוץ בקושיית הראגצ'ובי עה"פ "כהנים בני לוי". (ס"ו)