שיחה א: ס"א - "חנוכה" ר"ת ח' נרות והלכה כבית הלל. ח' נרות: העילוי דימות המשיח לגבי זמן הבית - כינור דימות המשיח של שמונה נימין (ע"י הקדמת הירידה מצד מלכות יון הרשעה, ירידת הגלות). ובפרט כשמדליקים נר ח' דחנוכה במוצאי שבת - "סעודתא דדוד מלכא משיחא"
שיחה ב: ס"ז - "והלכה כבית הלל" (המשך הר"ת ד"חנוכה"): (1) "מוסיף והולך" ב"נר מצוה ותורה אור", במשך שבעה ימים רצופים, שבעת ימי בראשית הכוללים כל המשך הזמן; הוספה גם בענין הקב"ע - "תורתך" ו"חוקי רצונך". (2) "הלכה" - "הליכות עולם לו", עי"ז שמאיר "על פתח ביתו מבחוץ", "עד שכליא ריגלא דתורמודאי"; "הלל" - מלשון "בהלו נרו", עבודה בקו החסד
שיחה ג: סי"ג - הוספה בשמחה בימי חנוכה - מכמה טעמים: (1) "מעלין בקודש". (2) דעת הרמב"ם שימי חנוכה הם "ימי שמחה והלל". (3) לבטל את התגברות חשכת הגלות ע"י שמחה שפורצת גדר
סי"ט - הוספה בפעילות דהפצת התורה והיהדות, עם ילדי ישראל, זקני ישראל, ושאר הפעולות ד"בתי חב"ד" (בהתאם להוראה מהטענה ע"ד העדר הפעילות - שצריך להיות "כדבעי לי' למיעבד"), ו"מצוה לפרסם עושי מצוה" - עי"ז שישלחו דו"חות ותמונות מהנעשה בזה החל מיו"ד כסלו עד לעשירי בטבת, על מנת להו"ל בדפוס לקראת העשירי בשבט
סכ"ד - התעסקות בהפצת התורה והיהדות מבלי להתחשב ב"הנחות העולם"
סכ"ו - "קלאץ קשיא" בסיפור ע"ד שאלת אדה"ז אצל הה"מ והבעש"ט אם להמשיך לומר דברי חסידות לאחרי י"ט כסלו. וההוראה מהמענה שלהם - להוסיף כהנה וכהנה
שיחה ד: סל"ג - סיום ההתוועדות - בניגוני שמחה וצדקה
סל"ד - הביאור בסיפור הנ"ל: הקס"ד על עצם השאלה, ובירור הדבר אצל נשמות מעלמא דקשוט - ע"ד ההלכה
שיחה ה: סל"ז - לנצל את כל השעות ד"זאת חנוכה" כדי להוסיף בכל הפעולות דימי חנוכה