י"ט כסלו: שיחה ג: . . סכ"א - בסיום הש"ס (בגמרא) "כל השונה הלכות . . הליכות עולם לו", ובתחלתו, "מאימתי קורין את שמע בערבית" - מודגש כללות ענין התורה, ש"ניתנה לעשות שלום בעולם"
מוצאי זאת חנוכה: סי"ב - שמחה לגמרה של תורה - סיום הש"ס: הקשר דסיום מסכת עוקצין (סיום הש"ס הכולל גם את המסכתות שאין עליהם גמרא) בענין השלום, "כלי מחזיק ברכה לישראל", עם התחלת הש"ס - במאמרו של אדמו"ר מהר"ש

סי"ד - ענין השלום, "כלי מחזיק ברכה" לקבל ש"י עולמות - בעבודת האדם - הוספה וריבוי בלימוד התורה, ע"י הקדמת הצדקה, שעל ידה נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה, "נכנס בשלום ויצא בשלום"

י"ט כסלו: שיחה ג: . . סכ"א - בסיום הש"ס (בגמרא) "כל השונה הלכות . . הליכות עולם לו", ובתחלתו, "מאימתי קורין את שמע בערבית" - מודגש כללות ענין התורה, ש"ניתנה לעשות שלום בעולם"
מוצאי זאת חנוכה: סי"ב - שמחה לגמרה של תורה - סיום הש"ס: הקשר דסיום מסכת עוקצין (סיום הש"ס הכולל גם את המסכתות שאין עליהם גמרא) בענין השלום, "כלי מחזיק ברכה לישראל", עם התחלת הש"ס - במאמרו של אדמו"ר מהר"ש

סי"ד - ענין השלום, "כלי מחזיק ברכה" לקבל ש"י עולמות - בעבודת האדם - הוספה וריבוי בלימוד התורה, ע"י הקדמת הצדקה, שעל ידה נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה, "נכנס בשלום ויצא בשלום"

מחלוקת רש״י (וראב״ד) ותוס' (ורמב״ם) בפירוש ״תקיעות וברכות של ר״ה מעכבות״. מבאר שזה קשור עם המבואר בריטב״א בפירוש ״ובמה בשופר״.ב' אופנים בגדר אמירת הפסוקים דמלכיות זכרונות ושופרות. שני המשלים שהובאו על תקיעת שופר — מהבעש״ט ומס' קדושת לוי. דברי התוספתא ״שופרות, כדי שתעלה תפלתבם לפני בתרועה״. שני האופנים באמירת פסוקי שופרות בפנימיות הענינים.

שיחה א: תוכן לימוד מסכת סוטה בימי ספה"ע; סיום המסכת - הקשר דענוה ויראת חטא לענין האחדות
שיחה ב: הענינים הבלתי-רצויים שבסיום המסכת - למעליותא (דוגמת הברכות שבתוכחה), ולדוגמא: חוצפא יסגא - בדרישה ותביעה על הגאולה
שיחה ג: בדף היומי דמסכת סוטה השייך ליום השבת (שממנו מתברך ערב חגה"ש) - "לימדה תורה דרך אחץ שיבנה אדם בית וכו'" - הדגשת מעלתן של ישראל, שהתורה מלמדת אותם דרך ארץ

שיחה א: ס"א - (א) סיום מסכת תענית בענינו של חמשה עשר באב - מכיון שתוכנו של חמשה עשר באב הוא הסיום דתוכן ענין התענית (תשעה באב), ובאופן ד"כפלים לתושי'". (ב) הדגשת הענין ד"כפלים" - בסיום מסכת תענית

שיחה ב: סי"א - אחדותם של ישראל בחמשה עשר באב - כל הסוגים ד"בנות ירושלים" ו"בנות ישראל", ד' סוגים, כנגד ד' אותיות שם הוי', "יוצאות וחולות בכרמים", כולם יחדיו - התאחדות מצד גילוי בחי' היחידה, למעלה מההתחלקות דד' אותיות שם הוי' החודרת בכל הפרטים ופרטי פרטים

שיחה א: ב' הפכים ביום ההסתלקות: "שריפת בית אלקינו", ו"פועל ישועות בקרב הארץ", כלומר, המשכת הברכה למטה מטה, עד למקום דהיפך הברכה, שעי"ז מהפכים את היפך הברכה לברכה. והקשר לסיום (גמר ושלימות) מסכת (ענין ה)ברכות (ע"י הפיכת היפך הברכה), וכן סיום הש"ס (במשנה וגמרא) - שבהם מודגש ענין הברכה, עד לשלימות הברכה, ע"י הפיכת היפך הברכה לברכה.
שיחה ג: סכ"ג - ענין הברכה בכללות חיי האדם (הוספה לגבי התחלת הבריאה) - תינוק שהולך וגדל, ובפרט תשב"ר, שבשביל הבל פיהם העולם מתקיים, ועד שנקראים "משיחי". הקשר להתחלת מסכת ברכות - "מאימתי קורין את שמע בערבית" - ענין האמונה והתפלה (ק"ש) מתחיל בגיל הילדות ("בערבית"), "חנוך לנער גו' גם כי יזקין לא יסור ממנה". פעולת החינוך - גם אצל בני-נח, והצורך להנהיג "רגע של תשיקה" בבתי-הספר העממיים.