תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ח
תשי"ט
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
יו"ד שבט: "הדרן" על מסכת מכות "הי' מהלכים בדרך… כיון שהגיען להר הצופים…" (ס"ב)
המשך ה"הדרן" (לעיל ס"ב); דובר ע"ד נתינת כסף בשביל חינוך הכשר. (ס"ה)
המשך ה"הדרן" (לעיל ס"ב) והקשר דב' הסיפורים שם. (ס"ח)
המשך ה"הדרן (לעיל ס"ב); חינוך ילדי ישראל ע"י נשי ובנות ישראל; וכשיעור חומש דיום זה - שירת מרים - והוראה בנוגע לצניעות; דובר ע"ד יהודי רוסי'. (סי"א)
ש"פ בשלח, י"ג שבט: המשך ה"הדרן" על מסכת מכות (בהמשך להתוועדות יו"ד שבט) ע"פ מאמר אדמו"ר האמצעי שהגלות פעל במצוות ולא בתורה. (ס"ט)
המשך ה"הדרן (לעיל ס"ב); חינוך ילדי ישראל ע"י נשי ובנות ישראל; וכשיעור חומש דיום זה - שירת מרים - והוראה בנוגע לצניעות; דובר ע"ד יהודי רוסי'. (סי"א)
ש"פ בשלח, י"ג שבט: המשך ה"הדרן" על מסכת מכות (בהמשך להתוועדות יו"ד שבט) ע"פ מאמר אדמו"ר האמצעי שהגלות פעל במצוות ולא בתורה. (ס"ט)
יו"ד שבט: "הדרן" על מסכת מכות "הי' מהלכים בדרך… כיון שהגיען להר הצופים…" (ס"ב)
המשך ה"הדרן" (לעיל ס"ב); דובר ע"ד נתינת כסף בשביל חינוך הכשר. (ס"ה)
המשך ה"הדרן" (לעיל ס"ב) והקשר דב' הסיפורים שם. (ס"ח)
המשך ה"הדרן (לעיל ס"ב); חינוך ילדי ישראל ע"י נשי ובנות ישראל; וכשיעור חומש דיום זה - שירת מרים - והוראה בנוגע לצניעות; דובר ע"ד יהודי רוסי'. (סי"א)
ש"פ בשלח, י"ג שבט: המשך ה"הדרן" על מסכת מכות (בהמשך להתוועדות יו"ד שבט) ע"פ מאמר אדמו"ר האמצעי שהגלות פעל במצוות ולא בתורה. (ס"ט)
המשך ה"הדרן (לעיל ס"ב); חינוך ילדי ישראל ע"י נשי ובנות ישראל; וכשיעור חומש דיום זה - שירת מרים - והוראה בנוגע לצניעות; דובר ע"ד יהודי רוסי'. (סי"א)
ש"פ בשלח, י"ג שבט: המשך ה"הדרן" על מסכת מכות (בהמשך להתוועדות יו"ד שבט) ע"פ מאמר אדמו"ר האמצעי שהגלות פעל במצוות ולא בתורה. (ס"ט)
נזיר שמשון ונזיר עולם. נזירות שמואל, ולימודו משמשון. בגמרא: גדול העונה אמן יותר מן המברך. מה זה שייך להמשנה. וכמה דיוקים. קושיית הרד״ק, איך נעשה שמואל נזיר. וכן קשה בנוגע לשמשון. הביאור בזה, בדוגמת גירות קטן כו'. כח של הסכמה על דבר. מבאר לפי"ז המשך הגמרא. וכן המשך דהמאמר ת"ח מרבים שלום בעולם.
ביאור בפנימיות הענינים דהמאמר דגדול העונה אמן יותר מן המברך, ושייכותו להמשנה, לענין הנזירות. הקשר דהמאמרים לאומריהם — לר' יוסי ור' נהוראי.
נזיר שמשון ונזיר עולם. נזירות שמואל, ולימודו משמשון. בגמרא: גדול העונה אמן יותר מן המברך. מה זה שייך להמשנה. וכמה דיוקים. קושיית הרד״ק, איך נעשה שמואל נזיר. וכן קשה בנוגע לשמשון. הביאור בזה, בדוגמת גירות קטן כו'. כח של הסכמה על דבר. מבאר לפי"ז המשך הגמרא. וכן המשך דהמאמר ת"ח מרבים שלום בעולם.
ביאור בפנימיות הענינים דהמאמר דגדול העונה אמן יותר מן המברך, ושייכותו להמשנה, לענין הנזירות. הקשר דהמאמרים לאומריהם — לר' יוסי ור' נהוראי.
ה' מנחם־אב: ע"ד לימוד ששה סדרי משנה (ועכ"פ תחלתן וסיומן) לאחר מאה ועשרים של הוריו; סיום משניות "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה וכו'", ו"הדרן" על הש"ס "אמר רבי אלעזר א"ר חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" והשינויים כפי שמאמר זה מבוא במסכתות אחרות, וההוראה בעבודה. (ס"א)
כ"ף מנחם־אב: המשך (מה' מנ"א) הביאור בסיום הש"ס "תלמידי חכמים מרבים שלום וכו'" ביאור השינויים במאמר זה המובא במסכתות אחרים בש"ס. (ס"א)
כ"ף מנחם־אב: המשך (מה' מנ"א) הביאור בסיום הש"ס "תלמידי חכמים מרבים שלום וכו'" ביאור השינויים במאמר זה המובא במסכתות אחרים בש"ס. (ס"א)
בלתי מוגה
כל הששה סדרים רמוזים במשנה הראשונה של סדר זרעים "מאימתי קוראין וכו'"; פירוש ה"מלאך" לאדמו"ר הזקן בתיבת "מאימתי", מלשון אימה ופחד שזה ההקדמה לכל התורה. (ס"ו)
נזיר שמשון ונזיר עולם. נזירות שמואל, ולימודו משמשון. בגמרא: גדול העונה אמן יותר מן המברך. מה זה שייך להמשנה. וכמה דיוקים. קושיית הרד״ק, איך נעשה שמואל נזיר. וכן קשה בנוגע לשמשון. הביאור בזה, בדוגמת גירות קטן כו'. כח של הסכמה על דבר. מבאר לפי"ז המשך הגמרא. וכן המשך דהמאמר ת"ח מרבים שלום בעולם.
ביאור בפנימיות הענינים דהמאמר דגדול העונה אמן יותר מן המברך, ושייכותו להמשנה, לענין הנזירות. הקשר דהמאמרים לאומריהם — לר' יוסי ור' נהוראי.
בלתי מוגה
ביאור בסיום מסכת תענית "עולם הבא" ולא מפורש בכמה מקומות הכוונה או "עולם התחי'" או "גן עדן". (ס"ב)
קרבן העצים דכ' אב בא מט"ו באב - יום האחרון לכריתת עצים - שאז (בט"ו באב) עדיין לא הקריב קרבן העצים, אלא רק הכינו אצלו ומ"מ כבר נפעל שמחה גדולה ביותר - "לא היו ימים טובים… כט"ו באב…" - ושמחה לדורות (שבהם בנות ישראל יוצאות וכו'"), וההוראה בעבודה. (ס"ז)
קרבן העצים דכ' אב בא מט"ו באב - יום האחרון לכריתת עצים - שאז (בט"ו באב) עדיין לא הקריב קרבן העצים, אלא רק הכינו אצלו ומ"מ כבר נפעל שמחה גדולה ביותר - "לא היו ימים טובים… כט"ו באב…" - ושמחה לדורות (שבהם בנות ישראל יוצאות וכו'"), וההוראה בעבודה. (ס"ז)
ג' דרגות בעצים של בית המקדש: א) לבנין בית המקדש, ב) לענינים אחרים שיהיו קרבנות, ג) הם עצמם קרבן; אפשר להשתמש ב"עץ" לב' הקצוות או "המן מן התורה מנין - המן העץ" או עצים ובית המקדש, והכל תלוי בעבודת האדם. (ס"ח)
ה' מנחם־אב: ע"ד לימוד ששה סדרי משנה (ועכ"פ תחלתן וסיומן) לאחר מאה ועשרים של הוריו; סיום משניות "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה וכו'", ו"הדרן" על הש"ס "אמר רבי אלעזר א"ר חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" והשינויים כפי שמאמר זה מבוא במסכתות אחרות, וההוראה בעבודה. (ס"א)
כ"ף מנחם־אב: המשך (מה' מנ"א) הביאור בסיום הש"ס "תלמידי חכמים מרבים שלום וכו'" ביאור השינויים במאמר זה המובא במסכתות אחרים בש"ס. (ס"א)
כ"ף מנחם־אב: המשך (מה' מנ"א) הביאור בסיום הש"ס "תלמידי חכמים מרבים שלום וכו'" ביאור השינויים במאמר זה המובא במסכתות אחרים בש"ס. (ס"א)