ו' תשרי: עדיפות לסיים ולערוך "הדרן" על מסכת סוכה; ב' אופנים בהטעם ד"טוב לצדיק טוב לשכנו" המובא בסיום המסכת; ההוראה ממש"כ (שם) "בילגה חולקת בדרום" ועל מעשה "מרים בת בילגה": אם פעולה שלילית של ילדה אחת השפיעה על כל אנשי המשמר, עאכו"כ פעולה חיובית בהדלקת נרות שבת קודש, כשרות וטהרת המשפחה. (ס"א)
שמח"ת: המשך (מיום ו' תשרי) ה"הדרן" על מסכת סוכה בביאור ב' השיטות בנוגע למשמרת בלגה; ביאור בגדר מחיית עמלק - רק על בני אדם, או גם על בעלי חיים ואפי' דומם (ס"ט)

ו' תשרי: עדיפות לסיים ולערוך "הדרן" על מסכת סוכה; ב' אופנים בהטעם ד"טוב לצדיק טוב לשכנו" המובא בסיום המסכת; ההוראה ממש"כ (שם) "בילגה חולקת בדרום" ועל מעשה "מרים בת בילגה": אם פעולה שלילית של ילדה אחת השפיעה על כל אנשי המשמר, עאכו"כ פעולה חיובית בהדלקת נרות שבת קודש, כשרות וטהרת המשפחה. (ס"א)
שמח"ת: המשך (מיום ו' תשרי) ה"הדרן" על מסכת סוכה בביאור ב' השיטות בנוגע למשמרת בלגה; ביאור בגדר מחיית עמלק - רק על בני אדם, או גם על בעלי חיים ואפי' דומם (ס"ט)

"הדרן" על מסכת תמיד: "שיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש… מזמור שיר ליום השבת" - ב' תנועות בשבת: א) תנועה חיובית - "מנוחה", ב) ותנועה שלילית - "שביתה"; "הדרן" על ספר משנה תורה להרמב"ם , וביאור שייכות סוף החיבור לתחילתו, והקשר לסיום מסכת תמיד. (ס"ה)

במשנה: כל זמן שהרשעים בעולם״, ובגמרא: מאן רשעים גנבי . . כמה קושיות ודיוקים בזה. במשנה "חרון אף" ובברייתא "חרון״ (בלי תיבת "אף"). החילוק בין המשנה דמיירי בחטא ע"ז דוקא, והברייתא דמיירי בכל החטאים. דברי הספרי: "כל זמן שע"ז בעולם חרון אף בעולם״. 

הפעולה הנמשכת שבאיסורי גניבה (וגזילה). ביאור הצפע״נ שלא תגזול ולא תגנוב הם לאוין שניתנו לתשלומין ולא לאוין שניתקו לעשה. החיוב הנמשך לעשות תשובה, כשעשה עבירה (גם שאר העבירות). ביאור מארז״ל: כל הגונב כאילו עבד עבודת כובבים, העבירות שרז״ל השוו לע״ז. דברי ריב״ז בטעם שהחמירה תורה בגנב יותר מבגזלן, ויה"ר שיהא מורא שמים עליכם כו'. הקשר לתחילת המסכת — תפקיד הסנהדרין. ההוראה מהענין דרשע בא לעולם כו'.

במשנה: כל זמן שהרשעים בעולם״, ובגמרא: מאן רשעים גנבי . . כמה קושיות ודיוקים בזה. במשנה "חרון אף" ובברייתא "חרון״ (בלי תיבת "אף"). החילוק בין המשנה דמיירי בחטא ע"ז דוקא, והברייתא דמיירי בכל החטאים. דברי הספרי: "כל זמן שע"ז בעולם חרון אף בעולם״. 

הפעולה הנמשכת שבאיסורי גניבה (וגזילה). ביאור הצפע״נ שלא תגזול ולא תגנוב הם לאוין שניתנו לתשלומין ולא לאוין שניתקו לעשה. החיוב הנמשך לעשות תשובה, כשעשה עבירה (גם שאר העבירות). ביאור מארז״ל: כל הגונב כאילו עבד עבודת כובבים, העבירות שרז״ל השוו לע״ז. דברי ריב״ז בטעם שהחמירה תורה בגנב יותר מבגזלן, ויה"ר שיהא מורא שמים עליכם כו'. הקשר לתחילת המסכת — תפקיד הסנהדרין. ההוראה מהענין דרשע בא לעולם כו'.

ליל ערב חה"ש: "הדרן" על מסכת סוטה - בענין "אמר רב יוסף לא תיתני ענוה דאיכא אנא… לא תיתני יראת חטא וגו'"; ב' מעלות אלו (ענוה ויראת חטא) מוכרחים כדי לבטל סיבת הגלות. (ס"א)
יום ב' דחה"ש: המשך (מליל ערב חה"ש) ביאור בה"הדרן" על מסכת סוטה: "לא תיתני יראת חטא וכו'" (כהשתתפות ב"כינוס תורה"). (ס"ח)

ליל ערב חה"ש: "הדרן" על מסכת סוטה - בענין "אמר רב יוסף לא תיתני ענוה דאיכא אנא… לא תיתני יראת חטא וגו'"; ב' מעלות אלו (ענוה ויראת חטא) מוכרחים כדי לבטל סיבת הגלות. (ס"א)
יום ב' דחה"ש: המשך (מליל ערב חה"ש) ביאור בה"הדרן" על מסכת סוטה: "לא תיתני יראת חטא וכו'" (כהשתתפות ב"כינוס תורה"). (ס"ח)

ליל ערב חה"ש: "הדרן" על מסכת סוטה - בענין "אמר רב יוסף לא תיתני ענוה דאיכא אנא… לא תיתני יראת חטא וגו'"; ב' מעלות אלו (ענוה ויראת חטא) מוכרחים כדי לבטל סיבת הגלות. (ס"א)
יום ב' דחה"ש: המשך (מליל ערב חה"ש) ביאור בה"הדרן" על מסכת סוטה: "לא תיתני יראת חטא וכו'" (כהשתתפות ב"כינוס תורה"). (ס"ח)

קושיית המהרש״א: איך אפ״ל ״אין להם מנוחה בעוה״ב״, ומה זה שייך לת״ח דוקא. מתרץ הקושיות עפ״י דברי האריז״ל בלקוטי הש״ס. מבאר שינוי הלשון והענין במאמר הנ״ל בברכות ובמו״ק — שבכל אחד מהם מדובר באופן אחר ב״אין להם מנוחה״.

ג' פירושים בכתוב דיצא אדם לפעלו — מהאריז״ל הבעש״ט ואדה״ז — בשייכות לענין ילכו מחיל אל חיל כו'.

נוסחאות אמירת בנות ירושלים במשנה ובברייתא. המאמר דעתיד הקב״ה לעשות מחול לצדיקים ושייכותו לדלעיל מיני׳. פירושי רש״י ותוס' בסיום המסכת. מעלות כלליות ופרטיות של בנות ירושלים. מעלות הבאות מהמשפחה. שני אופנים באחדות שבין בנות ירושלים: מצד הכלל, מצד הפרטים. שני אופנים באחדות שמצד הפרטים. לעתיד כל אחד נכוה מחופתו של חבירו.

ביאור ב' הגירסאות בסיום מסכתות אלו במאמר ד״אין להם מנוחה כו״ — במי מדובר: ״ת״ח״ או ״צדיקים״. החילוק בין לימוד התורה לקיום המצות. הטעם שמבטלין ת״ת לקיום מצוה שאי אפשר לעשותה ע״י אחרים. 

ב׳ ענינים ובחינות בקיום המצות — גבול ובלי גבול. ב' פירושים ב״עוה״ב״— גן עדן, עולם התחי׳, ב' תקופות בתחיית המתים. ביאור הטעם שהזמן דג״ע שאין בו קיום המצות — אינו נקרא הפסק בהעליות.