כמה קושיות ודיוקים בשני המאמרים דת״ח אין אור של גיהנם שולטת בהם, ועד״ז בפושעי ישראל. חיבור של יהודי עם הקב״ה ע׳"י ב׳ ענינים: לימוד התורה וקיום המצות. ביאור החילוק ביניהם. דירה בתחתונים ע״י שניהם דוקא. ועפי״ז מבאר כל הנ״ל. דוגמת ב' ענינים אלו (תומ"צ) במשכן ומקדש. דעות הרמב״ם והרמב״ן בתכלית המשכן. הארון וכללות המשכן.

מחלוקת ר״מ ור״י באחד עשר שקראו עשירי. קדושה עצמית וקדושה מתפשטת. ראיותיהם של ר״מ ור״י. העובדא דסוף הוריות שר״מ ור״נ רצו להעביר את רשב״ג מנשיאותו וכו׳. ושם בגמ׳ התוכן דמשנה דידן, ומחלוקת רשב״ג ורבנן סיני ועוקר הרים מי מינייהו עדיף וכו׳. 

ביאור ס׳ באר שבע בקשר הענינים. ראיות שר״מ הי׳ עוקר הרים. קושיות בהסוגיא דהוריות שם. ר״י ור״נ היו עוקרי הרים ורשב״ג סיני. סיני ועוקר הרים — כמות ואיכות. עפי״ז מבואר ראיית ר״מ בסוגיין. התירוץ שבכ״מ נקרא ר״מ בשמו ולא ״אחרים״.

כמה דיוקים בהמשנה דכשלא נמצא פסול בזרעו של אהרן היו אומרים ״ברוך. . שבחר באהרן ובבניו לעמוד לשרת לפני ה׳ בבית קדשי הקדשים״. מחלוקת הרמב"ם והרמב״ן בטעם שעשיית כלי המקדש לא נמנו במנין המצות, שלדעת הרמב״ם הכלים הם חלק מן הבית, משא״כ לדעת הרמב״ן. דברי המגילת אסתר ביישוב קושיית הרמב״ן. קושיית הריי׳פ פערלא עליו. 

דברי הלב שמח שלדעת הרמב״ם הכלים מעכבים מלעשות עבודה במקדש. מחלוקת ר״מ וחכמים אם השלחן והמנורה וכו' מעכבין את הקרבנות. מקשה דסתירה ממה שכתב הרמב״ן בסהמ״צ בענין הארון, על מה שכתב בפירושו עה"ת. שני ענינים בביהמ״ק: השראת השכינה והקרבת הקרבנות. ביאור מחלוקת הרמב"ם והרמב״ן — מי מהם העיקר.

תירוץ כל הקושיות. במסכת מדות כאן — ב׳ גירסאות, ותלוי במחלוקת הנ״ל. ביאור שברכה אומרים על דבר שאינו מוכרח (ותוצאה) מענין שני, אלא הוא ענין העומד בפני עצמו. ההוראה בעבודת ה'.

כמה דיוקים בהמשנה דכשלא נמצא פסול בזרעו של אהרן היו אומרים ״ברוך. . שבחר באהרן ובבניו לעמוד לשרת לפני ה׳ בבית קדשי הקדשים״. מחלוקת הרמב"ם והרמב״ן בטעם שעשיית כלי המקדש לא נמנו במנין המצות, שלדעת הרמב״ם הכלים הם חלק מן הבית, משא״כ לדעת הרמב״ן. דברי המגילת אסתר ביישוב קושיית הרמב״ן. קושיית הריי׳פ פערלא עליו. 

דברי הלב שמח שלדעת הרמב״ם הכלים מעכבים מלעשות עבודה במקדש. מחלוקת ר״מ וחכמים אם השלחן והמנורה וכו' מעכבין את הקרבנות. מקשה דסתירה ממה שכתב הרמב״ן בסהמ״צ בענין הארון, על מה שכתב בפירושו עה"ת. שני ענינים בביהמ״ק: השראת השכינה והקרבת הקרבנות. ביאור מחלוקת הרמב"ם והרמב״ן — מי מהם העיקר.

תירוץ כל הקושיות. במסכת מדות כאן — ב׳ גירסאות, ותלוי במחלוקת הנ״ל. ביאור שברכה אומרים על דבר שאינו מוכרח (ותוצאה) מענין שני, אלא הוא ענין העומד בפני עצמו. ההוראה בעבודת ה'.

קושיית הלח״מ על הרמב״ם שפסק שברבת הפסח אינה פוטרת את של זבח וכו' וביחד עם זה פסק שכל הניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא. הקשר דסוף פסחים לתחילת שקלים. קישור סיום המס' להתחלתה. תירוץ הצל״ח על קושיית הלח"מ. שקו"ט בתירוצו. ביאור מחלוקת ר״י ור״ע. ביאור אריכות ל' ר״ע. מחלוקת ר״י ור״ע כאן היא לשיטתייהו בכמה מקומות. ביאור שייכות השיטות הנ״ל לבעליהן — ר"י ור״ע.

קושיית הלח״מ על הרמב״ם שפסק שברבת הפסח אינה פוטרת את של זבח וכו' וביחד עם זה פסק שכל הניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא. הקשר דסוף פסחים לתחילת שקלים. קישור סיום המס' להתחלתה. תירוץ הצל״ח על קושיית הלח"מ. שקו"ט בתירוצו. ביאור מחלוקת ר״י ור״ע. ביאור אריכות ל' ר״ע. מחלוקת ר״י ור״ע כאן היא לשיטתייהו בכמה מקומות. ביאור שייכות השיטות הנ״ל לבעליהן — ר"י ור״ע.

"הדרן" על מסכת סוטה - ביאור בענין "אמר רב יוסף לא תיתני ענוה דאיכא אנא" - ר"י ידע את גודל דרגת הענוה שלו וזה לא הפריע לו להיות עניו; ביאור החילוק בין עניו לשפל; ענין ההוספה והשותפות במעשה בראשית שנתחדשו במתן תורה - ע"י מאמרו של רב יוסף "אי לאו האי יומא וגו'"; הקשר לבעל המאמר רב יוסף - ענין ההוספה. (ס"ב)

דברי ר״י לא תיתני ענוה ודברי ר"נ לא תיתני יראת חטא כו'. מקשה למה לא אמרו שניהם לא תיתני לא ענוה ולא יר״ח. ענוה ויר"ח — מי גדולה ממי. הקושיא הידועה במאמר ר"י לא תיתני ענוה דאיכא אנא, הרי זה היפך הענוה. ב

יאור פירוש ענין הענוה. ענותנותו של משה רבינו שהי' עניו מכל האדם גו'. קרי ר״י אנפשי' ורב תבואות בכח שור. התורה מצלא מיצה"ר. מחלוקת ר"י ור"נ בדין ביטול מי רגלים עי"י הטלת מים. ענוה שעפ״י חשבון וענוה בעצם. ר״י — סיני (סדר הלימוד דירושלמי) ר״נ —מחסידי בבלי.

בענין קרבן העצים (השייך ליום כ' אב) ע"פ נגלה. (ס"ה)