תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ח
תשי"ט
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
הטעם שבסיום וחותם מסכת זו — סודר הענין דהרואה קרי ביוה״כ. ע״י תשובה מאהבה זדונות נעשות לו כזכיות. ביאור המהרש״א בזה. א״ר עקיבא אשריכם ישראל וכו'. שני אופנים בטהרה: הזאה ומקוה, בכוונה ובלי כוונה. תשובה מיראה ותשובה מאהבה, הנפק״מ להלכה.
דרגות בתשובה מאהבה. המקדש את האשה ע״מ שאני צדיק כו'. דברי אדה״ז בתניא פ״ז בענין תשובה מאהבה. הביאור בזה ע״ד ההלכה. מכשירי מצוה.
הטעם שבסיום וחותם מסכת זו — סודר הענין דהרואה קרי ביוה״כ. ע״י תשובה מאהבה זדונות נעשות לו כזכיות. ביאור המהרש״א בזה. א״ר עקיבא אשריכם ישראל וכו'. שני אופנים בטהרה: הזאה ומקוה, בכוונה ובלי כוונה. תשובה מיראה ותשובה מאהבה, הנפק״מ להלכה.
דרגות בתשובה מאהבה. המקדש את האשה ע״מ שאני צדיק כו'. דברי אדה״ז בתניא פ״ז בענין תשובה מאהבה. הביאור בזה ע״ד ההלכה. מכשירי מצוה.
הטעם שבסיום וחותם מסכת זו — סודר הענין דהרואה קרי ביוה״כ. ע״י תשובה מאהבה זדונות נעשות לו כזכיות. ביאור המהרש״א בזה. א״ר עקיבא אשריכם ישראל וכו'. שני אופנים בטהרה: הזאה ומקוה, בכוונה ובלי כוונה. תשובה מיראה ותשובה מאהבה, הנפק״מ להלכה.
דרגות בתשובה מאהבה. המקדש את האשה ע״מ שאני צדיק כו'. דברי אדה״ז בתניא פ״ז בענין תשובה מאהבה. הביאור בזה ע״ד ההלכה. מכשירי מצוה.
בלתי מוגה
חלוקת הש"ס בכל שנה; "הדרן" על מסכת ברכות "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" והדרן על הש"ס - על מסכת עוקצין "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק שלום" והקשר ביניהם ע"פ הביאור בסיום הלכות חנוכה להרמב"ם "הי' לפניו נר ביתו ונר חנוכה… גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום…"; קשר חנוכה ופורים. (ס"ו)
רמב״ם הל׳ מלכים: ״כשם שאסור לצאת מהארץ לחו״ל כך אסור לצאת מבבל לשאר הארצות שנאמר בבלה יבואו ושם יהיו״. כמה קושיות ודיוקים בזה. דעות רמב״ם ורש״י בטעם איסור היציאה מבבל. שני ענינים בא״י, בשייכות ישראל אלי׳ ובאיסור היציאה ממנה — בחירה וקדושה. גדר איסור היציאה מבבל, מצד הבחירה. בחירה וקדושה שבישראל. תיווך קצת בין דעות רמב״ם ורש״י הנ״ל.
רמב״ם הל׳ מלכים: ״כשם שאסור לצאת מהארץ לחו״ל כך אסור לצאת מבבל לשאר הארצות שנאמר בבלה יבואו ושם יהיו״. כמה קושיות ודיוקים בזה. דעות רמב״ם ורש״י בטעם איסור היציאה מבבל. שני ענינים בא״י, בשייכות ישראל אלי׳ ובאיסור היציאה ממנה — בחירה וקדושה. גדר איסור היציאה מבבל, מצד הבחירה. בחירה וקדושה שבישראל. תיווך קצת בין דעות רמב״ם ורש״י הנ״ל.
בלתי מוגה
"הדרן" על מסכת פסחים - בענין "אבי הבן מברך שתיים". (ס"ז)
בלתי מוגה
ליל ערב חה"ש: "הדרן" על מסכת סוטה - בענין אמר רב יוסף "לא תיתני ענוה דאיכא אנא", שייכות רב יוסף לביאת משיח (הסוגיא מדברת על עקבתא דמשיחא): א) ע"פ מה שאומר (סנהדרין לח, ב) שמוכן שיביא משיח גם אם יצטרך לישב בצל הרעי של חמורו - וכ"ז מצד ענוותנותו (ועוד שבזמן משיח יהיו כולם ענוים); ביאור ענין רעי החמור - שהי' תרופה למילה והשייכות לרב יוסף - ספירת היסוד - ענין המילה כו', ב) ע"פ מש"כ רש"י שכשמשיח יבוא ייתי ואראנו - דהי' סגי-נהור כי רצה להפריש עצמו מעניני העולם - ולעתיד לבא "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו"; שייכות רב יוסף לענוה מצד היותו "סיני" ולא "עוקר הרים". (ס"א)
יום ב' דחה"ש: המשך (מליל ערב חה"ש) ה"הדרן" על מסכת סוטה - בענין "אמר רב נחמן לא תתני יראת חטא דאיכא אנא", שייכות אמירת רב יוסף "לא תתני ענוה" - לשמו; ביאור הגמרא (פסחים סח, ב) "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא", חידוש דמתן תורה לפעול על גשמיות העולם. (ס"ג)
המשך (ס"ג) ביאור הגמרא "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא", דתמוה למה עד ר' יוסף לא אמר זה אף א'. (ס"ז)
הביאור בהנ"ל שרב יוסף אמרו מפני שהי' סגי-נהור ו"סיני" (ראש ישיבה), וע"י פסק דין שלו פעל שבני ישראל ישנו ויהפכו חפצא גשמי לקדושה; פסק דין בנגלה - ע"פ קבלה. (ס"ט)
יום ב' דחה"ש: המשך (מליל ערב חה"ש) ה"הדרן" על מסכת סוטה - בענין "אמר רב נחמן לא תתני יראת חטא דאיכא אנא", שייכות אמירת רב יוסף "לא תתני ענוה" - לשמו; ביאור הגמרא (פסחים סח, ב) "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא", חידוש דמתן תורה לפעול על גשמיות העולם. (ס"ג)
המשך (ס"ג) ביאור הגמרא "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא", דתמוה למה עד ר' יוסף לא אמר זה אף א'. (ס"ז)
הביאור בהנ"ל שרב יוסף אמרו מפני שהי' סגי-נהור ו"סיני" (ראש ישיבה), וע"י פסק דין שלו פעל שבני ישראל ישנו ויהפכו חפצא גשמי לקדושה; פסק דין בנגלה - ע"פ קבלה. (ס"ט)
בלתי מוגה
ליל ערב חה"ש: "הדרן" על מסכת סוטה - בענין אמר רב יוסף "לא תיתני ענוה דאיכא אנא", שייכות רב יוסף לביאת משיח (הסוגיא מדברת על עקבתא דמשיחא): א) ע"פ מה שאומר (סנהדרין לח, ב) שמוכן שיביא משיח גם אם יצטרך לישב בצל הרעי של חמורו - וכ"ז מצד ענוותנותו (ועוד שבזמן משיח יהיו כולם ענוים); ביאור ענין רעי החמור - שהי' תרופה למילה והשייכות לרב יוסף - ספירת היסוד - ענין המילה כו', ב) ע"פ מש"כ רש"י שכשמשיח יבוא ייתי ואראנו - דהי' סגי-נהור כי רצה להפריש עצמו מעניני העולם - ולעתיד לבא "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו"; שייכות רב יוסף לענוה מצד היותו "סיני" ולא "עוקר הרים". (ס"א)
יום ב' דחה"ש: המשך (מליל ערב חה"ש) ה"הדרן" על מסכת סוטה - בענין "אמר רב נחמן לא תתני יראת חטא דאיכא אנא", שייכות אמירת רב יוסף "לא תתני ענוה" - לשמו; ביאור הגמרא (פסחים סח, ב) "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא", חידוש דמתן תורה לפעול על גשמיות העולם. (ס"ג)
המשך (ס"ג) ביאור הגמרא "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא", דתמוה למה עד ר' יוסף לא אמר זה אף א'. (ס"ז)
הביאור בהנ"ל שרב יוסף אמרו מפני שהי' סגי-נהור ו"סיני" (ראש ישיבה), וע"י פסק דין שלו פעל שבני ישראל ישנו ויהפכו חפצא גשמי לקדושה; פסק דין בנגלה - ע"פ קבלה. (ס"ט)
יום ב' דחה"ש: המשך (מליל ערב חה"ש) ה"הדרן" על מסכת סוטה - בענין "אמר רב נחמן לא תתני יראת חטא דאיכא אנא", שייכות אמירת רב יוסף "לא תתני ענוה" - לשמו; ביאור הגמרא (פסחים סח, ב) "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא", חידוש דמתן תורה לפעול על גשמיות העולם. (ס"ג)
המשך (ס"ג) ביאור הגמרא "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא", דתמוה למה עד ר' יוסף לא אמר זה אף א'. (ס"ז)
הביאור בהנ"ל שרב יוסף אמרו מפני שהי' סגי-נהור ו"סיני" (ראש ישיבה), וע"י פסק דין שלו פעל שבני ישראל ישנו ויהפכו חפצא גשמי לקדושה; פסק דין בנגלה - ע"פ קבלה. (ס"ט)
שאלת המפרשים מה הקשר בין ב׳ הבבות שבמשנה: ״לא יטול אדם אם על הבנים אפילו לטהר את המצורע״ ו״מה אם מצוה קלה . . אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים, ק״ו וכו'״. ועוד קושיות. ״ייטב לך והארכת ימים״, במשנה כאן ופאה, דבעוה״ז, ור״י חולק. ומקשה על הרמב״ם דלכאו׳ פוסק כר״י. ועוד קושיות. היעודים שבתורה ודברי המהרש״א בזה. קושיות על הברייתא דר"י.
הביאור בכ״ז: שילוח הקן הו"ע של רחמים וכן טהרת מצורע, ובכל זאת ״לא יטול . . לטהר". הטעם ע״ז. לפי״ז מתבאר הק״ו משילוח הקן למצות חמורות שבתורה. הסוג דמצות שילוח הקן, בין אדם למקום, או — לחבירו, שאדם אוכל פירותיהן בעוה״ז. בשילוח הקן העיקר פעולת המצוה, בכיבוד או״א — הנפעל.
תירוץ הקושיות (הנ״ל) שעל הרמב״ם. החילוק בין שכר המצות ליעודים. המעשה שר׳ יעקב ראה אינה בסתירה להיעודים שבתורה. ע״ד הרמז: חולין של יהודי הם קדשים. הדרך להגיע לזה — מרומזת בתחילת המסכת ובסופה.
שאלת המפרשים מה הקשר בין ב׳ הבבות שבמשנה: ״לא יטול אדם אם על הבנים אפילו לטהר את המצורע״ ו״מה אם מצוה קלה . . אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים, ק״ו וכו'״. ועוד קושיות. ״ייטב לך והארכת ימים״, במשנה כאן ופאה, דבעוה״ז, ור״י חולק. ומקשה על הרמב״ם דלכאו׳ פוסק כר״י. ועוד קושיות. היעודים שבתורה ודברי המהרש״א בזה. קושיות על הברייתא דר"י.
הביאור בכ״ז: שילוח הקן הו"ע של רחמים וכן טהרת מצורע, ובכל זאת ״לא יטול . . לטהר". הטעם ע״ז. לפי״ז מתבאר הק״ו משילוח הקן למצות חמורות שבתורה. הסוג דמצות שילוח הקן, בין אדם למקום, או — לחבירו, שאדם אוכל פירותיהן בעוה״ז. בשילוח הקן העיקר פעולת המצוה, בכיבוד או״א — הנפעל.
תירוץ הקושיות (הנ״ל) שעל הרמב״ם. החילוק בין שכר המצות ליעודים. המעשה שר׳ יעקב ראה אינה בסתירה להיעודים שבתורה. ע״ד הרמז: חולין של יהודי הם קדשים. הדרך להגיע לזה — מרומזת בתחילת המסכת ובסופה.