תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ח
תשי"ט
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
בקידושין — משנה: שעשה אברהם אבינו את כל התורה כו', וביומא - מאמר רב: קיים אברהם אבינו כו'. תירוץ המהרש״א. תירוץ השיירי קרבן. הביאור: במשנה מדובר אודות עשיית הגברא, במאמר רב מחדש אודות הקיום בהחפצא. הפירוש הפנימי ב״עשה״. גם בלימוד התורה דידן — ג' אופנים.
בלתי מוגה
שיחה ה: סל"ג - סיום הש"ס - "לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות", ו"לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום" - התחלת הש"ס בענין דק"ש, "הוי' אחד - פעולת האחדות מצד וע"י ריבוי והתחלקות - ז' רקיעים וארץ וד' רוחות השמים
דברי הבבלי ודעת הירושלמי בדין ערב בחנוק ואמר הנח לו אם הוא משתעבד. פירוש הפני משה בדברי הירושלמי. ב׳ אופנים בטעם שהערב משעבד נפשי׳ בלי קנין. מבאר עפי״ז מחלוקת הבבלי והירושלמי, ומפרש דברי הירושלמי.
החילוק הכללי שבין בני בבל ובני א״י. ערבות בנ״י זל״ז נפעל כשעברו את הירדן. ביאור הנ״ל ע״ד המוסר, ובעבורה הרוחנית. ביאור תחילת וסוף המסכת בנוגע לענין הגלות והגאולה.
בלתי מוגה
שיחה ב: ס"י - סיום מסכת סוטה: (א) ההוראה מכללות הענין דסוטה - ירידה צורך עלי'. (ב) המיוחד במדת הענוה של רב יוסף ויראת חטא של רב נחמן. (ג) השייכות דענוה ויראת חטא ל"זמן מתן תורתנו"
הגדר דהוספה בלימוד התורה בלילה מט״ו באב ואילך. לימוד התורה בלילה בכלל. שינוי לשונות הרמב״ם בענין כתר תורה. הדביקות בנותן התורה. ל' הרמב״ם ״חכמתו ודברי חכמה״. לימוד התורה מתוך ביטול. הוספה בחיים — בעיקר באיכות. הקשר דהוספה בלימוד התורה בלילה לתוכן היום דט״ו באב. ההוראה מזה שהלבנה פוחתת והולכת בחציו השני של החודש.