תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ח
תשי"ט
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
בלתי מוגה
שיחה ב: א) סיום מסכת יומא - "אמר ר"ע.. מי מטהר אתכם אביכם שבשמים"
ב) סיום מסכת תמיד - "מזמור שיר ליום השבת.. ליום שכולו שבת"
ב) סיום מסכת תמיד - "מזמור שיר ליום השבת.. ליום שכולו שבת"
בלתי מוגה
שיחה ב: . . ב) סיום מסכת תמיד - "מזמור שיר ליום השבת.. ליום שכולו שבת"
ביאור קישור סיום המסכת לתחילתה בפנימיות הענינים. ענינו של יום השבת, עליית העולמות כו'. ענין הד' רשויות, ומלאכת הוצאה. אופן העבודה שעל ידה פועלים ענין השבת — פוקקין ומודדין וקושרין וכו'.
חמשה עשר־באב: שיחה א: "לא הו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים" - חיבור שני ענינים שהם מן הקצה אל הקצה
שיחה ב: ההוראה הכללית מענינו של חמשה עשר באב - "קיימא סיהרא באשלמותא", בירור הענינים בלתי-רצויים, ובהדגשה מיוחדת בדורנו זה שהוא בדוגמת הדור שהי' בשנת הארבעים: דור האחרון של הגלות ודור הראשון לגאולה
כ"ף מנחם־אב: שיחה א: המנהג (וההשתדלות) לקשר ההתוועדות ד"יאר-צייט" עם סיום מסכת - שהו"ע של שמחה לכל הדעות, ובהדגשה יתירה בסמיכות לחמשה עשר באב דמיני' אזלינן; ההוראה מזה - הצורך להשתדל באחדותם של ישראל
שיחה ב: שייכות (תוכן) הסיום לחודש אב
שיחה ג: סיום מס' תענית: "בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה", "תנא הן הן בני דוד בן יהודה, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר, הן הן בני יואב בן צרוי'" - היפך הכלל שאי-אפשר שתהי' פלוגתא במציאות?! והביאור בזה
שיחה ד: ההוראה בעבודת האדם - "והחי יתן אל לבו".
שיחה ב: ההוראה הכללית מענינו של חמשה עשר באב - "קיימא סיהרא באשלמותא", בירור הענינים בלתי-רצויים, ובהדגשה מיוחדת בדורנו זה שהוא בדוגמת הדור שהי' בשנת הארבעים: דור האחרון של הגלות ודור הראשון לגאולה
כ"ף מנחם־אב: שיחה א: המנהג (וההשתדלות) לקשר ההתוועדות ד"יאר-צייט" עם סיום מסכת - שהו"ע של שמחה לכל הדעות, ובהדגשה יתירה בסמיכות לחמשה עשר באב דמיני' אזלינן; ההוראה מזה - הצורך להשתדל באחדותם של ישראל
שיחה ב: שייכות (תוכן) הסיום לחודש אב
שיחה ג: סיום מס' תענית: "בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה", "תנא הן הן בני דוד בן יהודה, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר, הן הן בני יואב בן צרוי'" - היפך הכלל שאי-אפשר שתהי' פלוגתא במציאות?! והביאור בזה
שיחה ד: ההוראה בעבודת האדם - "והחי יתן אל לבו".
חמשה עשר־באב: שיחה א: "לא הו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים" - חיבור שני ענינים שהם מן הקצה אל הקצה
שיחה ב: ההוראה הכללית מענינו של חמשה עשר באב - "קיימא סיהרא באשלמותא", בירור הענינים בלתי-רצויים, ובהדגשה מיוחדת בדורנו זה שהוא בדוגמת הדור שהי' בשנת הארבעים: דור האחרון של הגלות ודור הראשון לגאולה
כ"ף מנחם־אב: שיחה א: המנהג (וההשתדלות) לקשר ההתוועדות ד"יאר-צייט" עם סיום מסכת - שהו"ע של שמחה לכל הדעות, ובהדגשה יתירה בסמיכות לחמשה עשר באב דמיני' אזלינן; ההוראה מזה - הצורך להשתדל באחדותם של ישראל
שיחה ב: שייכות (תוכן) הסיום לחודש אב
שיחה ג: סיום מס' תענית: "בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה", "תנא הן הן בני דוד בן יהודה, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר, הן הן בני יואב בן צרוי'" - היפך הכלל שאי-אפשר שתהי' פלוגתא במציאות?! והביאור בזה
שיחה ד: ההוראה בעבודת האדם - "והחי יתן אל לבו".
שיחה ב: ההוראה הכללית מענינו של חמשה עשר באב - "קיימא סיהרא באשלמותא", בירור הענינים בלתי-רצויים, ובהדגשה מיוחדת בדורנו זה שהוא בדוגמת הדור שהי' בשנת הארבעים: דור האחרון של הגלות ודור הראשון לגאולה
כ"ף מנחם־אב: שיחה א: המנהג (וההשתדלות) לקשר ההתוועדות ד"יאר-צייט" עם סיום מסכת - שהו"ע של שמחה לכל הדעות, ובהדגשה יתירה בסמיכות לחמשה עשר באב דמיני' אזלינן; ההוראה מזה - הצורך להשתדל באחדותם של ישראל
שיחה ב: שייכות (תוכן) הסיום לחודש אב
שיחה ג: סיום מס' תענית: "בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה", "תנא הן הן בני דוד בן יהודה, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר, הן הן בני יואב בן צרוי'" - היפך הכלל שאי-אפשר שתהי' פלוגתא במציאות?! והביאור בזה
שיחה ד: ההוראה בעבודת האדם - "והחי יתן אל לבו".