תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ח
תשי"ט
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
כמה קושיות ודיוקים במה ש"אמר ר״ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין, מי מטהר אתכם, אביכם שבשמים וכו״. ביאור כל הנ״ל באריכות. טהרת (כפרת) ישראל מצד מעלתם, ולא רק מצד היום דיוה"כ. ביאור ״מה המקוה מטהר את הטמאים״ טהרה ממקצת טומאה. הקשר לתחילת המסכת.
״וכפר בעדו ובעד ביתו, ביתו זו אשתו״. גדר הדין שכהן גדול ביוה״כ צריך להיות נשוי. ביאור שאשתו נקראת כאן ״ביתו״. דברי ר׳ יוסי ״מעולם לא קריתי לאשתי אשתי אלא לאשתי ביתי וכו״. ביאור הנהגתו של ר׳ יוסי, שהיתה מיוחדת משאר התנאים.
העובדא דמר יהודה ובאטי בר טובי דהרו יתבי קמי שבור מלכא וכו'. מקשה על המ״ד הא' למה לא הי' שבור מלכא "קים לי׳״ בבאטי בר טובי. שיטות רש״י ותוס' אם באטי בר טובי עשה איסור בזה ד״עבד באורתא״. מחלוקת רש״י ותוס' אם מעוכב גט שחרור מותר בשפחה ונכרית. כמה קושיות.
מחלוקת הפוסקים בכלים שיש בהם בליעת בישולי נכרים. דברים שנאסרו מדרבנן מצד טעם, אסורים גם כאשר הטעם אינו — נסרים שרחבן ארבעה פסולין כו׳. מבאר שבעובדא הנ״ל האיסור הי׳ משום בישולי נכרים. הגדר דנעשה כמו עצם האיסור — בנדו״ד. ביאור מחלוקת ב' המ״ד בעובדא הנ״ל, תלוי׳ בעיקר הטעם לאיסור בישולי עכו״ם. הטעם ששבור מלכא נעץ הסכין בקרקע אך ורק עבור מר יהודה ולא עבור באטי. ההוראה מכל זה בעבודת ה'.
פירושי רש"י והרמב"ם באיבעית אימא, דלהרמב״ם "מפני שהן מצופין - הוא טעם לטהר, שכלי ששימושו הוא דרך חיפויו, אינו מקבל טומאה. שיטה כללית של ב"ש וב"ה במחלקותיהם, האם הענינים נקבעים עפ"י תורה עפ״י הכלליות שלהם או עפ״י פרטיהם.
דוגמאות ע"ז מכל סדר מהש״ס. נוסח ברכת בורא מאורי האש. כיצד מרקדין לפני הכלה כו'. כל הנשים דיין שעתן כו'. ג׳ המאורעות של הגרים שבאו להתגייר. העוף עולה עם הגבינה על השולחן כו'. מטפחות ספרים בין מצויירות בין שאינן מצויירות טמאות כדברי ב״ש, ב״ה אומרים מצויירות טהורות ושאינן מצויירות טמאות, וכ״ה במחלוקת דמזבחות. דר״א שמותי הוא. וכן בהתחלת המס׳ (שיש לה קשר לסופה) שב״ש אומרים הראי׳ שתי כסף והחגיגה מעה, וב״ה אומרים הראי׳ מעה כסף והחגיגה שתי כסף.
מבאר לפי״ז הקשר דהנ״ל בענין ציפוי המזבחות, עם המאמרים שאין אור של גהינם שולטת בתלמידי חכמים ובפושעי ישראל. הביאור בזה בפנימיות הענינים. וההוראה.
כמה קושיות ודיוקים בשני המאמרים דת״ח אין אור של גיהנם שולטת בהם, ועד״ז בפושעי ישראל. חיבור של יהודי עם הקב״ה ע׳"י ב׳ ענינים: לימוד התורה וקיום המצות. ביאור החילוק ביניהם. דירה בתחתונים ע״י שניהם דוקא. ועפי״ז מבאר כל הנ״ל. דוגמת ב' ענינים אלו (תומ"צ) במשכן ומקדש. דעות הרמב״ם והרמב״ן בתכלית המשכן. הארון וכללות המשכן.