ו' תשרי: שיחה ב: סיום מסכת ביום ה"יארצייט" ה"ז יומא טבא לרבנן, אבל כל ישראל בכלל; "הדרן" על מסכת עדויות (הקשורה עם תחית המתים); אלי' הנביא יבוא כמה זמן לפני ביאת משיח דאל"כ איך יוכל להספיק ביום אחד ענינים רבים כל כך - "לרחק המקורבין בזרוע… להשוות המחלוקת וכו'". (סט"ו)

שיחה ג: המשך ה"הדרן" - ביאור בארוכה בפרטי המשנה שבסיום המסכת, וקישורה לתחלת המסכת. (סכ"ז)

ש"פ האזינו, ח' תשרי: שיחה ב: המשך (מיום ו' תשרי) הביאור ב"הדרן" על מסכת עדויות; הביאור בפנימיות הענינים. (סי"ד)

ליל י"ג תשרי: שיחה ו: המשך (מיום ו' תשרי ושבת תשובה) הוספה בה"הדרן" על מסכת עדויות; ביאור בענין "יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין כו' משום גזירה דרבה" - ע"פ נגלה וע"פ פנימיות הענינים; ביאור פרטי הסיפור דבעל ההילולא שאמר שהבעש"ט והרב המגיד הם כתר דחסידות, אדמו"ר הזקן - חכמה, אדמו"ר האמצעי - בינה, והצ"צ - דעת. והמשיך "כתר הוא ממוצע ויש בו בחי' תחתונה שבעליון ובחי' עליונה שבתחתון, אשר בבחי' עליונה שבתחתון יש בו יסוד ושרש החכמה, ולכן רבנו הזקן (להיותו חכמה) ישב במעזריטש, איצט דארף מען צופארן צום טאטן (היינו על האהל הק') הערן וואס טוט זיך; ביאור ההוראה בעבדות כאו"א מכל הנ"ל. (ס"נ)

ו' תשרי: שיחה ב: סיום מסכת ביום ה"יארצייט" ה"ז יומא טבא לרבנן, אבל כל ישראל בכלל; "הדרן" על מסכת עדויות (הקשורה עם תחית המתים); אלי' הנביא יבוא כמה זמן לפני ביאת משיח דאל"כ איך יוכל להספיק ביום אחד ענינים רבים כל כך - "לרחק המקורבין בזרוע… להשוות המחלוקת וכו'". (סט"ו)

שיחה ג: המשך ה"הדרן" - ביאור בארוכה בפרטי המשנה שבסיום המסכת, וקישורה לתחלת המסכת. (סכ"ז)

ש"פ האזינו, ח' תשרי: שיחה ב: המשך (מיום ו' תשרי) הביאור ב"הדרן" על מסכת עדויות; הביאור בפנימיות הענינים. (סי"ד)

ליל י"ג תשרי: שיחה ו: המשך (מיום ו' תשרי ושבת תשובה) הוספה בה"הדרן" על מסכת עדויות; ביאור בענין "יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין כו' משום גזירה דרבה" - ע"פ נגלה וע"פ פנימיות הענינים; ביאור פרטי הסיפור דבעל ההילולא שאמר שהבעש"ט והרב המגיד הם כתר דחסידות, אדמו"ר הזקן - חכמה, אדמו"ר האמצעי - בינה, והצ"צ - דעת. והמשיך "כתר הוא ממוצע ויש בו בחי' תחתונה שבעליון ובחי' עליונה שבתחתון, אשר בבחי' עליונה שבתחתון יש בו יסוד ושרש החכמה, ולכן רבנו הזקן (להיותו חכמה) ישב במעזריטש, איצט דארף מען צופארן צום טאטן (היינו על האהל הק') הערן וואס טוט זיך; ביאור ההוראה בעבדות כאו"א מכל הנ"ל. (ס"נ)

ו' תשרי: שיחה ב: סיום מסכת ביום ה"יארצייט" ה"ז יומא טבא לרבנן, אבל כל ישראל בכלל; "הדרן" על מסכת עדויות (הקשורה עם תחית המתים); אלי' הנביא יבוא כמה זמן לפני ביאת משיח דאל"כ איך יוכל להספיק ביום אחד ענינים רבים כל כך - "לרחק המקורבין בזרוע… להשוות המחלוקת וכו'". (סט"ו)

שיחה ג: המשך ה"הדרן" - ביאור בארוכה בפרטי המשנה שבסיום המסכת, וקישורה לתחלת המסכת. (סכ"ז)

ש"פ האזינו, ח' תשרי: שיחה ב: המשך (מיום ו' תשרי) הביאור ב"הדרן" על מסכת עדויות; הביאור בפנימיות הענינים. (סי"ד)

ליל י"ג תשרי: שיחה ו: המשך (מיום ו' תשרי ושבת תשובה) הוספה בה"הדרן" על מסכת עדויות; ביאור בענין "יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין כו' משום גזירה דרבה" - ע"פ נגלה וע"פ פנימיות הענינים; ביאור פרטי הסיפור דבעל ההילולא שאמר שהבעש"ט והרב המגיד הם כתר דחסידות, אדמו"ר הזקן - חכמה, אדמו"ר האמצעי - בינה, והצ"צ - דעת. והמשיך "כתר הוא ממוצע ויש בו בחי' תחתונה שבעליון ובחי' עליונה שבתחתון, אשר בבחי' עליונה שבתחתון יש בו יסוד ושרש החכמה, ולכן רבנו הזקן (להיותו חכמה) ישב במעזריטש, איצט דארף מען צופארן צום טאטן (היינו על האהל הק') הערן וואס טוט זיך; ביאור ההוראה בעבדות כאו"א מכל הנ"ל. (ס"נ)

י"ט כסלו: שיחה ד: "הדרן על הש"ס" - על מסכת עוקצין: "תנא דבי אליהו כל השונה הלכות וכו'"; ושייכותו לסיום התניא, בקונטרס אחרון - ע"ד לימוד הלכות; ושייכותו לשיעור היומי בחומש, "ואביו שמר את הדבר" (כי כל עניני התורה שייכים זה לזה).

ליל כ"ט כסלו, נר ה' דחנוכה: שיחה ו: המשך (מי"ט כסלו) ה"הדרן" על מסכת עוקצין (וע"ד הדיוק בקונטרס אחרון לאדמו"ר הזקן) והשייכות להתחלת הש"ס "מאימתי קורין את שמע בערבין".
ש"פ מקץ, זאת חנוכה: שיחה ג: המשך ה"הדרן" (די"ט כסלו) על מסכת עוקצין - משניות, גמרא ותניא. וענינם בפ' וישב. (סכ"ה)

י"ט כסלו: שיחה ד: "הדרן על הש"ס" - על מסכת עוקצין: "תנא דבי אליהו כל השונה הלכות וכו'"; ושייכותו לסיום התניא, בקונטרס אחרון - ע"ד לימוד הלכות; ושייכותו לשיעור היומי בחומש, "ואביו שמר את הדבר" (כי כל עניני התורה שייכים זה לזה).

ליל כ"ט כסלו, נר ה' דחנוכה: שיחה ו: המשך (מי"ט כסלו) ה"הדרן" על מסכת עוקצין (וע"ד הדיוק בקונטרס אחרון לאדמו"ר הזקן) והשייכות להתחלת הש"ס "מאימתי קורין את שמע בערבין".
ש"פ מקץ, זאת חנוכה: שיחה ג: המשך ה"הדרן" (די"ט כסלו) על מסכת עוקצין - משניות, גמרא ותניא. וענינם בפ' וישב. (סכ"ה)

י"ט כסלו: שיחה ד: "הדרן על הש"ס" - על מסכת עוקצין: "תנא דבי אליהו כל השונה הלכות וכו'"; ושייכותו לסיום התניא, בקונטרס אחרון - ע"ד לימוד הלכות; ושייכותו לשיעור היומי בחומש, "ואביו שמר את הדבר" (כי כל עניני התורה שייכים זה לזה).

ליל כ"ט כסלו, נר ה' דחנוכה: שיחה ו: המשך (מי"ט כסלו) ה"הדרן" על מסכת עוקצין (וע"ד הדיוק בקונטרס אחרון לאדמו"ר הזקן) והשייכות להתחלת הש"ס "מאימתי קורין את שמע בערבין".
ש"פ מקץ, זאת חנוכה: שיחה ג: המשך ה"הדרן" (די"ט כסלו) על מסכת עוקצין - משניות, גמרא ותניא. וענינם בפ' וישב. (סכ"ה)

דברי המהרש״א שיש טעם בדבר שד' מסכתות אלו מסתיימות במאמר ר׳ אלעזר בשם ר' חנינא: ת״ח מרבים שלום בעולם וכו׳, וביאורו בטעם הדבר. ביאורו של הערוך לנר. טעמו של הערוך לנר לפרש באופן אחר ממהרש״א. מקשה שגם ביאור זה אינו מספיק לגמרי. השייכות דהמאמר דאמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא להמאמר שלפניו ולתוכן המסכת — בכל אחת ממסכתות אלו. 

ענין השלום — ״ביני (בין הקב״ה) ובין עולמי״, והוא נפעל ע״י התורה וישראל. בשלום זה ד' אופנים - דרגות, שנתבארו בד׳ המסכתות. ד׳ האופנים הנ״ל מתאימים לד׳ הכיתות שהיו בישראל כשהיו על הים. ד׳ אופנים אלו בנוגע לתורה, מצד הנותן, מצד המקבל (ובזה ב' אופנים), מצד הנותן והמקבל ביחד. 

מס' ברכות — ק״ש, קבלת עול ומסירות נפש. הרמז בשם המסכת. ברכות שעל המזון. מס׳ יבמות — ביאור ענין החליצה והיבום ברוחניות. מפני מה אמרו (חכמים) דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה כו'. דין תורה ותקנת חכמים ביבום וחליצה מי קודם. דרישה וחקירה בעדי נשים. מס' נזיר — נזירות ופרישות וכו'. גדול העונה אמן יותר מן המברך. מעלת השלום בעולם שבמס׳ נזיר לגבי מסכת ברכות. מס׳ כריתות — ביאור ענין הכרת, ועבודת התשובה. גדיא יאי ואימרי יאי. 

סדר המסכתות כמו שהוא בש״ס — מצד התורה. הסדר ד״בני״ך״ — מצד עבודת בנ״י. ביאור ענין ״השלום בריבוי״ שבמאמר זה — ״מרבים שלום . . ורב שלום כו'״.

דברי המהרש״א שיש טעם בדבר שד' מסכתות אלו מסתיימות במאמר ר׳ אלעזר בשם ר' חנינא: ת״ח מרבים שלום בעולם וכו׳, וביאורו בטעם הדבר. ביאורו של הערוך לנר. טעמו של הערוך לנר לפרש באופן אחר ממהרש״א. מקשה שגם ביאור זה אינו מספיק לגמרי. השייכות דהמאמר דאמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא להמאמר שלפניו ולתוכן המסכת — בכל אחת ממסכתות אלו. 

ענין השלום — ״ביני (בין הקב״ה) ובין עולמי״, והוא נפעל ע״י התורה וישראל. בשלום זה ד' אופנים - דרגות, שנתבארו בד׳ המסכתות. ד׳ האופנים הנ״ל מתאימים לד׳ הכיתות שהיו בישראל כשהיו על הים. ד׳ אופנים אלו בנוגע לתורה, מצד הנותן, מצד המקבל (ובזה ב' אופנים), מצד הנותן והמקבל ביחד. 

מס' ברכות — ק״ש, קבלת עול ומסירות נפש. הרמז בשם המסכת. ברכות שעל המזון. מס׳ יבמות — ביאור ענין החליצה והיבום ברוחניות. מפני מה אמרו (חכמים) דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה כו'. דין תורה ותקנת חכמים ביבום וחליצה מי קודם. דרישה וחקירה בעדי נשים. מס' נזיר — נזירות ופרישות וכו'. גדול העונה אמן יותר מן המברך. מעלת השלום בעולם שבמס׳ נזיר לגבי מסכת ברכות. מס׳ כריתות — ביאור ענין הכרת, ועבודת התשובה. גדיא יאי ואימרי יאי. 

סדר המסכתות כמו שהוא בש״ס — מצד התורה. הסדר ד״בני״ך״ — מצד עבודת בנ״י. ביאור ענין ״השלום בריבוי״ שבמאמר זה — ״מרבים שלום . . ורב שלום כו'״.

דברי המהרש״א שיש טעם בדבר שד' מסכתות אלו מסתיימות במאמר ר׳ אלעזר בשם ר' חנינא: ת״ח מרבים שלום בעולם וכו׳, וביאורו בטעם הדבר. ביאורו של הערוך לנר. טעמו של הערוך לנר לפרש באופן אחר ממהרש״א. מקשה שגם ביאור זה אינו מספיק לגמרי. השייכות דהמאמר דאמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא להמאמר שלפניו ולתוכן המסכת — בכל אחת ממסכתות אלו. 

ענין השלום — ״ביני (בין הקב״ה) ובין עולמי״, והוא נפעל ע״י התורה וישראל. בשלום זה ד' אופנים - דרגות, שנתבארו בד׳ המסכתות. ד׳ האופנים הנ״ל מתאימים לד׳ הכיתות שהיו בישראל כשהיו על הים. ד׳ אופנים אלו בנוגע לתורה, מצד הנותן, מצד המקבל (ובזה ב' אופנים), מצד הנותן והמקבל ביחד. 

מס' ברכות — ק״ש, קבלת עול ומסירות נפש. הרמז בשם המסכת. ברכות שעל המזון. מס׳ יבמות — ביאור ענין החליצה והיבום ברוחניות. מפני מה אמרו (חכמים) דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה כו'. דין תורה ותקנת חכמים ביבום וחליצה מי קודם. דרישה וחקירה בעדי נשים. מס' נזיר — נזירות ופרישות וכו'. גדול העונה אמן יותר מן המברך. מעלת השלום בעולם שבמס׳ נזיר לגבי מסכת ברכות. מס׳ כריתות — ביאור ענין הכרת, ועבודת התשובה. גדיא יאי ואימרי יאי. 

סדר המסכתות כמו שהוא בש״ס — מצד התורה. הסדר ד״בני״ך״ — מצד עבודת בנ״י. ביאור ענין ״השלום בריבוי״ שבמאמר זה — ״מרבים שלום . . ורב שלום כו'״.

דברי המהרש״א שיש טעם בדבר שד' מסכתות אלו מסתיימות במאמר ר׳ אלעזר בשם ר' חנינא: ת״ח מרבים שלום בעולם וכו׳, וביאורו בטעם הדבר. ביאורו של הערוך לנר. טעמו של הערוך לנר לפרש באופן אחר ממהרש״א. מקשה שגם ביאור זה אינו מספיק לגמרי. השייכות דהמאמר דאמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא להמאמר שלפניו ולתוכן המסכת — בכל אחת ממסכתות אלו. 

ענין השלום — ״ביני (בין הקב״ה) ובין עולמי״, והוא נפעל ע״י התורה וישראל. בשלום זה ד' אופנים - דרגות, שנתבארו בד׳ המסכתות. ד׳ האופנים הנ״ל מתאימים לד׳ הכיתות שהיו בישראל כשהיו על הים. ד׳ אופנים אלו בנוגע לתורה, מצד הנותן, מצד המקבל (ובזה ב' אופנים), מצד הנותן והמקבל ביחד. 

מס' ברכות — ק״ש, קבלת עול ומסירות נפש. הרמז בשם המסכת. ברכות שעל המזון. מס׳ יבמות — ביאור ענין החליצה והיבום ברוחניות. מפני מה אמרו (חכמים) דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה כו'. דין תורה ותקנת חכמים ביבום וחליצה מי קודם. דרישה וחקירה בעדי נשים. מס' נזיר — נזירות ופרישות וכו'. גדול העונה אמן יותר מן המברך. מעלת השלום בעולם שבמס׳ נזיר לגבי מסכת ברכות. מס׳ כריתות — ביאור ענין הכרת, ועבודת התשובה. גדיא יאי ואימרי יאי. 

סדר המסכתות כמו שהוא בש״ס — מצד התורה. הסדר ד״בני״ך״ — מצד עבודת בנ״י. ביאור ענין ״השלום בריבוי״ שבמאמר זה — ״מרבים שלום . . ורב שלום כו'״.