העובדא דמר יהודה ובאטי בר טובי דהרו יתבי קמי שבור מלכא וכו'. מקשה על המ״ד הא' למה לא הי' שבור מלכא "קים לי׳״ בבאטי בר טובי. שיטות רש״י ותוס' אם באטי בר טובי עשה איסור בזה ד״עבד באורתא״. מחלוקת רש״י ותוס' אם מעוכב גט שחרור מותר בשפחה ונכרית. כמה קושיות. 

מחלוקת הפוסקים בכלים שיש בהם בליעת בישולי נכרים. דברים שנאסרו מדרבנן מצד טעם, אסורים גם כאשר הטעם אינו — נסרים שרחבן ארבעה פסולין כו׳. מבאר שבעובדא הנ״ל האיסור הי׳ משום בישולי נכרים. הגדר דנעשה כמו עצם האיסור — בנדו״ד. ביאור מחלוקת ב' המ״ד בעובדא הנ״ל, תלוי׳ בעיקר הטעם לאיסור בישולי עכו״ם. הטעם ששבור מלכא נעץ הסכין בקרקע אך ורק עבור מר יהודה ולא עבור באטי. ההוראה מכל זה בעבודת ה'.

תו"מ התוועדויות - משולב: מדוע לא נעץ שבור מלכא את הסכין לפני שחתך עבור באטי בר טובי; מהו החילוק בין ב' הדעות בגמרא; השייכות להתחלת המסכת (ס"א)
הטעם שלא נעץ את הסכין לפני שחתך עבור באטי: איסור זה שייך לישראל בלבד (ולכן לא נעץ לפני שחתך עבור עצמו, כיון שגוי אינו מוזהר ע"ז), ספקו הי' אם באטי בר טובי הי' עבד או שכבר נשתחרר, ולכן לא נעץ קודם שחתך לו, כדי שלא יבואו להתירו בבת ישראל (ס"ב-ס"ה)
הביאור בב' הדעות בגמרא: "לא קים לי בגוי'" הוא המסובב, ו"מאי עבדת באורתא" הוא הסיבה; זוהי השייכות להתחלת המסכת - אם "תברא עדיף" (המסובב) או "עדות עדיפא" (הסיבה); אין זה סותר להמבואר בחסידות שהסיבה היא למעלה מהמסובב, כי כאן מדובר בסיבה הרחוקה מהמסובב (ס"ו-ס"ח)
סיום הענין דע"ז בעולם בגאולה האמיתית והשלימה (ס"ט)