ההכרח לומר שזהב אינו שם המקום, שנקרא על שם המאורע, הוא מפני ש"זהב" הוא רק פרט המדגיש את גודל החטא, אך אינו (סיבת) החטא עצמו. מפני כבודן של ישראל אמר משה "די זהב" לרמז על הלימוד זכות לישראל שהחטא הוא מפני שה' נתן להם זהב "ומה יעשה הבן" וכו'.

"גם בי התאנף ה' בגללכם וגו'", הוא מאמר המוסגר שמפרש מדוע יהושע "ינחילנה את ישראל".

"מודדין" הוא חידוש גדול יותר מ"קושרין", כי אף ש"מודדין" הוא רק משום זלזול שבת ולא כעין מלאכה, אך מכל מקום המעשה עצמו אסור משום זלזול שבת. משא"כ ב"קושרין" אין המעשה עצמו אסור, כי ללא הכוונה שיהי' קשר של קיימא אינו נחשב בכלל כחיבור ואיחוד.

מצות קריאת שמע הוא בבוקר ובערב, דענינה של קריאת שמע הוא לפעול אחדותו של הקב"ה בעולם, וזה מודגש בקריאת שמע בבוקר ובערב, שמחברים את כל החילוקים שישנם בעולם, ערב ובוקר, עם אחדותו יתברך. משא"כ תורה היא למעלה מהעולם ולכן אינה מוגדרת בגדרי יום ולילה.

אף שבהלוחות עצמם ישנה קדושה, מכל מקום על ידי זה שהתייחדו ב"מכתב אלוקים" נתעלו למדרגה עליונה יותר, וכשירדו מהמדרגה העליונה נחשב הדבר לירידה, ועד ש"אין בהם ממש".

אדה"ז מקדים "אם היא עוזרת לבעלה כו' חולקת שכר עמהם" לחיוב נשים ללמוד את הלכות הצריכות להן, מפני שהשייכות שלהם לשכר דמצות תלמוד תורה הוא על ידי שמסייעת לבעלה ולבניה.

אין מחלוקת במציאות בין ר' יהודה לר' שמעון בן עזאי האם היו שטופין בדם לאכלו, כי יתכן שאף שאין מתאוים לדם מכל מקום יהיו שטופים בדם מטעם צדדי, שחשבו שיש בזה סגולה או לרפואה וכיו"ב.

אין לפרש ש"תמים" פירושו שלימות, שהרי כאן מדובר רק בקיום כעשר כמה מצוות, ולכן מפרש רש"י שתמימות כאן הוא (היפך מפירושו בכל מקום - שלימות) כמו "יעקב איש תם", שפירושו ש"אינו חריף לרמות". 

מהפסוק "אליו תשמעון" למדים שנביא יכול לשנות את התורה בהוראת שעה, ומהפסוק "השמר לך גו'" המדבר דיני הבמה, למדים שזהו חלק מדיני במה, שנביא יכול להתיר במה גם בזמן איסור הבמות ואז שייכים כל דיני במה. 

הראי' ש"במלחמת רשות הכתוב מדבר" הוא מ"ושבית שביו" – ולא מהלשון "כי תצא", מפני אפשר לפרש ש"כי" – שמשמעה שאין הדבר ודאי – קאי לא על עצם המלחמה אלא על "ושבית שביו". 

תמחה את זכר עמלק", "שלא יהא עמלק נזכר על הבהמה", ביאור החילוק בין בהמה לדומם. 

בהבאת הביכורים מודים להקב"ה על ההצלה מלבן ופרעה דוקא – מפני ששם היו בנ"י באופן של קביעות – והביאנו אל ארץ ישראל באופן של קביעות – לאחר ירושה וישיבה. 

"חסדי המקום": הניסים התמידיים במדבר, שתכליתם הוא לפעול אהבה – "ולדבקה בו". "עד היום הזה": פי' הא' מבאר מה הי' באותו היום. ופירוש הב' הוא כמשמעות הכתוב שהעיכוב הוא מהקב"ה.

בפרשתנו "הכתובה" קאי על "הספר" שהוא לשון זכר, אך בפרשת הקללות הפסוק "גם כל חלי וגו'" הוא נוסף על הכתוב בפירוש לפנ"כ, ולכן "הזאת" קאי על תושבע"פ הנכלל ב"תורה" – לשון נקבה. מיינה של תורה: הקללה הוא כשמפרידים בין תושב"כ לתושבע"פ. 

מזה ש"חוטב עציך" הם בכלל הברית משמע שנתגיירו, אך מזה שאינם כלולים ב"וגרך" משמע שהם בסוג מיוחד "שבאו כנענים בימי משה וכו'". מיינה של תורה: ע"י ההתקשרות למשה יכולים הבעלי עסק להסיר את העצות ד"רבות מחשבות" והתענוגים דעוה"ז.

ההתעוררות לתשובה היא ע"י ש"יבואו אליך הקללה והברכה" כי צער הקללה נרגש ביותר כשהיה לו ברכה לפנ"כ. והקב"ה מברך את כל אחד על מנת שיבחר בטוב.

בר"ה – תחילת מעשיך - מודגש מעלת עבודת האדם. ובפרט בר"ה שחל בשבת, שגם לאחר השלימות ההמשכה מלמעלה ביום א' צריך לתקוע בשופר ביום ב'. 

ביוה"כ "מעלה עשן" מעכב, כי עבודת הכה"ג הוא להעלות את בנ"י לבחי' בכל מאודך. וזהו ש"כל כהן שאין בידו חצוצרות" – שאינו מתעסק בהקהלת והעלאת העם – "דומה זה שאין כהן הוא".  

"הלוך" – אף שהוא לשון מקור ובריחוק ממעשה בפועל - הוא ציווי. העבודה הוא להמשיך את עצם הנפש – המקור - במעשה. והתשובה שמצד יחידה היא ע"י התורה לקוח גו' מצד ארון ברית ה'".

"קרוב לשמים ורחוק מן הארץ" – "ארץ" הוא תשובה תתאה, ו"שמים" תשובה עילאה. 

דברי אדה"ז שנשים מברכות ברכת התורה מפני שמחוייבים ללמוד את ההלכות הצריכות להם.

שלימות השמחה דשמח"ת קשור עם עבודת האדם: בו מסיימים את לימוד כל התורה, ובא לאחר יוה"כ שבו ניתנו לוחות שניות – עבודת התשובה שהיא בכח עצמו. 

שמע"צ הוא הקיבוץ ד"תמליכוני עליכם" – שבה שווים כל ישראל, ולכן השמחה דשמח"ת הוא באופן שבו שווים כל ישראל. התורה מגלה את מעלת נש"י, ונש"י ממשיכים בתורה בחי' בל"ג.

משיחת ש"פ דברים תשל"ה
סיום מס' ברכות ומס' מו"ק והשינויים ביניהם; ע"פ ביאור האריז"ל, הבעש"ט ואדה"ז.
משיחת כ' מנ"א תשל"ה
ב' גירסאות במארז"ל (סוף ברכות וסוף מו"ק) "ת"ח אין להם מנוחה כו'" או "צדיקים אין להם מנוחה כו'".

ת"ב שחל בשבת; מקור לרמב"ם הל' תענית פ"ה ה"ח.

שיחת י"א מנ"א תשל"ח - לילדי מחנות קייץ
תיקון סיבת התענית דת"ב במיוחד ע"י ילדי ישראל; ע"י תורה וצדקה. (ס"ב) ההוראה מפ' השבוע, סיפור דמ"ת. (ס"ו) ענין ט"ו באב, שלימות הלבנה. (ס"ז) שיעור החומש דט"ו באב - "ושננתם לבניך". (ס"ח) "נחית כצאן עמך ביד "משה ואהרן". (ס"י) ניגוני שמחה. (סי"א)

שיחת ז"ך מנ"א תשל"ח - לתלמידות "אמונה"
ביאור תוכן שם "אמונה" והשייכות לקטנים ובמיוחד לילדות שמשחקות בבובות כו'. (ס"ב) מבצע "נרות שבת קודש". (ס"ז)

מכתבים
הכרח הזהירות בבריאות הגוף / ישוב מנהג עיה"ק שלא להזהר במים שלנו בכלי מתכת וביאור בשו"ע אדה"ז הל' שמירת גו"נ סוס"ז / מקום קביעת המזוזה בגזוזטרא / ע"ד המאורעות באוגנדה בקייץ תשל"ו - שמירת הבית ע"י מזוזה והשייכות לנשים / ביאור בהא דהולד מתייחס אחר האם.

הוספה בלימוד התורה.

הוספה במבצעים / לחנוכת ביכנ"ס דעולי גרוזיא בלוד.

עקב;
ארץ ישראל;
תפלה;
תורה;
התקשרות;
ראה קיצור...

משיחת ש"פ ראה תשל"ה
"ראה אנכי נותן גו' ברכה" בחודש אב ע"י "וכל בניך לימודי ה'" (הפטרה), מעלת החינוך.

מכתבים
ע"ד ספר התכונה לרח"ו; תפיסת יד קטן בע"ז / שלילת היאוש מצד הקישויים כו'; הוראה כללית מאומנות הציור בעבודת ה' / כל דעביד רחמנא לטב עביד / שלא להתפעל מנסיונות / בדין בהמת עיר הנדחת שעבר והקדישה (תוד"ה למעוטי חולין קמ, א) / ביאור בהגהות אדמו"ר (רש"ב) נ"ע בתניא בענין חיוב וקיום דברים המותרים והאסורים; בע"ח טמאים לעת"ל / הפרשת צדקה בלי נדר וכו'.

התעוררות בחינוך הילדים בחדש אלול תשל"ג / "אירגון" כינוס לילדים לתורה וצדקה לפני תשרי דשנת הקהל (תשל"ד) / תודה לילדים על קיום השליחות הנ"ל / לעסקני החינוך - הסדר לכינוס הנ"ל / חמשת המבצעים וקשרם לחודש אלול / השתדלות לכינוסי תורה תפלה וצדקה בחודש אלול (תשל"ד) ותשרי (תשל"ה) / מכתב כללי - ביאור משל המלך בשדה והמזמור לדוד ה' אורי / לנשי חב"ד - ההתעוררות באלול בין אדם למקום ובין אדם לחבירו / פירוש "אורי וישעי'" / ניצול ימי הרצון דאלול לפעולות דצאגו"ח.

שיחת ב' אלול תשל"ז - לילדי מחנות קייץ
"שופטים ושוטרים תתן לך" בעבודת כאו"א, ובפרט לילדי ישראל. (ס"ג) הוראה: לכ"א מילדי ישראל צ"ל סידור שלו וקופת צדקה שלו. (ס"ה) "ואהבת לרעך כמוך" - פעולת ילדי ישראל על אחרים. (ס"ז) ניגוני שמחה. (ס"י)

שיחת בדר"ח אלול תשל"ח - לילדי "גן ישראל"
ענינו של "גן ישראל" וההוראה שבזה; במיוחד בר"ח, בר"ח אלול, בפ' "שופטים ושוטרים". (ס"ב) ניגוני שמוחה. (ס"י)

מכתבים
הוראה ממסירת "מפתח העיר" / ביאור ברמב"ם הל' ע"ז (פ"ו ה"ט) בענין "אשרה"

עניני צבא
האחריות דאיש צבא לשמור תומ"צ / כל אחד שיש ביכולתו להשפיע מחוייב בזה / עיקרו של צבא - קב"ע, וההוראה בעבודת ה' בקב"ע מלכות שמים / יוצאי צבא צריכים להחמיר בתומ"צ / הוראה להנהגה בצבא בשנת תשי"ז (בעת "מבצע סיני") / הוספה בעניני קדושה באנשי הצבא / ע"ד מבצע תפילין ומזוזה בצבא / הפציעה במלחמה - מס"נ בפועל / המקבל עליו עול תורה כו'.

תצא
ביאור בד"ה אני לדודי תש"ח בענין "בחשקו תלה הכתוב".
עניני שידוכים
מדת הבטחון בנוגע לשידוכים / ע"ד אופן בחירת שידוכים / ע"ד הזמן שבית קשר השידוכין והחתונה / זמן קביעת החתונה בחודש תמוז או אב; מקום המגורים / ב' ענינים בעדים, וכן בעדות דשראל "אתם עדי" / יסוד חיי נישואין - על יסודי התוהמ"צ / חתונה גדולה ברוחניות ע"י מיעוט בזבוז ממון / ההבהלה שבריקודי תערובות בחתונה / אופני ברכת המזון בעשרה בחתונה / זמן הנישואין - מתאים לשינוי בהנהגה לטובה.

משיחת ח"י לאול תשל"ז
פ' שנה ליסוד תו"ת; מספר פ' רומז לחיבור מ' פתוח ומ' סתום, נגלה ופנימיות; הוראה למעשה.
משיחת אחש"פ תשל"ו
השייכות דהמאמר "מלכא ומלכתא הוו יתבי כו'" ליסוד תו"ת; חיבור תורה ותפלה; חיבור תורה ומבצעים.
משיחת בדר"ח מר-חשון תש"ל
הנסיעה בשליחות לישיבה במדינה רחוקה - כמו כללות ירידת הנשמה בגוף לגלות מעלת "בן המלך" גם במקום רחוק וכו'.
שיחות
לשלוחי אוסטרליא, שלוחי ארה"ק וצרפת, ע"ד הישיבה בניו הייוען, ועוד ישיבות.
מכתבים
התלמידים במקום רחוק - שלוחים / ע"ד נסיעה דתלמידי ישיבות מאה"ק לארה"ב / מעלת ישיבת תו"ת - "נרות להאיר" / זכות העסק עם תלמידי התמימים / עבודת דורנו דתלמידי התמימים / "אלומנאי" דישיבת תו"ת / לימוד בתו"ת אפילו לזמן קצר פועל לעולם / ההיזק שבעבודת הצומות; התאמת סדרי הישיבה ועסק ההפצה ע"פ הוראת ההנהלה

תוכן עבודת ח"י אלול וג' סליחות שנתגלה בדורנו דוקא / חיות בכל עניני אלול ככל הר"ת שבו / התעוררות בעבודת צאגו"ח באה"ק / עבודת הבעש"ט - התאחדות הרוחניות והגשמיות / מענה על ההצעה לבוא לאה"ק; הכנסת חיות בעניני אלול / התעוררות לשנת הלימודים החדשה מהולדת הבעש"ט ואדה"ז / שאלות בתולדות הנשיאים; שנת הולדת רבינו הזקן.

עצה איך לבוא לידי שמחה / הכרח ביטול העצבות ומרה שחורה / במקום לב נשבר ונדכה צ"ל בשמחה והודאה ובטחון / שלילת דכאון בעבודת ההפצה / עצבות מקורה מהיצה"ר / כמה פרטים במעלת מדת הבטחון והשמחה.

ביאור בד"ה כה אמר ה' תש"ג בענין תיקון פגם דמ"ע ע"י תשובה / שקו"ט בענין "מקום שבעלי תשובה עומדין אפילו צ"ג כו'" - המקור ופסק ההלכה.

ראש השנה
לשונות הברכה אחרי קריאת הפ"נ הכללי דשנות תשל"ב-תשל"ח / התעוררות במבצע נש"ק לפני ר"ה (שח"ל בשבת).

משיחת יום בדר"ה וש"ש תשל"ח
ע"ד הכרח ומעלת עריכת מגבית (ע"ד "מעות חטים") לימים טובים דחודש תשרי.
מכתבים
שבכל ביכנ"ס יהיו שיעורי תורה וקרן גמ"ח / חיזוק ההתקשרות לנשיא וראש הדור בר"ה / מעלת ר"ה שח"ל בשבת / כנ"ל; ענין "ליום שכולו ארוך" / חיות העולמות בר"ה שח"ל בשבת / מקור הנוסח "להדליק נר של שבת קודש" ונוסח הדלקת נרות ר"ה / תספורת דג' שנים כשיום ההולדת בר"ה / ר"ה ותפלתו - ענין כללי על כל השנה / הכתרה דר"ה ע"י נשמות בני ישראל שהם מלכים / ביאור בדרמ"צ מצות נ"ח פ"ב בענין "תתן אמת ליעקב" ושיכותו ל"תיקון ואמת" (דמשה).

עשי"ת - תשו"ע; הסיוע בזה ע"י התקשרות לנשיא הדור / תוכן ועבודת ימים אלו / ע"ד סליחות בעשי"ת / סליחות דצום גדלי'.

לשונות ברכות עיו"כ (אחר מנחה, ולתלמידים לפני כל נדרי) דשנות: תשכ"ג, תשל"ב-תשל"ח.

"עתה ביחוד צריך לעשות תשובה".

שיחת י"ג תשרי תשל"ד
אפשריות והכרח התוועדות בזמן כזה (דמלחמת יוהכ"פ). (ס"א) "ניבא ולא ידע מה ניבא" - הפעולות ד"עוללים ויונקים.. להשבית אויוב ומתנקם" בקיץ תשל"ג. (ס"ח) ביטול הקס"ד דהחזקת שטחים. (ס"ט) סיום מס' חלה - ההפרש בין אלכסנדריא לדמשק; הקשר למאורעות דזמן זה. (ס"י) ע"ד ביטול גזירת "מיהו יהודי". (סי"א) הוספה בתורה וצדקה. (סי"ב)

מכתב
לועידה הכ' דצאגו"ח.

חג הסוכות
שיחות בעת מסירת אתרוג כפ"ח וכו' - דשנות: תשל"ג, תשל"ו-תשל"ח.
שיחת שחוהמ"ס תשל"ד
מעלת קביעות השנה שאין הפסק בין יו"ט לשבת. (ס"א) ענין האחדות דישראל המתבטא בד' מינים. (ס"י) המשך סיום מס' חלה (משיחת י"ג תשרי) - הקונה בסוריא כקונה בפרוור שבירושלים"; הכרח כיבוש דמשק; ע"י בירור ההלכה פועלים למטה. (סי"ג) מלחמה שתחלתה ביוהכ"פ המכפר מצד עיצומו של יום. (סי"ז)
משיחות ליל ערחה"ס תשל"ו
ביטול אפשריות דפגיעה בשלימות הארץ ע"י הוספה בשמחה החג; נסיעה לערי השדה ע"י נציגים מהרבה מדינות.
מכתב
השמחה דסוכות גם במצב של ירידת הגשמים המונעים ישיבה בסוכה.
שיחת ג' דחוהמ"ס תשל"ז - לתלמידי של"ה
ענין "אתה בחרתנו" בעבודה - לילדים. (ס"א) ענין "ושמחת בחגך" בעבודה - לילדים. (ס"ב) ענין "עוצו עצה ותופר" בעבודה - לילדים. (ס"ג)
מכתבים
העבודה דחה"ס - זכר ליצי"מ, יציאה ממדידה והגבלה / מבצע ד' מינים.

מהשמחה דשמע"צ ושמח"ת נמשך על כל השנה / ר"ד ליל שמע"צ תשל"ז לפני הקפה ה' - הקפות ע"י לוים במקום הקפות בעיר חברון / ר"ד ליל שמח"ת תשל"ז לפני הקפה ה' - הקפות ע"י אנשי צבא.