"והי' כי יבואו אליך כל הדברים האלה הברכה והקללה" (ל' א'). צריך להבין מהו הפירוש שההתעוררות לתשובה תבוא ע"י ש"יבואו אליך הברכה"?

והביאור: מכיון שהכוונה היא שתהי' תשובה שלימה, הנה הרגש הצער צריך להיות בשלימות. וזהו דוקא ע"י שמקודם הי' לו ברכה ואח"כ נתהפך לקללה. ועל דרך עשיר שנתהפך עליו הגלגל, שהוא צער גדול ביותר.

אך עפי"ז צריך להבין: איך יתכן שלימות התשובה באדם שלא הי' ראוי לברכה מלכתחילה?

והביאור: שרש"י מפרש "אשר תשמעו" - "על מנת". שפירושו שה' נותן את הברכה מיד על מנת שאח"כ יבחרו בטוב. ונמצא שגם אדם שחטא כו' הי' לו ברכה לפנ"כ.

ובזה רואים דבר נפלא, שה' נותן לכל אחד את הברכה מיד. כי "כל ישראל בני מלכים הם" (אלא שהברכה היא על מנת שיבחרו בטוב).