א"א לומר ש"מנגד" הוא "לפני" שהרי מיד אח"כ נאמר "סביב לאהל מועד יחנו" (היינו לפני). ולכן מפרש רש"י ש"מנגד" הוא "מרחוק" (ולא שזהן פירוש תיבת "מנגד" - כמו בפירש בהגר - , אלא שכאן יש ב"מנגד" פרט נוסף - "מרחוק"). אך וגם בחול לא היו רחוקים יותר מידי כדי יוכלו לבוא בשבת. וההוראה: שמדרגת הקדושה שישנו באדם בשבת תומשך תמיד.
המסעות הו"ע עבודת הבירורים. בני גרשון הו"ע העבודה דסור מרע, ובני קהת הו"ע העבודה דעשה טוב.
"אני ה' אלוקיכם" אין פירושו "נאמן לשלם שכר", כי בפסוק הקודם כבר נתבאר שישנו שכר – "ונושעתם מאויביכם". ולכן מפרש רש"י שמלמדנו שכל מקום שישנו זכרונות ושופרות (כבנדו"ד - שישנה תקיעה בשופר וכן "והיו לכם לזיכרון") יש להזכיר גם מלכיות.
מסיפור המרגלים - שחטאם הי' שהוסיפו מסקנה "לא נוכל לעלות" - ישנה הוראה עיקרית שעל האדם לידע שאם ה' ציוה אותו לקיים מצוה הרי זה ביכלתו, ועבודתו הוא לגלות איזה אופן הוא הכי טוב לקיים את הציווי.
טענת משה להקב"ה "האיש אחד יחטא" הי' שאף שהיו הרבה חוטאים מכל מקום קרח הסיתם לחטוא. וזהו "סרחה עליו מקצת מדינה", שהרבה סרחו, אך משה אמר שרק קרח הוא החוטא כי הוא הסיתם.
ענין השכל הוא לפרט לפרטים, משא"כ הרצון ענינו רצון אחד, ואם נחסר פרט אחד בהרצון אזי חסר בכל הרצון. וענין זה מתבטא בכמה וכמה דינים בשייכות לטומאת מת.
בהקדמה ל"מה טובו" נאמר "וירא את ישראל שכן לשבטיו", שמשמע שראה ענין של חידוש, ולכן מפרש רש"י שראה "פתחי אוהליהם כו' חניותך כו'". ולפירוש הב' פסוק זה הוא בהמשך לזה שלא הזכיר עונותיהם, ולכן הזכיר את בית המקדש, שע"י הקרבנות מתכפרים השגגות, אך ע"י החורבן מתכפרים גם הזדונות.
"משפטן" הוא הפסק דין, ז"א שמשה ידע את הפסק דין לפני כן ובכל זאת הקריב את משפטן לפני ה', כי באותה שעה נתעלמה ממנו. ובטעם שנתעלם ממנו מפרש רש"י "שכאן נפרע וכו'". וכדי לבאר מדוע חיכה ה' מ' שנה עד שיתוקן הדבר, מביא רש"י פירוש ב' - ראויה כו' אלא שזכו בנות צלפחד.
עיקר הפרשה הוא בדין הפרת נדרים, ומתאים לפי הביאור הפנימי בנדרים, שבנוגע לאדם הישר נאמר "דייך מה שאסרה תורה", כי צריך לברר את הדברים הגשמיים. ורק מי שיש לחוש שהדברים הגשמיים יורידו אותו צריך לנדר. ואם כן מובן שהתכלית אינו הנדר אלא אדרבא ביטול הנדר.
ג' בחי' בתורה (א) ירושה - התורה קשורה עם כל אחד מישראל מצד מציאותו. (ב) מכירה - התורה שהאדם מקבל לפי ערך יגיעתו. (ג) מתנה - התורה כפי שהיא למעלה משייכות לאדם, ובאה מלמעלה לאחרי שלימות עבודת האדם. ועד"ז הנודע לא"י ישנה בחי' גורל שלמעלה מעבודת האדם.
מקור במ"ש הרמב"ן (במדבר א, מה) לענין פדיון-נפש לנשיאים ושקו"ט בזה / במ"ש בלקו"ת במדבר השייכות דשירת הפרות לדוד המלך.
ביאור מ"ש באגה"ת פ"א "כמ"ש בתורה והתודו את חטאתם" / הכרח לבישת פאה נכרית / מעלת פאה נכרית על מטפחת.
הקשר דהעלאת הנרות לישיבת תו"ת, נרות להאיר / הקשר עם פתיחת מחנה גן ישראל / שיטת אדמו"ר הזקן בתו"א ד"ה בכ"ה בכסלו בזמן ואופן הדלקת המנורה ומקומה; התאמת ימי חנוכה לסדר המדות.
שיטות במדרשים אם יהושע וכלב נטלו האשכול / עיקר טענת המרגלים וכן המענה עליו בענין "טף"; תומכי תמימים / ביאור ל' הבעש"ט שמיכאל הי' נותן כל עבודתו עבוד א' מד' ציציותיו / מנהגנו בחוליות הציצית / אופן תפירת כנפות הטלית קטן / בענין ברכה על ט"ק / לבישת ט"ק בעת השינה / מנהגנו שאין הש"ץ מתעטף בטלית למנחה או ערבית - אבל לא באופן של מחלוקת.
מעלת היום שהוא ראש וכולל י"ב תמוז.
ההוראה מביטול טענת קרח שבית מלא ספרים פטור ממזוזה, במיוחד לתלמידי תו"ת / ההוראה מהנהגת שבט לוי - לכל ישראל.
אפשריות נבואה באוה"ע / ביאור ברמב"ם הל' איסורי ביאה פי"ב ה"ד "לעיני עשרה מישראל או יתר".
הקשר ד"מזוזה" לפינחס / דעת הרמב"ם באורים ותומים במלחמת הרשות / הואה מפ' בנות צלפחד; מבצע כשרות וטה"מ / היתר תענית בר"ח; איסור מלאכה בר"ח / תספורת ראשונה כשחל יום ההולדת בר"ח.
התעוררות מיוחדת למחנכים והורים בענין חינוך התינוקות "להשבית אויב ומתנקם" - תשל"ג / כנ"ל לילדים / קשר מיוחד בין עניני בהמ"צ לילדי ישראל / התעוררות להוסיף בתורה וצדקה - "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה; בפרט בשנת השמיטה; הן עם הזולת והן עם עצמו - הוצאה לאור של קובצי חידושי תורה / התעוררות בחמשת המבצעים שהם "מקלט"; סיבת הגלות ק "מפני חטאינו" וביטול הסיבא מביא לביטול המסובב; הוספה בתורה וצדקה בתשעת הימים; מנהגנו בהפטרת שבת ר"ח מנ"א / הקדמת רפואה למכה - לפני בהמ"צ החלטה להוסיף בתורה וצדקה / ביטול הצרות דאוה"ע לישראל ע"י תומ"צ / בהמ"צ - לא עונש אלא תיקון / התיקון - שפך חמתו על העצים כו' / שייכות גילוי פני' התורה לבהמ"צ / זמן התעוררות באהבת ישראל / "מנחם אב" - נחמת אבינו שבשמים / עיכוב בפעולה טובה צריך לגרום הוספה / ע"י חשיבות התורה ואהב"י מבטלים סיבת ב' החורבנות / התעוררות במבצעים, בפרט בארה"ק.
מלחמת מדין - נקמה ולא כיבוש.
השייכות דפ' מטות לענין "כשרות" וענין "טהרת המשפחה"; וכן דפ' מסעי / הערות בסהמ"צ להרמב"ם מל"ת א-ב בענין "כופר".
"ימי החופש" - מטכסיסי היצה"ר / הכרח המשך הלימודים בימי הקיץ / הכרח נסיעה לשליחות המל"ח / אופן הנסיעה לערי השדה בשליחות המל"ח.