לכאורה צריך להבין מדוע שם הפרשה הוא על שם סיפור שאינו נוגע לפועל ולא על שם אחד מהמצות שבפרשה, ובפרט מצות ציצית שמביא  ל"וזכרתם את כל מצות ה'"? 

והביאור: בהקדים שחטא המרגלים היה שהוסיפו מסקנה שלא יכלו לעלות. דשליחותם היה רק לראות באיזה אופן אפשר לעלות.

וזהו הוראה עיקרית, שעל האדם לידע שאם ה' ציוה אותו לקיים מצוה הרי זה ביכלתו, ועבודתו הוא לגלות איזה אופן הוא הכי טוב לקיים את הציווי.

וזהו הקדמה לכניסה לארץ ישראל שזהו כללות ענין התורה ומצות להמשיך קדושה בארץ – בגשמיות.

הוראה נוספת: לפני קיום המצוות ולפני לימוד התורה צריך להתבונן ("ויתורו") בתכלית התורה ומצוות, שענינם הוא לדבק את האדם בהקב"ה.

ואם היות שהוראות אלו הם הכרחיות מכל מקום נאמר "שלח לך לדעתך אני איני מצוה אותך", כי התכלית דהכניסה לארץ ישראל – דירה בתחתונים - הוא שהתחתון יתעלה למדרגת העליון, זאת אומרת שלא רק שהוא בחינת מקבל אלא הוא נעשה משפיע, שמקיים תורה ומצוות מדעתו ובכח עצמו.