צריך להבין מדוע נאמר במשנה ב' פעמים על דבר שמירת המקדש, בהתחלת מסכת תמיד ובהתחלת מסכת מדות? והנה, הרמב"ם מבאר ששמירת המקדש הוא כבוד למקדש, אך על פי זה צריך להבין, אם כן מדוע השמירה היא רק בלילה ולא ביום?

והביאור: אפשר לבאר את שמירת המקדש בב' אופנים: (א) זהו דין בהמקדש, שצריך להיות "פלטרין שיש עליו שומרים". (ב) זהו דין בעבודת הכהנים, שעליהם מוטל החיוב לוודא שזר לא יקרב. ויש לומר ששניהם איתנהו בהו, ולכן נתבארה מצות שמירת המקדש פעמיים, במסכת מדות - שבה מדובר על בית המקדש - קאי על הענין בשמירת המקדש שהוא דין במקדש, ובמסכת תמיד - שענינה עבודת הכהנים - מדובר על הענין בשמירת המקדש שהוא פרט בעבודת הכהנים. 

והנה יש מתרצים שזה ששמירת המקדש היה רק בלילה הוא מפני שבמשך היום היו הכהנים הולכים אנה ואנה במקדש בשביל העבודה, וזהו שמירתו. והביאור: ענין שמירת המקדש הוא שלא יסיחו את הדעת מהמקדש, ושלילת היסח הדעת ביום הוא על ידי העבודה, ובלילה על ידי השמירה.