"כי תצא למלחמה על אויבך" קאי גם על המלחמה עם היצה"ר, "ושבית שביו" הו"ע הבירורים; מברכים על מצות מעקה מפני שענינה – לא רק מניעת סכנה – אלא המשכה ממקום עליון יותר על ידי הוספה על מצבו הקודם; מחיית זכר עמלק ברוחניות הוא מחיית הקרירות ע"י ההתלהבות שבתפלה; ח"י אלול – מכניס חיות בעבודה של אלול - תשובה בשמחה.
ביאור לשון אדמו"ר ריי"צ במכתבו (סה"מ תשי"א ע' 48) "וכעין השלמה ותוספת אור כי טוב בשבת בראשית"; בשבת זו - שלימות בכל עניני תשרי. (ס"א) ביאור הפתגם שפ' בראשית היא פרשה ארוכה (במספר השנים הנכללים בה). (סי"ט)
פ' לך - התחלת המס"נ דאברהם, מילה, לך לך מארצך כו' יציאה מכל ההגבלות; בעבודה. (ס"א) ט' חדשים מהסתלקות אדמו"ר ריי"צ, ענין הלידה בכלל. (סי"א)
ביאור הלשון (במכתב אדמו"ר רש"ב נ"ע) ע"ד י"ט כסלו - "אור וחיות נפשנו ניתן לנו". (ס"א) ענין התגלות החסידות בזמן המתאים. (ס"י) ההתעוררות בשבת בראשית לקרב מנין יהודים לקיום התומ"צ במחשבה דיבור ומעשה עד י"ט כסלו. (סט"ו) ההכרח והחובה בזה על כל אחד. (סי"ט) גילוי הבעש"ט - לעורר את עם ישראל מהתעלפות. (סכ"ב) חסידות ומוסר - עשה טוב וסור מרע. (סכ"ח) המעלה בחסידות חב"ד דוקא. (סל"א) פעולת החסידות בחינוך הילדים; השפעתה בבית בתורה עבודה וגמ"ח. (סל"ה)
תוכן נרות חנוכה ומעלתם על נרות המקדש; היונים טמאו כל השמנים ונצחון החשמונאים; בעבודה. (ס"א) ההפרש בין חנוכה ופורים - העלם וגילוי, שמן ויין. (ס"ז) יסוד תומכי תמימים שיהיו התלמידים "נרות להאיר". (סי"ב)
ביאור דברי השל"ה שכל חודש ניסן כראש חודש. (ס"א) טעם השם "ראש חודש" ולא "תחלת החודש"; מנהגי ר"ח. (ס"ד)
היארצייט הראשון; אם יש זמן לאחר מיתה. (ס"א) קיום שליחויות בעל ההילולא. (ס"ה) קבלת הנשיאות. (סי"ב) סיום הש"ס במשנה, מח' ב"ש וב"ה בענין חלות דבש, ב"ש אזלי בתר מחשבה, ולע"ל הלכה כמותם. (סי"ד) קבלת נשיאות בחסד וברחמים. (סט"ז) ב' אופנים בימי הילולא, מרירות ושמחה / סיפורים ע"ד אדמו"ר ריי"צ. (סי"ח) תוארים שכתב במכתביו. (סכ"א) קיבל סטירה מאביו כו'. (סכ"ב) הי' מעתיק כתבי אדמו"ר מהר"ש. (סכ"ג) אביו אדמו"ר הרש"ב נ"ע ציוהו לפעמים להכנס לחדרו וללמוד כמה הנהגות. (סכ"ד) היה כותב מכתבי אביו אדמו"ר נ"ע. (סכ"ה) היה טלפון בין חדרו לחדר אביו אדמו"ר נ"ע. (סכ"ו) היה בביהכנ"ס דמהר"ל בפראג. (סכ"ז) בשנת האבילות היה אומר שורות תניא אחר משניות. (סכ"ח) אמר שבתפילות שאין אומרים תחנון אין מכים על החזה בסלח לנו. (סכ"ט) פעם קנה לו אביו אדמו"ר נ"ע מתנה כו'. (ס"ל) בענין הנחת ד' זוגות תפילין. (סל"א) ציצית מכונה. (סל"ב) לא דייק לומר על השל"ה "הקדוש". (סל"ג) סיפר מהצדיק מרוז'ין אודות חלום יעקב שאין משיבין על החלום. (סל"ד) מעלתו של אדמו"ר הריי"צ על שאר גדולי ישראל. (סל"ה) ביו"ד דחתי"ק בשנה לפני הפטירה - בכתב אשורי. (סל"ו) בגמרא "בשעת פטירתו של רבי אמר כו' נר כו' במקומו כו'". (סל"ז) רצונו של אדמו"ר הריי"צ לנסוע לא"י. (סמ"ד) חסיד כשבא לרבי הוא שבת אצלו. (סמ"ה) הכל (ההסתלקות) רמוז בהמשך ההילולא. (סמ"ו) הצעה לחזור המאמר דיום ההילולא. (סמ"ז)
העתקת כתבי אדמו"ר מהר"ש (ואדנ"ע) שלא מדעתו והביאור בזה. (ס"א) הזכרת שם הבעש"ט וכו' בהמאמר. (ס"ד) פתגם הבעש"ט שהי' יכול לעלות השמימה כאליהו; ההפרש בין הבעש"ט לאליהו; בעבודה. (ס"ה) זמן תחית המתים דיחידים. (ס"ט) תשובה בשעתא חדא. (ס"י)
"הם הכירוהו תחלה", מעלת עוללים ויונקים. (ס"א) מנהג שהנהיג מהר"ל מפראג שהתינוקות יזרקו גרעינים וזרעונים לציפורים בשבת שירה; בעבודה. (ס"ח) ענין קרי"ס בעבודת האדם. (סי"ד) הפטרת שבת שירה - שירת דבורה (ולא שירת דוד); מעלת נשי ובנות ישראל. (סי"ח)
"ורפוא ירפא" - רשות, "והשבותו לו" - חובה; בעבודת האדם. (ס"א) פירוש הבעש"ט על "כי תראה חמור שונאך גו'". (ס"ה)
הוראה נצחית מפורים - "אל תבטחו בנדיבים", אלא רק בתורה ויר"ש. (ס"א) מצוה להרבות במתנות לאביונים, ביטוי האחדות דפורים. (ס"ט) קביעת "מגבית" בפורים. (סי"א)
"קדש ורחץ". (ס"א) "מעשה בר"א כו'". (ס"ב) "וירד מצרימה אנוס ע"פ הדיבור". (ס"ד) פסח מצה ומרור. (ס"י) לשנה הבאה בירושלים. (סי"ג) ענין יצי"מ בכל יום. (סי"ד) ניסן ותשרי, פסח ור"ה. (סט"ז) ימים אחרונים דפסח. (סי"ז) פסח הכנה לשבועות; שייכותו לנשים. (סי"ט) חדשי הקייץ וחדשי החורף. (סכ"א)
הוראה מר' עקיבא. (ס"ב) הוראה מתלמידיו. (ס"ג) ענין ימי הספירה בכלל ול"ג בעומר בפרט. (ס"ה)
ענינו של שבט לוי; "צדיק כתמר גו' כארז גו'". (ס"א) במנין בנ"י הכל שווים, ואעפ"כ מעלה בשבט לוי; בנינו עורבים אותנו. (ס"ה)
ענין מ"ת - חיבור מעלה ומטה ; הכל מודים דבעינן לכם; יש תורה בגוים אל תאמין; קירוב בני ישראל כו'. (ס"א) פתגם אדמו"ר הזקן על "ושית חג שבועות" , לעשות מימות השבוע חג. (ס"ו) המצוה הראשונה אחר מ"ת - "לא תעשון אתי אלקי כסף גו'" ותורת אדמו"ר הזקן בזה. (ס"ז) פירוש "מתן תורה", נותן התורה ל' הווה. (ס"ח) הוראת אדמו"ר הריי"צ שלכ"א יהי' שיעור בגמ' לעיוני; ההוראה מזה - לימוד החסידות שייך לכ"א. (ס"ט) דוד מת בעצרת; הוראות מענינו של דוד. (סי"א) שמחה מיוחדת במ"ת. (סט"ו) "בנינו עורבים אותנו". (סט"ז) "בנינו עורבים אותנו" - ע"פ "דרוש". (סי"ז) "לבית יעקב אלו הנשים"; חינוך הילדים בלי פשרות. (סכ"ב) הוראה לנשי ובנות ישראל. (סכ"ו) עוד הוראות לנשים ובנות - חלה נדה הדלקת הנר. (סל"א) מעלת אשה על איש בצדקה. (סל"ה)
טענת המרגלים "וטפינו יהיו לבז" והמענה "וטפכם אשר אמרתם גו'" - מעלת תינוקות. (ס"א) מצות חלה; אחדות בישראל, אבל לפעמים צריך מחיצה והבדלה. (ס"ו)
כל עניני הנשיא שייכים לכל הדור, וכן הגאולה. (ס"א) שנת השלשים דהגאולה. (ס"ד) ענין י"ב תמוז וההוראה ל"מחנה גן ישראל". (ס"ט) הקשר דאהבת ישראל לי"ב תמוז. (סי"ט) דרך כוכב מיעקב, משיח וכ"א מישראל; ניצוץ משיח בכ"א; השמחה שביום הולדת. (סכ"ב) באור קאפיטל פג אלקים דמי לך גו'. (סכ"ח)
"פינחס" מלא כמו "תולדות פרץ" מלא; שייכותו לגאולה העתידה. (ס"א) פינחס זה אליהו. (ס"ג) בזהר פ' פינחס ע"ד מ' פתוח וכו'; בעבודה. (ס"ד)
"והיה המקום אשר יבחר - ירושלים"; ענין הדירה בא"י. (ס"א) אודות עליה לארץ ישראל בזמן הזה. (ס"ד)
משל מלך בשדה. (ס"א) שייכות אלול ל"מקלט", ענין התשובה. (ס"ב) שייכות פ' ראה - ענין שמיטה לאלול. (סי"א) אלול - זמן לימוד הענינים המתאימים בחסידות. (סי"א)
ענין ח"י אלול יום הולדת כו', חיות באלול. (ס"א) י"ב ימים מח"י אלול עד ר"ה כנגד י"ב חדשי השנה. (ס"ה)
ע"ד תוקף דבנ"י "כן ירבה וכן יפרוץ / פירוש אדמו"ר הזקן במ"ש "וירא גו' בלבת אש מתוך הסנה".
נשים קדמו לאנשים במ"ת וכן בצדקה; בעבודת האדם / תר"ך אותיות דעשה"ד כנגד תרי"ג מצות דאורייתא וז"מ ב"נ / עשרת הדברות - דברים פשוטים.
פירוש מ"ש (בבעה"ט ר"פ) שלא נזכר שם משה רבינו בפ' זו דלא ככל התורה; למה נא' מזה"פ לבסוף; מתי נאמרה פ' תצוה (ותרומה) / להעלות נר תמיד - בעבודת ה'.
להדליק נר ה' נשמת אדם / "שבחו של אהרן שלא שינה" ע"פ האריז"ל וביאור ע"פ חסידות / ע"פ ה' יחנו וע"פ יסעו.