הפסוק "כרע שכב" קאי על זמן הגלות, שגם בזמן הגלות בני ישראל הם "אריה" ו"לביא" כי הנשמה לא ניתנה בגלות. 

בלעם ועמלק שייכים זה לזה, שלכן כשכותבים בלעם מעל עמלק הנה החצי הראשון דב' התיבות הוא בלעם והחצי השני הוא עמלק. והענין הוא שבלעם ועמלק הם שניהם מיוחסים, דעמלק הוא מזרע יצחק ואברהם, ובלעם הוא מזרע לוט. וההוראה הוא שכשמגיע אדם, אף שיש לו יחוס, אין מקבלים את דבריו אם הוא הולך נגד התורה. ועל ידי יראה ואהבה יכולים לדעת מהו נגד רצון ה'. וזהו שגם אהבה ויראה קשורים זה לזה באופן הנ"ל, שכשכותבים יראה מעל אהבה אזי החצי הראשון של שני השמות הוא יראה והחצי השני הוא אהבה.

ב. "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו". פסוק זה נאמר על ידי בלעם בן בעור שהיה מצאצאי לבן שאמר "הבנות בנותי גו'", ובלעם הודה שבני ישראל אינם בני לבן אלא בני האבות והאימהות. 

והביאור בעבודה: לבן טוען שמפני שהנשמה באה למטה וצריכה להתעסק בענינים גשמיים, לכן כשמתעסקת עם הגשמיות היא שייכת ללבן. אך האמת הוא שגם כשהאדם מתעסק עם הגשמיות נרגש אצלו הכוונה האלוקית שבההתעסקות בדברים גשמיים, ובמילא הוא בן האבות והאמהות - שהיו מרכבה לאלוקות בכל עניניהם.