"מצות היום בשופר", דענין השופר הוא הצעקה אבא אבא הצילני, ובעיקר הוא ענין הצעקה, דבתוכן הצעקה ישנם שינוים בין בני אדם אך בצעקה עצמה שוים כולם. והנה בנ"י מברכים "שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים", שזהו פס"ד של אנשי כנסת הגדולה שכך צריך להיות, וכידוע המשל מרלוי"צ מבארדיטשוב שבן רצה תפוח מאביו, ובירך על התפוח וממילא הוכרח אביו לתת לו את התפוח.