"כל אשר תאמר אליך שרה (שקאי על הגוף) שמע בקולה" דלעת"ל יתגלה מעלת הגוף; "היום יצאתי והיום באתי" כדי שרבקה לא תשאר "בין החוחים" לרגע מיותר; "יפה שיחתן" הוא בשייכות לחתונה מפני מעלת החתונה. ויסוד התורה צריך להיות בקב"ע – "עבדי אבות"; החפצא של מצוה לפני מ"ת היה רק מצות מילה, שאז רק מילה המשיכה קדושה בעולם.
"חיי שרה" הוא למעלה משינויים, כי התשובה פועלת שהעבר יהי' באותה השלימות דההוה. וימיה היו תמימים אף שנסלקה קודם זמנה, מפני ש"חביב חייהם של צדיקים כו' ולעוה"ב", כי גם אחר ההסתלקות פועל הצדיק בעולם.
לרש"י נקרא מערת המכפלה מפני שהי' בית ועליה על גביו ליד המערה. אך לפירוש זה קשה מדוע נתן אברהם ב' סימנים ("מכפלה" ו"בקצה שדהו"), ולכן ממשיך: "ד"א שכפולה בזוגות".
ביאור בפרש"י ר"פ "בת ק' כבת כו' כולן שוין לטובה" וטעם שם הפרשה "חיי שרה" אף שרובה עוסקת לאחר מיתתה וכו'. (ס"א)
ההוראה מג' הסיפורים שבפרשה - קבורת שרה, נישואי יצחק ורבקה ולקיחת קטורה לאשה - עולם שנה נפש. (ס"י)
ביאור ענין "ואברהם זקן גו' בכל" והקשר לאדמו"ר מהורש"ב (בעל יום ההולדת דכ' חשון); זקן - ויושב בישיבה; "בכל" בגימט' בן. (סי"ג)
תיווך בין ממארי ד"ה ויהיו חיי שרה תרע"ה ועטר"ת בענין "שני חיי שרה". (סי"ט)
ההוראה מג' הסיפורים שבפרשה - קבורת שרה, נישואי יצחק ורבקה ולקיחת קטורה לאשה - עולם שנה נפש. (ס"י)
ביאור ענין "ואברהם זקן גו' בכל" והקשר לאדמו"ר מהורש"ב (בעל יום ההולדת דכ' חשון); זקן - ויושב בישיבה; "בכל" בגימט' בן. (סי"ג)
תיווך בין ממארי ד"ה ויהיו חיי שרה תרע"ה ועטר"ת בענין "שני חיי שרה". (סי"ט)
לרש"י "בכסף מלא" פירושו שישלם את השווי של כל השדה, ולא שהכסף הוא במשקל מלא. בקדושה צריך "לשלם" ולהתייגע.
לכתחילה הסכימו לשידוך של רבקה כי ראו ש"מה' יצא הדבר", אך כשאליעזר ביקש שישלחו אותה מיד (היפך המנהג) הטילו ספק בכל דבריו, ואז אמרו "ונשאלה את פיה" (ששאלוה האם רוצה להינשא, שהרי לא שאלו "התלכי עתה"), ומכאן למדים ש"אין משיאים את האשה אלא מדעתה".
השלימות דחיי שרה מתגלה לאחר פטירתה בזרעה. דלשרה היה שייכות רק ליצחק, ובפרטי פרשתנו רואים השפעתה על אברהם: שקנה את השדה לשרה ולזרעה דוקא, ומעלת יצחק ש"אין ארור מתדבק בברוך", ובנוגע לבני אברהם הנה "ולבני הפילגשים וגו' וישלחם מעל פני יצחק בנו".
"הרגלתיו בפי הבריות" הוא רק בפה ולא במעשה, שלכן לא יקח אישה מבנות הארץ. אך מ"מ "רק את בני אל תשב שמה" מפני שבחרן הוא רק "אלוקי שמים". כדי שאברהם יוכל להמשיך אלוקות למטה - "אלוקי הארץ" – הוצרך להוסיף אורות באצילות – "אלוקי שמים".
דוקא לאחר "ויביאה האהלה שרה אמו" היה "ויקח את רבקה ותהי לו לאשה", שמזה משמע שהיה ענין מיוחד בהבאתה להאוהל שמשום זה נשאה. ולכן מפרש רש"י שהיו ג' ניסים.
"קטורה זו הגר", הבן חמש למקרא שואל היכן הגר - מדוע לא היה יכול אברהם לפעול על הגר? וע"ז מפרש רש"י "זו הגר" שקטורה היא הגר שהבן חמש שואל אודותה.
תשובה עילאה היא ברגע חדא, כי בעולם עליון יותר הקיצור היא מעלה, אך בעולם אחד - בעולם דתושבה תתאה - האריכות הוא מעלה, שלכן התשובה דז"א הוא "ביומא חדא", והתשובה דמלכות הוא "בשעתא חדא".
ג' נענו במענה פיהם, מפני שתוכן תפילתם הוא בענין הדביקות, והדביקות שבתורה (שהו"ע נישואי יצחק ורבקה) הוא נעלה יותר, ולכן נענה אליעזר "טרם כילה לדבר".
מאמר ד"ה ואברהם זקן גו'
בא בימים "באינון יומין עילאין" שהם הלבושים דתורה ומצוות; ענין לבושי תורה ומצוות; החידוש ב"בא בימים" לגבי "זקן".
שיחה
שלשה ענינים במוצאי שבת זו: פ' חיי שרה, מוצאי שבת, מבה"ח כסלו. (ס"א) הצד השווה בשלשה ענינים כלליים בפ' זו: "חיי שרה", "ואברהם זקן", פרשת "שיחת אליעזר". (ס"ג) פרש"י ר"פ "כולן שוין לטובה" - שנותי' הראשונות היו שווין לשנותי' האחרונות, למרות השינויים והעליות בעבודתה. (ס"ו) יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, המעלה (א) בשיחה (ב) ועבדי אבות על (א) תורה (ב) בנים; בדוגמת המעלה ב"בא בימים" על זקן". (סי"ז) הוראה ב"ויעקב הלך לדרכו" - העבודה דבירור העולם ובאופן של זריעות, והשייכות למוצש"ק וחודש כסלו. (סכ"ט) ואלה תולדות יצחק - יעקב ועשו האמורים בפרשה, מצד שרשו של עשו "בפרשה" (תורה) הוא "תולדות יצחק" - וההוראה לענין יישוב השטחים בארץ ישראל. (סל"ט)
בא בימים "באינון יומין עילאין" שהם הלבושים דתורה ומצוות; ענין לבושי תורה ומצוות; החידוש ב"בא בימים" לגבי "זקן".
שיחה
שלשה ענינים במוצאי שבת זו: פ' חיי שרה, מוצאי שבת, מבה"ח כסלו. (ס"א) הצד השווה בשלשה ענינים כלליים בפ' זו: "חיי שרה", "ואברהם זקן", פרשת "שיחת אליעזר". (ס"ג) פרש"י ר"פ "כולן שוין לטובה" - שנותי' הראשונות היו שווין לשנותי' האחרונות, למרות השינויים והעליות בעבודתה. (ס"ו) יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, המעלה (א) בשיחה (ב) ועבדי אבות על (א) תורה (ב) בנים; בדוגמת המעלה ב"בא בימים" על זקן". (סי"ז) הוראה ב"ויעקב הלך לדרכו" - העבודה דבירור העולם ובאופן של זריעות, והשייכות למוצש"ק וחודש כסלו. (סכ"ט) ואלה תולדות יצחק - יעקב ועשו האמורים בפרשה, מצד שרשו של עשו "בפרשה" (תורה) הוא "תולדות יצחק" - וההוראה לענין יישוב השטחים בארץ ישראל. (סל"ט)
מעלת ישיבת תומכי תמימים והוראה מהפסוק "אלקי השמים ואלקי הארץ" / הוראה מכ' חשון וקניית אותיות בספר תורה / עשיית נקב באזניים בשביל נזם / ניחום אבלי ע"י מכתב.
מעלת בעלות הלויים על חברון - המקום הראשון שבא לבעלות אברהם. "מכה נפש" גורם פירוד, והכפרה היא ע"י הלויים.
הטעם שאליעזר שינה מדברי אברהם "ישלח מלאכו לפניך" ואמר לבתואל ולבן "ישלח מלאכו איתך". ע"י "עבדי אבות" - הביטול לנשיא הדור, ותפילה - "שיחתן" - יצליחו בשליחות.
בההפטורה אין קוראים על מלכות שלמה - אף שמלכות שלמה הוא השלימות דמלכות דוד, כמו שבפרשה (קוראים רק על יצחק אך) אין קוראים על יעקב - שבו היה השלימות דהבחירה באברהם.
רמז לתפקיד ה"שליח" מלשון הזהר לגבי בעלי תשובה "בשעתא חדא ברגעא חדא ביומא חדא כו'" וביאור הלקוטי לוי יצחק בזה דקאי על ג' דרגות בתשובה.
"שליחות" היא עבודת כאו"א מישראל – שלוחו של אדם העליון; החידוש בשליחות נשיא דורנו לגבי "עסקנות" בכלל; קריאה לכולם להיות שלוחים לכיבוש העולם בעניני יהדות; הכל צ"ל מתוך אהבת ישראל.
ביאור במ"ש בלקו"ש ח"א פ' חיי שרה שהצ"צ אמר "יין קשה פחד מפיגו".
ישנה בעלות כללית ובעלות פרטית. אברהם אמר לבני חת שאם ימכרו לו את הבעלות פרטית דמערת המכפלה, אזי לא יקחו בניו את הבעלות פרטית מהיבוסי כ"א ברצונם.
"מכאן שקפצה לו הארץ" - דוקא בפעם השני שבה נכפל הסיפור, וא"כ קשה דמזה שהנס לא נכתב בפעם הראשונה משמע שהתורה רוצה לחסוך במילים, וא"כ מדוע פרשה של אליעזר כפולה? ולכן מפרש רש"י בד"ה זה "יפה שיחתן כו'".
"תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט כו'" – הוא פשוטו של כללות הסיפור, שמבאר מדוע אברהם הסכים לקנות את כל השדה, ולא רק את המערה, והוא מפני שכשאברהם קונה את כל השדה אזי אברהם הוא המפריש את המערה לקבר, ואין שמו של עפרון על המערה.
"ואברהם זקן בא בימים" פירושו שהמאורעות של ימי חייו השפיעו עליו ועד שניכר בתווי פניו, אף שהיה זקן (דלא כטהע הדברים שזקנים אינם מתפעלים כל כך) – ל"ז שנים אחר שנאמר "ואברהם ושרה זקנים באים בימים".
לידת יצחק פעל על כל העולם, ופעל גם שלאברהם יוליד את בני קטורה. אברהם פעל על העולם ע"י פעולה, ושרה פעלה בדרך ממילא.
סיפור הצ"צ שהתנחם בעת פטירת זוגתו ע"פ דברי בנו שהורהו על מרז"ל וראה חיים עם אשה זו תורה / ביאור בסיפור הנ"ל - הטעם שהוצרך שבנו יודיעו המארז"ל, משום שאין חבוש מתיר עצמו / עוד בענין הנ"ל / ביאור לשון "בתוך שאר אבלי ציון וירושלים": אבלות הציבור ונחמת הציבור והיחיד חד הם / עוד בענין הנ"ל / הנחמה היא בוודאות (כמו נחמת ציון וירושלים) והקב"ה נותן כח להמשיך בחיים באופן המתאים / ענין נחמה בכפליים באיכות / שהאבלות תשתכח מן הארץ / יפה שיחתן כו' - המשכה מעצמות חכ' שלמע'; הרמז בהא דהגמלים היו זמומין / המספר דעשרה גמלים / נקרא לנערה ונשאלה את פי'.