ברש"י (כד, מב): "ואבוא היום: היום יצאתי והיום באתי מכאן שקפצה לו הארץ אמר ר' אחא יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים שהרי וכו'". והנה כשרש"י אומר "מכאן (שקפצה לו הארץ)" ההדגשה היא שאין זה ממקום אחר, וצריך להבין איזה מקור אחר ממעט רש"י?

והנה בנוגע ל"יפה שיחתן" צריך להבין מדוע אין רש"י מפרש זה בהתחלת דבריו של אליעזר, כשהתורה מתחילה לכפול את הפרשה, ומדוע מחכה רש"י עד אמצע הענין לפרש ש"יפה שיחתן"?

וגם צריך להבין מדוע ב' ענינים אלו – קפיצת הדרך ויפה שיחתן – הם באותו דיבור המתחיל?

והביאור: על פי פשוטו של מקרא אין קושיא מדוע נכפל הסיפור. והנה כשהבן חמש לומד "ואבוא היום מכאן שקפצה וכו'" קשה לו מדוע אין התורה מספרת על הנס בפעם הראשונה. והביאור: שפה סיפור הנס נוגע לזירוז בתואל ולבן עי"ז שאליעזר סיפר להם ע"ד הנס ואיך שה' הצליח דרכו. ולכן סיפור הנס נרמז דוקא כאן. אך על פי זה אינו מובן שמזה שהתורה לא מספרת ע"ד הנס פעמיים מובן שהתורה רוצה לחסוך במילים, וא"כ דוקא עכשיו מתעוררת הקושיא מדוע פרשה של אליעזר כפולה בתורה, ועל זה מביא רש"י "אמר ר' אחא וכו'".

והנה התלמיד ממולח מקשה מדוע הרבה גופי תורה לא נאמרו אלא ברמיזה? ועל זה מביא רש"י את שם בעל המאמר ר' אחא. דהנה על הפסוק "ודברת בם" מפרש ר' אחא "עשה אותם קבע ואל תעשם ארעי", שהפירוש בזה הוא שהלימוד צריך להיות באופן דקבע, בעיון וכו', וא"כ הגם שדברי תורה ניתנו ברמיזה אין חשש שמזה יהי' ענין שלילי.

והנה צריך להבין למה סיפור הנס גופא בא ברמיזה? והביאור בפנימיות: שיחה למעלה הו"ע הצמצום בעשרה מאמרות, שורש ההנהגה הטבעית. ותורה שקדמה ולמעלה מהעולם הו"ע שורש ההנהגה הניסית. ומפני שהתורה היא למעלה מהעולם וצריכה לבוא ולהתגלות בעולם לכן ה"ז באופן שניתן ברמיזה, ע"ד "די לחכימא ברמיזא", שמורה על ענין שלמעלה מהשגה. ולכן סיפור הנס שהו"ע הנהגה הניסית בא ברמיזה.