ברש"י (כג, ט): "המכפלה: בית ועליה על גביו. דבר אחר שכפולה בזוגות".

צריך להבין מדוע אומר "בית ועליה על גביו" ולא "מערה ומערה על גביה", ומהיכי תיתי שלא הי' מערה לפנים ממערה (דלכאורה מערה על גבי מערה אינה מערה כפולה, אלא ב' מערות, דלא כבית שבבית אחד ישנו ב' קומות)? ובפירוש השני צריך להבין מדוע אומר "כפולה בזוגות" ולא שיש בה שמונה קברים. ובכללות הפירוש צריך להבין, הרי בהמשך הפרשה נאמר "שדה עפרון אשר במכפלה", שמזה משמע שכל השטח - לא רק המערה - נקרא "מכפלה", ואם כן יתכן ש"המכפלה" קאי על השדה ולא על המערה?

והביאור: מלשון הפסוק "מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו" משמע ש"המכפלה" קאי על על המערה ביחוד. אך מהמשך הפסוקים משמע שכל השטח נקרא "מכפלה". ולכן סובר רש"י שליד המערה הי' בית ועלי' על גביו. וא"כ שני הפסוקים מובנים, דכשאומר "מערת שדה המכפלה" פירושו שהמערה הוא ליד הבית והעלי' (ולכן נקראת המערה ביחוד מערת המכפלה), וכשאומר "שדה עפרון אשר במכפלה" פירושו שכל השדה (לא רק המערה) נקראת מכפלה על שם הבית שבשדה.

אך לפירוש זה קשה מדוע הוצרך אברהם לתת ב' סימנים למערה - שהמערה היא ליד הבית ושהיא בקצה שדהו. ולכן מביא את פירוש הב', "שכפולה בזוגות", היינו שהקברים במערה הם באופן דזוגות, עבור איש וזוגתו. וזהו הטעם שאברהם הוסיף "מכפלה", שבזה ביאר לבני חת מדוע רצה מערה זו דוקא (ולא "במבחר קברינו קבור את מתך"), כי זהו הטעם שרצה מערה זו דוקא, כי במערה זו היו הקברים באופן דזוגות, שרצה לקנות בית קברות למשפחתו.

מיינה של תורה: "בית ועליה על גביו" הוא ענין ה"א תתאה וה"א עילאה. והנה, אמיתית הטעם לירידת הנשמה למטה היא כדי שתבוא למעלת בעל תשובה. ובתשובה ישנה תשובה תתאה – ה"א תתאה, ותשובה עילאה – ה"א עילאה. וא"כ בסוף (תכלית) החיים באים ל"בית ועליה על גביו". "דבר אחר" - בפרטיות יותר ישנם ד' מדרגות בתשובה, תשובה עילאה ותשובה תתאה, ובכל אחד מהם יש ב' אופנים מלמעלה למטה, ומלמטה למעלה - (א) ה"א עילאה עולה ליו"ד (ב) או שהיו"ד נמשך לה"א עילאה, (ג) ה"א תתאה עולה לוא"ו (ד) או שהוא"ו יורד לה"א תתאה - וזהו "כפולה בזוגות", דאיש ואישה הוא בחי' המשכה והעלאה.