ביאור ב' פירושי רש"י ר"פ (ד"ה לך לך וד"ה ואעשך לגוי גדול) שהם ב' שיטות - אם ההליכה גורמת ברכה או שיש ברכה למרות ההליכה; בעבודת האדם - מצד הגוף ומצד הנשמה; הוראה בעבודת השליחות. (ס"א)
ביאור בפרש"י (יב, יא) ד"ה הנה נא ידעתי גו' - ב' הפירושים ברש"י בהתאם לגוף ונשמה; ההוראה ע"ד הזהירות מ"מותרות". (ס"ט)
ביאור במ"ש (טו, טו) "תבוא אל אבותיך בשלום" ובפרש"י שתרח עשה תשובה וההתאמה עם פרש"י ס"פ נח ד"ה וימת תרח בחרן; שקו"ט בדין כיבוד אב שהוא רשע. (סט"ו)

בברכת כהנים ישנה מעלת הברכה - שהמברך הוא למעלה מהמקור - ומעלת התפילה - שהיא למעלה מהשתלשלות. לר"ע הברכה לכהנים הוא מ"ואבררכה מברכיך", כי ברכת כהנים שלמעלה מההשתלשלות אינה מתיחדת עם הכהנים. ולר"י הברכה לכהנים הוא מ"ואני אברכם", שהברכה שלמעלה מההשתלשלות מתייחד עם הכהנים, והם בכלל ברכה זו.

אנו מברכים להכניסו בבריתו של אברהם אבינו מפני שבענין המילה כל אחד הוא ראשון, כאברהם. 

בטחון בה' יחד עם עשיית כלים; בצדיקים כיעקב ויוסף; פירוש במדרש ע"פ אמרי נא אחותי את - מכאן ששוחטין חולה בשבת / ע"ד ההכרח ליישב כל שטחי ארה"ק והסכנה בהחזרת שטחים / כל ויתור ביהודה ושומרון - פקו"נ / ע"ד נפילת הרוח בפני באי כח מצרים / הסכנה בהחזרת שטחים והקשר עם הטענה שכעת אתחלתו דגאולה ח"ו / סדר ביאת משיח / מכתב לכנסי' גדולה הששית - ע"ד שלימות הארץ / מכתב לכנסי' גדולה החמישית - פירוש "ויעשו כולם אגודה אחת"; זהירות מכניעה ופשרות בעניני יהדות; חינוך; יהדות דרום אמריקה; תפלה הקדמה לתורה; "בקעה מצא וגדר בה גדר" / עריכת ברית מילה תלוי' בבריאות הילד; אין לדחות המילה יותר מהצריך; ע"ד נתינת שמות הילדים / ע"ד נתינת שמות / ההפרש בין "מרכבה" דאבות ודכל אדם.

מאמר ד"ה ויאמר גו' לך גו'
ב' פירושים בהליכה זו - מלמעלה למטה או מלמטה למעלה והקשר ביניהם.
שיחה
ההוספה ב"ויעקב הלך לדרכו" במוצאי ש"פ לך - ה"הליכה" היא בכל הענינים. (ס"א) "לזרעך אתן את הארץ הזאת" - כיבוש ארץ ישראל בעבודת האדם. (סי"ד) הכרח ההתיישבות בכל שטחי ארץ הקודש. (סי"ט)

ז' חשון שבו הגיע האחרון שבישראל לביתו - מעלת עבודת עשיית דירה בתחתונים.

הוראה בעבודה מהפסוק לך לך גו' / ביאור ע"ד הצחות בשם "אברהם אליהו" / שקו"ט ע"ד העמידה בתוקף שלא להחזיר את שטחי ארץ הקודש.

הוראה מתחלת הפרשה.

רש"י אינו מפרש את הטעם שאברהם בנה את המזבח השלישי, מפני שענין המזבח השלישי הוא בשביל להתקשר להקב"ה ללא תועלת צדדית.

ג' ענינים במילה ובתמימות: שאין בו חיסרון, העליה בקודש, וביטול והנחת עצמותו.

הציווי דמילה הוא מצד המעלה פרטית שבמילה, ועל זה מביא הרמב"ם בספר הי"ד את הפסוק שבפרשת תזריע, אך הגדר דמילה הוא "בריתו של אברהם אבינו", ולכן בספר המצוות מביא את הפסוק שנאמר לאברהם.

"מחוט ועד שרוך נעל" / הכרח פריעה בנפרד; מציצה בפה, ולכה"פ ע"י זכוכית / ביטול טענת מחבר אחד שממשלות העמים יבטלו ענין מציצה / ביאור בשו"ת הצ"צ (יו"ד סר"א) דמילת משוך מדרבנן גם כשהעור דבוק / ביאור מרז"ל שבמרחץ אין אדם מישראל ערום ממצות לפי שיש בו מילה / מילת אברהם היתה בגשמיות / מנהגי חב"ד במילה והשייכות דלימוד החסידות למוהל / חנוך הכשר לאלה שלא נימולו עדיין.

פירוש "חמישה קנינים" הוא שענינים אלו לא נשתנו ממדרגתם כשירדו למטה בארץ. ו"אברהם" אינו נכלל ב"ישראל" (שישראל קאי על הנשמה עצמה שאינה משתנית ע"י הירידה), מפני שענינו הוא לקשר את העולם לאלקות.  

הבטחת הארץ לבנ"י בברית בין הבתרים הוא בחי' "מכר" - עבור ה"שטר חוב" דהגלות. וע"י הברית זכו בנ"י לארץ בבחי' "מתנה" ו"ירושה".

זה שמילה דוחה שבת הוא (א) דין במילה (ב) דין בשבת (ג) קשור עם מס"נ שלמעלמה מגדר התומ"צ.

עידוד שלוחי חב"ד שמקיימים בעצמם "לך לך מארצך גו'" / מזה ש"אחד הי' אברהם וירש את הארץ" יש עידוד בעבודת כאו"א ושלילת ייאוש וכיו"ב / מכתב ארוך בענין השטחים המשוחררים בארץ הקודש / ביאור הטעם שנקט אד"ש התואר "ארץ ישראל" ולא "מדינת ישראל" / גורלה של העיר חברון / המצור הפנימי על ירושלים / תיקון על נתנת תעודת מילה לילד אסופי / אין נוהגין לכבד אותו אדם בסנדקאות פעמיים.