פרשת לך לך הוא התחלת ההכנה למתן תורה (דסיפור לידת אברהם נכלל בפרשת נח, כי חלק זה מחיי אברהם אינו שייך לההכנה למתן תורה). 

והנה, ישנם ג' שלבים בההכנה למתן תורה, שענינה חיבור עליונים ותחתונים: (א) פרשת בראשית, "עליונים", שבה מסופר ע"ד הבריאה שנבראה ע"י הקב"ה עד ללידת נח, "ונח מצא חן בעני ה'", שכל זה הוא גילוי מלמעלה. ובעבודת האדם הו"ע עבודה שמצד הנשמה ללא שייכות לגוף. (ב) פרשת נח, עבודת המטה "תחתונים", הטהרה שנעשה ע"י מי המבול, פעולת נח שהקב"ה יאמר "לא אוסיף עוד לקלל את האדמה". ובעבודת האדם הו"ע פעולה על הזולת, אך הכוונה בזה הוא רק מפני שזה נוגע לעבודתו של הפועל, שהוא יעשה את המוטל עליו. על דרך נח שאמנם דיבר עם בני דורו על עשיית תשובה אך לא פעל עליהם, כי הם לא הרגישו שהוא מדבר בשביל טובתם. (ג) פרשת לך לך, עבודת אברהם ב"חיבור עליונים ותחתונים". ובעבודת האדם הו"ע פעולה על הזולת לטובת הזולת. (אך מ"מ הכוונה בהעבודה היא להעלות את הזולת).

אך זהו רק ההכנה למ"ת. כי עבודת אברהם היא להעלות את התחתון, ודוקא את התחתון שיכול להתעלות שלכן לא התפלל שהרשעים ינצלו מצד עצמם ורק בזכות הצדיקים, אך אין זה חיבור העליון עם התחתון כמו שהוא. 

ומתן תורה ענינו חיבור העליון והתחתון כמו שהם במציאותם. 

ובעבודת האדם: צריך להתנהג כפי הנהגת משה שהתפלל על הרשעים עצמם.