מפתח לתורת כ"ק אד"ש

"כי תצא למלחמה על אויבך" קאי גם על המלחמה עם היצה"ר, "ושבית שביו" הו"ע הבירורים; מברכים על מצות מעקה מפני שענינה – לא רק מניעת סכנה – אלא המשכה ממקום עליון יותר על ידי הוספה על מצבו הקודם; מחיית זכר עמלק ברוחניות הוא מחיית הקרירות ע"י ההתלהבות שבתפלה; ח"י אלול – מכניס חיות בעבודה של אלול - תשובה בשמחה.
"לא תראה חמור גו' בדרך גו' הקם תקים עמו"; בעבודה.
פירוש הפסוק "כי תצא גו'" בעבודה.
ב"ש: יכול לגרש את אשתו– לשנות את שליחותו – אם מקומו גורם לו לעשות היפך השו"ע. ב"ה: "אפי' הקדיחה תבשילו" – שהשליחות פועלת ירידה בענינים שהיו לו בעבר. ור"ע: "אפי' אם מצא אחרת נאה הימנה" שאין לו חיות בעבודתו; פסיק רישיה אסור רק כשהפעולה מכריחה את האיסור גופא. סיום השו"ע – שאם אינו מתכוון לעשות עבירה אזי פטור – קשור עם התחלת השו"ע "הוי עז כנמר כו'" שמיד בהתחלת היום מתכוון לעבוד את ה' וכוונה זו מועלת עבור כל היום. 
לרש"י שילוח הקן "אין בה חיסרון כיס" מפני שעל דרך הפשט יכולים לקחת את האם לאחר ששלחה פעם אחת וטבע האם לחזור לקן. ובעבודה: התחלת העבודה היא במעשה, ומזה באים לגילוי המקור - עצם הנשמה הבלי גבול – שאז "שלח תשלח אפילו מאה פעמים".  
גירושין למעלה הוא רק באופן ד"האשה שהלך בעלה למדינת הים" – שהקב"ה מתעלם – ולכן התחלת המסכת הוא בדין זה.
צביעת שערות גבר.
עניני נישואין וכו'
רמזים בנוסח התנאים: "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' הטוב"; "ואל יבריחו ואל יעלימו.. וידורו ביניהם באהבה וחיבה כאורח כל ארעא"; "לא זה מזו ולא זו מזה"; "המגיד מראשית אחרית יאמר לדבק טוב מצא אשה מצה טוב"; פי' "צהר תעשה לתבה" כפי שלומדים בג"ע / בנישואי איש ואשה רמז לכללות עבודת האדם / פירוש "בנין עדי עד" / שני אחים לשי אחיות / קביעת זמן החתונה בר"ח לפני המולד / פירוש נוסח הברכה "בגן עדן מקדם" / הכרח "מחיצה" בין גברים ונשים בשמחת נישואין / שקו"ט בדין עדי חתימה ועדי מסירה בגט ונתינת גט א' ב' פעמים / אי מהני אמירת "כתבו ותנו" דרך הטלפון
הראי' ש"במלחמת רשות הכתוב מדבר" הוא מ"ושבית שביו" – ולא מהלשון "כי תצא", מפני אפשר לפרש ש"כי" – שמשמעה שאין הדבר ודאי – קאי לא על עצם המלחמה אלא על "ושבית שביו". 
תמחה את זכר עמלק", "שלא יהא עמלק נזכר על הבהמה", ביאור החילוק בין בהמה לדומם. 
תצא
ביאור בד"ה אני לדודי תש"ח בענין "בחשקו תלה הכתוב".
עניני שידוכים
מדת הבטחון בנוגע לשידוכים / ע"ד אופן בחירת שידוכים / ע"ד הזמן שבית קשר השידוכין והחתונה / זמן קביעת החתונה בחודש תמוז או אב; מקום המגורים / ב' ענינים בעדים, וכן בעדות דשראל "אתם עדי" / יסוד חיי נישואין - על יסודי התוהמ"צ / חתונה גדולה ברוחניות ע"י מיעוט בזבוז ממון / ההבהלה שבריקודי תערובות בחתונה / אופני ברכת המזון בעשרה בחתונה / זמן הנישואין - מתאים לשינוי בהנהגה לטובה.
פסק הרמב"ם ש"מתן שכרן של מצות כו' היא חיי העולם הבא" קאי על המצות שבין אדם למקום, ואין זה סתירה להסתם משנה ש"אדם אוכל פירותיהם בעוה"ז" שקאי על המצוות שבין אדם לחבירו. אך היעודים שבתורה הוא נתינת אפשרות לקיום המצות, והם שוים בכל המצות.
הציווי לעשות מעקה – סייגים וגדרים – הוא "כי תבנה בית חדש" – בהתחלת חיי הנישואין כשמתחיל סדר עבודה חדש.
החקירה האם בקידושין העילה היא הכסף או הקידושין. ובעבודה: האם התחלת העבודה היא באהבת ה' – כסף, או ב"סור מרע" – קידושין "דאסר לה אכולא עלמא כהקדש.
הזכירות דשבת ועמלק יכולים להתקיים ביחד – כי שניהם מגלים את כוחו של הקב"ה הכל יכול, ורק שהגילוי בעמלק הוא ע"י ביטולו.
שקו"ט בביאור לשון רש"י (קידושין כב, א) ד"ה וחשקת / השתדלות יתירה בפרנסה - מקלקלת, משא"כ בתומ"צ / בדיני איסור פצוע דכא / בדין שליח לקבלה בגט / הקדמת שם הנוסף מחמת חולי בכתובה / שקו"ט בפסק הצ"צ (אה"ע סקנ"ג) בדין גט שוטה / בעניני נישואי אלמנה וגרושה / נישואי בת כהן לישראל / ב' אחים לב' אחיות / מתנות לכלה לפני הקדושין - לא טבעת / שלילת בזבוז ממון למסיבות "וואָרט" / שלא להאריך בזמן בין שידוכין לנישואין / ע"ד א' שאירע לה אבילות בשבוע לפני חתונת בתה / חתונה בחודש אלול / אין לבלבל הבן או הבת אלא כשיש הצעה פרטית; שלילת סברא לדחות זמן הנישואין מחמת דוחק כספי / עצה ועזרה למי שדחוק בפרנסה וקשה לו להשיא את בנו / חיפוש שידוך צ"ל במרץ / מעלת הזמן שלפני החתונה / הואה כללית מענין הנישואין ובפרט דלוי וכהן / שלום בית / הוראות לאשה שנתאלמנה ר"ל / הערות בס' הלכות גדולות בענין מצות נישואין, ובפירוש "משנה הלכות" / יחידות לקבוצת חתנים וכלות - טו"ב אדר תשמ"ב.
הביאור ב"ותלית אותו על עץ" – שהמיתה היא רק מצד עץ הדעת - שייך לכל אחד מצד פנימיות הנשמה.  
צריך להיות זהירות (מעקה) גם מהגבהה (שורש כל הנפילות) בעניני קדושה, ולכן גם ההיכל חייב במעקה.
מחלוקת הרמב"ם והרא"ש האם כלאים דחרישה מה"ת הוא רק בטמאה עם טהורה.
לכאורה "והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע" הוא יתור. 
תצא
אלקים אחרים (בקו"ף) / הדר בבית ויצא ממנו אם יכול לחזור אליו / מקורות לנוסח "פצוע דכא" באל"ף / בס"ת א' ניכר ששינו בדכא מא' לה' / קניית מניות - אם יש בזה רבית.
עניני שידוכים;
מלקות;
ראה קיצור...
הביאור בזה שדוקא כלאי בגדים מותרים בדבר מצוה (משא"כ כלאי בהמה וזרעים).
"כל הנודר כאילו בנה במה" – פעולת הנדר היא על החפצא. 
"ביומו תיתן שכרו" – לכאורה הקב"ה מחוייב לשלם  שכר בנ"י "ביומו" ולא "למחר לקבל שכרם"?
אם מותר לגבר לצבוע שערותיו כדי להקל עליו למצוא שידוך / אם מברכים על עשיית מעקה / מקורות לנוסח "פצוע דכא" כשיטת אדמו"ר הקן / עידוד והשפעה רוחנית על אנשי הצבא / ביאור התוספתא כלים (פ"א, ו): "כלבו של כה"ג חביב הימך כו'" / שקו"ט ובירור בענין הזיווגים - אם יש בזה בחירה חפשית או הם בדרך גזירה (ע"פ נגלה וקבלה) / ביאור בלשון חתונה - "נחות דרגא" (יבמות סג, א) - והקשר לכללות ירידת הנשמה למטה ועבודת האדם/ ביאור ענין החתונה כחלק ממילוי הכוונה דירידת הנשמה בגוף / ביאור הלשון "בנין עדי עד" / זמן החופה - עת רצון לחתן / הכנה רוחנית לחתונה; מנהגי חתונה / טבעת של זהב / ניקוד "שמח תשמח" / נוסח התנאים לפי מנהגינו / כתיבת תנאים ביום החתונה / שמות האמהות של החו"כ / שם חתן וחותנו שווים / שם כלה וחמותה שווים / נישואי אח ואחות לאחות ואח / שידוך עם גרושה / מעלת נישואין בחודש לאול / אם מעבירין על המצוות כדי לקיימן מן המובחר (נישואין בעשי"ת) / נישואין בחודש טבת / חופת נדה / בשבט - דוקא בחצי הראשון / קביעת זמן החתונה ואופן חגיגתה / דורון דרשה / גירושין ע"י החולה בסכיזופרניא / ביאור בזה שאין מייבמין כשהוא זקן והיא צעירה.
לרש"י איסור כלאים הוא רק כשהחיבור הוא בג' הענינים דשוע טווי ונוז, שהאיסור הוא רק כשהחיבור הוא בעצם הבגד. לר"ת האיסור הוא גם בחיבור חיצוני - שגם כשכל מין נטוה ונארג בפ"ע מ"מ אסור לחברם. ולהרמב"ם שיטה ממוצעת. צריך להיות חיבור מוחין ומדות - צמר ופישתים - והאיסור הוא רק בלבישתם - כשעובד את ה' בכוחותיו המקיפים.  
"בפועל הכתוב מדבר". ב' אופנים בעבודת בנ"י: "כרם" - עבודת ה' בתענוג, ו"קמה" – עבודת ה' כפי המוכרח.
"לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה" – ב' הענינים בזה: הנהגה מגונה של האדם, וצער חברו.
ע"ד השתדלות בקיום מצות שילוח הקן בזמן הזה / שלילת גיוס בנות / רמזי חופה - מקיפים בכמה ענינים בחופה / השמועה בשם הרגצ'ובי לראי' דבע"ת גדולים מצדיקים ממרז"ל המקדש ע"מ שאני צדיק גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו / אין מנהגנו ב"מצוה טאנץ" / נקוד "שמח תשמח" / שלילת שירת אשה בשמחת נישואין / כשהחתן המיועד אינו נוהג בכיסוי הראש / שני אחים הנשואים לשתי אחיות והאח השלישי רוצה לישא האחות השלישית; אי צוואת ריה"ח שייכת לספרדים / איחור החתונה כשאירע מאורע בלתי רצוי במשפחת הכלה / קירבה משפחתית בין החתן וכלה אין בה חשש; החלטה להנשא צ"ל בזריזות / ההכרח לשנות החוק בארה"ק להקדים גיל הנישואין / לימוד תורה דהבעל חלק מהיום - התחלה הנוכנה דבנין עדי עד / מעלת "קדש עצמך במותר לך" / הבעיות בתחילת נישואין הם דבר יוצא דופן / גוי הרוצה להתגייר לשם אישות / שלילת ההצעות ד"רעפארם" לתיקון עגונות / החילוק בין שם העריסה ושם הנוסף / תרשימים על מס' יבמות ומס' קינים / שקו"ט באופני ניתוח הפרוסטטה.
הביאור בזה שהפתיחה של הלכות אישות הוא בנישאין שלפני מתן תורה.
בכל שידוך אחריות גדולה בו כשהרקע שונה לחלוטין בשטח דת ישראל / הכרח עריכת חתונה בהשכונה (קראן הייטס) / גודל ההכרח דשלום בית ועצות לזה / תרגילי רקמה בתוכן יהודי ושלילת חשש שעטנז.

Heading