בתחילת הלכות אישות מבאר הרמב"ם ש"קודם מ"ת הי' אדם פוגש אשה בשוק, אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לתוך ביתו כו' כיון שניתנה תורה נצטוו ישראל כו' לקנות אותה תחילה בפני עדים ואח"כ תהי' לו לאשה כו'".

וצריך להבין מה נוגע להביא את הסדר דקודם מ"ת? ואם מפני שבזה מבאר את גדר הנישואין דבני נח עתה, הוי ליה להביא דינים אלו בהלכות השייכים לבני נח - בהלכות מלכים - כמו שהביא שם את דיני הגירושים השייכים לב"נ? 

והביאור בזה: הרמב"ם מבאר את הנישואים כמו שהיו לפני מ"ת, כי הנישואים לאחר מ"ת הם אותו הגדר דנישואים שלפני מ"ת, והחידוש לאחר מ"ת הוא בענין האירוסין. משא"כ בגירושין, הנה הגירושין שלפני מ"ת השייכים לב"נ - שנפעל ע"י ששלחה מביתו - אינו שייך לגירושין דבנ"י לאחר מ"ת שהגירושים הוא ע"י ספר כריתות. [ועפי"ז מתבאר זה שאינו מזכיר שם נישואין עד פרק י' בהלכות אישות - ולא בב' פרקים הראשונים שבו מבאר עשרים שמות בעניני אישות – אף שהתכלית היא הנישואין, כי הפתיחה בענין הנישואים שלפני מ"ת הוא בעצם פתיחה בענין הנישואין שלאחר מ"ת כי כנ"ל הם גדר אחד]. 

וענין זה, שהנישואים עתה הם אותו הגדר שלפני מ"ת, נוגע להלכה כי זהו יסוד שיטת הרמב"ם שחופה פירושה שמכניסה לביתו (ע"ד לפני מ"ת). 

וזהו הקשר דהתחלת ספר נשים לסיום ספר זמנים שבה מבואר ש"נר ביתו עדיף משום שלום ביתו שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם", דלכאורה כל התורה - תרי"ג מצות - ניתנה לעשות שלום בבנ"י דוקא, אלא שהפירוש הוא שהתורה מוסיפה שלום בענין שכבר הי' בעולם, שע"י קנין הקידושין נעשה חוזק וקביעות בקשר שלהם - בשלום - של הנישואים, והנישואים הם "בעולם" - שהיו ג"כ לפני מ"ת. 

הביאור בפנימיות הענינים: ענין האירוסין הוא ש"אסר לה אכולא עלמא כהקדש", שהו"ע המשכת הקדושה שלמעלה מהעולם - שלכן היא אסורה, ונישואים הוא המשכת הקדושה בפנימיות. וההמשכה בפנימיות - נישואים הי' גם לפני מ"ת באור השייך לעולמות, והחידוש דמ"ת הוא שע"י הקידושין נמשך אור שלמעלה מהעולם וגם אור זה בא בפנימיות ע"י הנישואים.